מְשׁוֹטֵט בַּחוּצוֹת אֶחָד מָצָא עַצְמוֹ, בְּבֹקֶר יוֹם אֶחָד, חָסֵר כָּל. נַעֲשָׂה הָעוֹלָם צַר לוֹ, וּמִתּוֹךְ יֵאוּשׁ שָׁכַב לִישֹׁן. נִשְׁאַר יָשֵׁן עַד שֶׁדָּקְרָה אוֹתוֹ הַחַמָּה וְעָלָה קֶצֶף מִתּוֹךְ פִּיו. קָם שׁוּב חָסֵר כָּל, כְּפִי שֶׁהָיָה, בְּאֵין לוֹ אֲפִילוּ אֲדַרְכְּמוֹן אֶחָד. כְּשֶׁעָבַר עַל פְּנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל קָפִיל, שֶׁעָרַךְ אֶת קְדֵרוֹתָיו, הָיָה הַשּׁוּמָן בְּאוֹתוֹ רֶגַע צָלוּל לַחֲלוּטִין, וְהַתַּבְלִין נוֹתְנִים אֶת רֵיחָם יָפֶה. וְהָיָה הַטַבָּח מְנַקֶּה אֶת מֹאזְנָיו, רוֹחֵץ אֶת קַעֲרוֹתָיו, מְטְאֲטֵא וּמַרְבִּיץ אֶת חֲנוּתוֹ. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמְּשׁוֹטֵט בַּחוּצוֹת נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַחֲנוּת. אָמַר לוֹ לַטַּבָּח: “שְׁקֹל לִי בַחֲצִי הָאֲדַרְכְּמוֹן בָּשָׂר, בְּרֶבַע הָאֲדַרְכְּמוֹן דַּיְסַת־דֹּחַן וְכָזֹאת לֶחֶם”. שָׁקַל לוֹ הַטַּבָּח כָּל זֶה, וְנִכְנַס הַמְּשׁוֹטֵט בַּחוּצוֹת לְתוֹךְ תּוֹכֵי הַחֲנוּת פְּנִימָה. שָׂם הַטַּבָּח לְפָנָיו אֶת הַמַּאֲכָל, הִתְחִיל אוֹכֵל, וְאָכַל עַד שֶׁבָּלַע אֶת הַכֹּל, לִקֵּק גַם אֶת הַפִּנְכָּה, וְנִשְׁאַר עוֹמֵד אוֹבַד־עֵצוֹת, שֶׁכֵּן לֹא יָדַע מָה לַּעֲשׂוֹת בַּטַּבָּח בִּדְבַר תַּשְׁלוּם מַאֲכָלוֹ. הֶעֱבִיר עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל, וּבְעוֹדֶנוּ פוֹנֶה כֹה וָכֹה רָאָה פִתְאֹם קַעֲרָה שֶׁל חֶרֶס, שֶׁהָיְתָה הֲפוּכָה. הֵרִיחַ אוֹתָהּ וְגִלָּה מִתַּחַת לָהּ זָנָב שֶׁל סוּס טָרִי וַעֲדַיִן דָּמוֹ מְטַפְטֵף. הֵבִין שֶׁהַקָּפִיל רִמָּה אוֹתוֹ וְנָתַן בְּשַׂר־סוּס בִּמְקוֹם הַבָּשָׂר. כְּשֶׁהִרְגִישׁ בִּנְבָלָה זוֹ שָׂמַח, רָחַץ יָדָיו וְיָצָא לְדַרְכּוֹ וְרֹאשׁוֹ מוּרָד. כְּשֶׁרָאָה¹ הַטַּבָּח שֶׁהָלַךְ מִבְּלִי לְשַׁלֵּם לוֹ, קָרָא: “עֲמֹד סַחֲרָן, הַמִּתְפָּרֵץ לְתוֹךְ בָּתֵּי זָרִים”. הִפְנָה הַמְּשׁוֹטֵט בַּחוּצוֹת פָּנָיו אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: “כְּלוּם גּוֹעֵר אַתָּה בִי וְקוֹרֵא לִי בְמִלִּים אֵלּוּ, אַתָּה הַקַּרְנָן?” קָפַץ הַטַּבָּח בָּחֳרִי־אף מתֹּךְ חנוּתוֹ וְצָעַק: “כְּלַפֵּי מַה אַתָּה מִתְכַּוֵּן בְּמִלִים אֵלּוּ?, אַתָּה הַזּוֹלֵל בָּשָׂר וְדַיְסַת־דֹּחַן; אַתָּה הַטּוֹרֵף לֶחֶם וּפַרְפְּרָאוֹת, כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה לְהִתְחַמֵּק בְּאֵין רוֹאֶה, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְלוּם, וּמִבְּלִי תֵּת לִי לִרְאוֹת מָעוֹתַי?” קָרָא לְעֻמָּתוֹ הַמְּשׁוֹטֵט בַּחוּצוֹת: “שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר, מַמְזֵר”. צָוַח הַטַּבָּח בְּקוֹל רָם יוֹתֵר, תְּפָסוֹ בְצַוְארוֹנוֹ וְקָרָא: “מֻסְלִמִים, בְּרִיָה זוֹ הָיְתָה הַיּוֹם אַחַת מִזְּבִינַי, אָכַל מִמְּזוֹנִי וְלא שִׁלֵּם לִי כְלוּם”. הִקִּיפוּ בְּנֵי אָדָם אֶת שְׁנֵיהֶם, נָזְפוּ בַלִּסְטִים־בַּדְרָכִים וְאָמְרוּ לוֹ: “הֲרֵי תְּשַׁלֵּם לוֹ מְחִיר מַה שֶׁאָכַלְתָּ”. אָמַר הוּא: “הֲרֵי נָתַתִּי לוֹ אֲדַרְכְּמוֹן לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַחֲנוּת”. טָעַן הַטַּבָּח לְעֻמָּתוֹ: “אִם הוּא… הֲרֵינִי מוּכָן לְהַפְסִיד כָּל מַה שֶׁאֲנִי מוֹכֵר הַיּוֹם, אִם הוּא נָתַן לִי מַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְחָשְׁבוֹ לְכֶסֶף. חֵי אַללָּהּ שֶׁלֹּא נָתַן לִי כְלוּם, אָכַל מִמְּזוֹנִי וְיָצָא לוֹ כָךְ בְּלִי כָל שִׂימַת־לֵב”“. חָזַר הַמְּשׁוֹטֵט בַּחוּצוֹת וְאָמַר: “הֲרֵי נָתַתִּי לְךָ אֲדַרְכְּמוֹן”, אָמַר וְגִנָּה אֶת הַטַּבָּח. כְּשֶׁהֵשִׁיב לוֹ זֶה בְאוֹתָהּ צוּרָה שֶׁדִּבֵּר הוּא אֵלָיו, הִכָּה אוֹתוֹ מַכָּה. תָּקְפוּ זֶה אֶת זֶה, תָּפְסוּ זֶה אֶת זֶה וְהֶחֱנִיקוּ זֶה אֶת זֶה. כְּשֶׁרָאוּ בְנֵי־אָדָם כָּךְ נִגְּשׁוּ וְקָרְאוּ: “מַה הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה בֵינֵיכֶם? הֲרֵי אֵין כָּל סִבָּה לְכָךְ”. אָמַר הַמְּלַסְטֵם בַּדְּרָכִים: “אָמְנָם, חֵי אַללָּהּ, סִבָּה לְכָךְ, וְלַסִּבָּה קֶשֶׁר רָב עִם זָנָב”. מִיָּד קָרָא לְעֻמָּתוֹ הַטַּבָּח: “אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, חֵי אַללָּהּ, הִזְכַּרְתָּ אוֹתִי בְךָ וּבַאֲדַרְכְּמוֹן שֶׁלְךָ, כֵּן, כֵּן, חֵי אַללָּהּ. הוּא נָתַן לִי אֲדַרְכְּמוֹן, וּמַגִיעַ לוֹ מִמֶּנִי עֹדֶף רֶבַע אֲדַרְכְּמוֹן פָּחוֹת שְׁמִינִיתָ, חֲזֹר עִמִּי וְטֹל אֶת הָעֹדֶף שְׁמִינִית אֲדַרְכְּמוֹן”. נִתְבָּרְרָה לוֹ לַטַּבָּח הַסִּבָּה לְשֵׁמַע שְׁמוֹ שֶׁל הַזָּנָב. אַף אֲנִי, אָחִי, סִבָּה לְסִפּוּרִי שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ”. צָחַק הַכַּלִיף וְאָמַר: “חֵי אַללָהּ, סִפּוּר מְבַדֵּחַ הוּא זֶה. וְעַכְשָׁו סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ וְהַסִּבָּה”, נַעֲנָה לוֹ אַבּוּ אלְחַסַן וְאָמַר: “בְּרָצוֹן; דַּע נְשִׁיא הַמַּאֲמִינִים², שֶׁשְּׁמִי הוּא אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן־הַבְּלִיַעַל. נִפְטַר אָבִי וְעָזַב לִי הוֹן עָתָק. חִלַּקְתִּי אוֹתוֹ לִשְׁנֵי חֲצָאִים שָׁוִים, אֶת הָאֶחָד הִנַּחְתִּי הַצִּדָּה וְאֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה הוֹצֵאתִי עַל יְדִידַי, חֲבֵרַי וְרֵעַי בְּמִשְׁתִּים וְעַל בְּנֵי־הַסּוֹחֲרִים, וְהָיִיתִי יוֹשֵׁב בִּסְעֻדָּה עִם כֻּלָּם מִבְּלִי הַפְלוֹת בֵּינֵיהֶם, וְהֵם מְסִבִּים עִמִּי, וְכָךְ נִתְבַּזְבֵּז כָּל הַמָּמוֹן עַל הַיְדִידִים וְעַל הַחֶבְרָה, וְלֹא נוֹתַר לִי מֵאוֹתָהּ מַחֲצִית כְּלוּם. פָּנִיתִי אֶל חֲבֵרַי וְרֵעַי שֶׁרֵעוּ לִי לְמִשְׁתֶּה, שֶׁהֲרֵי עֲלֵיהֶם הוּא שֶׁבִּזְבַּזְתִּי אֶת מָמוֹנִי, שֶׁמָּא יִדְאֲגוּ לִי. הָלַכְתִּי אֲלֵיהֶם וְסָבַבְתִּי עַל כֻּלָּם, וְלֹא מָצָאתִי גַּם בְּאֶחָד מֵהֶם עֶזְרָה, וְלֹא הוֹאִיל אַף אִישׁ מֵהֶם לִפְרֹס לִי אֲפִילו פְרוּסַת לֶחֶם אַחַת. בָּכִיתִי בַּצַּר לִי וְהָלַכְתִּי אֶל אִמִּי וְתִנֵּיתִי לָהּ סִבְלִי. אָמְרָה לִי: “כָּךְ הוּא עִם יְדִידִים: בִּהְיוֹת לְךָ מַשֶּׁהוּ, יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ וְיֹאכְלוּ אֶת כַּסְפְּךָ, אַךְ אִם כְּלוּם אֵין לְךָ, יִנְעֲרוּ אֶת חֶצְנָם מִמֶּךָּ וִיגָרְשׁוּךָ לְכָל הָרוּחוֹת”. נָטַלְתִּי לִי אֶת מַחֲצִיתוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל מָמוֹנִי, וְקִבַּלְתִּי עָלַי בִּשְׁבוּעָה שֶׁלֹא אֲבַלֶּה עוֹד בְּחֶבְרַת אָדָם יוֹתֵר מִלַּיְלָה אֶחָד. לֹא אַחֲזִיר לוֹ שָׁלוֹם עַל שְׁלוֹמוֹ וְלֹא אֶקְרָא עוֹד בִּשְׁמוֹ. הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ: רְחוֹקָה הִיא שֶׁיַּחֲזֹר שׁוּב מַה שֶּׁהָיָה. אַחֲרֵי לַיְלָה זֶה לֹא אָבוֹא עוֹד בְּחֶבְרָתְךָ עַד עוֹלָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף זֹאת פָּרַץ שׁוּב בִּצְחוֹק וְאָמַר: “בֵּאלֹהִים, אָחִי, מֵעַתָּה לְךָ הַצְּדָקָה וּמָחוּל לְךָ, אַחֲרֵי שֶׁשָׁמַעְתִּי הַסִּבָּה וְיוֹדֵעַ שֶׁהַסִּבָּה זָנָב כָּרוּךְ בָּהּ. וְאוּלָם אֵינִי רוֹצֶה, אִם יִרְצֶה הַשֵׁם, לְהִפָּרֵד מִמְּךָ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “חָבֵר יָקָר, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ: רְחוֹקָה הִיא שֶׁיַחֲזֹר מַה שֶׁעָבַר, אֵינִי חוֹזֵר שׁוּב לָבוֹא בְחֶבְרַת זֶה שֶׁהָיִיתִי עִמּוֹ פַעַם אַחַת” הֵבִיא אַבּוּ־אלְחַסַן לַכַּלִיף קְעָרָה וְאַוָּז צָלוּי בָּהּ, וְכִכַּר לֶחֶם מְשֻׁבָּח, יָשַׁב לוֹ וּפָרַם וְהוֹשִׁיט לוֹ לְאוֹרְחוֹ פְּרִימָה פְּרִימָה. אָכְלוּ עַד שֶׁשָּׂבְעוּ, הֵבִיא בַּעַל־הַבַּיִת אַגָּן וְקֻמְקוּם וְאַשְׁלָג וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם, אַחַר־כָּךְ הִדְלִיק שְׁלֹשָׁה נֵרוֹת וְשָׁלשׁ מְנוֹרוֹת, עָרַךְ אֶת שֻׁלְחַן־הַיַּיִן וְהֵבִיא יַיִן יָשָׁן, צָלוּל וְזַך, הַנּוֹתֵן רֵיחַ מָתוֹק כַּמוּשָׁךּ הֶחָזָק. מִלֵּא כוֹס רִאשׁוֹנָה וְאָמַר: “רֵעִי הֶחָבִיב מֵעַכְשָׁו הֲרֵי כָל הַנִּמּוּסִים הַחִיצוֹנִיים בְּטֵלִים בֵּינֵינוּ. בִּרְשׁוּתְךָ, עַבְדְךָ עִמְּךָ, אַל נָא יְהֵא נִגְרָם לוֹ הַצַּעַר לְאַבֵּד אוֹתְךָ”. שָׁתָה כוֹסוֹ וּמִלֵּא שְׁנִיָה וְהוֹשִׁיטוֹ מָלֵא יִרְאַת הַכָּבוֹד, לַכַּלִיף. נָעֲמוּ מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו הַנָּאִים לִנְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “וְהָאֱלֹהִים, מְשַׁלֵּם אֲנִי לוֹ טוֹבָה עַל כָּךְ”. שׁוּב מִלֵּא אַבּוּ־אלְחַסַן אֶת הַכּוֹס וְהוֹשִׁיטוּ לַכַּלִיף, וְאַחֲרֵי שֶׁנְטָלוֹ מִיָּדוֹ אָמַר בַּעַל־הַבַּיִת בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵן אִלּוּ יָדַעְנוּ אֶת דְּבַר בּוֹאֲכֶם,

דַּם לְבֵּנוּ אוֹ שְׁחוֹר עֵינֵינוּ פָרַשְׁנוּ לָכֶם.

וַנִּפְרֹשׁ אֶת לְחָיֵינוּ לִקְרַאתְכֶם

לִהְיוֹת עֲלֵי שְׁמוּרוֹת הָעַיִן דַּרְכְּכֶם.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, נָשַׁק אֶת הַכּוֹס שֶׁקִּבֵּל מִיָּדוֹ, נְטָלוֹ וְשָׁתָה אוֹתוֹ. הֶחֱזִירוֹ לְבַעַל־הַבַּיִת, שֶׁהֶחֱוָה קִידָה לְפָנָיו וּמְלָאוֹ שׁוּב וְשָׁתָה אוֹתוֹ, מִלֵּא אוֹתוֹ שׁוּב, נָשַׁק אֶת הַכּוֹס שָׁלשׁ פְּעָמִים, הוֹשִׁיטוֹ לַכַּלִיף וְאָמַר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בּוֹאֲךָ לְכָבוֹד לָנוּ הוּא,

זֹאת נַבִּיעַ, נוֹדֶה גָּלוּי.

אַךְ כִּי תִרְחַק מִמֶּנּוּ,

אֵין מִי מְקוֹמְךָ יְמַלְּאֶנוּ.

אַחֲרֵי שֶׁנָּטַל הַכַּלִיף אֶת הַכּוֹס אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “שְׁתֵה לַחַיִּים וְלִבְרִיאוּת. לְסֵבֶל בוֹ רִפְאוּת, וְכָל חֱלִי לְאַל יָשִׂים, וְנַהֲרוֹת הַבְרָאָה בוֹ יַזְרִיק”. שָׁתוּ שְׂמֵחִים יַחְדָּו עַד חֲצִי הַלָּיְלָה. אָמַר לוֹ “אָחִי הַיָּקָר כְּלוּם יֵשׁ בְּלִבְּךָ מִשְׁאֲלַת מַה, שֶׁהָיִיתָ מִתְאַוֶּה שֶׁתִּתְמַלֵּא, אוֹ צַעַר כָּל שֶׁהוּא שֶׁהָיִיתָ מְבַקֵּשׁ לְשַׁכֵּךְ?” אָמַר לוֹ: “חֵי אַללָּהּ, רַק צַעַר אֶחָד בְּלִבִּי, וְהוּא שֶׁאֵין בְּכֹחִי לְצַוּוֹת וְלֶאֱסֹר דָּבָר, כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר בְּלִבִּי”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “חוּשָׁה אָחִי, חוּשָׁה וֶאֱמֹר לִי אֶת אֲשֶׁר בַּלִּבְּךָ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ אלְחַסַן: “מִתְפַּלֵּל אֲנִי לֵאלֹהִים, שֶׁיִּתֵּן לִי נְקָמָה בִשְׁכֵנַי. מִסְגָּד יֵשׁ בְּקִרְבָתֵנוּ, וּבוֹ אַרְבָּעָה שֵׁיכִים שֶׁלְּטֹרַח עֲלֵיהֶם כָּל אֵימַת שֶׁאוֹרֵחַ סָר אֵלַי. מְדַבְּרִים הֵם בִּי סָרָה וּמַקְנִיטִים אוֹתִי בִדְבָרִים וּמְאַיְּמִים עָלַי שֶׁיִּתְאוֹנְנוּ עָלַי לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים. אָכֵן רַבּוֹת צֵעֲרוּנִי, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאַללָּהּ יִתְעַלֶּה, שֶׁיִּתֵּן בְּיָדִי כֹּחַ, וְלוּ רַק לְיוֹם אֶחָד, שֶׁאַלְקֶה כָל אֶחָד מֵהֶם אַרְבַּע מֵאוֹת מַלְקוֹת, וְכָזֹאת אַף גַּם אֶת אִמָאם הַמִּסְגָּד. אַחַר כָּךְ הָיִיתִי מַעֲבִיר אוֹתָם בְּחוּצוֹת בַּגְדָאד וּמַכְרִיז לִפְנֵיהֶם: ‘זֶהוּ עָנְשׁוֹ – הָעֹנֶשׁ הַקַּל בְּיוֹתֵר, שֶׁלָּזֶה הַמְּדַבֵּר סָרָה בִּבְנֵי־אָדָם וְשׂוֹנֵא אוֹתָם וּמַעֲכִיר אֶת שִׂמְחָתָם’. זוֹהִי בַּקָּשָׁתִי הַיְחִידָה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “יְמַלֵּא אַללָּהּ אֶת מִשְׁאַלְתְּךָ, וְעַכְשָׁו הָבָה נִשְׁתֶּה כוֹס אַחֲרוֹן וְנָקוּם מִמְּקוֹמֵנוּ בְטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר, וּבָעֶרֶב שׁוּב אֲנִי סוֹעֵד אֶצְלְךָ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “חָלִילָה וְחָס”. וְאוּלָם הַכַּלִיף מִלֵּא כוֹס וְשָׂם בְּתוֹכוֹ חֲתִיכָה מִן הַבֶּנֶג הַקַּפְרִיסִי. הוֹשִׁיטוֹ לְאַבּוּ־אלְחַסַן, אוֹמֵר לוֹ: “חֵי־נַפְשְׁךָ, אָחִי, שְׁתֵה כּוֹס זֶה מִיָּדִי”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “חַיֶּיךָ, שׁוֹתֶה אֲנִי מִיָּדְךָ”, נְטָלוֹ וְשָׁתָה אוֹתוֹ. וְאוּלָם לֹא לָגַם אֶת הַמַּשְׁקֶה עַד שֶׁנִּשְׁמַט רֹאשׁוֹ לְמַטָּה וְשָׁקַע לָאָרֶץ כְּהָרוּג. יָצַא הַכַּלִיף וְאָמַר לִמְשַׁמְּשׁוֹ מַסְרוּר: “הִכָּנֵס שָׁם אֶל הַנַּעַר, בַּעַל־הַבַּיִת, וְשָׂא אוֹתוֹ; סְגֹר אֶת הַדֶּלֶת בְּצֵאתְךָ וְהָבֵא אוֹתוֹ אֶל הָאַרְמוֹן”. הָלַךְ מַסְרוּר, נִכְנַס וְנָשָׂא אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן, נָעַל אֶת הַדֶּלֶת וְהָלַךְ אַחֲרֵי אֲדוֹנָיו. הָיָה נוֹשֵׂא אוֹתוֹ הָלְאָה, הָלְאָה עַד שֶׁהִגִּיעַ אִתּוֹ אֶל חֲצַר הַמַּלְכוּת, בְּשָׁעָה שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ הַלַּיְלָה לְקִצּוֹ, וְהִתְחִילוּ הַתַּרְנְגוֹלִים לִקְרוֹא. נִכְנַס אֶל הָאַרְמוֹן, וְאַבּוּ אלְחַסַן עַל כְּתֵפָיו, וְהִנִיחַ אֶת הַנַּעַר לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, כְּשֶׁזֶּה מְצַחֵק עָלָיו. שָׁלַח הַכַּלִיף אַחֲרֵי גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ הַשַּׁלִּיט: “שִׂים לִבְּךָ אֶל הַנַּעַר הַזֶּה, וּכְשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ לְמָחָר יוֹשֵׁב עַל מְקוֹמִי, עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי, לָבוּשׁ בִּלְבוּשִׁי, תֵּן דַּעְתְּךָ עָלָיו, וְצַו אֶת הָאַמִירִים, אֶת גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וְאֶת אַנְשֵׁי־מַלְכוּתִי וְאֶת נוֹשְׂאֵי־הַמִּשְּׁרוֹת בְּמֶמְשַׁלְתִּי לַעֲמֹד לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ וּלְמַלֵּא פְקֻדּוֹתָיו. וְאַף אַתָּה צַיֵת לוֹ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְךָ מַשֶּׁהוּ, וְאַל תַּמְרֶה אֶת פִּיו בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הַבָּא”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”, וְנִפְטַר מִמֶּנוּ.

הָלַךְ הַכַּלִיף וְנִכְנַס אַל מְשָׁרְתוֹת הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו אָמַר לָהֶן: "כְּשֶׁיָּקִיץ נִרְדָּם זֶה בַבֹּקֶר מִשְׁנָתוֹ, נַשֵּׁקְנָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְשַׁמֵּשְׁנָה אוֹתוֹ, הַקֵּפְנָה אוֹתוֹ, הַלְבֵּשְׁנָה אוֹתוֹ וַעֲמֹדְנָה לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ כַּדֶּרֶךְ שֶׁאַתֶּן עוֹמְדוֹת לִפְנֵי הַכַּלִיף. אַל תְּנַכֵּרְנָה, אֶת רוּם־הַמַּעֲלָה שֶׁהוּא בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בִכְלוּם, וֶאֱמֹרְנָה לוֹ: “אַתָּה הַכַּלִיף”. אַחֲרֵי שֶׁשִּׁנֵּן לָהֶן, כֵּיצַד עֲלֵיהֶן לְדַבֵּר אֵלָיו וְכֵיצַד עֲלֵיהֶן לִנְהֹג בּוֹ, פָּרַשׁ לְחֶדֶר נִסְתָּר, פָּרַשׂ וִילוֹן לְפָנָיו וְשָׁכַב לִישֹׁן.

נִרְאֶה עַכְשָׁו מַה הוּא שֶׁאֵרַע בְּאַבּוּ־אלְחַסַן. הָיָה זֶה יָשֵׁן וְנוֹחֵר בִּשְׁנָתוֹ כְּדַרְכּוֹ, עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, וְהָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ קְרוֹבָה לִזְרוֹחַ. נִכְנְסָה אֵלָיו אַחַת הַמְּשָׁרְתוֹת וְאָמְרָה: “אֲדוֹנֵנוּ, זְמַן תְּפִלַּת־הַשַּׁחַר”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַדְּבָרִים מִפִי הַמְּשָׁרֶתֶת הִתְחִיל מְצַחֵק, פָּקַח אֶת עֵינָיו וּמַבָּטוֹ סוֹקֵר אֶת הָאַרְמוֹן. מָצָא עַצְמוֹ בְאוּלָם שֶׁקִּירוֹתָיו רְקוּעוֹת זָהָב וְאֶבֶן־תְּכֵלֶת וְתִקְרָתוֹ עֲנוּדָה כוֹכָבִים שֶׁל זָהָב אָדֹם, וּמִסָּבִיב חֲדָרִים, שֶׁעַל דַּלְתוֹתֵיהֶן מְשֻׁלְשָׁלִים וִילוֹנוֹת מֶשִׁי רְקוּמִים זָהָב; בְּכָל מָקוֹם עוֹמְדִים כֵּלִים שֶׁל זָהָב, שֶׁל חַרְסִינָה וְשֶׁל בְּדֹלַח, וְהָיוּ פְרוּשִׂים מִכְסָאוֹת וּשְׁטִיחִים; הַמְּנוֹרוֹת דָּלְקוּ, וּמִסָּבִיב עָמְדוּ נְשֵׁי־הֶחָצֵר, סָרִיסִים, מַמְלוּכִּים, מְשָׁרְתִים, נַעֲרֵי־הֶחָצֵר, עֲבָדִים וַעֲלָמִים. נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ שֶׁל אַבּוּ אלְחַסַן וְקָרָא: “חֵי אַללָּהּ, אוֹ שֶׁאֲנִי חוֹלֵם, אוֹ שֶׁגַּן־עֵדֶן הוּא זֶה וּנְוֵה־הַשָּׁלוֹם”. עָצַם מִיָּד שׁוּב אֶת עֵינָיו וּבִקֵּשׁ לִישֹׁן הָלְאָה. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “אֲדוֹנִי, אֵין זֶה מִדַּרְכְּךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. נִגְּשׁוּ כָל שִׁפְחוֹת הָאַרְמוֹן יַחְדָּו אֵלָיו, הֵקִימוּ אוֹתוֹ עַד שֶׁיָּשַׁב הָכֵן, וְגִלָּה שֶׁהוּא נִמְצָא עַל גַּבֵּי יָצוּעַ גָּבוֹהַּ אַמָּה מֵעַל לִפְנֵי הַקַּרְקַע, מְמֻלָּא כָלִיל רְסִיסֵי מֶשִׁי. סִמְּכוּהוּ עַל מוֹשָׁבוֹ בְכַרִים, וְשׁוּב הִסְתַּכֵּל בָּאוּלָם וְרָאָה, כַּמָּה גָּדוֹל הוּא, וְכֵיצַד נִצָּבִים לְפָנָיו וְלִמְרַאֲשׁוֹתָיו אוֹתָם סָרִיסִים וְאוֹתָן שְׁפָחוֹת, נְכוֹנִים לְשַׁמְּשׁוֹ. צָחַק עַל עַצְמוֹ וְאָמַר: “בֵּאלֹהִים, אֵין אֲנִי חָשׁ כְּאִלּוּ הָיִיתִי עֵר, וְאַף אֵינִי דוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיִיתִי חוֹלֵם”. הִתְנַשֵּׂא וְיָשַׁב שׁוּב, וְהַשְּׁפָחוֹת צוֹחֲקוֹת עָלָיו בְסוֹדָן. נָבוֹךְ אוֹבֵד־עֵצוֹת וְנָשַׁךְ בְּאֶצְבָּעוֹ³, וּכְשֶׁכָּאַב לוֹ, צָעַק וְנַעֲשָׂה רוֹגֵז. וְהָיָה הַכַּלִיף מִתְבּוֹנֵן בּוֹ מִבְּלִי שֶיּוּכַל הוּא לִרְאוֹתוֹ, וְהִתְחִיל מְצַחֵק. פָּנָה אַבּוּ־אלְחַסַן אֶל אַחַת הַשְּׁפָחוֹת וְקָרָא לָהּ. כְּשֶׁנִגְּשָׁה אֵלָיו אָמַר: “מַשְׁבִּיעֵךְ אֲנִי בַחֲסוּת אַללָּהּ עָלַיִךְ נַעֲרָה, כְּלוּם אֲנִי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?” אָמְרָה לוֹ: “אֱמֶת וְנָכוֹן, נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַחֲסוּת אֱלֹהִים עָלַי, עַכְשָׁו אַתָּה נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. נָזַף בָּהּ וְאָמַר: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ, חֵי־אַללָּהּ, אֵשֶׁת זְנוּנִים כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת כִּפְלֵי־כִפְלַיִם”. פָּנָה אֶל רֹאשׁ הַסָּרִיסִים וְקָרָא לוֹ. נִגַּשׂ הַלָּה וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “נָכוֹן לִפְקֻדָּתְךָ אָנֹכִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. שָׁאַל אוֹתוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “מִי הוּא כָאן נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים?”. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “אַתָּה הוּא”. נָזַף אַבּוּ־אלְחַסַן גַּם בּוֹ וְאָמַר: “שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר נָבָל כָּפוּל וּמְכֻּפָּל כִּפְלֵי כִפְלַיִם”. שׁוּב פָּנָה לְסָרִיס אַחֵר וְאָמַר לוֹ: “חָכָם וָרַב, מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בַחֲסוּת אַללָּהּ עָלֶיךָ, כְּלוּם אֲנִי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר לוֹ: “אָמְנָם כֵּן, חֵי־אַללָּהּ, אַתָּה הִנְּךָ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים וּמְמָלֵּא־מְקוֹם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים עֲלֵי אֲדָמוֹת”. צָחַק אַבּוּ־אלְחַסַן שׁוּב עַל עַצְמוֹ, וְכִמְעָט הִטִּיל סָפֵק בַּדָּבָר אִם בְּדַעְתּוֹ הוּא, וְנָבוֹךְ בְּמָה שֶׁהוּא בוֹ וְקָרָא: “כְּלוּם יָכֹל אֲנִי לְהֵעָשׂוֹת בִּין־לַיְלָה אֶחָד לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?” שָׁב וְנִגַּשׁ אֵלָיו רֹאשׁ־הַסָּרִיסִים וְאָמַר: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, יְהִי שֵׁם אַללָּהּ מַחֲסֶה לְךָ, אָמְנָם נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אַתָּה וּמְמַלֵּא מְקוֹם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים עֲלֵי אֲדָמוֹת”. הִתְיַצְּבוּ הַשְּׁפָחוֹת וְהַסָּרִיסִים סְבִיבוֹ, וַעֲדַיִן הוּא מִשְׁתָּאֶה לְעַצְמוֹ. הֵבִיא לוֹ מַמְלוּךּ סַנְדָּלִים מְצֻפִּים מֶשִׁי־חַי וּמֶשִׁי יָרֹק וּמְקֻשָּׁטִים זָהָב אָדֹם. נְטָלָם אַבּוּ־אלְחַסַן וּתְחָבָם לְתוֹךְ שַׁרְווּלוֹ, אָמַר לוֹ הַמַּמְלוּךּ: “הוֹי אַללָּהּ, הוֹי אַללָּהּ, אֲדוֹנִי, הֲרֵי אֵלוּ הֵם סַנְדָּלִים שֶׁבָּהֶם אַתָּה פוֹסֵעַ בְּרָגְלֶיךָ, שֶׁתּוּכַל לָלֶכֶת אֶל חֲדַר־הַמְּקֵרָה”. הִתְבַּיֵּשׁ אַבּוּ־אלְחַסַן, נָעַר אֶת הַסַּנְדָּלִים מִתּוֹךְ שַׁרְווּלוֹ, וְשָׂם בְּתוֹכָם אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו, בְּעוֹד הַכַּלִיף כִּמְעַט מֵת מִצְּחוֹק. צָעַד הַמַּמְלוּךּ לְפָנָיו בְּרֹאשׁ אֶל בֵּית־הַשִּׁמּוּשׁ.

נִכְנַס אַבּוּ־אלְחַסַן, עָשָׂה צְרָכָיו וְחָזַר לָאוּלָם. הֵבִיאוּ לוֹ הַשְּׁפָחוֹת אַגָּן שֶׁל זָהָב וְקַנְקָן שֶׁל כֶּסֶף, יָצְקוּ מַיִם עַל יָדָיו, שֶׁיְקַיֵם סֵדֶר־הָרְחִיצָה כַדָת לִתְפִלָּה. פָּרְשׂוּ לְפָנָיו שָׁטִיחַ לִסְגִידָה לִתְפִלָּה, וְהִתְחִיל מְסַדֵּר תְּפִלָּתוֹ. מִשֶׁלֹא יָדַע כֵּיצַד הוּא מִתְפַּלֵּל, הִתְחִיל כּוֹרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה עַד שֶׁהִתְפַּלֵּל עֶשְׂרִים רַכְּעָה⁴, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְנַפְשׁוֹ: “וְהָאֱלֹהִים, אָכֵן נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אָנֹכִי, שֶׁאִם לֹא כֵּן – הֲרֵי אֵין זֶה יָכֹל לִהְיוֹת חֲלוֹם, שֶׁכֵּן דְּבָרִים אֵלֶּה כֻלָּם אֵינָם יְכוֹלִים לִקְרוֹת בַּחֲלוֹם”. וְכָךְ שֻׁכְנָע, בָּטוּחַ נָכוֹן, שֶׁנְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים הוּא, וְסִיֵּם תְּפִלָּתוֹ. סוֹבְבוּ אוֹתוֹ הַמָּמְלוּכִּים וְהַשְּׁפָחוֹת בִּלְבוּשִׁים מְקֻפָּלִים שֶׁל מֶשִׁי וּבַד, עָטוּ אוֹתוֹ לְבוּשׁ־הַכַּלִיף וְנָתְנוּ בְיָדוֹ אֶת הַחֶרֶב הַקְּצָרָה. עָבַר רֹאשׁ הַסָּרִיסִים לְפָנָיו וְהַמַּמְלוּכִּים הַקְּטַנִים אַחֲרָיו, וְצָעֲדָה הַתַּהֲלוּכָה קָדִימָה, עַד שֶׁהוּרַם הַוִּילוֹן וְיָשַׁב שָׁם בָּאַרְמוֹן, בְּאוּלָם הַמֶּמְשָׁלָה עַל כִּסֵּא־מַלְכוּת הַכַּלִיף. רָאָה אֶת הַוִּילוֹנוֹת וְאֶת אַרְבָּעִים הַדְּלָתוֹת וְאֶת אַנְשֵׁי־הֶחָצֵר, אֶת אַלְעִגְ’לִי, אֶת אַלרְרַכָּאשִׁי, אֶת עַבְּדָאן⁵, אֶת גַ’דִים וְאֶת אַבּוּ אִסְחָאק אוֹכְלֵי־שֻׁלְחַן הַכַּלִיף. רָאָה חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וְקוֹבָעִים⁶, מוּרָדִים עַל הָרָאשִׁים, פִּגְיוֹנוֹת מְצֻפִּים זָהָב וּקְשָׁתוֹת מְקֻשָּׁטוֹת לְתִפְאָרָה, פַּרְסִים וְעַרְבִים, תֻּרְכִּים וְדַיְלָמִים, עַמֵּי כָּל גְּלִילוֹת הָאָרֶץ אַמִירִים וּוָזִירִים, אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וּקְצִינִים נוֹשְׂאֵי־מִשְׂרָה, אֲנָשִׁים עוֹטֵי־הוֹד, שַׁלִיטִים. רָאָה אֶת הֲדַר־תִּפְאֶרֶת בְּנֵי־עַבָּאס הֶעָצוּם וְרוֹם מַעֲלַת בֵּית־הַנָּבִיא נוֹרָא־הוֹד. יָשָׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּת הַכַּלִיף וְהִנִּיחַ אֶת הַחֶרֶב הַקְּצָרָה בְחֵיקוֹ. נִגְשׁוּ אֵלָיו הַכֹּל, נָשְׁקוּ הָאֶרֶץ לְפָנָיו וְהִתְפַּלְלוּ לַאֲרִיכוּת יָמָיו וְקִיּוּם שִׁלְטוֹנוֹ. נִגַּשׂ גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי, נָשַׁק הָאֶרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “יְהִי מֶרְחַב־עוֹלָמוֹ שֶׁל אַללָּהּ הֲדוֹם לְרַגְלֶיךָ וְגַן־עֵדֶן נָאוֶךָ, וְיוּטְלוּ לְגֵיהִנֹם אוֹיְבֶיךָ. אַל יָקוּם כָּל שָׁכֵן נֶגְדֶּךָ, וּבְזֹהַר קַרְנֵי אוֹר יִהְיוּ תָמִיד חַיֶּיךָ, כַּלִיף הֶעָרִים בְּחֶסֶד אֵל, וּמִיָּם עַד יַם מוֹשֵׁל”. גָעַר בּוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן, וְאָמַר: “אַתָּה כֶּלֶב־הַבַּרְמַכִּים, לֵךְ מִיָּד עִם רֹאשׁ מִשְׁמַר הָעִיר אֶל הַבַּיִת בִּרְחוֹב פְּלוֹנִי־אַלְמוֹנִי וּמְסֹר לְיַד אִמּוֹ שֶׁל אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן־הַבְּלִיַעַל מֵאָה דִּינָר וּשְׁאַל בִּשְׁמִי לִשְׁלוֹמָהּ, אַחַר־כָּךְ תֵּן פְּקֻדָּה לִתְפֹּס אֶת אַרְבַּעַת הַשֵּׁיכִים וְאֶת הָאִמָאם וּלְהַלְקוֹת אִישׁ אִישׁ מֵהֶם אַרְבַּע־מֵאוֹת מַלְקוֹת, הַרְכֵּב אוֹתָם עַל חֲמוֹרִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַזָּנָב, הַעֲבֵר אוֹתָם בְּכָל־הָעִיר כֻּלָהּ וְהוֹצִיאֵם מִן הָעִיר הַזׂאת, וְעִם זֶה הוֹדַע עַל־פִּי כָרוֹז שֶׁיַכְרִיז: 'זֶהוּ עָנְשׁוֹ הַקַּל בְּיוֹתֵר שֶׁל זֶה⁷ הַדּוֹבֵר סָרָה בִּשְׁכֵנָיו, מֵצִיק לָהֶם וּמַשְׁבִּית שִׂמְחָתָם, סְעֻדָּתָם וּמִשְׁתֵּיהֶם”. לָקַח גַ’עְפָר אֶת הַפְּקֻדָּה מִיָּדוֹ, עָזַב אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן־הַבְּלִיַעַל, הָלַךְ הָעִירָה וּמִלֵּא אֶת הַפָּקֻדָּה. בֵּין כֹּה וָכֹה יָשַׁב אַבּוּ־אלְחַסַן עַל כִּסֵּא־מַלְכוּת הַכַּלִיפוּת, נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן, מְצַוֶּה וְאוֹסֵר וּמְפַקֵּד לְמַלֵּא אַחֲרֵי דְבָרוֹ, עַד שֶׁהַיּוֹם הָלַךְ לִנְטוֹת. נָתַן רְשׁוּת וְהַרְמָן לְהִפָּטֵר וְלָלֶכֶת, וְנִתְפַּנּוּ הָאַמִירִים וּגְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת לְעִנְיָנֵיהֶם. נִכְנְסוּ אֵלָיו הַמְּשָׁרְתִים וְהִתְפַּלְּלוּ עָלָיו לַמָּרוֹם לְסַעֲדוֹ וּלְהַאֲרִיךְ יָמָיו וְצָעֲדוּ לְפָנָיו בְּשֵׁרוּתוֹ. הֵרִימוּ אֶת הַוִּילוֹן וְנִכְנַס אֶל אוּלַם בֵּית־הַנָּשִׁים, מָצָא שָׁם נֵרוֹת דּוֹלְקִים וּמְנוֹרוֹת מְאִירוֹת וּמְשׁוֹרְרוֹת פּוֹרְטוֹת עַל כְּלֵי נְגִינָתָן. שׁוּב נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ, וְאוּלָם אָמַר לְנַפְשׁוֹ: “חֵי־אַללָּהּ, אָכֵן נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אָנֹכִי”. כְּשֶׁקָרַב, קָמוּ עָמְדוּ לְפָנָיו הַנְּעָרוֹת וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל הַדּוּכָן. הוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ שָׁם לְיַד שֻׁלְחָן גָּדוֹל, שֶׁהַמַּאֲכָלִים הַמְּצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר עָלָיו, וְאָכַל מֵהֶם בְּכָל עֹז וֶאֱיָל עַד שֶׁשָּׂבַע. קָרָא לְאַחַת הַשְּׁפָחוֹת וְשָׁאַל אוֹתָה: “מַה שְׁמֵךְ?” אָמְרָה לוֹ “מִסְּכָּה שְׁמִי”⁸. שָׁאַל שְׁנִיָּה: “מַה שְּׁמֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “תַּרְכָּה שְׁמִי”. חָזַר וְשָׁאַל שְׁלִישִׁית: “מַה שְּׁמֵךְ?”, אָמְרָה לוֹ: “תֻּחְפָה שְׁמִי”. וְכַךְ שָׁאַל אֶת כָּל הַשְּׁפָחוֹת, אַחַת אַחַת, לִשְׁמָן. אַחַר כָּךְ יָצָא מִן הָאוּלָם וְסָר אֶל חֲדַר־הַמַּשְׁקֶה, וּמְצָאוֹ מָקוֹם מְפֹאָר. רָאָה טַבְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְעֲלֵיהֶן כָּל מִינֵי פְרִי וּמַעֲדָנִים וְכָל מִינֵי מְתִיקָה. יָשַׁב שָׁם וְאָכַל מִכָּל כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל, וּכְשֶׁנִגְלוּ שָׁם לְעֵינָיו שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מְזַמְּרוֹת, הִשְׁתָּאָה לָהֶן וְנָתַן גַּם לָהֶן לֶאֱכֹל. יָשַׁב לוֹ מִן הַצַּד, וְיָשְׁבוּ הַמְּזַמְּרוֹת אַף הֵן, בְּעוֹד שֶׁהַשְּׁפָחוֹת, הַמַּמְלוּכִים, הַמְשָׁרְתִים, נַעֲרֵי־הֶחָצֵר וְהַחַדְרָנִיּוֹת, מֵהֶם יוֹשְׁבִים עַל הַקַּרְקַע וּמֵהֶם עוֹמְדִים נִצָּבִים לְפָנָיו, פָּתְחוּ הַמְּזַמְּרוֹת בְּזִמְרָה וְהִשְׁמִיעוּ מַנְגִּינוֹת מִמַּנְגִּינוֹת שׁוֹנוֹת, עַד שֶׁצָּלַל כָּל הַמָּקוֹם לְהֵד־קוֹלָן הַנָּעִים. יִבְּבוּ הָאַבּוּבִים וְהָיוּ לַאֲחָדִים עִם קוֹל הַנְּבָלִים, עַד שֶׁהָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן דּוֹמֶה שֶׁבְּגַן־ עֵדֶן הוּא. הָיָה לִבּוֹ טוֹב עָלָיו וּמָלֵא שִׂמְחָה. הִתְבַּדַּח וְהָיָה שׁוֹהֶה בְּתוֹךְ אֹשֶׁר. נָתַן לַנְּעָרוֹת לְבוּשֵׁי־כָבוֹד וְחִלֵּק מַתּוֹת וּמַתָּנוֹת, קוֹרֵא לְאַחַת וּמְנַשֵּׁק אֶת אַחַת, מִתְבַּדֵּחַ עִם זוֹ וְנוֹתֵן לִשְׁתּוֹת לְזוֹ, וּלְהַהִיא לֶאֱכֹל, עַד עֶצֶם הַלַּיְלָה. כָּל זֶה אֵרַע כְּשֶׁהַכַּלִיף מִסְתַּכֵּל בּוֹ וְצוֹחֵק. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֲפֵל הַלַּיְלָה, צִוָּה הַכַּלִיף עַל אַחַת מֵאוֹתָן שְׁפָחוֹת לָשִׁים חֲתִיכָה שֶׁל בֶּנֶג בַּכּוֹס וּלְהוֹשִׁיטוֹ לְאַבּוּ־אלְחַסַן לִשְׁתּוֹת. מִלְּאָה הַשִּׁפְחָה אֶת הַפְּקֻדָּה וְהוֹשִׁיטָה אֶת הַכּוֹס לְבֶן־הַבְּלִיַעַל. וַעֲדַיִן לֹא גָמַר לִשְׁתּוֹת כְּשֶׁנָפַל עַל אַפָּיו לָאָרֶץ. הוֹפִיעַ הַכַּלִיף מְצַחַק מֵאַחֲרֵי הַוִּילוֹן, וְקָרָא לַמְּשָׁרֵת שֶׁהֵבִיא אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן וְאָמַר לוֹ: “שָׂא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה לְבֵיתוֹ”. נְשָׂאוֹ הָאִישׁ לְאוּלַם מְעוֹנוֹ וְהִנִיחוֹ שָׁם. עָזַב אוֹתוֹ, וְסָגַר אֶת דֶּלֶת הָאוּלָם אַחֲרָיו וְחָזַר אֶל הַכַּלִיף, שֶׁמֵּעַתָּה הָיָה יָשֵׁן עַד הַבֹּקֶר.

נִשְׁאַר אַבּוּ־אלְחַסַן מוּטָל בְּתַרְדֵּמָה עֲמֻקָּה עַד שֶׁהִבְקִיעַ אַללָּהּ יִתְעַלֶּה אֶת הַשַּׁחַר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְהִתְחִיל קוֹרֵא: “תֻּפְפָאחָה, רַאחַתְּ אַלְקֻלוּבּ⁹, מִסְכָּה, תֻּחְפָה”. הָיָה הוֹלֵךְ וְקוֹרֵא אֶת הַשְּׁפָחוֹת בְּלִי הֶרֶף עַד שֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ שֶׁהוּא קוֹרֵא אַחֲרֵי נְעָרוֹת זָרוֹת. קָמָה, נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “יְהִי שֵׁם אַללָּהּ סִתְרָה עָלֶיךָ, קוּמָה בְנִי, אַבּוּ־אלְחַסַן, חוֹלֵם אַתָּה”. פָּקַח אֶת עֵינָיו, וְכִרְאוֹתוֹ אִשָּׁה זְקֵנָה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, הִסְתַּכֵּל בָּהּ יָהִיר וְשָׁאַל אוֹתָהּ: “מִי אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אִמְּךָ אָנִי”, אַךְ הוּא קָרָא: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ, אֲנִי הִנְנִי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים וּמוֹשֵׁל בְּשֵׁם אַללָּהּ”. נִזְעֲקָה אִמּוֹ וְקָרְאָה: “יְהִי אֱלֹהִים מַחֲסֶה לְבִינָתְךָ בְּנִי, שְׁתֹק וְאַל תְּסַכֵּן אוֹתָנוּ לְמִיתָה וְאֶת רְכוּשֵׁנוּ לִמְשִׁסָּה, שֶׁיִּשְׁמַע מִי שֶׁהוּא דִּבּוּרִים אֵלֶּה וְיִמְסְרֵם לַכַּלִיף”. קָם מִשְּׁנָתוֹ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת אִמּוֹ וְאֶת עַצְמוֹ בְתוֹךְ אוּלָמוֹ שֶׁלוֹ, נָבוֹךְ וְאָמַר: “בְּאַללָּהּ נִשְׁבָּע אָנֹכִי, אִמִּי הַיְקָרָה, שֶׁרָאִיתִי אֶת עַצְמִי בַחֲלוֹם בְּתוֹךְ אַרְמוֹן, וְהַשְּׁפָחוֹת וְהַמַּמְלוּכִּים נִצָּבִים סְבִיבִ מְשַׁמְּשִׁים אוֹתִי, וְהָיִיתִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּת הַכַּלִיף וְהָיִיתִי מוֹשֵׁל. חֵי־אַללָּהּ, אִמִּי, שֶׁכָּל זֶה מָצָא אוֹתִי, וַהֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁזֶּה אֵרַע בַּחֲלוֹם”. הִרְהֵר שָׁעָה קַלָּה בְעַצְמוֹ וְאָמַר: “אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן הַבְּלִיַעַל אָנֹכִי, וּמַה שֶׁעָבַר עָלַי לֹא הָיָה אֶלָּא בַחֲלוֹם, כְּשֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כַלִיף וְהָיִיתִי מוֹשֵׁל וּמְצַוֶּה וְאוֹסֵר”. וְאוּלָם הוּא הֵשִׁיב שׁוּב אֶל לִבּוֹ וְאָמַר: “לֹא, חֲלוֹם הָיָה זֶה. אֵינִי שׁוּם אַחֵר זוּלַת הַכַּלִיף, הֲרֵי גַּם מַתָּנוֹת חִלַּקְתִּי וְנָתַתִּי לְבוּשֵׁי־כָבוֹד”. פָּתְחָה אִמּוֹ וְאָמְרָה: “בְּנִי, מְתֻעְתָּע אַתָּה בְּבִינָתְךָ, וְעוֹד תַּגִּיעַ לְבֵית־הַמְּשֻׁגָּעִים וְהָיִיתָ לְלַעַג וּלְקֶלֶס; מָה שֶּׁאֵרַע לְךָ לֹא הָיָה אֶלָּא מַעֲשֵׂי־הַשָּׂטָן, תַּעְתּוּעֵי חֲלוֹמוֹת הֵם. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מְשַׂחֵק הַשָּׂטָן בְּבִינַת בֶּן אָדָם בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת”. וְעוֹד אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם הָיָה אֶצְלְךָ מִי־שֶׁהוּא אֱמֶשׁ?” הִרְהֵר אַבּוּ־אלְחַסַן וְאָמַר: “כֵּן, אָדָם אֶחָד בִּלָּה אֶצְלִי הַלַּיְלָה, וְשַׂחְתִּי לוֹ עַל אוֹדוֹתַי וְגִלִּיתִי לוֹ סִפּוּרִי; וַדַּאי הָיָה זֶה הַשָׂטָן. וְאוּלָם אֲנִי, אִמִּי הַיְקָרָה, הִנְּנִי, כְּפִי שֶׁאָמַרְתְּ, אַבּוּ־חַסַן בֶּן הַבְּלִיַעַל”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי הַיָּקָר, תִּתְבַּשֵּׂר רַק בְּטוֹבָה. דַּע שֶׁאֶתְמוֹל בָּא הַוָּזִיר גַ’עְפָ’ר הַבַּרְמַכִּי וּפָקַד לְהַלְקוֹת אֶת אַרְבַּעַת הַשֵּׁיכִים וְאֶת אִמָאם הַמִּסְגָּד, אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְהֶם חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַלְקוֹת, וּפָקַד לְהַעֲבִיר אוֹתָם בַּחוּצוֹת וּלְגָרֵשׁ אוֹתָם מִן הָעִיר וּלְהַכְרִיז לִפְנֵיהֶם: זֶהוּ עָנְשׁוֹ הַקַּל בְּיוֹתֵר שֶׁל זֶה הַנּוֹהֵג מִנְהָג רַע בִּשְׁכֵנָיו וּמַקְשֶׁה עֲלֵיהֶם חַיֵּיהֶם. וְחוּץ מִזֶּה שָׁלַח לִי הַכַּלִיף מֵאָה דִינָר עַל יָדוֹ, וְשָׁאַל לִי לְשָׁלוֹם”. נִזְעַק אַבּוּ־אלְחַסַן וְאָמַר: “אִי לָךְ זְקֵנָה עֲלוּבָה, רְצוֹנֵךְ לַחֲלֹק עָלַי וְלוֹמַר לִי שֶׁאֵין אֲנִי נְשִׁיא־הַמַּאֲמִינִים, וַהֲרֵי אֲנִי אֲנִי הוּא שֶׁפָּקַד עַל ג’ַעְפָר הַבַּרְמַכִּי לְהַלְקוֹת אֶת הַשֵּׁיכִים וּלְהַעֲבִירָם בְּחוּצוֹת הָעִיר וּלְהַכְרִיז כְּרוּז זֶה לִפְנֵיהֶם, אֲנִי אֲנִי הוּא שֶׁשָּׁלַח לָךְ אֵת מְאַת הַדִּינָר וְצִוָּה לִשְׁאֹל לָךְ לְשָׁלוֹם; אָמְנָם נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אָנֹכִי, זְקֵנָה עֲלוּבָה, וְאַתְּ שַׁקְרָנִית, אַתְּ מְהַתֶּלֶת בִּי”. דִּבֵּר דְּבָרִים אֵלֶּה וְקָם עַל אִמּוֹ וְהִכָּה אוֹתָהּ בְּמַקֵּל שֶׁל עֵץ־הַשָּׁקֵד, עַד שֶׁצָעֲקָה: “הוֹשִׁיעוּ נָא מֻסְלִמִים”, בְּעוֹד הוּא מוֹרִיד עָלֶיהָ מַהֲלוּמוֹת בְּעֹז יֶתֶר וְיֶתֶר, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ בְנֵי אָדָם אֶת קוֹל צַעֲקוֹתֶיהָ. בָּאוּ לְשָׁם וְרָאוּ אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן מַכֶּה אֶת אִמּוֹ כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא: “זְקֵנָה עֲלוּבָה, כְּלוּם אֵינִי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים? כְּשָׁפִים עָשִׂית לִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ בְנֵי־אָדָם דִּבּוּרִים אֵלֶּה, אָמְרוּ: “מְשֻׁגָּע הוּא הָאִישׁ”, וְלֹא הִטִּילוּ סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁדַּעְתּוֹ נִטְרְפָה עָלָיו. הִתְנַפְּלוּ עָלָיו וּתְפָסוּהוּ וְכָבְלוּ אֶת יָדָיו אֶל גַּבּוֹ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְבֵית־הַמְּשֻׁגָּעִים. שָׁאַל הַמְפַקֵּח: “מַה עִם עֶלֶם זֶה?” אָמְרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים: “דַּעְתּוֹ נִטְרְפָה עָלָיו”. וְאוּלָם אַבּוּ־אלְחַסַן קָרָא וְאָמַר: “חֵי־אַללָּהּ, שֶׁקֶר הֵם דּוֹבְרִים בִּי, אֵין אֲנִי מְשֻגָּע, אֵינִי אֶלָּא נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. גָּעַר בּוֹ הַמְּפַקֵּחַ וְאָמַר לוֹ: “אֵין הַמְשַׁקֵּר אֶלָּא אַתָּה בִלְבַד, אַתָּה הֶעָלוּב שֶׁבַּשּׁוֹטִים”. פָּשַׁט אֶת בְּגָדָיו, וְשָׂם כֶּבֶל כָּבֵד בְּצַוָּארוֹ וּכְבָלוֹ לְחַלּוֹן גָּבוֹהַ, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמַעֲנִישׁוֹ פַעֲמַיִם בַּיוֹם וּפַעֲמַיִם בַּלַיְלָה עֹנֶשׁ מַלְקוֹת. שָׁהָה בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים. בָּאָה אֵלָיו אִמּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אַבּוּ־אלְחַסַן שֶׁלִּי, חֲזֹר לְדַעְתְּךָ, הֲרֵי אֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה־שָׂטָן”. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “צָדַקְתְּ, אִמִּי הַיְקָרָה, וֶהֱיִי עֵדָה לִי שֶׁאֲנִי מִתְחָרֵט עַל פִּטְפּוּט זֶה, וְשֶׁשָּׁב וְרָפָא לִי מִשִּׁגְעוֹנִי; שַׁחְרְרִי אוֹתִי, שֶׁקָּרוֹב אֲנִי לָמוּת”. הָלְכָה אִמּוֹ אֶל הַמְּפַקֵּד וְעָלָה בְיָדָהּ לְשַׁחְרְרוֹ, וְיָכֹל הָיָה אֵפוֹא לַחֲזֹר עִמָּהּ הַבַּיְתָה. וְהָיָה זֶה בְרֵאשִׁית הַחֹדֶשׁ. כְּשֶׁנָּטָה הַחֹדֶשׁ לְסוֹפוֹ, הִתְאַוָּה אַבּוּ־אלְחַסַן לִשְׁתּוֹת יַיִן, וּבְכֵן חָזַר לְהֶרְגֵּלוֹ הַיָּשָׁן, צִוָּה לְתַקֵּן אֶת אוּלָמוֹ, לְהָכִין מַאֲכָלִים וּלְהָבִיא יַיִן וְהָלַךְ שׁוּב אֶל הַגֶּשֶׁר. כְּשֶׁיָּשַׁב שָׁם מְצַפֶּה לְמִי־שֶׁהוּא שֶׁיָכוֹל לְרֵעָה עִמּוֹ בִשְׁתִיָתוֹ כְמִקֶּדֶם, עָבַר לְפֶתַע פִּתְאֹם הַכַּלִיף עַל פָּנָיו. לֹא שָׁאַל לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן לְשָׁלוֹם, אֶלָּא קָרָא: “לֹא שָׁלוֹם בּוֹאֲךָ, אֵין שָׁלוֹם לָאוֹיְבִים הָרָעִים, אֵין אַתֶּם אֶלָּא הַשְּׂטָנִים”. נִגַּשׁ אֵלָיו הַכַּלִיף וְאָמַר לוֹ: “אָחִי הָיָּקָר, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאֲנִי חוֹזֵר וּבָא אֵלֶיךָ”? אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: "אֵין לִי חֶפֵץ בְּךָ, שְׁכֵּן אוֹמֵר הַפִּתְגָם:

אשֶׁר נָאֶה הוּא לִי לְהִפָּרֵד מְאוֹהֵב,

לֹא תָשׁוּר עוֹד הָעַיִן וְלֹא יֶאֱבַל הַלֵּב.

אָחִי, אָכֵן בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁבָּאתָ אֵלַי, וְהָיִינוּ רֵעִים לַמִּשְׁתֶּה אֲנִי וְאַתָּה, יַחְדָו, הָיָה דוֹמֶה כְאִלּו בָא הַשֵּׁד אֵלַי וְלָחַשׁ לִי פֻרְעָנוּת". שָׁאַל אוֹתוֹ הַכַּלִיף: “מִי הָיָה הַשֵּׁד?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “אַתָּה”. הִתְחִיל הַכַּלִיף מְחַיֵךְ, יָשַׁב לְיָדוֹ וְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בִידִידוֹת, אוֹמֵר לוֹ: “אָחִי הַיָּקָר, כְּשֶׁנִּפְטַרְתִּי מִמְּךָ שָׁכַחְתִּי שֶׁהַדֶּלֶת נִשְׁאֲרָה פְּתוּחָה, אֶפְשָׁר נִכְנַס הַשֵּׁד דַּרְכָּהּ אֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “אַל תִּשְׁאַל לְמַה שֶּׁאֵרַע לִי. מֶה עָלָה עַל דַּעְתְּךָ לַעֲזֹב אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, עַד שֶׁיָּכֹל הַשָּׂטָן לַחֲדֹר אֵלַי, וְאֵרַע לִי מִמֶּנוּ כַךְ וְכָךְ?” סָח לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן־הַבְּלִיַעַל לַכַּלִיף כָּל מַה שֶּׁהִגִיעַ לוֹ מֵרֹאשׁ עַד סוֹף – הֲרֵי לַחֲזֹר עַל זֶה שׁוּב כָּאן, רַק יְעַנֶּה אֶת הַשּׁוֹמֵעַ. הָיָה הַכַּלִיף אָנוּס לְחַיֵּךְ, וְאוּלָם הִסְתִּיר אֶת חִיּוּכוֹ. אָמַר לוֹ לְאַבּוּ־אלְחַסַן: “יִשְׁתַּבַּח אַללָּהּ שֶׁהֶעֱבִיר מֵעָלֶיךָ אֶת הַפֶּגָע, שֶׁאוּכַל לִרְאוֹתְךָ שׁוּב צוֹלֵחַ”. וְאוּלָם אַבּוּ־אלְחַסַן הִמְשִׁיךְ וְאָמַר: “אִי־אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹתְךָ לְרֵעַ לְמִשְׁתֶּה לִי וּלְאִישׁ־סוֹדִי, שֶׁכֵּן אוֹמֵר הַפִּתְגָּם: ‘מִי שֶׁנִּתְקַל בְּאֶבֶן וְחוֹזֵר אֵלֶיהָ, לוֹ נָכוֹנוּ נְזִיפָה וְתוֹכֵחָה’. אִם כָּךְ אֵפוֹא, אָחִי הַיָּקָר, אֵינִי מְאָרֵחַ אוֹתְךָ יוֹתֵר וְלֹא אֶתְחַבֵּר אֵלֶיךָ בְּשׁוּם פָּנִים, שֶׁכֵּן רָאִיתִי שֶׁבִּקּוּרְךָ לֹא הֵבִיא טוֹבָה בְעִקְבוֹתָיו”. בִּקֵּשׁ הַכַּלִיף לְרַכֵּך אוֹתוֹ, הִשְׁבִּיעוֹ וְחָזַר וְאָמַר: “אַף־עַל־פִּי־כֵן הֲרֵינִי אוֹרְחֲךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי אוֹרְחֶךָ רֵיקָם”. לִבְסוֹף לְקָחוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן עִמּוֹ, הוֹבִילוֹ לְתוֹךְ הָאוּלָם, שָׂם לְפָנָיו מַאֲכָל בְּדִבְרֵי־יְדִידוֹת. בְּתוֹךְ כָּךְ סִפֵּר לוֹ שׁוּב כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. וְרַק בְּקֹשִׁי יָכֹל הָיָה הַכַּלִיף לְהַסְתִּיר אֶת צְחוֹקוֹ. סִלֵּק אַבּוּ־אלְחַסַן אֶת שֻׁלְחַן הָאֹכֶל וְהֵבִיא אֵת שֻׁלְחַן־הַמַּשְׁקֶה. מִלֵּא כוֹס וּנְשָׁקוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים וְהוֹשִׁיטוֹ לַכַּלִיף, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “רֵעִי־לְמִשְׁתֶּה הַיָּקָר, אֲנִי עַבְדְּךָ עוֹמֵד לְפָנֶיךָ, אַל יְהִי לְךָ לְמֹרַת־רוּחַ עַל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לְךָ וְאַל תַּרְגִּישׁ עַצְמְךָ נֶעֱלָב, וְאַל תַּעֲלִיב אוֹתִי”, וְאָמַר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שְׁמַע עֵצָה טוֹבָה: הַחַיִּים אַךְ מַעֲמָסָה,

אִם לֹא תִּשְׁתַּכֵּר וְתַעְנוּגוֹת לֹא תִמְצָא.

אֶשְׁתֶּה תָמִיד עֵת יִרְחַשׁ לַיִל אָפֵל,

עֲדֵי תְנוּמָה רֹאשִׁי עֲלֵי כוֹסִי תַפֵּל.

הַיַּיִן מְשׂוֹשִׂי כְּקֶרֶן־שֶׁמֶשׁ בָּהִיר,

וּבִשְׂמָחוֹת כָּל דְּאָגָה מֶנִּי אָסִיר.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף שִׁירוֹ עַל בָּתָּיו הַיָּפִים, הִתְפַּעֵל. נָטַל אֶת הַכּוֹס וְשָׁתָה אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ שָׁתוּ וְשׂוֹחֲחוּ הַשְּׁנַיִם אֲרֻכּוֹת זֶה עִם זֶה עַד שֶׁעָלָה הַיַּיִן לְרֹאשָׁם. אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן לַכַּלִיף: “רֵעִי־לְמִשְׁתֶּה הַיָּקָר, אָכֵן תּוֹהֶה אָנֹכִי בְּעַצְמִי, הֲרֵי דוֹמֶה אֲנִי שֶׁאָמְנָם נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֲנִי וְשַׁלִּיט וּמְחַלֵּק מַתָּת וּמַתָּן. בֶּאֱמֶת, אָחִי הֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר הוּא שֶׁחֲלוֹם הָיָה זֶה”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “תַּעְתּוּעֵי־חֲלוֹם הָיוּ אֵלֶּה”. נָגַס חֲתִיכָה שֶׁל בֶּנֶג וְשָׂם בְּתוֹךְ הַכּוֹס וְאָמַר: “בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, שְׁתֵה אָחִי”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “בְּרָצוֹן אֲנִי שׁוֹתֶה אוֹתוֹ מִיָּדְךָ”. נָטַל אֶת הַכּוֹס מִיַּד הַכַּלִיף, שָׁתָה אוֹתוֹ. מָצְאוּ מַעֲשָׂיו, אָפְיוֹ וְטוּב טַעֲמוֹ הַמְּצֻּיָּן וְגִלּוּי הַלֵּב שֶׁלוֹ חֵן בְּעֵינֵי הַכַּלִיף וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “רְצוֹנִי לָשִׁית אֶת זֶה רֵעַ לִי לְמִשְׁתֶּה וּלְחָבֵר נֶאֱמָן לִי”. אַךְ בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־אלְחַסַן, הִנֵּה אַךְ שָׁתָה אֶת הַכּוֹס, וּבְטֶרֶם יָבוֹא הַמַּשְׁקֶה הַמְּשַׁכֵּר אֶל קִרְבּוֹ, כְּבָר נִשְׁמַט רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ. קָם הַכַּלִיף מִיָּד, קָרָא לִמְשָׁרְתוֹ וְאָמַר: “טֹל אוֹתוֹ”. הֵבִיא אוֹתוֹ הַמְשָׁרֵת אֶל אַרְמוֹן הַכַּלִיף, וְהִנִּיחוֹ שָׁם לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט. צִוָּה הַכַּלִיף אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת הַמָּמְלִוּכִּים לְהִתְיַצֵּב סְבִיב הַנִּרְדָּם, וְהוּא מִתְחַבֵּא בְּאַחַד־הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֵין אַבּוּ־אלְחַסַן יָכֹל לִרְאוֹתוֹ שָׁם. חוּץ־מִזֶּה פָקַד עַל אַחַת הַשְּׁפָחוֹת שֶׁתִּטֹּל נֵבֶל לְיָדָהּ וְתִפְרֹט עָלָיו לִמְרַאֲשׁוֹתֵי בֶן־הַבְּלִיַעַל, וְצִוָּה עַל שְׁאָר הַשְּׁפָחוֹת לְנַגֵּן עַל כְּלֵי נְגִינָתָן. הָיוּ הוֹלְכוֹת וּמְנַגְּנוֹת כֻּלָּן עֶד שֶׁהֵקִיץ אַבּוּ־אלְחַסַן מִשְּׁנָתוֹ קָרוֹב לְסוֹפוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת קוֹל הַנֵּבֶל וְהַמְּצִלּוֹת וּתְרוּעַת הֶחָלִיל וְאֶת זִמְרַת הַשְּׁפָחוֹת, פָּקַח אֶת עֵינָיו לָרְוָחָה וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ פֶתַע שׁוּב בָּאַרְמוֹן בַּמָּקוֹם שֶׁהַמְּשָׁרְתוֹת וְהַסָּרִיסִים עוֹמְדִים סְבִיבוֹ. קָרָא וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין עֹז בִּלְתִּי אִם לְאַללָּהּ הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, מְפַחֵד אֲנִי מִפְּנֵי בֵית־הַמְּשֻׁגָּעִים וּמִפְּנֵי מַה שֶּׁעָבַר עָלַי שָׁם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. מֵעַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לֹא בָא אֵלַי שׁוּב הַשָּׂטָן כְּמוֹ אָז; אַללָּהּ, פְּרַע נָא אֶת הַשָּׂטָן לְשִׁמְצָה”. עָצַם שׁוּב אֶת עֵינָיו וְהִנִּיחַ רֹאשׁוֹ לְחָזֵהוּ. וְאוּלָם נֶאֱלָץ הָיָה לִצְחֹק קְצַת, וְהֵסֵב שׁוּב אֶת רֹאשׁוֹ וְרָאָה אֶת הָאוּלָם הַמּוּאָר וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת הַמְּזַמְּרוֹת. יָשַׁב אַחַד הַסָּרִיסִים לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְאָמַר לוֹ: “שֵׁב הָכֵן, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהִסְתַּכֵּל בְּאַרְמוֹנְךָ וּבְשִׁפְחוֹתֶיךָ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בַחֲסוּת אַללָּהּ, כְּלוּם אֱמֶת, נָכוֹן הַדָּבָר, שֶׁנְּשִׁיא־הַמַּאֲמִינִים אָנֹכִי? כְּלוּם אִי־אַתֶּם מְשַׁקְּרִים? הֲרֵי תְמוֹל לֹא יָצָאתִי לִמְשֹׁל, אֶלָּא אָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי וְיָשַׁנְתִּי, וְעַכְשָׁו בָּא סָרִיס זֶה וְאוֹמֵר לִי לָקוּם”. אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן דְּבָרִים אֵלֶּה וְקָם וְעָמַד. הֵחֵל מְהַרְהֵר בְּכָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם אִמּוֹ, כֵּיצַד הִכָּה אוֹתָה וְהִגִּיעַ לְבֵית־הַמְשֻׁגָּעִים, וַעֲדַיִן רוֹאֶה הוּא אֶת עִקְבוֹת הַמַּכּוֹת שֶׁהִכָּהוּ מְפַקֵּחַ בֵּית־הַמְּשֻׁגָּעִים. נָבוֹךְ לַחֲלוּטִין בְּעִנְיָנוֹ, וּכְשֶׁחָזַר וְהִרְהֵר שׁוּב בַּדָּבָר אָמַר: 'חֵי־אַללָּהּ, בְּאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ, מַה לְּעִנְיָן זֶה וְלִי, וּמַה הוּא זֶה שֶׁבָּא עָלַי". פָּנָה אֶל אַחַת הַשְּׁפָחוֹת וְשָׁאַל אוֹתָה: “מִי אֲנִי”? אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לָהּ: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ, אֲרוּרָה, אִם אָמְנָם נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אָנֹכִי, הֲרֵי נִשְׁכִי לִי בְּאֶצְבָּעִי”. נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה וְנָשְׁכָה אוֹתוֹ בְעֹז בְאֶצְבָּעוֹ. אָמַר לָהּ: “דַּי”. שָׁאַל אֶת רׂאשׁ הַסָּרִיסִים: “מִי אֲנִי?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אַתָּה”. עֲזָבוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן עוֹמֵד וְשָׁקַע שׁוּב בִּמְבוּכָה, אוֹבַד־עֵצוֹת. פָּנָה אֶל מַמְלוּךּ קָטָן וּפָקַד עָלָיו: “נָשְׁכֵנִי בְאָזְנִי”. כָּפַף אֵלָיו רׂאשׁוֹ וְהִנִּיחַ אֶת אָזְנוֹ עַל פִּיו, הָיָה הַמַּמְלוּךּ עוֹד עוּל־יָמִים לְלֹא תְבוּנָה. תָּקַע אֶת שִׁנָּיו בְּכָל עֹז בְּאָזְנוֹ שֶׁל אַבּוּ־אלְחַסַן עַד שֶׁכִּמְעַט הֵסִירָהּ מִמְּקוֹמָהּ. וְלֹא הָיָה הַמַּמְלוּךּ גַּם מֵבִין לָשׁוֹן עַרְבִית כַּהֲלָכָה, וּכְכָל שֶׁאָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “דַי”, חָשַׁב שֶׁהוּא אוֹמֵר: “נְשׁךְ הָלְאָה”. וְכָךְ הָיָה מוֹסִיף וְנוֹשֵׁך בְּיֶתֶר־עׂז, חוֹרֵק בְּשִׁנָּיו עַל גַּבֵּי הָאׂזֶן, וְהַשְּׁפָחוֹת שֶׁלֹּא הֶאֱזִינוּ אֶלָּא לַמְזַמְּרוֹת, לֹא שָׁתוּ לִבָּן אֵלָיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּרָא שֶׁיַּצִּילוּ אוֹתוֹ מִן הַמַמְלוּךּ. נָפַל הַכַּלִיף מִתְעַלֵּף מִצְּחוֹק. לִבְסוֹף הִכָּהוּ אַבּוּ־אלְחַסַן מַכָּה, עַד שֶׁעָזַב אֶת הָאׂזֶן. פָּשַׁט אַבּוּ־אלְחַסַן אֶת בְּגָדָיו וְעָמַד עֵרׂם מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר בֵּין הַשְּׁפָחוֹת וְהִתְחִיל מְרַקֵּד. כָּבְלוּ אֵלּוּ אֶת יָדָיו, אַךְ הוּא הִשְׁתּוֹלֵל בֵּינֵיהֶן, חָשׂוּף מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר, כּשֶׁהַנְּעָרוֹת צוֹחֲקוֹת עַד כְּדֵי לָמוּת. שׁוּב הִתְעַלֵּף הַכַּלִיף מֵרׂב צְחוֹק. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ יָצָא פִתְאׂם וְאָמַר: “אוֹי לְךָ אַבּוּ־אלְחַסַן, אַתָּה מֵמִית אוֹתִי מִצְּחוֹק”. הִסְתַּכֵּל בּוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן. כְּשֶׁהִכִּירוֹ קָרָא: “חֵי־אַללָּהּ, אַתָּה הָרַגְתָּ אוֹתִי, הָרַגְתָּ אֶת אִמִּי, הָרַגְתָּ אֶת הַשֵּׁיכִים, הָרַגְתָּ אֶת הָאִמָאם שֶׁל הַמִּסְגָּד”. נָטָה אֵלָיו הַכַּלִיף חַסְדּוֹ, וְהֶעֱנִיק לוֹ מַתָּנָה. הִשִּׂיא לוֹ אִשָּה וְנָתַן לוֹ מָקוֹם בְּאַרְמוֹנוֹ לָגוּר בּוֹ, וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא שֶׁשָּׁת אוֹתוֹ בַנֶּאֱמָנִים בְּרֵעָיו, וְשָׂם אוֹתוֹ רִאשׁוֹן לָהֶם. וְהָיוּ שָׁם עֲשָׂרָה רֵעִים הָאוֹכְלִים עַל שֻׁלְחַן הַכַּלִיף, וְשָׂם אוֹתוֹ הַכַּלִיף רֹאשׁ לָהֶם, וְהָיוּ שָׁם אַלְעִגְ’לִי, אַלרְרַכָּאשִׁי, עַבְּדָאן, חַסַן, אַלְפַרַזְדַק, אַללַּוְז, אַלְעַסְכַּר, עֹמָר אַלטַּרְטִיס, אַבּוּ־נֻוָאס, אַבּוּ אִסְחָאק רֵעוֹ־לְמִשְׁתֶּה שֶׁל הַכַּלִיף. מֵעַתָּה נוֹסַף עֲלֵיהֶם אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן־הַבְּלִיַעַל, וְהָיָה לְכָל אֶחָד מֵהֶם סִפּוּרוֹ הַמְיֻחָד לוֹ, הַמְּסֻפָּר בְּסֵפֶר אַחֵר.

נִשָּׂא הַכַּלִיף אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן לְמַעֲלָה רֹאשׁ עַל כָּל הָאֲחֵרִים לְחֶסֶד וּלְאֵמוּן שֶׁהָיָה לוֹ בוֹ, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ וְאֵצֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה בִּנְתְּ אַלְקָאסִם, שֶׁהַמְמֻנָּה עַל אוֹצָרָהּ נֻוְהַתּ אַלְפֻאָד¹⁰ שְׁמָהּ, הָיְתָה לוֹ לְאִשָּה. הָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן הַבְּלִיַעַל חַי עִמָּה יַחְדָּו אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְחַי חַיִּים נֶהֱדָרִים עַד שֶׁכָּלָה כָל־מַה שֶּׁהָיָה לָהֶם. אָמַר לָהּ: “נֻזְהַתּ אַלְפְאָד” אָמְרָה לוֹ: “הִנְנִי לִפְקֻדָּתְךָ”. אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לְהַעֲרִים עַל הַכַּלִיף בְּמַהֲתַלָּה, וְאַף אַתְּ תַּעֲרִימִי בְמַהֲתַלָּה עַל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, וְנִטֹּל בְּכָך מִיָּדָם מִיָּד מָאתַיִם דִּינָר וּשְׁנֵי גִזְרֵי מֶשִׁי”. אָמְרָה לוֹ: “עֲשֵׂה כִרְצוֹנְךָ. וְאוּלָם אֱמֹר נָא, מַה בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לָה: “אֲנַחֲנוּ נַעֲמִיד עַצְמֵנוּ זֶה לָזֶה כְמֵתִים. אֲנִי אַעֲמִד עַצְמִי רִאשׁוֹן כְּמֵת; אַטִּיל עַצְמִי שָׂרוּעַ עַל הָאָרֶץ, וְאַתְּ תִפְרְשִׂי עָלַי סוּדָר שֶׁל מֶשִׁי, תַּתִּירִי אֶת מִצְנַפְתִּי וְקָשַׁרְתְּ בָּהּ אֶת בְּהוֹנוֹת אֶצְבְּעוֹת רַגְלַי, וְשַׂמְתְּ סַכִּין¹¹ וּקְצַת מֶלַח עַל לִבִּי. אַחֲרֵי זׂאת פִּרְעִי אֶת שַׂעֲרוֹתַיִךְ וְהָלַכְתְּ אֶל גְבִרְתֵּךְ זֻבַּיְדָה, בְּגָדַיִךְ קְרוּעִים וּפָנַיִךְ לְטוּמוֹת, וְזַעֲקִי בְקוֹל. וּכְשֶׁתִּשְׁאַל אוֹתָךְ: ‘מַה־לָךְ’? אִמְרִי לָהּ: ‘יַאֲרִיךְ רׂאשֵׁךְ חַיָּיו אַחֲרֵי אַבּוּ־אלְחַסַן, הוּא נִפְטַר’. הִיא תִּתְאַבֵּל עָלַי וְתִבְכֶּה וּתְצַוֶּה עַל סוֹכְנָהּ לָתֵת לָךְ מֵאָה דִינָר וְגִזְרַת מֶשִׁי וְתׂאמַר לָךְ: ‘לְכִי וְשִׂימִי אוֹתוֹ בְאָרוֹן לְהַלְוָיָתוֹ לִקְבוּרָה’. תִטְלִי אֵפוֹא אֶת מְאַת הַדִּינָר וְאֶת גִּזְרַת הַמֶשִׁי וְחִזְרִי. וּכְשֶׁתַּגִיעִי אֶצְלִי, שִׁכְבִי אַתְּ בִּמְקוֹמִי, וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַכַּלִיף וְאוֹמֵר לוֹ: ‘יַאֲרִיךְ רׂאשְׁךָ יָמִים אַחֲרי נֻזְהַתְּ־אַלְפֻאָד’ וְאֶקְרַע אֶת בְּגָדַי וְאֶמְרׂט אֶת זְקָנִי. הוּא יִתְאַבֵּל עָלַיִךְ וְיׂאמַר לְסוֹכֵן בֵּיתוֹ: ‘תֵּן לְאַבּוּ־אלְחַסַן מֵאָה דִינָר וגִזְרַת מֵשִׁי’, וְלִי יׂאמַר: ‘לֵךְ וְשִׂים אוֹתָהּ בְּאָרוֹן לְהַלְוָיָתָהּ לִקְבוּרָה’. אַחַר־כָּךְ אֶחֱזׂר אֵלַיִךְ”. אָמְרָה נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד שְׂמֵחָה: “נָכוֹן, תַעֲלוּלָה מְצֻיָּנָה הִיא זוֹ”. עָצְמָה אֶת עֵינָיו וְקָשְׁרָה בְּהוֹנוֹת אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו זׂאת אֶל זׂאת וְכִסְתָה אוֹתוֹ בְמִטְפַּחַת וְעָשְׂתָה כְּכָל אֲשֶׁר אָמַר לָהּ אֲדוֹנָהּ. אַחַר־כָּך קָרְעָה אֶת בְּגָדֶיהָ, גִלְּתָה אֶת רׂאשָׁה וּפָרְעָה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְנִכְנְסָה אֶל הַגְבִירָה זֻבַּיְדָה, זוֹעֶקֶת וּבוֹכָה. כְּשֶׁרָאֲתָהּ אוֹתָהּ הַגְּבִירָה בְמַצָּב זֶה, שָׁאֲלָה אוֹתָהּ: “מָה עִנְיָן זֶה? מַה אִתֵּךְ? מִשׁוּם מַה בּוֹכָה אַתְּ?” אָמְרָה לָהּ, בּוֹכָה וּמְקוֹנֶנֶת: “גְּבִרְתִּי, יִשָּׁאֵר רֹאשֵךְ בַּחַיִּים, יֶאֱרַךְ בַּחַיִּים חַיָּתֵךְ אַחֲרֵי אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן הַבְּלִיַעַל. הוּא נִפְטַר”. נֶעֶצְבָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה עָלָיו וְאָמְרָה: “אוֹי וַאֲבוֹי, בֶּן־הַבְּלִיַעַל הַמִּסְכֵּן”. אַחֲרֵי שֶׁבָּכְתָה לוֹ רֶגַע קַל, צִוְּתָה עַל שׁוֹמֶרֶת־אוֹצָרָהּ לָתֵת לְנֻזְהַתְּ אַלְפֻאָד מֵאָה דִינָר וְגִזְרַת מֶשִׁי וְאָמְרָה: “נֻזְהַתְּ אַלְפֻאַד, לְכִי סַדְּרִי לוֹ אֲרוֹנוֹ וְדַאֲגִי לְהַלְוָיָתוֹ לִקְבוּרָה”. נָטְלָה זוֹ אֶת מְאַת הַדִּינָר וְאֶת גִּזְרַת הַמֶּשִׁי, וְחָזְרָה שְׂמֵחָה לִמְעוֹנָהּ. נִכְנְסָה אֶל אַבּוּ־אלְחַסַן וְסָחָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ. קָפַץ מָלֵא שִׂמְחָה, חָגַר מָתְנָיו וְהִתְחִיל מְרַקֵּד. נַָטַל אֶת הַמָּמוֹן וְאֶת הַמֶּשִׁי וְהִנִּיחָם הַצִּדָּה, הִשְׁכִּיב אֶת נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד וְעָשָׂה בָהּ מַה שֶׁעָשְׂתָה הִיא בוֹ. קָרַע אֶת בְּגָדָיו, מָרַט אֶת זְקָנוֹ, הִתִּיר אֶת מִצְנַפתּוֹ וְאָץ, רָץ אֶל הַכַּלִיף שֶׁיָּשַׁב בְּאוּלַם הַמֶמְשָׁלָה. עָמַד שָׁם בֶּן־הַבְּלִיַעַל, הוֹפָעָתוֹ עֲלוּבָה כְּפִי שֶׁסֻּדְּרָה, וְהִכָּה עַל חָזֵהוּ. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “מַה לְּךָ אַבּוּ־אלְחַסַן?” עָנָה לוֹ בֶן־הַבְּלִיַעַל בּוֹכֶה: “וּלְוַאי וְלֹא הָיָה עוֹד רֵעֲךָ לְמִשְׁתֶּה בַחַיִּים, וּלְוַאי וְלֹא הִגִּיעָה שָׁעָה זוֹ לְעוֹלָם”. פָּקַד עָלָיו הַכַּלִיף וְאָמַר לוֹ: “סַפֶּר לִי”. אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: “יִשָּׁאֵר נָא רֹאשְׁךָ בַחַיִּים אַחֲרֵי נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד”. אָמַר הַכַּלִיף: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ”, וְסָפַק אֶת כַּפָּיו. אַחַר כָּךְ פָּתַח וְנִחֵם אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן וְאָמַר לוֹ: “אַל תְּהֵא מִצְטָעֵר, נוֹתֵן אֲנִי לְךָ רַעֲיָה אֲחֶרֶת”, וְצִוָּה עַל שַׂר אוֹצָרוֹ לָתֵת לוֹ מֵאָה דִינָר וְגִזְרַת מֶשִׁי. מִלֵּא שַׂר־הָאוֹצָר אֵת הַפְּקֻדָּה, וְאָמַר הַרוּן אַלרְרַשִׁיד לְבֶן־הַבְּלִיַעַל: “לֵך וְשִׂים אוֹתָהּ בָּאָרוֹן וִדְאַג לְהַלְוָיָתָהּ וְסַדֵּר לָהּ קְבוּרָה נָאָה”. נָטַל אַבּוּ־אלְחַסַן אֶת מַתּוֹת הַשַּׁלִיט וְהָלַך שָׂמֵחַ לִמְעוֹנוֹ. נִכְנַס אֶל נֻזְהַתְּ אַלְפֻאָד וְאָמַר לָהּ: “קוּמִי, הִשַּׂגְנוּ אֶת חֶפְצֵנוּ”. קָמָה. הִנִּיחַ אֶת מְאַת הַדִּינָר וְאֶת גִּזְרַת הַמֶּשִׁי לְשִׂמְחָתָהּ. צֵרְפוּ זָהָב לְזָהָב וּמֶשִׁי לְמֶשִׁי, יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ זֶה עִם זוֹ וְהֵאִירוּ פָּנִים זֶה לְזוֹ, מְצַחֲקִים. נִרְאֶה עַכְשָׁו, מַה הוּא שֶׁעָשָׂה הַכַּלִיף. כְּשֶׁנִפְטַר מִמֶּנוּ אַבּוּ אלְחַסַן וְהָלַך לוֹ, כְּאִלּוּ לְסַדֵּר עִנְיַן קְבוּרָתָהּ שֶׁל נֻזְרַתּ אַלְפֻאָד, נֶעֱצַב הַשַּׁלִיט עָלֶיהָ, וּפִטֵּר מֵאֶצְלוֹ אֶת הַיוֹשְׁבִים בְּמוֹשַׁב־הַמְּדִינָה. אַחַר כָּךְ קָם מִמְּקוֹמוֹ, נִשְׁעָן עַל מַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב־הַנְּקָמָה וְסָר אֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לְנַחֲמָהּ עַל אֲבֵדַת שִׁפְחָתָהּ. מְצָאָהּ יוֹשֶׁבֶת בּוֹכָה וּמְצַפָּה לוֹ, לְנַחֲמוֹ עַל אֲבֵדַת רֵעֵהוּ לְמִשְׁתֶּה אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן הַבְּלִיַעַל. אָמַר לָהּ הַכַּלִיף: “יַאֲרִיךְ ראׁשֵׁךְ בַּחַיִּים אַחֲרֵי שִׁפְחָתֵךְ נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד”. הֵשִׁיבָה הִיא: “אֲדוֹנִי, יְהִי אֱלֹהִים מַחֲסֶה לְשִׁפְחָתִי, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשָּׁאֵר אַתָּה בַחַיִּים, וּלְהַאֲרִיךְ יָמִים אַחֲרֵי רֵעֲךָ־לְמִשְׁתֶּה אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן־הַבְּלִיַעַל”. חִיֵּךְ הַכַּלִיף וְאָמַר לִסְרִיסוֹ: “אָכֵן קָצֵר הוּא שִׂכְלָן שֶׁל נָשִׁים. בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כּלוּם לֹא הָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן אֶצְלִי זֶה עַתָּה?” אָמְרָה לוֹ הַגְבִירָה זֻבַּידְה, פּוֹרֶצֶת בִּצְחוֹק לֵב־זוֹעֵם: “כְּלוּם לֹא תֶחְדַּל מִמַּהֲתַלּוֹתֶיךָ? כּלוּם אֵין דַּי בָּזֶה שֶׁמֵּת אַבּוּ־אלְחַסַן, שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לָתֵת אַף גַּם אֶת שִׁפְחָתִי לְמִיתָה, שֶׁנְאַבֵּד אֶת שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שָׁאַתָּה מְכַנֶּה אוֹתִי קִצְרַת־שֵׂכֶל?” אָמַר הַכַּלִיף: “נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד מֵתָה”. הֵשִׁיבָה לְעֻמָּתוֹ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: “לְפִי הָאֱמֶת לֹא הָיָה כְלָל אֶצְלְךָ, וְאַף גַּם לֹא רָאִיתָ אוֹתוֹ. לא הָיְתָה אֶצְלִי אֲחֶרֶת זוּלַת נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד, זֶה עַתָּה. הִיא הִתְאַבְּלָה וּבָכְתָה, וְהָיוּ בְגָדֶיהָ קְרוּעִים. דִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ לִשְׁלֹט בְּרוּחָהּ, וְנָתַתִּי לָהּ מֵאָה דִינָר וְגִזְרַת מֶשִׁי, וַהֲרֵינִי מְצַפָּה לְךָ כְּדֵי לְנַחֵם אוֹתְךָ עַל פְּטִירַת רֵעֲךָ־לְמִשְׁתֶּה, אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן־הַבְּלִיַעַל. אָמְנָם חָפַצְתִּי לִשְׁלוֹחַ אַחֲרֶיךָ, לְקָרְאֲךָ”. צָחַק הַכַּלִיף שׁוּב מֵחָדָשׁ וְאָמַר: “לֹא מֵת אָדָם זוּלַת נֻזְהַתּ אַלְפְאָד”. קָרְאָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה וְאָמְרָה: “לֹא, לֹא מוֹשְׁלִי, לֹא מֵת אֶלָּא אַבּוּ־אלְחַסַן”. זָעַם הַכַּלִיף וְתָּפַח עַל מִצְחוֹ עוֹרֵק־הַזַּעַם, שֶׁהָיָה מְיֻחָד לִבְנֵי־הָאשִׁם¹² וְגָעַר בְּמַסְרוּר נוֹשֵׂא הַחֶרֶב: “צֵא וּמַהֵר חִישׁ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן־הַבְּלִיַעַל וּרְאֵה, מִי מִשְּׁנֵיהֶם מֵת”, רָץ מַסְרוּר חִישׁ מַהֵר לְשָׁם. אָמַר לָהּ הַכַּלִיף לַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: “רוֹצָה אַתְּ לְהִתְעָרֵב אִתִּי?” אָמְרָה לוֹ: “כֵּן, מִתְעָרֶבֶת אֲנִי. אֲנִי אוֹמֶרֶת: אַבּוּ־אלְחַסַן מֵת”, אָמַר הַכַּלִיף לְעֻמָּתָהּ: “וַאֲנִי מִתְעָרֵב וְאוֹמֵר: לֹא מֵת מִי־שֶׁהוּא אֶלָּא נֻזְהַתְּ אַלְפֻאָד. וְהָעֲרֻבָּה לְכָךְ יִהְיוּ גַן־הַשַּׁעֲשׁוּעִים לְעֻמַּת אַרְמוֹנֵךְ וְאַרְמוֹן הַתְּמוּנוֹת”. יָשְׁבוּ לָהֶם וְהִמְתִּינוּ עַד שֶׁיַּחֲזֹר מַסְרוּר עִם הַיְדִיעָה. רָץ זֶה מִבְּלִי שְׁהוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הָרְחוֹב, שֶׁבּוֹ גָר אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן־הַבְּלִיַעַל. יָשַׁב לוֹ בֶּן־הַבְּלִיַעַל בְּשַׁלְוָה, נִשְׁעַן דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן. הִסְתַּכֵּל מִבְּלִי מֵשִׂים כֹּה וָכֹה וְרָאָה אֶת מַסְרוּר בָּא אָץ בָּרְחוֹב. אָמַר לָהּ לְנֻזְהַתּ אַלְפֻאָד: “דוֹמֶה אֲנִי שֶׁהַכַּלִיף פָּטַר אֶת מוֹשַׁב הַמְדִינָה, בְּשָׁעָה שֶׁעָזַבְתִּי אוֹתוֹ וְהָלַךְ אֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לְנַחֲמָהּ. בִּקְּשָׁה הִיא לְנַחֲמוֹ הוּא וְאָמְרָה: ‘יְהִי שְׂכָרְךָ מֵאֵת אֱלֹהִים רָב בּגְלַל אבּוּ־אלְחַסַן בֶּן־הַבְּלִיַעַל’. אָמַר לָהּ: ‘נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד הִיא שֶׁמֵּתָה. יִשָּׁאֵר רֹאשְׁךָ בַּחַיִּים אַחֲרֶיהָ’. אָמְרָה לוֹ: ‘לֹא מֵת אֶלָּא רֵעֲךָ־לְמִשְׁתֶּה אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן הַבְּלִיַעַל’. אָמַר לָהּ: ‘לֹא כִי נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד מֵתָה’. אַחֲרֵי זֶה רָבוּ וַדַּאי בֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁכָּעַס הַכַּלִיף. הִתְעָרְבוּ בֵינֵיהֶם, וְעַכְשָׁו נִשְׁלַח מַסְרוּר נוֹשֵׂא הֵחֶרֶב לִרְאוֹת מִי מֵת. הַמּוּטָב בְּיוֹתֵר בְּשָׁעָה זוֹ הוּא, אִם תִשְׁכְּבִי, שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָךְ בְּכָךְ וְיַחֲזוֹר אֶל הַכַּלִיף לְהוֹדִיעַ שֶׁדְבָרִי אֱמֶת”. הִשְׁתַּטְּחָה נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד וְשְָׁכְבָה, כְּשֶׁאַבּוּ־אלחַסַן מְכַסֶּה אוֹתָהּ בְּאַדַּרְתָּהּ וְיוֹשֵׁב בּוֹכֶה לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ.

לְפֶתַע־פִּתְאֹם נִכְנַס מַסְרוּר הַסָּרִיס פְּנִימָה וְשָׁאַל לְאַבּוּ־אלְחַסַן לְשָׁלוֹם. רָאָה אֶת נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד שׁוֹכֶבֶת שְׂרוּעָה, גִּלָּה אֶת פָּנֶיהָ וְאָמַר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ, אֲחוֹתֵנוּ נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד מֵתָה, מַה מְּאׂד מִהֵר גּוֹרָלָהּ לְהַדְבִּיק אוֹתָהּ, יְרַחֵם אוֹתְךָ אֱלֹהִים וִינַקֶּה אוֹתְךָ מִכּל אַשְׁמָה”. חָזַר וְהֵחֵל מְסַפֵּר לִפְנֵי הַכַּלִיף וְהַגְבִירָה זֻבַּיְדָה מַה שֶּׁאֵרַע, וְהָיָה מְצַחֵק בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. הִפְסִיק אוֹתוֹ הַכַּלִיף וְאָמַר: “אָרוּר, לֹא עֵת לִצְחוֹק הִיא זוֹ, אֱמֹר לָנוּ מִיָּד, מִי מִשְּׁנֵיהֶם מֵת?” אָמַר לוֹ מַסְרוּר לַכַּלִיף: “חֵי־אַללָּה, מוֹשְׁלִי, שֶׁאַבּוּ אלְחַסַן בָּרִיא וְשָׁלֵם, אֵין הַמֵּתָה אֶלָּא נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד”. אָמַר לָהּ הַכַּלִיף לַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: “הָלַךְ אַרְמוֹנֵךְ מִיָּדֵךְ בַּהֲלָצָתֵךְ”. שָׂם אוֹתָה לִצְחוֹק וְהוֹסִיף וְאָמַר: “מַסְרוּר, סַפֵּר לִי, מָה רָאִיתָ?” אָמַר: “גְּבִרְתִּי, אָמְנָם כֵּן, רַצְתִּי בְלִי הִתְעַכֵּב, עַד שֶׂנִּכְנַסְתִּי אֶל אַבּוּ־אלְחַסַן בְּבֵיתוֹ, וְרָאִיתִי שָׁם אֶת נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד שׁוֹכֶבֶת שְׂרוּעָה, מֵתָה, וְאַבּוּ־אלְחַסַן יוֹשֵׁב בּוֹכֶה לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ. שָׁאַלְתִּי לוֹ לְשָׁלוֹם וְנִחַמְתִּי אוֹתוֹ וְיָשַׁבְתִּי לְיָדוֹ. אַחַר כָּךְ גִּלִּיתִי אֶת פְּנֵי שִׁפְחָתֵךְ וּמָצָאתִי שֶׁהִיא מֵתָה. וּכְבָר צָבוּ פָנֶיהָ. אָמַרְתִּי לוֹ אֵפוֹא: ‘דְּאַג לְהַלְוָיָתָהּ, שֶׁנּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרָהּ’. כְּשֶׁאָמַר לִי: ‘כָּךְ אֶעֱשֶׂה’, עֲזַבְתִּיו כְּדֵי שֶׁיוּכַל לָשִׂים אוֹתָהּ בָּאָרוֹן וּבָאתִי אֲלֵיכֶם לְהוֹדִיעַ לָכֶם הַדָּבָר”. אָמַר הַכַּלִיף צוֹחֵק: “סַפֵּר זאֹת וַחֲזֹר וּשְׁנֵה לִגְבִרְתְּךָ קִצְרַת הַשֵּׂכֶל”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אֶת דִּבְרֵי מַסְרוּר, כָּעֲסָה וְאָמְרָה: “אֵין קְצַר־שֵׂכֶל אֶלָּא הַמַאֲמִין לִדְבָרָיו שֶׁל עֶבֶד־כּוּשִׁי”. חֵרְפָה וְגִדְּפָה אֶת מְַסְרוּר, וְהַכַּלִיף מֵצַחֵק. נֶעֱלַב הַסָּרִיס וְאָמַר לַכַּלִיף: “אֱמֶת דִּבֵּר זֶה שֶׁאָמַר: נָשִׁים קִצְרוֹת שֵׂכֶל וְקִצְרוֹת אֱמוּנָה הֵן”¹³. פָּתְחָה הַגְבִירָה זֻבַּיְדָה שׁוּב וְאָמְרָה: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, מְשַׂחֵק אַתָּה עִמִּי וּמְהַתֵּל בִּי, וְעֶבֶד זֶה מַטִּיל בִּי חֲשָׁד, כְּדֵי לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֶיךָ. עַכְשָׁו הֲרֵינִי שׁוֹלַחַת בְּעַצְמִי מִי־שֶׁהוּא, שֶׁיִּבְדֹּק, מִי מִשְּׁנֵיהֶם מֵת”. אָמַר לָה הַכַּלִיף: “שִׁלְחִי־נָא בְשֶׁקֶט אֶת מִי־שֶׁהוּא שֶׁיִּבְדֹּק מִי מִשְּׁנֵיהֶם מֵת”. קָרְאָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לִמְנַהֶלֶת מֶשֶׁק הַבַּיִת, קְשִׁישָׁה, וְאָמְרָה לָהּ: “לְכִי אֶל בֵּיתָהּ שֶׁל נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד וּרְאִי מִי מֵת, חוּשִׁי וְאַל תִּתְמַהֲמְהִי”, וְדִבְּרָה אִתָּהּ קָשׁוֹת. רָצָה הַזְּקֵנָה חִישׁ מַהֵר, וְהַכַּלִיף וּמַסְרוּר מְצַחֲקִים. רָצָה בְלִי הֶפְסֵק עַד שֶׁהִגִּיעָה לְאוֹתוֹ רְחוֹב, וְאוּלָם אַבּוּ־אלְחַסַן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ וְהִכִּירָהּ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “נֻזְהַתְּ אַלְפֻאָד, דּוֹמֶה אֲנִי, שֶׁהַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה שׁוֹלַחַת מִי־שֶׁהִיא אֵלֵינוּ לִבְדֹּק מִי מֵת. כְּפִי הַנִּרְאֶה לֹא הֶאֱמִינָה לְדִבְרֵי מַסְרוּר, שֶׁאַתְּ מַתְּ, וְשׁוֹלַחַת עַכְשָׁו אֶת מְנַהֶלֶת הַמֶּשֶׁק הַזְּקֵנָה לַחֲקֹר בַּדָּבָר. מֵעַתָּה מַגִּיעַ אֵפוֹא הַמָּוֶת לִי, כְּדֵי שֶׁתִּהְיִי אַתְּ נֶאֱמָנָה עַל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה”. שָׁכַב אַבּוּ־אלְחַסַן שָׂרוּעַ עַל הָאָרֶץ, וְכִסְּתָה אוֹתוֹ נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד וְשָׂמָה קִשּׁוּרִים עַל עֵינָיו וְרַגְלָיו וְיָשְׁבָה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וּבָכְתָה. נִכְנְסָה אֵלֶיהָ הַזְּקֵנָה וּמָצְאָה אוֹתָהּ בּוֹכָה וּמְקוֹנֶנֶת, יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתֵי אַבּוּ־אלְחַסַן. נִזְעֲקָה הַמִּתְאַבֶּלֶת בְּקוֹל גָּדוֹל לְמַרְאֵה־הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לָהּ: “רְאִי מַה שֶּׁבָּא עָלַי. אַבּוּ־אלְחַסַן מֵת וְהִנִּיחַ אוֹתִי עֲזוּבָה וְגַלְמוּדָה אַחֲרָיו”. זָעֲקָה שׁוּב וְקָרְעָה בְגָדֶיהָ וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “הוֹי אִמָּא, כַּמָּה טוֹב הָיָה!”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “אָמְנָם כֵּן, אֶפְשָׁר לְהָבִין לְצָרָתֵךְ, שֶׁכֵּן הָיְתָה נַפְשֵׁךְ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ, וְנַפְשׁוֹ בְנַפְשֵׁךְ”. וּמֵאַחֲרֵי שֶׁיָּדְעָה הַזְּקֵנָה, מַה שֶׁסִּפֵּר מַסְרוּר לַכַּלִיף וְלַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, אָמְרָה אֶל נֻזְהַתְּ אַלְפֻאָד: “מַסְרוּר מְבַקֵּשׁ לִזְרֹעַ מְדָנִים בֵּין הַכַּלִיף וּבֵין הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה”. אָמְרָה לָהּ נֻזְהַתְּ אַלְפֻאָד: “אֵיזֶה מְדָנִים, אִמָּא?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “בִּתִּי, מַסְרוּר בָּא אֶל הַכַּלִיף וְאֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה וְסִפֵּר עַל־אוֹדוֹתֵךְ, שֶׁמַתְּ, וְאַבּוּ־אלְחַסַן שָׁלוֹם לוֹ” אָמְרָה לָהּ נֻזְהַתְּ אַלְפֻאָד: “דּוֹדָתִי הַיְקָרָה, הֲרֵי זֶה עַתָּה הָיִיתִי אֵצֶל גְבִרְתִּי, וְנָתְנָה לִי מֵאָה דִינָר וְגִזְרַת מֶשִׁי. הַבִּיטִי וּרְאִי צָרָתִי וְאֲשֶׁר בָּא עָלַי, אֵיִני יוֹדַעַת מַה לַּעֲשׂוֹת, הִנְנִי עֲזוּבָה גַלְמוּדָה. וּלְוַאי וְהָיִיתִי מֵתָה אֲנִי, וְהוּא נִשְׁאָר בַּחַיִּים”. פָּרְצָה בִּבְכִי וְהַזְּקֵנָה בוֹכָה עִמָּהּ. קָמָה הַזְּקֵנָה וְנִגְּשָׁה אֶל אַבּוּ־אלְחַסַן וְגִלְּתָה אֶת פָּנָיו, וְרָאֲתָה אֶת עֵינָיו הַקְּשׁוּרוֹת, שֶׁצָּבוּ עַל־יְדֵי הַקִּשׁוּרִים. כִּסְּתָה אוֹתוֹ חֲזָרָה וְאָמְרָה: “הוֹי נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד, אָכֵן יֵשׁ לָךְ לְהִתְאַבֵּל עַל אַבּוּ־אלְחַסַן”. נִחֲמָה אוֹתָהּ הַזְּקֵנָה עוֹד רֶגַע קָט וְנִפְטְרָה מֵעָלֶיהָ וְרָצָה, מְמַהֶרֶת אֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, וְסִפְּרָה לָהּ הָעִנְיָן. אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה מְצַחֶקֶת: “סַפְּרִי הַדָּבָר גַּם לַכַּלִיף, שֶׁכִּנָה אוֹתִי קִצְרַת־שֵׂכֶל וְקַלַּת־אֱמוּנָה, כְּשֶׁסָּתַר אֶת דְבָרַי עֶבֶד מְזֹהָם וּבַדַּאי זֶה”. צָעַק מַסְרוּר: “אַךְ שֶׁקֶר דּוֹבֶרֶת הַזְּקֵנָה. אֲנִי רָאִיתִי אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן וְשָׁלוֹם לוֹ; נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד שָׁכְבָה מֵתָה”. הֵשִׁיבָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “אֵין הַמְשַׁקֵּר כָּאן אֶלָּא אַתָּה, רְצוֹנְךָ לִזְרוֹעַ מְדָנִים בֵּין הַכַּלִיף וּבֵין הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה”. עָנָה מַסְרוּר שׁוּב וְאָמַר: “אֵין מִי־שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר זוּלָתֵךְ, זְקֵנָה אֲרוּרָה, וּגְבִרְתֵּךְ מַאֲמִינָה לָךְ בְּסִכְלוּתָהּ”. חָרָה אַפָּהּ שֶׁל הַגְבִירָה זֻבַּיְדָה בוֹ וּבִדְבָרָיו וְגָעֲרָה בוֹ וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת. לִבְסוֹף אָמַר הַכַּלִיף: “אֲנִי מְשַׁקֵּר וּסְרִיסִי מְשַׁקֵּר. אַתְּ מְשַׁקֶּרֶת וּמְנַהֶלֶת־מִשְׁקֵךְ מְשַׁקֶּרֶת, דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהַטּוֹב בְּיוֹתֵר יְהֵא, אִם נֵלֵךְ כָּל אַרְבַּעְתֵּנוּ לִקְבֹּעַ, מִי מֵאִתָּנוּ אָמַר אֶת הָאֱמֶת”. קָרָא מַסְרוּר וְאָמַר: “הָבָה נֵלֵךְ, כּי אָז אָבִיא מְאֵרָה עַל זְקֵנָה עֲלוּבָה זוֹ וְאַלְקֶה אוֹתָהּ מַלְקוּת עַל שְׁקָרֶיהָ”. הֵשִׁיבָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “שׁוֹטֶה, כְּלוּם אֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹת בִּינָתְךָ לְבִינָתִי? בִּינָתְךָ הִיא כְּבִינַת הַתַּרְנְגֹלֶת”. חָרָה אַפּוֹ שֶׁל מַסְרוּר עַל דְבָרֶיהָ, וּכְבָר בִּקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ בָּהּ יַד בְּחָזְקָה. הֵשִׁיבָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אָחוֹר מֵעַל הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה: “מִיָּד יִתְבָּרֵר הַדָּבָר, אִם הִיא דִבְּרָה אֱמֶת אוֹ אַתָּה, אִם הִיא שִׁקְּרָה אוֹ אִם אַתָּה שִׁקַּרְתָּ”. קָמוּ אַרְבַּעְתָּם וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם, אֲחַרֵי שֶׁהִתְעָרְבוּ זֶה עִם זֶה קוֹדֵם לְכֵן. צָעֲדוּ דֶרֶךְ שַׁעַר הָאַרְמוֹן וְהִמְשִׁיכוּ בְדַרְכָּם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְבוֹא הָרְחוֹב שֶׁבּוֹ גָר אַבּוּ־אלְחַסַן בֶּן־הַבְּלִיַעַל. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם אָמַר לְאִשְׁתּוֹ נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד: “לֹא כָל עִסָּה הִיא מַאֲפֶה, וְלֹא לְעוֹלָם הַכַּד יִשְׁלָם. וַדַּאי הָלְכָה הַזְּקֵנָה וְהוֹדִיעָה לִגְבִרְתָּה וְהִגִּידָה לָהּ, מַה אִתָּנוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָבָה וַדַּאי עִם הַסָּרִיס מַסְרוּר, וְהֵם הִתְעָרְבוּ בֵינֵיהֶם עַל דְבַר מוֹתֵנוּ; עַכְשָׁו בָּאִים אֶצְלֵנוּ כָל הָאַרְבָּעָה כֻלָּם, הַכַּלִיף וְהַסָּרִיס, הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה וְהַזְּקֵנָה”. קָפְצָה נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד מִמִּשְׁכַּב־מוֹתָהּ וְקָרְאָה: “מַה נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו?” אָמַר לָהּ: “נַעֲמִיד שְׁנֵינוּ עַצְמֵנוּ כְמֵתִים, נִשְׁכַּב שְׂרוּעִים וְנַעֲצֹר בִנְשִׁימָתֵנוּ”. שָׁמְעָה לְקוֹלוֹ וְהִשְׁתַּטְּחוּ שְׁנֵיהֶם, קָשְׁרוּ בְּהֹוֹנוֹת רַגְלֵיהֶם זוֹ לְזוֹ, עָצְמוּ עֵינֵיהֶם, עָצְרוּ בִנְשִׁימָתָם וְכִסּוּ עַצְמָם בָּאַדֶּרֶת; כָּךְ יָשְׁנוּ אֶת שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁלָּהֶם¹⁴. נִכְנְסוּ הַכַּלִיף, זֻבַּיְדָה, מַסְרוּר וְהַזְּקֵנָה, וּכְשֶׁעָמְדוּ בְּבֵית אַבּוּ־אלְחַסַן רָאוּ גַם אוֹתוֹ גַם אֶת אִשְׁתּוֹ מוּטָלִים מֵתִים.

בָּכְתָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לְמַרְאָם וְאָמְרָה: “הֵם הֵבִיאוּ לִי כָל־כָּךְ הוֹדָעוֹת עַל דְּבַר שִׁפְחָתִי עַד שֶׁמֵּתָה בֶאֱמֶת. וַדַּאי הִזְדַּעְזְעָה מְאֹד עַל אֲבֵדָתָהּ אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן עַד שֶׁהָלְכָה אַחֲרָיו לַמָּוֶת”. אַָמַר לָהּ הַכַּלִיף: “הֵן לֹא תְקַדְּמִינִי בְּפִטְפּוּטֵךְ וּבְלַהֲגֵךְ. הִיא מֵתָה לִפְנֵי אַבּוּ־אלְחַסַן, שֶׁכֵּן בָּא אֵלַי בְּגָדָיו קְרוּעִים וּזְקָנוֹ מָרוּט, מַכֶּה עַל חָזֵהוּ בִשְׁנֵי לְבֵנִים שֶׁל חֹמֶר, וְנָתַתִּי לוֹ מֵאָה דִינָר וְגִזְרַת מֶשִׁי וְאָמַרְתִּי לוֹ, לֵךְ וְסַדֵּר הַלְוָיָתָהּ, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ רַעֲיָה אֲחֶרֶת, שֶׁתְּהֵא יָפָה מִמֶּנָּה, וְשֶׁתְּמַלֵּא לְךָ אֶת מְקוֹמָהּ. וְאוּלָם מִתְבָּרֵר שֶׁנָּגְעָה הָאֲבֵדָה עַד מְאֹד אֶל לִבּוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ לַמָּוֶת. וּבְכֵן זָכִיתִי אָנֹכִי וּמְקַבֵּל אֶת הָעֲרֻבָּה שֶׁלָּךְ”. הֵשִׁיבָה לוֹ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לַכַּלִיף בִּדְבָרִים מִדְּבָרִים שׁוֹנִים, וְהָיָה הַדִּין וְהַדְּבָרִים רַב בֵּינֵיהֶם. לִבְסוֹף יָשַׁב הַכַּלִיף לִמְרַאֲשׁוֹתֵי שְׁנֵיהֶם וְקָרָא: “נִשְׁבָּע אֲנִי בְקִבְרוֹ שֶׁל הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – וּבְקִבְרוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתַי ואֲבוֹת־אֲבוֹתַי, שֶׁעַכְשָׁו עָלָה הָרַעֲיוֹן בְּדַעְתִּי, שֶׁאִם יֹאמַר לִי אָדָם, מִי מִן הַשְּׁנַיִם מֵת לִפְנֵי חֲבֵרוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶלֶף דִּינָר”. אַךְ שָׁמַע אַבּוּ־אלְחַסַן אֶת דִבְרֵי הַכַּלִיף, וְהִנֵּה קָפַץ בְּכָל־הַמְּהִירוּת וְקָרָא: “אֲנִי מַתִּי רִאשׁוֹן; נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הָבָה לִי אֶלֶף הַדִּינָר. קַיֵּם אֶת שְׁבוּעָתְךָ הַבְּרוּרָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ”. קָמָה גַם נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד וְעָמְדָה לִפְנֵי הַכַּלִיף וְהַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. שָׂמְחוּ שְׁנֵיהֶם עַל קוּמָם לִתְחִיָּה וְעַל שְׁלוֹמָם. אָמְנָם כִּי חֵרְפָה זֻבַּיְדָה אֶת שִׁפְחָתָהּ, אַךְ שְׂמֵחָה הָיְתָה שֶׁעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָהּ. אִחֵל הַכַּלִיף וְכֵן הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לִשְׁנֵיהֶם מַזָּל טוֹב לְקוּמָם לִתְחִיָּה מִן הַמֵּתִים, וְעַד מְהֵרָה נוֹדַע לָהֶם שֶׁמִּיתָה זוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא עָרְמָה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף. אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לְנֻזְהַתּ אַלְפֻאָד: “הָיָה עָלַיִךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִי אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתְּ, כִּי אָז לֹא הָיִית מוֹגָה אֶת לִבִּי עָלַיִךְ”, אָמְרָה לָהּ נֻזְהַתְּ אַלְפֻאָד: “אוֹי, בּוֹשָׁה אֲנִי בְּפָנַיִךְ, גְּבִרְתִּי”. וּבַאֲשֶׁר לַכַּלִיף, הֲרֵי כִמְעַט הִתְעַלֵּף מִצְּחוֹק וְאָמַר: “הוֹי אַבּוּ־אלְחַסַן, אַתָּה תִּשָּׁאֵר לְעוֹלָם וָעֶד בֶּן־בְּלִיַעַל וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים מֻפְלָאִים וּתְמוּהִים”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְעָרְמָה זוֹ, אַךְ וְרַק מִשׁוּם שֶׁאָפֵס הַכֶּסֶף שֶׁבָּא לִי מִיָּדְךָ וּמִשּׁוּם שֶׁבּוֹשְׁתִּי לְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ שׁוּב. כְּשֶׁהָיִיתִי עֲדַיִן לְבַדִּי, לֹא יָכֹלְתִּי מֵעוֹלָם לְהַחֲזִיק בַּכֶּסֶף וְלָצֹר אוֹתוֹ בְיָדִי, אַךְ לְמִן הַיּוֹם שֶׁהִשֵּׂאתָ לִי שִׁפְחָה זוֹ, שֶׁהִיא עַכְשָׁו אֶצְלִי, הָיִיתִי מְבַזְבֵּז אֶת כָּל רְכוּשְׁךָ אִלּוּ הָיָה בִּרְשׁוּתִי. כְּשֶׁאָזַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְיָדִי, כֻּלּוֹ הִמְצֵאתִי תַחְבּוּלָה זוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל מִיָּדְךָ אַתָּה אֶת מְאַת הַדִּינָר וְגִזְרַת הַמֶּשִׁי. כָּל זֶה הֲרֵי הוּא רַק צְדָקָה לָעֲנִיִּים מִיַּד שַׁלִּיטֵנוּ. עַכְשָׁו הִזְדָּרֵז נָא וְהַב גַּם אֶת אֶלֶף הַדִּינָר וְקַיֵּם אֶת שְׁבוּעָתְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ”. חָזְרוּ הַכַּלִיף וְהַגְּבִירָה זֻבַּיְדַה אֶל הָאַרְמוֹן וְנָתַן הַכַּלִיף לְאַבּוּ־אלְחַסַן אֶת אֶלֶף הַדִּינָר אוֹמֵר אֵלָיו: “קַח אוֹתָם מַתְּנַת־שִׂמְחָה לְקוּמְךָ לִתְחִיָּה מִן הַמָּוֶת”. וְאַף הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה נָתְנָה גַם הִיא לְשִׁפְחָתָהּ נֻזְהַתּ אַלְפֻאָד אֶלֶף דִּינָר. אוֹמֶרֶת אֵלֶיהָ: “טְלִי אוֹתָם מַתְּנַת־שִׂמְחָה לְקוּמֵךְ לִתְחִיָּה מִן הַמָּוֶת”. מִלְּבַד זֶה הִרְבָּה הַכַּלִיף לְאַבּוּ־אלְחַסַן אֶת הַכְנָסוֹתָיו וְאֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ, וְהָיָה חַי מֵאָז חַיִּים נֶהֱדָרִים וּבִשְׂמָחוֹת, עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם מַשְׁבִּית כָּל שִׂמְחָה וּמַתִּיר כָּל אֲגֻדַּת־יְדִידוֹת, הַמְכַלֶּה אֶת הָאַרְמוֹנוֹת וְאֶת הַמְעוֹנוֹת וְהַמַּצִּיב אֶת הַקְּבָרוֹת.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר