רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר יוּנֻס הַסּוֹפֵר עִם אַלְוַלִיד בֶּן סַהְל
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית-ספר; 1969

סִפְּרוּ גַם כֵּן שֶׁהָיָה בִזְמַן כַּלִּיפוּתוֹ שֶׁל הִשָׁאם בֶּן עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ1 אָדָם, יוּנֻס הַסּוֹפֵר שְׁמוֹ, וְהָיָה מְפֻרְסָם. יָצָא בִנְסִיעָה לְדַמֶּשֶׂק, וְעִמּוֹ נַעֲרָה בְתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן. וְהָיָה עָלֶיהָ כָל מַה שֶּׁהִיא זְקוּקָה לוֹ. וְהָיָה עֵרֶךְ מְחִירָה מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן. כְּשֶׁקָּרַב לְדַמֶּשֶׂק חָנְתָה הַשַּׁיָּרָה לְיַד פֶּלֶג מַיִם וְחָנָה הוּא לְיַד עֵבֶר מֵעֶבְרֵי הַפֶּלֶג וְנָטַל מִן הַמַּאֲכָל שֶׁהָיָה עִמּוֹ וְהוֹצִיא נֵבֶל שֶׁהָיָה בוֹ יַיִן. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁבָּחוּר יְפֵה פָנִים וִיפֵה מַרְאֶה הוֹפִיעַ עַל סוּס שָׂרֹק וְעִמּוֹ שְׁנֵי סָרִיסִים. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: "כְּלוּם תְּקַבֵּל אוֹרֵחַ? אָמַר לוֹ: “הֵן”. יָרַד לְיָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַשְׁקֵנִי מִמַּשְׁקֶךָ”. הִשְׁקָהוּ. אָמַר לוֹ: “יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לָשִׁיר לָנוּ זֶמֶר?” שָׁר, נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְבֵית־שִׁיר זֶה:

תָּכִיל מִן הַיֹּפִי אֲשֶׁר לֹא יָכִיל בָּשָׂר וָדָם.

בְּאַהֲבָתָהּ גַּם דֶּמַע וּנְדוֹד־שֵׁנָה לִי יִנְעָם.


רָטַט מִגִּיל עַד מְאֹד, וְהִשְׁקָהוּ יוּנֻס כַּמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁעֲבָרוֹ יַיִן וְאָמַר: “אֱמֹר לְנַעֲרָתְךָ שֶׁתָּשִׁיר”. שָׁרָה, נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבֵית־שִׁיר זֶה:

בַּת־עֵדֶן, נָבוֹךְ לִבִּי בְּחִנָּהּ.

לֹא עָנָף וְלֹא שֶׁמֶשׁ וְלֹא לְבָנָה.


