וְאָמַר: "דְּעוּ, חַבְרַיָּה, שֶׁכְּשֶׁחָזַרְתִּי מִן הַנְּסִיעָה הַשִּשִּׁית, וְחָזַרְתִּי לְמַה שֶׁהָיִיתִי נוֹהֵג בּוֹ בַזְּמָן הָרִאשׁוֹן מִן הָרְוָחָה וְהָרְחָבָה וְהַמִּשְׂחָק וְהַזִּמְרָה, וְעָמַדְתִּי בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן כְּשֶׁאֲנִי מַמְשִׁיךְ בְּתַעֲנוּגוּת וְשִׂמְחָה לַיְלָה וָיוֹמָם, שֶׁכְּבָר הִשַּׂגְתִּי רְוָחִים רַבִּים וְטוֹבָה עֲצוּמָה, נִכְסְפָה נַפְשִׁי לְהִסְתַּכֵּל בָּאֲרָצוֹת וְלִנְסֹעַ בַּיָּם, וְלָבוֹא בְחֶבְרַת הַסּוֹחֲרִים וְלִשְׁמוֹעַ יְדִיעוֹת. הֶחְלַטְתִּי עַל כָּךְ וְאָרַזְתִּי מִטְעָנִים הַמַּתְאִימִים לִנְסִיעָה בַיָּם מִן הַחֲפָצִים הַמְפֹאָרִים, וְנָשָׂאתִי אוֹתָם מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד לִמְדִינַת בָּצְרָה, וְרָאִיתִי סְפִינָה מוּכָנָה לִנְסִיעָה וּבְתוֹכָהּ חֲבוּרָה שֶׁל סוֹחֲרִים חֲשׁוּבִים. יָרַדְתִּי אִתָּם וְהִשְתַּעְשַׁעְתִּי בְחֶבְרָתָם, וְהִפְלַגְנוּ בְשָׁלוֹם וּבִבְרִיאוּת וּמְגַמַּת פָּנֵינוּ לִנְסֹעַ. הָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינָה, מְדִינַת אַלְצִּין שְׁמָהּ, וְהָיִינוּ שְׁרוּיִים בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׂשׂוֹן, מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה בְעִנְיָן הַנְּסִיעָה. וּבְעוֹד אָנוּ בְכָךְ, קָמָה רוּחַ סְעָרָה שֶׁנָּשְׁבָה בִּפְנֵי הַסְּפִינָה מִלְּפָנֶיהָ וְיָרַד עָלֵינוּ גֶּשֶׁם חָזָק, עַד שֶׁנִתְרַטַּבְנוּ וְנִתְרַטְּבוּ מִטְעָנֵינוּ. כִּסִּינוּ אֶת הַמִּטְעָנִים בְּמִכְסוֹת שֶׁל לֶבֶד וּבַאֲרִיג שַׂקִּים מֵחֲשַׁש לִסְחוֹרוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יֵלְכוּ לְאִבּוּד בַּגֶּשֶׁם, וְהִתְחַלְנוּ קוֹרְאִים לֵאֱלֹהִים וּמַעְתִּירִים אֵלָיו בְּהַכְנָעָה לָגֹל מֵעָלֵינוּ מַה שֶּׁבָּא עָלֵינוּ מִזֶּה שֶׁהָיִינוּ נִמְצָאִים בּוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם רַב־הַחוֹבֵל וְאָזַר אֶת חֲלָצָיו וְהִפְשִׁיט אֶת שַׁרְווּלָיו וְעָלָה לַתֹּרֶן, וּפָנָה לִרְאוֹת לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. אַחַר־כָּךְ הִבִּיט אֶל אַנְשֵׁי הַסְּפִינָה וְסָפַק עַל פָּנָיו וּמָרַט אֶת זְקָנוֹ. אָמַרְנוּ לוֹ: “רַב־הַחוֹבֵל, מַה הָעִנְיָן?” אָמַר לָנוּ: “בַּקְשׁוּ מֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הַצָּלָה מִמָּה שֶׁנָּפַלְנוּ בוֹ, וּבְכוּ עַל עַצְמְכֶם, וְהִפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו, וּדְעוּ שֶׁהָרוּחַ גָּבְרָה עָלֵינוּ, וְהֵטִילָה אוֹתָנוּ לָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיַמֵּי הָעוֹלָם”. יָרַד רַב־הַחוֹבֵל מֵעַל הַתֹּרֶן וּפָתַח תֵּבָתוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ כִּיס שֶׁל כֻּתְּנָה וְהִתִּיר אוֹתוֹ וְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ חוֹל כְּמוֹ אֵפֶר וְהִרְטִיב אוֹתוֹ בַמַּיִם וְהִמְתִּין קְצָת, אַחַר־כָּךְ הֵרִיחַ בוֹ. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיא מֵאוֹתָהּ תֵּבָה סֵפֶר קָטָן וְקָרָא בוֹ, וְאָמַר לָנוּ: “דְּעוּ הַנּוֹסְעִים שֶׁבְּסֵפֶר זֶה עִנְיָן נִפְלָא, הַמַּרְאֶה שֶׁכָּל מִי שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ זוֹ, לֹא יִנָּצֵל מִמֶּנָּה וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא יִשָּׁמֵד. שֶׁכֵּן נִקְרָאָה אֶרֶץ זוֹ בְשֵׁם “גְּלִילוֹת הַמְּלָכִים”¹ וּבָהּ קִבְרוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וּבוֹ נְחָשִׁים גְּדוֹלֵי גוּף וַאֲיֻמֵּי הַמַּרְאֶה. וְכָל אֳנִיָּה שֶׁהִגִּיעָה לְגָלִיל זֶה, יַעֲלֶה עָלֶיהָ לִוְיָתָן מִן הַיָּם וְיִבְלַע אוֹתָהּ עַל כָּל מַה שְּבְּתוֹכָהּ”. כְּשֶׁשָׁמַעְנוּ דְבָרִים אֵלֶּה מִפִּי רַב־הַחוֹבֵל, תָּמַהְנוּ תַכְלִית הַתְּמִיהָה עַל סִפּוּרוֹ. וַעֲדַיִן לֹא גָמַר רַב־הַחוֹבֵל לְדַבֵּר אֵלֵינוּ, עַד שֶׁהִתְחִילָה הַסְּפִינָה מִתְרוֹמֶמֶת מֵעַל לַמַּיִם, וְשָׁמַעְנוּ צְעָקָה גְדוֹלָה כָרַעַם הַמְפוֹצֵץ. נִבְעַתְנוּ מִפָּנֶיהָ וְהָיִינוּ כְמֵתִים, וְהָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ אוֹבְדִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וְהִנֵּה לִוְיָתָן קָרֵב וּבָא אֶל הַסְּפִינָה, כְּהַר גָּבוֹהַּ. נִבְהַלְנוּ מִפָּנָיו וּכְבָר בָּכִינוּ עַל עַצְמֵנוּ בְכִי רָב וְהִתְכּוֹנַנּוּ לָמוּת. הָיִינוּ מִסְתַּכְּלִים בְּאוֹתוֹ לִוְיָתָן וּמִסְתַּכְּלִים בִּבְרִיָּתוֹ הַמַּבְהִילָה. וְהִנֵּה לִוְיָתָן שֵׁנִי קָרֵב וּבָא אֵלֵינוּ, וְלֹא רָאִינוּ בְרִיָה עֲצוּמָה מִמֶּנּוּ וְלֹא גְדוֹלָה מִמֶּנוּ. בּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְרַדְנוּ זֶה מִזֶּה כְּשֶׁאָנוּ בוֹכִים עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ. וְהִנֵּה לִוְיָתָן שְׁלִישִׁי קָרֵב וּבָא, וְהוּא גָדוֹל מִן הַשְּׁנַיִם שֶׁבָּאוּנוּ לְפָנָיו. וְנַעֲשֵׂינוּ בְלִי הַכָּרָה וּבְלִי דַעַת, שֶׁנִּדְהֲמָה דַעְתֵּנוּ מֵעָצְמַת הַפַּחַד וְהַאֵימָה. הִתְחִילוּ אֵלֶּה שְׁלֹשֶׁת הַלִּוְיְתָנִים מִסְתּוֹבְבִים סְבִיב הַסְּפִינָה, וּכְבָר עָט הַלִּוְיָתָן הַשְּׁלִישִׁי לִבְלֹעַ אֶת הַסְּפִינָה עַל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. וְהִנֵּה הִתְעוֹרְרָה רוּחַ חֲזָקָה וְהִתְרוֹמְמָה הַסְּפִינָה וְיָרְדָה עַל שֵׁן־סֶלַע עָצוּם וְנִשְׁבְּרָה וְנִתְפָּרְקוּ כָל הַלּוּחוֹת וְטָבְעוּ כָל הַמִּטְעָנִים וְהַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים בַּיָּם. פָּשַׁטְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים, וְלֹא נִשְׁאַר עָלַי אֶלָּא לְבוּשׁ אֶחָד, וְשַׁטְתִּי קְצַת וְהִדְבַּקְתִּי לוּחַ מִלּוּחוֹת הַסְּפִינָה וְדָבַקְתִּי בוֹ. אַחַר־כָּךְ עָלִיתִי עָלָיו וְרָכַבְתִּי. וּכְבָר הָיוּ הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת מְשַׂחֲקִים בִּי עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כְּשֶׁאֲנִי תוֹפֵס אוֹתוֹ לוּחַ, בְּעוֹד הַגַּלִּים מְרוֹמְמִים אוֹתִי וּמַנִּיחִים אוֹתִי, וַאֲנִי בַקָּשׁוֹת שֶׁבַּתְּלָאוֹת וּבְפַּחַד וְרָעָב וְצָמָא. הִתְחַלְתִּי נוֹזֵף בְּעַצְמִי עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וּכְבָר עָיְפָה נַפְשִׁי אַחֲרֵי הַמְּנוּחָה, וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי: “הוֹי אַלְסִּנְדְבָּאד, הוֹי עוֹבֵר אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, אִי אַתָּה חוֹזֵר בְּךָ, וּבְכָל פַּעַם אַתָּה סוֹבֵל צָרוֹת וּתְלָאָה, וְאִי אַתָּה חוֹזֵר בְּךָ מִנְּסֹעַ בַּיָּם. וְאִם אַתָּה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, הֲרֵי תְכַחֵשׁ בַּתְּשׁוּבָה. סְבֹל אֵפוֹא כָּל מַה שֶּׁיִּמְצָא אוֹתְךָ, שֶׁרָאוּי אַתָּה לְכָל מַה שֶּׁיַּשִּׂיג אוֹתְךָ”.

הִרְגִּישָה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת ושִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: “כְּשֶׁנָּפַלְתִּי לַיָּם וְהִצַּלְתִּי עַצְמִי עַל לוּחַ מִלּוּחוֹת הַסְּפִינָה, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: “רָאוּי אַתָּה לְכָל מַה שֶּׁיַּשִּׂיג אוֹתְךָ”. וְכָל זֶה נִגְזַר עָלַי מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, כְּדֵי שֶׁאֶחֱזוֹר בִּי מֵאַהֲבַת הַבֶּצַע. שֶׁזֶה שֶׁאֲנִי סוֹבְלוֹ בָּא לִי מֵאַהֲבָתִי לְבֶצַע גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר אִתִּי הוֹן רָב”. שַׁבְתִּי לְבִינָתִי וְאָמַרְתִּי: “הִנֵּה בִנְסִיעָתִי זוֹ הֲרֵינִי שָׁב בִּתְשׁוּבָה נְכוֹנָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, מִנְּסִיעָה. וְלֹא אַעֲלֶה אוֹתָהּ עוֹד כָּל שְׁאֵרִית יְמֵי חַיָּי עַל לְשׁוֹנִי וְלֹא בְדַעְתִּי”. לֹא פָסַקְתִּי מֵהַעְתִּיר, נִכְנָע לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וּבוֹכֶה. הֲשִׁיבוֹתִי אֶל לִבִּי מַה שֶּׁהָיִיתִי שָׁרוּי בּוֹ מִן הַמְּנוּחָה וְהַשִּׂמְחָה וְהַמִּשְׂחָק וְהַנְּגִינָה וְהַרְחָבַת־הַלֵּב. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי עַד שֶׁעָלִיתִי עַל אִי גָדוֹל, שֶׁבּוֹ שֶׁפַע שֶׁל עֵצִים וּנְהָרוֹת. הָיִיתִי אוֹכֵל מִפֵּרוֹתֵיהֶם שֶׁל אוֹתָם עֵצִים וְשׁוֹתֶה מִמֵּי אוֹתָם נְהָרוֹת, עַד שֶׁהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי וְשָׁבָה אֵלַי נַפְשִׁי וְחָזְקָה רוּחִי וְרָחַב לְבָבִי. אַחַר־כָּךְ הִתְהַלַּכְתִּי וְרָאִיתִי בְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי נָהָר גָּדוֹל שֶׁל מַיִם חַיִּים, וְאוּלָם אוֹתוֹ נָהָר זוֹרֵם בְּזֶרֶם חָזָק. נִזְכַּרְתִּי בְעִנְיָן הַדּוֹבְרָה שֶׁהָיִיתִי בָהּ לִפְנֵי כֵן, וְאַמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לִי דוֹבְרָה כְמוֹתָהּ. אֶפְשָׁר שֶׁאֶנָּצֵל מֵעִנְיָן זֶה. וּכְשֶׁאֲנִי נִצָּל הֻשְׂגָּה הַמַּטָּרָה, וְאָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְבִלְתִּי נְסֹעַ עוֹד. וְאִם אֲנִי אוֹבֵד, יָנוּחַ לְלִבִּי מִן הֶעָמָל וְהַתְּלָאָה”. קַמְתִּי וְצָבַרְתִּי קוֹרוֹת עֵץ מֵאוֹתָם הָעֵצִים מִן הָאַלְמֹג הַמְּפֹאָר שֶׁלֹא יִמָּצֵא כְמוֹתוֹ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. וּכְשֶׁצָּבַרְתִּי אוֹתָן קוֹרוֹת, תִּכַּנְתִּי לִי עֵצָה בְעַנְפֵי אוֹתוֹ אִי וּצְמָחָיו וּקְלַעְתִּים כַּחֲבָלִים, וְהִדַּקְתִּי בָהֶם אֶת הַדּוֹבְרָה וְאָמַרְתִּי: “אִם בְּשָׁלוֹם אֲנִי יוֹצֵא, הֲרֵי רַק מֵאלֹהִים הוּא”. יָרַדְתִּי בְאוֹתָהּ דֹּובְרָה וְנָסַעְתִּי בָהּ בְאוֹתוֹ נָהָר, עַד שֶּׁיָּצָאתִי מִן הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִי, וְהִתְרַחַקְתִי מִמֶּנּוּ. וְלֹא פָסַקְתִּי מִנְּסֹעַ יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הָאִי, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב לְלֹא אֹכֶל כָּל עִקָּר בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה. וְאוָּלם כְּשֶׁהָיִיתִי צָמֵא, הָיִיתִי שׁוֹתֶה מֵאוֹתוֹ נָהָר. וְנַעֲשֵׂיתִי כְאֶפְרוֹחַ הַשָּׁחוּף מֵרֹב יְגִיעָה וְרָעָב וּפַחַד, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְהַר גָּבוֹהַ שֶׁהַנָּהָר נִכְנַס מִתַּחְתָּיו. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת יָרֵאתִי לְנַפְשִׁי מִן הַמְּצוּקָה שֶׁהָיִיתִי שָׁרוּי בָהּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַּנָּהָר שֶׁלִּפְנֵי־כֵן, וּבִקַּשְׁתִּי לַעֲצֹר אֶת הַדּוֹבְרָה, וְלַעֲלוֹת מִמֶּנָּה אֶל קְצֵה הָהָר. גָּבְרוּ עָלַי הַמַּיִם וּמָשְׁכוּ אֶת הַדּוֹבְרָה, וַאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְהוֹרִידוּ אוֹתָהּ מִתַּחַת לָהָר. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת, הָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי אוֹבֵד, וְאָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. לֹא חָדְלָה הַדּוֹבְרָה מִשּׁוּט מֶרְחָק מֻעַט, עַד שֶׁעָלְתָה לְמָקוֹם רָחָב, וְהִנֵּה הוּא נַחַל גָּדוֹל וְהַמַּיִם הוֹמִים בְּתוֹכוֹ, וְלָהֶם קוֹל רַעַשֹ כְּקוֹל רַעַשׁ הָרַעַם וְשֶׁטֶף כְּשֶׁטֶף הָרוּחַ. תָּפַסְתִּי בְיָדַי בְּאוֹתָהּ דּוֹבְרָה, כְּשֶׁאֲנִי מְפַחֵד שֶׁאֶפֹּל מֵעָלֶיהָ², וְהַגַּלִּים מְשַׂחֲקִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל בְּלֵב אוֹתוֹ מָקוֹם. וְלֹא פָסְקָה הַדּוֹבְרָה יוֹרֶדֶת בְּמִדְרוֹן עִם הַמַּיִם הַשּׁוֹטְפִים בְּאוֹתוֹ נַחַל, כְּשֶׁאֵין אֲנִי יָכֹל לְעָצְרָהּ, וְאֵינִי יָכֹל לְהִכָּנֵס בְּצַד הַיַּבָּשָׁה, עַד שֶׁעָגְנָה לְיַד מְדִינָה עֲצוּמַת הַמַּרְאֶה, יָפָה בְבִנְיָנָהּ וּבְתוֹכָהּ אוּכְלוּסִין רַבִּים. כְּשֶׁרָאוּנִי, כְּשֶׁאֲנִי בְאוֹתָהּ דּוֹבְרָה יוֹרֶדֶת בְּמִדְרוֹן בְּלֵב הַנָּהָר עִם הַזֶּרֶם, הִשְׁלִיכוּ עָלַי רֶשֶׁת וַחֲבָלִים בְּאוֹתָהּ דּוֹבְרָה, וְהֶעֱלוּ אֶת הַדּוֹבְרָה מֵאוֹתוֹ נָהָר לַיַּבָּשָׁה, וְנָפַלְתִּי בֵינֵיהֶם וַאֲנִי כְמֵת מֵרֹב הָרָעָב וְחֹסֶר־הַשֵּׁנָה וְהַפַּחַד. קִבֵּל אוֹתִי מִבֵּין חֲבוּרָה זוֹ אִישׁ בָּא בַיָּמִים וְהוּא יָשִׁישׁ נִכְבָּד, וּבֵרְכַנִי לְבוֹאִי וְהֵטִיל עָלַי בְּגָדִים רַבִּים יָפִים. כִּסִּיתִי בָהֶם אֶת מַעֲרוּמַי. אַחַר־כָּךְ נְטָלַנִי וְהוֹלִיכַנִי וְהִכְנִיסַנִי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְהֵבִיא לִי מַשְׁקָאוֹת מְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ וּבְשָׂמִים בַּעֲלֵי רֵיחַ נָעִים, וְאַחֲרֵי שֶׁיָּצָאנוּ מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ לְקָחַנִי לְבֵיתוֹ וְהִכְנִיסַנִי בוֹ, וְשָׂמְחוּ בִי בְנֵי־בֵיתוֹ. הוֹשִׁיבַנִי בְמָקוֹם נָאֶה וְהֵכִין לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל הַמְּשֻׁבָּח, וְאָכַלְתִּי עַד שֶׁשָּׂבַעְתִּי, וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל הַצָּלָתִי. וְאַחַר־כָּךְ הִגִּישׁוּ לִי נְעָרָיו מַיִם וְנָטַלְתִּי יָדַי. בָּאוּ אֵלַי נַעֲרוֹתָיו עִם אֲלֻנְטִיּוֹת שֶׁל מֶשִׁי וְנָגַבְתִּי אֶת יָדַי, וּמָחִיתִי פִי. קָם הַזָּקֵן מִיָּד וְהִקְצָה לִי מָקוֹם מְיֻחָד לִי בַּאֲגָף חֲצֵרוֹ, וְצִוָּה עַל מְשָׁרְתָיו וְנַעֲרוֹתָיו לְשַׁמְשֵׁני וּלְמַלְּאוֹת צָרְכִּי וְכָל הַטּוֹב לִי, וְהָיוּ שׁוֹקְדִים עַל כָּךְ. לֹא פָסַקְתִּי שָׁרוּי בְּמַצָּב זֶה אֶצְלוֹ בַּחֲצַר הָאוֹרְחִים שֶׁלוֹ זְמַן שְׁלֹשָׁה יָמִים, בְּמַאֲכָל יָפֶה וּמַשְׁקֶה יָפֶה וּבְשָׂמִים יָפִים, עַד שֶׁשָּׁבָה אֵלַי רוּחִי וְשָׁקַט פַּחְדִּי וְרָגַע לְבָבִי, וְנָחָה נַפְשִׁי. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָרְבִיעִי, נִגַּשׁ אֵלַי הַזָּקֵן וְאָמַר לִי: “חֶבְרָתְךָ הָיְתָה לָנוּ לְשַׁעֲשׁוּעִים, בְּנִי. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם. רְצוֹנְךָ לָקוּם וְלָצֵאת עִמִּי אֶל חוֹף הַיָּם, שֶׁנֵּרֵד לַשּׁוּק וְנִמְכֹּר סְחוֹרָה וּנְקַבֵּל מְחִירָהּ? אֶפְשָׁר שֶׁאַתָּה קוֹנֶה לְךָ בוֹ מַשּׁהוּ שֶׁתַּעֲשֶׂה בוֹ סְחוֹרָה”. שָׁתַקְתִּי קְצָת שֶׁאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מִנַּיִן סְחוֹרָה עִמִּי, וּמַה סִּבַּת דְּבָרִים אֵלֶּה?” אָמַר לִי הַזָּקֵן: “בְּנִי אַל תִּדְאַג וְאַל תְּהַרְהֵר. קוּם וְנֵלֵך לַשּׁוּק, וּכְשֶׁאָנוּ רוֹאִים מִי שֶׁיִּתֵּן לְךָ בִּסְחוֹרָתְךָ מְחִיר שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן לְךָ, אֲנִי מְקַבֵּל אוֹתוֹ בִשְׁבִילְךָ, וְאִם לֹא יָבוֹא בִמְחִירָהּ מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן לְךָ, תִּשְׁמֹר אוֹתָהּ לְךָ אֶצְלִי בֵּין סְגֻלּוֹתַי עַד שֶׁיַּגִּיעוּ יְמֵי הַמִּקָּח וְהַמִמְּכָּר”. הִרְהַרְתִּי בְעִנְיָנִי וְאָמַרְתִּי בְדַעְתִּי: “צַיֵּת לוֹ, שֶׁתִּרְאֶה מַה תְּהֵא סְחוֹרָה זוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה. דּוֹדִי הַשֵּׁיךְ, וִיהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה בְרָכָה בְמַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה, הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁאַמְרֶה פִיךָ בְמַה שֶּׁהוּא”. בָּאתִי עִמּוֹ אֶל הַשּׁוּק וּמְצָאתִיו שֶׁכְּבָר פֵּרַק אֶת הַדּוֹבְרָה שֶׁבָּאתִי בָהּ, שֶׁהָיְתָה מִן הָאַלְמֹג, וְהוֹצִיא כָרוֹז לְהַכְרִיז עַל מְכִירָתוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים סִפֵּר: “כְּשֶׁיָּרַדְתִּי עִם הַשֵּׁיךְ אֶל הַחוֹף, וְרָאִיתִי שֶׁכְּבָר פֵּרַק אֶת הַדּוֹבְרָה שֶׁל הָאַלְמֹג, וְרָאִיתִי אֶת הַכָּרוֹז מַכְרִיז עַל מְכִירָתוֹ, בָאוּ הַסּוֹחֲרִים, וּפָתְחוּ שַׁעַר מְחִירוֹ, וְהָלְכוּ וְהוֹסִיפוּ עָלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁמוֹנַת אֲלָפִים דִּינָר, וְאַחֲרֵי זֶה עָמְדוּ הַסּוֹחֲרִים מִלְּהוֹסִיף. פָּנָה אֵלַי הַשֵּׁיךְ וְאָמַר לִי: “שְׁמַע, בְּנִי, זֶהוּ מְחִיר סְחוֹרָתְךָ כַּיּוֹם, רְצוֹנְךָ לְמָכְרָהּ בִּמְחִיר זֶה אוֹ תַמְתִּין, וַאֲנִי אֶשְׁמְרֶנָה אֶצְלִי בְתוֹךְ אֲסָמַי עַד שֶׁיָּבוֹאוּ זְמַנִּים שֶׁיַּעֲלֶה מְחִירָהּ וְנִמְכְּרֶנָה בִשְׁבִילְךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַפְּקֻדָּה בְיָדְךָ לִפְקֹד. עֲשֵׂה מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה”. אָמַר לִי: “בְּנִי, כְּלוּם תִמְכֹּר לִי עֵץ זֶה בְּתוֹסֶפֶת מֵאָה דִּינָר, יֶתֶר עַל מַה שֶּׁנָּתְנוּ הַסּוֹחֲרִים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, מָכַרְתִּי לְךָ”. וְקִבַּלְתִּי הַמְּחִיר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אֶת נְעָרָיו לְהַעֲבִיר אוֹתוֹ עֵץ אֶל אֲסָמָיו, וְחָזַרְתִּי עִמּוֹ לְבֵיתוֹ, וְיָשַׁבְנוּ. מָנָה לִי מְחִיר אוֹתוֹ עֵץ, וְהֵבִיא לִי כִּיס וְהִנִּיחַ אֶת הַמָּמוֹן בְּתוֹכוֹ, שָׂם אוֹתוֹ בְתֵבָה שְׁנְּעָלָהּ עַל מַנְעוּל שֶׁל בַּרְזֶל, וּמָסַר לִי מַפְתֵּחוֹ. אַחֲרֵי מִסְפַּר יָמִים וְלֵילוֹת אָמַר לִי הַשֵּׁיךְ: “בְּנִי, מַצִּיעַ אֲנִי לְפָנֶיךָ דָּבָר וּמִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי שְׁתְּצַיֵּת לִי בוֹ”. אָמַרְתִי לוֹ: “וּמַה הוּא עִנְיָן זֶה?” אָמַר לִי: “דַּע, שֶׁכְּבָר זָקַנְתִּי וּבָאתִי בַיָּמִים, וְאֵין לִי בֵן זָכָר, וְאֶצְלִי בַת צְעִירָה לַשָׁנִים, יְפַת מַרְאֶה, וְלָהּ רְכוּשׁ רַב וְחֵן, וּרְצוֹנִי לְהַשִּׂיאָהּ לְךָ וְתֵשֵׁב עִמָּהּ בְאַרְצֵנוּ, וַאֲנִי מוֹסֵר לִרְשׁוּתְךָ כָּל מַה שֶּׁאֶצְלִי וַאֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדִי, שֶׁכְּבָר אִישׁ זָקֵן אֲנִי, וְתַעֲמֹד בִּמְקוֹמִי”. שָׁתַקְתִּי וְלֹא דִּבַּרְתִּי דָבָר. אָמַר לִי: “שְׁמַע לְקוֹלִי, בְּנִי, לַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, שֶׁדּוֹרֵשׁ אֲנִי לְךָ טוֹב. וְאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ לְקוֹלִי, אֲנִי מַשִּׂיא לְךָ אֶת בִּתִּי, וְתִהְיֶה כִּבְנִי, וְכָל מַה שֶּׁבְּיָדִי וְכָל רְכוּשִׁי יְהֵא לְךָ. וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׁוֹת סְחוֹרָה וְלִנְסֹעַ לְאַרְצְךָ לֹא יְעַכֵּב עַל יָדְךָ אָדָם. וַהֲרֵי מָמוֹנְךָ תַּחַת יָדְךָ, וַעֲשֵׂה בוֹ מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה וּכְכָל אֲשֶׁר תִּבְחַר לְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “דּוֹדִי הַשֵּׁיךְ, אַתָּה נעֲשֵׂיתָ לִי כְאָבִי. וְאוּלָם אֲנִי סָבְלִּתי בַּלָּהוֹת הַרְבֵּה, וְלֹא נִשְׁאֲרָה לִי לֹא עֵצָה וְלֹא דַעַת. הַפְּקֻדָּה אֵפוֹא בְיָדְךָ לְכָל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַשֵּׁיךְ אֶת נְעָרָיו לְהָבִיא אֶת הַקָּאצִ’י ואֶת הָעֵדִים. הֵבִיאוּ אוֹתָם וְהִשִּׂיא לִי אֶת בִּתּוֹ וְעָשָׂה לָנו מִשְׁתֶּה גָדוֹל וְשִׂמְחָה רַבָּה, וְהִכְנִיסַנִי אֵלֶיהָ, וְרָאִיתִי אוֹתָהּ בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן, בַּעֲלַת קוֹמָה וַחֲטוַּבת הַגֵּו, וְעָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ רַב מִמִּינֵי הַבְּגָדִים וְהָעֲדָיִים וְהַמַּתָּכוֹת וְהַתַּכְשִׁיטִים וְהָעֲנָקִים וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, יִקְרוֹת הַמְּחִיר שֶׁעֶרְכָּן אַלְפֵי־אֲלָפִים זְהוּבִים, וְשֶׁאֵין אָדָם יָכֹל לָתֵת מְחִירָן. כְּשֶׁבָּאתִי אֵלֶיהָ מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי, וְנָפְלָה אַהֲבָה בֵּינֵינוּ, וְשָׁהִיתִי עִמָּהּ מֶשֶׁךְ זְמָן, כְּשֶׁאֲנִי בְתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַרְחֲבַת־הַדַּעַת. וְּכָבר נֶאֱסַף אָבִיהָּ אֶל רַחֲמֵי אֱלִהִים יִתְעַלֶּה, וַהֲכִינוֹנוּ לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְקָבַרְנוּ אוֹתוֹ, וְהִנַּחְתִּי יָדִי עַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ, וְעָבְרוּ כָל נְעָרָיו לִרְשׁוּתִי, לְשֵׁרוּתִי, וּמִנּוּ אוֹתִי הַסּוֹחֲרִים לְמִשְׂרָתוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה רֹאשׁ לָהֶם, וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם לוֹקֵחַ דָּבָר אֶלָּא בִידִיעָתוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה הַשֵּׁיךְ שֶׁלָּהֶם, וְהָיִיתִי אֲנִי בִמְקוֹמוֹ. וּכְשֶׁבָּאתִי בְמַגָּע עִם אַנְשֵׁי אוֹתָהּ מְדִינָה מְצָאתִים, שֶׁמַּצָּבָם נֶהְפַּךְ בְּכָל חֹדֶשׁ, וְתֵרָאֶינָה לָהֶם כְּנָפַיִם שֶׁהֵם עָפִים בָּהֶן לְעַנְנֵי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ מֵאַחֲרֵיהֶם בְּאוֹתָהּ מְדִינָה אֶלָא הַטַּף וְהַנָּשִׁים. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּשֶׁיַּגִּיעַ רֹאש־חֹדֶשׁ אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם, אֶפְשָׁר יִשְּׂאוּ אוֹתִי לַמָּקוֹם שֵׁהֶם הוֹלְכִים אֵלָיו”. כְּשֶׁהִגִּיּעַ רֹאשׁ אוֹתוֹ חֹדֶשׁ, נִשְׁתַּנָּה קְלַסְתֵּר־פְּנֵיהֶם וְנֶהְפְּכוּ צוּרוֹתֵיהֶם. נִכְנַסְתִּי אֶל אֶחָד מֵהֶם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּשָּׂאֵנִי עִמְּךָ שֶׁאֶרְאֶה וְאֶחֱזֹר עִמָּכֶם”. אָמַר לִי: “זֶהוּ דָבָר שֶׁאֵינוֹ אֶפְשָׁרִי”. לֹא פָסַקְתִּי מֵהַפְצִיר בּוֹ, עַד שֶׁנִּתְרַצֶּה לִי לְכָךְ. הִסְכַּמְתִּי אִתָּם וְנִתְלֵיתִי בוֹ, וְעָף עִמִּי בָאֲוִיר, מִבְּלִי שֶׁהוֹדַעְתִּי הַדָּבָר לְשׁוּם אָדָם מִבְּנֵי־בֵיתִי וְלֹא מִנְעָרָי וְלֹא מִידִידַי. לֹא פָסַק לָעוּף עִמִּי, כְּשֶׁאֲנִי עַל כְּתֵפָיו, עַד שֶׁהֶעֱלָה אוֹתִי בָאֲוִיר, וְשָׁמַעְתִּי תִשְׁבְּחוֹת הַמַּלְאָכִים בְּכִפַּת הַגַּלְגַּלִּים, לֵאלֹהִים. וְהִשְׁתָּאֵיתִי לְכָךְ וְאָמַרְתִּי: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים”. וַעֲדַיִן לֹא גָמַרְתִּי לְשַׁבֵּחַ לֵאלֹהִים, עַד שֶׁיָּצְאָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁכִּמְעַט שָׂרְפָה אוֹתָם. יָרְדוּ כֻּלָּם וְהֵטִילוּ אוֹתִי עַל הַר גָּבוֹהַּ, שֶׁכְּבָר בָּאוּ לִידֵי כַעַס גָּדוֹל עָלַי, וְהָלְכוּ וְהִנִּיחוּנִי. נִשְׁאַרְתִּי יְחִידִי בְאוֹתוֹ הַר, וְהוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְאָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. הֲרֵי כָל פַּעַם שֶׁאֲנִי נִצָּל מִצָּרָה, אֲנִי נוֹפֵל בְצָרָה קָשָׁה הֵימֶנָהּ”. לֹא פָסַקְתִּי מִלַּעֲמֹד בְּאוֹתוֹ הַר, כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֵלֵךְ. וְהִנֵּה שְׁנֵי נְעָרִים הוֹלְכִים, כְּאִלּוּ הֵם שְׁנֵי יְרֵחִים וִּבידֵי כָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם שַׁרְבִיט שֶׁל זָהָב, שֶׁהוּא נִשְׁעָן עָלָיו. נִגַּשְׁתִּי אֲלֵיהֶם וְנָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִירוּ לִי שָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לָהֶם: “מִי אַתֶּם וּמַה עִנְיָנְכֶם?” אָמְרוּ לִי: “אֲנַחְנוּ מֵעוֹבְדֵי הָאֱלִהים יִתְעַלֶּה”. נָתְנוּ לִי שַׁרְבִיט שֶׁל זָהָב אָדֹם וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם וְעָזְבוּ אוֹתִי. הִתְחַלְתִּי מְהַלֵּךְ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַר, נִשְׁעָן עַל הַמִּשְׁעֶנֶת, וּמְהַרְהֵר בְּעִנְיָן שְׁנֵי הַנְּעָרִים. וְהִנֵּה נָחָשׁ יָצָא מִתַּחַת אוֹתוֹ הַר, וּבְפִיו אָדָם שֶׁבָּלַע אוֹתוֹ, וְהוּא צוֹעֵק וְאוֹמֵר: “מִי יַצִּילֵנִי, שֶׁיַּצִּיל אוֹתוֹ אֱלֹהִים בִּשְׂכַר זֶה מִכָּל צָרָה?” נִגַּשְׁתִּי אֶל אוֹתוֹ נָחָשׁ וְהִכִּיתִיו בְּשַׁרְבִיט הַזָּהָב עַל רֹאשׁוֹ, וְהִשְׁלִיךְ אֶת הָאִישׁ מִפִּיו”.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים, סִפֵּר: כְּשֶׁהִכֵּיתִי אֶת הַנָּחָשׁ בְּשַׁרְבִיט הַזָּהָב שֶׁבְּיָדִי, וְהִשְׁלִיךְ אֶת הָאִישׁ מִפִּיו, נִגַּשׁ אֵלַי הָאִישׁ וְאָמַר: “בִּהְיוֹת שֶׁהָיְתָה הַצָּלָתִי עַל יָדְךָ מִנָּחָשׁ זֶה, אֵינִי נִפְרָד עוֹד מִמְּךָ וְהָיִיתָ לְבֶן לְוָיָה לִי בְהַר זֶה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ”. הָלַכְנוּ בְאוֹתוֹ הַר, וְהִנֵּה אֲנָשִׁים מִתְקָרְבִים אֵלֵינוּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה בְתוֹכָם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁנְשָאַנִי עַל כְּתֵפָיו וְעָף עִמִּי. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְהִצְטַדַּקְתִּי בְּפָנָיו, וְהִתְחַנַּנְתִּי לְפָנָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: “חֲבֵרִי, אֵין חֲבֵרִים נוֹהֲגִים כֵּן בְּחַבְרֵיהֶם”. אָמַר לִי הָאִישׁ: “אַתָּה הוּא שֶׁאִבַּדְתָּ אוֹתָנוּ בְתִשְׁבַּחְתְּךָ עַל גַּבִּי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל תְּהִי טִינָה בְלִבְּךָ עָלַי, שֶׁכֵּן לֹא יָדַעְתִּי בְעִנְיָן זֶה. וְאוּלָם מֵעַתָּה לֹא אֲדַבֵּר עוֹד לְעוֹלָם”. נֶעְתַּר לִי לְקַחְתֵּנִי עִמּוֹ. וְאוּלָם תְּנַאי הִתְנָה עָלַי שֶׁלֹא אַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים וְשֶׁלֹא אֲשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ. נְשָׂאַנִי וְעָף עִמִּי כְּבָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁהוֹלִיכַנִי לִמְעוֹנִי. קִבְּלָה אִשְׁתִּי אֶת פָּנַי וְנָתְנָה לִי שָׁלוֹם וּבֵרְכָה אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם, וְאָמְרָה לִי: “הִשּׁמֵר לְךָ מִצֵּאת אַחֲרֵי זֶה עִם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וְאַל תָּבוֹא בְחֶבְרָתָם, שֶׁאַחֵי הַשָּׂטָן הֵם וְאֵינָם יוֹדְעִים לִקְרֹא בְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וְכֵיצַד הָיָה מִנְהָג אָבִיךְ אִתָּם?” אָמְרָה לִי: “אָבִי לֹא הָיָה מֵהֶם וְלֹא הָיָה נוֹהֵג כְּמוֹתָם. וַעֲצָתִי הִיא, שֶׁבִּהְיוֹת אָבִי מֵת, תִּמְכֹּר כָּל מַה שֶּׁאֶצְלֵנוּ וְתִטֹּל בִּמְחִירוֹ סְחוֹרוֹת וְנִסַּע אֶל אַרְצְךָ וְאֶל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ, וַאֲנִי נוֹסַעַת עִמְּךָ, וְאֵין לִי כָּל צֹרֶךְ בִּקְשָׁרִים כָּאן אַחֲרֵי מוֹת אָבִי וְאִמִּי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחַלְתִּי לִמְכֹּר מֵחֶפְצֵי אוֹתוֹ שֵׁיךְ דָּבָר אַחֲרֵי דָבָר, וּמְצַפֶּה לְאָדָם שֶׁיִּסַּע מֵאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁאֶסַּע עִמּוֹ. וַעֲדַיִן אֲנִי בְכָךְ, כְּשֶׁבִּקְשָׁה חֲבוּרָה בָעִיר לִנְסֹעַ וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם אֳנִיָּה. קָנוּ לָהֶם עֵצִים וְעָשׂוּ לָהֶם סְפִינָה. שָׂכַרְתִּי לִי מָקוֹם אִתָּם וּמָסַרְתִּי לָהֶם אֶת הַשָׂכָר בִּשְׁלֵמוּתוּ. יָרְדָה אִשְׁתִּי וְכָל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּנוּ לַסְּפִינָה וְעָזַבְנוּ אֶת הָאֲחֻזּוֹת וְהַמְּקַרְקְעִין וְנָסַעְנוּ. לֹא פָסַקְנוּ מִנְסֹעַ בַיָּם מֵאִי אֶל אִי וּמִיָּם אֶל יָם עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה. לֹא שָׁהִיתִי בָהּ אֶלָּא שָׂכַרְתִּי סְפִינָה שְׁנִיָּה וְהֶעֱבַרְתִּי אֵלֶיהָ כָל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי וְשַׂמְתִּי פָנַי לִמְדִינַת בַּגְדָאד. נִכְנִסְתִּי לְרֹבַע מְגוּרַי וּבָאתִי אֶל חֲצֵרִי. קִבַּלְתִּי אֶת פְּנֵי בְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וַחֲבֵרַי וִידִידַי, וְאָצַרְתִּי כָל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי מִן הַסְּחוֹרוֹת בַּאֲסָמַי, וּכְבָר חִשְּׁבוּ בְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי אֶת זְמַן הֵעָדְרִי מֵאֶצִלָם בַּנְּסִיעָה הַשְּׁבִיעִית, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, עַד שֶׁנִּכְרְתָה תִקְוָתָם עַל אוֹדוֹתָי. וּכְשֶׁבָּאתִי וְסִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, הָיוּ כֻלָּם מִתְפַּלְאִים עַל כָּךְ הִתְפַּלְאוּת רַבָּה, וּבֵרְכוּ אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם. חָזַרְתִּי בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי שֶׁלֹא אֶסַּע לֹא בַיַּבָּשָׁה וְלֹא בַיָּם, אַחֲרֵי נְסִיעָה שְׁבִיעִית זוֹ שֶׁהִיא הַקֵּץ לַנְּסִיעוֹת וְקֵץ לַתַּאֲווֹת, וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה וְהִלַלְתִּיו וְשִׁבַּחְתִּיו עַל שֶׁהֱשִׁיבַנִי אֶל בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וְאֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי. רְאֵה אֵפוֹא אַלְסִּנְדְבָּאד בֶּן־הַיַּבָּשָׁה מַה שֶּׁקָּרָה לִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, וּמַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי". אָמַר אַלְסִּנְדְבָּאד בֶּן־הַיַּבָּשָׁה לְאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים: “אַל תַּקְפִּיד עָלַי בְּמַה שֶּׁפָּגַעְתִּי בְךָ”. וְלֹא פָסְקוּ מֵרֵעוּתָם וִידִידוּתָם בִּרְוָחָה יְתֵרָה וְשִׂמְחָה וְהַרְחָבַת־הַלֵּב עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוּת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת וּמַחֲרִיב הָאַרְמוֹנוֹת וּבוֹנֶה הַקְּבָרוֹת, הַיְנוּ כוֹס־הַמָּוֶת. יִשְׁתַּבַח הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת.