רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר הַכַּלִיף אַלְחָאכִּם וְהַסּוֹחֵר
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית־ספר; 1963

סִפְּרוּ שֶׁהַכַּלִיף אַלְחָאכִּם בִּאַמְרִ אַללָּהּ1 הָיָה רוֹכֵב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בַּתַּהֲלוּכָה הַחֲגִיגִית. עָבַר עַל פְּנֵי גַן וְרָאָה שָׁם אָדָם, וּמִסָּבִיב לוֹ עֲבָדִים וְסָרִיסִים. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַשְׁקוֹתוֹ מַיִם וְהִשְׁקָהוּ. אַחַר־כָּךְ2 אָמַר: “אֶפְשָׁר יְכַבְּדֵנִי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים בְּרִדְתּוֹ אֶצְלִי בְּגַן זֶה”. יָרַד הַמֶּלֶךְ וְיָרַד צְבָאוֹ לְאוֹתוֹ גַן. הוֹצִיא הָאָדָם הַנִּזְכָּר מֵאָה שְׁטִיחִים וּמֵאָה שְׁטִיחֵי עוֹר וּמֵאָה כַּרִים וּמֵאָה סַלִּים שֶׁל פֵּרוֹת וּמֵאָה גְבִיעִים מְלֵאִים מְתִיקָה וּמֵאָה סְפָלִים מְלֵאִים מַשְׁקָאוֹת עֲשׂוּיִים בְּסֻכָּר. הִשְׁתָּאָה אַלְחָאכִּם בִּאַמְרִ אַללָּה לְכָךְ וְנִפְתָּע וְאָמַר לוֹ: “בֶּן־אָדָם, עִנְיָנְךָ פִּלְאִי; כְּלוּם יָדַעְתָּ שֶׁאָנוּ בָאִים וַהֲכִינוֹתָ לָנוּ זֶה?” אָמַר: “לֹא, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, לֹא יָדַעְתִּי עַל דְּבַר בּוֹאֲכֶם. רַק סוֹחֵר אֲנִי בְתוֹךְ כָּל שְׁאָר נְתִינֶיךָ, וְאוּלָם לִי מֵאָה פִלַּגְשִׁים, וּכְשֶׁכִּבְּדַנִי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים בְּסוּרוֹ אֵלַי, שָׁלַחְתִּי אֶל כָּל אַחַת מֵהֶן שֶׁתִּשְׁלַח אֵלַי אֲרוּחַת־הַַצָּהֳרַים אֶל הַגַּן, וְשָׁלְחָה כָּל אַחַת מֵהֶן מַשֶּׁהוּ מִמַּצָּעֶיהָ וְעֹדֶף מַאֲכָלָהּ וּמַשְׁקָהּ, שֶׁכֵּן שׁוֹלַחַת לִי כָל אַחַת מֵהֶן כָּל יוֹם סַל מַאֲכָל וְסַל מַשְׁקָאוֹת צוֹנְנִים וְסַל פֵּרוֹת וְגָבִיעַ מְמֻלָּא מְתִיקוֹת וְסֵפֶל מַשְׁקֶה, וְזוּהִי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַים שֶׁלִּי בְכָל יוֹם; אֵינִי מוֹסִיף עַל זֶה כְלוּם”. הִשְׁתַּחֲוָה נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אַלְחָאכִּם בִּאַמְרִ אַללָּהּ, מוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְאוֹמֵר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר שָׁת בִּנְתִינֵינוּ כָּזֶה אֲשֶׁר הִרְחִיב לוֹ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁיַּאֲכִיל אֶת הַכַּלִיף וְאֶת צִבְאוֹתָיו מִבְּלִי לְהִתְכּוֹנֵן לָהֶם, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא מִמּוֹתַר מַאֲכָלוֹ”. אַחַר־כָּךְ צִוּהָ לָתֵת לוֹ כָל מַה שֶׁנִּמְצָא בְאוֹצַר הַמַּלְכוּת מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁטֻבְּעוּ בְאוֹתָהּ שָׁנָה, וְהָיוּ שׁלשֶׁת אַלְפֵי אֲלָפִים וּשְבַע מֵאוֹת אֶלֶף. וְלֹא נָסַע מִשָּׁם עַד שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָם לוֹ. נָתַן אוֹתָם לְאוֹתוֹ אָדָם וְאָמַר לוֹ: “הִסְתַּיֵּעַ בָּהֶם לְפִי שֶׁמַּצָּבְךָ דוֹרֵשׁ, שֶׁכֵּן נְדִיבוּת־רוּחֲךָ רַבָּה מִזֶּה”. רָכַב הַמֶּלֶךְ וְהִסְתַּלֵּק.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר


  1. הוא אבו־עלי אלמנצור אלחאכם באמר אללה הכליף השישי לשושלת הפאטמים במצרים (996־1021 לספ'נ).  ↩

  2. במקור הופיע: “אַחַר־כָּךָ”. צריך להיות: “אַחַר־כָּךְ”. הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

המלצות קוראים
תגיות