רָטַט מִגִּיל עַד מְאֹד, וְהִשְׁקָהוּ כַמָּה פְּעָמִים. וְלֹא פָסַק מִשְּׁהוֹת אֶצְלוֹ עַד שֶׁהִתְפַּלְּלוּ שְׁנֵיהֶם תְּפִלַּת הָעֶרֶב. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “מַה הוֹבִילְךָ לְאֶרֶץ זוֹ?” אָמַר לוֹ: “כְּדֵי לְסַלֵּק חוֹבִי וּלְתַקֵּן מַצָּבִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם תִּמְכֹּר לִי נַעֲרָה זוֹ בִּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן?” אָמַר לוֹ: “מַה שֶּאֲנִי זָקוּק לוֹ, מִלְּבַד חֶסֶד אֱלֹהִים, הוּא רַב מִזֶּה”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם תִּמְצָא מוֹעִיל אִם תִּקַּח אַרְבָּעִים אֶלֶף בִּמְחִירָהּ?” אָמַר לוֹ: “בָּזֶה יֵשׁ כְּדֵי לְסַלֵּק חוֹבִי, וַאֲנִי נִשְׁאָר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת”. אָמַר לוֹ: “כְּבָר לְקַחְנוּהָ בַּחֲמִשִּׁים אֶלֶף מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים. וּלְךָ מִלְבַד זֶה לְבוּשׁ וְהוֹצָאוֹת־הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ, וַאֲנִי מְשַׁתֵּף אוֹתְךָ בְּמַצָּבִי כָּל זְמַן שְׁהוּתְךָ אֶצְלִי”. אָמַר לוֹ: “מְכַרְתִּיהָ לְךָ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם מַאֲמִין אַתָּה לִי שֶׁאַמְצִיא לְיָדְךָ מְחִירָהּ מָחָר, וְאֶשָּׂא אוֹתָהּ עִמִּי, אוֹ שֶׁתִּהְיֶה אֶצְלְךָ עַד שֶׁאֲנִי מַמְצִיאוֹ לְךָ מָחָר?” הִשִּׂיאוּ אוֹתוֹ הַשִּׁכָּרוֹן וְהַבּוּשָׁה יַחַד עִם הַפַּחַד מִפָּנָיו לֵאמֹר: “הֵן. מַאֲמִין אֲנִי לְךָ. קַח אוֹתָהּ וֵאלֹהִים יְבָרֵךְ אוֹתְךָ בָהּ”. אָמַר לְאַחַד הַסָּרִיסִים: “שָׂא אוֹתָהּ עַל בֶּהֱמַת־רִכְבְּךָ וּרְכַב מֵאֲחוֹרֶיהָ וְהוֹבֵל אוֹתָהּ”. רָכַב עַל סוּסָתוֹ וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. וְלֹא נֶעֱלַם מֵעֵינֵי הַמּוֹכֵר שָׁעָה, עַד שֶׁהַמּוֹכֵר חָשַׁב בַּדָּבָר וְהֵבִין שֶׁשָּׁגָה בִמְכִירָתוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מַה זֶּה עָשִׂיתִי שֶׁמָּסַרְתִּי שִׁפְחָתִי לְאָדָם שֶׁאֵינִי מַכִּירוֹ וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא. וַאֲפִלּוּ אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ, כֵּיצַד אֲנִי מַגִּיעַ אֵלָיו?” יָשַׁב מְהַרְהֵר עַד שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, וְנִכְנְסוּ חֲבֵרָיו לְדַמֶּשֶׂק וְיָשַׁב הוּא נָבוֹךְ מִבְּלִי לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה. נִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַד שֶׁשָּׂרְפָה אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶש וְקָץ בַּיְשִׁיבָה בַמָּקוֹם וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְדַמֶּשֶׂק.

אָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אֲנִי נִכְנָס, אֵינִי בָטוּחַ מִזֶּה שֶׁהַשָּׁלִיחַ יָבוֹא וְלֹא יִמְצָא אוֹתִי, וְאֶחְטָא לְעַצְמִי חֵטְא שֵׁנִי”. יָשַׁב בְּצֵל חוֹמָה שֶׁהָיְתָה שָׁם. כְּשֶׁפָּנָה הַיּוֹם, קָרַב וּבָא אֵלָיו אֶחָד מִשְּׁנֵי הַסָּרִיסִים שֶׁהָיוּ עִם הַבָּחוּר. כְּשֶׁרָאָהוּ עָבְרָה אוֹתוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר שֶׁשָּׂמַחְתִּי בוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁשָּׂמַחְתִּי בְאוֹתָהּ שָׁעָה לְמַרְאֵה הַסָּרִיס הַזֶּה”. כְּשֶׁבָּא הַסָּרִיס אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִתְמַהְמַהְתִּי לָבוֹא אֵלֶיךָ”. לֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם מִתּוֹךְ אָבְדַּן הָעֶשְׁתּוֹנוֹת שֶׁהָיָה בוֹ. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת הָאִישׁ שֶׁלָּקַח אֶת הַנַּעֲרָה?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: “הוּא אַלְוַלִיד בֶּן סַהְל יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר”. שָׁתַק לְמִשְׁמַע הַדָּבָר. אָמַר לוֹ: “קוּם וּרְכַב”. וְהָיְתָה עִמּוֹ בֶהֱמַת־רְכִיבָה. הִרְכִּיבוֹ עָלֶיהָ וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחָצֵר. נִכְנְסוּ אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה, זִנְּקָה אֵלָיו וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לָהּ: “מֶה הָיָה מֵעִנְיָנֵךְ עִם זֶה שֶׁקָּנָה אוֹתָךְ?” אָמְרָה: “הוֹשִׁיבַנִי בְחָצֵר זֶה וְצִוָּה לָתֵת לִי כָל מַה שֶּׁאֲנִי זְקוּקָה לוֹ”. יָשַׁב אֶצְלָהּ שָׁעָה, וְהִנֵּה סָרִיס בַּעַל־הֶחָצֵר בָּא אֵלָיו, וְאָמַר לוֹ: “קוּם”. קָם עִמּוֹ, וְהִכְנִיס אוֹתוֹ אֶל אֲדוֹנָיו, וּמְצָאוֹ שֶׁהוּא אוֹרְחוֹ שֶׁל אֶתְמוֹל. רָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא־מַלְכוּת. אָמַר לוֹ: “מִי אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “יוּנֻס הַסּוֹפֵר”. אָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ. נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת פָּנֶיךָ, שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיךָ. וְכֵיצַד הָיְתָה לִינָתְךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה?.” אָמַר לוֹ: “בְּטוֹב. יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עֹז”. אָמַר לוֹ: "אֶפְשָׁר הִתְחָרַטְתָּ עַל מַה שֶּׁיָצָא מִמְּךָ תְּמוֹל, וְאָמַרְתָּ בְּלִבְּךָ: ‘מָסַרְתִּי נַעֲרָתִי לְאָדָם שֶׁאֵינִי מַכִּירוֹ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ וְלֹא מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ הוּא’ ". אָמַר לוֹ: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים, הָאֶמִיר, מֵהִתְחָרֵט עַל כָּךְ. וְאִלּוּ הָיִיתִי נוֹתְנָהּ לְךָ בְמַתָּנָה, הָיְתָה זוֹ הַפְּחוּתָה שֶׁבַּמַּתָּנוֹת שָׁאַתָּה רָאוּי לָהֶן”.


הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁיּוּנֻס הַסּוֹפֵר אָמַר לַאלְוַלִיד בֶּן־סַהְל: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים מֵהִתְחָרֵט עַל כָּךְ. וְאִלּוּ הָיִיתִי נוֹתְנָהּ לְךָ בְמַתָּנָה, הָאֶמִיר, הָיְתָה זוֹ הַפְּחוּתָה שֶׁבַּמַּתָּנוֹת, שֶׁאַתָּה רָאוּי לָהֶן. וְאֵין הַנַּעֲרָה הַזּוֹ שׁוֹוָה כְלוּם בְּיַחַס לְמַעֲלָתְךָ”. אָמַר לוֹ אַלְוַלִיד: "חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי הִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁלְּקַחְתִּיהָ מִמְּךָ וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי: “הֲרֵי זֶה אָדָם זָר שֶׁאֵין הוּא מַכִּיר אוֹתִי, וְהִמַּמְתִּי אוֹתוֹ וְנָהַגְתִּי בוֹ בְלִי יִשּׁוּב־הַדַּעַת בְּהִזְדָּרְזִי לָקַחַת אֶת הַנַּעֲרָה. כְּלוּם זוֹכֵר אַתָּה מַה שֶּׁהָיָה בֵינֵינוּ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לִי: “כְּלוּם מוֹכֵר אַתָּה אוֹתָהּ לִי בַחֲמִשִּׁים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר: “הַנַּעַר, תֵּן הֵנָּה אֶת הַמָּמוֹן”. הִנִּיחַ אוֹתוֹ לְפָנָיו. שׁוּב אָמַר: “הַנַּעַר, הָבֵא אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. הֵבִיא אוֹתָם. אָמַר לוֹ: “זֶהוּ מְחִיר נַעֲרָתְךָ. אָסְפֵהוּ אֵלֶיךָ. וַהֲרֵי אֶלֶף דִּינָר אֵלֶּה הֵם בְּעַד מַחְשַׁבְתְּךָ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ, וְאֵלֶּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַדִּינָר לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ וּלְמַתָּנוֹת שֶׁתִּקְנֶה לִבְנֵי־בֵיתְךָ. מְרֻצֶּה אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “מְרֻצֶּה אֲנִי”. נָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר מִלֵּאתָ אֶת עֵינַי וְאֶת יָדִי וְאֶת לִבִּי”. אָמַר לוֹ אַלְוַלִיד: “חֵי־אֱלֹהִים עֲדַיִן לֹא הִתְיַחַדְתִּי עִמָּהּ וְלֹא שָׁמַעְתִּי זִמְרָתָהּ. הָבִיאוּ אוֹתָהּ אֵלַי”. בָּאָה וְצִוָּה אוֹתָהּ לָשֶׁבֶת, וְיָשְׁבָה. אָמַר לָהּ: “זַמְּרִי”. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי, זוֹ אֲשֶׁר כָּל הַיֹּפִי כֻלּוֹ נָטְלָה,

הוֹי נְעִימַת הַגִּנְדּוּר וְכָל מַעֲלָה.

עַל יֹפִי בְחֵלֶק תֻּרְכִּיִּים וְעַרְבִים עָלָה,

אַךְ בְּכֻלָּן אֵין כְּעָפְרָתִי מְשָׁלָהּ.

יָפָה, לְאוֹהֵב הַטִּי נָא חַסְדֵּךְ,

וְלוּ בְחֶזְיוֹן לַיְלָה יֶחֱזֶה דְמוּתֵךְ.

יִנְעֲמוּ לִי מִיָּדֵךְ חֶרְפָּתִי וּקְלוֹנִי,

וּנְדוֹד שְׁנַת לֵילוֹתַי יֶעֱרַב לְעֵינִי.

וְאֵין אֲנִי רִאשׁוֹן נִטְרְפָה דַעְתּוֹ בִגְלָלֵךְ.

כַּמָּה לְפָנַי מִן הַגְּבָרִים הָרְגָה יָדֵךָ.

בָּךְ רָצִיתִי מִן הָעוֹלָם חֶלְקִי, גוֹרָלִי.

אָכֵן מִנַּפְשִׁי וְהוֹנִי אַתְּ יְקָרָה לִי.


רָטַט מִגִּיל עַד מְאֹד, וְהִלֵּל אֶת יְפִי תַרְבּוּתוֹ שֶׁל יוּנֻס וְלַמְּדוֹ אוֹתָהּ. אַחַר אָמַר: “נַעַר, הַגֵּשׁ לוֹ בֶּהֱמַת־רְכִיבָה עַל אֻכָּפָהּ וְכֵלֶיהָ לְרִכְבּוֹ וּפִרְדָּה לָשֵׂאת חֲפָצָיו”. וְאָמַר לְיוּנֻס: “כְּשֶׁתַּגִּיעַ אֵלֶיךָ הַשְּׁמוּעָה שֶׁהִגַּעְתִּי לְשִׁלְטוֹן, אֲמַלֵּא אֶת יָדֶיךָ כָּל טוּב, וְאָרִים מַעֲלָתְךָ וְאַעֲשִׁיר אוֹתְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ”. סִפֵּר יוּנֻס, אָמַר: "לָקַחְתִּי אֶת הַמָּמוֹן וְהָלַכְתִּי. וּכְשֶׁעָבְרָה לְיָדוֹ הַכַּלִּיפוּת, נָסַעְתִּי אֵלָיו, וּמִלֵּא הַבְטָחָתוֹ לִי וְהוֹסִיף לְכַבְּדֵנִי. וְהָיִיתִי עִמּוֹ בַּשְּׂמָחוֹת וּבְמַעֲלַת הַכָּבוֹד. וְרָחַב מַצָּבִי וְנִתְרַבָּה הוֹנִי וְהָיוּ לִי אֲחֻזּוֹת וּמָמוֹן מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לִי עַד מוֹתִי וְיַסְפִּיק לְיוֹרְשִׁי אַחֲרַי. וְלֹא פָסַקְתִּי לִהְיוֹת עִמּוֹ עַד שֶׁנֶּהֱרַג, רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלָיו.

וּמְסַפְּרִים


  1. מלך בשנת 724־743.  ↩

המלצות קוראים
תגיות