אֲדוֹנִי רַב הַחֶסֶד וְהַטּוּב, הוֹרַי הָיוּ רַבִּים לְהוֹן וָעשֶׁר. כְּשֶׁמֵּתוּ עָזְבוּ לִבְנָם אַחֲרֵיהֶם הוֹן בְּשֶׁפַע לִצְרָכָיו לְכָל יְמֵי חַיָּיו, וְהָיָה בְיָדוֹ לְבַלּוֹת יָמָיו כְּאַחַד גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה בְּתַעֲנוּגוֹת וְשִׂמְחָה. אֲנִי אֵפוֹא בְּנָם הַיָּחִיד לֹא הָיִיתִי זָקוּק לַחֲשֹׁשׁ וְלִדְאֹג לְמַשֶּׁהוּ, עַד שֶׁהֶחְלַטְתִּי בְּאַחַד הַיָּמִים בִּפְרֹחַ־עֲלוּמַי לָשֵׂאת לִי אִשָּׁה, נַעֲרָה עֵרָה וְעַלִּיזָה וְנֶחְמָדָה לְמַרְאֶה, שֶׁנִּחְיֶה יַחַד בְּאַהֲבָתֵנוּ זֶה לָזֶה וּמִשְׁנֵה־אשֶׁר. וְאוּלָם אַללָּהּ יִתְעַלֶּה לֹא הִסְכִּים שֶׁאֶמְצָא לִי עֵזֶר לְמוֹפֵת כְּנֶגְדִּי. וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא שֶׁהַגּוֹרָל הִשִּׂיאַנִי רַק צַעַר וּתְלָאָה. בִּקַּשְׁתִּי יָדָהּ שֶׁל נַעֲרָה בְתוּלָה שֶׁלְּפִי מַרְאֶהָ הַחִיצוֹנִי וְקַוֵּי פָּנֶיהָ הָיְתָה סֵמֶל הַיֹּפִי וְהַנֹּעַם, וְאוּלָם בְּנַפְשָׁה לֹא הָיְתָה גַּם אַחַת מִסְּגֻלּוֹת שְׁאָר הָרוּחַ וְהַנֶּפֶשׁ. וּכְבָר נִגְלָה בַיּוֹם הַשֵּׁנִי לְנִשּׂוּאֶיהָ רֹעַ תְּכוּנָתָהּ. הֵן יָדַעְתָּ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, שֶׁלְּפִי הַנִּימוּס הַמֻּסְלְמִי שֶׁלָּנוּ אֵין אִישׁ רַשַּׁאי לִרְאוֹת פְּנֵי כַלָּתוֹ לִפְנֵי חֲתֹם קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין, וְאַף אֵינוֹ יָכֹל לִקְבֹּל, כְּשֶׁמִּתְגַּלֶּה שֶׁאִשְׁתּוֹ הַצְּעִירָה שְׂטַן־תְּכָכִים הִיא אוֹ אֲיֻמָּה. עָלָיו לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ אִתָּהּ כְּכָל הָעוֹלֶה בְיָדוֹ, וְלִהְיוֹת אֲסִיר־תּוֹדָה לְגוֹרָלוֹ, אִם טוֹב הוּא וְאִם רַע. כְּשֶׁרָאִיתִי בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת פְּנֵי אִשְׁתִּי הַצְּעִירָה וְנוֹכַחְתִּי שֶׁהִיא יָפָה לְמַעְלָה מִכֹּל, שָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהוֹדֵיתִי לְאַללָּהּ יִתְעַלֶּה, שֶׁנָּתַן לִי רַעֲיָה נְעִימָה שֶׁכְּמוֹתָהּ. לַיְלָה אֶחָד נַחְתִּי עַל יָדָהּ בִּשְׂמָחוֹת וְגִיל־אַהֲבָה, וְאוּלָם מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, כְּשֶׁעָרְכוּ לִשְׁנֵינוּ אֶת סְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם לֹא מְצָאתִיהָ לְיַד הַשֻּׁלְחָן, וְשָׁלַחְתִּי אַחֲרֶיהָ. לֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁבָּאָה וְיָשְׁבָה. הִסְתַּרְתִּי מֹרַת־רוּחִי וְנִמְנַעְתִּי מֵהוֹכִיחָה עַל אֵחֲרָה לָבוֹא. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה הָיָה לִי נִמּוּק רַב לְכָךְ. אֵרַע שֶׁבֵּין הַמַּאֲכָלִים הָרַבִּים, שֶׁעָרְכוּ לְפָנֵינוּ, נִמְצָא פִילוֹ¹ מְצֻיָּן. הִתְחַלְתִּי לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ בְּכַף כַּמִּנְהָג בְּעִירֵנוּ, וְאוּלָם הִיא הוֹצִיאָה תַּחַת זֶה כַּף שֶׁל דְּחוּס־אֹזֶן מִתּוֹךְ כִּיסָהּ, נִקְּרָה בוֹ אֹרֶז זֶה וְאָכְלָה גַרְגִּיר אַחֲרֵי גַרְגִּיר מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁרָאִיתִי מַעֲשֶׂה מְשֻׁנֶּה זֶה, תָּמַהְתִּי מְאֹד, וְאִם כִּי הָיִיתִי כֻּלִּי גוֹעֵשׁ מִכַּעַס פְּנִימִי, אָמַרְתִּי בְּקוֹל רַךְ: “אַמִינָה חֲבִיבָתִי, אֵיזוּ דֶרֶךְ לֶאֱכֹל הִיא זוֹ? הַאִם לָמַדְתְּ זֶה בְּבֵית אָבִיךְ, אוֹ מוֹנָה אַתְּ אֶת גָּרְגִּירֵי הָאֹרֶז לְהַשִּׂיג בְכָךְ סְעוּדָה כִּדְבָעִי? לֹא אָכַלְתְּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמָן אֶלָּא כַּעֲשָׂרָה אוֹ עֶשְׂרִים גַּרְגִּיר. אוֹ שֶׁמָּא בִרְצוֹנֵךְ לַחֲשׂךְ? אִם כָּךְ הֲרֵינִי לְהוֹדִיעֵךְ שֶׁאַללָּהּ יִתְעַלֶּה אָצַל לִי הוֹן לְמַכְבִּיר, אַל תִּדְאֲגִי אֵפוֹא, חֲבִיבָתִי, עֲשִׂי כְפִי שֶׁהַכֹּל עוֹשִׂים, וְאִכְלִי כְפִי שֶׁאַתְּ רוֹאָה אֶת אִישֵׁךְ אוֹכֵל”. הָיִיתִי דֵי־שׁוֹטֶה לְהַאֲמִין, שֶׁהִיא תַבִּיעַ לִי מִסְפַּר־מִלִּים שֶׁל תּוֹדָה. וְאוּלָם הִיא לֹא אָמְרָה גַם מִלָּה אַחַת וְלֹא חָדְלָה לְנַקֵּר גַרְגִּיר אַחֲרֵי גַרְגִּיר. יֶתֶר עַל כֵּן, לְמַעַן הַעֲלוֹת זַעֲמִי יוֹתֵר, עָשְׂתָה הַפְסָקָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה בֵּין גַּרְגִּיר לְגַרְגִּיר. כְּשֶׁהֶעֱלוּ אֶת הַמַּאֲכָל הַשֵּׁנִי, עוּגוֹת, פֵּרְכָה בַעֲצַלְתַּיִם מַשֶּׁהוּ מִמַּעֲשֵׂה־הָאוֹפֶה וְהֵטִּילָה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה פֵרוּרִים לְתוֹךְ פִיהָ. לְמַעֲשֶׂה אָכְלָה פָחוֹת מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְהַשְׂבִּיעַ קֵבָה שֶׁל אַנְקוֹר. הִשְׁתּוֹמַמְתִּי מְאֹד, כְּשֶׁרָאִיתִי קַשְׁיוּת־עָרְפָּהּ וְעַקְשָׁנוּתָהּ, וְאוּלָם אָמַרְתִּי לְעַצְמִי בִּתְמִימוּתִי: “אֶפְשָׁר אֵין הִיא רְגִילָה לֶאֱכֹל בְּיַחַד עִם גְּבָרִים, וְלִפְנֵי כֹל, בַּיְּשָׁנִית הִיא יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה לֶאֱכֹל בְּחֶבְרַת בַּעְלָהּ בְּאֹמֶץ־לֵב. אֶפְשָׁר שֶׁעִם הַזְּמַן תִּנְהַג כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים נוֹהֲגִים”. גַּם חָשַׁבְתִּי, אֶפְשָׁר כְּבָר אָכְלָה אֲרוּחַת הַבֹּקֶר, וְהָלַךְ מִמֶּנָּה תַאֲבוֹנָהּ אוֹ אוּלַי רְגִילָה הִיא לֶאֱכֹל לְבַדָּהּ. מִתּוֹךְ כָּךְ לֹא אָמַרְתִּי כְלוּם וְיָצָאתִי אַחֲרֵי הַסְּעוּדָה הַחוּצָה לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח וְלַעֲשׂוֹת תַּרְגִּילֵי־כִידוֹן כְּשֶׁאֲנִי רוֹכֵב עַל סוּס, וְלֹא הִרְהַרְתִּי יוֹתֵר בָּזֶה. וְאוּלָם כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ שׁוּב לַשֻּׁלְחָן, אָכְלָה אִשְׁתִּי כְּדַרְכָּה לִפְנֵי כֵן. עָמְדָה בִּשְׁטוּתָהּ חַסְרַת־הַדַּעַת. נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתִּי מִזֶּה וְתָמַהְתִּי, כֵּיצַד הִיא נִשְׁאֶרֶת בַּחַיִּים מִבְּלִי מָזוֹן. וְהִנֵּה בְאַחַד הַלֵּילוֹת אֵרַע, שֶׁהִיא מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה שֶׁאֲנִי שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה עֲמוּקָה, קָמָה בְסוֹד מֵעַל צִדִּי, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי עֵר לַחֲלוּטִין. רְאִיתִיהָ יוֹרֶדֶת בְּשֶׁקֶט מֵעַל הַמִּטָּה, כִּמְפַחֶדֶת לְהַפְרִיעֵנִי. הִשְׁתָּאֵיתִי לְאֵין קֵץ עַל שֶׁקָּמָה מִשְּׁנָתָהּ וְעָזְבָה אוֹתִי. הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי לַחֲקֹר בַּדָּבָר הֶעֱמַדְתִּי פָנִים כְּאִלּוּ מַמְשִׁיךְ אֲנִי לִישֹׁן. נָחַרְתִּי, וְאוּלָם שַׂמְתִּי לִבִּי, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב שָׁם, וְרָאִיתִי אוֹתָהּ מְמַהֶרֶת לִלְבּשׁ בְּגָדֶיהָ וְעוֹזֶבֶת אֶת הַחֶדֶר. קָפַצְתִּי מִן הַמִּטָּה, לָבַשְׁתִּי בְגָדַי, תָּלִיתִי חֶרֶב עַל כְּתֵפִי, וְהִסְתַּכַּלְתִּי דֶרֶךְ הַחַלּוֹן לִרְאוֹת לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת. מִיָּד עָבְרָה בַּחֲשַׁאי אֶת הֶחָצֵר, פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת הַמּוֹבִילָה אֶל הָרְחוֹב וּמִהֲרָה לְדַרְכָּהּ. רַצְתִּי אַף אֲנִי דֶרֶךְ הַשַּׁעַר שֶׁעָזְבָה פָּתוּחַ, וְעָקַבְתִּי אַחֲרֶיהָ לְאוֹר הַיָּרֵחַ, עַד שֶׁהָלְכָה לְבֵית־קְבָרוֹת שֶׁנִּמְצָא קָרוֹב לְבֵיתֵנוּ. כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאַמִינָה אִשְׁתִּי הַצְּעִירָה נִכְנֶסֶת אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת נִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד מִבַּחוּץ, סָמוּךְ עַד מְאֹד לַחוֹמָה, שֶׁיָּכֹלְתִּי לִרְאוֹת מֵעֵבֶר לָהּ, עַד כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ בְדִיּוּק, בְּעוֹד שֶׁהִיא לֹא יָכְלָה לְגַלּוֹת אוֹתִי. וּמַה נִּגְלָה לִי? אַמִינָה יָשְׁבָה כָאן עִם גוּל. מַעֲלָתְךָ וַדַּאי יוֹדֵעַ שֶׁהַגּוּל נִמְנֶה עַל הַשֵּׁדִים הָרָעִים. הֵם הֲלֹא הִנָּם רוּחוֹת לֹא טְהוֹרִים, הַיּוֹשְׁבִים בָּחֳרָבוֹת וּמַפְחִידִים עוֹבְרֵי־דְרָכִים בּוֹדְדִים, וְלִפְעָמִים תּוֹפְסִים אוֹתָם לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרָם. וּכְשֶׁאֵינָם מוֹצְאִים לְאוֹר הַיּוֹם עוֹבֵר־אֹרַח, שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְאָכְלוֹ, סָרִים הֵם בַּלַּיְלָה אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת, חוֹפְרִים וּמוֹצִיאִים פִּגְרֵי מֵתִים וּבוֹלְעִים אוֹתָם. הָיִיתִי מִשְׁתּוֹמֵם וְנִדְהָם, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת אִשְׁתִּי יוֹשֶׁבֶת שָׁם עִם גוּל. חָפְרוּ שְׁנֵיהֶם וְהוֹצִיאוּ פֶגֶר מֵת, שֶׁנִּקְבַּר לִפְנֵי זְמַן קָצָר, מִתּוֹךְ קִבְרוֹ, וְקָרְעוּ הַגוּל וְאִשְׁתִּי אַמִינָה נְתָחִים מִן הַבָּשָׂר וַאֲכָלוּם. וְהָיְתָה רוּחָהּ טוֹבָה עָלֶיהָ בְאוֹתָהּ שָׁעָה, וּפִטְפְּטָה עִם רֵעָהּ. וְאוּלָם בִּהְיוֹתִי בְּמֶרְחָק קְצָת מֵהֶם, לֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִין אֵת אֲשֶׁר הֵם אוֹמְרִים. לְמַרְאֵה זֶה רָעַדְתִּי כֻּלִּי מִפַּלָּצוּת סוֹלֶדֶת. וּכְשֶׁפָּסְקוּ לֶאֱכֹל הִשְׁלִיכוּ אֶת הָעֲצָמוֹת לְתוֹךְ הַקֶּבֶר וְעָרְמוּ עָלָיו עֲרֵמַת עָפָר בַּחֲזָרָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם לָכֵן. כְּשֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בִּמְלָאכָה מְזֹהֶמֶת זֹאת, עֲזַבְתִּים וּמִהַרְתִּי לְבֵיתִי, עָזַבְתִּי אֶת הַדֶּלֶת הַפּוֹנָה לָרְחוֹב חֶצְיָהּ פְּתוּחָה, כְּפִי שֶׁעָשְׂתָה אִשְׁתִּי, וְנִכְנַסְתִּי אֶל חֶדְרִי. הִשְׁלַכְתִּי עַצְמִי עַל הַמִּטָּה, וְעָשִׂיתִי עַצְמִי כְּיָשֵׁן. אַחֲרֵי שָׁעָה קְצָרָה בָּאָה אַמִינָה וְאַחֲרֵי פָשְׁטָהּ אֶת בְּגָדֶיהָ שָׁכְבָה בְשֶׁקֶט לְצִדִּי, וְהִכַּרְתִּי מִתּוֹךְ מַעֲשָׂהּ, שֶׁלֹּא רָאֲתָה אוֹתִי וְאַף לֹא הֶעֶלְתָה בְדַעְתָּהּ שֶׁהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת. דָּבָר זֶה הִרְגִּיעַנִי עַד מְאֹד, אִם כִּי הִרְגַּשְׁתִּי גֹעַל־נֶפֶשׁ לִשְׁכַּב בְּמִטָּה לְיַד אִשָּׁה הַטּוֹרֶפֶת בְּנֵי־אָדָם וּפְגָרִים מֵתִים. וְעִם זֹאת שָׁכַבְתִּי בִמְנוּחָה, לַמְרוֹת רְתִיעָתִי הָרַבָּה, עַד אֲשֶׁר קָרָא הַמֻּאַזִּן לִתְפִלַּת הַבֹּקֶר. קַמְתִּי, הִתְרַחַצְתִּי כַדָּת לַתְּפִלָּה וְשַׂמְתִּי פְעָמַי לַמִּסְגָּד. אַחֲרֵי שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי וּמִלֵּאתִי סֵדֶר הַתְּפִלָּה כַּדָּת, שׁוֹטַטְתִּי בְתוֹךְ הַגַּנּוֹת, וְאַחֲרֵי הֲשִׁיבִי אֶל לִבִּי, כְּשֶׁאֲנִי מְשׁוֹטֵט, אֶת כָּל הָעִנְיָן הִגַּעְתִּי לִידֵי הַכָּרָה, שֶׁעָלַי לְהַצִּיל אֶת אִשְׁתִּי מֵחֲבֵרָהּ וְלַהֲסִירָהּ מִן הַהֶרְגֵּל לֶאֱכֹל מֵתִים. בָּאתִי בְמַחֲשָׁבָה זוֹ הַבַּיְתָה בִּשְׁעַת הָאֹכֶל, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אַמִינָה חוֹזֵר הַבַּיְתָה, צִוְּתָה עַל הַמְשָׁרְתִים לְהָבִיא אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. יָשַׁבְנוּ שְׁנֵינוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן, וְאוּלָם הִיא הִתְחִילָה כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן לִנְקֹר אֶת הָאֹרֶז גַרְגִּיר אַחֲרֵי גַרְגִּיר. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִשְׁתִּי הַחֲבִיבָה, לֹא טוֹב בְּעֵינַי לִרְאוֹת אוֹתָךְ נוֹקֶרֶת כָּל גַּרְגִּיר כְּמוֹ תַרְנְגֹלֶת, אִם אֵין מַאֲכָל זֶה לְפִי טַעֲמֵךְ, הֲרֵי לָנוּ, בְּחֶסֶד אַללָּהּ וּבְטוּב שַׁדַּי, כָּל מִינֵי מַאֲכָלִים לְפָנֵינוּ, אִכְלִי אֶת הַמּוֹצֵא־חֵן בְּעֵינַיִךְ מִכָּל הַשְּׁאָר. כָּל יוֹם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן בְּמִינֵי מָזוֹן מִמִּינֵי מָזוֹן שׁוֹנִים, וְאִם אֵין אֵלֶּה מוֹצְאִים חֵן בְּעֵינַיִךְ, עָלַיִךְ רַק לְצַוּוֹת לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּאֲכָל שֶׁנַּפְשֵׁךְ מִתְאַוָּה לוֹ. וְאוּלָם בִּרְצוֹנִי לִשְׁאֹל אוֹתָךְ שְׁאֵלָה אַחַת: 'כְּלוּם אֵין עַל הַשֻּׁלְחָן שׁוּם מַאֲכָל טָעִים וּמֵזִין כִּבְשַׂר־אָדָם, שֶׁאַתְּ דּוֹחָה אֶת כָּל הַמְּזוֹנוֹת, הַמֻּגָּשִׁים לְפָנַיִךְ?” וַעֲדַיִן לֹא גָמַרְתִּי אֶת דְּבָרַי, כְּשֶׁאִשְׁתִּי נוֹכְחָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַל מַעֲלָלֶיהָ בַּלֵּילוֹת. וּמִיָּד כָּעֲסָה כַעַס עָצוּם. פָּנֶיהָ אָדְמוּ כָאֵשׁ. אִישׁוֹנֵי עֵינֶיהָ יָצְאוּ מֵחוֹרֵיהֶן וְהָרִיר יָצָא מִפִּיהָ לְעָצְמַת זַעֲמָהּ. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ בְּמַצָּב זֶה נִבְהַלְתִּי, וְדַעְתִּי וּבִינָתִי עָזְבוּ אוֹתִי מִפַּלָּצוּת לְאֵין קֵץ. וְאוּלָם הִיא לָקְחָה בְסַעֲרַת הִתְרַגְּשׁוּתָהּ סֵפֶל מַיִם שֶׁעָמַד לְיָדָהּ, טָבְלָה אֶצְבָּעָהּ בְּתוֹכוֹ וְלָחֲשָׁה מִסְפַּר מִלִּים, שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לַהֲבִינָן, אַחַר כָּךְ זָרְקָה טִפּוֹת אֲחָדוֹת עָלַי וְאָמְרָה: “אָרוּר שֶׁכְּמוֹתְךָ. הֵהָפֵךְ לְכֶלֶב מִיָּד בְּזֶה הַמָּקוֹם בְּעַד חֻצְפָּתְךָ וּבְגִידָתְךָ”. מִיָּד פָּעֲלוּ עָלַי הַכְּשָׁפִים וְהִיא נָטְלָה בְיָדָהּ מַקֵּל, כִּשְּׁפָה אוֹתוֹ וְהִתְחִילָה לְהַכּוֹת אוֹתִי בְלִי רַחֲמִים, עַד שֶׁהָיִיתִי קָרוֹב לָמוּת. רַצְתִּי מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, וְאוּלָם הִיא רָדְפָה אַחֲרַי עִם הַמַּקֵּל וְהִכְּתָה אוֹתִי בְּכָל כֹּחַ וָעֹז בְּלִי הֶרֶף, עַד שֶׁעָיְפָה כִמְעָט. לְבַסּוֹף דָּחֲפָה בַדֶּלֶת וּפָתְחָה אוֹתָהּ לְמֶחֱצָה לְעֵבֶר הָרְחוֹב, וְרַצְתִּי לְשָׁם לְהַצִּיל חַיָּי. בִּקְּשָׁה לִסְגֹּר בְּפָנַי אֶת הַדֶּלֶת, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתִי מִגּוּפִי. וְאוּלָם אָנֹכִי הֵבַנְתִּי כַּוָּנָתָהּ וְשַׂמְתִּיהָ לְאַל. אָמְנָם נֶאֱלַצְתִּי לְהַשְׁאִיר שָׁם אֶת קְצֵה זְנָבִי. יִלַּלְתִּי יְלָלָה עֲמֻקָּה, וְאוּלָם נִמְלַטְתִּי מִתּוֹסֶפֶת מַכּוֹת, וְחָשַׁבְתִּי אֶת עַצְמִי לִמְאֻשָּׁר שֶׁיָּצָאתִי מִתַּחַת יָדָהּ בְּלִי עֲצָמוֹת שְׁבוּרוֹת. כְּשֶׁעָמַדְתִּי בָרְחוֹב מוֹסִיף לְהֵאָנֵק וְנַעֲנֶה מִכְּאֵב, הִתְנַפְּלוּ עָלַי מִיָּד כַּלְבֵי הָרֹבַע, כְּשֶׁרָאוּ כֶלֶב זָר, נוֹבְחִים עָלַי וּמְנַשְּׁכִים אוֹתִי. רַצְתִּי, זְנָבִי בֵּין רַגְלַי, לְאֹרֶךְ הַשּׁוּק, וְנִמְלַטְתִּי לְתוֹךְ חֲנוּתוֹ שֶׁל אָדָם, מוֹכֵר גֻּלְגָּלוֹת שֶׁל כְּבָשִׂים וְעִזִּים וְרַגְלֵיהֶם. שָׁם זָחַלְתִּי הָלְאָה, וְהִתְחַבֵּאתִי בְּזָוִית אַפְלוּלִית. בַּעַל הַחֲנוּת אָמְנָם הִסֵּס בַּדָּבָר, שֶׁהֲרֵי כָל הַכְּלָבִים נֶחְשְׁבוּ לְלֹא־נְקִיִּים בְּעֵינָיו, וְאוּלָם הִשְׁתַּתֵּף בְּצַעַר מַצָּבִי הֶעָלוּב, וְגֵרֵשׁ אֶת הַכְּלָבִים הַנּוֹבְחִים וְלוֹטְשֵׁי הַשִּׁנַּיִם, שֶׁבִּקְּשׁוּ לָבוֹא אַחֲרַי בְּתוֹךְ הַחֲנוּת. וְכָךְ נִמְלַטְתִּי מִסַּכָּנַת הַמָּוֶת וּבִלִּיתִי כָּל הַלַּיְלָה נֶחְבָּא בְזָוִיתִי. מִמָּחֳרַת הַבֹּקֶר, יָצָא הַקַּצָּב לִקְנוֹת סְחוֹרָתוֹ הָרְגִילָה, גֻּלְגְּלוֹת כְּבָשִׂים וְעִזִּים וְרַגְלֵיהֶם, וּכְשֶׁחָזַר מִזֶּה עִם אוֹצָר גָּדוֹל, הִתְחִיל עוֹרְכָן בַּחֲנוּת לְמִמְכָּר. כְּשֶׁרָאִיתִי חֲבוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל כְּלָבִים, שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל־יְדֵי רֵיחַ הַבָּשָׂר, מִתְאַסְּפִים, נִסְפַּחְתִּי אֲלֵיהֶם, וְאוּלָם בִּרְאוֹת אוֹתִי בַּעַל־הַחֲנוּת בְּתוֹךְ הַכְּלָבִים הָרוֹקְדִים, אָמַר לְעַצְמוֹ: “כֶּלֶב זֶה לֹא אָכַל כְּלוּם מֵאָז אֶתְמוֹל, כְּשֶׁנִּמְלַט פְּעוּר פֶּה רָעֵב לְתוֹךְ חֲנוּתִי וְהִתְחַבֵּא”. הִשְׁלִיךְ אֵלַי חֲתִיכַת בָּשָׂר גְּדוֹלָה בְּעֶרֶךְ, וְאוּלָם אֲנִי בָעַטְתִּי בָזֶה, וְרַצְתִּי אֵלָיו וְכִשְׁכַּשְׁתִּי בִזְנָבִי, שֶׁיָּבִין, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ וְלִמְצֹא מַחֲסֶה בַחֲנוּתוֹ, וְאוּלָם הוּא חָשַׁב שֶׁכְּבָר זָלַלְתִּי לָשֹׁבַע, וְנָטַל מַקֵּל וְאִיֵּם עָלַי וְגֵרְשַׁנִי מִשָּׁם. כְּשֶׁהִכַּרְתִּי שֶׁאֵין הַקַּצָּב רוֹצֶה לִדְאֹג לִי עוֹד, שָׁעַטְתִּי הָלְאָה, וּבְרוּצִי לְכָאן וּלְכָאן, בָּאתִי אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה אֶל מַאֲפִיָּה וְנִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד לְיַד הַדֶּלֶת, שֶׁדַּרְכָּהּ רָאִיתִי אֶת הָאוֹפֶה יוֹשֵׁב לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁלּוֹ. וְאִם כִּי לֹא נָתַתִּי לְהַכִּיר, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל מַשֶּׁהוּ, הִשְׁלִיךְ אֵלַי פְּרוּסַת לֶחֶם. וְאוּלָם בִּמְקוֹם לַחֲטֹף אוֹתָהּ וּלְבָלְעָהּ בְּתֵאָבוֹן, כְּדֶרֶךְ הַכְּלָבִים כֻּלָּם, שֶׁל נִכְבָּדִים וְשֶׁל נִקְלִים, רַצְתִּי עִמָּהּ אֵלָיו, הִבַּטְתִּי בְפָנָיו וְכִשְׁכַּשְׁתִּי בִּזְנָבִי מַבִּיעַ לוֹ תּוֹדָתִי. שָׂמַח עַל הַנְהָגָתִי הַנְהָגַת חִנּוּךְ טוֹב וְחִיֵּךְ אֵלַי. הִתְחַלְתִּי, אִם גַּם לֹא הָיִיתִי רָעֵב כְּלָל וּכְלָל, לֶאֱכֹל הַלֶּחֶם פְּרוּסָה אַחֲרֵי פְּרוּסָה, כְּדֵי לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינָיו, וּלְהַרְאוֹת לוֹ אוֹת כָּבוֹד. עָלְתָה שִׂמְחָתוֹ עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁרָאָה נִמּוּסִי וּבִקֵּשׁ לְשָׁמְרֵנִי אִתּוֹ בַחֲנוּתוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת כַּוָּנָתוֹ, הִתְיַשַּׁבְתִּי לִי לְיַד הַדֶּלֶת, וְהִבַּטְתִּי אֵלָיו בְּכָבוֹד, וְהֵבִין שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ חָסוּתוֹ לִי. לִטֵּף אוֹתִי וְלָקַח אוֹתִי בְחָסוּתוֹ וּשְׁמָרַנִי אִתּוֹ לִשְׁמֹר חֲנוּתוֹ. וְאוּלָם אֲנִי לֹא חָפַצְתִּי לְהִכָּנֵס אֶל בֵּיתוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס הוּא לְפָנַי. הֶרְאָה לִי מָקוֹם שֶׁאֶשְׁכַּב בּוֹ בַלַּיְלָה וְהֶאֱכִילַנִי יָפֶה בְכָל סְעוּדָה וְנָהַג אִתִּי בְכָל הַיְדִידוּת. וַאֲנִי מִצִּדִּי הָיִיתִי שָׂם לִבִּי לְכָל תְּנוּעָה מִתְּנוּעוֹתָיו, וְהָיִיתִי רוֹבֵץ וְקָם לְפִי מִצְוָתוֹ. וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא מִמְּעוֹנוֹ, בְּכָל שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ לוֹ, הָיָה לוֹקְחֵנִי עִמּוֹ, וּכְכָל שֶׁיָּצָא בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן וְלֹא מְצָאַנִי, הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ, בָּרְחוֹב וְקוֹרֵא לִי בְקוֹל רָם: ‘בַּכְ’תּ, בַּכְ’תּ’,² שֶׁכֵּן כִּנָּה אוֹתִי בְשֵׁם זֶה שֶׁל מַזָּל טוֹב. וְאַךְ שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹ, מִהַרְתִּי לָצֵאת וְקָפַצְתִּי שָׂמֵחַ לִפְנֵי הַדֶּלֶת, וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לִשְׁאֹף רוּחַ צַח, הָיִיתִי רָץ לְצִדּוֹ, קוֹפֵץ לְפָנָיו, מְלַוֶּה אוֹתוֹ, וְתָמִיד מַבִּיט מִפַּעַם לְפַעַם אֶל פָּנָיו. וְכָךְ עָבַר זְמַן מָה, כְּשֶׁאֲנִי חַי אֶצְלוֹ בְּכָל תַּעֲנוּג. אֵרַע יוֹם אֶחָד, שֶׁבָּאָה לַמַּאֲפִיָּה אִשָּׁה לִקְנוֹת לֶחֶם, וּלְשַׁלֵּם לָאוֹפֶה מִסְפַּר אֲדַרְכְּמוֹנִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם הָיָה מַטְבֵּעַ מְזֻיָּף, בְּעוֹד הָאֲחֵרִים טוֹבִים. בָּחַן בְּעָלַי אֶת כָּל מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף, וּכְשֶׁעָמַד עַל הַמַּטְבֵּעַ הַמְזֻיָּף, הֶחֱזִיר אוֹתוֹ וּבִקֵּשׁ אֲדַרְכְּמוֹן כַּהֲלָכָה בִמְקוֹמוֹ. הִתְחִילָה הָאִשָּׁה לָרִיב וְלֹא חָפְצָהּ לְקַבְּלוֹ חֲזָרָה, נִשְׁבְּעָה שֶׁהוּא כַהֲלָכָה. אָמַר הָאוֹפֶה: “אֲדַרְכְּמוֹן זֶה הוּא בְלִי סָפֵק חֲסַר־עֶרֶךְ. רְאִי שָׁם אֶת כַּלְבִּי, אָכֵן רַק כֶּלֶב הוּא, אַךְ שִׂימִי לֵב, הוּא יַגִּיד לָךְ, אִם מַטְבֵּעַ־כֶּסֶף כְּתִקּוּנוֹ הוּא אוֹ מְזֻיָּף”. קָרָא לִי בִשְׁמִי: “בַּכְ’תּ, בַּכְ’תּ”. וּמִיָּד קָפַצְתִּי אֵלָיו, וְהוּא הִשְׁלִיךְ אֶת כָּל מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף לְפָנַי עָל הָאָרֶץ וְאָמַר: “הִנֵּה הִתְבּוֹנֵן לַאֲדַרְכְּמוֹנִים אֵלֶּה, וְאִם נִמְצָא מְזֻיָּף בְּתוֹכָם, הַנַּח אוֹתוֹ הַצִּדָּה לְכָל הָאֲחֵרִים”. הִסְתַּכַּלְתִּי בַּמַּטְבְּעוֹת אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, וּמָצָאתִי אֶת הַמְזֻיָּף. הֶעֱבַרְתִּיו, מִצַּד אֶחָד וְאֶת כָּל הַשְּׁאָר לַצַּד הַשֵּׁנִי, שַׂמְתִּי כַף־רַגְלִי עַל הַמְזֻיָּף, וְכִשְׁכַּשְׁתִּי בַּקָּצֶה הַקָּצוּץ שֶׁל זְנָבִי, בְּהַבִּיטִי בִּפְנֵי בְּעָלַי. הִשְׁתָּאָה הָאוֹפֶה לַחֲרִיפוּת שִׂכְלִי, וְתָמְהָה הָאִשָּׁה מִצִּדָּהּ עַד לְלֹא גְבוּל עַל מַה שֶּׁרָאֲתָה. לָקְחָה חֲזָרָה אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן הַמְזֻיָּף וְנָתְנָה מְתֻקָּן בִּמְקוֹמוֹ. אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלְּקָה הַקּוֹנָה, אָסַף בְּעָלַי אֵלָיו אֶת שְׁכֵנָיו וְאֶת שְׁאֵרֵי־בְשָׂרוֹ וְסִפֵּר לָהֶם הַמַּעֲשֶׂה. זָרְקוּ מַטְבְּעוֹת מְתֻקָּנִים וּמְזֻיָּפִים לְפָנַי עַל הָאָרֶץ, שֶׁאֶסְתַּכֵּל בָּהֶם וְיִרְאוּ אִם אָמְנָם חָכָם אָנֹכִי, כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם בְּעָלַי. חִפַּשְׂתִּי פְעָמִים רַבּוֹת אֶת הַמַּטְבְּעוֹת הַמְזֻיָּפִים מִבֵּין הַמְתֻקָּנִים וְשַׂמְתִּי כַף רַגְלִי עֲלֵיהֶם, מִבְּלִי לִטְעוֹת אֲפִלוּ פַּעַם אַחַת. יָצְאוּ כֻלָּם מִשְׁתָּאִים, וְסִפְּרוּ סִפּוּר זֶה לְכָל מִי שֶׁרָאוּ. נָפוֹצָה הַיְדִיעָה עַל אוֹדוֹתַי בְּכָל מָקוֹם בָּעִיר. הָיִיתִי מְבַלֶּה יוֹם אַחֲרֵי יוֹם כֻּלּוֹ לְהַפְרִיד בֵּין הָאֲדַרְכְּמוֹנִים הַמְתֻקָּנִים וּבֵין הַמְזֻיָּפִים. מֵאוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה כִּבְּדַנִי הָאוֹפֶה כָּבוֹד רַב יֶתֶר, וְכָל יְדִידָיו וּמַכָּרָיו הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ בִצְחוֹק: “אָכֵן בְּכֶלֶב זֶה יֵשׁ לְךָ שֻׁלְחָנִי מְצֻיָּן עַד מְאֹד”. וְהָיוּ כָאֵלֶה שֶׁקִּנְּאוּ בִבְעָלַי עַל מַזָּלוֹ הַטּוֹב, בִּהְיוֹתִי לוֹ בַחֲנוּתוֹ, וְנִסּוּ לְמָשְׁכֵנִי אֲלֵיהֶם. וְאוּלָם הָאוֹפֶה שְׁמָרַנִי אֶצְלוֹ, וְלֹא הָיָה סוֹבֵל שֶׁאָזוּז מִצִּדּוֹ, שֶׁכֵּן הֵבִיאָה לוֹ תְּהִלַּת שְׁמִי הֲמוֹן קוֹנִים מִכָּל חֶלְקֵי הָעִיר, גַּם מִן הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר. אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר בָּאָה אִשָּׁה אַחֶרֶת לִקְנוֹת לֶחֶם בַּחֲנוּתֵנוּ וְשִׁלְּמָה לָאוֹפֶה שִׁשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה שָׁוֶה כְלוּם. בְּעָלַי הוֹשִׁיט אוֹתָם אֵלַי לְבָחֲנָם וְלַעֲמֹד עַל עֶרְכָּם, וְעַד מְהֵרָה הוֹצֵאתִי אֶת הַמְזֻיָּף. שַׂמְתִּי עָלָיו אֶת כַּף רַגְלִי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָאִשָּׁה בְּפָנֶיהָ. נָבוֹכָה עַל־יְדֵי זֶה, וְהוֹדְתָה שֶׁמְּזֻיָּף הוּא וְהִלְּלָה אוֹתִי שֶׁגִּלִּיתִי הַדָּבָר. כְּשֶׁהִסְתַּלְּקָה נָתְנָה לִי אוֹת לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ, מִבְּלִי שֶׁיָּדַע זֹאת הָאוֹפֶה. בֵּינְתַיִם הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל לְאַללָּה יִתְעַלֶּה שֶׁיַּחֲזִיר לִי בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא אֶת צוּרַת הָאָדָם שֶׁלִּי, וּמְקַוֶּה בְּלִי חֲשׂךְ שֶׁאַחַד עַבְדֵי שַׁדַּי הַחֲסִידִים יַכִּיר בְּמַצָּבִי הָאָיֹם וְיָבִיא לִי תְשׁוּעָה. כְּשֶׁפָּנְתָה אוֹתָהּ אִשָּׁה עוֹד פְּעָמִים אֲחָדוֹת וְהִסְתַּכְּלָה בִי, נוֹכַחְתִּי בְּתוֹךְ תּוֹכִי, שֶׁיּוֹדַעַת הִיא אֶת אֲשֶׁר אִתִּי. לֹא הֲסִירוֹתִי עֵינִי מֵעָלֶיהָ, וּכְשֶׁרָאֲתָה זֹאת חָזְרָה, בְּטֶרֶם הִרְחִיקָה צְעָדֶיהָ וְרָמְזָה לִי לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ. הֲבִינוֹתִי רְמָזֶיהָ וְהִתְחַמַּקְתִּי מִן הָאוֹפֶה כְּשֶׁהוּא עָסוּק לְהַסִּיק הַתַּנּוּר, וְהָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹתֶיהָ. שָׂמְחָה עַל כָּךְ לְלֹא גְבוּל, כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְמִצְוָתָהּ וּמִהֲרָה אִתִּי יָשָׁר לְבֵיתָהּ. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְשָׁם, נָעֲלָה אֶת הַדֶּלֶת וְהוֹבִילָה אוֹתִי לְחֶדֶר, שֶׁבּוֹ יָשְׁבָה עַלְמָה יָפָה, לְבוּשָׁה בְּגָדִים מְסֹרָגִים, וּלְפִי קַוֵּי פָנֶיהָ חֲשַׁבְתִּיהָ לְבִתָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַטּוֹבָה, וְהָיְתָה נַעֲרָה זוֹ מֻמְחִית בְּכָל מַעֲשֵׂי־כְשָׁפִים. אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ: “בִּתִּי הַיְקָרָה, הֲרֵי לְפָנַיִךְ כֶּלֶב הַיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין אֲדַרְכְּמוֹנִים מְזֻיָּפִים וּבֵין מְתֻקָּנִים. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה פֶלֶא זֶה, כְּבָר אָמַרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁחַיָּה עֲלוּבָה זוֹ רַק בֶּן־אָדָם הִיא, שֶׁנָּבָל שָׁפָל וְאַכְזָרִי הֲפָכוֹ לְכֶלֶב, לָזֹאת הֶחְלַטְתִּי הַיּוֹם לְהִתְבּוֹנֵן לְחַיָּה זוֹ וּלְהַעֲמִידָהּ בְּנִסָּיוֹן, כְּשֶׁאֲנִי קוֹנָה לֶחֶם בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹפֶה. וּרְאִי נִסָּיוֹן זֶה עָלָה עַל הַצַּד הַיָּפֶה בְיוֹתֵר. בִתִּי הַיְקָרָה, הִתְבּוֹנְנִי יָפֶה לְכֶלֶב זֶה וּרְאִי, אִם אָמְנָם חַיָּה הוּא אוֹ אָדָם שֶׁעַל־יְדֵי כְשָׁפִים הֲפָכוּהוּ לְחַיָּה”. הִתְבּוֹנְנָה אֵלַי, הַנַּעֲרָה שֶׁפָּנֶיהָ הָיוּ רְעוּלוֹת³ בְּצָעִיף וְקָרְאָה: “אִמָּא יַקִּירָה, כֵּן הוּא, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתְּ, וּמִיָּד אוֹכִיחַ לָךְ זֹאת”. קָמָה מִמְּקוֹמָהּ, נָטְלָה אַגַּן מַיִם, וְאַחֲרֵי טָבְלָהּ בָהֶם יָדָהּ, הִזְּתָה עָלַי טִפּוֹת מִסְפָּר וְאָמְרָה: “אִם כֶּלֶב נוֹלַדְתָּ, הֲרֵי כֶּלֶב הִשָּׁאֵר. אַךְ אִם בֶּן־אָדָם נוֹלַדְתָּ, כִּי אָז קַבֵּל בְּכֹחַ מַיִם אֵלֶּה שׁוּב אֶת צוּרָתְךָ שֶׁל בֶּן־אָדָם”. כְּהֶרֶף עַיִן הִתְהַפַּכְתִּי מִצוּרַת כֶּלֶב שׁוּב לְצוּרַת בֶּן־אָדָם. נָפַלְתִּי לְרַגְלֵי הָעַלְמָה וְנָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, מוֹדֶה לָהּ, אַחַר־כָּךְ נָשַׁקְתִּי אֶת שׁוּלֵי בִּגְדָהּ וְאָמַרְתִּי: “גְּבִרְתִּי, רַבַּת חֶסֶד לְאֵין עֲרֹךְ הָיִית לְזָר, שֶׁאֵין אַתְּ מַכִּירָה כְלָל וּכְלָל. אֵיךְ אֶמְצָא מִלִּים לְהוֹדוֹת לָךְ וּלְבָרְכֵךְ, כְּפִי שֶׁמַּגִּיעַ לָךְ? אֲבַקְּשֵׁךְ אֵפוֹא מֵעַתָּה, אָנָא הַגִּידִי לִי כֵּיצַד וּבַמָּה אוּכַל לְהַרְאוֹת לָךְ רִגְשֵׁי־תוֹדָתִי. כָּפוּף אֲנִי לָךְ מֵהַיּוֹם עַל טוּבֵךְ, וַהֲרֵי נַעֲשֵׂיתִי עֶבֶד לָךְ”. סִפַּרְתִּי לָהּ אֶת כָּל סִפּוּרִי כֻלּוֹ, וְהִגַּדְתִּי לָהּ גַּם עַל רִשְׁעוּתָהּ שֶׁל אַמִינָה, וְעַל הָרָעָה שֶׁעָשְׂתָה לִי. הִבַּעְתִּי גַם לְאִמָּהּ תּוֹדָה כָּרָאוּי לָהּ עַל שֶׁהֵבִיאָה אוֹתִי אֶל בֵּיתָהּ. אָמְרָה לִי הָעַלְמָה: “סִידִי נֻעְמָאן, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ, אַל נָא תַּעְתִּיר עָלַי שֶׁפַע תּוֹדוֹתֶיךָ, הֲרֵי יָתֵר מִכֵּן שְׂמֵחָה אֲנִי וּמַבִּיעָה תוֹדָה, עַל שֶׁנִּתַּן לִי לְמַלֵּא שֵׁרוּת זֶה לְרָאוּי לוֹ שֶׁכְּמוֹתְךָ. הָיִיתִי זְמַן רָב בִקְשָׁרִים עִם אַמִינָה אִשְׁתְּךָ בְּטֶרֶם נָשָׂאתָ אוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה. גַּם יָדַעְתִּי שֶׁיָּדָהּ רַב לָהּ בִּכְשָׁפִים, וְאַף הִיא יוֹדַעַת בִּדְבַר אֻמָּנוּתִי, בִּהְיוֹת שֶׁשְּׁנֵינוּ קִבַּלְנוּ תוֹרָה מִמּוֹרָה אַחַת לָנוּ. הָיִינוּ מִזְדַּמְּנוֹת כִּידִידוֹת לְעִתִּים בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ. וְאוּלָם דָּחִיתִי לָבוֹא עוֹד בְחֶבְרָתָהּ בִּגְלַל תְּכוּנָתָהּ וְדַרְכָּהּ הָרָעִים. אַל תְּדַמֶּה שֶׁדַּי לִי, שֶׁהֶחֱזַרְתִּי לְךָ אֶת צוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה, כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ לִפְנֵי כֵן. לֹא כִי אָכֵן עָלַי לָקַחַת מִמֶּנָּה נָקָם כָּרָאוּי לָהּ עַל הָרָעָה שֶׁעָשְׂתָה לְךָ. וְזֹאת אֶעֱשֶׂה עַל יָדְךָ, לְמַעַן תִּגְבַּר עָלֶיהָ. וְתִהְיֶה שׁוּב אָדוֹן בְּבֵיתְךָ וּבַחֲצֵרְךָ. הַמְתֵּן קְצָת כָּאן, עַד שֶׁאֲנִי בָאָה חֲזָרָה”. אָמְרָה וְנִכְנְסָה אֶל חֶדֶר אַחֵר, כְּשֶׁאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב וּמְשׂוֹחֵחַ עִם אִמָּהּ וּמְהַלֵּל הִצְטַיְּנוּתָהּ וְטוּבָהּ כְּלַפַּי, סִפְּרָה לִי הַזְּקֵנָה גַּם עַל פִּלְאֵי מַעֲשֶׂיהָ הַמְיֻחָדִים בְּמִינָם, שֶׁבִּתָּהּ עוֹשָׂה בְכַוָּנָה טְהוֹרָה וּבְאֶמְצָעִים כְּשֵׁרִים, עַד שֶׁחָזְרָה הַנַּעֲרָה וְקֻמְקוּם בְּיָדָהּ וְאָמְרָה: “סִידִי נֻעְמָאן, חָכְמַת־הַכְּשָׁפִים שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת לִי שֶׁאַמִינָה אֵינָהּ בְּבֵיתָהּ בְּשָׁעָה זוֹ, וְאוּלָם תַּחֲזֹר לְשָׁם מִיָּד. מֵאָז הִיא מִתְחַפֶּשֶׂת בִּפְנֵי הַמְשָׁרְתִים וּמַעֲמִידָה פָנִים כְּאִלּוּ הִיא בְצַעַר עַל הַפֵּרוּד מֵאִתְּךָ. מְסַפֶּרֶת הִיא כְאִלּוּ קַמְתָּ פִתְאֹם בְּשִׁבְתְּךָ אִתָּהּ לְיַד הַשֻּׁלְחָן וּמִהַרְתָּ לְאֵיזֶה עִנְיָן חָשׁוּב. אַחַר כָּךְ בָּא פִתְאֹם כֶּלֶב בְּדֶרֶךְ הַדֶּלֶת, וְגֵרְשָׁה אוֹתוֹ בְמַקֵּל”. נָתְנָה לִי הַנַּעֲרָה כַּד קָטָן מָלֵא מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “סִידִי נֻעְמָאן, לֵךְ עַתָּה אֶל בֵּיתְךָ אַתָּה, וְהַמְתֵּן בְּסַבְלָנוּת, כְּשֶׁהַכַּד אִתְּךָ, לְאַמִינָה בְּחָזְרָהּ. הִיא תַחֲזֹר מִיָּד, וְאוּלָם בִּרְאוֹתָהּ אוֹתְךָ תִּבָּהֵל וּתְמַהֵר לְהִמָּלֵט מִיָּדְךָ. וְאוּלָם בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַדָּבָר בְיָדָהּ הַזֵּה עָלֶיהָ טִפּוֹת אֲחָדוֹת מִכּוֹס זֶה וֶאֱמֹר לְחָשִׁים אֵלֶּה שֶׁאֲלַמֵּד אוֹתְךָ. יוֹתֵר אֵין עִמִּי לְהַגִּיד לְךָ. אַתָּה תִרְאֶה בְעֵינֶיךָ מַה שֶּׁיֶּאֱרַע”. אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה הַגְּבֶרֶת הַצְּעִירָה כֵּן, לִמְּדָה אוֹתִי אֶת הַלְּחָשִׁים שֶׁשְּׁמַרְתִּים יָפֶה יָפֶה בְּזִכְרוֹנִי. נִפְרַדְתִּי מִן הַשְּׁתַּיִם וְאָמַרְתִּי לָהֶן שָׁלוֹם, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵיתִי קָרָה כָּל מַה שֶּׁאָמְרָה לִי הַמְכַשֵּׁפָה הַצְּעִירָה. לֹא הִמְתַּנְתִּי זְמַן רָב בַּבַּיִת עַד שֶׁנִּכְנְסָה אַמִינָה. הֶחֱזַקְתִּי אֶת הַכַּד בְּיָדִי, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הִתְחִילָה לִרְעֹד וְלַחֲרֹד וּבִקְּשָׁה לְהִמָּלֵט מִיָּד. וְאוּלָם אֲנִי זָרַקְתִּי עָלֶיהָ טִפּוֹת אֲחָדוֹת וְאָמַרְתִּי אֶת דִּבְרֵי־הַלַּחַשׁ, מִיָּד נֶהֶפְכָה לְסוּסָה, לְאוֹתָהּ חַיָּה שֶׁהוֹאַלְתָּ לִרְאוֹת אוֹתָהּ אֶתְמוֹל, מַעֲלָתְךָ. הִשְׁתָּאֵיתִי מְאֹד לְמַרְאֵה הִשְׁתַּנּוּת זוֹ. תָּפַסְתִּי אֶת הַסּוּסָה בְּרַעֲמָתָהּ, הוֹבַלְתִּיהָ אֶל הָאֻרְוָה וּקְשַׁרְתִּיהָ קֶשֶׁר אַמִּיץ בְּכֶבֶל בַרְזֶל. הִמְטַרְתִּי עָלֶיהָ חֲרָפוֹת עַל רֹעַ דַּרְכָּהּ וְעַל מַעֲשֶׂיהָ הַשְּׁפָלִים, וְהִכִּיתִיהָ בְשׁוֹט, עַד שֶׁנִּתְאַבְּנָה זְרוֹעִי. גָּמַרְתִּי בְּלִבִּי לַהֲרִיצָהּ יוֹם יוֹם בִּמְהִירוּת סוֹעֶרֶת מִסָּבִיב לַכִּכָּר, וּלְהַעֲנִישָׁהּ בְּכָךְ עֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ לָהּ".

שָׁתַק סִידִי נֻעְמָאן, אַחֲרֵי שֶׁסִּפֵּר סִפּוּרוֹ עַד לְסוֹפוֹ, אַךְ מִיָּד הוֹסִיף וְאָמַר: “נְשִׂיא המַּאֲמִינִים, מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁאֵין אַתָּה כּוֹעֵס בִּגְלַל מַעֲשִׂי זֶה. יָתֵר עַל כֵּן דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאַתָּה הָיִיתָ מַעֲנִישׁ אִשָּׁה כָזֹאת יוֹתֵר מִכֵּן”. נָשַׁק אֶת שׁוּלֵי בֶגֶד הַכַּלִיף וְשָׁתַק שׁוּב. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לְהָארוּן אַלרְרַשִׁיד, שֶׁזֶּה הִגִּיד כָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ לְהַגִּיד, אָמַר: “אֱמֶת וְנָכוֹן שֶׁסִּפּוּרְךָ בִּלְתִּי־מָצוּי לְלֹא קֵץ וּמַפְלִיא. אֵין סְלִיחָה לְמַעֲשֶׂיהָ הָרָעִים שֶׁל אִשְׁתְּךָ, וּגְמוּלְךָ לָהּ נִרְאֶה לִי מַתְאִים וְצוֹדֵק. וְאוּלָם רְצוֹנִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ רַק עוֹד אַחַת. כַּמָּה זְמַן תְּעַנֶּה אוֹתָהּ כָּךְ, וְכַמָּה זְמַן תִּשָּׁאֵר בְּצוּרַת חַיָּה? הֲלֹא מוּטָב הָיָה, אִלּוּ הָיִיתָ מְחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא אֶת הַגְּבֶרֶת הַצְּעִירָה שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה־כְשָׁפֶיהָ נִשְׁתַּנְּתָה אִשְׁתְּךָ, וּמְבַקְּשָׁהּ לְהָשִׁיב לָהּ צוּרָתָהּ צוּרַת בֶּן־אָדָם. וְעִם זֶה חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁמְּכַשֶּׁפֶת זוֹ, הַגּוּלָה, כְּשֶׁתִּרְאֶה עַצְמָה חֲזָרָה בְצוּרַת אִשָּׁה וְתַחֲזֹר לְהַשְׁבָּעוֹתֶיהָ וּכְשָׁפֶיהָ, תִּגְמֹל לְךָ, מִי יֵדַע זֹאת, אָסוֹן עוֹד רַב יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁלִּפְנֵי כֵן, וְלֹא תִהְיֶה אַתָּה בַּמַּצָּב לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה”. כָּךְ עָזַב נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אֶת הָעִנְיָן כְּפִי שֶׁהוּא, אִם כִּי הָיָה מִטִּבְעוֹ נוֹחַ וְרַחוּם. וּכְשֶׁפָּנָה אֶל הָאִישׁ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהֵבִיא הַמִּשְׁנֶה לְפָנָיו, אָמַר: “כְּשֶׁעָבַרְתִּי בְּרֹבַע זֶה וָזֶה, הִשְׁתָּאֵיתִי לְמַרְאֵה בֵיתְךָ, גָּדוֹל וְנֶהְדָּר הוּא עַד לִמְאֹד, וּכְשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת פִּי הָאֶזְרָחִים, אָמְרוּ לִי שֶׁהָאַרְמוֹן שַׁיָּךְ לְמִי שֶׁהוּא כַ’וָאגָ’ה חַסַן שְׁמוֹ – הַיְנוּ לְךָ. וְהוֹסִיפוּ עוֹד וְאָמְרוּ, שֶׁלִפְנֵי כֵן הָיִיתָ דַל וְאֶבְיוֹן עַד מְאֹד, וְאוּלָם אַלְלָּהּ יִתְעַלֶּה אָצַל לְךָ בְרָכָה וְשָׁלַח לְךָ עַכְשָׁו מְלֹא הָעשֶׁר, שֶׁהָיָה בְיָדְךָ לְהָקִים בִּנְיָן נֶהְדָּר זֶה. מִלְּבַד זֶה אֵין אַתָּה שׁוֹכֵחַ אֶת מַצָּבְךָ לִפְנֵי־כֵן, אִם כִּי לְךָ בֵּית־מְלָכִים כָּזֶה וְשֶׁפַע עשֶׁר, וְאֵין אַתָּה מְבַזְבֵּז רְכוּשְׁךָ לֹא כְזוֹלֵל וְסוֹבֵא, אֶלָּא מַרְבֶּה אוֹתוֹ עַל־יְדֵי מִסְחָר הָגוּן. כָּל הַשְּׁכֵנִים מְדַבְּרִים טוֹבוֹת עָלֶיךָ, וְאֵין גַּם אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַגִּיד מַשֶּׁהוּ נֶגְדֶּךָ. לְזֹאת רְצוֹנִי לִשְׁמֹעַ עַכְשָׁו מִפִּיךָ אַתָּה אֶת הָאֱמֶת בְּכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה, כֵּיצַד רָכַשְׁתָּ לְךָ שֶׁפַע זֶה שֶׁל עשֶׁר. וְהִזְמַנְתִּיךָ אֵלַי לְמַעַן אֶשְׁמַע בְּאָזְנַי אֲנִי בְּכָל הָעִנְיָנִים. אַל תִּפְחַד אֵפוֹא לְסַפֵּר לִי כָּל סִפּוּרְךָ כֻּלּוֹ. אֵינִי דוֹרֵשׁ מֵאִתְּךָ כְּלוּם, מִלְּבַד לָדַעַת עִנְיַן מַזָּלְךָ הַטּוֹב הַזֶּה. הִתְעַנֵּג כַּאֲשֶׁר לִבְּךָ מְבַקֵּשׁ עַל הַטּוֹב אֲשֶׁר אָצַל לְךָ אַללָּהּ יִתְעַלֶּה, וְתָגִיל נַפְשְׁךָ בּוֹ”. כָּךְ אָמַר הַכַּלִיף, וּדְבָרָיו דִּבְרֵי שֶׁבַח הִרְגִּיעוּ אֶת הָאִישׁ. כָּרַע כַ’וָאגָ’ה חַסַן לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, וְאַחֲרֵי נַשְּׁקוֹ אֶת הַשָּׁטִיחַ לִפְנֵי כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת אָמַר: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֲסַפֵּר לְךָ נֶאֱמָנָה אֲשֶׁר אֵרַע לִי, וְאַלְלָּהּ יִתְעַלֶּה עֵדִי, שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי כְלוּם נֶגֶד חֻקֶּיךָ וּמִצְווֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת. אָכֵן כָּל עָשְׁרִי זֶה כֻלּוֹ בָּא רַק מֵחֶסֶד אַללָּהּ וְטוּבוֹ”. צִוָּהוּ הָארוּן אַלרְרַשִׁיד שׁוּב לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת, וּפָתַח הַלָּה בִּדְבָרִים אֵלֶּה: