אהרן ראובני (1886–1971)

<בהכנה>

Aharon Reuveni

    אהרן ראובני (שימשלביץ׳) נולד בפולטאבה, אוקראינה, בי״א באב תרמ״ו, 12 באוגוסט 1886, לאביו צבי שמשי שימשלביץ ולאמו עטרה (קריינה) בת ר׳ ישראל ליב קופלביץ, ונכדת הרב ר׳ מאיר הלוי־אפשטיין מוילנה. אחיו, יצחק בן־צבי , ראש הועד הלאומי בתקופה שלפני יסוד מדינת ישראל ובראשית קיומה. קיבל חינוך מסורתי וכללי ובגיל צעיר הצטרף לתנועת ״פועלי ציון״ והיה מפעיליה. ב־1904 יצא לאמריקה וב־1906 חזר לפולטאבה. באותה שנה נאסר על ידי המשטרה הצארית יחד עם אביו ומשפחתו, הואשם בהחזקת נשק שלא כחוק (השתתפות בהגנה העצמית היהודית נגד הפרעות ביהודים שארגנה הממשלה הצארית), לפי פסק־דין הוגלה ב־1908 לסיביר, ברח משם ב־1909, ואחרי מסע מלא תלאות והרפתקאות דרך המזרח הרחוק הגיע לארץ ב־1910 ונכנס לעבודה בעתון ״אחדות״ של פועלי ציון (בחתימת נ. וגמן), וביתר עתוני המפלגה. ב־1916 נשא לאשה את אסתר שרה (סופי) בת ד״ר אהרן ירמנס. אחרי הפוגרום הראשון שערכו האנגלים על יהודי ירושלים ב־1920, על ידי הסתת הערבים ותמיכה בהם בנשק ובדיכוי ההגנה היהודית, השתתף כנציג צבור הפועלים במשלחת של ועד העיר ליהודי ירושלים (יחד עם הרב יעקב מאיר ודוד ילין), שנסעה ללונדון לשם הבעת רצון יהודי ירושלים בדבר סידור מעמדה המדיני של העיר והארץ. בשנות 1924/28 היה פקיד במשרד הירושלמי של הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית והמשיך בעבודה ספרותית ועתונאית. ב־1929 עזב את המפלגה. החל לכתוב בשבועון ״בוסתנאי״ של התאחדות האכרים ובעתון היומי ״דאר היום״ ואח״כ ב״הבוקר״ (היה בו עורך לילה בראשית קיומו). פרסם שיטה סוציולוגית לתיקונים סוציאליים בלי סוציאליזם. משתתף קבוע בשבועון ״העולם״ (בחתימת א. ה.) את יצירותיו הראשונות כתב ביידיש: ״בבית המשוגעים״ ו״על יד הקיר״ (מחיי השומרים העברים בארץ ; שניהם יצאו ב־1914), ״הרים ומדבריות״ (שירים, 1915), ״כוחות״ (1919), ואחר כך עבר לכתיבה בעברית בסגנון חי ונקי. בין יצירותיו בעברית: הטרילוגיה הריאליסטית מהחיים בארץ בשנות מלחמת העולם הראשונה – ״בראשית המבוכה״ (1920 ומהדורה שניה ב־1933), ״האניות האחרונות״ (1923), ״שמות״ (1929), ״על ירדן יריחו״ (1927), ״ספורים״ (1928), ״עצבון״ (מחיי הגולה הציונית ברוסיה הסוביטית, 1930). כתב כשני תריסרי ספורים, שירים, ספרי מחקר, בקורת ועיון: ״שם, חם ויפת״ (נסיון לזהות את העמים הנזכרים במקרא לפי השוואה עם מקורות קדומים במצרית, כנענית, אשורית וכו׳ – יצא ב־1932), ״דימוקרטיה וטוטליטריות״ (1940), ״ספרות והווי״ (רשימות בקורת, 1940), ״ג. נהרו וה. ג. ולס״ (1945), ״דור דור״ (1946). בפובליציסטיקה ובבקורת מצטיין הוא באומץ להביע את האמת שבלבבו בלי משוא פנים לגדלות מוסכמת, בחריפות עוקצנית ובשיפוט מקורי. תרגם לעברית עשרות ספרים מרוסית, אנגלית, צרפתית וגרמנית. ביניהם: ״אבא גוריו״ לבאלזאק, ״גונגל״ ו״נפט״ לאפטון סינקליר, ״האם״ לפרל בוק, ״טבע העולם הגשמי״ לאדינגטון, ״ראשי הזרמים בספרות המאה הי״ט״ לגיאורג ברנדס, ועוד. המשיך בעבודה עתונאית וספרותית (כתיבה, עריכה ותרגום).  זכה בפרס ביאליק לשנת תשכ״ט. אהרן ראובני נפטר בירושלים בכ׳ באלול תשל״א, 10 בספטמבר 1971.
[מקורות: קרסל, תדהר, גרנות, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה, ITHL]

ספריו:

תרגום:

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

ספרים מאמרים על ״שמות״ על ״עצבון״ על ״עד ירושלים״
על ״הג׳ונגל״ מאת אפטון סינקלר על ״האם״ לפרל ס. בוק
קישורים:


עודכן לאחרונה: 22 בינואר 2023