רקע
אלמוני/ת
הַנְּסִיעָה הַשִּׁשִּׁית שֶׁל אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר-אָרְחוֹת־הַיָּמִים
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: קרית-ספר; 1968

אָמַר לָהֶם: "דְּעוּ, אַחַי, חֲבִיבַי וִידִידַי, שְׁכֶּשְׁבָּאתִי מִן הַנְּסִיעָה הַחֲמִשִּׁית שָׁכַחְתִּי מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי בָהּ בְּסִבַּת הַמִּשְׂחָק וְהַנְּגִינָה וְהָרֶוַח וְהָרְחָבָה, כְּשֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהָשָּׂשׂוֹן. לֹא פָסַקְתִּי מִחְיוֹת בְּמַצָּב זֶה עַד שֶׁיָּשַׁבְתִּי בְיוֹם מִן הַיָּמִים בְּאֹשֶׁר וְשִׂמְחָה וְתוֹסֶפֶת רְחָבָה. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב, וְהִנֵּה חֲבוּרָה שֶׁל סוֹחֲרִים יוֹרְדִים אֵלַי וַעֲלֵיהֶם עִקְבוֹת הַנְּסִיעָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכַרְתִּי אֶת יְמֵי בוֹאִי מִן הַנְּסִיעָה וְשִׂמְחָתִי בִפְגִישַׁת בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי וַחֲבִיבַי, וְשִׂמְחָתִי בִכְנִיסָתִי לְאַרְצִי, וְהִשְׁתּוֹקְקָה נַפְשִׁי לִנְסִיעָה וּלְמִסְחָר. הֶחְלַטְתִּי לִנְסֹעַ וְקָנִיתִי סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת וּמְפֹאָרוֹת, אֲשֶׁר יִצְלְחוּ לְמַסָּע בַּיָּם. נָשַׂאתִי אֶת מִטְעָנִי וְנָסַעְתִּי מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד לִמְדִינַת בָּצְרָה, וְרָאִיתִי סְפִינָה עֲצוּמָה שֶׁבָּהּ סוֹחֲרִים וַאֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים וְאִתָּם סְחוֹרָה יְקָרָה. הוֹרַדְתִּי אֶת מִטְעָנִי אִתָּם בִּסְפִינָה זוֹ וְהִפְלַגְנוּ בְשָׁלוֹם מִמְּדִינַת בָּצְרָה.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: "כְּשֶׁאָרַזְתִּי אֶת מִטְעָנִי וּטְעַנְתִּיו עַל הַסְּפִינָה בְּבָצְרָה, הִפְלַגְנוּ וְהִסִּיעָה אוֹתָנוּ הַסְּפִינָה. וְלֹא פָסַקְנוּ נוֹסְעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה, כְּשֶׁאָנוּ מוֹכְרִים וְקוֹנִים וּמִסְתַּכְּלִים בְּאַרְצוֹת בְּנֵי־הָאָדָם. וְהָיָה הַמַּזָּל טוֹב לָנוּ וְהַנְּסִיעָה, וְזָכִינוּ בְרֶוַח רַב, עַד שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְהִנֵּה רַב־הַחוֹבֵל צוֹעֵק וְקוֹרֵא וּמַשְׁלִיךְ מִצְנַפְתּוֹ וְסוֹפֵק עַל פָּנָיו וּמוֹרֵט אֶת זְקָנוֹ בתוֹךְ הַסְּפִינָה מֵעָצְמַת הַדְּאָגָה וְהַהִתְרַגְּשׁוּת. הִתְאַסְּפוּ אֵלָיו כָל הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים וְאָמְרוּ לוֹ: “רַב־הַחוֹבֵל, מָה הָעִנְיָן?” אָמַר לָהֶם: “כְּבָר תָּעִינוּ בִסְפִינָתֵנוּ וְיָצָאנוּ מִן הַיָּם שֶׁהָיִינוּ בוֹ וְנִכְנַסְנוּ לַיָּם שֶׁאֵין אָנוּ מַכִּירִים דְּרָכָיו, וְאִם אֵין אֱלֹהִים מְמַנֶּה לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּצִּילֵנוּ מֵעִנְיָן זֶה, אוֹבְדִים אֲנַחְנוּ”. קָם רַב־הַחוֹבֵל וְעָלָה עַל הַתֹּרֶן וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיר מִפְרְשֵי הַסְּפִינָה. גָּבַר הָרוּחַ עַל הַסְּפִינָה וְהֱשִׁיבָהּ לְאָחוֹר וְנִשְׁבַּר הָהֶגֶה שֶׁלָּהּ קָרוֹב לְהַר גָּבוֹהַּ. יָרַד רַב־הַחוֹבֵל מֵעַל הַתֹּרֶן וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, לֹא יוּכַל אַף אֶחָד לְעַכֵּב מַה שֶּׁנִּגְזָר. וַהֲרֵי אָנוּ כְבָר נָפַלְנוּ בְתוֹךְ סַכָּנָה עֲצוּמָה, וְלֹא נִשְׁאַר לָנוּ מַצִּיל מִתּוֹכָהּ וְלֹא מִפְלָט”. בָּכוּ כָל הַנּוֹסְעִים עַל עַצְמָם וְנִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה, שֶׁכָּלוּ יְמֵיהֶם וְנִכְרְתָה תִקְוָתָם. נָטְתָה הַסְּפִינָה עַל אוֹתוֹ הַר וְנִשְׁבְּרָה וְטָבְעוּ לוּחוֹתֶיהָ, וְטָבַע כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְתוֹכָהּ, וְנָפְלוּ הַסּוֹחֲרִים לְתוֹךְ הַיָּם. מֵהֶם מִי שֶׁטָּבַע וּמֵהֶם מִי שֶׁנֶּאֱחָז בְּאוֹתוֹ הַר וְעָלָה עָלָיו. וְהָיִיתִי אֲנִי בְתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁעָלוּ לָהָר. וְהִנֵּה אִי גָדוֹל וּלְיָדוֹ רַבּוֹת מִן הַסְּפִינוֹת שֶׁנִּטְרְפוּ, וּבְתוֹכוֹ טוּב רַב עַל שְפַת הַיָּם, מִמַּה שֶּׁהַיָּם מַשְלִיךְ מִן הַסְּפִינוֹת שֶׁנִּטְרְפוּ וְשֶׁטָּבְעוּ נוֹסְעֵיהֶן, וּבוֹ מַשֶּׁהוּ רַב הַמְבַלְבֵּל אֶת הַדַּעַת וְאֶת הַמַּחֲשָׁבָה מִן הַחֲפָצִים וְהַהוֹן שֶׁהַיָּם מַשְׁלִיךְ עַל קְצוֹתָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלִיתִי לְאוֹתוֹ אִי וְהִתְהַלַּכְתִּי בוֹ וְרָאִיתִי בְאֶמְצָעִיתוֹ מַעֲיָן שֶׁל מַיִם חַיִּים שׁוֹטֵף וְיוֹצֵא מֵרֵאשִית אוֹתוֹ הַר וְנִכְנַס אֶל קָצֵהוּ בָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלוּ כָל הַנּוֹסְעִים עַל אוֹתוֹ הַר, בָּאִים אֶל הָאִי, וְהִתְפַּזְרוּ בוֹ. וּכְבָר נִטְרְפָה דַעְתָּם מִזֶּה, וְנַעֲשׂוּ כִמְשֻׁגָּעִים מֵרֹב מַה שֶּׁרָאוּ בוֹ מִן הַחֲפָצִים וְהַהוֹן שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם. וּכְבָר רָאִיתִי בְאֶמְצַע אוֹתוֹ מַעֲיָן מַשֶּׁהוּ רַב, רַבִּים מִמִּינֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתָּכוֹת הַיְקָרוֹת וְאַבְנֵי־הַחֵן וְהַפְּנִינִים הַגְּדוֹלוֹת הַמַּלְכֻיּוֹת, וְהֵם כֶּחָצָץ בְּתוֹךְ שֶׁטֶף הַמַּיִם בְּאוֹתָם שָׂדוֹת. וְכָל אַדְמַת אוֹתוֹ מַעֲיָן מַבְרִיקָה מִשֶּׁפַע מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מִן הַמַּתָּכוֹת הַיְקָרוֹת וְזוּלָתָן. וְרָאִינוּ הַרְבֵּה בְאוֹתוֹ אִי מִן הָאָהָל הַסִּינִי הַגָּבוֹהַּ וּמִן הָאָהָל הַקֻּמָארִי. וּבְאוֹתוֹ אִי מַעֲיָן נוֹבֵעַ מִמִּין הָעִנְבָּר הַגָּלְמִי, וְהוּא נוֹזֵל כַּדֹּנַג עַל שְׂפַת אוֹתוֹ מַעֲיָן מֵרֹב חֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וּמִתְפַּשֵּׁט עַל חוֹף הַיָּם, וְעוֹלוֹת בְּרִיּוֹת הַיָּם הָאֲיֻמּוֹת מִן הִיָּם וּבוֹלְעוֹת אוֹתוֹ וְיוֹרְדוֹת עִמֹּו לַיָּם, וְיֵחָם בְּתוֹךְ בִּטְנָן. אַחַר־כָּךְ הֵן מְקִיאוֹת אוֹתוֹ מִתּוֹךְ פִּיּוֹתֵיהֶן בְּתוֹךְ הַיָּם, וְהוּא נִקְרָשׁ עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְּבאוֹתָהּ שָׁעָה מִשְׁתַּנִּים צִבְעוֹ וּתְכוּנָתוֹ. וְהַגַּלִּים מְטִילוֹת אוֹתוֹ אֶל שְׂפַת הַיָּם, וְיִקְחוּ אוֹתוֹ הַתַּיָּרִים וְהַסּוֹחֲרִים שֶׁמַּכִּירִים בְּעֶרְכּוֹ וְיִמְכְּרוּ אוֹתוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָעִנְבָּר הַגָּלְמִי הַנִּמְלָט מִן הַבְּלִיעָה, הֲרֵי הוּא נוֹזֵל עַל שְׂפַת אוֹתוֹ מַעֲיָן וְיִקְרָשׁ עַל אַדְמָתוֹ. וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה עָלָיו יִמַּס וְיִשָּׁאֵר בְּתוֹכוֹ רֵיחַ אוֹתוֹ נַחַל, כֻּלּוֹ כַּמּוּשְׁק, וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ סָרָה מֵעָלָיו הוּא נִקְרַשׁ. וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ עִנְבָּר גָּלְמִי זֶה, לֹא יוּכַל אָדָם לְהִכָּנֵס אֵלָיו וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹר בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָהָר מַקִּיף אוֹתוֹ מִכָּל עֲבָרָיו וְלֹא יוּכַל אָדָם לַעֲלוֹת לְאוֹתוֹ הַר. לֹא חָדַלְנוּ מִשּׁוֹטֵט בְּאֹותֹו אִי, מִסְתַּכְּלִים בְּמַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בוֹ מִן הַטּוּב, וְנַעֲשִׂים נְבוֹכִים בְּעִנְיָנֵנוּ וּמִמַּה שֶּׁרְאִינוּהוּ בְתוֹכוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהָיִינוּ דְאוּגִים מְאֹד. וּכְבָר אָסַפְנוּ עַל שְׂפַת־הַיָּם מַשֶּׁהוּ מֻעָט מִן הַמָּזוֹן, וְהָיִינוּ אוֹכְלִים בְּכָל יוֹם אוֹ יוֹמַיִם לְגִימָה אַחַת, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִכְלֶה הַמָּזוֹן מִמֶּנּוּ וְנָמוּת בְּיָגוֹן מֵעָצְמַת הָרָעָב. וְכָל מִי שֶׁהָיָה מֵת מֵאִתָּנוּ הָיִינוּ רוֹחֲצִים אוֹתוֹ וְעוֹטְפִים בְּתַכְרִיכִים שֶׁל בְּגָדִים אוֹ מִמָּה שֶׁהָיָה הַיָּם מַשְׁלִיךְ מִתּוֹכוֹ עַל קְצֵה הָאִי, עַד שֶׁמֵּתוּ מִתּוֹכֵנוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, וְלֹא נִשְׁאֲרָה מֵאִתָּנוּ אֶלָּא חֲבוּרָה קְטַנָּה. וְחָלִינוּ בִכְאֵב בֶּטֶן מִן הַיָּם. וְלֹא עָמַדְנוּ אֶלָּא זְמַן מֻעָט עַד שֶׁמֵּתוּ כָל חֲבֵרַי וּבְנֵי־לִוְיָתִי אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ, וְכָל מִי שֶׁהָיָה מֵת מֵאִתָּנוּ הָיִינוּ קוֹבְרִים. וְנִשְׁאַרְתִּי בְאוֹתוֹ אִי לְבַדִּי, וְנִשְׁאֲרָה אֶצְלִי צֵידָה מֻעָטָה, אַחֲרֵי הֱיוֹתָהּ מְרֻבָּה. בָּכִיתִי עַל עַצְמִי וְאָמַרְתִּי: “וּלְוַאי וְהָיִיתִי מֵת לִפְנֵי בְנֵי לִוְיָתִי, וְהָיוּ רוֹחֲצִים וְקוֹבְרִים אותִי. וְאוּלָם אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”.

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: "אַחֲרֵי שֶׁנִקְבְּרוּ כָל בְּנֵי לִוְיָתִי, וְנִשְאַרְתִּי יְחִידִי עַל הָאִי, עָמַדְתִּי שָׁם זְמַן מֻעָט. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְחָפַרְתִּי לְעַצְמִי קֶבֶר עָמֹק בִּקְצֵה אוֹתוֹ אִי, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּשֶׁאֶחֱלֶה וְאֵדַע שֶׁהַמָּוֶת כְּבָר בָּא אֵלַי, אֶשְּׁכַּב בְּקֶבֶר זֶה וְאָמוּת וְהָרוּחַ תַּשֵּב אֶת הָחוֹל עָלַי וִיכַסֵּנִי, וְאֶהְיֶה קָבוּר בּוֹ”. הָיִיתִי נוֹזֵף בְּעַצְמִי עַל מִעוּט שִׂכְלִי וִיצִיאָתִי מֵאַרְצִי וּמֵעִירִי וּנְסִיעָתִי לָאֲרָצוֹת, אַחֲרֵי מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה וְהַשְּׁלִישִׁית וְהַרְבִיעִית וְהַחֲמִישִׁית. וְלֹא הָיְתָה נְסִיעָה מִן הַנְּסִיעוֹת אֲשֶׁר לֹא סָבַלְתִּי בָהּ בַּלָּהוֹת וְצָרוֹת מְיַגְּעוֹת וְקָשׁוֹת מִן הַבַּלָּהוֹת שֶׁקָּדְמוּ לָהֶן, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי עוֹד בְּהַצָּלָתִי וּבִיצִיאָתִי בְשָלוֹם. נִחַמְתִּי עַל נְסִיעָתִי בַיָּם וְעַל זֶה שֶׁחָזַרְתִּי אֵלָיו בְשָׁעָה שֶׁלֹא הָיִיתִי זָקוּק לְמָמוֹן אַחֵרי שֶׁהָיָה אֶצְלִי מַשֶּׁהוּ רַב, שֶׁלֹּא הָיִיתִי יָכֹל לְהוֹצִיא מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלִי וּלְאַבֵּד אֲפִלּוּ חֶצְיוֹ בִשְׁאֵרִית יְמֵי חַיַּי, וְהָיָה אֶצְלִי מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לִי דַי וְהוֹתֵר. הִרְהַרְתִּי בְלִבִּי וְאָמַרְתִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁנָּהָר זֶה רֵאשִׁית לוֹ וְאַחֲרִית, וְאֵין סָפֵק שֶׁיֵשׁ לוֹ מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לָצֵאת מִמֶּנוּ אֶל מָקוֹם יִשּׁוּב. וְהָעֵצָה הַנְּכוֹחָה אֶצְלִי שֶׁאֶעֱשֶׂה לִי דוֹבְרָה קְטָנָה בְמִדָּה שֶׁאוּכַל לָשֶׁבֶת בְּתוֹכָהּ וְלָרֶדֶת בְּתוֹךְ נָהָר זֶה וְלִנְסֹעַ בּוֹ. וְאִם תִמָּצֵא לִי הַצָּלָה, אֶנָּצֵל וְאֶמָּלֵט בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְאִם לֹא אֶמְצָא לִי מַצִּיל אָמוּת בְּתוֹךְ נָהָר זֶה, שֶׁטוֹב הוּא לִי כָךְ מִמָּקוֹם זֶה”. הָיִיתִי נֶאֱנָח עַל נַפְשִׁי, וְאַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְהִתְאַמַּצְתִּי וְאָסַפְתִּי קוֹרוֹת עֵץ מֵאוֹתוֹ אִי מֵעֲצֵי הָאָהָל הַסִּינִי וְהַקֻּמָּארִי, וְהִדַּקְתִּי אוֹתָן עַל שְׂפַת הַיָּם בַּחֲבָלִים מֵחַבְלֵי הַסְּפִינוֹת שֶׁנִּטְרְפוּ וְהֵבֵאתִי לוּחוֹת שָׁוִים זֶה לָזֶה בְּגָדְלָם מֵלוּחוֹת הַסְּפִינוֹת וְשַׂמְתִּי אוֹתָן עַל אוֹתָן הַקּוֹרוֹת וְעָשִׂיתִי מִזֶּה דוֹבְרָה כְּרֹחַב אוֹתוֹ נָהָר אוֹ פָחוֹת מֵרָחְבּוֹ, וְהִדַּקְתִּי אוֹתָהּ בְקֶשֶׁר אַמִּיץ. וּכְבָר לָקַחְתִּי עִמִּי מֵאוֹתָן הַמַּתָּכוֹת וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהָהוֹן וְהַפְּנִינִים הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהָיוּ כְּאַבְנֵי הַנַּחַל וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁבְּאוֹתוֹ אִי וּמַשֶּׁהוּ מִן הָעִנְבָּר הַגָּלְמִי הַטָּהוֹר הָרֵיחָנִי וְשַׂמְתִּי אוֹתָם בְּאוֹתָהּ דּוֹבְרָה. וְשַמְתִּי בָהּ כָל מַה שֶּׁאָסַפְתִּי מִן הָאִי וְלָקַחְתִּי עִמִּי כָּל מַה שֶּׁנוֹתָר מִן הַצֵּידָה. אַחַר־כָּךְ הֵטַלְתִּי אוֹתָהּ דּוֹבְרָה בְתוֹךְ נָהָר זֶה, וְעָשִׂיתִי לָהּ שְׁתֵי קוֹרוֹת לְשְׁנֵי צְדָדֶיהָ כְּמוֹ מְשׁוֹטִים, וְנָהַגְתִּי לְפִי דִבְרֵי אֶחַד הַמְּשׁוֹרְרִים:

סַע מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עֹשֶׁק וְקִפּוּחַ בִּמְעוֹנוֹ,

וְהַנַּח אֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר יְקוֹנֵן עַל קוֹנוֹ.

כִּי אֶרֶץ תַּחַת אֶרֶץ תִּמְצָא,

אַךְ נַפְשְׁךָ נֶפֶשׁ זוּלָתָהּ לֹא תִמְצָא.

וּמִמְּאוֹרָעוֹת הַלַּילוֹת אַל תֵּחַת,

כִּי לְכָל צָרָה קֵץ יַאַת.

וַאֲשֶׁר לוֹ נִקְבַּע בָּאֶרֶץ הַמָּוְתָה,

לֹא יָמוּת מוּת בְּשׁוּם אֶרֶץ בִּלְתָּהּ.

וּבְשׁוּם עִנְיָן שְׁלִיחֲךָ אַל נָא תִּשְׁלְחָה,

שֶׁאֵין לַנֶּפֶשׁ זוּלָתָהּ יוֹעֶצֶת נְכוֹחָה.

נָסַעְתִּי בְאוֹתָהּ דוֹבְרָה בַנָּהָר, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר מַה יִּהְיֶה עוֹד בְּעִנְיָנִי. וְלֹא פָסַקְתִּי מִנְּסֹעַ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ הַנָּהָר מִתַּחַת אוֹתוֹ הָר, וְהִכְנַסְתִּי אֶת הַדּוֹבְרָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְנִמְצֵאתִי בַאֲפֵלָה קָשָׁה מִתַּחַת לָהָר. לֹא פָסְקָה הַדּוֹבְרָה לְהַכְנִיס אוֹתִי עִם הַמַּיִם לְתוֹךְ מֵצַר מִתַּחַת לָהָר. וְהָיוּ צִדֵּי הַדּוֹבְרָה מִתְחַכְּכִים בְּצִדֵּי הַנָּהָר, וְרֹאשִׁי מִתְחַכֵּךְ בְּתִקְרַת הַנָּהָר, מִבְּלִי שֶׁאוּכַל לַחֲזֹר מִמֶּנוּ. וּכְבָר נָזַפְתִּי בְעַצְמִי עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי בְנַפְשִׁי, וְאָמַרְתִּי: “אִם צַר מָקוֹם זֶה לַדּוֹבְרָה, מְעַטָּה הִיא הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ, וְגַם אִי־אֶפְשָׁר לְהַחֲזִירָהּ, וַהֲרֵינִי מֵת בְּמָקוֹם זֶה מִשִּבְרוֹן לֵב, בְּלִי סָפֵק”. וּכְבָר הֵטַלְתִּי עַצְמִי עַל פָּנַי בַּדּוֹבְרָה מִפְּנֵי מֵצַר הַנָּהָר. לֹא פָסַקְתִּי מִנְּסֹעַ מִבְּלִי לְהַבְחִין בֵּין לַיְלָה וּבֵין יוֹם בְּסִבַּת הַחֲשֵׁכָה שֶׁאֲנִי בָהּ תַּחַת אוֹתוֹ הָר עִם הָאֵימָה וְהַפַּחַד לְנַפְשִׁי מִפְּנֵי הָאֲבָדוֹן. לֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ נוֹסֵעַ בְּאוֹתוֹ נָהָר, כְּשֶׁהוּא מִתְרַחֵב פַּעַם וּמֵצַר פַּעַם. וְאוּלָם הַחֲשֵׁכָה הָרַבָּה, הוֹגִיעָה אוֹתִי יְגִיעָה קָשָׁה, וּתְפָסַתְנִי שֵׁנָה לַמְרוֹת הִתְרַגְּשׁוּתִי. יָשַׁנְתִּי עַל פָּנַי בַדּוֹבְרָה, וְהִיא אֵינָהּ פוֹסֶקֶת לְהַסִּיעַ אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן, מִבְּלִי דַעַת לֹא הַרְבֵּה וְלֹא מְעָט, עַד שֶׁהֲקִיצוֹתִי וּמָצָאתִי עַצְמִי בָאוֹרָה. פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וְרָאִיתִי מָקוֹם רְחַב יָדַיִם, וְאוֹתָהּ דּוֹבְרָה קְשׁוּרָה לְאִי, וּמִסָּבִיב לִי חֲבוּרָה שֶל הֹדִּים וַאֲנָשִׁים חוּמִים. כְּשֶׁרָאוּנִי שֶׁקַּמְתִּי הִתְנַשְׂאוּ וּבָאוּ אֵלַי וְדִבְּרוּ אֵלַי בִלְשׁוֹנָם, מִבְּלִי שֶׁאֵדַע מַה הֵם מְדַבְּרִים. חָשַבְתִּי שֶׁדִּמְיוֹן הוּא וְשֶׁבַּחֲלוֹם הוּא זֶה מֵרֹב מַה שֶּׁהָיִיתִי בִמְצוּקָה וְעָגְמַת־נֶפֶשׁ. כְּשֶׁדִּבְּרוּ אֵלַי, וְלֹא יָדַעְתִּי מַה הֵם אוֹמְרִים וְלֹא הֲשִׁיבוֹתִי לָהֶם תְּשׁוּבָה, נִגַּשׁ אֵלַי אָדָם מֵהֶם וְאָמַר לִי בְלָשׁוֹן עַרְבִית: “שָׁלֹום עָלֶיךָ, אָחִינוּ, מִי אַתָּה וּמֵאַיִן בָּאתָ, וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לְמָקוֹם זֶה, כֵּיצַד נִכְנַסְתָּ לְתוֹךְ מַיִם אֵלֶּה? וְאֵיזוֹ אֶרֶץ הִיא מֵאֲחוֹרֵי הַר זֶה? אֵין אָנוּ מכִּירִּים אָדָם שֶׁבָּא אֵלֵינוּ מִשָּׁם”. שָׁאַלְתִּי אוֹתָם: “אֵיזֶה בְּנֵי־אָדָם אַתֶּם? וְאֵיזוֹ אֶרֶץ הִיא זוֹ?” אָמַר לִי: “אָחִי, בַּעֲלֵי שָדוֹת וְגַנִּים אָנוּ וּבָאנוּ לְהַשְׁקוֹת אֶת גַּנּוֹתֵינוּ וּשְׂדוֹתֵינוּ וּמְצָאנוּךָ יָשֵׁן בְּדוֹבְרָה זוֹ. תְּפָשְׂנוָּה וּקְשַרְנוּהָ אֶצְלֵנוּ עַד שֶׁתָּקוּם לְאַט לְאָט. הַגֵּד לָנוּ אֵפוֹא, מַה סִּבַּת הַגִּיעֲךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, תֵּן לִי מַשֶּהוּ מִן הַמַּאֲכָל שֶׁרָעֵב אֲנִי, וְאַחַר־כָּךְ תִּשְׁאַל אוֹתִי מַה שֶּׁתִּרְצֶה”. מִהֵר וְהֵבִיא לִי אֹכֶל, וְאָכַלְתִּי עַד שֶׁשָּׂבַעְתִּי וְרָגַעְתִּי וְשָׁקַט לִבִּי מִפַּחַד, וְנִתְוַסֵּף שָׂבְעִי וְשָׁבָה אֵלַי רוּחִי. הוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֵּה עַל כָּל מַצָּב, וְשָׂמַחְתִּי בִיצִיאָתִי מֵאוֹתוֹ נָהָר וּבְהַגִּיעִי אֲלֵיהֶם, וְסִפַרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וּמַה שֶּׁמְּצָאַנִי מִן הַתְּלָאָה בְאוֹתוֹ נָהָר וּמֵצַרוֹ".

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּים וּשְׁתַּיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: “כְּשֶׁיָּרַדְתִּי מִן הַדּוֹבְרָה לַחוֹף, וְרָאִיתִי חֲבוּרָה שֶׁל הֹדִים וַאֲנָשִׁים חוּמִים, וְשָׁבָה אֵלַי רוּחִי מִן הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּנִי, שָׁאֲלוּ אוֹתִי מַה הוּא שֶׁאֵרַע לִי, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם סִפּוּרִי. דִּבְּרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו וְאָמְרוּ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאָנוּ לוֹקְחִים אוֹתוֹ אִתָּנוּ וּמַצִּיגִים אוֹתוֹ לִפְנֵי מַלְכֵּנוּ, שֶׁיְסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ”. לְקָחוּנִי אִתָּם וְנָשְׂאוּ אִתִּי אֶת הַדּוֹבְרָה עַל כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ מִן הַמָּמוֹן וְהָרְכוּש וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמַּתָּכוֹת וְהַתַּכְשִׁיטִים, וְהִכְנִיסוּנִי אֶל מַלְכָּם וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי. נָתַן לִי שָׁלוֹם וּבֵרְכַנִי לְבוֹאִי וְשָׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי וּמַה שֶׁקָּרָה לִי מִן הָעִנְיָנִים. סִפַּרְתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי וּמַה שֶּׁמָּצָא אוֹתִי מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל סִפּוּר זֶה תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וּבֵרְכַנִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קַמְתִּי וְהֶעֱלֵיתִי מֵאוֹתָהּ דּוֹבְרָה מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַמַּתָּכוֹת וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת וַעֲצֵי הָאָהָל וְהָעִנְבָּר הַגָּלְמִי, וְנָתַתִּי בְמַתָּנָה לַמֶּלֶךְ. קִבֵּל מִמֶּנִּי וְכִבְּדַנִי כָבוֹד יֶתֶר, וְהִשְׁכִּינַנִי בְמָקוֹם אֶצְלוֹ, וְהִתְרוֹעַעְתִּי לִבְחִירֵיהֶם וּגְדוֹלֵיהֶם, וְהוֹקִירוּנִי יְקָר רַב. וְלֹא הֹיִיתִי יוֹצֵא מֵחֲצֵרוֹ. וְהָיוּ הַבָּאִים אֶל אוֹתוֹ אִי שׁוֹאֲלִים אוֹתִי עַל עִנְיְנֵי אַרְצִי, וְהָיִיתִי מַגִּיד לָהֶם. וּכְמוֹ כֵן הָיִיתִי שׁוֹאֵל אוֹתָם עַל עִנְיְנֵי אַרְצָם, וְהֵם מַגִּידִים לִי, עַד שֶׁשְּׁאֵלַנִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים הַמֶּלֶךְ עַל מַצָּבֵי אַרְצִי וְעַל מַצָּבֵי שִׁלְטוֹן הַכַּלִיף בְּאֶרֶץ מְדִינַת בַּגְדָאד, וְהִגַּדְתִּי לוֹ עַל דְּבַר יָשְׁרוֹ בְּמִשְׁפָּטָיו. הִתְפַלֵּא עַל עִנְיָנָיו וְאָמַר לִי: “אָכֵן שִׁלְטוֹן הַכַּלִיף בִּתְבוּנָה וְהַמַּצָּבִים מְפִיקִים רָצוֹן. וְאַתָה חִבַּבְתָּ אוֹתוֹ עָלַי וַאֲנִי חָפֵץ לְהָכִין לוֹ מַתָּנָה וְלִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ לוֹ עַל־יָדְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, מוֹשְלִי, וַאֲנִי מוֹבִילָהּ אֵלָיו, וּמַגִּיד לוֹ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב נֶאֱמָן”. לֹא פָסַקְתִּי לַעֲמֹד אֵצֶל אוֹתוֹ מֶלֶךְ, כְּשֶׁאֲנִי בְתַכְלִית הַיְקָר וְהַכָּבוֹד וְחַיִּים טוֹבִים, בְּמֶשֶׁךְ זְמָן, עַד שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ וְשָׁמַעְתִּי עַל דְּבַר חֲבוּרָה מֵאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁצִּיְּדוּ לָהֶם סְפִינֶה וּמְבַקְּשִׁים לִנְסֹעַ לִמְחוֹז מְדִינַת בָּצְרָה. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין לִי מַתְאִים יוֹתֵר מִן הַנְּסִיעָה עִם חֲבוּרָה זוֹ”. מִהַרְתִּי תֵכֶף וּמִיָּד, וְאָמַרְתִּי זֹאת לַמֶּלֶךְ וְהוֹדַעְתִּי לוֹ שֶׁרְצוֹנִי לִנְסֹעַ עִם הַחֲבוּרָה, שֶׁנִכְסָף אֲנִי לִבְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וְאַרְצִי. אָמַר לִי הַמֶּלֶךְ: “הַדֵּעָה בְיָדְךָ. וְאִם רְצוֹנְךָ לַעֲמֹד אֶצְלֵנוּ, הֲרֵי אַתָּה עַל רָאשֵׁנוּ וְעֵינֵינוּ, שֶׁכְּבָר הִתְרוֹעַעְנוּ לְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, כְּבָר שִׁקַּעְתָּ אוֹתִי בִמְצוּלוֹת חַסְדְּךָ וְטוּבְךָ, וְאוּלָם נִכְסָף אֲנִי אֶל בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וְאַרְצִי וּבְנֵי־בֵיתִי”. כְּשֶׁשָּמַע אֶת דְבָרַי, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַסּוֹחֲרִים שֶׁצִּיְּדוּ אֶת הַסְּפִינָה וְצִוָּה אוֹתָם עָלַי, וְנָתַן לִי מַתָּת מַשֶּׁהוּ רָב מֵאֶצְלוֹ, וְשִׁלֵּם אֶת שְׂכַר הַסְּפִינָה, וְשָׁלַח בְּיָדִי מַתָּנָה יְקָרָה לַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד שֶׁבִּמְדִינַת בַּגְדָּאד. נִפְרַדְתִּי מֵעִם הַמֶּלֶךְ וְנִפְרַדְתִּי מִכָּל יְדִידַי שֶׁהָיִיתִי יוֹצֵא וְנִכְנָס אֶצְלָם, וְיָרַדְתִּי בַסְּפִינָה עִם הַסּוֹחֲרִים. נָסַעְנוּ וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ וְהַנְּסִיעָה, כְּשֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים בֵּאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה. וְלֹא חָדַלְנוּ לִנְסֹעַ מִיָּם אֶל יָם וּמֵאִי אֶל אִי עַד שֶׁהִגַּעְנוּ בְשָׁלוֹם, בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, לִמְדִינַת בָּצְרָה, וְעָלִיתִי מִן הַסְּפִינָה. וְלֹא פָסַקְתִּי לַעֲמֹד עַל אַדְמַת בָּצְרָה יָמִים וְלֵילוֹת עַד שֶׁצִּיַּדְתִּי עַצְמִי וְטָעַנְתִּי מִטְעָנִי וְשַׂמְתִּי פָנַי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד מְעוֹן הַשָּׁלוֹם. נִכְנַסְתִּי אֶל הַכַּלִּיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד וְהִגַּשְׁתִּי לוֹ אוֹתָה מַתָּנָה וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אַחַר־כָּךְ אָגַרְתִּי כָּל הוֹנִי וַחֲפָצַי וְנִכְנַסְתִּי לְרֹבַע מְגוּרַי, וּבָאוּ אֵלַי בְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וִידִידַי וְחִלַּקְתִּי מַתָּנוֹת לְכָל בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי, וְעָשִׂיתִי צְדָקָה וְנָתַתִּי מַתּוֹת. וְאַחֲרֵי מֶשֶׁךְ זְמָן שָׁלַח אֵלַי הַכַּלִיף וְשָׁאַל אוֹתִי לְסִבַּת אוֹתָהּ מַתָּנָה וּמֵאַיִן היִא. אָמַרְתִּי לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אֵינִי מַכִּיר אֶת הַמְּדִינָה שֶׁמִּמֶּנָּה הִיא לֹא בִשְׁמָהּ וְלֹא דֶרֶךְ אֵלֶיהָ”. וְאוּלָם סִפַּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי בַנְּסִיעָה, וְכֵיצַד הָיְתָה הַצָּלָתִי מֵאוֹתוֹ נָהָר לְאוֹתָהּ מְדִינָה וַּמה שֶּׁאֵרַע לִי בָהּ, וְסִבַּת שְׁלִיחַת הַמַּתָּנָה. הִתְפַּלֵּא הַכַּלִּיף עַל זֶה תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְצִוָּה לְסוֹפְרֵי דִבְרֵי־הַיָּמִים שֶׁיִּכְתְּבוּ סִפּוּרִי וְיַנִּיחוּ אוֹתוֹ בְבֵית גִּנְזַכָּיו, לִהְיוֹת לְמָשָׁל וְּלמוּסָר לְכָל מִי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ, וְכִבְּדַנִי כָבוֹד יֶתֶר. עָמַדְתִּי בִמְדִינַת בַּגְדָּאד כְּפִי מִנְהָגִי בַזְּמָן הָרִאשׁוֹן, וְשָׁכַחְתִּי כָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִמַּה שֶׁסָּבַלְתִּי מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. וְלֹא פָסַקְתִּי מִחְיוֹת בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וּמִשְׂחָק וָגִיל. וְזֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנִי בְּמַסָּעִי הַשִּׁשִּׁי, אַחַי. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲנִי מְסַפֵר לָכֶם לְמָחָר סִפּוּר הַנְּסִיעָה הַשְּׁבִיעִית, שֶׁנִּפְלָאָה הִיא וּמוּזָרָה יוֹתֵר מִנְּסִיעוֹת אֵלּוּ”. צִוָּה לַעֲרוֹךְ אֶת הַשֻּלְחֲנוֹת וְסָעֲדוּ אֶצְלוֹ סְעֻדַּת־הָעֶרֶב. וְצִוָּה אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר אָרְחוֹת־הַיַּמִּים לאַלְסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל מֵאָה מִשְׁקָל שֶׁל זָהָב. נְטָלָם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וְהִסְתַּלְקוּ כֻלָּם כְּשֶׁהֵם מִתְפַּלְאִים מִזֶּה תַּכְלִית הַהִתְפַּלְאוּת.

[לפי נסח ההוֹצאה הראשונה של כּלכּותה משנת 1841 כתך 2 עמוד 444 עד עמוד 447, חתם אלסנדבאד את ספור מסעו הששי לאמר: "אָז נָתַן לִי הַמֶּלֶךְ (שֶׁל סַרְנַדִיב, הַיְינוּ צַיְילוֹן) מַתָּנָה וּמִכְתָּב חָתוּם וְאָמַר לִי: “מָסְרֵהוּ יַחַד עִם מַתָּנָתִי לַכַּלִּיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וְתֵן לוֹ שָׁלוֹם רַב מִשְּׁמֵנוּ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתַב לַכַּלִּיף: “שׁוֹלֵחַ אֵלֶיךָ שְׁלוֹמוֹתָיו מֶלֶךְ הֹדּוֹ, שֶׁאֶלֶף פִּילִים עוֹמְדִים לְפָנָיו, וְשֶׁאֶלֶף אֲבָנִים טוֹבוֹת מְקַשְּׁטוֹת אֶת רָמַת גַּג אַרְמוֹנוֹ. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה: הֲרֵינוּ שׁוֹלְחִים אֵלֶיךָ מַתָּנָה מִצְעָרָה, קַבֵּל נָא אוֹתָהּ מֵאִתָּנוּ. יְדִיד אַתָּה לָנוּ כְּאָח, וְאַהֲבָתֵנוּ אֵלֶיךָ כַּבִּירָה בְלִבֵּנוּ. הוֹאִילָה נָא לְהָשִׁיב לָנוּ תְשׁוּבָה. אָמְנָם כִּי אֵין הַמַּתָּנָה שָׁוָה בְעֶרְכְּךָ, וְאוּלָם מְבַקְּשִׁים אָנוּ אוֹתְךָ, אָחִינוּ, לְקַבְּלָהּ בְרָצוֹן וְשָׁלוֹם עָלֶיךָ”. וְהָיְתָה הַמַּתָּנָה כּוֹס שֶׁל אֹדֶם טֶפַח גָּבְהוֹ, וְתוֹכוֹ מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים יְקָרוֹת. וּמִלְּבַד זֶה מִכְסֶה מֵעוֹרוֹ שֶׁל נָחָשׁ הַבּוֹלֵעַ אֶת הַפִּיל, וְעָלָיו חֲבַרְבּוּרוֹת כָּל אַחַת כְּגֹדֶל הַדִּינָר, מִכְסֶה שֶׁכָּל מִי שֶׁיוֹשֵׁב עָלָיו, לֹא יֶחֱלֶה לְעוֹלָם, וּשְׁלִישִׁית מֵאָה קֹרֶט שֶׁל עֲצֵי אָהָל הֹדִּי. וְעִם זֶה שִׁפְחָה, דּוֹמָה לַלְּבָנָה הַמְּאִירָה. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ, וְצִוָּה עָלַי אֶת הַסּוֹחֲרִים וְאֶת רַב־הַחוֹבֵל, נָסַעְתִּי מִשָּׁם וְהִפְלַגְנוּ מֵאִי לְאִי וּמֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְבַגְדָּאד, וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי וְהָיִיתִי שׁוּב בְּתוֹךְ בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וְאַחַי. לָקַחְתִּי הַמַּתָּנָה יַחַד עִם מַתָּנָה מִצִּדִּי אֲנִי לַכַּלִּיף, וּכְשֶׁעָמַדְתִּי לְפָנָיו נָשַׁקְתִּי אֶת יָדוֹ וּמָסַרְתִּי לוֹ הַכֹּל, וּכְמוֹ כֵן נָתַתִּי לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב, וּקְרָאוֹ. קִבֵּל אֶת הַמַּתָּנוֹת בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמַר לִי: “אַלְסִּנְדְבָּאד, כְּלוּם אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁמֶּלֶךְ זֶה אוֹמֵר בְּמִכְתָּבוֹ?” נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַרְתִּי: "אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, רָאִיתִי בְמַלְכוּתוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא כוֹתֵב.]

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְלָן בּוֹ אַחֲרֵי שאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים סִפֵּר אֶת סִפּוּר נְסִיעָתוֹ הִשִּׁשִּׁית וְהָלְכוּ כָּל הַחֲבוּרָה לְדַרְכָּם. קָם בַּבֹּקֶר, הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַבֹּקֶר וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, וּבָאוּ שְׁאָר הָאוֹרְחִים, וּכְשֶׁהִתְאַסְּפוּ כֻלָּם פָּתַח אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים בְּדִבְרֵי1

[בְּיוֹם הֵרָאוֹתוֹ לְעֵינֵי בְנֵי עַמּוֹ, מְכִינִים לוֹ כִסֵּא מַלְכוּת עַל גַּבֵּי פִיל גָּבוֹהַּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, וְהוּא יוֹשֵׁב עָלָיו וְאֶצְלוֹ נוֹשְׂאֵי־הַמִּשְׂרָה וְהַמְשָׁרְתִים וְהָרֵעִים עוֹמְדִים בִּשְׁתֵי מַעֲרָכוֹת לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ. וּלְפָנָיו עוֹמֵד אָדָם, וּבְיָדוֹ חֲנִית שֶׁל זָהָב, וּמֵאַחֲרָיו שֵׁנִי וּבְיָדוֹ אַלָּה שֶׁל זָהָב, שֶׁבְּרֹאשָׁהּ זַמַרַגְדִּין, אָרְכּוֹ טֶפַח. וּכְשֶׁהוּא רוֹכֵב, רוֹכְבִים אֶלֶף פָּרָשִׁים עִמּוֹ, לְבוּשִׁים זָהָב וָמֶשִׁי. וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹצֵא, כָּרוֹז רָץ לְפָנָיו וּמַכְרִיז: “זֶהוּ מֶלֶךְ הַכָּבוֹד הַנַּעֲלֶה הַשֻּׁלְטָאן הָאָדוֹן הָרָם”. וְהוּא מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ בְכַמָּה מִלִּים, שֶׁאֵינִי זוֹכְרָן יוֹתֵר. וּלְבַסּוֹף הוּא מְחַלֵּק לוֹ כָבוֹד וְקוֹרֵא: “זֶהוּ הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לוֹ הַכֶּתֶר שֶׁלֹא הָיָה לֹא לִשְׁלֹמֹה וְלֹא לַמַּהֲרָגָה מֵעוֹלָם”. אַחַר־כָּךְ שׁוֹתֵק זֶה הָרָץ לְפָנָיו, וְהָאִישׁ הָרָץ אַחֲרָיו, מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “הוּא יָמוּת”, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: “הוּא יָמוּת”. וּפַעַם שְׁלִישִׁית: “הוּא יָמוּת”. וְאָז מַכְרִיז הָרָץ לְפָנָיו שׁוּב: “הַתְּפִלָּה לַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת”. וּבִמְדִינָתוֹ אֵין קָאצִ’י, שֶׁכָּל הָעָם בְּאַרְצוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין טוֹב וּבֵין רָע". הְתִפַּלֵּא הַכַּלִיף כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָי, וְקָרָא וְאָמַר: “מָה אַדִּיר מֶלֶךְ זֶה. כְּבָר הֶרְאֵיתָ לִי אֶת מִכְתָּבוֹ. וְאוּלָם אֶת אֲמִתַּת גֹּדֶל מַלְכוּתוֹ לֹא הוֹדַעְתָּ לָנוּ אֶלָּא בָזֶה שֶׁסִּפַּרְתָּ לָנוּ מַה שֶׁרָאִיתָ. חֵי־אֱלֹהִים שֶׁהֶחָכְמָה וְהַכֹּחַ עָלוּ בְחֶלְקוֹ שֶׁל זֶה”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָתֵת לִי מַתָּנָה וּפִטְּרַנִי לְבֵיתִי. הָלַכְתִּי לְבֵיתִי, וְעָשִׂיתִי צְדָקָה וְנָתַתִּי מַתּוֹת, וְנָהַגְתִּי כְמִקֶּדֶם בְּתַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים, וְהִשֵׂאתִי דַעְתִּי מִכָּל הַסַּכָּנוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁסָּבַלְתִּי. הִטְרַדְתִּי מִלִּבִּי אֶת כָּל תְּלָאוֹת הַנְּסִיעָה וְהוֹצֵאתִי מִלִּבִּי אֶת כָּל הַצַּעַר וְהַיְגִיעָה, אוֹכֵל מַטְעַמִּים וְשׁוֹתֶה יַיִן, וְנוֹהֵג בִשְׂמָחוֹת וָגִיל.]


  1. המשך המשפט חסר במקור – הערת פב"י  ↩

המלצות קוראים
תגיות