לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

דבורה בארון (1887–1956)

<בהכנה>

Dvora Baron

    דבורה בארון נולדה בי״ח בכסלו תרמ״ח, 4 בדצמבר 1887 בעיירה אוּזדה, פלך מינסק שברוסיה הלבנה. בת שלישית במשפחה של ארבעה ילדים. מאביה, רב העיר שניהל חדר, קיבלה חינוך יהודי כבֵן ממקומה בעזרת הנשים. היא היתה עדה לבעיות שהובאו לפני האב-הרב בנושאים שבינו לבינה ובכל ענייני החיים. הווי זה הותיר בה את רישומו העז וניכר היטב ביצירתה, לרבות דמותו הנערצת של האב-הרב, מנקודת המבט של הילדה המספרת. בגיל חמש-עשרה עזבה את בית ההורים ונסעה ללמוד במינסק, שם שהה אחיה. היא פירנסה את עצמה מהוראה כמורת בית, והיה זה צעד נועז ובלתי שגרתי באותן שנים לנערה יהודייה, בתו של רב. שהתה לסירוגין בערים מאריאמפול וקובנה, שם היתה פעילה כמדריכת נוער ציוני. נמנתה עם חבורת סופרי עברית ויידיש בווילנה.
    סיפורה הראשון היה ״משׂיחות במרכבה״ (המליץ, 1902). אירוסיה בשנים 1904–1909 לסופר משה בן אליעזר הסתיימו בפרֵדה. בתקופה הראשונה ליצירתה (1902–1920) פירסמה כארבעים וחמישה סיפורים, כולל סיפורים ביידיש ותרגומים.
עם עלייתה לארץ (1910) התיישבה בנווה צדק, נעשתה לעורכת מדור הספרות בהפועל הצעיר ונישאה ליוסף אהרנוביץ, ממנהיגי המפלגה ועורך ביטאונה (1911). בראשית 1914 נולדה בתם צפורה. בימי מלחמת העולם הראשונה, במאי 1915, הוגלתה המשפחה על ידי הטורקים לאלכסנדריה שבמצרים, וחזרה לארץ לאחר ארבע שנות גלות. באותה עת מת ברוסיה מטיפוס אחיה, הרופא הנערץ, שעליו התאבלה כל חייה. על רקע הישיבה במצרים והשיבה לארץ נכתבו הסיפורים ״לעת עתה״ (1946) ו״מאמש״ (1955), שחוברו יחד לספר הגולים (1970). בדצמבר 1922 התפטרו בני הזוג מעריכת הפועל הצעיר. דבורה בארון הסתגרה בביתה עד סוף ימיה, שמרה על אורח חיים נזירי ותפריט ייחודי, עסקה בכתיבת סיפוריה, כשהבת, צפורה אהרנוביץ, משרתת אותה בהערצה, במיוחד בשנות מחלתה הממושכת. ידידיה הסופרים הגיעו לביתה ובעזרתם היתה בקיאה ומעורבת בנעשה.
    מספרה הראשון, סיפורים, שהופיע לראשונה רק ב-1927 (דבר), נעדרו עשרות סיפוריה הראשונים, שכונסו על ידי נורית גוברין בספר פרשיות מוקדמות, לצד הביוגרפיה שלה (1988). ב-1932 הופיע תרגומה מצרפתית למאדאם בובארי של פלובר. לאחר פטירת בעלה יוסף אהרנוביץ (1937) ערכה עם אליעזר שוחט את כתביו (1941). סיפוריה המקובצים המשיכו להופיע לאורך השנים, כשהם כוללים סיפורים ישנים וחדשים ופרקים מתוך סיפורים: מה שהיה (1939); לעת עתה (1943); משם (1946); הַלַּבָּן (1947); שברירים (1949). פרשיות (1951) הוא הכינוס המקיף ביותר של סיפוריה והופיע במהדורות רבות. אחריו חוליות (1953) ומאמש (1955). אגב אורחא (1961) נערך בידי בתה בחתימה ״שבתאית״, וכלל סיפורים מקוריים ומתורגמים, אמרות, מכתבים ורשימות זיכרון מתוך העיזבון. קיבלה את פרס ביאליק בחלוקה הראשונה שלו (1933) ואת פרס רופין של עיריית חיפה (1945). כמה מסיפוריה תורגמו לאנגלית.
    דבורה בארון היא הסופרת העברית הראשונה שהיתה שוות ערך לחבריה הסופרים הגברים. היא המבשרת של ספרות הנשים העברית. עוד לפני עלייתה לארץ חזתה מבשרה את המחיר הכבד של היותה אישה-סופרת, בד בבד עם ההערצה שהיתה מנת חלקה. כבר בסיפוריה הראשונים ביטאה את רגישותה הרבה לחלשים ולסובלים. מקום מיוחד תופשות הנשים המקופחות, העקרות, הבלתי-אהובות והמגורשות. בסיפוריה הראשונים נתנה ביטוי על דרך הזעקה הישירה לקיפוח ולסבל, למתח המיני בתוך המשפחה ולעלבון. לימים גנזה אותם, הסתייגה מהם והכריזה עליהם כ״סמרטוטים״. נושאים אלה נמשכו גם בסיפוריה המאוחרים, שבהם החליפה את הפואטיקה הישירה, שגבלה בסנטימנטליות ובמלודרמטיות, בפואטיקה של איפוק, כיסוי, רמיזה, צעקה בלומה, מבלי לוותר על הביקורת על העולם המתנהל שלא כהלכה. היא ראתה את המתרחש בעולם כתהליך מחזורי בעל חוקיות קבועה המתחדש תמיד. זוהי מחזוריות של לידה ומוות, בנייה והרס, גלות וגאולה, כדוגמת המחזוריות בטבע עצמו. הפרט ממשיך את מעשי אבותיו, ומה שקורה לציבור הוא גלגולם של מאורעות שהתרחשו בעבר.
    בארץ ישראל של ימי העלייה השנייה ואחריהם, בלבה של הפעילות החברתית והתרבותית, המשיכה לספר את סיפורי העיירה היהודית, יחד עם סיפורי התלושים, בערי רוסיה הלבנה וליטא. היו דרושים אומץ לב ועצמאות יתרה כדי שלא להיענות לתביעה החברתית לזנוח את הגולה ולכתוב סיפורים מן ההווי הארץ-ישראלי המתחדש. היא הפכה את העיירה היהודית למרכז העולם, וראתה את עצמה כמשַמרת העולם שהיה ואבד: ״כמין זכוכית נגטיבית, שנשארה רק היא היחידה לאחר שאבד העצם המצולם״, ולכן חובה עליה ״להקים לַדברים זֵכר״ (מה שהיה, 1939). במקביל שתלה חומרי מציאות ארץ-ישראליים בליטא, ונענתה לדופק הזמן בדרך של הרחקת עדות. כך, למשל, בסיפור ״פראדל״ (1947), שהרקע שלו הוא סוף המאה התשע-עשרה בעיירה היהודית בליטא, נרמזו, תחת הסוואה כבדה, אפשרויות תיקון-החיים הפרטי והקולקטיבי לאחר השואה ועם מלחמת העצמאות. דמותה שימשה מקור השראה למשוררים (משה בן שאול) ולסופרים (עמיה ליבליך, נורית זרחי, יהודית קציר).
    דבורה בארון נפטרה בתל-אביב בי״ג באלול תשט״ז, 20 באוגוסט 1956 ונטמנה בבית העלמין הישן של תל אביב ברחוב טרומפלדור.

 
לכתבות נוספות על דבורה בארון בספריה הלאומית
יצירות דבורה בארון בפרויקט בן-יהודה		  

נכתב על-ידי נורית גוברין עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: קרסל, תדהר, לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה, Jewish Women׳s Archive, ITHL, Электронная еврейская энциклопедия]

ספריה:
  • ספורים (תל-אביב : דבר, תרפ״ז)
    התוכן: בראשית – היום הראשון– מצולה – חלומות – שפרה – שומן – גרעינים – קצו של סנדר זיו – עגמת נפש – הניך – על יד החלון – חתונה – נכדים – גניזה – תורכים – בימות סתו – עגונה – בר-אוז.
  • קטנות (תל-אביב : אמנות, 1933)
    התוכן: רשע – משפחה – קטנות.
  • מה שהיה (תל-אביב : דבר, תרצ״ט 1939)
    התוכן: בראשית – גניזה – היום הראשון – קטנות – חלומות – משפחה – רשע – מצולה – בר-אוז. 
  • לעת עתה : סיפורים (תל-אביב : עם עובד, תש״ג 1943)
    התוכן: דרך קוצים -- כריתות -- לעת עתה.
  • משם (תל-אביב : עם עובד : ספרית שחרות, תש״ו)
  • הֵלֵּבָּן (תל-אביב : עם עובד, תש״ז) <התוכן: פראדל -- הֵלֵּבָּן>
  • שברירים : סיפורים (תל-אביב : עם עובד, תש״ט)
  • פרשיות : סיפורים מקובצים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי״א 1951)
  • חוליות (תל-אביב : עם עובד, תשי״ג)
  • מאמש (תל-אביב : עם עובד, תשט״ו)
  • אגב אורחא (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״א)
  • ילקוט סיפורים / ליקטה והוסיפה מבוא והסברים רבקה גורפיין (תל אביב : הוצאת יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשכ״ט 1969)
  • The Thorny Path / translated from the Hebrew by Joseph Shachter ; edited by Itzhak Hanoch (Jerusalem : Institute for the Translation of Hebrew Literature, and Israel Universities Press, 1969)
  • הגולים (תל-אביב : עם עובד, תש״ל)
תרגומים:
  • מדם בוברי / גוסטאב פלובר (ברלין ; תל-אביב : א״י שטיבל, תרצ״ב) <מהדורות מאוחרות יותר יצאו לאור על-ידי ספרית פועלים>
על המחברת ויצירתה:
    ספרים:
  • דבורה בארון : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה עדה פגיס (תל אביב : עם עובד : פני הספרות, תשל״ה 1974)
    על הספר:
  • גוברין, נורית.  המחצית הראשונה : דבורה בארון -- חייה ויצירתה, תרמ״ח-תרפ״ג. פרשיות מוקדמות : סיפורים, תרס״ב-תרפ״א / דבורה בארון ; ההדיר והוסיף הערות - אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ״ח 1988)
    על הספר:
    • בושס, הדה.  אגדת בת המלך הכלואה. הארץ, ד׳ באדר תשמ״ח, 22 בפברואר 1988, עמ׳ 14.
    • גלבוע, מנוחה.  דבורה בארון - גילוי וכיסוי. דבר, ז׳ בניסן תשמ״ח, 25 במארס 1988, עמ׳ 20.
    • גנוסר, יאירה.  הבארונית לבית היוצר. עתון 77: לספרות ולתרבות, גל׳ 103–104 (1988), עמ׳ 18–20.
    • יפה, אברהם ב.  בדלתיים סגורות. על המשמר, חותם, ט״ז בניסן תשמ״ט, 21 באפריל 1989, עמ׳ 14–15.
    • מזור, יאיר.  דבורה בארון: גולה בארצה. הארץ, ד׳ בסיון תשמ״ח, 20 במאי 1988, עמ׳ ב 10.
    • נבות, אמנון.  סליחה, אבל מה עם החצי השני? מעריב, ספרות, י״ב באייר תשמ״ח, 29 באפריל 1988, עמ׳ 1 <הגיב על כך שמואל שניידר – להלן>
    • פיינגולד, בן-עמי.  הסיפורים הגנוזים של דבורה בארון. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ט בטבת תשמ״ט, 6 בינואר 1989, עמ׳ 21, 25.
    • שניידר, שמואל.  פולמוס וויכוח. מעשה נבות? הדואר, ב׳ בניסן תשמ״ט, 7 באפריל 1989, עמ׳ 19–20 <תגובה לרשימתו של אמנון נבות – לעיל. חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ׳ 233–239>
  • עמרם, מאיה.  סוגלי סגנון בסיפורים ״היום הראשון״, ״קטנות״ לדבורה בארון (רמת גן, תשנ״ט) <דיסרטציה (מ.א.) - אוניברסיטת בר אילן, תשנ״ט>
  • Hebrew, gender, and modernity : critical responses to Dvora Baron׳s fiction / edited by Sheila E. Jelen and Shachar Pinsker (Bethesda, Md. : University Press of Maryland, 2007)
    Table of contents
    about the book:
    • Hollander, Philip. <Review>.  Hebrew Studies, vol. 51 (2010), pp. 421-423.
  • Davidson, Charles. A literary critique of the writings of Deborah Baron (Cincinnati : Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion, 1958)
  • Jelen, Sheila E. Intimations of difference : Dvora Baron in the modern Hebrew renaissance (Syracuse, N.Y. : Syracuse University Press, 2007)
  • Lieblich, Amia. Conversations with Dvora : an experimental biography of the first modern Hebrew woman writer / translated by Naomi Seidman ; edited by Chana Kronfeld and Naomi Seidman (Berkeley : University of California Press, 1997)
  • Seidman, Naomi. A marriage made in Heaven : the sexual politics of Hebrew and Yiddish (Berkeley, Calif. : University of California Press, 1997)
מאמרים:
  • אלבג, רוחמה.  העיירה ההיא, שכולה אביב.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשס״ז, 12 בספטמבר 2007, עמ׳ 3 <ביקור באוּזדה, עיירת הולדתה של דבורה בארון ברוסיה הלבנה>
  • ארליך, גיא.  כתיבת המוות של דבורה בארון.  מכאן : כתב עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך י״ט (2019), עמ׳ 378–409.
  • באר, חיים.  קו ודמות: חריקת נעלי הַלֶּבֶד.  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 1 (כ״ב בכסלו תשל״ב, 10 בדצמבר 1971), עמ׳ 2 <חזר ונדפס בספרו מזיכרונותיה של תולעת ספרים : מסעות בעקבות סופרים וספרים (תל-אביב : עם עובד, תשע״א 2011), עמ׳ 363–366>
  • בלבן, אברהם.  דבורה בארון לא גרה כאן יותר.  הארץ, תרבות וספרות, י״ט בכסלו תשע״ד, 22 בנובמבר 2013, עמ׳ 1.
  • בלבן, אברהם.  בית הדין הרבני כבית מטבחיים.  בספרו: הבריחה אל האמהוּת וממנה : אמהוּת ואמהוֹת בסיפורת העברית החדשה (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ד 2014), עמ׳ 184–192 <על סיפורה של דבורה בארון, ״כריתות״>
    •
  • בן-דוד, אמיר.  הבלדה על בית הסופרים.  Time Out תל אביב, גל׳ 258 (11 עד 18 באוקטובר 2007), עמ׳ 30–34.
  • בן-מרדכי, יצחק.  באין חסד ובאין רחמים : עיון בסיפור ׳שברירים׳ לדבורה בארון.  ספר יצחק בקון : פרקי ספרות ומחקר / ערך אהרן קומם (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ״ב 1992), עמ׳ 203–214.
  • בנארי, נחום.  דבורה בארון ויצירתה : עם ספר ספוריה.  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי״ד), עמ׳ 106–107.
  • בסוק, משה. נשי דבורה בארון.  בספרו: נופי ספרות : מסה, עיון, דיוקן (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ה 1964), עמ׳ 70–77 <נחתם: תשי״ז>
  • ברונובסקי, יורם. קטנות בגולה ובארץ. הארץ, תרבות וספרות, 21 באוקטובר 1970 <על סיפורי דבורה בארון> <חזר ונדפס בספרו: ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר, דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 33–36>
  • ברזל, הלל.  ריאליזם פסיכולוגי : דבורה בארון, אלישבע ביחובסקי, לאה גולדברג.  בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 564–598 <דיון, בין היתר, בסיפוריה של דבורה בארון  (עמ׳ 564–568)>
  • ברש, אשר.  דבורה בארון. בתוך מסבה של סופרי א״י (תל-אביב : לשכת הספר של אגודת הספרות העברית, י״ז ניסן תרפ״ו), עמ׳ נ״ה <חזר ונדפס בכתבי אשר ברש, כרך שלישי (תל אביב : הוצאת מסדה, תשי״ז), עמ׳ 25>
  • ברש, אשר.  המשוררת בפרוזה : על דבורה בארון.  הפועל הצעיר, שנה מ״ד, כרך כ״ב, גל׳ 19 (ט״ז בשבט תשי״א, 23 בינואר 1951), עמ׳  <פורסם קודם כהקדמה ל״פרשיות״, סיפורים מקובצים מאת דבורה בארון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי״א), עמ׳ 5–6. חזר ונדפס בכתבי אשר ברש, כרך שלישי (תל אביב : הוצאת מסדה, תשי״ז), עמ׳ 25–26>
  • גוברין, נורית. בין ״קוצו של יוד״ לקוצה של אות: שלושה דרכי ביקורת בשלושה סיפורים. מאזנים, כרך כ״ה, חוב׳ א (סיון תשכ״ז, יוני 1967), עמ׳ 64–68 <עיונים בסיפורי דבורה בארון> <חזר ונדפס בספרה מעגלים (רמת-גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1975), עמ׳ 280–287>
  • גוברין, נורית. שני מספרים שמשפטם שונה: רשימתו של ברנר: ״מפנקס״, סיפורה של דבורה בארון: ״בני-קידר״. הפועל הצעיר, כרך לט, שנה 61, גל׳ 13 (כ״ד בכסלו תשכ״ח, 26 בדצמבר 1967), עמ׳ 22–23. <כונס בספרה קריאת הדורות : ספרות עברית במעגליה (תל-אביב: גוונים, תשס״ב 2002), כרך ב׳, עמ׳  292–296>
  • גוברין, נורית.  ראשיתה של דבורה בארון. הספרות, כרך ב׳, מס׳ 4 (מארס 1971 תשל״א), עמ׳ 856–874 <כולל שלושה נספחים: א. רשימת ספריה של דבורה בארון והסיפורים הכלולים בהם; ב. רשימת הסיפורים של דבורה בארון שלא נכללו בספריה; ג. מפתח הסיפורים של דבורה בארון> <כונס בספרה מעגלים (רמת-גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1975), עמ׳ 245–279 (כולל רק שני נספחים)>
  • גוברין, נורית.  בינה במקורות.  מתודיקה: עיון בדרכי ההוראה העל-יסודית, חוב׳ ד (תשל״ב), עמ׳ 14–24.  <בין היתר על סיפורה של דבורה בארון ״מצולה״> <נוסח מורחב של המאמר על דבורה בארון נדפס בספרה: מעגלים (רמת-גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1975), עמ׳ 288–292  בשם ״הסיפור ׳מצולה׳ ומקורותיו״>
  • גוברין, נורית.  העלמה עם הצמות השחורות מנוה צדק. עת-מול, כרך א, גל׳ 2 (4) (כסלו תשל״ו, נובמבר 1975), עמ׳ 8–11 <״דבורה בארון סיפרה על הגירוש מארץ-ישראל ותיארה את חייה. בשנותיה האחרונות נסגרה בביתה.״>
  • גוברין, נורית.  אימתי התחילה דבורה בארון לפרסם?  על המשמר, י״ד בתשרי תשל״ח, 26 בספטמבר 1977, עמ׳ 6, 7.
  • גוברין, נורית.  עקירה צורך הנחה: על ״הגולים״ לדבורה בארון.  בספרה:  מפתחות (תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, הקיבוץ המאוחד, תשל״ח 1978), עמ׳ 154–178 <על המאמר, ראה אורלי לובין - להלן>
  • גורפיין, רבקה.  מסקנה ולא מסקנה בסיפוריה של דבורה בארון.  אורלוגין, כרך 4 (1951), עמ׳ 48–56 <נדפס גם בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 21–41>
  • גז, רונית.  הטרילוגיה ״בחינות״ (1919), ״שוקולד״ (1910), ״קיצו של סנדר זיו״ (1929) מאת דבורה בארון — הגרסה הנשית לסיפור התלוש.  ישראלים: כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל, כרך 4 (סתיו תשע״ג 2012), עמ׳ 44–67 *
  • גלבוע, מנוחה.  דבורה בארון – מ״המהלך החדש״ אל מחוצה לו.  בספרה המהלך החדש ומחוצה לו בספרות העברית (תל אביב : המכון לחקר הספרות העברית ע״ש בן-ציון כץ, בית הספר למדעי היהדות ע״ש ח. רוזנברג, אוניברסיטת תל אביב, תשנ״א 1991), עמ׳ 49–64.
  • דורון, מיכל.  ציפור בכלוב : דבורה בארון על ספת הגרפולוג.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך פ״ד, גל׳ 5–6 (שבט תשע״א, ינואר 2011), עמ׳ 52–53.
  • המנחם, עזרא.  דבורה בארון.  בספרו: האנתולוגיה שלי : סיפורים על סופרים (תל-אביב : עקד, 1969), עמ׳ 11–14.
  • הרציג, חנה.  [פרשנות חדשה]: ״דרך קוצים״ - דבורה בארון.  בתוך: הסיפור העברי בראשית המאה העשרים - יחידה 12 (רעננה : האוניברסיטה הפתוחה, תשע״א 2011), עמ׳ 7–33.
  • זית, שיבולת.  עיצוב המציאות בסיפוריה של דבורה בארון.  מסד: מאסף לענייני ספרות והוראתה, כרך 5 (תשס״ז 2007), עמ׳ 35–44.
  • זמורה, ישראל.  סיפוריה הקצרים של דבורה בארון.  דבר, י״ט באב תשי״ג, 31 ביולי 1953, עמ׳ 3.
  • חנני, יוסף. דבורה בארון: ״איש התוכחה״. בספרו: הוראת הסיפור הקצר : מהד׳ 2. (תל-אביב : אור-עם, תשמ״ב 1981), עמ׳ 119–129.
  • טרסי-גיא, אסתר.  סגנונה של דבורה בארון.  בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 170–172.
  • כהן, טובה.  האם נגנזה ה״גניזה״? : מקום הסיפור ״גניזה״ בנוסחו השני בהתפתחות תודעתה הפמיניסטית של דבורה בארון.  בתוך:  ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל-אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, ביה״ס למדעי היהדות ע״ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל-אביב, תשס״ה 2005), עמ׳ 241–260.
  • כצנלסון, רבקה [רבקה כ.]  ביום הכפורים עם ספורי דבורה בארון.  דבר הפועלת, שנה ו׳, גל׳ 7 (ג׳ בחשון ת״ש, 16 באוקטובר 1939), עמ׳ 211.
  • כצנלסון-בנק, דפנה. מבט פסיכואנליטי על דורָה של פרויד, ועל מושָה גיבורת ״בדרך קוצים״ של דבורה בארון. עלי-שיח, חוב׳ 54 (חורף תשס״ו 2005), עמ׳ 45–52. <על הסיפור מתוך ״פרשיות״ לדבורה בארון>
  • כצנלסון-שזר, רחל.  דבורה בארון.  בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשכ״ו 1966), עמ׳ 112–128 <נחתם: תש״ה 1945>
  • לובין, אורלי.  זוטות ממטבחה של נחמה: לאומיות אלטרנטיבית ב״הגולים״ של דבורה בארון.  תיאוריה וביקורת, חוב׳ 7 (1995), עמ׳ 159–176 <חזר ונדפס בספרה:  אשה קוראת אשה (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה / זמורה-ביתן, תשס״ג 2003), עמ׳ 116–159>
  • לורנד, רות.  עיון בסיפור ״דרך קוצים״ מאת דבורה בארון.  בתוך:  פרקים נבחרים בסיפור העברי הקצר : ראשית המאה העשרים / צוות הקורס: מנוחה גלבוע, רות לורנד (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשל״ט 1979), יחידה 4 (37 עמ׳)
  • ליפסקר, אבידב.  צמרות של הזיה : סגנון אימפרסיוניסטי בלשונם של גנסין, בארון, קמחי ויזהר.  בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב׳ 29 (סיון תשנ״ג, יוני 1993), עמ׳ 121–142.
  • מגד, אהרן.  קולה ועולמה של דבורה בארון.  בתוך: אהבת סופרים / בעריכת ישראל אלירז (תל אביב : דביר, תשמ״ד 1984), עמ׳ 87–101.
  • מירון, דן.  על המספרת והמבקרים : הערות לפרשת הערכת יצירתה של דבורה בארון.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ו, גל׳ 37 (כ״ד באלול תשט״ז, 31 באוגוסט 1956), עמ׳ א.
  • מירון, דן.  דבורה בארון : 3 שנים לפטירתה.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ט, גל׳ 39 (כ״ט באלול תשי״ט, 2 באוקטובר 1959), עמ׳ 8.
  • מירון, דן.  פרקים על יצירתה של דבורה בארון : חמש לפטירתה.  הארץ, תרבות וספרות, י״ג באלול תשכ״א, 25 באוגוסט 1961, עמ׳ 10, 13 <נוסח מורחב נדפס בקובץ דבורה בארון : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה / בעריכת עדה פגיס (תל אביב : עם עובד, תשל״ה 1974), עמ׳     ; בספרו: כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 378–391;  נוסח אנגלי נדפס בקובץ: Hebrew, gender, and modernity>
  • נגב, אילת.  שכבה במיטה 33 שנה. בספרה: שיחות אינטימיות (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 23–31 <תולדות חייה של דבורה בארון ובתה צפורה>
  • עובדיהו, מרדכי.  מספרת ״אויר-הנשמות״ : דבורה בארון.  בספרו: נדבכים: עם סופרי דורי : מסות ורישומים (תל אביב : הוצאת אל״ף, תשל״ו 1975), עמ׳ 61–62.
  • פיינגולד, בן-עמי. דבורה בארון כסופרת פמיניסטית.   סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ד׳ (תש״ס 2000), עמ׳  323–351.
  • פלק-פרץ, סמדר.  המסע פנימה : גיבוש זהות נשית בנובלה ״מה שהיה״ מאת דבורה בארון.  מראה: כתב עת לספרות, אמנות והגות יהודית, גל׳ 10 (תשרי תשע״ו, ספטמבר 2015), עמ׳ 44–59.
  • פנואלי, ש״י. סיפורי דבורה בארון. בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל-אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 140–147.
  • קומם, אהרן. האשה הסוטה והבעל הקרנן : דבורה בארון, עגנון, באשביס-זינגר. חקרי עגנון : עיונים ומחקרים ביצירת ש״י עגנון, מוגש לפרופ׳ יהודה פרידלנדר / בעריכת הלל ויס והלל ברזל (רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ״ד 1994), עמ׳ 237–252 <על ״על יד החלון״>
  • קריב, אברהם.  [על דבורה בארון]. בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל אביב : הוצאת ספרים של אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳ 55 <נחתם: תש״ז>
  • קשת, ישורון.  דבורה בארון - שנה לפטירתה.  מאזנים, כרך ה׳ (כ״ח), חוב׳ ג׳-ד׳ (אב-אלול תשי״ז, אוגוסט-ספטמבר 1957), עמ׳ 239–241 <חזר ונדפס בספרו: אמדות : הערכות בקורתיות (ירושלים : אגודת שלם, תש״ל 1969), עמ׳  46–56>
  • רודין, שי.  נשים נשואות ביצירתה של דבורה בארון.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשע״ג 2012, עמ׳  92–102.
  • ריבנר, טוביה.  מדנים ופיוס : מקרא בסיפור של דבורה בארון.  אמות, שנה ב׳, חוב׳ ב׳ (ח׳) (תשרי-חשון תשכ״ד, אוקטובר-נובמבר 1963), עמ׳ 52–57.
  • תורן, חיים [זיגלבוים]. על סיפוריה של דבורה בארון.  דבר, ה׳ בסיון תרצ״ט, 23 במאי 1939, עמ׳ 7.
על ״מה שהיה״ על ״לעת עתה״ על ״משם״
על ״הלבן״
על ״שברירים״
  • טרסי-גיא, אסתר.  ד. בארון / ״שברירים״.  בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 172–174.
  • פיינגולד, בן-עמי.  דבורה בארון - ״שברירים״.  בספרו: הוראת הסיפור הקצר : פרקי מבוא והדרכה (תל אביב : הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ט 1989), עמ׳ 91–110.
  • Stadler, Judith Hélène.  Lichtschimmer von Dvora Baron (Luzern, 2007) <Bachelorarbeit zur Erlangung des Bachelorgrades der Geisteswissenschaftlichen Fakultät der Universität Luzern. Gutachterin: Frau Prof. Dr. Verena Lenzen>
על ״פרשיות״
  • ברזל, הלל.  ריאליזם פסיכולוגי : דבורה בארון, אלישבע ביחובסקי, לאה גולדברג.  בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 564–598 <דיון, בין היתר, בסיפוריה של דבורה בארון  (עמ׳ 564–568)>
  • גיל, משה.  סיפורי דבורה בארון : לצאת סיפוריה ״פרשיות״...  גליונות, כרך כ״ה, גל׳ ט׳  (אדר ב׳ תשי״א), עמ׳ 144–149 <חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש״ל), עמ׳ 154–162>
  • הולצמן, אבנר. קלסיקה עברית. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 299–300 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, מארס 2001>
על ״הגולים״
  • אורן, יוסף. ״הגולים״ לדבורה בארון.  הארץ, תרבות וספרות, ו׳ בכסלו תשל״א, 4 בדצמבר 1970 <חזר ונדפס בספרו שבבים (תל אביב : יחדיו, תשמ״א 1981), עמ׳ 247–249>
על ״מדם בוברי״ לגוסטאב פלובר
  • טיר-אפלרויט, ארזה. התרגום - בצלם ובדמות : סובייקטיווי-אובייקטיווי בלשון התרגום - ניתוח לשוני-קוגניטיווי-תרבותי של תרגום דבורה בארון למאדאם בובארי מאת גוסטב פלובר (תל אביב, 2004) <דיסרטציה--אוניברסיטת תל אביב, 2004>
קישורים:
OpenLibrary – OL138498A Wikidata – Q15133288 J9U – 987007258260205171 NLI – 000015720 LC – n86088546 VIAF – 61659264
עודכן לאחרונה: 24 במארס 2023

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף