דליה רביקוביץ, משוררת, סופרת,
מתרגמת ומבקרת, נולדה ברמת גן בג׳ בכסלו תרצ״ז, 27 בנובמבר 1936 למיכל (לבית הומינר,
1908–1996) ולוי רביקוביץ (1909–1942). ב־29 במאי 1942 נולדו אחיה התאומים, אחיקם משה
(נפטר בפברואר 2010) ועמירם שמואל. ב־30 באוקטובר 1942 נדרס אביה למוות סמוך לביתם
בידי חייל יווני מכוחות בעלות הברית שנהג בגילופין. זמן קצר אחר כך עברה המשפחה לקיבוץ
גבע בעמק יזרעאל (כעבור עשור נישאה אמה לישראל גור־אריה, מנהל בית הספר בקיבוץ).
רביקוביץ הצעירה התקשתה להשתלב בחברת הילדים בקיבוץ ובקיץ 1949,
קודם שמלאו לה שלוש־עשרה שנה, עברה בגפה לחיפה, אל משפחת אומנה. בקיץ זה נדפס שיר פרי
עטה בעיתון ״הנוער העובד״ במעלה בשם בדוי (סמדר לֶשֶם, 3 באוגוסט 1949). היא
למדה בתיכון ״חוגים״ בעיר, בין השאר אצל ברוך קורצווייל, ונדדה בין משפחות אומנה נוספות,
חמש בסך הכול. בשנת לימודיה האחרונה בתיכון פורסם שיר ראשון בחתימתה, ״הנערה בעלת צמות
הפשתן״ בכתב העת לנוער עתידות (מאי 1954), בלדה זעירה המושפעת מן הבלדות הסקוטיות
שתירגמה אז להנאתה. בהמשך אותה שנה התגייסה לחיל הקשר וכעבור חודשים אחדים שוחררה בשל
בעיות גב.
במהלך שירותה הצבאי כתבה את שירה ״אהבת תפוח הזהב״ ושירים נוספים.
בעצת ידיד פנתה אל לאה גולדברג, וזו התרשמה משיריה והמליצה בפני אברהם שלונסקי לפרסמם
בכתב העת אורלוגין בעריכתו. ואמנם בינואר 1955 נדפסו בבמה זו שלושה משירי רביקוביץ
(״ארץ מבוא השמש״, ״כסאות למשפט״ ו״העיגול״), וכך נסללה דרכה לפרסום שירים נוספים,
בעיקר במוסף הספרות של עיתון למרחב, ״משא״, בעריכת אהרן מגד. במקביל החלה ללמוד
באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לספרות אנגלית וללשון עברית. לפרנסתה עבדה כמורה
בבית ספר תיכון ערב בעיר וכן עסקה בתרגום: תרגומה לספר הנוער הנער מקורסיקה: נפוליאון
והקרב על ווטרלו מאת פרנסיס וינוור נדפס ב־1956 (בהמשך תירגמה את מרי פופינס
מאת פ״ל טרברס [1961], את מות יומת המלך מאת מרי רינו [1962] וספרים אחדים של
אלינור פרז׳ן). במהלך הלימודים נישאה ליוסף בר־יוסף. כעבור שלושה חודשים התגרשו השניים.
היא לא השלימה את לימודי התואר הראשון, וב־1958 נסעה לאנגליה, שם למדה שנה אחת באוניברסיטת
לונדון.
בדצמבר 1959 ראה אור ספרה אהבת תפוח הזהב בהוצאת מחברות
לספרות, ביוזמת העורך והמו״ל ישראל זמורה – מספרי הביכורים השלמים ביותר בשירה העברית
החדשה. הספר זכה למן הופעתו להערכה רבה וסימן את רביקוביץ כמשוררת הבולטת בדורה. באותה
שנה גם נדפס ספרה לילדים מכונית הקסמים.
היא נישאה שנית ב־1961, ליצחק לבני (נישואיהם ארכו כארבע שנים אך
הם שמרו על קשרי ידידות יומיומיים עד מותה). ביולי 1964 ראה אור ספר שיריה חורף
קשה בהוצאת דביר, שעליו זכתה בפרס שלונסקי (1965). מאז זיכה אותה כל אחד מספרי
שירתה הבאים בפרס: פרס רמת גן לספרות יפה (1970) על הספר השלישי (1969), פרס
אוסישקין מטעם הקרן הקיימת לישראל (1975) על מבחר שיריה הקצר כל מִשבריךָ וגליךָ
(1972) ופרס ברנר על תהוֹם קוֹרא (1976). ב־1976 ראה אור גם ספר פרוזה ראשון
פרי עטה, מוות במשפחה, שזכה לביקורות צוננות שריפו את ידיה של רביקוביץ מכתיבת
פרוזה לתקופה ממושכת.
פרק חדש בחייה ובכתיבתה נפתח עם הולדת בנה עידו (1978), שבהשראתו
כתבה שירים ליריים רבים ואת ספר הילדים אמא מבולבלת (1981). ב־1990, לאחר שנפרדה
מאביו של עידו, חיים קליר, ובתום מאבק משפטי, נאלצה להעביר את המשמורת על בנה לידי
אביו. הדי פרשייה זו נשמעים בפרוזה שלה (בייחוד בסיפור הקצר ״לאן נעלם השופט י״ח פורז״)
ובשירתה, בספר אמא עם ילד (1992), שרובו ככולו שירים על אמא בלי ילד.
ב־1995 קיבצה את שיריה בספר כל השירים עד כה, בצירוף מדור
שירים חדשים. כעבור שנתיים פירסמה ספר פרוזה שני, קבוצת הכדורגל של ויני מנדלה,
וב־1998 – מבחר שירים בפורמט אלבומי, מרוב אהבה, וצרור שירים חדשים, חצי
שעה לפני המונסון. באותה שנה זכתה בפרס ישראל לספרות. כמו כן זכתה בפרס ביאליק
לספרות יפה (1987).
אחרי מותה פורסם ספר שיריה מים רבים בעריכת דנה אולמרט (2006)
ואחריו דליה רביקוביץ: כל השירים בעריכת גדעון טיקוצקי ועוזי שביט (2010).
שירתה של רביקוביץ זכתה מראשיתה להתקבלות רחבה, הן בקרב דור היוצרים
הוותיק והן בקרב בני הדור הצעיר ובראשם נתן זך ושאר יוצרי חבורת ״לקראת״, שאליהם התקרבה
המשוררת בעיקר אחרי פרסום אהבת תפוח הזהב. ספר ביכוריה מתייחד בלשונו המסוגננת,
המשלבת בטבעיות צירופים ארכאיים ונשגבים, וצורת רוב שיריו הדוקה ומוקפדת (משקל כמו־תנ״כי,
שימוש רב בחזרות, הקְבלות וחריזה, ועוד) – אולי כמעין פיתוח ושכלול של שירת רטוש. מצד
תוכנו, הספר מציג סובייקט פגוע – ופוגע (כבשיר הנושא: ״תַּפּוּחַ זָהָב/ נִבְלַע בְּאוֹכְלֵהוּ,/
בָּא בְּעוֹרֵהוּ,/ אַף בִּבְשָׂרָיו״) ונוטה להפליג אל מחוזות האגדה והמשל. בולט כאן
גם ההיתוך יוצא הדופן של מבע אישי עם מבע אניגמטי. בחורף קשה חלה תמורה סגנונית
ניכרת לעין, שעיקרה התקרבות ללשון הדיבור, אם כי התמטיקה של שירי הספר עודה אקזוטית
בעיקרה; כך גם בהספר השלישי, שהדיבוריוּת שלו מפותחת במיוחד. התמטיקה, שבהכללה
רחבה נעה מ״עקרון העונג״ אל ״עקרון המציאות״, נקשרת אפוא לצורה, שגם בה חלה התפתחות
סגנונית של ממש – מנוסח ששורשיו נטועים בנופי שירתם של רטוש, שלונסקי ואלתרמן, אל עבר
המודל שהתווה זך, תוך שמירת הקול הייחודי. המעברים החדים בשירי שלושת הספרים מן הנופים
המיתולוגיים־ארכאיים אל המציאות הישראלית הדיבורית ביותר, אותה תנועה רצוא ושוב בין
שני העולמות, מסתיימים לא אחת בנפילה; ובכלל על רבים מהשירים מוטל צלו של אסון, כזה
שהתרחש, מתרחש או יתרחש.
בתהוֹם קוֹרא (1976) נכללו ראשוני שיריה הפוליטיים, שנכתבו
על רקע מלחמת ההתשה (״מה קורה״ ו״הסיוט הזה״). כדי לחזק את הקובץ הדק הותקן בסופו מדור
שירים שתירגמה שנים קודם לכן (מאת ייטס, פו, אליוט ועוד). אחרי הפסקה של אחת־עשרה שנה
הופיע הספר אהבה אמיתית (1987) ובו שירי המחאה ממלחמת לבנון הראשונה שבהם התייצבה
המשוררת כנביאה מוכיחה בשער, ושהותירו רושם עז (בייחוד ״תינוק לא הורגים פעמיים״, על
הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, שבו רמיזות רבות ל״בעיר ההרגה״ של ביאליק); לצדם,
ובלי הפרדה, נדפסו שירי האימהוּת.
מאז פרסום אהבה אמיתית נטה מחקר יצירתה של רביקוביץ להדגיש
את הפן החברתי־פוליטי של שירתה. עד אז רבו הפרשנויות הביוגרפיסטיות והפטרוניות ביסודן
ליצירתה, שהוזנו בין השאר מן ״החיים החשופים״ של רביקוביץ (ראיונות נרחבים שהעניקה
על אודות טראומות הילדוּת, משבריה הנפשיים וכדומה). בשנות התשעים, עם הפנמת השיח המגדרי
והפוסט־מודרני, הוארו היסודות הפמיניסטיים והחתרניים בכתיבתה ויוחסו לסובייקט האופייני
לשיריה תכונות של אקטיביות, עוצמה ואירוניה. על רקע זה הואר גם שימושה התדיר בלשון
המקורות כניכוס של ״שפת האב״. אשר לשיוכה הדורי, חלק מן המבקרים והחוקרים הציגו את
יצירתה כטיפוסית ל״דור המדינה״, אחרים ראו בה תופעה ייחודית ונבדלת, ובשנים האחרונות
נוהגים להציגה כחוליית קישור בין המשמרות בשירה העברית החדשה (העומדת בניגוד ל״מרד״
המיוחס לזך).
יחסה של רביקוביץ עצמה לשירתה, כפי שעולה מראיונות רבים שנערכו
עמה, מצטייר כאינסטרומנטלי כלפי חוץ, ובמסגרת זאת גם הכחישה שחיברה שירים ארס־פואטיים.
אף על פי כן משתמעת מיצירתה השירית עמדה ברורה, הרואה בשיר אמצעי התנגדות – לַכאוס
הקיומי ולעוול באשר הוא.
לצד השירים כתבה רביקוביץ כשלושים פזמונים, רובם לתוכניות של להקות צה״ל ולשם פרנסה
(הנודעים שבהם: ״שובי לביתך״, ״רבי עקיבא״, ״עמק דותן״, ״אילת״ ו״בסיירת שקד״). אילוצים
כספיים הם גם שעמדו ברקע לכתיבתה העיתונאית כמבקרת הרדיו והטלוויזיה של מעריב בשנות
התשעים.
הפרוזה של רביקוביץ, שנופלת באיכויותיה משירתה, מעמידה במרכזה דמות נשית רגישה שאינה
מוצאת את מקומה במסגרות הסובבות אותה. כשיריה, אף סיפוריה של רביקוביץ כמו מדרבנים
את קוראיהם לזהות את הדמות הנשית עם המחַברת עצמה, באופן שמצטייר ספק כתחבולה ספרותית
ספק ככתיבה סמי־אוטוביוגרפית לפי תומה.
גם יצירתה לילדים היא אפיק שולי בכתיבתה, אך גם בה ניכרות היטב הפואטיקה הסגולית שלה
והזיקות אל שירתה הקנונית. ספרי ילדים נוספים פרי עטה: מסיפורי חבורת ״הלב האמיץ״
וקלמן של רמי (1959); מיכה ומכבי האש (1962); מסיבה משפחתית (שבו
קובצו שירים פרי עטה לצד שירים של אביה, 1968); מעלילות דדי המופלא (1977).
דליה רביקוביץ
נמצאה בביתה ללא רוח־חיים
בט״ז באב תשס״ה, 21 באוגוסט 2005. ב־2015 הפיקו לירן עצמור ויעל פרלוב בבימוי
רות ולק סרט על חייה ויצירתה של דליה רביקוביץ בשם בובה ממוכנת. בשנת 2019 יצא
לאור קובץ המכתבים שלך, דליה. הכולל מכתבים שכתבה רביקוביץ ליוצר יוסף בר־יוסף,
שהיה בן זוגה. בין המכתבים בקובץ גם ארבעה שירים שטרם פורסמו או פורסמו בנוסחים אחרים.
אהבת תפוח הזהב (תל־אביב : מחברות לספרות, תשי״ט) <הופיע שנית
בהוצאת ספרית פועלים ב־1963 ומהדורה מחודשת ב־2003>
חורף קשה : שירים (תל־אביב : דביר, תשכ״ד)
הספר השלישי : שירים (ירושלים : א. לוין־אפשטין, תשכ״ט)
כל משבריך וגליך (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1972) <איורים –
יגאל תומרקין>
מוות במשפחה : שנים־עשר סיפורים ומסה (תל־אביב : עם עובד, תשל״ו)
תהום קורא (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ו)
A dress of fire : Poems / translated from the Hebrew
by Chana Bloch (London : Menard Press, 1976)
A dress of fire / translated from the Hebrew by Chana
Bloch (New York City : Sheep Meadow Press, 1978)
לקט משירי דליה רביקוביץ / ליקטה וערכה עדנה אפק (ירושלים : המחלקה לחינוך
ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשמ״א 1981)
אהבה אמיתית (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ז 1987)
The Window : new and selected poems / translated and
edited by Chana Bloch and Ariel Bloch ; with a foreword by Robert Alter (Riverdale-on-Hudson,
N.Y. : Sheep Meadow Press, 1989)
אמא עם ילד (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ב 1992)
כל השירים עד כה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995)
קבוצת הכדורגל של ויני מנדלה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, : ספרי סימן קריאה,
תשנ״ז 1997)
מרוב אהבה : מבחר שירים (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1998)
<עם אחרית דבר מאת אריאל הירשפלד>
חצי שעה לפני המונסון (רעננה : אבן חשן, תשנ״ח 1998) <חיתוכי
עץ – פמלה לוי>
מים רבים : שירים 1995–2005 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
<עורכים – דנה אולמרט ועוזי
שביט>
Hovering at a low altitude : the collected poetry
of Dahlia Ravikovitch / translated from the Hebrew by Chana Bloch and Chana
Kronfeld (New York : W.W. Norton, 2009)
כל השירים (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010) <עורכים –
גדעון טיקוצקי ועוזי שביט> <כולל
נספחים: א. ספרי השירה של דליה רביקוביץ – ב. פרטי הפרסום הראשון של השירים וחילופי
נוסחים> <התוכן: אהבת תפוח הזהב – חורף קשה – הספר השלישי – תהום קורא – אהבה אמיתית
– אמא עם ילד – שירים חדשים ב׳כל השירים עד כה׳ – חצי שעה לפני המונסון – שירים
אחרונים – מים רבים – מן הגניזה – תרגומים>
השירים הגנוזים (בני־ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ז 2016)
<עריכה – גדעון טיקוצקי>
שם ידעתי חמדה : מבחר (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״ז 2017)
<עורכים – גדעון טיקוצקי ועוזי
שביט>
הזהב ותפוחי האדמה : רשימות ומאמרים (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018)
<עריכה – גדעון טיקוצקי>
מיכאלי, אפרת.ייצוג המוות בשירתן של סילביה פלאת׳ ודליה רביקוביץ
(ירושלים, תשס״ט 2009) <עבודת גמר (מ.א)–האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס״ט 2009>
סתיו, שירה.״אבא אני כובשת״
: יחסי אבות ובנות בשירה העברית בשנות הששים על פי שירתן של דליה רביקוביץ,
תרצה אתר ויונה וולך (באר שבע,
תשס״ח 2007) <דיסרטציה–אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ח 2007>
שחורי, יערה.״חיה אנושית היא זו הנושאת
את גוריה על בטנה״ : אינטרטקסטואליות כאמהות בשירתה של דליה רביקוביץ
(תל־אביב, 2006) <עבודת גמר לתואר לתואר ״מוסמך״. אוניברסיטת תל־אביב, 2006>
Szobel, Ilana.Not with my feet on the ground
: poetics of estrangement, subversion, and witnessing in the oeuvre of Dalia
Ravikovitch. (New York, 2008) <Thesis (Ph.D.)–New York University, 2008>
אגמון, יעקב. פרידה מן השירה : יעקב אגמון שואל שאלות אישיות
את דליה רביקוביץ. הארץ, 30 בינואר 1970, עמ׳ 14–15.
אדף, שמעון. כשהמבט חוזר מהשמיים אל הארץ:
על הקרפודים של דליה רביקוביץ׳. הד החינוך, כרך 82, גל׳ 6 (2008), עמ׳ 126–127
<נוסח מורחב נדפס בקובץ כתמי אור : חמישים שנות
ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב
: הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 216–224>
אהל, חיים. ״בובה ממוכנת״. בספרו: שער לשירה הצעירה
: סגולות השירה הצעירה : ניתוח יצירות ... (תל־אביב : בצלאל צ׳ריקובר – מוציא לאור,
תשל״ג), עמ׳ 109–115.
אולמרט, דנה. ״אני לא כאן״ : העמדה הפוליטית
והאיום על הזהות בשירת דליה רביקוביץ. בקובץ: כתמי אור
: חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר
ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 416–443.
אופנהיימר, יוחאי. כשירות פוליטית :
על ליריקה ופוליטיקה בשירת דליה רביקוביץ. סימן קריאה: רבעון מעורב
לספרות, חוב׳ 22 (יולי 1991), עמ׳ 415–430.
אלבלך, נגה. אנחנו לא פחות חזקות : על
פן אחד ביחסי תרצה אתר ודליה רביקוביץ. אלמנך: כתב עת לספרות, גל׳
3 (מאי 2010), עמ׳ 60–64.
אלבק־גדרון, רחל. שמאניזם ושירה : המקרה של
דליה רביקוביץ. בקובץ: כתמי אור : חמישים שנות
ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב
: הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 556–577.
אליאור, רחל. פרשת כי תצא : ״צעקה
הנערה המאורשה ואין מושיע לה״: גורלה של הנאנסת במקרא ובשירה של דליה רביקוביץ.
בתוך: הוגים בפרשה : פרשת השבוע כהשראה ליצירה ולהגות היהודית לדורותיה
/ עורך, נפתלי רוטנברג (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד ; ירושלים : מכון
ון ליר, 2005), עמ׳ 576–592 <נוסח מקוצר נדפס בקובץ
כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות
– חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 559–565>
בלומרוזן־סלע, שגית. שם אהב אותי איש, לא הותיר לי ציפורן.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ״ד באב תשס״ו, 18 באוגוסט 2006, עמ׳
27 <הווידוי על הפלה מלאכותית בגיל 20 שופך אור חדש על מוטיבים שונים ביצירתה>
בלומרוזן־סלע, שגית. דליה רביקוביץ׳ והילד שנפל. גג,
גל׳ 14 (2006), עמ׳ 92–98 <ההפלה שעברה בהיותה בת עשרים הוסיפה לייסר את המשוררת
במשך שנים ארוכות, ומצאה את דרכה אל יצירתה, בשירה ובפרוזה>
בן־דב, ניצה. אבא מת : חוויית יסוד נעוצה
בזמן ביצירתה של דליה רביקוביץ. בספרה: חיים כתובים
: על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשע״א 2011),
עמ׳ 77–94 <נדפס גם בקובץ כתמי
אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות –
חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 203–215>
בן־נפתלי, מיכל.קריעה: על יחסי אם־בת בעקבות
׳הבגד׳ מאת דליה רביקוביץ. רסלינג: במה חלופית לטקסטים עבריים – ספרות־תרבות,
גל׳ 7 (2000), עמ׳ 65–79 <חזר ונדפס בקובץ כתמי אור
: חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר
ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 183–202>
בנטוב, יהושבע. ״יבוא נחש אדיר, יפצה את פיו ויבלע את הקיבוץ״
: ׳ילדת חוץ׳ מספרת על ילדותה בקיבוץ. החינוך וסביבו: שנתון סמינר
הקיבוצים, כרך ל׳ (תשס״ח 2008), עמ׳ 343–357 <על הסיפור ״טריבונל של החופש הגדול״
(1976) מאת דליה רביקוביץ>
בצלאל, יצחק.תפוח הזהב וחורף קשה.
משא (מצורף ל׳למרחב׳), ט׳ בתשרי תשכ״ה, 15 בספטמבר 1964, עמ׳ א <חזר ונדפס
בספרו: הכל כתוב בספר
: עם סופרים בישראל כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ט 1969), עמ׳ 30–36>
<ראיון עם דליה רביקוביץ>
גולן, ארנה. האישה הרכה שיצאה לעולם
: ״היונה״ מאת דליה רביקוביץ. בספרה גבר, אישה,
תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית (תל־אביב :
חורב, תשס״ה 2004), עמ׳ 42–49.
גולן, ארנה. האישה שלא תצא מן המטבח
: ״סינדרלה במטבח״ מאת דליה רביקוביץ. בספרה גבר,
אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית (תל־אביב
: חורב, תשס״ה 2004), עמ׳ 50–59.
גורפיין, רבקה. ״כף יד רשעה״.
בספרה: אל מלים ומעבר להן : שירים, משוררים, ספרים (רמת־גן : מסדה, 1975)
<חזר ונדפס בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת
ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב :
הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 137–139>
גלוזמן, מיכאל. הקינה העולצת: על שני
שירים של דליה רביקוביץ על יונה וולך. הליקון, גל׳ 26 (תשנ״ח 1998),
עמ׳ 19–26 <חזר ונדפס בקובץ כתמי אור : חמישים
שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס
(תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 173–182>
גלוזמן, מיכאל. ׳להאציל אלגנטיות לסבל׳: על
מקומה של דליה רביקוביץ בשירת דור המדינה. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך
כ״ב (תשס״ח 2008), עמ׳ 131–151 <המאמר דן בפואטיקה של דליה רביקוביץ בספרה הראשון
״אהבת תפוח הזהב״ על רקע המהלך הסגנוני והאידאולוגי של שירת דור המדינה> <חזר ונדפס
בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר
על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 578–599> – נוסח אנגלי – להלן
דורון, מיכל. המשוררת דליה רביקוביץ
על ספת הגרפולוג : כמו היד המושטת לעזרה. מאזנים, כר׳ פ״א, גל׳ 2 (אדר א׳ תשס״ח, פברואר 2008), עמ׳ 20–21.
דיין, סער. למה הפרוזה עדיפה על שירה : שיחה קצרה עם דליה רביקוביץ׳.
מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ד בסיוון תשס״ה, 1 ביולי 2005, עמ׳ 26
<״כיצד מרגישה משוררת בעולם של שבוע הספר ודירוגים באינטרנט״>
דיין, סער. דליה, אני זוכר. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים,
כ״א באב תשס״ה, 26 באוגוסט 2005, עמ׳ 26.
האוסמן־טרדלר, רות. שתי קריאות מנוגדות בשיר ״סינדרלה במטבח״ של דליה
רביקוביץ. פסיפס, גל׳ 45 (2001), עמ׳ 20–23.
הולנדר, אורי. ״להיות אדם משתתף בעולם״
: דליה רביקוביץ כתבה שירה סרבנית המתריסה כנגד המציאות דווקא משום שלא נכנעה בקלות
למיידי ולקונקרטי. הארץ, תרבות וספרות, כ״ד באב תשס״ו, 18 באוגוסט
2006, עמ׳ ה 1.
וולף־מונזון, תמר. התשוקה לאחר היודע : בין ״אהבת תפוח זהב״ לסיפור
האכילה מעץ־הדעת. בקובץ: כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 266–283.
ויזלטיר, מאיר. ״בסתר לבה הטיפשי/יודעת כל
חיפושית/שלא תרחם עליה/ולא תשמע לה״. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״א
באב תשס״ה, 26 באוגוסט 2005, עמ׳ 26.
ויזלטיר, מאיר. תגובה למאמרו של יצחק
לאור, ״אין דבר כזה אדונית״ <ראה להלן>. מטעם, גל׳ 15 (ספטמבר 2008),
עמ׳ 180–184.
וייכרט, רפי. לחפש את האושר במקום בדוי
: שנה בלי דליה רביקוביץ. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ד באב
תשס״ו, 18 באוגוסט 2006, עמ׳ 26.
וייס, אורי. העברית של דליה רביקוביץ׳.
מאזנים, כרך פ״ז, גל׳ 3 (תמוז תשע״ג,
יוני 2013), עמ׳ 5.
זית, שבולת. דמות האשה הדוברת בשירת דליה רביקוביץ׳ : סיבות החולשה
ומקורות הכוח. מסד: מאסף לענייני
ספרות והוראתה, גל׳ 4 (תשס״ו 2006), עמ׳ 86–95.
זמורה, ישראל. על שתי משוררות ומשורר.
מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ״ג, גל׳ 6 (1976), עמ׳ 418–424 <על
אסתר ראב, דליה רביקוביץ ובנימין
גלאי>
זנדבנק, שמעון. עולם על דרך ההיעלמות:
על שירי דליה רביקוביץ. המעורר: כתב־עת לספרות ואמנות, גל׳ 4 (1998), עמ׳
126–132 <על מוטיב ההיעלמות בשירת דליה רביקוביץ>
זנדבנק, שמעון.
הפתיל והפקעת: דליה רביקוביץ מתרגמת את ייטס.מטעם: כתב־עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, גל׳ 17 (מארס 2009), עמ׳ 144–152
<על השיר ״ג׳יין המשוגעת וג׳ק איש המסעות״ לייטס בתרגום רביקוביץ שפורסם בספרה
״תהום קורא״> <חזר ונדפס בקובץ כתמי אור : חמישים
שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס
(תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 646–654>
זרטל, עדית.
השירה – נשמה ללא גוף : ראיון עם המשוררת דליה רביקוביץ. דבר,
דבר השבוע, גל׳ 27 (כ׳ בתמוז תשכ״ו, 8 ביולי 1966), עמ׳ 10,
30.
חבר, חנן. ״לבד עם השירים״. בקובץ:
כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 470–497 <חזר ונדפס בספרו בכוח האל
: תיאולוגיה ופוליטיקה בספרות העברית המודרנית (ירושלים : מוסד ון־ליר : הוצאת
הקיבוץ המאוחד, תשע״ג 2013), עמ׳ 168–183>
חסין, ז׳ולייט. קורצווייל ורביקוביץ : סוגיות ביהדות ובאמנות. בקובץ:
כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 339–353.
חסקין, מימי. ״ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו״ : ״עגלה ערופה״
של דליה רביקוביץ והתיאולוגיה הפוליטית של קארל שמיט. בקובץ: כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 498–511.
טיקוצקי, גדעון.
ציפור פצועה, חזרי אלי.הארץ, תרבות וספרות, ו׳ באלול תשע״ה,
21 באוגוסט 2015, עמ׳ 1 <על השיר ״שובי לביתך״ לדליה רביקוביץ, במלאות עשור לפטירתה>
יגלין, עפרה. על שלושה שירים של דליה
רביקוביץ. רחוב: כתב עת לספרות, גל׳ 2 (1995), עמ׳ 71–81 <כולל
השירים: סתו יוצא דופן, שאלונו שובינו דברי שיר, מזמרת הארץ> <נוסח מעודכן חזר
ונדפס בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת
ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב :
הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 161–172>
לבוא־ורדינון, שולמית. יתרון הדג על האדם. בצרון,
שנה ל״ז, כרך ס״ז, חוב׳ 323 (ניסן–אייר תשל״ו, אפריל–מאי 1976), עמ׳ 190–194 <השיר
״האהבה״ – מפתח להבנת שירת דליה רביקוביץ>
לבוא־ורדינון, שולמית. דמיון הוא דבר שיש לו שיעור.
דבר, משא, י״ב באב תש״ם, 25 ביולי 1980, עמ׳ 18 <חזר ונדפס בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 140–142>
לידובסקי־כהן, צפרירה. תרזה נגד שונרה : על דמות האשה בשיריהן של דליה
רביקוביץ ויונה וולך. עתון 77, גל׳ 315 (חשון תשס״ז,
אוקטובר 2006), עמ׳ 22–26.
ליפסקר, אבידב. מסרקות של זהב : על מפעלה
הספרותי של דליה רביקוביץ בשירה העברית. נתיב, שנה 19, גל׳ 1 (108)
(טבת תשס״ו ינואר 2006), עמ׳ 99–102.
למפרט, עדה.
חברתי שהחליטה לטבוע.הארץ, מוסף שבועי, ז׳ בחשון תשס״ח, 19 באוקטובר
2007, עמ׳ 32–36.
לשם, גיורא. סינדרלה במטבח.
מעריב, ספרות, ג׳ בחשון תשמ״ט, 14 באוקטובר 1988, עמ׳ 3 <חזר ונדפס בספרו
מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם (תל־אביב : זמורה־ביתן,
תשנ״א 1991), עמ׳ 165–171>
מאירוביץ, דורית.
לעזאזל השיר וכל אשר בו, אני צריכה מאה ועשרים שקל חדש. הארץ, תרבות וספרות,
ג׳ באייר תשנ״ח, 29 באפריל 1998, עמ׳ ד 4 <על כתיבתה של המשוררת דליה רביקוביץ>
<חזר ונדפס בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת
ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב :
הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 156–160 ובספרה הנוף הוא הנפש : מסות ומאמרים על משוררים ושירה
(תל־אביב : קשב לשירה, תשע״ב 2011), עמ׳ 126–133>
מאירוביץ, דורית.
אהבת הבגדים העליזים : על שירה של דליה רביקוביץ ״פורטרט״ <מתוך ׳הספר השלישי׳>
בתוך ספרה: הנוף הוא הנפש :
מסות ומאמרים על משוררים ושירה (תל־אביב : קשב לשירה, תשע״ב 2011), עמ׳ 134–142>
מאן, ברברה. שירת אהבה אמיתית איננה כפי שהיא נראית. בקובץ: כתמי אור : חמ ישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 550–544.
מוקד, גבריאל.
ספרותנו הצעירה בראי סוציולוגי : על טענות פסבדו־רוחניות נגד שירת דור־המדינה –
ושירת דליה רביקוביץ׳ כבוחן נגדי. מאסף אגודת הסופרים, 1962
<חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי
: 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב :
עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 49–59>
מור־בילר, אסתר. אשרי
משכיל אל דל.הארץ, תרבות וספרות, כ״ח באב תשס״ה, 2 בספטמבר 2005,
עמ׳
מזור, יאיר. פמיניזם במצור, או: בין כמיהה
לקמילה : לקראת אבחנה של רטוריקה דיאלקטית בשירת דליה רביקוביץ. מאזנים,
כרך ס׳, גל׳ 4 (תשרי תשמ״ז, אוקטובר 1986), עמ׳ 19–22.
מזור, יאיר. עשה שירה וגם פוליטיקה – על ״תינוק
לא הורגים פעמיים״ לדליה רביקוביץ. עתון 77, גל׳ 82–83 (כסלו–טבת תשמ״ז,
נובמבר–דצמבר 1986), עמ׳ 18–19, 36.
מזור, יאיר. דיוקן הכלימה כעיר מקלט: על שירת
דליה רביקוביץ. עתון 77, גל׳ 206 (1997), עמ׳ 16–19 <חזר ונדפס בספרו
אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה־ביתן, 2005),
עמ׳ 120–139>
מזור, יאיר. שירת נשים עברית : שתי דליות,
שני קווים לדיוקנה. הדאר, שנה 77, גל׳ ג׳ (י״ג כסלו תשנ״ח. 12 בדצמבר
1997), עמ׳ 22–23 ; גל׳ ד׳ (כ״ז בכסלו תשנ״ח, 26 בדצמבר 1997), עמ׳ 22–23 <על דליה
רביקוביץ׳ ודליה הרץ>
מזור, יאיר. העזה, הזועמת, וזו שהעזה, שנתנה
את האות : שירתן של דליה הרץ ויונה וולך בהקשר משווה של
שירת דליה רביקוביץ. עתון 77, גל׳ 220 (1998), עמ׳ 11–15, 41 <חזר ונדפס
בספרו אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה־ביתן,
2005), עמ׳ 168–176>
סובל, אילנה.״כיוון שביקשה להימלט נתערבבה
דעתה״ : על חריגות ושיגעון ביצירתה הסיפורית של דליה רביקוביץ.תיאוריה
וביקורת, חוב׳ 28 (אביב 2006), עמ׳ 127–155 <המאמר עוסק בביקורתה של דליה רביקוביץ
על השיגעון, כפי שהיא באה לידי ביטוי ביצירתה הסיפורית. תוך שהיא נענית לכאורה
להבחנות המסורתיות בין ״שפוי״ ל״בלתי שפוי״, רביקוביץ מערערת בה בעת על קטלוגו
של האחרון כאחר אילם ומאפשרת לו להשמיע את קולו ולדבר באופן מרשים: ״לדבר על השיגעון
ואת השיגעון״. לטענת מחברת המאמר, המהלך הרדיקלי של רביקוביץ בסיפוריה הוא אחד
החשובים והמשפיעים בתחום הכינון של סובייקטיביות נשית, חריגה או משוגעת, בתרבות
הישראלית>
סובל, אילנה. ״לחשוף את העוול במקום שהוא קיים״ : עדות, אשמה ואחריות
בשירה הפוליטית של רביקוביץ. בקובץ: כתמי אור
: חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר
ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 444–469.
סלומון, נעמה ותחייה ברק. סוף השיר. עיתון תל־אביב,
מגזין, 26 באוגוסט 2005.
סתיו, שירה. האב, הבת והמבט.
בקובץ: כתמי אור : חמישים
שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס
(תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 284–322.
פלדמן, זיוה. אדם בנוף שירתו : ארץ ישראל ונופיה בשירה העברית.
מראה: כתב עת לספרות, אומנות
והגות יהודית, גל׳ 2 (סתיו תשס״ח 2007), בעיקר עמ׳ 90–97.
פלמה, דודו. בלילה ההוא בו שמה דליה
רביקוביץ׳ קץ לימיה (שירפרוזה). מטען, גל׳ 10 (אביב 2006), עמ׳ 77.
פלס, ידידיה. אל חופי הכמיהה והכוסף
: התבוננות בארבעה שירים. שדמות: במה
לתנועה הקיבוצית, גל׳ נ״ז (תשל״ה), עמ׳ 78–96 <דיון ב״הציץ ומת״ לח״נ
ביאליק; ״הלך ערב לשאוב טללים״ מאת אברהם שלונסקי;
״המערב בכחול״ מאת דליה רביקוביץ ו״עולה יורד יורד עולה״, שיר מאת
יאיר הורביץ>
פנחס־כהן, חוה. נתנה את הנשמה.
מקור ראשון, שבת, י״ז באב תשס״ו, 11 באוגוסט 2006, עמ׳ 5, 6.
פנקס, ישראל. דליה רביקוביץ: להשאיר עקבות.
הארץ, כ״ב בטבת תשמ״ז, 23 בינואר 1987, עמ׳ ב 6 <חזר ונדפס ב׳שבו׳, כתב־עת
לשירה, גל׳ 15 (דצמבר 2005), עמ׳ 7–11>
צור, ראובן.חרוז ואיכויות ספרותיות.סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך 2 (תשנ״ז
1996), עמ׳ 125–143 <דיון, בין היתר, בשירו של חיים לנסקי
״מעריב היום על האגם״ ובשירה של דליה רביקוביץ, ״חמדה״>
צימרמן, בארי. חידה ופשרה : עיון ב״התרוששות״
לדליה רביקוביץ. עלי שיח, חוב׳ 6 (תשרי תשל״ט, אוקטובר 1978), עמ׳ 97–105
<על השיר מתוך ספרה ״תהום קורא״>
צמיר, חמוטל. הצופָה לבית ישראל מבפנים
: דליה רביקוביץ, השירה הלאומית־ישראלית, והמגדר של הייצוגיות. בקובץ: כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 600–645.
צפרוני, נעמה. הגאולה באמצעות המבט הגברי היא בלתי אפשרית. ארץ אחרת,
גל׳ 42 (כסלו–טבת תשס״ח, נובמבר–דצמבר 2007), עמ׳ 82–86 <על שירה של דליה רביקוביץ
״זכרונות חמים״ וסיפורה של עמליה כהנא־כרמון ״נעימה ששון
כותבת שירים״>
קובובי, דבורה. ״כף יד רשעה״. בספרה: ספרותרפיה
: הוראה טיפולית במבחן השנים (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה
העברית, תשס״ח 2008), עמ׳ 241–255.
קורן, אבי.
אז הייתה חמדה.מעריב, המוסף, ח׳ בכסלו תשע״ט, 16 בנובמבר 2018,
עמ׳ 48–49. *
קלדרון, נסים.מחאה. הארץ,
תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשמ״ז, 24 באוקטובר 1986, עמ׳ ב־6 <חזר ונדפס בספרו הרגשה של מקום : ששה מאמרים (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ
המאוחד, 1988), עמ׳ 9–20>
קלדרון, נסים. ארבע ארוחות צהריים. מעריב,
מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״א באב תשס״ה, 26 באוגוסט 2005, עמ׳ 27.
קרונפלד, חנה. שירה פוליטית כאמנות־לשון ביצירתה של דליה רביקוביץ.
בקובץ: כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר
על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 514–543.
קרינסקי, אביבה. שיח בין יוצרות : 40 שנה ל״הקרפודים״
לדליה רביקוביץ ו־73 שנה ל״הצפרדע״ ללאה גולדברג.מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 4 (תשרי תש״ע,
ספטמבר 2009), עמ׳ 12–14.
קרן, ניצה. צעקתה הכבושה של האם העלומה : ״אמא מתהלכת״ של דליה
רביקוביץ, מתוך אמא עם ילד. תיאוריה וביקורת, חוב׳ 21 (סתיו
2002), עמ׳ 193–200.
קרפל, דליה.
באה והלכה.הארץ, מוסף הארץ, כ״ד באב תשס״ו, 18 באוגוסט 2006,
עמ׳ 30–34, 38 <שנה לפטירת דליה רביקוביץ>
קשת, ישורון. שירי דליה רביקוביץ.
מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ״ז, גל׳ 1 (1968), עמ׳ 49–52 <על שירת דליה
רביקוביץ: שירה נשית שצביונה אהבת המופלא והתרפקות על הסתום>
קשת, ישורון. על דליה רביקוביץ.
בספרו: אמדות : הערכות בקורתיות (ירושלים :
אגודת שלם, תש״ל 1969), עמ׳ 188–200.
רובינשטיין, בלהה. דליה רביקוביץ – חיים
של געגוע, ״לבד בצער״. בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים
בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל־יסודי (תל־אביב : עם עובד, תשס״ג 2003), חלק
ב, עמ׳ 219–226. <כולל דיון בשירים: ״תמונה״, ״הזמן הניצוד ברשת״ ו״גאווה״>
רווה, ענבר. ׳מים שאין להם סוף׳: עיון משווה בשירתה של
דליה רביקוביץ. מחקרי
ירושלים בספרות עברית, כרך י״ח (תשס״א 2001), עמ׳ 379–389.
רווה, ענבר. בכל אלה הייתי לבד. מקור ראשון, שבת,
י״ז באב תשס״ט, 7 באוגוסט 2009, עמ׳ 4 <שירה של דליה רביקוביץ לוקח את המאורעות
המיתיים של החורבן והופך אותם לחוויות אישיות כחלק ממפעל שיקום הבא לאחר אסון.
ארבע שנים לפטירתה>
רוקח, אריה. אומר עליה קדיש. מקור ראשון, שבת, י״ז
באב תשס״ו, 11 באוגוסט 2006, עמ׳ 6.
שועלי, צפי.
שלך בידידות, זמורה.הארץ, תרבות וספרות, כ״ו באלול תשס״ה, 30
בספטמבר 2005, עמ׳ ה 2 <חליפת מכתבים סוערת בין המשוררת הצעירה דליה רביקוביץ למו״ל
שלה, ישראל זמורה>
שחורי, יערה. אומץ הלב של השושנה הצהובה.
מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״א באב תשס״ה, 26 באוגוסט 2005, עמ׳ 27.
שחורי, יערה. ״במרחק ששים מטר מקברו
של ביאליק״ : דליה רביקוביץ פונה אל שירת ח״נ ביאליק. בקובץ: כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 354–390.
שחם, חיה. משוררת בקהל משוררים : על
התקבלות שירתן של לאה גולדברג ודליה רביקוביץ על־ידי ביקורת
זמנן. סדן : מחקרים בספרות עברית,
כרך 2 (תשנ״ז 1996), עמ׳ 203–240 <נוסח מקוצר נדפס בקובץ
כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 227–243>
שלו, מרדכי. דליה רביקוביץ – משוררת
מקוננת. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשכ״ט, 2 באפריל 1969; כ״ז
בסיון תשכ״ט, 13 ביוני 1969 <חזר ונדפס בקובץ כתמי אור
: חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר
ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 109–136>
שמעון, אורנה. ״מים רבים שיכַבו את האהבה״ : עיון לשוני־סגנוני
בשירתה המאוחרת של דליה רביקוביץ. העברית: רבעון בענייני הלשון העברית,
מחזור ס״ד, חוב׳ ג–ד (תשע״ז 2017), עמ׳ 146–156.
שרון־בלייס, ענת.
דליה רביקוביץ במלים ובמוזיקה עם אבי בללי ומיכל בן נפתלי. המשוררת דליה רביקוביץ
כתבה. כמעט 50 שנים, כתבה ופרסמה את מילותיה עד שהלכה לעולמה בקיץ של שנת 2005.
השורות החכמות והרגישות שלה הולכות מאז אל אנשים קוראים ואל אנשים יוצרים. שניים
מהם, המוזיקאי אבי בללי והסופרת מיכל בן נפתלי הם אורחי התכנית הזאת, שמספרת על
ואת דליה דרך היצירות שלהם. בללי תפר את הבגד המוזיקלי והתכונן לפגישה עם דליה.
בן נפתלי תפרה את הבגדים המילוליים שלה והתכוננה לפגישה עימה. אבל הם לא הספיקו....
בתכנית משולבים שירים מתוך האלבום של בללי, כשלצידו שרה יהודית רביץ. 1. בצ׳אד
ובקאמרון; 2. החלון; 3. לזכרו של אנטון דה סנט־אקזפורי; 4. התרוששות ; 5. כגלגל
לפני סופה
Bloch, Chana and Chana Kronfeld.
Dahlia Ravikovitch: an introduction. Prooftexts: a journal of Jewish
literary history, vol. 28, no. 3 (Fall 2008), pp. 249–281.
Gluzman, Michael. ״To
Endow Suffering with Elegance״: Dahlia Ravikovitch and the Poetry of the Statehood
Generation. Prooftexts: a journal of Jewish literary history, vol. 28,
no. 3 (Fall 2008), pp. 282–309.
Gold, Nili Scharf. ״Hovering at a low
altitude״. in: Reading Hebrew literature : critical circleussions
of six modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University
Press, 2003), pp. 221–231.
Kronfeld, Chana. ״Hovering at a low altitude״.
in: Reading Hebrew literature : critical circleussions of six modern
texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University Press,
2003), pp. 232–245.
Mann, Barbara. ״Hovering at a low altitude״.
in: Reading Hebrew literature : critical circleussions of six modern
texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University Press,
2003), pp. 213–220.
Schachter, Allison. A Lily among the Bullfrogs:
Dahlia Ravikovitch and the Field of Hebrew Poetry. Prooftexts: a journal
of Jewish literary history, vol. 28, no. 3 (Fall 2008), pp. 310–334.
Tsamir, Hamutal.
Jewish-Israeli poetry, Dahlia Ravikovitch, and the gender of representation.
Jewish social studies : history, culture, society, n.s. vol. 14, no.
3 (Spring/Summer 2008), pp. 85–125.
גורפיין, רבקה. [על שירה ״חמדה״ מתוך ׳אהבת
תפוח הזהב׳]. בספרה: עם שיר (תל־אביב : עקד, 1967), עמ׳ 96–99.
גלוזמן, מיכאל. ׳להאציל אלגנטיות לסבל׳: על
מקומה של דליה רביקוביץ בשירת דור המדינה. מחקרי
ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ב (תשס״ח 2008), עמ׳ 131–151 <המאמר דן
בפואטיקה של דליה רביקוביץ בספרה הראשון ״אהבת תפוח הזהב״ על רקע המהלך הסגנוני
והאידאולוגי של שירת דור המדינה>
מזור, יאיר. לשאלת ניצולם הסלקטיבי של חומרים
אלוזיוניסטיים בשירה (מקרא משווה בשירים: ״ליד חפירה ארכיאולוגית״ לעמיחי, ו״בובה
ממוכנת״ לרביקוביץ). ראש : כתב־עת לשירה, גל׳ 2 (1978), עמ׳ 23–27 <על ״בובה
ממוכנת״ מתוך ׳אהבת תפוח הזהב׳>
צלקה, דן. קווים לשירתה של דליה רביקוביץ.
בתוך: דליה רביקוביץ: מבחר שירים ודברים על יצירתה / מאת דן צלקה (תל־אביב
: מחברות לשירה, 1962) <חזר ונדפס בקובץ כתמי
אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות –
חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 28–33>
קורצווייל, ברוך. שיריה של דליה רביקוביץ.
הארץ, כ״ד בכסלו תש״ך, 25 בדצמבר 1959 <חזר ונדפס בספרו חיפוש
הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת גן : הוצאת
אוניברסיטת בר־אילן, תשמ״ב 1982), עמ׳ 258–262 ובקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 19–22>
זנדבנק, שמעון. אותה מלת־נחמה, תַּחְפְּנֵס.
אמות:
דו־ירחון לענייני חברה וספרות, שנה ג, חוב׳ ב (י״ד)
(תשרי–חשון תשכ״ה, אוקטובר–נובמבר
1964), עמ׳ 112–114 <חזר ונדפס בקובץ
כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 34–38>
חסין, ז׳ולייט. דרך עיצובו של מיתוס החורף ב״חורף קשה״ של דליה רביקוביץ.
עלי שיח, חוב׳ 21–22 (1984), עמ׳ 79–91.
קורן, ישעיהו. גווטמלה איננה קיימת.
למרחב, ט׳ בתשרי תשכ״ה, 15 בספטמבר 1964, עמ׳
קורצווייל, ברוך. שירי דליה רביקוביץ – אחד
הגילויים החשובים ביותר בשירתנו הצעירה. הארץ, תרבות וספרות, כ״ו בשבט תשכ״ה,
29 בינואר 1965 <חזר ונדפס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים
/ ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשמ״ב 1982),
עמ׳ 262–267 ובקובץ כתמי אור : חמישים שנות
ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב
: הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 39–44>
קרמר, שלום. לבטים שבין ביטוי וחוויה.
ידיעות אחרונות, י״ב בתשרי תשכ״ה, 18 בספטמבר 1964, עמ׳
שביד, אלי. הסירוב לממשות.
מולד, כרך כ״ב, חוב׳ 197–198 (דצמבר 1965), עמ׳ 720–722 <חזר ונדפס בקובץ
כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 45–49>
על ״הספר השלישי״
נ. ז.
הספר השלישי. קשת,
שנה שתים־עשרה, חוב׳ ב׳ (מו) (חורף 1970), עמ׳ 174–175.
בהר, עוזי. ספר בצל קודמיו.
סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 7 (מאי 1977), עמ׳ 457–460.
גלדמן, מרדכי. לקראת שירים אחרים.
הארץ, תרבות וספרות, ד׳ בתמוז תשל״ו, 2 ביולי 1976, עמ׳ ב 14 <חזר ונדפס
בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר
על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 58–59>
מוקד, גבריאל. במזל תוספות.
ידיעות אחרונות, המוסף לספרות, ג׳ באב תשל״ו, 30 ביולי 1976, עמ׳ 3 <חזר ונדפס
בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר
על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 55–57 ובספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות
על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳
391–393>
על ״מוות במשפחה״
אוריין, יהודית. ״כמה טוב להיות מריונטה״ – בשירה. מעריב,
כ״א באייר תשל״ו, 21 במאי 1976, עמ׳ 37 38 <חזר ונדפס בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 60–62>
דן, נעם.שיבוש הסדר וכינון הסובייקט בקובץ הסיפורים ״מוות
במשפחה״ לדליה רביקוביץ (ירושלים, 2009) <עבודת גמר (מ.א)–האוניברסיטה העברית
בירושלים, 2009>
מוקד, גבריאל. במזל תוספות.
ידיעות אחרונות, המוסף לספרות, ג׳ באב תשל״ו, 30 ביולי 1976, עמ׳ 3 <חזר ונדפס
בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר
על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 55–57 ובספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות
על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳
391–393>
וייכרט, רפי. משפחה מעוטת ילדים.
עכשיו: ספרות, אמנות ביקורת, חוב׳ 59 (1992), עמ׳ 319–321.
לאופר, רות. אמא בלי ילד. עתון 77,
גל׳ 153 (תשרי–חשון תשנ״ג, אוקטובר 1992), עמ׳ 5–6.
לוי, עמי. המצב הישראלי. על המשמר, כ׳ באלול תשנ״ב, 18
בספטמבר 1992, עמ׳ 19.
משמר, תמר. פרומתיאה שוב כבולה. דבר,
ב׳ בכסלו תשנ״ג, 27 בנובמבר 1992, עמ׳ 22 <חזר ונדפס בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה
של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשע״א 2010), עמ׳ 72–76>
עצמון, צבי. קו פרשת החיים. מעריב,
ספרות אמנות, י״ט בתשרי תשנ״ג, 16 באוקטובר 1992, עמ׳ 28, 30.
רינון, יואב. בגלל משך החיים. הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באדר תשנ״ג,
26 בפברואר 1993, עמ׳ ב 8 <חזר ונדפס בקובץ כתמי אור
: חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר
ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 77–79>
שמיר, זיוה. שלווה מדומה.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ׳ באלול תשנ״ב, 18 בספטמבר 1992, עמ׳ 22.
על ״כל השירים עד כה״
ויזלטיר, מאיר. האהבה האמיתית אינה כפי
שהיא נראית. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (י״א באלול תשנ״ה, 6 בספטמבר
1995), עמ׳ <חזר ונדפס בקובץ כתמי אור
: חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר
ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 143–151>
לאופר, רות. עם כל הכאב. עתון 77, גל׳
190 (חשון תשנ״ו, נובמבר 1995), עמ׳ 24–25.
לאור, יצחק. מה יש בדליה רביקוביץ ששובה את
הלב. מעריב, מוסף שבת, א׳ באב תשנ״ה, 28 ביולי 1995, עמ׳ 29 <חזר ונדפס
בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר
על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 152–155>
על ״קבוצת הכדורגל של ויני מנדלה״
אורן, יוסף. זעקת השונים והמקופחים : על הפרוזה
של דליה רביקוביץ. מאזנים, כרך ע״ב, גל׳ 2 (חשון תשנ״ח, נובמבר 1997), עמ׳
18–21 (נדפס גם בספרו: סוגות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ד
2004), עמ׳ 123–132>
גוטקינד, נעמי. רשימון מן המרתף – סיפורי דכאון. הצופה, כ״ח
באדר א׳ תשנ״ז, 7 במארס 1997, עמ׳ 6.
נבות, אמנון. האקטואליות של החלש. מעריב,
מוסף שבת – ספרות וספרים, י״ט באדר ב׳ תשנ״ז, 28 במארס 1997, עמ׳ 31.
סלבסט, יורם. בין זרועות הכוח למרחב ההזיה.
עתון 77, גל׳ 208 (סיון תשנ״ז, יוני 1997), עמ׳ 6 <לעומת הכוח והעוצמה,
מושאי ההערצה החברתיים, מציעה רביקוביץ להתבונן בכאב, ביאוש ובחוסר האונים של מי
שעליהם מופעל הכוח הזה>
שמיר, זיוה. סביבה עוינת. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ו באדר ב׳ תשנ״ז, 4 באפריל 1997, עמ׳ 26–27
<חזר ונדפס בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת
ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב :
הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 84–86>
על ״מרוב אהבה״
ברונובסקי, יורם[יוחנן רשת]. רביקוביץ׳ לפני
המונסון. הארץ, תרבות וספרות, י״א בסיוון תשנ״ח, 5 ביוני 1998, עמ׳
ב 14.
דנציגר, ענת. ארבעה תרגילים בפואטיקה ויזואלית: על ׳מרוב אהבה׳,
אלבום שיריה של דליה רביקוביץ׳. מחקרי ירושלים
בספרות עברית, כרך כ״ו (תשע״ג 2013), עמ׳ 339–377.
לאור, יצחק. כך מחפצנים משוררת. הארץ,
מוסף ספרים, גל׳ 286 (כ״ז באב תשנ״ח, 19 באוגוסט 1998), עמ׳ 8.
על ״חצי שעה לפני המונסון״
ברונובסקי, יורם[יוחנן רשת]. רביקוביץ׳ לפני
המונסון. הארץ, תרבות וספרות, י״א בסיוון תשנ״ח, 5 ביוני 1998, עמ׳ ב 14.
גור, בתיה. ואמרתי לו שיש לי ציפיות
לגביו. הארץ, תרבות וספרות, י״ח בסיוון תשנ״ח, 12 ביוני 1998, עמ׳
ב 15 <חזר ונדפס בקובץ כתמי אור : חמישים שנות
ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב
: הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 80–83>
המאירי, עירית. דליה רביקוביץ, 9 שירים חשופים. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ח בניסן תשנ״ח, 24 באפריל 1998,
עמ׳ 26 <ריאיון עם המשוררת בצאת ספרה ״חצי שעה לפני המונסון״>
וייכרט, רפי. זו היא הבוערת.
מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ה בסיוון תשנ״ח, 19 ביוני 1998, עמ׳
31.
לאור, יצחק. כך מחפצנים משוררת. הארץ,
מוסף ספרים, גל׳ 286 (כ״ז באב תשנ״ח, 19 באוגוסט 1998), עמ׳ 8.
עצמון, צבי. חצי שנה לפני המונסון. מיובש
ניחר. עתון 77, גל׳ 304 (תשרי תשס״ו, אוקטובר 2005), עמ׳ 14.
על ״באה והלכה״
גולדשמיד, טלי.
פרוזה שאינה מתבשמת באהבה עצמית.הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 632 (כ״ו באדר
ב תשס״ה, 6 באפריל 2005), עמ׳ 6 <חזר ונדפס בקובץ כתמי
אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות –
חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 87–89>
הופמן, חיה. נצחון החולשה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות,
י״א בשבט תשס״ה, 21 בינואר 2005, עמ׳ 29–30.
לם, אמירה. משא הבדידות. ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״ט בטבת תשס״ה,
31 בדצמבר 2004, עמ׳ 34–35, 37–38, 40, 85 <ריאיון עם המשוררת דליה רביקוביץ בצאת
ספרה ״באה והלכה״>.
מדיני, יעל. באה ונשארה. הארץ,
תרבות וספרות, כ״ד באב תשס״ו, 18 באוגוסט 2006, עמ׳ ה 1.
מלצר, יורם. חירות וחיוניות. מעריב,
מוסף שבת – ספרות וספרים, ד׳ בשבט תשס״ה, 14 בינואר 2005, עמ׳ 24.
מלצר, יורם. מלקטת מילים מתוך הרעש. מעריב,
מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ה בשבט תשס״ה, 4 בפברואר 2005, עמ׳ 26.
בן־נפתלי, מיכל. עורי עורי דברי שיר.
הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בתמוז תשס״ח, 1 באוגוסט 2008, עמ׳ 1, 4 <נוסח מורחב
נדפס בקובץ כתמי אור : חמישים שנות ביקורת ומחקר
על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 99–105>
ויזלטיר, מאיר. דיאלוג חד־צדדי עם נוכחת־נפקדת.
מעריב, מוסף שבת, ספרות וספרים, י״ט בחשון תשס״ז, 10 בנובמבר 2006, עמ׳
26–27 <חזר ונדפס בקובץ כתמי אור : חמישים שנות
ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ / עורכות – חמוטל צמיר ותמר ס. הס (תל־אביב
: הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2010), עמ׳ 90–98>