שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁבְּאַחַד הַלֵּילוֹת נָדְדָה שְׁנָתוֹ שֶׁל הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד. וּכְשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, תָּקְפָה אוֹתוֹ אִי־מְנוּחָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא מָצְאוּ מְנוּחָה גַּם הָאֲנָשִׁים מִסָּבִיב לוֹ. שֶׁכֵּן תּוֹפֵס הָעָם בְּחִבָּה בְּאֹרַח שַׁלִּיטוֹ, שָׂמֵחַ כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ, וּמָלֵא דְאָגָה כְּשֶׁהוּא בִּדְאָגָה, אִם גַּם אֵין הוּא יוֹדֵעַ הַסִּבָּה לְמַצַּב רוּחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. מִיָּד שָׁלַח נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים לְהָבִיא אֵלָיו אֶת הַסָּרִיס מַסְרוּר. כְּשֶׁבָּא אֵלָיו, אָמַר: “הָבֵא אֵלַי אֶת מִשְׁנִי אֶת גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי, בְּלִי שְׁהִיּוֹת וּבְלִי פִקְפּוּקִים”. הָלַךְ וְחָזַר וְעִמּוֹ הַמִּשְׁנֶה. מָצָא הַמִּשְׁנֶה אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ בְּאֵין אִישׁ עִמּוֹ, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שָׁכִיחַ. הִתְקָרֵב וְהִכִּיר שֶׁהוּא בְמַצַּב רוּחַ קוֹדֵר, עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא לָשֵׂאת עֵינָיו. נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל מְקוֹמוֹ עַד שֶׁיּוֹאִיל אֲדוֹנָיו לְהַבִּיט בּוֹ. לְבַסּוֹף שָׁלַח הַכַּלִיף מַבָּט עַל גַ’עְפָר, וְאוּלָם הִטָּה מִיָּד אֶת רֹאשׁוֹ וְיָשַׁב בְּלִי נוֹעַ כַּאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן. כְּשֶׁנִתְבָּרֵר לַמִּשְׁנֶה מִתּוֹךְ פְּנֵי־הַכַּלִיף, שֶׁאֵין כָּאן דָּבָר הַקָּשׁוּר בּוֹ, אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְאָמַר לוֹ מִלִּים אֵלֶּה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם יִתֵּן לָנוּ הוֹד מַעֲלָתְךָ רְשׁוּת לִשְׁאֹל, מֵאַיִן עַצְבוּת זוֹ בָּאָה?” עָנָה אוֹתוֹ הַכַּלִיף כְּשֶׁהוּא נִרְאֶה נוֹחַ יוֹתֵר: “הַמִּשְׁנֶה, מַצְּבֵי־רוּחַ אֵלֶּה עִנּוּ אוֹתִי בִּזְמַן הָאַחֲרוֹן, וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם אֶלָּא כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ סִפּוּרִים מֻפְלָאִים וּבָתֵּי־שִׁיר. לְפִיכָךְ אִם אֵין אַתָּה טָרוּד בְּשָׁעָה זוֹ בְּעִנְיָנִים נְחוּצִים, שַׂמַּח אוֹתִי, כְּשֶׁתְּסַפֵּר לִי מַשֶּׁהוּ שֶׁיָּסִיר אֶת עִצְבוֹנִי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: " נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, מִשְׂרָתִי מְחַיֶּבֶת אוֹתִי לְשָׁרֵת אוֹתְךָ תָּמִיד, וְלָזֹאת רְצוֹנִי לְהַזְכִּירְךָ שֶׁהַיּוֹם הוּא הַיּוֹם שֶׁנִּקְבַּע לְכָךְ שֶׁתִּלְמַד לָדַעַת בּוֹ טִיב הַשִּׁלְטוֹן בְּעִיר בִּירָתְךָ וּבִסְבִיבָתָהּ. דָּבָר זֶה יַסִּיחַ דַּעְתְּךָ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, מִמַּצַּב רוּחֲךָ הַנְּכֵאָה". אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “צָדַקְתָּ בְּהַזְכִּירְךָ לִי זֹאת, שֶׁכֵּן שָׁכַחְתִּי הַדָּבָר, לֵךְ אֵפוֹא וְהַחֲלֵף בְּגָדֶיךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאֶעֱשֶׂה כָּךְ בְּשֶׁלִּי”. לָבְשׁוּ שְׁנֵיהֶם בְּגָדִים שֶׁל סוֹחֲרִים מִן הַנֵּכָר וְיָצְאוּ בְּעַד דֶּלֶת־הַסְּתָרִים שֶׁל גַּן הָאַרְמוֹן, שֶׁהוֹבִיל לַשָּׂדוֹת. אַחֲרֵי שֶׁצָּעֲדוּ בִתְחוּמָהּ שֶׁל הָעִיר הִגִּיעוּ לְחוֹפוֹ שֶׁל פְּרָת¹, בְּמֶרְחָק לֹא רַב מִן הַשַּׁעַר שֶׁהָיָה בְאוֹתוֹ צַד, מִבְּלִי שִׂים דַּעְתָּם כָּל עִקָּר לַחֹק הָאוֹסֵר זֹאת. נָסְעוּ בְּסִירָה שֶׁמָּצְאוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר וְעָשׂוּ הַקָּפָה בַּצַּד הַשֵּׁנִי וְהִגִּיעוּ לַגֶּשֶׁר הַמְקַשֵּׁר בֵּין שְׁנֵי חֶלְקֵי הָעִיר. מָצְאוּ אִישׁ עִוֵּר בִּקְצֵה הַגֶּשֶׁר, מְבַקֵּשׁ מֵהֶם נְדָבָה. הֵסֵב הַכַּלִיף פָּנָיו אֵלָיו וְהִנִּיחַ דִּינָר עַל כַּף־יָדוֹ. תָּפֶס הָעִוֵּר בְּיָדוֹ וְהֶחֱזִיק בָּהּ בְּעֹז, וְאָמַר: “אִישׁ־הַחֶסֶד, תִּהְיֶה מִי שֶׁתִּהְיֶה, אַתָּה שֵׁאֱלֹהִים שָׂם בְּלִבְּךָ לַעֲשׂוֹת עִמִּי צְדָקָה אַל תִּמְנַע מֵאִתִּי אֶת הַחֶסֶד שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, וְהוּא שֶׁתִּסְטֹר סְטִירָה עַל פָּנַי. רָאוּי אֲנִי לְעֹנֶשׁ זֶה וְאַף לְיוֹתֵר מִכֵּן”. כְּשֶׁגָּמַר דְּבָרָיו הִרְפָּה מִיַּד הַכַּלִיף, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַכּוֹתוֹ. וְאוּלָם בְּחָשְׁשׁוֹ, שֶׁהַזָּר יֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ מִבְּלִי עֲשׂוֹת כֵּן, הֶחֱזִיק בְּשׁוּלֵי בִגְדּוֹ הָאָרוֹךְ. וּבַאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, הִנֵּה נִדְהַם מִדִּבְרֵי הָעִוֵּר וּמִנְהָגוֹ וְאָמַר: “אֵין אֲנִי יָכֹל לְמַלֵּא בַקָּשָׁתְךָ וְאֵינִי רוֹצֶה לְהַפְחִית מִזְּכוּת הַצְּדָקָה שֶׁעָשִׂיתִי, בְּנָהֲגִי אִתְּךָ כְּפִי שֶׁבִּקַּשְׁתָּ שֶׁאֶעֱשֶׂה אִתְּךָ”. הִשְׁתַּדֵּל לְהִפָּטֵר מִן הָעִוֵּר. וְאוּלָם זֶה, בְּדַעְתּוֹ מִתּוֹךְ נִסָּיוֹן רַב, שֶׁאִישׁ חַסְדּוֹ יְסָרֵב, עָשָׂה כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל לְהַחֲזִיק בּוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי סְלַח נָא לְעַזּוּת־פָּנַי וּלְעַקְשָׁנוּתִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּסְטֹר לִי סְטִירָה עַל פָּנַי אוֹ קַח חֲזָרָה אֶת נִדְבַת־יָדְךָ, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְקַבְּלָה רַק בִּתְנַאי זֶה, אִם אֵין אֲנִי מֵפֵר שְׁבוּעָתִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי בִּפְנֵי אַללָּהּ. וְאִלּוּ יָדַעְתָּ אֶת הַנִּמּוּק לְכָךְ הָיִיתָ מַסְכִּים לְדַעְתִּי, שֶׁעֹנֶשׁ זֶה אַךְ קַל הוּא”. לֹא רָצָה הַכַּלִיף שֶׁיְּעַכְּבוּהוּ יוֹתֵר, וְנַעֲנָה לְהַפְצָרוֹתָיו שֶׁל הָעִוֵּר, וְסָטַר לוֹ סְטִירָה קַלָּה. מִיָּד הִרְפָּה מִמֶּנּוּ הַלָּהּ וְהוֹדָה לוֹ וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִתְרַחֲקוּ הַכַּלִיף וְהַמִּשְׁנֶה מֶרְחָק לֹא רַב מִן הָעִוֵּר, אָמַר הַכַּלִיף: “קַבְּצָן עִוֵּר זֶה, אֵין סָפֵק שֶׁנִּמּוּק יָפֶה לוֹ, שֶׁהוּא נוֹהֵג כֵּן עִם כָּל אֵלֶּה הַנּוֹתְנִים לוֹ נְדָבָה, וְהָיִיתִי חָפֵץ מְאֹד לְדַעְתּוֹ. שׁוּב אֵפוֹא אֵלָיו, וֶאֱמֹר לוֹ מִי אֲנִי, וְאַף צַו עָלָיו, שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה וְשֶׁיּוֹפִיעַ בְּאַרְמוֹנִי מָחָר אַחֲרֵי שְׁעַת תְּפִלַּת בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁאֲדַבֵּר אִתּוֹ וְאֶשְׁמַע מָה אִתּוֹ”. חָזַר גַ’עְפָר וְנָתַן לָעִוֵּר נְדָבָה, כְּשֶׁאַף הוּא סוֹטֵר לוֹ עַל לֶחְיוֹ, וּמָסַר לוֹ פְּקֻדַּת הַכַּלִיף, וְחָזַר מִיָּד אֶל אֲדוֹנָיו. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר מָצְאוּ בָרַחֲבָה שֶׁלָּהּ הֲמוֹן־עַם רָב, שֶׁהִסְתַּכְּלוּ בְעֶלֶם יְפֵה תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֶה. וְהָיָה הָעֶלֶם רוֹכֵב עַל סוּסָה, שֶׁהָיָה מְרִיצָהּ בִּמְהִירוּת רַבָּה בָּרַחֲבָה, כְּשֶׁהוּא מְדַרְבֵּן אוֹתָהּ וּמַצְלִיף עָלֶיהָ, עַד שֶׁנִּתְכַּסְּתָה זֵעָה וָדָם. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַכַּלִיף, תָּמַהּ עַל גַּסּוּתוֹ שֶׁל הָעֶלֶם, וְנִשְׁאַר עוֹמֵד לִשְׁאֹל מִפִּי הָעוֹמְדִים שָׁם, אִם יוֹדְעִים הֵם, מִשּׁוּם מַה הוּא מְיַסֵּר וּמְעַנֶּה אֶת הַסּוּסָה בְצוּרָה זוֹ. וְאוּלָם לֹא יָכֹל הָיָה לְהִוָּדַע אֶלָּא שֶׁזֶּה יָמִים אֲחָדִים שֶׁעֶלֶם זֶה נוֹהֵג בָּהּ כָּךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כְּשֶׁצָעֲדוּ הָלְאָה, צִוָּה הַכַּלִיף עַל הַמִּשְׁנֶה לָשִׂים לֵב בְּדִיּוּק לַמָּקוֹם וּלְצַוּוֹת עַל הָעֶלֶם לָבוֹא מִבְּלִי כָּל סֵרוּב מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁצִוָּה עַל הָעִוֵּר לָבוֹא לְפָנָיו. בְּטֶרֶם הִגִּיעַ הַכַּלִיף אֶל אַרְמוֹנוֹ, רָאָה בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת, שֶׁלֹּא עָבַר בּוֹ מִזֶּה חֳדָשִׁים רַבִּים, בַּיִת בָּנוּי מֵחָדָשׁ, שֶׁנִּרְאָה לוֹ כְּאַרְמוֹן שֶׁל אַחַד רַבֵּי הַמְּדִינָה. שָׁאַל אֶת הַמִּשְׁנֶה, אִם הוּא מַכִּיר אֶת בְּעָלָיו. אָמַר לוֹ שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, אַךְ יִשְׁאַל לְהִוָּדַע הַדָּבָר. שָׁאַל פִּי אַחַד הַשְּׁכֵנִים וְאָמַר לוֹ שֶׁבַּעַל־הַבַּיִת הוּא אִישׁ יָדוּעַ בְּשֵׁם כַ’וָאגָ’ה חַסַן, וּלְפִי עִסְקוֹ הוּא מְכֻנֶה הַחַבָּל². הוּא עַצְמוֹ רָאָה אִישׁ זֶה בַעֲבוֹדָתוֹ בִימֵי עָנְיוֹ וּמְרוּדוֹ, וְאוּלָם אֵין הוּא יוֹדֵעַ כֵּיצַד הֵאִירוּ לוֹ הַצְלָחָה וּמַזָּל אֶת פְּנֵיהֶם. וְאָכֵן כַ’וָאגָ’ה זֶה רָכַשׁ לוֹ הוֹן לְלֹא גְבוּל בְּמִדָּה שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לְשַׁלֵּם בְּישֶׁר וּבְשֶׁפַע אֶת כָּל הַהוֹצָאוֹת, שֶׁקִבֵּל עַל עַצְמוֹ בִּבְנוֹתוֹ אֶת הַבַּיִת. חָזַר הַמִּשְׁנֶה אֶל הַכַּלִיף וּמָסַר לוֹ אֶת אֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ, אָמַר לוֹ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים: “עָלַי לִרְאוֹת אֶת כַ’וָאגָ’ה חַסַן הַחַבָּל. הַמִּשְׁנֶה, לֵךְ אֵפוֹא וֶאֱמֹר לוֹ, שֶׁיָּבוֹא אֶל אַרְמוֹנִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקָבַעְתָּ לַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים”. מִלֵּא הַמִּשְׁנֶה אֶת פְּקֻדַּת אֲדוֹנָיו. מִמָּחֳרַת הַיּוֹם אַחֲרֵי תְפִלַּת בֵּין הָעַרְבַּיִם, פָּרַשׁ הַכַּלִיף לְחֶדְרוֹ הַמְיֻחָד לוֹ, הִכְנִיס גַ’עְפָר אֶת שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים שֶׁעֲלֵיהֶם דִּבַּרְנוּ וְהִצִּיג אוֹתָם לִפְנֵי הַכַּלִיף. נָפְלוּ כָּל הַשְּׁלשָׁה לְרַגְלָיו. כְּשֶׁקָּמוּ שָׁאַל הַכַּלִיף אֶת הָעִוֵּר לִשְׁמוֹ. אָמַר לוֹ: “בָּבָּא עַבְּדֻללַּהּ³ שְׁמִי”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “עֶבֶד אַללָּהּ. מִנְהָג זֶה שֶׁנָּהַגְתָּ תְּמוֹל, בְּבַקֶּשְׁךָ נְדָבוֹת, נִרְאָה לִי מוּזָר, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְמַלֵּא מְבֻקָּשְׁךָ, אִם לֹא מִתּוֹךְ שִׁקּוּל־דַּעַת מְסֻיָּם. יָתֵר עַל כֵּן הָיִיתִי אוֹסֵר עָלֶיךָ מֵאָז לְעוֹרֵר חֹסֶר נִמּוּס מִן הַיּוֹם וָהָלְאָה בַהֲמוֹן הָעָם. עַכְשָׁו הֲרֵי בִקַּשְׁתִּיךָ לָבוֹא לְכָאן, לִשְׁמֹעַ מִפִּיךָ, מַה הוּא שֶׁגָּרַם לְךָ לְהִשָּׁבַע אוֹתָהּ שְׁבוּעָה, שֶׁסִּפַּרְתָּ לִי עַל אוֹדוֹתֶיהָ, שֶׁאוּכַל לִשְׁפֹּט יוֹתֵר טוֹב, אִם טוֹב עָשִׂיתָ בָּזֶה אוֹ רָע, וְאִם אַסְכִּים שֶׁתַּמְשִׁיךְ בְּמַעֲשְׂךָ, שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא דוּגְמָה רָעָה. הַגִּידָה לִי גָלוּי, כֵּיצַד עָלָה בְדַעְתְּךָ רַעְיוֹן־חֲסַר־בִּינָה כְּמוֹ זֶה, וְאַל תַּעֲלִים מִמֶּנִּי כְלוּם, שֶׁכֵּן חָפֵץ אֲנִי לָדַעַת אֶת הָאֱמֶת. אֶת הָאֱמֶת כֻּלָּהּ”. נִבְהַל בָּבָּא עַבְּדֻללַּה לְמִשְׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה וְנָפַל שֵׁנִית לְרַגְלֵי הַכַּלִיף וּפָנָיו לָאָרֶץ, וּכְשֶׁהִתְרוֹמֵם שׁוּב אָמַר: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, מְבַקֵּשׁ אֲנִי סְלִיחַת מַעֲלָתְךָ עַל חֻצְפָּתִי, כְּשֶׁהֵעַזְתִּי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, יָתֵר עַל כֵּן לִלְחֹץ עָלֶיךָ מַשֶּׁהוּ הַנִּרְאֶה בֶאֱמֶת נֶגֶד הַשֵּׂכֶל הַבָּרִיא. מוֹדֶה אֲנִי בְחֶטְאִי, וְאוּלָם הֱיוֹת שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הִכַּרְתִּי אֶת מַעֲלָתְךָ, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ חֶסֶד, וּמַעְתִּיר אֵלֶיךָ שֶׁתָּשִׁיב אֶל לִבְּךָ שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶת רוּם מַעֲלָתְךָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמְּשֻׁנֶּה שֶׁבְּמִנְהָגִי, הֲרֵי מוֹדֶה אֲנִי, שֶׁהוּא נִרְאֶה מוּזָר בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם. וְאוּלָם בְּעֵינֵי אַללָּהּ רַק עֹנֶשׁ קַל הוּא שֶׁקִּבַּלְתִּי עַל עַצְמִי. עַל חֵטְא נוֹרָא שֶׁחָטָאתִי, וְשֶׁאֵין כַּפָּרָה שֶׁיְּכוֹלָה לְכַפֵּר עָלָיו, אִם גַּם יִסְטְרוּ עַל לֶחְיִי כָּל בְּנֵי־הָאָדָם שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. רוּם מַעֲלָתוֹ יִשְׁפֹּט בַּדָּבָר בְּעַצְמוֹ, כְּשֶׁאֲסַפֵּר סִפּוּרִי כְּפִי שֶׁפָּקַדְתָּ עָלַי, וְהִגַּדְתִּי לְךָ סוּג חֵטְא זֶה מַהוּ”.

הִתְחִיל לְסַפֵּר

"אֲדוֹנִי הַכַּלִיף, אֲנִי הַשָּׁפָל בַּעֲבָדֶיךָ נוֹלַדְתִּי בְבַגְדָּאד. עָזְבוּ לִי אָבִי וְאִמִּי, שֶׁמֵּתוּ בָזֶה אַחַר זֶה תּוֹךְ יָמִים מִסְפָּר, הוֹן רָב, שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לִי לְכָל יְמֵי חַיַּי. וְאוּלָם אָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי אֶת עֶרְכּוֹ, וּבִזְבַּזְתִּיו בְּמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר בְּתַעֲנוּגוֹת וְחַיֵּי הוֹלֵלוּת, שֶׁכֵּן לֹא נָתַתִּי דַעְתִּי עַל חִסָּכוֹן וּלְהַרְבּוֹת הוֹנִי. כְּשֶׁנּוֹתַר רַק מְעַט מֵהוֹנִי, הִתְחָרַטְתִּי עַל מִנְהָגִי הָרַע, וְנָתַתִּי עָמָל לְנַפְשִׁי וְהָיִיתִי מִתְעַנֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה לְהַגְדִּיל אֶת מְנַת הַהוֹן שֶׁנִּשְׁאַר בְּיָדִי. צָדְקוּ כְשֶׁאָמְרוּ: “אַחֲרֵי הַבִּזְבּוּז בָּאָה הַכָּרַת־הָעֶרֶךְ”. אָסַפְתִּי לִי קִמְעָא קִמְעָא שְׁמוֹנִים גָּמָל, הִשְׂכַּרְתִּים לְסוֹחֲרִים, וְכָךְ נִכְנַס לִי מִדֵּי פַעַם בְּפַעַם רֶוַח הָגוּן. מִלְּבַד זֶה הָיִיתִי מַשְׂכִּיר אֶת עַצְמִי עִם גְּמַלַּי, וְכָךְ עָבַרְתִּי בְכָל אַרְצוֹת וּגְלִילוֹת מַעֲלָתְךָ. קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, קִוִּיתִי לִצְבֹּר עַד מְהֵרָה הוֹן לְאֵין סְפֹר עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהִשְׂכַּרְתִּי אֶת גְּמַלָּי.

פַּעַם אַחַת הֵבֵאתִי סְחוֹרוֹת שֶׁל סוֹחֲרִים לְבָצְרָה לְשָׁלְחָן בִּסְפִינָה לְהֹדּוּ וְהָיִיתִי בְדַרְכִּי חֲזָרָה לְבַגְדָּאד. בְּשָׁעָה שֶׁנָּסַעְתִּי הַבַּיְתָה, אֵרַע שֶׁעָבַרְתִּי עַל פְּנֵי מִישׁוֹר, שֶׁהָיוּ בוֹ שְׂדוֹת־מִרְעֶה מְצֻיָּנִים. וְאוּלָם הוּא הָיָה שְׂדֵה בוּר וְרָחוֹק מִכָּל כְּפָר. הוֹרַדְתִּי אֶת אֻכָּפֵי הַמַּשָּׂא מֵעַל הַגְּמַלִּים. שַׂמְתִּי בְרַגְלֵיהֶם כְּבָלִים וּקְשַׁרְתִּים זֶה אֶל זֶה, שֶׁיִּרְעוּ בַּיֶּרֶק וּבַשְּׁטִיחִים הַדְּשֵׁנִים, מִבְּלִי לִתְעוֹת בַּמֶּרְחָק. פִּתְאֹם הוֹפִיעַ דֶּרְוִישׁ שֶׁעָשָׂה דַרְכּוֹ רַגְלִי לְבָצְרָה, יָשַׁב לְצִדִּי לִמְצֹא מְנוּחָה אַחֲרֵי אִי־הַמְּנוּחָה. שְׁאִלְתִּיו מֵאַיִן בָּא וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ וְאַף הוּא פָנָה אֵלַי בִּשְׁאֵלָה דוֹמָה לְזוֹ, וְאַחֲרֵי שֶׁהִגַּדְנוּ זֶה לָזֶה אֶת אֲשֶׁר אִתָּנוּ, הוֹצֵאנוּ אֶת מְזוֹנֵנוּ וְשָׁבַרְנוּ אֶת רַעֲבוֹנֵנוּ, כְּשֶׁאָנוּ מְשׂוֹחֲחִים בִּשְׁעַת אֲכִילָה עַל דְּבָרִים מִדְּבָרִים שׁוֹנִים. אָמַר הַדֶּרְוִישׁ: “יוֹדֵעַ אֲנִי מָקוֹם בַּקִּרְבָה, שֶׁבּוֹ טָמוּן אוֹצָר, וְעָשְׁרוֹ רַב לְהַפְלִיא עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאַף אִם אַתָּה טוֹעֵן עַל גְּמַלֶּיךָ אֶת הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד בְּיוֹתֵר מִמַּטְבְּעוֹת הַזָּהָב וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת מִן הָאוֹצָר, לֹא יֵרָאֶה בוֹ כָּל פֶּרֶץ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַחְתִּי עַד מְאֹד, וְאַחֲרֵי שֶׁהֲבִינוֹתִי מִמַּרְאֵה פָּנָיו וְדֶרֶךְ עֲמִידָתוֹ, שֶׁאֵין הוּא מְשַׁקֵּר לִי, קָפַצְתִּי וְנָפַלְתִּי עַל צַוָּארָיו, אוֹמֵר: ‘הוֹי קְדוֹשׁ־אַללָּהּ, שֶׁאֵינֶנּוּ לָהוּט אַחֲרֵי נִכְסֵי הָעוֹלָם־הַזֶּה, וַאֲשֶׁר פָּרַשׁ מִכָּל תַּאֲווֹת הָאָרֶץ וַהֲדָרָהּ, וַדַאי תֵּדַע בְּרוּרוֹת בִּדְבַר אוֹצָר זֶה, שֶׁכֵּן אֵין דָּבָר נִסְתָּר מִקְּדוֹשִׁים שֶׁכְּמוֹתְךָ. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, הַגֵּד לִי הֵיכָן יֵשׁ לִמְצֹא אוֹתוֹ, שֶׁאוּכַל לִטְעֹן עַל שְׁמוֹנִים גְּמַלַּי מִטְעַן גְּרוּטָאוֹת שֶׁל זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, יוֹדֵעַ אֲנִי יָפֶה שֶׁאֵין אַתָּה לָהוּט אַחֲרֵי עשֶׁר הָעוֹלָם־הַזֶּה. וְאוּלָם קַח אֶחָד מִשְׁמוֹנִים גְּמַלַּי אֵלֶּה שָׂכָר וְתוֹדָה עַל טוּבְךָ’. כֵּן אָמַרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי, וְאוּלָם בְּלִבִּי הָיִיתִי מִצְטָעֵר מִן הָרַעְיוֹן, שֶׁאַפְסִיד מִטְעַן גָּמָל אֶחָד מִן הַמַּטְבְּעוֹת וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. כְּמוּבָן שַׂמְתִּי דַעְתִּי עַל כָּךְ שֶׁשִּׁבְעִים וְתִשְׁעָה הַגְּמַלִּים הַנּוֹתָרִים יַחֲזִיקוּ עֲלֵיהֶם דֵּי הוֹן לְהַשְׂבִּיעַ אֶת לִבִּי רָצוֹן. וַעֲדַיִן אֲנִי מְהַסֵּס בְּרוּחִי, הֶרֶף־עַיִן אֶחָד, מוֹדֶה בַדָּבָר, וּבַשֵּׁנִי שׁוּב מַרְגִּישׁ חֲרָטָה, כְּשֶׁהִרְגִּישׁ הַדֶּרְוִישׁ תַּאֲוַת הַבֶּצַע שֶׁלִּי וְהַלְּהִיטוּת אַחֲרָיו וְאִי־הַקְּבִיעוּת בְּנַפְשִׁי, וְאָמַר לִי: “לֹא, אָחִי, גָּמָל אֶחָד יָחִיד לֹא יַסְפִּיק לִי בִשְׂכַר זֶה שֶׁאַרְאֶה לְךָ אֶת זֶה הָאוֹצָר כֻּלּוֹ. רַק בִּתְנַאי אֶחָד אַרְאֶה לְךָ אֶת הַמָּקוֹם, וְהוּא שֶׁנּוֹבִיל שְׁנֵינוּ אֶת הַגְּמַלִּים לְשָׁם וְנִטְעֲנֵם אֶת הָאוֹצָרוֹת וְתִתֵּן לִי אֶת־הַחֵצִי הָאֶחָד וְהַחֵצִי הַשֵּׁנִי יִהְיֶה לְךָ. בְּאַרְבָּעִים גְּמַלִּים טְעוּנִים מַתָּכוֹת יְקָרוֹת יָכוֹל אַתָּה לִקְנוֹת לְעַצְמְךָ יוֹתֵר מֵאֶלֶף גָּמָל”. כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאֵין לְסָרֵב, אָמַרְתִּי: “יְהִי כֵן. מְקַבֵּל אֲנִי הַצָּעָתְךָ, וְאֶעֱשֶׂה כַאֲשֶׁר חָפַצְתָּ”. שֶׁכֵּן שָׁקַלְתִּי הַדָּבָר בְּדַעְתִּי וְיָדַעְתִּי יָפֶה שֶׁמַּשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל שֶׁל זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת יִהְיֶה דַי לִי וּלְהַרְבֵּה דוֹרוֹת שֶׁל צֶאֱצָאַי אַחֲרַי, וְאַף זֹאת, חָשַׁשְׁתִּי, שֶׁאִם אֲסָרֵב לוֹ, אֶהְיֶה מִתְחָרֵט לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, שֶׁהִנַּחְתִּי לְאוֹצָר גָּדוֹל כָּזֶה לְהִשְׁתַּמֵּט מִתַּחַת יָדִי. עִם הַסְכָּמָתִי לְכָל אֲשֶׁר אָמַר, הֵבֵאתִי אֶת כָּל גְּמַלַּי יַחַד וְיָצָאתִי לַדֶּרֶךְ עִם הָאִישׁ הֶחָסִיד. אַחֲרֵי שֶׁעָבַרְנוּ דֶרֶךְ קְצָרָה, בָּאנוּ אֶל גֵּב בֵּין שְׁנֵי קִירוֹת סֶלַע תְּלוּלִים שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ כְּמִגְדָּלִים בְּצוּרַת חֲצִי־יָרֵחַ. וְהָיָה הַשְּׁבִיל צַר מְאֹד, עַד שֶׁנֶּאֶלְצוּ הַגְּמַלִּים לִצְעֹד יְחִידִים בָּזֶה אַחַר זֶה. וְאוּלָם הָלְאָה מִזֶּה נִתְרַחֵב הַשְּׁבִיל, וְעָלָה בְיָדֵנוּ לְרִדְתּוֹ בְלִי עָמָל עַד לַנַחַל הַפָּתוּחַ מִתַּחַת לְרַגְלֵינוּ. נֶפֶשׁ אָדָם לֹא נִרְאֲתָה וְלֹא נִשְׁמַע קוֹלָהּ בְּתוֹךְ עֲרָבָה זוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ לֹא הֻפְרַעְנוּ וְהָיְתָה רוּחֵנוּ טוֹבָה עָלֵינוּ וְלֹא פָחַדְנוּ מִכְּלוּם. אָמַר הַדֶּרְוִישׁ: “הַנַּח אֶת הַגְּמַלִּים כָּאן וּבוֹא אִתִּי”. עָשִׂיתִי כְמִצְוָתוֹ, הִבְרַכְתִּי אֶת הַגְּמַלִּים וְהָלַכְתִּי בְעִקְבוֹתָיו. אַחֲרֵי שֶׁהִתְרַחַקְנוּ דֶרֶךְ קְצָרָה מִמְּקוֹם חֲנוֹתֵנוּ, הוֹצִיא אֶבֶן־דֶּלֶק וּמַתֶּכֶת, הִדְלִיק בָּזֶה אֵשׁ וְהִצִּית עֲנָפִים אֲחָדִים, שֶׁאֲסָפָם, וְלָחַשׁ לְחָשִׁים, כְּשֶׁהוּא מֵטִיל מְלֹא יָדוֹ לְבוֹנָה נוֹתֶנֶת רֵיחַ עַז לְתוֹךְ הָאֵשׁ, מִיָּד עָלָה עֲנַן־עָשָׁן וְהִשְׁתַּלְשֵׁל מַעְלָה מָעְלָה, עַד שֶׁכִּסָּה אֶת הֶהָרִים, וְאוּלָם מִיָּד אַחֲרֵי זֶה כְּשֶׁסָּר הָאֵד, רָאִינוּ צוּק סֶלַע אֵיתָן וּנְתִיב בּוֹ הַמּוֹבִיל לְמַעְלָה עַד לְקִירוֹ הַזָּקוּף. שָׁם הָיְתָה בַקִּיר דֶּלֶת פְּתוּחָה, שֶׁדַּרְכָּהּ נִרְאָה בָאֶמְצַע בַּסֶּלַע אַרְמוֹן נֶהְדָּר. הָיָה זֶה מַעֲשֵׂה הָרוּחוֹת, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה בִיכָלְתּוֹ שֶׁל אָדָם אֵיזֶה שֶׁהוּא לְהָקִים כְּמוֹתוֹ. אַחֲרֵי עָמָל רַב עָלָה סוֹף סוֹף בְּיָדֵנוּ לְהִכָּנֵס אֵלָיו, וּמָצָאנוּ בְתוֹכוֹ אוֹצָר גָּדוֹל לְלֹא קֵץ, שֶׁהָיָה צָבוּר בְּסֵדֶר וּמִשְׁטָר מְדֻיָּקִים. כְּשֶׁרָאִיתִי שָׁם הַר שֶׁל מַטְבְּעוֹת זָהָב, נָפַלְתִּי עָלָיו כְּעַיִט עַל טַרְפּוֹ וְהִתְחַלְתִּי לְמַלֵּא כְאַוַת־נַפְשִׁי אֶת הַשַּׂקִּים מַטְבְּעוֹת שֶׁל זָהָב. הָיוּ הַשַּׂקִּים גְּדוֹלִים, וְהָיָה עָלַי לְמַלְּאוֹתָם רַק לְפִי זֶה שֶׁיּוּכְלוּ גְמַלַּי שֵׂאת. גַּם הַדֶּרְוִישׁ הִתְעַסֵּק בְּכָךְ כָּמוֹנִי. וְאוּלָם הוּא לֹא מִלֵּא אֶת שַׂקָּיו אֶלָּא אֲבָנִים טוֹבוֹת וִיקָרוֹת, וְיָעַץ בְּתוֹךְ כָּךְ אוֹתִי לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ. הִשְׁלַכְתִּי אֵפוֹא אֶת מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב הַצִּדָּה וּמִלֵּאתִי אֶת שַׂקַּי בַּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. אַחֲרֵי שֶׁעָשִׂינוּ מְלַאכְתֵּנוּ כְּפִי כֹחוֹתֵנוּ, הֶעֱמַסְנוּ אֶת הַשַּׂקִּים עַל גַּבֵּי גְּמַלֵּינוּ וְהִתְכּוֹנַנוּ לְדַרְכֵּנוּ. וְאוּלָם לִפְנֵי עָזְבֵנוּ אֶת בֵּית הָאוֹצָר שֶׁהָיוּ עֲרוּכִים בּוֹ אֲלָפִים שֶׁל כְּלֵי זָהָב, נִבְחָרִים לְמַרְאֶה, נִכְנַס הַדֶּרְוִישׁ לְתוֹךְ חֶדֶר נִסְתָּר, וְנָטַל מִתּוֹךְ אָרוֹן שֶׁל כֶּסֶף תֵּבַת זָהָב קְטַנָּה, שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה מִשְׁחָה. הֶרְאָה אוֹתָהּ לִי, וְאַחַר כָּךְ שָׂם אוֹתָהּ בְּכִיסוֹ. הֵטִיל שׁוּב לְבֵנָה לְתוֹךְ אֵשׁ וְלָחַשׁ לְחָשָׁיו וְהַשְׁבָּעוֹתָיו. נִסְגְּרָה הַדֶּלֶת וְחָזַר הַסֶּלַע לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. חִלַּקְנו אֶת הַגְּמַלִּים בֵּין שְׁנֵינוּ, נָטַל הוּא אֶת הַחֵצִי הָאֶחָד וַאֲנִי אֶת הַשֵּׁנִי, וְאַחֲרֵי שֶׁעָבַרְנוּ שׁוּב אֶחָד אֶחָד דֶּרֶךְ הַגֵּב הַצַּר וְהַקּוֹדֵר, הִגַּעְנוּ אֶל הָאָרֶץ הַפְּתוּחָה לְפָנֵינוּ. נִפְלְגוּ שָׁם דְּרָכֵינוּ. הוּא שָׂם פָּנָיו לְבָצְרָה וַאֲנִי לְעֵבֶר בַּגְדָּאד. כְּשֶׁעָמַדְתִּי לְעָזְבוֹ, הֶעְתַּרְתִּי עַל הַדֶּרְוִישׁ שֶׁפַע תּוֹדוֹת עַל שֶׁהִמְצִיא לְיָדִי כָּל אוֹתָם הָאוֹצְרוֹת וְהַהוֹן שֶׁעֶרְכָּם אַלְפֵי אֲלָפִים מַטְבְּעוֹת זָהָב וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ מָלֵא תוֹדָה עֲמֻקָּה. חִבַּקְנוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וְשַׂמְנוּ פָנֵינוּ אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ. וְאוּלָם אַךְ נִפְרַדְתִּי מִן הָאִישׁ הֶחָסִיד, לֹא עָבַרְתִּי דֶרֶךְ קְצָרָה, כְּשֶׁהֵבִיא אוֹתִי הַשָּׂטָן לִידֵי נִסָּיוֹן עַל יְדֵי תַאֲוַת־הַמָּמוֹן, וְאָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: “דֶּרְוִישׁ זֶה בּוֹדֵד לְעַצְמוֹ הוּא בָּעוֹלָם, בְּלִי שִׂמְחָה וּבְלִי קְרוֹבִים, וְכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה זָרִים לוֹ, מַה תּוֹעֶלֶת יָבִיאוּ לוֹ מִטְעֲנֵי גָמָל שֶׁל הוֹן מְזֹהָם? וּמִלְּבַד זֶה, הֲרֵי הַדְּאָגָה לִגְמַלִּים אֵלֶּה שֶׁתִּהְיֶה מֻטֶּלֶת עָלָיו, וְאֵין לְדַבֵּר עַל עִנְיַן הָעשֶׁר, שֶׁיְּבִיאוֹ לִידֵי זֶה שֶׁיִּתְרַשֵּׁל בִּתְפִלָּתוֹ בְּאֵימָה וְיִרְאָה. מֵחוֹבָתִי הוּא אֵפוֹא לָקַחַת מֵאִתּוֹ אֲחָדִים מִגְּמַלַּי חֲזָרָה”. הֶחְלַטְתִּי בִקְצָרָה, עָצַרְתִּי אֶת גְּמַלַּי, כָּבַלְתִּי אֶת רַגְלֵיהֶם הַקְּדוּמוֹת וְרַצְתִּי לְהַשִּׂיג אֶת הָאִישׁ הַקָּדוֹשׁ וְקָרָאתִי בִשְׁמוֹ. הוּא שָׁמַע קוֹל מְרוּצָתִי וְהִמְתִּין לִי מִיָּד. כְּשֶׁהִשַּׂגְתִּיו אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּשֶׁעֲזַבְתִּיךָ, עָלְתָה מַחֲשָׁבָה בְדַעְתִּי, הֲרֵי אַתָּה מִתְבּוֹדֵד פָּרוּשׁ, הַפּוֹרֵשׁ מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם־הַזֶּה בְּלֵב טָהוֹר וְעוֹסֵק רַק בִּתְפִלָּה בְכַוָּנָה. וְאִם כֵּן הֲרֵי הַדְּאָגָה לְכָל הַגְּמַלִּים הָאֵלֶּה לֹא תִגְרֹם לְךָ אֶלָּא עָמָל וּתְלָאָה, אִי־מְנוּחָה וּבִזְבּוּז זְמָן יָקָר. וְאִם כָּךְ הֲרֵי מוּטָב שֶׁתִּתְּנֵם לִי חֲזָרָה וְאַל תְּסַכֵּן עַצְמְךָ בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם נְעִימִים וְהַתְּקָלוֹת”. אָמַר לִי הַדֶּרְוִישׁ: “בְּנִי, אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, הַטִּפּוּל בְּכָל הַגְּמַלִּים הָאֵלֶּה יִגְרֹם לִי רַק כְּאֵב רֹאשׁ. קַח מֵהֶם אֵפוֹא כְּכָל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ. לֹא נָתַתִּי דַעְתִּי עַל הַמַּשָּׂא וְהַפֶּגֵע, עַד שֶׁהֵעַרְתָּ אָזְנִי עֲלֵיהֶם. וְאוּלָם מֵעַתָּה הֲרֵי שִׁחְרְרוּנִי מֵהֶם. יְהִי אַללָּהּ יִתְעַלֶּה מַחֲסֶה לְךָ”. לָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ לְפִי זֶה עֲשָׂרָה גְמַלִּים וּבִקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת לְדַרְכִּי. פִּתְאֹם עָלָה בְדַעְתִּי: “אִישׁ חָסִיד זֶה קַל הָיָה בְעֵינָיו לָתֵת עֲשָׂרָה. וְאִם כָּךְ מוּטָב לִדְרשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר”. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: “קָשֶׁה יִהְיֶה לְךָ לְהִסְתַּדֵּר עִם אַרְבָּעִים גָּמָל, תֵּן לִי, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עוֹד עֲשָׂרָה”. אָמַר לִי: “בְּנִי, עֲשֵׂה כְכָל אֲשֶׁר אַתָּה חָפֵץ. קַח לְךָ עוֹד עֲשָׂרָה גְמַלִּים, עֶשְׂרִים יַסְפִּיקוּ לִי”. עָשִׂיתִי כְמִצְוָתוֹ, נָהַגְתִּי אֶת הָעֶשְׂרִים אִתִּי וְצֵרַפְתִּי אוֹתָם אֶל אַרְבָּעִים הַגָּמָל אֲשֶׁר לִי. וְאוּלָם תַּאֲוַת הַבֶּצַע תְּקָפַתְנִי כֻלִּי, וְחָשַׁבְתִּי בַדָּבָר, כֵּיצַד אוּכַל לְהַשִּׂיג עוֹד עֲשָׂרָה גְמַלִּים אֲחֵרִים מֵחֶלְקוֹ. שַׂמְתִּי בַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית פְּעָמַי אֵלָיו, וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה אֲחֵרִים, וְאָכֵן הוֹצֵאתִי אוֹתָם בְּדִבּוּרִים מִיָּדוֹ, וְיֶתֶר מִכֵּן גַּם עֲשֶׂרֶת הַגְּמַלִּים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְיָדוֹ. בְּשִׂמְחָה נָתַן הַדֶּרְוִישׁ אֶת אַחֲרוֹנֵי גְמַלָּיו וְהִתְכּוֹנֵן לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, אַחֲרֵי נָעֲרוֹ אֶת שׁוּלֵי בִגְדּוֹ, וְאוּלָם תַּאֲוָתִי הַמְנֻוֶּלֶת עֲדַיִן לֹא הִרְפְּתָה מִמֶּנִּי. הֲרֵי בְיָדִי שְׁמוֹנִים גָּמָל טְעוּנִים מַטְבְּעוֹת זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וְיָכֹל הָיִיתִי לַחֲזֹר הַבַּיְתָה מְאֻשָּׁר וּשְׂבַע־רָצוֹן עִם הוֹן מַסְפִּיק לִשְׁמוֹנִים דּוֹר, וְאוּלָם הַשָּׂטָן הֵבִיא אוֹתִי עוֹד לִידֵי נִסָּיוֹן, לְהַשִּׂיג אַף אֶת הַתֵּבָה הַקְּטַנָּה שֶׁהַמִּשְׁחָה בְתוֹכָהּ, שֶׁכֵּן דִּמִּיתִי שֶׁבְּתוֹכָהּ מַשֶּׁהוּ יָקָר מֵאֹדֶם. כְּשֶׁנִּפְרַדְתִּי שׁוּב מִמֶּנּוּ וְחִבַּקְתִּיו, נִשְׁאַרְתִּי רֶגַע עוֹמֵד וְאָמַרְתִּי: “מַה בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת בְּתֵבַת הַמִּשְׁחָה הַקְּטַנָּה שֶׁלָּקַחְתָּ בְחֶלְקְךָ? מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ תְּנָה, לִי אַף גַּם זֹאת”. הֶחָסִיד לֹא רָצָה כְלָל וּכְלָל לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה, וּמִתּוֹךְ כָּךְ רַבָּה תְשׁוּקָתִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרָכְשָׁה לִי. יָתֵר עַל כֵּן הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי שֶׁאִם יִתְּנֶנָּה הַקָּדוֹשׁ מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, הֲרֵי טוֹב וְיָפֶה, וְאִם לָאו אֶקַּח אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ בְיָד חֲזָקָה. כְּשֶׁהִכִּיר בְכַוָּנָתִי, הוֹצִיא אֶת הַתֵּבָה מִכִּיס־חָזֵהוּ וְהוֹשִׁיטָה לִי כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “בְּנִי, אִם אָמְנָם רְצוֹנְךָ בְתֵבַת־הַמִּשְׁחָה, הֲרֵינִי נוֹתֵן אוֹתָהּ לְךָ מֵרְצוֹנִי הַטּוֹב. וְאוּלָם קֹדֶם לָכֵן עָלֶיךָ לָדַעַת אֶת כֹּחַ הַמִּשְׁחָה שֶׁבְּתוֹכָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ, אָמַרְתִּי: “מֵאַחַר שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי כָל הַטּוֹבָה הַזֹּאת, אֲבַקֶּשְׁךָ בְּכָל לֵב, אָנָא סַפֵּר לִי עַל דְּבַר מִשְׁחָה זוֹ, וֶאֱמֹר לִי מַה טִּיבָה”. אָמַר לִי: “כֹּחוֹת הַפֶּלֶא שֶׁל מִשְׁחָה זוֹ הֵם נִפְלָאִים וּבִלְתִּי מְצוּיִים מֵעַל לְכָל מִדָּה. כְּשֶׁאַתָּה עוֹצֵם אֶת עֵינְךָ הַשְּׂמָאלִית וּמוֹשֵׁחַ מַשֶּׁהוּ מִמֶּנָּה, מִקְצָת מִן הַמִּקְצָת, עַל גַבָּתָהּ, נִגְלִים לְךָ כָּל אוֹצְרוֹת הָעוֹלָם, הַנִּסְתָּרִים כָּעֵת מִמַּבָּטְךָ, אַךְ אִם עַל עֵינְךָ הַיְמָנִית אַתָּה מוֹשֵׁחַ מִקְצָת מִמֶּנָּה, הֲרֵי אַתָּה נַעֲשֶׂה מִיָּד עִוֵּר לַחֲלוּטִין”. בִּקַּשְׁתִּי לְנַסּוֹת אֶת כֹּחָהּ שֶׁל מִשְׁחַת פְּלָאִים זוֹ, וְשַׂמְתִּי אֶת הַתֵּבָה בְיָדוֹ אוֹמֵר לוֹ: “רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאַתָּה מֵבִין דָּבָר זֶה מִיסוֹדוֹ, אֲבַקֶּשְׁךָ אֵפוֹא שִׂים לִי בְיָדְךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַמִּשְׁחָה עַל גַבַּת עֵינִי הַשְּׂמָאלִית”. עָצַם הַדֶּרְוִישׁ אֶת עֵינִי הַשְּׂמָאלִית וְשִׁפְשֵׁף בְּאֶצְבָּעוֹ מִקְצָת מִן הַמִּשְׁחָה עַל גַּבָּתָהּ, כְּשֶׁפְּתַחְתִּיהָ חֲזָרָה, רָאִיתִי אֶת אוֹצְרוֹת הָאֲדָמָה הַסְּמוּיִים אֲשֶׁר לֹא יִמָּנוּ וְלֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב. אַחַר כָּךְ עָצַמְתִּי אֶת עֵינִי הַיְמָנִית וּבִקַשְׁתִּיו לָשִׂים מִקְצָת מִן הַמִּשְׁחָה גַּם עַל זֹאת. אָמַר לִי: “בְּנִי, הֲרֵי הִזְהַרְתִּיךָ מִזֶּה, שֶׁאַתָּה יָכֹל לְהִתְעַוֵּר לַחֲלוּטִין בִּשְׁתֵּי עֵינֶיךָ אִם אָשִׂים מִן הַמִּשְׁחָה עַל גַּבַּת עֵינְךָ הַיְמָנִית. הַרְחֵק מֵאִתְּךָ מַחֲשָׁבָה טִפְּשִׁית זוֹ. מִשּׁוּם מַה תָּבִיא עַל עַצְמְךָ רָעָה זוֹ מִבְּלִי כָל תּוֹעֶלֶת?” וְאָמְנָם אֱמֶת דִּבֵּר, וְאוּלָם חֹסֶר־הַמַּזָּל הַמְּגֻנֶּה שֶׁלִי חָפֵץ שֶׁלֹּא אַשְׁגִּיחַ בִּדְבָרָיו, אֶלָּא אָמַרְתִּי בְדַעְתִּי: “אִם מְשִׁיחַת גַּבַּת עֵינִי הַשְּׂמָאלִית בַּמִּשְׁחָה כֹּחָהּ עַד כְּדֵי כָךְ הֲרֵי מְשִׁיחַת הָעַיִן הַיְמָנִית, כֹּחָהּ פִּלְאִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכֵּן, בָּחוּר זֶה מִשְׁתַּמֵּט מִמֶּנִּי וּמַעֲלִים מִמֶּנִּי אֶת הָאֱמֶת כֻּלָּהּ”. אַחֲרֵי שֶׁקִּבַּלְתִּי הַחְלָטָה זוֹ בְדַעְתִּי, צָחַקְתִּי וְאָמַרְתִּי לַקָּדוֹשׁ: “אַתָּה מַתְעֶה אוֹתִי מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁלֹא אָפִיק תּוֹעֶלֶת מִן הַסּוֹד, שֶׁכֵּן מְשִׁיחַת גַּבַּת הָעַיִן הַיְמָנִית בַּמִּשְׁחָה צוֹפֶנֶת בְּתוֹכָהּ כֹּחַ רַב יֶתֶר מִזֶּה שֶׁל מְשִׁיחַת גַּבַּת הָעַיִן הַשְּׂמָאלִית, וְאֵין בִּרְצוֹנְךָ אֶלָּא לְהַעֲלִים זֹאת מִמֶּנִּי, הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁאוֹתָהּ מִשְׁחָה עַצְמָהּ תִּהְיֶינָה בָהּ תְּכוּנוֹת מִתְנַגְּדוֹת זוֹ לְזוֹ וְשׁוֹנוֹת”. אָמַר לִי: “אַללָּהּ יִתְעַלֶּה הוּא עֵדִי, שֶׁכֹּחוֹת הַפֶּלֶא שֶׁבַּמִּשְׁחָה אֵינָם אֲחֵרִים מֵאֵלֶּה, שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ עֲלֵיהֶם, יְדִידִי הֶחָבִיב. הַאֲמִינָה לִי שֶׁכֵּן לֹא אָמַרְתִּי לְךָ אֶלָּא הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ”. וּבְכָל זֹאת לֹא חָפַצְתִּי לְהַאֲמִין לִדְבָרָיו, שֶׁכֵּן חָשַׁבְתִּי, מַתְעֶה הוּא אוֹתִי וּמַסְתִּיר מִמֶּנִּי אֶת כֹּחָהּ הָעִקָּרִי שֶׁל הַמִּשְׁחָה. הִפְצַרְתִּי בּוֹ נִסְעָר, כְּשֶׁמַּחֲשָׁבָה טִפְּשִׁית זוֹ מְמַלְּאָה אֶת נַפְשִׁי, לִמְשֹׁחַ הַמִּשְׁחָה עַל גַּבַּת עֵינִי הַיְמָנִית. וְאוּלָם הוּא הוֹסִיף לְסָרֵב וְעָמַד בְּמֵאוּנוֹ וְאָמַר: “הֲלֹא רָאִיתָ כַּמָּה טוֹבָה הִשְׁפַּעְתִּי עָלֶיךָ, וְאֵיכָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת לְךָ רָעָה גְדוֹלָה כָזֹאת? דַּע שֶׁלֹּא זוֹ בִלְבַד, שֶׁזֶּה יָבִיא עָלֶיךָ וַדַּאי סֵבֶל וּתְלָאָה בְּכָל יְמֵי חַיֶּיךָ. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, מַפְצִיר בְּךָ בְּשֵׁם אַללָּהּ יִתְעַלֶּה, חֲדַל מִבַּקָּשָׁתְךָ זוֹ וְהַאֲמִינָה לִדְבָרַי”. וְאוּלָם כְּכָל שֶׁסֵּרֵב יוֹתֵר הִתְעַקַּשְׁתִּי אֲנִי יוֹתֵר, וּלְבַסּוֹף נִשְׁבַּעְתִּי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה בְאַללָּהּ, אוֹמֵר: “דֶּרְוִישׁ, כָּל מַה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ נָתַתָּ לִי בִרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְעַכְשָׁו אֵין אִתִּי אֶלָּא בַקָּשָׁה יְחִידָה זוֹ. בְּשֵׁם אַללָּהּ, אַל נָא תְסָרֵב לִי, מַלֵּא טוֹבָתְךָ זוֹ הָאַחֲרוֹנָה עִמָּדִי. וְכָל אֲשֶׁר יַשִּׂיגֵנִי לֹא אַטִּיל עָלֶיךָ הָאַחֲרָיוּת לְכָךְ. תֵּן לַגּוֹרָל לְהַכְרִיעַ אִם לְטוֹב וְאִם לְרָע”. כְּשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ שֶׁסֵּרוּבוֹ לֹא נָשָׂא פְרִי, וְשֶׁדָּחַקְתִּי אוֹתוֹ בְעַקְשָׁנוּת עַד לַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן, שָׂם מוּעָט מִן הַמּוּעָט מִן הַמִּשְׁחָה עַל גַּבַּת עֵינִי הַיְמָנִית, וּכְשֶׁפָּתַחְתִּי עֵינִי לָרְוָחָה, הָיוּ שְׁתֵּיהֶן עִוְּרוֹת לַחֲלוּטִין. לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת מְאוּמָה בִּגְלַל הָאַפְלוּלִית הַשְּׁחוֹרָה, שֶׁקָּמָה לִפְנֵיהֶן. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם הִנְנִי לְלֹא אוֹר עֵינַיִם וַחֲסַר־יֶשַׁע, כְּפִי שֶׁמָּצָאתָ אוֹתִי. כְּשֶׁנּוֹכַחְתִּי שֶׁנִתְעַוַּרְתִּי, אָמַרְתִּי: “הוֹי דֶרְוִישׁ מֵמִיט אָסוֹן, אֲשֶׁר נִבֵּאתָ בָּא, עַכְשָׁו בָּא”. הִתְחַלְתִּי מְקַלְּלוֹ אוֹמֵר: “מִי יִתֵּן וְלֹא הוֹבַלְתַּנִי אֶל הָאוֹצָר וְלֹא הָיִיתָ נוֹתֵן לִי עשֶׁר זֶה. מַה תּוֹעֶלֶת לִי בְכָל הַזָּהָב הַזֶּה וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת? קַח חֲזָרָה אֶת עֶשְׂרִים גְּמַלֶּךָ, וְהָשֵׁב לִי מְאוֹר־עֵינַי”. אַךְ הוּא עָנָה לִי: “מָה רָעָה עָשִׂיתִי לְךָ? עָשִׂיתִי לְךָ טוֹבוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עָשָׂה מֵעוֹלָם אָדָם לְאָדָם, לֹא אָבִיתָ שְׁמוֹעַ לַעֲצָתִי וְהִקְשֵׁיתָ אֶת לִבְּךָ וּבִקַּשְׁתָּ בְּתַאֲוַת הַבֶּצַע שֶׁבְּךָ לְהַשִּׂיג אֶת כָּל הָעשֶׁר הַזֶּה, וְאַף גַּם לָתוּר אַחֲרֵי הָאוֹצְרוֹת הַגְּנוּזִים. לֹא חָפַצְתָּ לִהְיוֹת שְׂבַע־רָצוֹן בָּזֶה שֶׁהָיָה לְךָ וְהָיִיתָ מַטִּיל סָפֵק בְּמַה שֶּׁאָמַרְתִּי, בְּחָשְׁבְךָ שֶׁמְּרַמֶּה אֲנִי אוֹתְךָ. גּוֹרָלְךָ חֲסַר־תִּקְוָה הוּא לְגַמְרֵי, שֶׁכֵּן לֹא יָשׁוּב אֵלֶיךָ אוֹר עֵינֶיךָ לְנֵצַח נְצָחִים”. אָמַרְתִּי מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת וִילָלוֹת: “אִישׁ חָסִיד, קַח לְךָ חֲזָרָה אֶת שְׁמוֹנִים גְמַלֶּיךָ, טְעוּנִים זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וְסַע לְדַרְכְּךָ, אֲנִי מֵסִיר מֵעָלֶיךָ כָּל אַשְׁמָה. וְאוּלָם מַפִּיל אֲנִי אֶת תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, בְּשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אָנָא הַחֲזֵר לִי אֶת אוֹר עֵינַי, אִם בְּכֹחֲךָ הוּא”. לֹא הֵשִׁיב לִי כָּל תְּשׁוּבָה, אֶלָּא עֲזָבַנִי בָדָד בַּאֲסוֹנִי וְיָצָא מִיָּד לְדַרְכּוֹ לְבָצְרָה, כְּשֶׁהוּא נוֹהֵג לְפָנָיו אֶת שְׁמוֹנִים הַגָּמָל עֲמוּסִים בָּאוֹצָרוֹת. זָעַקְתִּי בְקוֹלֵי קוֹלוֹת וְהִתְחַנַנְתִּי לְפָנָיו לְקַחְתֵּנִי עִמָּדוֹ, לְהוֹצִיאֵנִי מִן הָעֲרָבָה שֶׁמָּוֶת בְּתוֹכָהּ, אוֹ לַהֲבִיאֵנִי עַל הַדֶּרֶךְ בּוֹ עוֹבְרוֹת הָאוֹרְחוֹת. אַךְ הוּא לֹא שָׂם לִבּוֹ לִקְרִיאוֹתַי, וַעֲזָבַנִי שָׁם אַחֲרָיו. כְּשֶׁהָלַךְ הַדֶּרְוִישׁ מֵעָלַי, כִּמְעַט מַתִּי מִצַּעַר וָזַעַם עַל אָבְדַן אוֹר־עֵינַי וְאוֹצְרוֹתַי וּמִתּוֹךְ מְצוּקַת רָעָב וְצָמָא. לְמַזָּלִי עָבְרָה שָׁם מִמָּחֳרַת הַיּוֹם אוֹרְחָה מִבָּצְרָה, וּבִרְאוֹת הַסּוֹחֲרִים אוֹתִי בְּמַצַּב עָצוּב זֶה, רִחֲמוּ עָלַי וְלָקְחוּ אוֹתִי אִתָּם לְבַגְדָּאד. לֹא יָכֹלְתִי אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לִפְשֹׁט יָד כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת לַחְמִי לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנִי. וְכָכָה נַעֲשֵׂיתִי קַבְּצָן וְנָדַרְתִּי נֶדֶר זֶה לִפְנֵי אַללָּהּ יִתְעַלֶּה, שֶׁכַּפָּרָה עַל תַּאֲוַת בִּצְעִי הָאֲרוּרָה וּשְׁאִיפָתִי לְהוֹן, אֲבַקֵּשׁ מִכָּל מִי שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתִי וְנָתַן לִי נְדָבָה, לִסְטֹר עַל לֶחְיִי. מִתּוֹךְ כָּךְ בָּא הַדָּבָר שֶׁהִכְבַּדְתִּי עָלֶיךָ אֶתְמוֹל בְּעַקְשָׁנוּתִי", כְּשֶׁגָּמַר הָעִוֵּר אֶת סִפּוּרוֹ, אָמַר הַכַּלִיף: “בָּבָּא עַבְּדֻללַּהּ, גָּדוֹל הָיָה עֲוֹנְךָ, יִסְלַח לְךָ אֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ. מֵעַכְשָׁו לֹא נוֹתַר לְךָ אֶלָּא לְסַפֵּר מַה שֶּׁעָלָה לְךָ לַחֲסִידִים וְלִנְזִירִים, שֶׁיִּשְּׂאוּ תְפִלָּתָם הַמְּבִיאָה בְרָכָה בַעַדְךָ. אַל תִּדְאַג לְלֶחֶם יוֹמְךָ. גָּמַרְתִּי בְּדַעְתִּי, שֶׁתְּקַבֵּל יוֹם יוֹם לְכַלְכָּלָתְךָ מַתַּת שֶׁל אַרְבָּעָה אֲדַרְכְּמוֹנִים מֵאוֹצַר הַמַּלְכוּת כְּפִי שֶׁאַתָּה זָקוּק לְכָךְ, כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְאוּלָם הִשָּׁמֵר לְךָ לְהִסְתּוֹבֵב מִן הַיּוֹם וָהָלְאָה בְּעִירִי וּלְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת”. הוֹדָה בָּבָּא עַבְּדֻללַּהּ לִנְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים וְאָמַר: “כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי אֶעֱשֶׂה”.

אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל בָּבָּא עַבְּדֻללַּהּ וְהַדֶּרְוִישׁ, פָּנָה בִדְבָרָיו, אֶל הָעֶלֶם הַצָּעִיר, שֶׁרָאָהוּ רוֹכֵב בִּמְהִירוּת רוֹעֶשֶׁת עַל גַּבֵּי הַסּוּסָה וּמַצְלִיף עָלֶיהָ בְאַכְזְרִיּוּת וּמְעַנָּהּ. אָמַר לוֹ: “מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, שְׁמִי סִידִי נֻעְמָאן”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “שְׁמַע נָא סִידִי נֻעְמָאן. רָאִיתִי לְעִתִּים קְרוֹבוֹת פָּרָשִׁים מְאַמְּנִים אֶת סוּסֵיהֶם, וְאַף אֲנִי בְעַצְמִי עָשִׂיתִי כָזֹאת לִפְעָמִים. וְאוּלָם מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי רוֹכֵב עַל סוּסָה בְלִי רַחֲמִים כְּמוֹ שֶרָכַבְתָּ אַתָּה עַל סוּסָתְךָ, שֶׁכֵּן הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בְּאַכְזְרִיּוּת גַּם בַּשּׁוֹט וְגַם בַּמִּשְׁוֶרֶת. כָּל הֶהָמוֹן עָמַד מַבִּיט מָלֵא תִּמָּהוֹן, וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם אָנֹכִי, וְהֻכְרַחְתִּי לְהִשָּׁאֵר עוֹמֵד בִּמְקוֹמִי לַמְרוֹת רְצוֹנִי וְלִשְׁאֹל אֶת פִּי הַמִּסְתַּכְּלִים לְסִבַּת הַדָּבָר. כְּמוּבָן לֹא יָכֹל אִישׁ מֵהֶם לְהַסְבִּיר לִי הָעִנְיָן. כֻּלָּם אָמְרוּ שֶׁהָיִיתָ רוֹכֵב בְּכָל יוֹם עַל הַסּוּסָה בְּצוּרָה גַּסָּה וַאֲיֻמָּה, מַה שֶּׁעוֹרֵר עוֹד יוֹתֵר אֶת תְּמִיהָתִי. וְעַכְשָׁו שׁוֹאֵל אֲנִי אוֹתְךָ לְסִבַּת אַכְזְרִיּוּת לְלֹא רַחֲמִים זֹאת. שִׂים לִבְּךָ לְסַפֵּר לִי הַכֹּל וּלְבִלְתִּי הַעֲלִים דָּבָר”. כְּשֶׁשָּׁמַע סִידִי נֻעְמָאן פְּקֻדַּת נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, יָדַע שֶׁהַשַּׁלִּיט, הֶחְלִיט אֵיתָן לִשְׁמֹעַ הַכֹּל, וְשֶׁלֹּא יִתֵּן לוֹ לָלֶכֶת בְּטֶרֶם יְבָרֵר הַכֹּל. הֶחֱוִירוּ פָּנָיו וְעָמַד בְאֵין הַדִּבֵּר עִמּוֹ כְּעַמּוּד מָלֵא אֵימָה וָפַחַד. אָמַר נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים: “סִידִי נֻעְמָאן, אַל תְּפַחֵד, סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ כֻּלּוֹ, הַבֵּט אֵלַי כְּאִלּוּ הָיִיתִי אַחַד יְדִידֶיךָ, וְדַבֵּר מִבְּלִי כַחֵד. בָּאֵר לִי הַכֹּל, כְּפִי שֶׁהָיִיתָ עוֹשֶׂה אִם הָיִיתָ מְדַבֵּר אֶל אַחַד יְדִידֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים. וְיָתֵר עַל כֵּן, אִם מְפַחֵד אַתָּה לִמְסֹר לִי מַשֶּׁהוּ וְיָרֵא שֶׁמָּא אֶכְעַס, הֲרֵינִי פוֹטֵר אוֹתְךָ מִכָּל עֹנֶשׁ וְסוֹלֵחַ לְךָ סְלִיחָה גְמוּרָה”. חָזְקָה רוּחוֹ שֶׁל סִידִי נֻעְמָאן, כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים מַרְגִּיעִים אֵלֶּה שֶׁל הַכַּלִיף. שִׂכֵּל יָדָיו וְאָמַר: “מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי בָזֶה בְנִגּוּד לַחֹק וְנֹהַג מַעֲלָתְךָ, רְצוֹנִי אֵפוֹא לְמַלֵּא פְקֻדָּתְךָ וּלְסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל הַסִּפּוּר כֻּלּוֹ. אִם חָטָאתִי בְמַשֶּׁהוּ, רְצוֹנִי לְקַבֵּל עָנְשְׁךָ עַל כָּךְ. נָכוֹן הוּא שֶׁרָכַבְתִּי מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עַל הַסּוּסָה וְהֵרַצְתִּי אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת רַבָּה עַל הַכִּכָּר, כְּפִי שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי, וְהִצְלַפְתִּי עָלֶיהָ וְתָקַעְתִּי בְּצַלְעוֹתֶיהָ אֶת הַמִּשְׁוֶרֶת בְּכָל עֹז. רִחַמְתָּ עַל הַסּוּסָה וְחָשַׁבְתָּ אוֹתִי לִקְשֵׁה־לֵב עַל שֶׁנָּהַגְתִּי בָהּ כָּךְ. וְאוּלָם כְּשֶׁתִּשְׁמַע מַה שֶּׁאֵרַע לִי תַּסְכִּים, אִם יִרְצֶה אַללָּה, שֶׁרַק עֹנֶשׁ קַל הוּא עַל חֵטְא שֶׁחָטְאָה, וְרַחֲמֶיךָ יִהְיוּ עָלַי וְחַסְדֶּךָ”. נָתַן הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד רְשׁוּת לָעֶלֶם לְדַבֵּר, וּפָתַח פָּרַשׁ הַסּוּסָה לֵאמֹר:

אֲדוֹנִי רַב הַחֶסֶד וְהַטּוּב, הוֹרַי הָיוּ רַבִּים לְהוֹן וָעשֶׁר. כְּשֶׁמֵּתוּ עָזְבוּ לִבְנָם אַחֲרֵיהֶם הוֹן בְּשֶׁפַע לִצְרָכָיו לְכָל יְמֵי חַיָּיו, וְהָיָה בְיָדוֹ לְבַלּוֹת יָמָיו כְּאַחַד גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה בְּתַעֲנוּגוֹת וְשִׂמְחָה. אֲנִי אֵפוֹא בְּנָם הַיָּחִיד לֹא הָיִיתִי זָקוּק לַחֲשֹׁשׁ וְלִדְאֹג לְמַשֶּׁהוּ, עַד שֶׁהֶחְלַטְתִּי בְּאַחַד הַיָּמִים בִּפְרֹחַ־עֲלוּמַי לָשֵׂאת לִי אִשָּׁה, נַעֲרָה עֵרָה וְעַלִּיזָה וְנֶחְמָדָה לְמַרְאֶה, שֶׁנִּחְיֶה יַחַד בְּאַהֲבָתֵנוּ זֶה לָזֶה וּמִשְׁנֵה־אשֶׁר. וְאוּלָם אַללָּהּ יִתְעַלֶּה לֹא הִסְכִּים שֶׁאֶמְצָא לִי עֵזֶר לְמוֹפֵת כְּנֶגְדִּי. וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא שֶׁהַגּוֹרָל הִשִּׂיאַנִי רַק צַעַר וּתְלָאָה. בִּקַּשְׁתִּי יָדָהּ שֶׁל נַעֲרָה בְתוּלָה שֶׁלְּפִי מַרְאֶהָ הַחִיצוֹנִי וְקַוֵּי פָּנֶיהָ הָיְתָה סֵמֶל הַיֹּפִי וְהַנֹּעַם, וְאוּלָם בְּנַפְשָׁה לֹא הָיְתָה גַּם אַחַת מִסְּגֻלּוֹת שְׁאָר הָרוּחַ וְהַנֶּפֶשׁ. וּכְבָר נִגְלָה בַיּוֹם הַשֵּׁנִי לְנִשּׂוּאֶיהָ רֹעַ תְּכוּנָתָהּ. הֵן יָדַעְתָּ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, שֶׁלְּפִי הַנִּימוּס הַמֻּסְלְמִי שֶׁלָּנוּ אֵין אִישׁ רַשַּׁאי לִרְאוֹת פְּנֵי כַלָּתוֹ לִפְנֵי חֲתֹם קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין, וְאַף אֵינוֹ יָכֹל לִקְבֹּל, כְּשֶׁמִּתְגַּלֶּה שֶׁאִשְׁתּוֹ הַצְּעִירָה שְׂטַן־תְּכָכִים הִיא אוֹ אֲיֻמָּה. עָלָיו לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ אִתָּהּ כְּכָל הָעוֹלֶה בְיָדוֹ, וְלִהְיוֹת אֲסִיר־תּוֹדָה לְגוֹרָלוֹ, אִם טוֹב הוּא וְאִם רַע. כְּשֶׁרָאִיתִי בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת פְּנֵי אִשְׁתִּי הַצְּעִירָה וְנוֹכַחְתִּי שֶׁהִיא יָפָה לְמַעְלָה מִכֹּל, שָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהוֹדֵיתִי לְאַללָּהּ יִתְעַלֶּה, שֶׁנָּתַן לִי רַעֲיָה נְעִימָה שֶׁכְּמוֹתָהּ. לַיְלָה אֶחָד נַחְתִּי עַל יָדָהּ בִּשְׂמָחוֹת וְגִיל־אַהֲבָה, וְאוּלָם מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, כְּשֶׁעָרְכוּ לִשְׁנֵינוּ אֶת סְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם לֹא מְצָאתִיהָ לְיַד הַשֻּׁלְחָן, וְשָׁלַחְתִּי אַחֲרֶיהָ. לֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁבָּאָה וְיָשְׁבָה. הִסְתַּרְתִּי מֹרַת־רוּחִי וְנִמְנַעְתִּי מֵהוֹכִיחָה עַל אֵחֲרָה לָבוֹא. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה הָיָה לִי נִמּוּק רַב לְכָךְ. אֵרַע שֶׁבֵּין הַמַּאֲכָלִים הָרַבִּים, שֶׁעָרְכוּ לְפָנֵינוּ, נִמְצָא פִילוֹ¹ מְצֻיָּן. הִתְחַלְתִּי לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ בְּכַף כַּמִּנְהָג בְּעִירֵנוּ, וְאוּלָם הִיא הוֹצִיאָה תַּחַת זֶה כַּף שֶׁל דְּחוּס־אֹזֶן מִתּוֹךְ כִּיסָהּ, נִקְּרָה בוֹ אֹרֶז זֶה וְאָכְלָה גַרְגִּיר אַחֲרֵי גַרְגִּיר מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁרָאִיתִי מַעֲשֶׂה מְשֻׁנֶּה זֶה, תָּמַהְתִּי מְאֹד, וְאִם כִּי הָיִיתִי כֻּלִּי גוֹעֵשׁ מִכַּעַס פְּנִימִי, אָמַרְתִּי בְּקוֹל רַךְ: “אַמִינָה חֲבִיבָתִי, אֵיזוּ דֶרֶךְ לֶאֱכֹל הִיא זוֹ? הַאִם לָמַדְתְּ זֶה בְּבֵית אָבִיךְ, אוֹ מוֹנָה אַתְּ אֶת גָּרְגִּירֵי הָאֹרֶז לְהַשִּׂיג בְכָךְ סְעוּדָה כִּדְבָעִי? לֹא אָכַלְתְּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמָן אֶלָּא כַּעֲשָׂרָה אוֹ עֶשְׂרִים גַּרְגִּיר. אוֹ שֶׁמָּא בִרְצוֹנֵךְ לַחֲשׂךְ? אִם כָּךְ הֲרֵינִי לְהוֹדִיעֵךְ שֶׁאַללָּהּ יִתְעַלֶּה אָצַל לִי הוֹן לְמַכְבִּיר, אַל תִּדְאֲגִי אֵפוֹא, חֲבִיבָתִי, עֲשִׂי כְפִי שֶׁהַכֹּל עוֹשִׂים, וְאִכְלִי כְפִי שֶׁאַתְּ רוֹאָה אֶת אִישֵׁךְ אוֹכֵל”. הָיִיתִי דֵי־שׁוֹטֶה לְהַאֲמִין, שֶׁהִיא תַבִּיעַ לִי מִסְפַּר־מִלִּים שֶׁל תּוֹדָה. וְאוּלָם הִיא לֹא אָמְרָה גַם מִלָּה אַחַת וְלֹא חָדְלָה לְנַקֵּר גַרְגִּיר אַחֲרֵי גַרְגִּיר. יֶתֶר עַל כֵּן, לְמַעַן הַעֲלוֹת זַעֲמִי יוֹתֵר, עָשְׂתָה הַפְסָקָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה בֵּין גַּרְגִּיר לְגַרְגִּיר. כְּשֶׁהֶעֱלוּ אֶת הַמַּאֲכָל הַשֵּׁנִי, עוּגוֹת, פֵּרְכָה בַעֲצַלְתַּיִם מַשֶּׁהוּ מִמַּעֲשֵׂה־הָאוֹפֶה וְהֵטִּילָה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה פֵרוּרִים לְתוֹךְ פִיהָ. לְמַעֲשֶׂה אָכְלָה פָחוֹת מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְהַשְׂבִּיעַ קֵבָה שֶׁל אַנְקוֹר. הִשְׁתּוֹמַמְתִּי מְאֹד, כְּשֶׁרָאִיתִי קַשְׁיוּת־עָרְפָּהּ וְעַקְשָׁנוּתָהּ, וְאוּלָם אָמַרְתִּי לְעַצְמִי בִּתְמִימוּתִי: “אֶפְשָׁר אֵין הִיא רְגִילָה לֶאֱכֹל בְּיַחַד עִם גְּבָרִים, וְלִפְנֵי כֹל, בַּיְּשָׁנִית הִיא יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה לֶאֱכֹל בְּחֶבְרַת בַּעְלָהּ בְּאֹמֶץ־לֵב. אֶפְשָׁר שֶׁעִם הַזְּמַן תִּנְהַג כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים נוֹהֲגִים”. גַּם חָשַׁבְתִּי, אֶפְשָׁר כְּבָר אָכְלָה אֲרוּחַת הַבֹּקֶר, וְהָלַךְ מִמֶּנָּה תַאֲבוֹנָהּ אוֹ אוּלַי רְגִילָה הִיא לֶאֱכֹל לְבַדָּהּ. מִתּוֹךְ כָּךְ לֹא אָמַרְתִּי כְלוּם וְיָצָאתִי אַחֲרֵי הַסְּעוּדָה הַחוּצָה לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח וְלַעֲשׂוֹת תַּרְגִּילֵי־כִידוֹן כְּשֶׁאֲנִי רוֹכֵב עַל סוּס, וְלֹא הִרְהַרְתִּי יוֹתֵר בָּזֶה. וְאוּלָם כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ שׁוּב לַשֻּׁלְחָן, אָכְלָה אִשְׁתִּי כְּדַרְכָּה לִפְנֵי כֵן. עָמְדָה בִּשְׁטוּתָהּ חַסְרַת־הַדַּעַת. נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתִּי מִזֶּה וְתָמַהְתִּי, כֵּיצַד הִיא נִשְׁאֶרֶת בַּחַיִּים מִבְּלִי מָזוֹן. וְהִנֵּה בְאַחַד הַלֵּילוֹת אֵרַע, שֶׁהִיא מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה שֶׁאֲנִי שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה עֲמוּקָה, קָמָה בְסוֹד מֵעַל צִדִּי, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי עֵר לַחֲלוּטִין. רְאִיתִיהָ יוֹרֶדֶת בְּשֶׁקֶט מֵעַל הַמִּטָּה, כִּמְפַחֶדֶת לְהַפְרִיעֵנִי. הִשְׁתָּאֵיתִי לְאֵין קֵץ עַל שֶׁקָּמָה מִשְּׁנָתָהּ וְעָזְבָה אוֹתִי. הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי לַחֲקֹר בַּדָּבָר הֶעֱמַדְתִּי פָנִים כְּאִלּוּ מַמְשִׁיךְ אֲנִי לִישֹׁן. נָחַרְתִּי, וְאוּלָם שַׂמְתִּי לִבִּי, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב שָׁם, וְרָאִיתִי אוֹתָהּ מְמַהֶרֶת לִלְבּשׁ בְּגָדֶיהָ וְעוֹזֶבֶת אֶת הַחֶדֶר. קָפַצְתִּי מִן הַמִּטָּה, לָבַשְׁתִּי בְגָדַי, תָּלִיתִי חֶרֶב עַל כְּתֵפִי, וְהִסְתַּכַּלְתִּי דֶרֶךְ הַחַלּוֹן לִרְאוֹת לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת. מִיָּד עָבְרָה בַּחֲשַׁאי אֶת הֶחָצֵר, פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת הַמּוֹבִילָה אֶל הָרְחוֹב וּמִהֲרָה לְדַרְכָּהּ. רַצְתִּי אַף אֲנִי דֶרֶךְ הַשַּׁעַר שֶׁעָזְבָה פָּתוּחַ, וְעָקַבְתִּי אַחֲרֶיהָ לְאוֹר הַיָּרֵחַ, עַד שֶׁהָלְכָה לְבֵית־קְבָרוֹת שֶׁנִּמְצָא קָרוֹב לְבֵיתֵנוּ. כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁאַמִינָה אִשְׁתִּי הַצְּעִירָה נִכְנֶסֶת אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת נִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד מִבַּחוּץ, סָמוּךְ עַד מְאֹד לַחוֹמָה, שֶׁיָּכֹלְתִּי לִרְאוֹת מֵעֵבֶר לָהּ, עַד כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ בְדִיּוּק, בְּעוֹד שֶׁהִיא לֹא יָכְלָה לְגַלּוֹת אוֹתִי. וּמַה נִּגְלָה לִי? אַמִינָה יָשְׁבָה כָאן עִם גוּל. מַעֲלָתְךָ וַדַּאי יוֹדֵעַ שֶׁהַגּוּל נִמְנֶה עַל הַשֵּׁדִים הָרָעִים. הֵם הֲלֹא הִנָּם רוּחוֹת לֹא טְהוֹרִים, הַיּוֹשְׁבִים בָּחֳרָבוֹת וּמַפְחִידִים עוֹבְרֵי־דְרָכִים בּוֹדְדִים, וְלִפְעָמִים תּוֹפְסִים אוֹתָם לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרָם. וּכְשֶׁאֵינָם מוֹצְאִים לְאוֹר הַיּוֹם עוֹבֵר־אֹרַח, שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְאָכְלוֹ, סָרִים הֵם בַּלַּיְלָה אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת, חוֹפְרִים וּמוֹצִיאִים פִּגְרֵי מֵתִים וּבוֹלְעִים אוֹתָם. הָיִיתִי מִשְׁתּוֹמֵם וְנִדְהָם, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת אִשְׁתִּי יוֹשֶׁבֶת שָׁם עִם גוּל. חָפְרוּ שְׁנֵיהֶם וְהוֹצִיאוּ פֶגֶר מֵת, שֶׁנִּקְבַּר לִפְנֵי זְמַן קָצָר, מִתּוֹךְ קִבְרוֹ, וְקָרְעוּ הַגוּל וְאִשְׁתִּי אַמִינָה נְתָחִים מִן הַבָּשָׂר וַאֲכָלוּם. וְהָיְתָה רוּחָהּ טוֹבָה עָלֶיהָ בְאוֹתָהּ שָׁעָה, וּפִטְפְּטָה עִם רֵעָהּ. וְאוּלָם בִּהְיוֹתִי בְּמֶרְחָק קְצָת מֵהֶם, לֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִין אֵת אֲשֶׁר הֵם אוֹמְרִים. לְמַרְאֵה זֶה רָעַדְתִּי כֻּלִּי מִפַּלָּצוּת סוֹלֶדֶת. וּכְשֶׁפָּסְקוּ לֶאֱכֹל הִשְׁלִיכוּ אֶת הָעֲצָמוֹת לְתוֹךְ הַקֶּבֶר וְעָרְמוּ עָלָיו עֲרֵמַת עָפָר בַּחֲזָרָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם לָכֵן. כְּשֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בִּמְלָאכָה מְזֹהֶמֶת זֹאת, עֲזַבְתִּים וּמִהַרְתִּי לְבֵיתִי, עָזַבְתִּי אֶת הַדֶּלֶת הַפּוֹנָה לָרְחוֹב חֶצְיָהּ פְּתוּחָה, כְּפִי שֶׁעָשְׂתָה אִשְׁתִּי, וְנִכְנַסְתִּי אֶל חֶדְרִי. הִשְׁלַכְתִּי עַצְמִי עַל הַמִּטָּה, וְעָשִׂיתִי עַצְמִי כְּיָשֵׁן. אַחֲרֵי שָׁעָה קְצָרָה בָּאָה אַמִינָה וְאַחֲרֵי פָשְׁטָהּ אֶת בְּגָדֶיהָ שָׁכְבָה בְשֶׁקֶט לְצִדִּי, וְהִכַּרְתִּי מִתּוֹךְ מַעֲשָׂהּ, שֶׁלֹּא רָאֲתָה אוֹתִי וְאַף לֹא הֶעֶלְתָה בְדַעְתָּהּ שֶׁהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת. דָּבָר זֶה הִרְגִּיעַנִי עַד מְאֹד, אִם כִּי הִרְגַּשְׁתִּי גֹעַל־נֶפֶשׁ לִשְׁכַּב בְּמִטָּה לְיַד אִשָּׁה הַטּוֹרֶפֶת בְּנֵי־אָדָם וּפְגָרִים מֵתִים. וְעִם זֹאת שָׁכַבְתִּי בִמְנוּחָה, לַמְרוֹת רְתִיעָתִי הָרַבָּה, עַד אֲשֶׁר קָרָא הַמֻּאַזִּן לִתְפִלַּת הַבֹּקֶר. קַמְתִּי, הִתְרַחַצְתִּי כַדָּת לַתְּפִלָּה וְשַׂמְתִּי פְעָמַי לַמִּסְגָּד. אַחֲרֵי שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי וּמִלֵּאתִי סֵדֶר הַתְּפִלָּה כַּדָּת, שׁוֹטַטְתִּי בְתוֹךְ הַגַּנּוֹת, וְאַחֲרֵי הֲשִׁיבִי אֶל לִבִּי, כְּשֶׁאֲנִי מְשׁוֹטֵט, אֶת כָּל הָעִנְיָן הִגַּעְתִּי לִידֵי הַכָּרָה, שֶׁעָלַי לְהַצִּיל אֶת אִשְׁתִּי מֵחֲבֵרָהּ וְלַהֲסִירָהּ מִן הַהֶרְגֵּל לֶאֱכֹל מֵתִים. בָּאתִי בְמַחֲשָׁבָה זוֹ הַבַּיְתָה בִּשְׁעַת הָאֹכֶל, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אַמִינָה חוֹזֵר הַבַּיְתָה, צִוְּתָה עַל הַמְשָׁרְתִים לְהָבִיא אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. יָשַׁבְנוּ שְׁנֵינוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן, וְאוּלָם הִיא הִתְחִילָה כְּמוֹ קֹדֶם לָכֵן לִנְקֹר אֶת הָאֹרֶז גַרְגִּיר אַחֲרֵי גַרְגִּיר. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִשְׁתִּי הַחֲבִיבָה, לֹא טוֹב בְּעֵינַי לִרְאוֹת אוֹתָךְ נוֹקֶרֶת כָּל גַּרְגִּיר כְּמוֹ תַרְנְגֹלֶת, אִם אֵין מַאֲכָל זֶה לְפִי טַעֲמֵךְ, הֲרֵי לָנוּ, בְּחֶסֶד אַללָּהּ וּבְטוּב שַׁדַּי, כָּל מִינֵי מַאֲכָלִים לְפָנֵינוּ, אִכְלִי אֶת הַמּוֹצֵא־חֵן בְּעֵינַיִךְ מִכָּל הַשְּׁאָר. כָּל יוֹם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן בְּמִינֵי מָזוֹן מִמִּינֵי מָזוֹן שׁוֹנִים, וְאִם אֵין אֵלֶּה מוֹצְאִים חֵן בְּעֵינַיִךְ, עָלַיִךְ רַק לְצַוּוֹת לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּאֲכָל שֶׁנַּפְשֵׁךְ מִתְאַוָּה לוֹ. וְאוּלָם בִּרְצוֹנִי לִשְׁאֹל אוֹתָךְ שְׁאֵלָה אַחַת: 'כְּלוּם אֵין עַל הַשֻּׁלְחָן שׁוּם מַאֲכָל טָעִים וּמֵזִין כִּבְשַׂר־אָדָם, שֶׁאַתְּ דּוֹחָה אֶת כָּל הַמְּזוֹנוֹת, הַמֻּגָּשִׁים לְפָנַיִךְ?” וַעֲדַיִן לֹא גָמַרְתִּי אֶת דְּבָרַי, כְּשֶׁאִשְׁתִּי נוֹכְחָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַל מַעֲלָלֶיהָ בַּלֵּילוֹת. וּמִיָּד כָּעֲסָה כַעַס עָצוּם. פָּנֶיהָ אָדְמוּ כָאֵשׁ. אִישׁוֹנֵי עֵינֶיהָ יָצְאוּ מֵחוֹרֵיהֶן וְהָרִיר יָצָא מִפִּיהָ לְעָצְמַת זַעֲמָהּ. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ בְּמַצָּב זֶה נִבְהַלְתִּי, וְדַעְתִּי וּבִינָתִי עָזְבוּ אוֹתִי מִפַּלָּצוּת לְאֵין קֵץ. וְאוּלָם הִיא לָקְחָה בְסַעֲרַת הִתְרַגְּשׁוּתָהּ סֵפֶל מַיִם שֶׁעָמַד לְיָדָהּ, טָבְלָה אֶצְבָּעָהּ בְּתוֹכוֹ וְלָחֲשָׁה מִסְפַּר מִלִּים, שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לַהֲבִינָן, אַחַר כָּךְ זָרְקָה טִפּוֹת אֲחָדוֹת עָלַי וְאָמְרָה: “אָרוּר שֶׁכְּמוֹתְךָ. הֵהָפֵךְ לְכֶלֶב מִיָּד בְּזֶה הַמָּקוֹם בְּעַד חֻצְפָּתְךָ וּבְגִידָתְךָ”. מִיָּד פָּעֲלוּ עָלַי הַכְּשָׁפִים וְהִיא נָטְלָה בְיָדָהּ מַקֵּל, כִּשְּׁפָה אוֹתוֹ וְהִתְחִילָה לְהַכּוֹת אוֹתִי בְלִי רַחֲמִים, עַד שֶׁהָיִיתִי קָרוֹב לָמוּת. רַצְתִּי מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, וְאוּלָם הִיא רָדְפָה אַחֲרַי עִם הַמַּקֵּל וְהִכְּתָה אוֹתִי בְּכָל כֹּחַ וָעֹז בְּלִי הֶרֶף, עַד שֶׁעָיְפָה כִמְעָט. לְבַסּוֹף דָּחֲפָה בַדֶּלֶת וּפָתְחָה אוֹתָהּ לְמֶחֱצָה לְעֵבֶר הָרְחוֹב, וְרַצְתִּי לְשָׁם לְהַצִּיל חַיָּי. בִּקְּשָׁה לִסְגֹּר בְּפָנַי אֶת הַדֶּלֶת, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתִי מִגּוּפִי. וְאוּלָם אָנֹכִי הֵבַנְתִּי כַּוָּנָתָהּ וְשַׂמְתִּיהָ לְאַל. אָמְנָם נֶאֱלַצְתִּי לְהַשְׁאִיר שָׁם אֶת קְצֵה זְנָבִי. יִלַּלְתִּי יְלָלָה עֲמֻקָּה, וְאוּלָם נִמְלַטְתִּי מִתּוֹסֶפֶת מַכּוֹת, וְחָשַׁבְתִּי אֶת עַצְמִי לִמְאֻשָּׁר שֶׁיָּצָאתִי מִתַּחַת יָדָהּ בְּלִי עֲצָמוֹת שְׁבוּרוֹת. כְּשֶׁעָמַדְתִּי בָרְחוֹב מוֹסִיף לְהֵאָנֵק וְנַעֲנֶה מִכְּאֵב, הִתְנַפְּלוּ עָלַי מִיָּד כַּלְבֵי הָרֹבַע, כְּשֶׁרָאוּ כֶלֶב זָר, נוֹבְחִים עָלַי וּמְנַשְּׁכִים אוֹתִי. רַצְתִּי, זְנָבִי בֵּין רַגְלַי, לְאֹרֶךְ הַשּׁוּק, וְנִמְלַטְתִּי לְתוֹךְ חֲנוּתוֹ שֶׁל אָדָם, מוֹכֵר גֻּלְגָּלוֹת שֶׁל כְּבָשִׂים וְעִזִּים וְרַגְלֵיהֶם. שָׁם זָחַלְתִּי הָלְאָה, וְהִתְחַבֵּאתִי בְּזָוִית אַפְלוּלִית. בַּעַל הַחֲנוּת אָמְנָם הִסֵּס בַּדָּבָר, שֶׁהֲרֵי כָל הַכְּלָבִים נֶחְשְׁבוּ לְלֹא־נְקִיִּים בְּעֵינָיו, וְאוּלָם הִשְׁתַּתֵּף בְּצַעַר מַצָּבִי הֶעָלוּב, וְגֵרֵשׁ אֶת הַכְּלָבִים הַנּוֹבְחִים וְלוֹטְשֵׁי הַשִּׁנַּיִם, שֶׁבִּקְּשׁוּ לָבוֹא אַחֲרַי בְּתוֹךְ הַחֲנוּת. וְכָךְ נִמְלַטְתִּי מִסַּכָּנַת הַמָּוֶת וּבִלִּיתִי כָּל הַלַּיְלָה נֶחְבָּא בְזָוִיתִי. מִמָּחֳרַת הַבֹּקֶר, יָצָא הַקַּצָּב לִקְנוֹת סְחוֹרָתוֹ הָרְגִילָה, גֻּלְגְּלוֹת כְּבָשִׂים וְעִזִּים וְרַגְלֵיהֶם, וּכְשֶׁחָזַר מִזֶּה עִם אוֹצָר גָּדוֹל, הִתְחִיל עוֹרְכָן בַּחֲנוּת לְמִמְכָּר. כְּשֶׁרָאִיתִי חֲבוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל כְּלָבִים, שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל־יְדֵי רֵיחַ הַבָּשָׂר, מִתְאַסְּפִים, נִסְפַּחְתִּי אֲלֵיהֶם, וְאוּלָם בִּרְאוֹת אוֹתִי בַּעַל־הַחֲנוּת בְּתוֹךְ הַכְּלָבִים הָרוֹקְדִים, אָמַר לְעַצְמוֹ: “כֶּלֶב זֶה לֹא אָכַל כְּלוּם מֵאָז אֶתְמוֹל, כְּשֶׁנִּמְלַט פְּעוּר פֶּה רָעֵב לְתוֹךְ חֲנוּתִי וְהִתְחַבֵּא”. הִשְׁלִיךְ אֵלַי חֲתִיכַת בָּשָׂר גְּדוֹלָה בְּעֶרֶךְ, וְאוּלָם אֲנִי בָעַטְתִּי בָזֶה, וְרַצְתִּי אֵלָיו וְכִשְׁכַּשְׁתִּי בִזְנָבִי, שֶׁיָּבִין, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ וְלִמְצֹא מַחֲסֶה בַחֲנוּתוֹ, וְאוּלָם הוּא חָשַׁב שֶׁכְּבָר זָלַלְתִּי לָשֹׁבַע, וְנָטַל מַקֵּל וְאִיֵּם עָלַי וְגֵרְשַׁנִי מִשָּׁם. כְּשֶׁהִכַּרְתִּי שֶׁאֵין הַקַּצָּב רוֹצֶה לִדְאֹג לִי עוֹד, שָׁעַטְתִּי הָלְאָה, וּבְרוּצִי לְכָאן וּלְכָאן, בָּאתִי אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה אֶל מַאֲפִיָּה וְנִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד לְיַד הַדֶּלֶת, שֶׁדַּרְכָּהּ רָאִיתִי אֶת הָאוֹפֶה יוֹשֵׁב לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁלּוֹ. וְאִם כִּי לֹא נָתַתִּי לְהַכִּיר, שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל מַשֶּׁהוּ, הִשְׁלִיךְ אֵלַי פְּרוּסַת לֶחֶם. וְאוּלָם בִּמְקוֹם לַחֲטֹף אוֹתָהּ וּלְבָלְעָהּ בְּתֵאָבוֹן, כְּדֶרֶךְ הַכְּלָבִים כֻּלָּם, שֶׁל נִכְבָּדִים וְשֶׁל נִקְלִים, רַצְתִּי עִמָּהּ אֵלָיו, הִבַּטְתִּי בְפָנָיו וְכִשְׁכַּשְׁתִּי בִּזְנָבִי מַבִּיעַ לוֹ תּוֹדָתִי. שָׂמַח עַל הַנְהָגָתִי הַנְהָגַת חִנּוּךְ טוֹב וְחִיֵּךְ אֵלַי. הִתְחַלְתִּי, אִם גַּם לֹא הָיִיתִי רָעֵב כְּלָל וּכְלָל, לֶאֱכֹל הַלֶּחֶם פְּרוּסָה אַחֲרֵי פְּרוּסָה, כְּדֵי לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינָיו, וּלְהַרְאוֹת לוֹ אוֹת כָּבוֹד. עָלְתָה שִׂמְחָתוֹ עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁרָאָה נִמּוּסִי וּבִקֵּשׁ לְשָׁמְרֵנִי אִתּוֹ בַחֲנוּתוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת כַּוָּנָתוֹ, הִתְיַשַּׁבְתִּי לִי לְיַד הַדֶּלֶת, וְהִבַּטְתִּי אֵלָיו בְּכָבוֹד, וְהֵבִין שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ חָסוּתוֹ לִי. לִטֵּף אוֹתִי וְלָקַח אוֹתִי בְחָסוּתוֹ וּשְׁמָרַנִי אִתּוֹ לִשְׁמֹר חֲנוּתוֹ. וְאוּלָם אֲנִי לֹא חָפַצְתִּי לְהִכָּנֵס אֶל בֵּיתוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס הוּא לְפָנַי. הֶרְאָה לִי מָקוֹם שֶׁאֶשְׁכַּב בּוֹ בַלַּיְלָה וְהֶאֱכִילַנִי יָפֶה בְכָל סְעוּדָה וְנָהַג אִתִּי בְכָל הַיְדִידוּת. וַאֲנִי מִצִּדִּי הָיִיתִי שָׂם לִבִּי לְכָל תְּנוּעָה מִתְּנוּעוֹתָיו, וְהָיִיתִי רוֹבֵץ וְקָם לְפִי מִצְוָתוֹ. וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא מִמְּעוֹנוֹ, בְּכָל שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ לוֹ, הָיָה לוֹקְחֵנִי עִמּוֹ, וּכְכָל שֶׁיָּצָא בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן וְלֹא מְצָאַנִי, הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ, בָּרְחוֹב וְקוֹרֵא לִי בְקוֹל רָם: ‘בַּכְ’תּ, בַּכְ’תּ’,² שֶׁכֵּן כִּנָּה אוֹתִי בְשֵׁם זֶה שֶׁל מַזָּל טוֹב. וְאַךְ שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹ, מִהַרְתִּי לָצֵאת וְקָפַצְתִּי שָׂמֵחַ לִפְנֵי הַדֶּלֶת, וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לִשְׁאֹף רוּחַ צַח, הָיִיתִי רָץ לְצִדּוֹ, קוֹפֵץ לְפָנָיו, מְלַוֶּה אוֹתוֹ, וְתָמִיד מַבִּיט מִפַּעַם לְפַעַם אֶל פָּנָיו. וְכָךְ עָבַר זְמַן מָה, כְּשֶׁאֲנִי חַי אֶצְלוֹ בְּכָל תַּעֲנוּג. אֵרַע יוֹם אֶחָד, שֶׁבָּאָה לַמַּאֲפִיָּה אִשָּׁה לִקְנוֹת לֶחֶם, וּלְשַׁלֵּם לָאוֹפֶה מִסְפַּר אֲדַרְכְּמוֹנִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם הָיָה מַטְבֵּעַ מְזֻיָּף, בְּעוֹד הָאֲחֵרִים טוֹבִים. בָּחַן בְּעָלַי אֶת כָּל מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף, וּכְשֶׁעָמַד עַל הַמַּטְבֵּעַ הַמְזֻיָּף, הֶחֱזִיר אוֹתוֹ וּבִקֵּשׁ אֲדַרְכְּמוֹן כַּהֲלָכָה בִמְקוֹמוֹ. הִתְחִילָה הָאִשָּׁה לָרִיב וְלֹא חָפְצָהּ לְקַבְּלוֹ חֲזָרָה, נִשְׁבְּעָה שֶׁהוּא כַהֲלָכָה. אָמַר הָאוֹפֶה: “אֲדַרְכְּמוֹן זֶה הוּא בְלִי סָפֵק חֲסַר־עֶרֶךְ. רְאִי שָׁם אֶת כַּלְבִּי, אָכֵן רַק כֶּלֶב הוּא, אַךְ שִׂימִי לֵב, הוּא יַגִּיד לָךְ, אִם מַטְבֵּעַ־כֶּסֶף כְּתִקּוּנוֹ הוּא אוֹ מְזֻיָּף”. קָרָא לִי בִשְׁמִי: “בַּכְ’תּ, בַּכְ’תּ”. וּמִיָּד קָפַצְתִּי אֵלָיו, וְהוּא הִשְׁלִיךְ אֶת כָּל מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף לְפָנַי עָל הָאָרֶץ וְאָמַר: “הִנֵּה הִתְבּוֹנֵן לַאֲדַרְכְּמוֹנִים אֵלֶּה, וְאִם נִמְצָא מְזֻיָּף בְּתוֹכָם, הַנַּח אוֹתוֹ הַצִּדָּה לְכָל הָאֲחֵרִים”. הִסְתַּכַּלְתִּי בַּמַּטְבְּעוֹת אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, וּמָצָאתִי אֶת הַמְזֻיָּף. הֶעֱבַרְתִּיו, מִצַּד אֶחָד וְאֶת כָּל הַשְּׁאָר לַצַּד הַשֵּׁנִי, שַׂמְתִּי כַף־רַגְלִי עַל הַמְזֻיָּף, וְכִשְׁכַּשְׁתִּי בַּקָּצֶה הַקָּצוּץ שֶׁל זְנָבִי, בְּהַבִּיטִי בִּפְנֵי בְּעָלַי. הִשְׁתָּאָה הָאוֹפֶה לַחֲרִיפוּת שִׂכְלִי, וְתָמְהָה הָאִשָּׁה מִצִּדָּהּ עַד לְלֹא גְבוּל עַל מַה שֶּׁרָאֲתָה. לָקְחָה חֲזָרָה אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן הַמְזֻיָּף וְנָתְנָה מְתֻקָּן בִּמְקוֹמוֹ. אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלְּקָה הַקּוֹנָה, אָסַף בְּעָלַי אֵלָיו אֶת שְׁכֵנָיו וְאֶת שְׁאֵרֵי־בְשָׂרוֹ וְסִפֵּר לָהֶם הַמַּעֲשֶׂה. זָרְקוּ מַטְבְּעוֹת מְתֻקָּנִים וּמְזֻיָּפִים לְפָנַי עַל הָאָרֶץ, שֶׁאֶסְתַּכֵּל בָּהֶם וְיִרְאוּ אִם אָמְנָם חָכָם אָנֹכִי, כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם בְּעָלַי. חִפַּשְׂתִּי פְעָמִים רַבּוֹת אֶת הַמַּטְבְּעוֹת הַמְזֻיָּפִים מִבֵּין הַמְתֻקָּנִים וְשַׂמְתִּי כַף רַגְלִי עֲלֵיהֶם, מִבְּלִי לִטְעוֹת אֲפִלוּ פַּעַם אַחַת. יָצְאוּ כֻלָּם מִשְׁתָּאִים, וְסִפְּרוּ סִפּוּר זֶה לְכָל מִי שֶׁרָאוּ. נָפוֹצָה הַיְדִיעָה עַל אוֹדוֹתַי בְּכָל מָקוֹם בָּעִיר. הָיִיתִי מְבַלֶּה יוֹם אַחֲרֵי יוֹם כֻּלּוֹ לְהַפְרִיד בֵּין הָאֲדַרְכְּמוֹנִים הַמְתֻקָּנִים וּבֵין הַמְזֻיָּפִים. מֵאוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה כִּבְּדַנִי הָאוֹפֶה כָּבוֹד רַב יֶתֶר, וְכָל יְדִידָיו וּמַכָּרָיו הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ בִצְחוֹק: “אָכֵן בְּכֶלֶב זֶה יֵשׁ לְךָ שֻׁלְחָנִי מְצֻיָּן עַד מְאֹד”. וְהָיוּ כָאֵלֶה שֶׁקִּנְּאוּ בִבְעָלַי עַל מַזָּלוֹ הַטּוֹב, בִּהְיוֹתִי לוֹ בַחֲנוּתוֹ, וְנִסּוּ לְמָשְׁכֵנִי אֲלֵיהֶם. וְאוּלָם הָאוֹפֶה שְׁמָרַנִי אֶצְלוֹ, וְלֹא הָיָה סוֹבֵל שֶׁאָזוּז מִצִּדּוֹ, שֶׁכֵּן הֵבִיאָה לוֹ תְּהִלַּת שְׁמִי הֲמוֹן קוֹנִים מִכָּל חֶלְקֵי הָעִיר, גַּם מִן הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר. אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר בָּאָה אִשָּׁה אַחֶרֶת לִקְנוֹת לֶחֶם בַּחֲנוּתֵנוּ וְשִׁלְּמָה לָאוֹפֶה שִׁשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה שָׁוֶה כְלוּם. בְּעָלַי הוֹשִׁיט אוֹתָם אֵלַי לְבָחֲנָם וְלַעֲמֹד עַל עֶרְכָּם, וְעַד מְהֵרָה הוֹצֵאתִי אֶת הַמְזֻיָּף. שַׂמְתִּי עָלָיו אֶת כַּף רַגְלִי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָאִשָּׁה בְּפָנֶיהָ. נָבוֹכָה עַל־יְדֵי זֶה, וְהוֹדְתָה שֶׁמְּזֻיָּף הוּא וְהִלְּלָה אוֹתִי שֶׁגִּלִּיתִי הַדָּבָר. כְּשֶׁהִסְתַּלְּקָה נָתְנָה לִי אוֹת לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ, מִבְּלִי שֶׁיָּדַע זֹאת הָאוֹפֶה. בֵּינְתַיִם הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל לְאַללָּה יִתְעַלֶּה שֶׁיַּחֲזִיר לִי בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא אֶת צוּרַת הָאָדָם שֶׁלִּי, וּמְקַוֶּה בְּלִי חֲשׂךְ שֶׁאַחַד עַבְדֵי שַׁדַּי הַחֲסִידִים יַכִּיר בְּמַצָּבִי הָאָיֹם וְיָבִיא לִי תְשׁוּעָה. כְּשֶׁפָּנְתָה אוֹתָהּ אִשָּׁה עוֹד פְּעָמִים אֲחָדוֹת וְהִסְתַּכְּלָה בִי, נוֹכַחְתִּי בְּתוֹךְ תּוֹכִי, שֶׁיּוֹדַעַת הִיא אֶת אֲשֶׁר אִתִּי. לֹא הֲסִירוֹתִי עֵינִי מֵעָלֶיהָ, וּכְשֶׁרָאֲתָה זֹאת חָזְרָה, בְּטֶרֶם הִרְחִיקָה צְעָדֶיהָ וְרָמְזָה לִי לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ. הֲבִינוֹתִי רְמָזֶיהָ וְהִתְחַמַּקְתִּי מִן הָאוֹפֶה כְּשֶׁהוּא עָסוּק לְהַסִּיק הַתַּנּוּר, וְהָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹתֶיהָ. שָׂמְחָה עַל כָּךְ לְלֹא גְבוּל, כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְמִצְוָתָהּ וּמִהֲרָה אִתִּי יָשָׁר לְבֵיתָהּ. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְשָׁם, נָעֲלָה אֶת הַדֶּלֶת וְהוֹבִילָה אוֹתִי לְחֶדֶר, שֶׁבּוֹ יָשְׁבָה עַלְמָה יָפָה, לְבוּשָׁה בְּגָדִים מְסֹרָגִים, וּלְפִי קַוֵּי פָנֶיהָ חֲשַׁבְתִּיהָ לְבִתָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַטּוֹבָה, וְהָיְתָה נַעֲרָה זוֹ מֻמְחִית בְּכָל מַעֲשֵׂי־כְשָׁפִים. אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ: “בִּתִּי הַיְקָרָה, הֲרֵי לְפָנַיִךְ כֶּלֶב הַיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין אֲדַרְכְּמוֹנִים מְזֻיָּפִים וּבֵין מְתֻקָּנִים. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה פֶלֶא זֶה, כְּבָר אָמַרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁחַיָּה עֲלוּבָה זוֹ רַק בֶּן־אָדָם הִיא, שֶׁנָּבָל שָׁפָל וְאַכְזָרִי הֲפָכוֹ לְכֶלֶב, לָזֹאת הֶחְלַטְתִּי הַיּוֹם לְהִתְבּוֹנֵן לְחַיָּה זוֹ וּלְהַעֲמִידָהּ בְּנִסָּיוֹן, כְּשֶׁאֲנִי קוֹנָה לֶחֶם בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹפֶה. וּרְאִי נִסָּיוֹן זֶה עָלָה עַל הַצַּד הַיָּפֶה בְיוֹתֵר. בִתִּי הַיְקָרָה, הִתְבּוֹנְנִי יָפֶה לְכֶלֶב זֶה וּרְאִי, אִם אָמְנָם חַיָּה הוּא אוֹ אָדָם שֶׁעַל־יְדֵי כְשָׁפִים הֲפָכוּהוּ לְחַיָּה”. הִתְבּוֹנְנָה אֵלַי, הַנַּעֲרָה שֶׁפָּנֶיהָ הָיוּ רְעוּלוֹת³ בְּצָעִיף וְקָרְאָה: “אִמָּא יַקִּירָה, כֵּן הוּא, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתְּ, וּמִיָּד אוֹכִיחַ לָךְ זֹאת”. קָמָה מִמְּקוֹמָהּ, נָטְלָה אַגַּן מַיִם, וְאַחֲרֵי טָבְלָהּ בָהֶם יָדָהּ, הִזְּתָה עָלַי טִפּוֹת מִסְפָּר וְאָמְרָה: “אִם כֶּלֶב נוֹלַדְתָּ, הֲרֵי כֶּלֶב הִשָּׁאֵר. אַךְ אִם בֶּן־אָדָם נוֹלַדְתָּ, כִּי אָז קַבֵּל בְּכֹחַ מַיִם אֵלֶּה שׁוּב אֶת צוּרָתְךָ שֶׁל בֶּן־אָדָם”. כְּהֶרֶף עַיִן הִתְהַפַּכְתִּי מִצוּרַת כֶּלֶב שׁוּב לְצוּרַת בֶּן־אָדָם. נָפַלְתִּי לְרַגְלֵי הָעַלְמָה וְנָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, מוֹדֶה לָהּ, אַחַר־כָּךְ נָשַׁקְתִּי אֶת שׁוּלֵי בִּגְדָהּ וְאָמַרְתִּי: “גְּבִרְתִּי, רַבַּת חֶסֶד לְאֵין עֲרֹךְ הָיִית לְזָר, שֶׁאֵין אַתְּ מַכִּירָה כְלָל וּכְלָל. אֵיךְ אֶמְצָא מִלִּים לְהוֹדוֹת לָךְ וּלְבָרְכֵךְ, כְּפִי שֶׁמַּגִּיעַ לָךְ? אֲבַקְּשֵׁךְ אֵפוֹא מֵעַתָּה, אָנָא הַגִּידִי לִי כֵּיצַד וּבַמָּה אוּכַל לְהַרְאוֹת לָךְ רִגְשֵׁי־תוֹדָתִי. כָּפוּף אֲנִי לָךְ מֵהַיּוֹם עַל טוּבֵךְ, וַהֲרֵי נַעֲשֵׂיתִי עֶבֶד לָךְ”. סִפַּרְתִּי לָהּ אֶת כָּל סִפּוּרִי כֻלּוֹ, וְהִגַּדְתִּי לָהּ גַּם עַל רִשְׁעוּתָהּ שֶׁל אַמִינָה, וְעַל הָרָעָה שֶׁעָשְׂתָה לִי. הִבַּעְתִּי גַם לְאִמָּהּ תּוֹדָה כָּרָאוּי לָהּ עַל שֶׁהֵבִיאָה אוֹתִי אֶל בֵּיתָהּ. אָמְרָה לִי הָעַלְמָה: “סִידִי נֻעְמָאן, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ, אַל נָא תַּעְתִּיר עָלַי שֶׁפַע תּוֹדוֹתֶיךָ, הֲרֵי יָתֵר מִכֵּן שְׂמֵחָה אֲנִי וּמַבִּיעָה תוֹדָה, עַל שֶׁנִּתַּן לִי לְמַלֵּא שֵׁרוּת זֶה לְרָאוּי לוֹ שֶׁכְּמוֹתְךָ. הָיִיתִי זְמַן רָב בִקְשָׁרִים עִם אַמִינָה אִשְׁתְּךָ בְּטֶרֶם נָשָׂאתָ אוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה. גַּם יָדַעְתִּי שֶׁיָּדָהּ רַב לָהּ בִּכְשָׁפִים, וְאַף הִיא יוֹדַעַת בִּדְבַר אֻמָּנוּתִי, בִּהְיוֹת שֶׁשְּׁנֵינוּ קִבַּלְנוּ תוֹרָה מִמּוֹרָה אַחַת לָנוּ. הָיִינוּ מִזְדַּמְּנוֹת כִּידִידוֹת לְעִתִּים בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ. וְאוּלָם דָּחִיתִי לָבוֹא עוֹד בְחֶבְרָתָהּ בִּגְלַל תְּכוּנָתָהּ וְדַרְכָּהּ הָרָעִים. אַל תְּדַמֶּה שֶׁדַּי לִי, שֶׁהֶחֱזַרְתִּי לְךָ אֶת צוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה, כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ לִפְנֵי כֵן. לֹא כִי אָכֵן עָלַי לָקַחַת מִמֶּנָּה נָקָם כָּרָאוּי לָהּ עַל הָרָעָה שֶׁעָשְׂתָה לְךָ. וְזֹאת אֶעֱשֶׂה עַל יָדְךָ, לְמַעַן תִּגְבַּר עָלֶיהָ. וְתִהְיֶה שׁוּב אָדוֹן בְּבֵיתְךָ וּבַחֲצֵרְךָ. הַמְתֵּן קְצָת כָּאן, עַד שֶׁאֲנִי בָאָה חֲזָרָה”. אָמְרָה וְנִכְנְסָה אֶל חֶדֶר אַחֵר, כְּשֶׁאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב וּמְשׂוֹחֵחַ עִם אִמָּהּ וּמְהַלֵּל הִצְטַיְּנוּתָהּ וְטוּבָהּ כְּלַפַּי, סִפְּרָה לִי הַזְּקֵנָה גַּם עַל פִּלְאֵי מַעֲשֶׂיהָ הַמְיֻחָדִים בְּמִינָם, שֶׁבִּתָּהּ עוֹשָׂה בְכַוָּנָה טְהוֹרָה וּבְאֶמְצָעִים כְּשֵׁרִים, עַד שֶׁחָזְרָה הַנַּעֲרָה וְקֻמְקוּם בְּיָדָהּ וְאָמְרָה: “סִידִי נֻעְמָאן, חָכְמַת־הַכְּשָׁפִים שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת לִי שֶׁאַמִינָה אֵינָהּ בְּבֵיתָהּ בְּשָׁעָה זוֹ, וְאוּלָם תַּחֲזֹר לְשָׁם מִיָּד. מֵאָז הִיא מִתְחַפֶּשֶׂת בִּפְנֵי הַמְשָׁרְתִים וּמַעֲמִידָה פָנִים כְּאִלּוּ הִיא בְצַעַר עַל הַפֵּרוּד מֵאִתְּךָ. מְסַפֶּרֶת הִיא כְאִלּוּ קַמְתָּ פִתְאֹם בְּשִׁבְתְּךָ אִתָּהּ לְיַד הַשֻּׁלְחָן וּמִהַרְתָּ לְאֵיזֶה עִנְיָן חָשׁוּב. אַחַר כָּךְ בָּא פִתְאֹם כֶּלֶב בְּדֶרֶךְ הַדֶּלֶת, וְגֵרְשָׁה אוֹתוֹ בְמַקֵּל”. נָתְנָה לִי הַנַּעֲרָה כַּד קָטָן מָלֵא מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “סִידִי נֻעְמָאן, לֵךְ עַתָּה אֶל בֵּיתְךָ אַתָּה, וְהַמְתֵּן בְּסַבְלָנוּת, כְּשֶׁהַכַּד אִתְּךָ, לְאַמִינָה בְּחָזְרָהּ. הִיא תַחֲזֹר מִיָּד, וְאוּלָם בִּרְאוֹתָהּ אוֹתְךָ תִּבָּהֵל וּתְמַהֵר לְהִמָּלֵט מִיָּדְךָ. וְאוּלָם בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַדָּבָר בְיָדָהּ הַזֵּה עָלֶיהָ טִפּוֹת אֲחָדוֹת מִכּוֹס זֶה וֶאֱמֹר לְחָשִׁים אֵלֶּה שֶׁאֲלַמֵּד אוֹתְךָ. יוֹתֵר אֵין עִמִּי לְהַגִּיד לְךָ. אַתָּה תִרְאֶה בְעֵינֶיךָ מַה שֶּׁיֶּאֱרַע”. אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה הַגְּבֶרֶת הַצְּעִירָה כֵּן, לִמְּדָה אוֹתִי אֶת הַלְּחָשִׁים שֶׁשְּׁמַרְתִּים יָפֶה יָפֶה בְּזִכְרוֹנִי. נִפְרַדְתִּי מִן הַשְּׁתַּיִם וְאָמַרְתִּי לָהֶן שָׁלוֹם, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵיתִי קָרָה כָּל מַה שֶּׁאָמְרָה לִי הַמְכַשֵּׁפָה הַצְּעִירָה. לֹא הִמְתַּנְתִּי זְמַן רָב בַּבַּיִת עַד שֶׁנִּכְנְסָה אַמִינָה. הֶחֱזַקְתִּי אֶת הַכַּד בְּיָדִי, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הִתְחִילָה לִרְעֹד וְלַחֲרֹד וּבִקְּשָׁה לְהִמָּלֵט מִיָּד. וְאוּלָם אֲנִי זָרַקְתִּי עָלֶיהָ טִפּוֹת אֲחָדוֹת וְאָמַרְתִּי אֶת דִּבְרֵי־הַלַּחַשׁ, מִיָּד נֶהֶפְכָה לְסוּסָה, לְאוֹתָהּ חַיָּה שֶׁהוֹאַלְתָּ לִרְאוֹת אוֹתָהּ אֶתְמוֹל, מַעֲלָתְךָ. הִשְׁתָּאֵיתִי מְאֹד לְמַרְאֵה הִשְׁתַּנּוּת זוֹ. תָּפַסְתִּי אֶת הַסּוּסָה בְּרַעֲמָתָהּ, הוֹבַלְתִּיהָ אֶל הָאֻרְוָה וּקְשַׁרְתִּיהָ קֶשֶׁר אַמִּיץ בְּכֶבֶל בַרְזֶל. הִמְטַרְתִּי עָלֶיהָ חֲרָפוֹת עַל רֹעַ דַּרְכָּהּ וְעַל מַעֲשֶׂיהָ הַשְּׁפָלִים, וְהִכִּיתִיהָ בְשׁוֹט, עַד שֶׁנִּתְאַבְּנָה זְרוֹעִי. גָּמַרְתִּי בְּלִבִּי לַהֲרִיצָהּ יוֹם יוֹם בִּמְהִירוּת סוֹעֶרֶת מִסָּבִיב לַכִּכָּר, וּלְהַעֲנִישָׁהּ בְּכָךְ עֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ לָהּ".

שָׁתַק סִידִי נֻעְמָאן, אַחֲרֵי שֶׁסִּפֵּר סִפּוּרוֹ עַד לְסוֹפוֹ, אַךְ מִיָּד הוֹסִיף וְאָמַר: “נְשִׂיא המַּאֲמִינִים, מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁאֵין אַתָּה כּוֹעֵס בִּגְלַל מַעֲשִׂי זֶה. יָתֵר עַל כֵּן דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאַתָּה הָיִיתָ מַעֲנִישׁ אִשָּׁה כָזֹאת יוֹתֵר מִכֵּן”. נָשַׁק אֶת שׁוּלֵי בֶגֶד הַכַּלִיף וְשָׁתַק שׁוּב. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לְהָארוּן אַלרְרַשִׁיד, שֶׁזֶּה הִגִּיד כָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ לְהַגִּיד, אָמַר: “אֱמֶת וְנָכוֹן שֶׁסִּפּוּרְךָ בִּלְתִּי־מָצוּי לְלֹא קֵץ וּמַפְלִיא. אֵין סְלִיחָה לְמַעֲשֶׂיהָ הָרָעִים שֶׁל אִשְׁתְּךָ, וּגְמוּלְךָ לָהּ נִרְאֶה לִי מַתְאִים וְצוֹדֵק. וְאוּלָם רְצוֹנִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ רַק עוֹד אַחַת. כַּמָּה זְמַן תְּעַנֶּה אוֹתָהּ כָּךְ, וְכַמָּה זְמַן תִּשָּׁאֵר בְּצוּרַת חַיָּה? הֲלֹא מוּטָב הָיָה, אִלּוּ הָיִיתָ מְחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא אֶת הַגְּבֶרֶת הַצְּעִירָה שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה־כְשָׁפֶיהָ נִשְׁתַּנְּתָה אִשְׁתְּךָ, וּמְבַקְּשָׁהּ לְהָשִׁיב לָהּ צוּרָתָהּ צוּרַת בֶּן־אָדָם. וְעִם זֶה חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁמְּכַשֶּׁפֶת זוֹ, הַגּוּלָה, כְּשֶׁתִּרְאֶה עַצְמָה חֲזָרָה בְצוּרַת אִשָּׁה וְתַחֲזֹר לְהַשְׁבָּעוֹתֶיהָ וּכְשָׁפֶיהָ, תִּגְמֹל לְךָ, מִי יֵדַע זֹאת, אָסוֹן עוֹד רַב יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁלִּפְנֵי כֵן, וְלֹא תִהְיֶה אַתָּה בַּמַּצָּב לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה”. כָּךְ עָזַב נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אֶת הָעִנְיָן כְּפִי שֶׁהוּא, אִם כִּי הָיָה מִטִּבְעוֹ נוֹחַ וְרַחוּם. וּכְשֶׁפָּנָה אֶל הָאִישׁ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהֵבִיא הַמִּשְׁנֶה לְפָנָיו, אָמַר: “כְּשֶׁעָבַרְתִּי בְּרֹבַע זֶה וָזֶה, הִשְׁתָּאֵיתִי לְמַרְאֵה בֵיתְךָ, גָּדוֹל וְנֶהְדָּר הוּא עַד לִמְאֹד, וּכְשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת פִּי הָאֶזְרָחִים, אָמְרוּ לִי שֶׁהָאַרְמוֹן שַׁיָּךְ לְמִי שֶׁהוּא כַ’וָאגָ’ה חַסַן שְׁמוֹ – הַיְנוּ לְךָ. וְהוֹסִיפוּ עוֹד וְאָמְרוּ, שֶׁלִפְנֵי כֵן הָיִיתָ דַל וְאֶבְיוֹן עַד מְאֹד, וְאוּלָם אַלְלָּהּ יִתְעַלֶּה אָצַל לְךָ בְרָכָה וְשָׁלַח לְךָ עַכְשָׁו מְלֹא הָעשֶׁר, שֶׁהָיָה בְיָדְךָ לְהָקִים בִּנְיָן נֶהְדָּר זֶה. מִלְּבַד זֶה אֵין אַתָּה שׁוֹכֵחַ אֶת מַצָּבְךָ לִפְנֵי־כֵן, אִם כִּי לְךָ בֵּית־מְלָכִים כָּזֶה וְשֶׁפַע עשֶׁר, וְאֵין אַתָּה מְבַזְבֵּז רְכוּשְׁךָ לֹא כְזוֹלֵל וְסוֹבֵא, אֶלָּא מַרְבֶּה אוֹתוֹ עַל־יְדֵי מִסְחָר הָגוּן. כָּל הַשְּׁכֵנִים מְדַבְּרִים טוֹבוֹת עָלֶיךָ, וְאֵין גַּם אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַגִּיד מַשֶּׁהוּ נֶגְדֶּךָ. לְזֹאת רְצוֹנִי לִשְׁמֹעַ עַכְשָׁו מִפִּיךָ אַתָּה אֶת הָאֱמֶת בְּכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה, כֵּיצַד רָכַשְׁתָּ לְךָ שֶׁפַע זֶה שֶׁל עשֶׁר. וְהִזְמַנְתִּיךָ אֵלַי לְמַעַן אֶשְׁמַע בְּאָזְנַי אֲנִי בְּכָל הָעִנְיָנִים. אַל תִּפְחַד אֵפוֹא לְסַפֵּר לִי כָּל סִפּוּרְךָ כֻּלּוֹ. אֵינִי דוֹרֵשׁ מֵאִתְּךָ כְּלוּם, מִלְּבַד לָדַעַת עִנְיַן מַזָּלְךָ הַטּוֹב הַזֶּה. הִתְעַנֵּג כַּאֲשֶׁר לִבְּךָ מְבַקֵּשׁ עַל הַטּוֹב אֲשֶׁר אָצַל לְךָ אַללָּהּ יִתְעַלֶּה, וְתָגִיל נַפְשְׁךָ בּוֹ”. כָּךְ אָמַר הַכַּלִיף, וּדְבָרָיו דִּבְרֵי שֶׁבַח הִרְגִּיעוּ אֶת הָאִישׁ. כָּרַע כַ’וָאגָ’ה חַסַן לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, וְאַחֲרֵי נַשְּׁקוֹ אֶת הַשָּׁטִיחַ לִפְנֵי כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת אָמַר: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֲסַפֵּר לְךָ נֶאֱמָנָה אֲשֶׁר אֵרַע לִי, וְאַלְלָּהּ יִתְעַלֶּה עֵדִי, שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי כְלוּם נֶגֶד חֻקֶּיךָ וּמִצְווֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת. אָכֵן כָּל עָשְׁרִי זֶה כֻלּוֹ בָּא רַק מֵחֶסֶד אַללָּהּ וְטוּבוֹ”. צִוָּהוּ הָארוּן אַלרְרַשִׁיד שׁוּב לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת, וּפָתַח הַלָּה בִּדְבָרִים אֵלֶּה:

אָדוֹן רַב־הַחֶסֶד, הִנְנִי לְסַפֵּר לְמַעֲלָתְךָ, נִשְׁמָע לִפְקֻדַּת הַמַּלְכוּת, עַל הָאֶמְצָעִים וְהַדְּרָכִים שֶׁדַּרְכָּם אִשְּׁרַנִי הַגּוֹרָל בְּעשֶׁר רַב זֶה. וְאוּלָם קֹדֶם לָכֵן חָפֵץ אֲנִי שֶׁתִּשְׁמַע מַשֶּׁהוּ בִדְבַר שְׁנַיִם מִידִידַי, שֶׁגָּרִים בִמְקוֹם־הַשָּׁלוֹם¹ בְּבַּגְדָאד. שְׁנֵיהֶם חַיִּים עֲדַיִן וְיוֹדְעִים אֶת הַסִּפּוּר שֶׁעַבְדְּךָ רוֹצֶה לְסַפֵּר לְךָ כָּעֵת. אֶת הָאֶחָד קוֹרְאִים בְּנֵי־אָדָם בְּשֵׁם סַעְד, וְאֶת הַשֵּׁנִי סַעְדִי. דַּעְתּוֹ שֶׁל סַעְדִי הָיְתָה שֶׁבְּלִי עשֶׁר אֵין אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבִלְתִּי תָלוּי. וּמִלְּבַד זֶה, שֶׁבְּלִי יְגִיעָה קָשָׁה וַעֲבוֹדָה וּבְלִי עֵרָנוּת וּפִקְחוּת אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַשֵּׁר בָּזֶה. אַחֶרֶת הָיְתָה דַעְתּוֹ שֶׁל סַעְד; הוּא סָבַר, שֶׁמַּצָּב טוֹב נוֹפֵל בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל אָדָם לְפִי אֲשֶׁר יֶחֱרַץ הַגּוֹרָל וְהַמַּזָל הַטּוֹב. וְהָיָה סַעְד אִישׁ עָנִי, וְאוּלָם סַעְדִי הָיָה לוֹ מָמוֹן וּרְכוּשׁ וְהָיְתָה בֵינֵיהֶם יְדִידוּת עֲצוּמָה, וְקִרְבַת־הַלְּבָבוֹת זֶה לָזֶה. מֵעוֹלָם לֹא רָבוּ בֵינֵיהֶם עַל מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה, וְרַק עַל זֹאת, הַיְנוּ שֶׁסַעֲדִי סָמַךְ רַק עַל שִׁקּוּל־דַּעַת וְעִיּוּן; כְּנֶגֶד זֶה סַעְד רַק עַל הַגְּזֵרָה וְהַמַּזָּל. אֵרַע יוֹם אֶחָד, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּשְׁבוּ יַחְדָּו, מְשׂוֹחֲחִים בַּבְּעָיָה, אָמַר סַעְדִי: “עָנִי הוּא זֶה שֶׁנּוֹלַד עָנִי וְחַי כָּל יָמָיו בְּדֹחַק וּמַחֲסוֹר אוֹ זֶה שֶׁנּוֹלַד בְּעשֶׁר וּרְוָחָה וְאָבַד כָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ, בְּמֵיטַב יָמָיו וּבָא בְצָרָה וְאֵין בְּכֹחוֹ לִרְכּשׁ שׁוּב אֶת עָשְׁרוֹ לִחְיוֹת עַל־יְדֵי תְבוּנָתוֹ וְחָרִיצוּתוֹ בִּרְוָחָה”. אָמַר לוֹ סַעְד: “לֹא בִּינָה וְלֹא חָרִיצוּת מוֹעִילִים לְמִי־שֶׁהוּא בְמַשֶּׁהוּ, וְרַק מַזָּלוֹ עוֹמֵד לוֹ לְמִישֶׁהוּ לִרְכּשׁ עשֶׁר וּלְשָׁמְרוֹ אִתּוֹ. אָסוֹן וּמַחְסוֹר רַק מִקְרִים הֵם. בִּינָה וְיִשּׁוּב הַדַּעַת אֵינָם וְלֹא כְלוּם. יֵשׁ וָיֵשׁ עֲנִיִּים שֶׁהִגִּיעוּ לְעשֶׁר בְּחֶסֶד מַזָּלָם הַטּוֹב, וְהַרְבֵּה עֲשִׁירִים הִגִּיעוּ עַד לְקַבְּצָנוּת וְעֹנִי לַמְרוֹת יְדִיעָתָם וּמַצָּבָם הַטּוֹב”. אָמַר סַעְדִי: “אַךְ שְׁטֻיּוֹת אַתָּה סָח. וְאוּלָם נִבְחַן נָא אֶת הָעִנְיָן וּנְחַפֵּשׂ לִמְצֹא אָדָם עוֹבֵד, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ רַק אֶמְצָעִים דַּלִּים וְנֶאֱלָץ לִחְיוֹת מִרְוָחָיו יוֹם יוֹם. נַעֲנִיק לוֹ כֶּסֶף, וְאֵין סָפֵק שֶׁהוּא יַגְדִּיל אֶת הוֹנוֹ וְיִחְיֶה בִמְנוּחָה וּרְוָחָה, וְאָז תִּוָּכַח לָדַעַת, שֶׁדְּבָרַי נְכוֹנִים”. כְּשֶׁהָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְדַרְכָּם, עָבְרוּ דֶרֶךְ רְחוֹב שֶׁעָמַד בּוֹ בֵּיתִי, וְרָאוּ אוֹתִי פּוֹתֵל חֲבָלִים, מְלָאכָה שֶׁעָסְקוּ בָהּ אָבִי וַאֲבִי־אָבִי וְדוֹרוֹת רַבִּים לְפָנַי. מִתּוֹךְ מַצַּב בֵּיתִי וּלְבוּשִׁי הִסִּיקוּ שֶׁאֲנִי אֶבְיוֹן. הִצְבִּיעַ סַעְד לַחֲבֵרוֹ עָלַי וְאָמַר: “אִם בִּרְצוֹנְךָ לִבְחֹן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵינוּ עַל־יְדֵי נִסָּיוֹן, הִתְבּוֹנֵן נָא לְבֶן־אָדָם זֶה. הוּא גָר כָּאן זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, וּמַרְוִיחַ מִמְּלַאכְתּוֹ בַחֲבָלִים רַק בְּקשִׁי לְהַחֲזָקָתוֹ וְהַחֲזָקַת בְּנֵי בֵיתוֹ. יוֹדֵעַ אֲנִי מַצָּבוֹ בְדִיּוּק זֶה זְמָן רָב. הוּא הָאָדָם הַטּוֹב לַנִּסָּיוֹן. תְּנָה לֹו אֵפוֹא מַטְבֵּעַ זָהָב וּבְחַן הָעִנְיָן”. אָמַר לוֹ סַעְדִי: “בְּרָצוֹן. אֲבָל תֵּן לָנוּ לַעֲשׂוֹת אִתּוֹ קֹדֶם לַכֹּל הַכָּרָה”. נִגְּשׁוּ אֵלַי שְׁנֵי הַיְדִידִים. הִנַּחְתִּי מְלַאכְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהֶם שָׁלוֹם. אָמַר סַעְדִי: “בִּרְשׁוּתְךָ, מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַרְתִּי: “שְׁמִי חַסַן, וְאוּלָם עַל שֵׁם מְלַאכְתִּי בַּחֲבָלִים קוֹרְאִים לִי כֻלָּם חַסַן אַלְחַבָּאל”. אָמַר לוֹ סַעְדִי: “כֵּיצַד מַצָּבְךָ בִמְלַאכְתְּךָ זוֹ? דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאַתָּה שָׂמֵחַ וּשְׂבַע רָצוֹן עַד מְאֹד בָּהּ. אַתָּה עוֹסֵק בָּהּ זֶה זְמַן רַב בְּמֶרֶץ, וּבְלִי סָפֵק לְךָ כַּנְכִּיס לְמַכְבִּיר וּשְׁאָר אוֹצָרוֹת. הֲרֵי אֲבוֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ עָסְקוּ בִמְלָאכָה זוֹ שָׁנִים רַבּוֹת, וּבְלִי סָפֵק עָזְבוּ לְךָ מָמוֹן רַב וּרְכוּשׁ, שֶׁאַתָּה עָסַקְתָּ בוֹ כִּדְבָעִי וּבְדֶרֶךְ זוֹ וַדַּאי הִגְדַּלְתָּ אֶת רְכוּשְׁךָ עַד לִמְאֹד”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲהָהּ, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֵין לִי בְכִיסִי שׁוּם כֶּסֶף שֶׁאוּכַל לִחְיוֹת בּוֹ בְאשֶׁר אוֹ אַף גַּם לִקְנוֹת לִי דֵי אֹכֶל. מַצָּבִי הוּא כָזֶה, שֶׁאֲנִי טוֹרֵחַ כָּל יוֹם מִבֹּקֶר וְעַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת, לְהַתְקִין חֲבָלִים, וְאֵין לִי גַם זְמַן כְּהֶרֶף עַיִן אֶחָד לָנוּחַ וְעִם כָּל זֶה קָשֶׁה לִי לְהַשִּׂיג לֶחֶם יָבֵשׁ לִי וּלְמִשְׁפַּחְתִּי, לִי אִשָּׁה וַחֲמִשָּׁה יְלָדִים קְטַנִּים שֶׁצְּעִירִים הֵם עֲדַיִן מִהְיוֹת לִי לְעֵזֶר בִּמְלַאכְתִּי זוֹ. וְאוּלָם אֵין הוּא קַל לִדְאֹג לְצָרְכֵיהֶם יוֹם־יוֹם. כֵּיצַד זֶה תַּעֲלֶה אֵפוֹא עַל דַּעְתְּךָ, שֶׁהָיָה בְכֹחִי לֶאֱגֹר אוֹצָרוֹת שֶׁל כַּנְכִּיס וּשְׁאָר דְּבָרִים? הַחֲבָלִים שֶׁאֲנִי פוֹתֵל יוֹם יוֹם הִנְנִי מוֹכֵר מִיָּד, וּמֵהַכֶּסֶף שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל בַּעֲדָם הִנְנִי מוֹצִיא חֵלֶק לִצְרָכַי וּבַשְּׁאָר קוֹנֶה אֲנִי כַּנְכִּיס, שֶׁאֲנִי פּוֹתֵל מִמֶּנּוּ חֲבָלִים מִמָּחֳרַת הַיּוֹם. וְאוּלָם יִשְׁתַּבַּח אַללָּהּ יִתְעַלֶּה, שֶׁלַּמְרוֹת עָנְיִי עָלוּב זֶה, הוּא מְכַלְכְּלֵנוּ לֶחֶם הַמַּסְפִּיק לִמְזוֹנֵנוּ”. אַחֲרֵי שֶׁתֵּאַרְתִּי כָּךְ בְּדִיּוּק אֶת מַצָּבִי, פָּתַח סַעְדִי שׁוּב וְאָמַר: “חַסַן, עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת מַצָּבְךָ, אָכֵן אַחֶרֶת הוּא מֵאֲשֶׁר דִּמִּיתִי. אִם אֶתֵּן לְךָ כִּיס וּבוֹ מָאתַיִם מַטְבְּעוֹת זָהָב. וַדַּאי תַּרְבֶּה אֶת רְוָחֶיךָ בִּמְאֹד מְאֹד וְתוּכַל לִחְיוֹת בִּמְנוּחָה וּרְוָחָה. מָה אַתָּה אוֹמֵר לָזֹאת?” אָמַרְתִּי: “אִם תִּתֵּן לִי בְטוּבְךָ כֶּסֶף רַב כָּזֶה יָכוֹל אֲנִי לְקַוּוֹת לִהְיוֹת עָשִׁיר מִכָּל בְּנֵי דוֹרִי גַּם יַחַד, עִם זֶה שֶׁבַּגְדָאד רַבַּת נְכָסִים וְרַבַּת תּוֹשָׁבִים הִיא”. הוֹצִיא סַעְדִי, שֶׁחֲשָׁבַנִי לְנֶאֱמָן וּבַר־סַמְכָא, כִּיס עִם מָאתַיִם מַטְבְּעוֹת זָהָב מִתּוֹךְ כִּיס בִּגְדוֹ, וְהוֹשִׁיטָם לִי, וְאָמַר: “קַח מָמוֹן זֶה וּסְחַר בּוֹ, יַצְלִיחֲךָ אַללָּהּ. וְאוּלָם שִׂים דַּעְתְּךָ לְטַפֵּל בְּמָמוֹן זֶה בְּכָל הַזְּהִירוּת. אָנֹכִי וִידִידִי סַעְד נִשְׂמַח עַד מְאֹד לִשְׁמֹעַ עַל־דְּבַר הַצְלָחָתְךָ. וּכְשֶׁנַּחֲזֹר וְנִמְצָא אוֹתְךָ בְּאשֶׁר וּבְהַצְלָחָה, נִמְצָא בָזֶה סִפּוּק רַב לָנוּ”. לָקַחְתִּי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֶת הַכִּיס מָלֵא כֶסֶף בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּבְתוֹדָה מִתּוֹךְ לִבִּי, שַׂמְתִּיו בְּכִיס בִגְדִי וְהוֹדֵיתִי לְסַעְדִי, מְנַשֵּׁק שׁוּלֵי בִגְדוֹ. הָלְכוּ מֵאִתִּי שְׁנֵי הַיְדִידִים. וּכְשֶׁרְאִיתִים יוֹצְאִים, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הִמְשַׁכְתִּי בִמְלַאכְתִּי, וְאוּלָם הָיִיתִי בִמְבוּכָה רַבָּה, וְלֹא יָכֹלְתִּי לָשִׁית עֵצָה בְנַפְשִׁי, הֵיכָן לְהַפְקִיד כִּיס זֶה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיוּ בְבֵיתִי לֹא אָרוֹן וְלֹא אַרְגָּז, לְקַחְתִּיו אִתִּי הַבַּיְתָה, וְהִסְתַּרְתִּי הָעִנְיָן מֵאִשְׁתִּי וּמִילָדַי. וּכְשֶׁהָיִיתִי לְבַדִּי וְאֵין רוֹאֶה אוֹתִי, הוֹצֵאתִי עֲשָׂרָה דִּינְרֵי זָהָב לְהוֹצָאוֹת, אַחַר כָּךְ קָשַׁרְתִּי אֶת פִּי הַכִּיס בִּמְשִׁיחָה, וּקְשַׁרְתִּיו הַדֵּק הֵיטֵב בְּתוֹךְ קִפּוּלֵי הַצְּנִיפָה שֶׁלִּי וְצָנַפְתִּי אֶת הַמִּטְפַּחַת מִסָּבִיב לְרֹאשִׁי. אַחַר כָּךְ הָלַכְתִּי אֶל רְחוֹב הַשּׁוּק וְקָנִיתִי אוֹצָר שֶׁל כַּנְכִּיס, וּבְדַרְכִּי הַבַּיְתָה קָנִיתִי מַשֶּׁהוּ בָשָׂר לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב, שֶׁכֵּן עָבַר זֶה זְמַן רַב מֵאָז טָעַמְנוּ בָשָׂר. בְּשָׁעָה שֶׁהָלַכְתִּי חֲזָרָה הַבַּיְתָה עִם הַבָּשָׂר, יָרְדָה עָלַי פִּתְאֹם דָּאָה מִלְּמַעְלָה, וְאִלּוּלֵא שֶׁהִטְרַדְתִּיהָ מֵעָלַי בְּיָדִי הַשְּׁנִיָּה, הָיְתָה חוֹטֶפֶת אֶת הַבָּשָׂר מִתּוֹךְ יָדִי. בִּקְּשָׁה לִתְפֹּשׂ הַבָּשָׂר מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי, וְאוּלָם שׁוּב גֵּרַשְׁתִּיהָ, וּבְשָׁעָה שֶׁעָמַלְתִּי מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ פִּרְאִי לְהַטְרִידָהּ מֵעָלַי, נָפְלָה לְרֹעַ־מַזָּלִי הַצְּנִיפָה מֵעַל רֹאשִׁי. מִיָּד עָטָה אוֹתָהּ דָּאָה אֲרוּרָה וְיָרְדָה לָאָרֶץ וְטָסָה לְדַרְכָּה כְּשֶׁהַצְּנִיפָה בֵּין צִפָּרְנֶיהָ. רַצְתִּי אַחֲרֶיהָ צוֹעֵק בְּקוֹל. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָאֲנָשִׁים בַּשּׁוּק קוֹל צַעֲקָתִי, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וַהֲמוֹן יְלָדִים, עָשׂוּ כְכָל אֲשֶׁר הָיָה בְיָדָם לְהַבְהִיל אֶת הַדָּאָה הַמְאוּסָה הַזֹּאת, לְמַעַן תַּפִּיל לָאָרֶץ אֶת שְׁלָלָהּ, אַךְ רַק לַשָּׁוְא צָעֲקוּ וְהִשְׁלִיכוּ אֲבָנִים, הַדָּאָה לֹא רָצְתָה לְהַפִּיל אֶת הַצְּנִיפָה וְעָפָה עַד מְהֵרָה עַד לִהְיוֹת בִּלְתִּי נִרְאָה כְלָל. הָיִיתִי בְצַעַר רַב וְלִבִּי מַר עָלַי, עַל שֶׁאִבַּדְתִּי אֶת דִּינְרֵי הַזָּהָב, בְּלֶכְתִּי הַבַּיְתָה עִם הַכַּנְכִּיס וְהָאֹכֶל שֶׁקָּנִיתִי. בְּיִחוּד הָיִיתִי מִצְטָעֵר וְנִדְכֶּה בְּרוּחִי, עַד בַּקְּשִׁי אֶת נַפְשִׁי לָמוּת מִבּוּשָׁה, כְּשֶׁהִרְהַרְתִּי בְּמַה שֶׁיֹּאמַר סַעְדִי לְכָךְ, כְשֶׁשָּׁאַלְתִּי נַפְשִׁי, כֵּיצַד יַטִּיל סָפֵק בִּדְבָרַי וְיַחֲשֹׁב סִפּוּרִי לְלֹא־אֱמֶת, כְּשֶׁאֲסַפֵּר לוֹ, שֶׁהַדָּאָה חָטְפָה אֶת הַצְּנִיפָה שֶׁלִּי עִם דִּינְרֵי־הַזָּהָב, וְכֵיצַד יַאֲמִין, וַדַּאי, שֶׁנָּהַגְתִּי בְמִרְמָה וּלְמַעַן הַצְדֵּק עַצְמִי בָּדִיתִי אַגָּדָה מַצְחִיקָה. עַל כָּל פָּנִים שָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה רַבָּה בְּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר בְּיָדִי מֵעֲשֶׂרֶת דִּינְרֵי הַזָּהָב, וּבִלִּיתִי יָמִים אֲחָדִים בְּחַיִּים נֶהְדָּרִים עִם אִשְׁתִּי וִילָדַי. כְּשֶׁהוּצָא כָּל הַכֶּסֶף וְלֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ כְלוּם, הָיִיתִי שׁוּב עָנִי וְנִצְרָךְ כְּמִקֶּדֶם. וְאוּלָם הָיִיתִי שְׂבַע־רָצוֹן וּמוֹדֶה לְאַללָּהּ יִתְעַלֶּה, וְלֹא קִלַּלְתִּי אֶת גּוֹרָלִי. הֲרֵי שָׁלַח לִי בְּחַסְדּוֹ כִּיס זֶה שֶׁל זָהָב בְּמַפְתִּיעַ, וְלָקַח אוֹתוֹ מִמֶּנִּי חֲזָרָה. וְכָךְ הָיִיתִי מַכִּיר־תּוֹדָה לוֹ וּשְׂבַע רָצוֹן, שֶׁהֲרֵי כָל מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אַךְ טוֹב הוּא. עַד מְהֵרָה הִרְגִּישָׁה אִשְׁתִּי, שֶׁלֹּא יָדְעָה מְאוּמָה מִסִּפּוּר דִּינְרֵי הַזָּהָב, שֶׁאֲנִי נִּרְגָּז וְהָיִיתִי מֻכְרָח, לְשֵׁם מְנוּחַת חַיַּי, לַהֲבִיאָהּ בְּסוֹדִי. בָּאוּ גַם הַשְּׁכֵנִים לְשָׁאֲלֵנִי לְמַצָּבִי, וְאוּלָם הָיָה הַדָּבָר נֶגֶד רוּחִי לְסַפֵּר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע; הֲרֵי אֵין בְּיָדָם לְהָשִׁיב אֶת הָאָבוּד, וּבְוַדַּאי הָיוּ שְׂמֵחִים לְאֵידִי עַל אֲסוֹנִי. וְאוּלָם כְּשֶׁלָּחֲצוּ עָלַי, סִפַּרְתִּי לָהֶם הַכֹּל. אֲחָדִים חָשְׁבוּ שֶׁמְּשַׁקֵּר אֲנִי וְלָעֲגוּ לִי. דַּעַת אֲחֵרִים הָיְתָה שֶׁנִּשְׁתַּטֵּיתִי וְאֵינִי בְכָל דַּעְתִּי וְשֶׁדְּבָרַי הֵם פִּטְפּוּט תַּעְתּוּעַ שֶׁל מְשֻׁגָּע, אוֹ פִּטְפּוּט שֶׁל תַּעְתּוּעֵי חֲלוֹמוֹת. הַצְּעִירִים בָּהֶם שָׂמוּנִי לְלַעַג לָהֶם וְשָׂחֲקוּ לַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁאֲנִי, שֶׁבְּכָל יְמֵי חַיַּי לֹא רָאִיתִי דִינַר זָהָב, מִתְיַמֵּר שֶׁהָיוּ לִי דִינְרֵי־זָהָב רַבִּים עַד כְּדֵי כָךְ וְשֶׁדָּאָה חֲטָפָתַם וְעָטָה עִמָּהֶם. רַק אִשְׁתִּי נָתְנָה בְּסִפּוּרִי אֵמוּן שָׁלֵם וּבָכְתָה, מַכָּה עַל לִבָּהּ מִצַּעַר. וְכָךְ עָבְרוּ עָלֵינוּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. אֵרַע יוֹם אֶחָד שֶׁשְּׁנֵי הַיְדִידִים סַעְדִי וְסַעְד בָּאוּ לָרֹבַע שֶׁלִּי, וְאָמַר סַעְד לְסַעְדִי: “רְאֵה, הִנֵּה הָרֹבַע שֶׁבּוֹ חַסַן אַלְחַבָּאל גָּר, הָבָה נִכָּנֵס וְנִרְאֶה, כֵּיצַד הִרְבָּה הוֹנוֹ, וְכֵיצַד הִגִּיעַ לְמַצָּב טוֹב עַל יְדֵי מָאתַיִם דִּינַר־הַזָּהָב שֶׁנָּתַתָּ לו”. אָמַר לוֹ סַעְדִי: “אָמְנָם טוֹבִים דְּבָרֶיךָ, זֶה יָמִים רַבִּים שֶׁלֹּא רָאִינוּ אוֹתוֹ. תָּאֵב אֲנִי לִרְאוֹת פָּנָיו וְאֶשְׂמַח לִשְׁמֹעַ, שֶׁטּוֹב מַצָּבוֹ”. צָעֲדוּ הַשְּׁנַיִם קָדִימָה וְקָרְבוּ לְבֵיתִי. אָמַר לוֹ סַעְד לְסַעְדִי: “אָכֵן רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁעֲדַיִן הוּא כְּמוֹת שֶׁהָיָה, עָנִי וְנִצְרָךְ כְּמִקֶּדֶם, עֲדַיִן לָבוּשׁ הוּא בְגָדִים נוֹשָׁנִים וּקְרוּעִים. רַק הַצְּנִיפָה שֶׁלּוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהִיא חֲדָשָׁה יוֹתֵר בְּמִקְצָת וּנְקִיָּה. הִתְבּוֹנֵן נָא אֶל הַצְּנִיפָה וְהִוָּכַח בְּעַצְמְךָ, אִם כֵּן הוּא כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי”. נִגַּשׁ סַעְדִי וְהִתְקָרֵב אֵלַי, וְנוֹכַח, אַף הוּא שֶׁמַּצָּבִי לֹא נִשְׁתַּנָּה, וּמִיָּד דִּבְּרוּ אֵלַי שְׁנֵי הַיְדִידִים. אַחֲרֵי בִרְכַּת שָׁלוֹם כָּרָגִיל שָׁאַל סַעַד: “חַסַן, כֵּיצַד מַצָּבְךָ, וּמַה בְּעִנְיַן עִסְקֶךָ? הַאִם הֵבִיאוּ לְךָ מָאתַיִם הַדִּינָר תּוֹעֶלֶת וְשִׁפְּרוּ אֶת עִסְקֶךָ?” אָמַרְתִּי: “הוֹ אֲדוֹנַי, כֵּיצַד אוּכַל לְסַפֵּר לָכֶם בִּדְבַר הָאָסוֹן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר קָרַנִי? אֵינִי מֵעֵז לְדַבֵּר מִבּוּשָׁה. וְאוּלָם אֵינִי יָכֹל לְהַסְתִּיר אֶת הַסּוֹד. אָמְנָם דָּבָר מַפְלִיא וּבִלְתִּי־מָצוּי קָם עָלַי, וּכְשֶׁאוֹדִיעַ אֶתְכֶם עִנְיָן זֶה יְמַלֵּא אֶתְכֶם תֵּמַהּ וַחֲשָׁד, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא תַאֲמִינוּ לִי, וְשֶׁאֶעֱמֹד לִפְנֵיכֶם כְּדוֹבֵר שְׁקָרִים. וְעִם זֶה עָלַי לְסַפֵּר לָכֶם הַכֹּל, לַמְרוֹת מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת בְּלִי רָצוֹן”. סִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל פְּרָט וּפְרָט, שֶׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, בְּיִחוּד מַה שֶּׁעָבַר עָלַי עִם הַדָּאָה. וְאוּלָם סַעְדִי חָשַׁד בִּי וְלֹא הֶאֱמִין לִי וְאָמַר: “חַסַן, רַק מַהֲתַלּוֹת תְּדַבֵּר וּרְצוֹנְךָ לִגְנֹב דַּעְתֵּנוּ. קָשֶׁה לְהַאֲמִין סִפּוּר זֶה שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר. אֵין דָּאוֹת עָטוֹת עִם צְנִיפוֹת מִמְּקוֹמָן, וְרַק בִּדְבָרִים שֶׁהֵן יְכוֹלוֹת לְאָכְלָם. רְצוֹנְךָ לְהַעֲרִים עָלֵינוּ, וְאַתָּה אֶחָד מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר בַּעֲלוֹת בְּחֶלְקָם אֲשֶׁר שֶׁלֹּא צָפוּ לוֹ מֵרֹאשׁ, הֵם מַזְנִיחִים אֶת מְלַאכְתָּם וְאֶת עִסְקָם, וְאַחַר כָּךְ, אַחֲרֵי שֶׁבִּזְבְּזוּ הַכֹּל בְּתַעֲנוּגוֹת, הֵם נַעֲשִׂים שׁוּב עֲנִיִּים, וְהֵם נֶאֱלָצִים, אִם בִּרְצוֹנָם וְאִם שֶׁלֹּא בִרְצוֹנָם, לִמְצֹא מְזוֹנָם כְּפִי הָעוֹלֶה בְיָדָם. כָּךְ נִרְאֶה לִי הַדָּבָר בְּיִחוּד אֶצְלְךָ. בִּזְבַּזְתָּ מַתָּתֵנוּ עַד מְהֵרָה וְנַעֲשֵׂיתָ אֶבְיוֹן כְּמִקֶּדֶם”. אָמַרְתִּי: “הוֹ אֲדוֹנִי הַיָּקָר, אֵין הַדָּבָר כָּךְ, אֵינִי רָאוּי לִנְזִיפָה וּלְמִלִּים קָשׁוֹת אֵלּוּ, אֵין אֲנִי אָשֵׁם כְּלָל וּכְלָל בָּזֶה שֶׁאַתָּה מַאֲשִׁים אוֹתִי. הַמַּזָל הָרָע הַמּוּזָר שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ עַל אוֹדוֹתָיו, הוּא הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, וְיָכֹל אֲנִי לְהוֹכִיחַ שֶׁאֵין זֶה שֶׁקֶר, שֶׁהֲרֵי כָּל אַנְשֵׁי־הָעִיר יוֹדְעִים הַדָּבָר, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה אֵין אֲנִי מַתְעֶה אוֹתְךָ בְּשָׁוְא. אֵין דָּאוֹת עָטוֹת כָּרָגִיל עִם צְנִיפוֹת. וְאוּלָם אָסוֹן כָּזֶה יָכוֹל לָבוֹא עַל אָדָם, בְּיִחוּד זֶה שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל”. עָמַד סַעְד לְצִדִּי וְאָמַר: “לְעִתִּים תְכוּפוֹת רָאִינוּ אוֹ שָׁמַעְנוּ, עַל דָּאוֹת שֶׁנָּשְׂאוּ אִתָּן אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר דְּבַר מַאֲכָל. לָזֹאת אֵין סִפּוּרוֹ מֻכְרָח לִהְיוֹת כְּלָל וּכְלָל נֶגֶד הַשֵּׂכֶל”. הוֹצִיא סַעְדִי מִכִּיסוֹ צְרוֹר מָלֵא דִּינְרֵי זָהָב, מָנָה לִי מָאתַיִם אֲחֵרִים וּמְסָרָם לִי וְאָמַר: “חַסַן, טוּל דִּינְרֵי זָהָב אֵלֶּה, אַךְ שִׂים לִבְּךָ לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם בְּכָל מִשְׁמָר בְּחָרִיצוּת. הִשָּׁמֵר, אוֹמֵר אֲנִי לְךָ שׁוּב, שֶׁלֹּא תְאַבְּדֵם כַּאֲשֶׁר אִבַּדְתָ אֶת הָרִאשׁוֹנִים. הוֹצִיאֵם בְּדֶרֶךְ שֶׁיָּבִיאוּ לְךָ תּוֹעֶלֶת שְׁלֵמָה שֶׁתֵּעָשֶׂה בַעַל הוֹן כִּשְׁכֵנֶיךָ”. לָקַחְתִּי מִיָּדוֹ אֶת הַמָּמוֹן וְהֶעְתַּרְתִּי עָלָיו דִבְרֵי תוֹדָה וּבְרָכָה לְמַעְלָה רֹאשׁ, וּכְשֶׁהָלְכוּ לְדַרְכָּם חָזַרְתִּי אֶל עֵסֶק הַחֲבָלִים שֶׁלִּי, וּמִשָּׁם הָלַכְתִּי בְעוֹד מוֹעֵד הַבַּיְתָה. אִשְׁתִּי וִילָדַי לֹא הָיוּ בַבַּיִת. שׁוּב לָקַחְתִּי עֲשָׂרָה דִינְרֵי־זָהָב מִן הַמָּאתַיִם וְצָרַרְתִּי אֶת הַשְּׁאָר בְּמִטְפַּחַת, לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם. הִבַּטְתִּי מִסָּבִיב לִמְצֹא מָקוֹם לְהַטְמִין בּוֹ אֶת הָאוֹצָר. שֶׁלֹּא יִוָּדַע הַדָּבָר לְאִשְׁתִּי וִילָדַי, וְשֶׁלֹּא יִשְׁלְחוּ בוֹ יָד. מִיָּד נִגְלָה לִי כַּד חֶרֶס גָּדוֹל מָלֵא סֻבִּים, שֶׁעָמַד בְּזָוִית בַּבַּיִת. טָמַנְתִּי אֶת הַמִּטְפַּחַת עִם דִּינְרֵי־הַזָּהָב בְּתוֹכוֹ. בְּטָעוּת חָשַׁבְתִּי, שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר בֶּטַח בִּפְנֵי הָאִשָּׁה וְהַיְלָדִים. אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּרְתִּי אֶת דִּינְרֵי הַזָּהָב בְּתַחְתִּית כַּד הַסֻּבִּין, נִכְנְסָה אִשְׁתִּי, וְאוּלָם אָנֹכִי לֹא סִפַּרְתִּי לָהּ כְּלוּם עַל דְּבַר שְׁנֵי יְדִידַי, וְלֹא מִכָּל מַה שֶּׁאֵרַע. הָלַכְתִּי לַשּׁוּק לִקְנוֹת כַּנְכִּיס. וְאוּלָם אַךְ עָזַבְתִּי אֶת הַבַּיִת, עָבַר, לַמַּזָּל הָרָע, עַל פְּנֵי הַבַּיִת אָדָם מוֹכֵר עֲפַר רְחִיצָה, שֶׁהַנָּשִׁים הָעֲנִיּוֹת רוֹחֲצוֹת בּוֹ אֶת רֹאשָׁן. בִּקְּשָׁה אִשְׁתִּי לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ מִזֶּה וְאוּלָם לֹא הָיָה בְיָדָה גַּם צֶדֶף־שַׁבְּלוּל אֶחָד אוֹ שָׁקֵד אֶחָד². חָשְׁבָה וְחָזְרָה וְחָשְׁבָה בְּלִבָּהּ: “הֲרֵי כַד סֻבִּין זֶה כָאן אֵין בּוֹ שׁוּם תּוֹעֶלֶת, הָבָה אַחֲלִיפֶנוּ בַעֲפַר חַרְסִית”. גַּם הַמּוֹכֵר הִסְכִּים לְהַחֲלָפָה זוֹ, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַכַּד בִּמְחִיר עֲפַר הָרְחִיצָה. מִיָּד אַחֲרֵי זֶה חָזַרְתִּי עִם מַשָּׂא שֶׁל כַּנְכִּיס עַל רֹאשִׁי וְעוֹד חֲמִשָּׁה מַשָּׂאוֹת עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל נוֹשְׂאִים בְּמִסְפָּר זֶה שֶׁלִּוּוּ אוֹתִי. עָזַרְתִּי לָהֶם לְהוֹרִיד חֲבִילוֹתֵיהֶם, וְאַחֲרֵי שֶׁסִּדַּרְנוּ אֶת הָאוֹצָר זֶה עַל גַּב זֶה בְּחֶדֶר, שִׁלַּמְתִּי לָהֶם וְשִׁלַּחְתִּים. אַחַר כָּךְ הִשְׂתָּרַעְתִּי עַל הָאָרֶץ, לָנוּחַ קְצָת, וּכְשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בְתוֹךְ כָּךְ בַּזָּוִית שֶׁבָּהּ עָמַד הַכַּד לִפְנֵי כֵן, גִּלִּיתִי שֶׁנֶּעֱלַם. אֵינִי מוֹצֵא, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, מִלִּים לְתָאֵר אֶת סַעֲרַת רִגְשׁוֹתַי, שֶׁמִּלְּאוּ אֶת לִבִּי בְאוֹתָהּ שָׁעָה. קָפַצְתִּי חִישׁ מַהֵר כְּכָל אֲשֶׁר הָיָה בְכֹחִי, קָרָאתִי לְאִשְׁתִּי וּשְׁאַלְתִּיהָ, לְאָן הָלַךְ הַכַּד.

אָמְרָה לִי שֶׁנָּתְנָה מַה שֶּׁהָיָה בוֹ בִמְחִיר קְצַת עֲפַר רְחִיצָה. קָרָאתִי בְקוֹל: “הוֹי עֲלוּבָה, הוֹי אֻמְלָלָה, מֶה עָשִׂית, הוֹרַדְתְּ אוֹתִי וְאֶת יְלָדַי תְּהוֹמוֹת, שֶׁכֵּן נָתַתְּ הוֹן רַב לְאוֹתוֹ מוֹכֵר עֲפַר־אֶרֶץ”. סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע, כֵּיצַד בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי הַיְדִידִים, וְכֵיצַד טָמַנְתִּי אֶת הַמֵּאָה וְתִשְׁעִים דִּינַר־זָהָב בְּתוֹךְ כַּד הַסֻּבִּין. כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָךְ, בָּכְתָה מָרָה, הִכְּתָה עַל לִבָּהּ וּמָרְטָה שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְזָעֲקָה: “הֵיכָן אוּכַל לִמְצֹא אֶת הַמּוֹכֵר, נָכְרִי הוּא הָאִישׁ, לֹא רְאִיתִיו מֵעוֹלָם לִפְנֵי כֵן בִּרְחוֹב זֶה אוֹ בְרֹבַע זֶה שֶׁל הָעִיר”. אַחַר־כָּךְ פָּנְתָה אֵלַי וְהוֹסִיפָה: “נָהַגְתָּ בְטִפְּשׁוּת עַד לִמְאֹד. שֶׁלֹּא סִפַּרְתָּ לִי קֹדֶם לָכֵן אֶת הָעִנְיָן וְשֶׁאֵין לְךָ אֵמוּן בִּי, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה בָא עָלֵינוּ אָסוֹן זֶה לְעוֹלָם”. אַחַר כָּךְ יִלְּלָה בְקוֹל וּבִמְרִירוּת. אָמַרְתִּי לָהּ: “אַל תָּקִימִי רַעַשׁ כָּזֶה, וְאַל תַּרְאִי הִתְרַגְּשׁוּת כָּזוֹ, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אוֹתָךְ שְׁכֵנֵינוּ, וְיִלְעֲגוּ לָנוּ כְּשֶׁיִּוָּדַע לָהֶם מַזָּלֵנוּ הָרָע, וְיָשִׂימוּ אוֹתָנוּ לְטִפְּשִׁים. עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל אַללָּהּ יִתְעַלֶּה”. זְמַן־מָה אָמְנָם הִסְפִּיקוּ לִי עֲשֶׂרֶת הַדִּינְרִים שֶׁלָּקַחְתִּי מִן הַמָּאתַיִם לְהָקֵל מֵעָלַי מְלַאכְתִּי וְלִחְיוֹת בְּהַרְוָחָה יוֹתֵר, וְאוּלָם זוֹעֵף הָיִיתִי וְלֹא מָצָאתִי עֵצָה, מַה לּוֹמַר לְסַעְדִי כְּשֶׁיַּחֲזֹר, הֲרֵי אִם לֹא נָתַן אֵמוּן לִדְבָרַי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, בָּרוּר הָיָה לִי שֶׁעַכְשָׁו יְשִׂימֵנִי לְשַׁקְרָן וְרַמַּאי. בְּאַחַד הַיָּמִים אַחֲרֵי זֶה בָּאוּ הַשְּׁנַיִם סַעְד וְסַעְדִי לְבֵיתִי, כְּשֶׁהֵם חוֹלְקִים בֵּינֵיהֶם כְּדַרְכָּם וְכָרָגִיל בַּאֲשֶׁר לִי וּבְעִנְיָנִי. כְּשֶׁרְאִיתִים מֵרָחוֹק הִנַּחְתִּי אֶת מְלַאכְתִּי כְּדֵי לְהִתְחַבֵּא, שֶׁכֵּן לֹא יָכֹלְתִּי מֵרֹב בּוּשָׁה לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם וּלְדַבֵּר אֲלֵיהֶם. כְּשֶׁהִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר, וְלֹא יָכְלוּ לְהַעֲלוֹת טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר בְּדַעְתָּם, נִכְנְסוּ לְדִירָתִי, אָמְרוּ שָׁלוֹם וּשְׁאָלוּנִי לְמַצָּבִי. לֹא הַהִינוֹתִי לָשֵׂאת עֵינַי אֲלֵיהֶם, עַד כְּדֵי כָךְ הָיִיתִי מִתְבַּיֵּשׁ וְשָׁבוּר לִרְסִיסִים. מִשּׁוּם כָּךְ עָנִיתִי לְבִרְכָתָם בְּרֹאשׁ מוּרָד. הִרְגִּישׁוּ בְּמַצַּב הָרוּחַ הֶעָלוּב שֶׁלִּי וְשָׁאֲלוּ תְמֵהִים: “כְּלוּם מִתְנַהֵג הַכֹּל כְּסֵדֶר אֶצְלְךָ? מִשּׁוּם מָה אַתָּה בְמַצַּב־רוּחַ זֶה? כְּלוּם לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ כַהֲלָכָה בַמָּמוֹן, אוֹ שֶׁמָּא בִזְבַּזְתָּ הוֹנְךָ בְּחַיֵּי הוֹלְלוּת?” אָמַרְתִּי לָהֶם: “הוֹי אֲדוֹנַי, סִפּוּר הַדִּינָרִים אֵינוֹ אֶלָּא כָךְ: כְּשֶׁעֲזַבְתֶּם אוֹתִי, הָלַכְתִּי עִם הַכִּיס הַמָּלֵא מָמוֹן הַבַּיְתָה וּכְשֶׁלֹּא מָצָאתִי שָׁם אָדָם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם יָצְאוּ, הוֹצֵאתִי עֲשָׂרָה דִינְרֵי זָהָב, וְהִנַּחְתִּי הַשְּׁאָר בְּתוֹךְ הַכִּיס בְּתוֹךְ כַּד שֶׁל חֶרֶס, שֶׁהָיָה מָלֵא סֻבִּין וְעָמַד מִזְּמַן בְּזָוִית בַּחֶדֶר. אָמַרְתִּי לִשְׁמֹר הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ זוֹ בְּסוֹד מֵאִשְׁתִּי וִילָדַי. וְאוּלָם בִּהְיוֹתִי בַשּׁוּק לִקְנוֹת כַּנְכִּיס, חָזְרָה אִשְׁתִּי הַבַּיְתָה, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע נִכְנַס אֵלֶיהָ אָדָם, מוֹכֵר עָפָר לִרְחֹץ הַשְּׂעָרוֹת, צְרִיכָה הָיְתָה לָזֶה, אַךְ לֹא הָיָה לָהּ כְּלוּם לְשַׁלֵּם. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה: “אֵין לִי פְרוּטָה, וְאוּלָם אִתִּי קְצָת סֻבִּין. אֱמֹר לִי: כְּלוּם מוּכָן אַתָּה לִטּוֹל זֶה בִּמְחִיר עָפָר שֶׁלְּךָ?” הִסְכִּים הָאִישׁ. לָקְחָה אִשְׁתִּי מִמֶּנּוּ הֶעָפָר, וְנָתְנָה לוֹ אֶת הַכַּד מָלֵא סֻבִּין תְּמוּרָתוֹ. נְשָׂאוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. וְאִם אַתֶּם שׁוֹאֲלִים: ‘מִשּׁוּם מַה לֹּא סִפַּרְתָּ הַדָּבָר לְאִשְׁתְּךָ וְלֹא אָמַרְתָּ לָהּ שֶׁשַּׂמְתָּ אֶת הַכֶּסֶף בַּכַּד?’ אֹמַר לָכֶם אֲנִי, שֶׁאַתֶּם צִוִּיתֶם עָלַי בְּכָל תֹּקֶף, לִשְׁמֹר הַכֶּסֶף בְּכָל הַזְּהִירוּת וְשִׂימַת הַלֵּב לוֹ, וְלִי נִרְאֶה אוֹתוֹ מָקוֹם הַבָּטוּחַ מִכֹּל לִשְׁמֹר בּוֹ הַזָּהָב, וּפִקְפַּקְתִּי לִמְסֹר הַסּוֹד לְאִשְׁתִּי, שֶׁלֹּא תִטֹּל מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ לְהוֹצָאוֹת הַבַּיִת. אֲדוֹנִי, בָּרוּר לִי טוּבְכֶם וְחַסְדְּכֶם, וְאוּלָם עֹנִי וּמַחֲסוֹר כְּתוּבִים עָלַי בְּסֵפֶר הַמַּזָּל, וְאֵיךְ אוּכַל לְצַפּוֹת לִנְכָסִים וּלְהַצְלָחָה? וְאוּלָם תָּמִיד כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְאַפִּי לֹא אֶשְׁכַּח חַסְדְּכֶם בְּרֹחַב הַלֵּב”. אָמַר סַעְדִי: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁלְּחִנָּם בִּזְבַּזְתִּי אַרְבַּע מֵאוֹת דִינְרֵי זָהָב, שֶׁנְּתַתִּים לְךָ. וְאוּלָם כַּוָּנָתִי בְּתִתִּי אוֹתָם לְךָ, הָיְתָה שֶׁתִּמְצָא תּוֹעֶלֶת בָּהֶם וְלֹא לְקַבֵּל מֵאִתְּךָ תּוֹדָה וּתְהִלָּה”. הִשְׁתַּתְּפוּ שְׁנֵיהֶם בְּצַעֲרָם בַּאֲסוֹנִי וְהִבִּיעוּ לִי הִשְׁתַּתְּפוּתָם, וְתֵכֶף לְכָךְ הוֹצִיא סַעְד שֶׁהָיָה אָדָם עוֹשֶׂה הַיָּשָׁר, וּמַכִּיר אוֹתִי מִזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת מַטְבֵּעַ שֶׁל עוֹפֶרֶת שֶׁמָּצָא בָרְחוֹב, שֶׁהָיְתָה עֲדַיִן בְּכִיסוֹ, הֶרְאָה אוֹתָהּ לְסַעְדִי, וְאַחַר כָּךְ אָמַר אֵלַי: “רוֹאֶה אַתָּה חֲתִיכָה זוֹ שֶׁל עוֹפֶרֶת? קַח אוֹתָהּ וּבְחֶסֶד מַזָּלְךָ תֵּדַע מָה הַבְּרָכָה שֶׁתָּבִיא לְךָ”. כְּשֶׁרָאָה זֹאת סַעְדִי צָחַק בְּקוֹל לוֹעֵג וְאוֹמֵר מְהַתֵּל: “מָה הַיִּתְרוֹן שֶׁיִּמְצָא חַסַן בִפְרוּטָה שֶׁל עוֹפֶרֶת זוֹ וְכֵיצַד יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ”. הוֹשִׁיט לִי סַעְד אֶת מַטְבֵּעַ הָעוֹפֶרֶת וְהֵשִׁיב: “אַל תָּשֵׁת לֵב לְמַה שֶּׁסַעְדִי אוֹמֵר. שְׁמֹר אוֹתָהּ אֶצְלְךָ, תֵּן לוֹ לִצְחֹק, אִם הוּא נֶהֱנֶה בְכָךְ. אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עַל יָדָהּ, אִם יִרְצֶה אַללָּהּ יִתְעַלֶּה, בְּאַחַד הַיָּמִים לְאִישׁ עָשִׁיר וְנִכְבָּד”. לָקַחְתִּי אֶת חֲתִיכַת הָעוֹפֶרֶת, נִפְרְדוּ מִמֶּנִּי הַשְּׁנַיִם בְּשָׁלוֹם וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם. מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ סַעְדִי וְסַעְד מֵאֶצְלִי, הִתְחַלְתִּי שׁוּב פּוֹתֵל חֲבָלִים, עַד בּוֹא הַלַּיְלָה. כְּשֶׁפָּשַׁטְתִּי בְּגָדַי לִשְׁכַּב בְּמִטָּתִי, נָפְלָה מַטְבֵּעַ הָעוֹפֶרֶת שֶׁנָּתַן לִי סַעְד מִכִּיסִי. הֲרִימוֹתִיהָ וְשַׂמְתִּיהָ מִבְּלִי שִׂים לֵב בְּמִשְׁקַע קִיר קָטָן.

אֵרַע בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁדַּיָּג אֶחָד, אֶחָד שְׁכֵנַי, הָיָה זָקוּק לְמַטְבֵּעַ קַלָּה לִקְנוֹת חוּט לְתַקֵּן בּוֹ אֶת רִשְׁתּוֹ, כְּפִי שֶׁהָיָה נוֹהֵג בִּשְׁעוֹת הַחֲשֵׁכָה, שֶׁכָּךְ הָיָה יָכֹל לָדוּג דָּגִים לִפְנֵי הָאִיר הַיּוֹם, וְלִקְנוֹת לוֹ בִמְחִיר שְׁלָלוֹ צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ לְבֵיתוֹ. וְאוּלָם מֵהֱיוֹתוֹ רָגִיל לְהַשְׁכִּים קוּם עוֹד לִפְנֵי חֲלֹף הַלַּיְלָה לְגַמְרֵי, צִוָּה עַל אִשְׁתּוֹ לְסוֹבֵב עַל כָּל בָּתֵּי הַשְּׁכֵנִים מִסָּבִיב לִלְווֹת מַטְבֵּעַ נְחשֶׁת שֶׁיּוּכַל לִקְנוֹת בָּהּ הַחוּט שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ. הָלְכָה הָאִשָּׁה מִבַּיִת אֶל בַּיִת, אֶל כֻּלָּם, וְלֹא מָצְאָה בְשׁוּם מָקוֹם פְּרוּטָה לִלְווֹת, לְבַסּוֹף חָזְרָה לְבֵיתָהּ עֲיֵפָה וּמְאֻכְזֶבֶת. שָׁאַל אוֹתָהּ בַּעְלָהּ: “הַאִם הָיִית גַּם בְּבֵיתוֹ שֶׁל חַסַן אַלְחַבָּאל”. אָמְרָה לוֹ: “לָאו, בְּבֵיתוֹ לֹא נִסִּיתִי, הוּא הָרָחוֹק בְּכָל בָּתֵּי הַשְּׁכוּנָה. וּכְלוּם מְדַמֶּה אַתָּה שֶׁהָיִיתִי מְבִיאָה מִשָּׁם מְאוּמָה אִלּוּלֵי הָלַכְתִּי לְשָׁם?” אָמַר הַדַּיָּג: “מַהֲרִי חִישׁ כְּרֶגַע. אֶפְשָׁר אִתּוֹ מַטְבֵּעַ נְחשֶׁת, שֶׁבְּיָדוֹ לְהַלְווֹת לָנוּ”. הָלְכָה הָאִשָּׁה מְרַטֶּטֶת וְרוֹטֶנֶת, וּכְשֶׁהִגִּיעָה אֶל בֵּיתִי דָּפְקָה עַל הַדֶּלֶת וְקָרְאָה: “הוֹי חַסַן אַלְחַבָּאל, בַּעְלִי זָקוּק לִפְרוּטָה לִקְנוֹת בָּהּ חוּט לְתַקֵּן רִשְׁתּוֹ”. נִזְכַּרְתִּי בַמַּטְבֵּעַ שֶׁנָּתַן לִי סַעְד, וְאַף בַּמָּקוֹם שֶׁהִנַּחְתִּיהָ בוֹ, אָמַרְתִּי לָהּ: “הַמְתִּינִי, אִשְׁתִּי יוֹצֵאת אֵלַיִךְ וְנוֹתֶנֶת לָךְ מְבֻקָּשֵׁךְ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִשְׁתִּי אֶת כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה, הִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ. אָמַרְתִּי לָהּ בִּדְבַר הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תִמְצָא אֶת הַמַּטְבֵּעַ. נָטְלָה אוֹתָהּ וְנָתְנָה לְאֵשֶׁת הַדַּיָּג. אָמְרָה זוֹ מְלֵאָה שִׂמְחָה: “אַתְּ וּבַעְלֵךְ עֲשִׂיתֶם טוֹבָה רַבָּה עִם בַּעְלִי, מַבְטִיחָה אֲנִי לָךְ שֶׁכָּל הַדָּגִים שֶׁיַּעֲלוּ בַּהֲטָלָתוֹ רִאשׁוֹנָה אֶת רִשְׁתּוֹ לָכֶם יִהְיוּ. וּמֻבְטְחַתְנִי שֶׁבַּעְלִי כְּשֶׁיִּשְׁמַע הַבְטָחָתִי זוֹ, יַסְכִּים לָהּ”. כְּשֶׁהֵבִיאָה הָאִשָּׁה אֶת הַמַּטְבֵּעַ לְבַעְלָהּ, וְסִפְּרָה לוֹ אֶת אֲשֶׁר הִבְטִיחָה, הִסְכִּים לַחֲלוּטִין וְאָמַר לָהּ: “נָהַגְתְּ בְּישֶׁר וּבְדַעַת, כְּשֶׁנָּדַרְתְּ נֵדֶר זֶה”. אַחֲרֵי שֶׁקָּנָה קְצָת חוּט וְתִקֵּן אֶת כָּל רִשְׁתּוֹתָיו, קָם עִם אוֹר־שַּׁחַר וּמִהֵר אֶל הַנָּהָר, לָדוּג דָּגִים כָּרָגִיל. כְּשֶׁהֵטִיל הָרֶשֶׁת רִאשׁוֹנָה בְּתוֹךְ הַנָּהָר וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ מָצָא שֶׁאֵין בָהּ אֶלָּא דָג אֶחָד יָחִיד, וְאוּלָם כְּזֶרֶת בְּעָבְיוֹ. הִנִּיחוֹ הַצִּדָּה, חֶלְקִי לִי. הֵטִיל שׁוּב וְשׁוּב אֶת הָרֶשֶׁת, וּכְכָל שֶׁהֱטִילָה דָּג הַרְבֵּה דָגִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. וְאוּלָם גַּם אֶחָד מֵהֶם לֹא הִגִּיעַ בְּגָדְלוֹ לַדָּג שֶׁהֶעֱלָה רִאשׁוֹן. כְּשֶׁחָזַר הַדַּיָּג הַבַּיְתָה, בָּא מִיָּד אֶצְלִי וְהֵבִיא לִי אֶת הַדָּג שֶׁדָּג בִּשְׁבִילִי וְאָמַר: “שָׁכֵן יָקָר, אִשְׁתִּי הִבְטִיחָה לְךָ בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן, שֶׁלְּךָ יִהְיוּ הַדָּגִים שֶׁתַּעֲלֶה רִשְׁתִּי רִאשׁוֹנָה. הִנֵּה זֶה הוּא הַדָּג הַיְחִידִי שֶׁדַּגְתִּי בָזֶה. הֲרֵי הוּא, קָחֵהוּ מַתְּנַת־תּוֹדָה עַל טוּב־לִבְּךָ בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר, לְקַיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה”. וְאִלּוּ אָצַל לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה רֶשֶׁת גְּדוּשָׁה דָּגִים, הָיָה הַכֹּל שֶׁלְּךָ. אֲבָל לְמַזָּלְךָ לֹא עָלָה כְּשֶׁהֵטַלְתִּי הָרֶשֶׁת רִאשׁוֹנָה רַק זֶה". אָמַרְתִּי לוֹ: “הַפְּרוּטָה שֶׁנָּתַתִּי לְךָ אֶמֶשׁ, אֵין עֶרְכָּהּ רַב עַד כְּדֵי לְצַפּוֹת לְמַתָּת תְּמוּרָתוֹ”. סֵרַבְתִּי לְקַבֵּל אֶת הַדָּג. אַךְ גַּם אַחֲרֵי דִין־וּדְבָרִים אָרוֹךְ לֹא הִסְכִּים לָקַחַת אֶת הַדָּג חֲזָרָה, וְעָמַד עַל דַּעְתּוֹ כִּי שֶׁלִּי הוּא. סוֹף סוֹף הִסְכַּמְתִּי לְהַשְׁאִירוֹ בְיָדִי, וּנְתַתִּיו לְאִשְׁתִּי אוֹמֵר לָהּ: ‘אִשָּׁה, דָּג זֶה מַתָּת הוּא, תְּמוּרָה לַפְּרוּטָה שֶׁנָּתַתִּי בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לִשְׁכֵנֵנוּ הַדַּיָּג סַעְד. דּוֹמֶה, שֶׁאַגִּיעַ עַל־יְדֵי אוֹתָהּ מַטְבֵּעַ לְעשֶׁר רָב וּלְמַעֲלָה רָמָה. סִפַּרְתִּי לְאִשְׁתִּי, שֶׁשְּׁנֵי יְדִידַי שׁוּב בִּקְרוּ אוֹתִי וְאֶת אֲשֶׁר אָמְרוּ וְעָשׂוּ, וְסִפַּרְתִּי לָהּ הַכֹּל בִּדְבַר מַטְבֵּעַ הָעוֹפֶרֶת שֶׁסַּעַד נָתַן לִי הִשְׁתּוֹמְמָה כְּשֶׁרָאֲתָה רַק דָּג יְחִידִי זֶה וְאָמְרָה: ‘כֵּיצַד אָכִין אוֹתוֹ לְמַאֲכָל? דּוֹמָה אֲנִי, שֶׁהַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא לִגְזֹר אוֹתוֹ לִגְזָרִים וְלִצְלוֹת אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים, בִּפְרָט שֶׁאֵין אִתָּנוּ שׁוּם מִינֵי תַבְלִין וּבְשָׂמִים, שֶׁאוּכַל לַהֲכִינוֹ בָהֶם אַחֶרֶת’. כְּשֶׁפָּתְחָה אֶת הַדָּג וְנִקְּתָה, מָצְאָה בְּבִטְנוֹ יַהֲלֹם גָּדוֹל, שֶׁחָשְׁבָה אוֹתוֹ לַחֲתִיכָה שֶׁל זְכוּכִית אוֹ גָבִישׁ; אָמְנָם שָׁמְעָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מְדַבְּרִים עַל־דְּבַר יַהֲלֹמִים, וְאוּלָם מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה אַף אֶחָד מֵהֶם בְּעֵינֶיהָ, מִשּׁוּם כָּךְ נָתְנָה אוֹתוֹ לִצְּעִיר בָּנֶיהָ לְשַׂחֵק בּוֹ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הָאֲחֵרִים, בִּקְּשׁוּ אוֹתוֹ כֻלָּם לִבְהִירוּת מַרְאֵהוּ וְזָהֳרוֹ, וְכָל אֶחָד מֵהֶם הֶחֱזִיק בּוֹ שָׁעָה קַלָּה, חֲלִיפוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה וְהִדְלִיקוּ הַמְּנוֹרָה, הִצְטוֹפְפוּ מִסָּבִיב לָאֶבֶן, מִסְתַּכְּלִים בְּיָפְיָהּ וְעָלְזוּ וְעָלְצוּ מֵהִתְפָּעֲלוּת. אַחֲרֵי שֶׁעָרְכָה אִשְׁתִּי אֶת הַשֻּׁלְחָן, יָשַׁבְנוּ לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב, וּבְכוֹר הַבָּנִים שָׂם אֶת הַיַּהֲלֹם עַל הַשֻּׁלְחָן. וְאוּלָם אַךְ גָּמַרְנוּ אֶת סְעוּדָתֵנוּ, רָבוּ וְהִתְכַּתְּשׁוּ הַיְלָדִים שׁוּב כְּקֹדֶם לָכֵן. בִּתְחִלָּה לֹא שַׂמְתִּי לִבִּי לָרַעַשׁ וְלַהֲמוּלָה. וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁגָּדַל הַשָּׁאוֹן וְהָיָה לְמַשָּׂא, שָׁאַלְתִּי אֶת הַגָּדוֹל בְּבָנַי עַל שׁוּם מָה רָבוּ בֵינֵיהֶם וְהֵקִימוּ רַעַשׁ כָּזֶה. אָמַר: ‘הָרַעַשׁ וְהַמְּרִיבָה הָיוּ מִסָּבִיב לַחֲתִיכָה שֶׁל זְכוּכִית, שֶׁאוֹר יוֹצֵא מִתּוֹכָהּ, מַזְהִיר כַּמְּנוֹרָה’. צִוִּיתִיו מִיָּד לְהַרְאוֹתָהּ לִי, וְתָמַהְתִּי מְאֹד לְמַרְאֵה זָהֳרָה הַנּוֹצֵץ, וְשָׁאַלְתִּי אֶת אִשְׁתִּי מָתַי בָּאָה לְיָדָהּ חֲתִיכָה זוֹ שֶׁל גָּבִישׁ. אָמְרָה לִי: ‘מְצָאתִיהָ בְּבִטְנוֹ שֶׁל הַדָּג וְהוֹצֵאתִיהָ’. וְאוּלָם גַּם עַכְשָׁו לֹא חֲשַׁבְתִּיהָ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר זְכוּכִית פְּשׁוּטָה. צִוִּיתִי אֶת אִשְׁתִּי לְהַסְתִּיר אֶת הַמְּנוֹרָה מֵאַחֲרֵי הַכִּירַיִם. וּכְשֶׁעָשְׂתָה זֹאת הָיָה זֹהַר הַיַּהֲלֹם בָּהִיר עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיָּכֹלְנוּ לִרְאוֹת יָפֶה מִבְּלִי כָל אוֹר אַחֵר. וּמִשּׁוּם כָּךְ שַׂמְתִּיו עַל הַכִּירַיִם, שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד לְזָהֳרוֹ, וְאָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי: ‘הַמַּטְבֵּעַ שֶׁהִנִּיחַ סַעְד אָכֵן הֵבִיאָה תּוֹעֶלֶת, שֶׁאֵין אָנוּ זְקוּקִים יוֹתֵר לְאוֹר מְנוֹרָה. חוֹסֵךְ אֲנִי לְפָחוֹת שֶׁמֶן’. כְּשֶׁרָאוּ הַקְּטַנִּים שֶׁכִּבִּיתִי אֶת הַמְּנוֹרָה וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בַּזְּכוּכִית בִּמְקוֹמָהּ, קָפְצוּ וְרָקְדוּ מִשִּׂמְחָה, וְנָתְנוּ קוֹלָם וְעָלְצוּ מֵהִתְפַּלְּאוּת, עַד כְּדֵי שֶׁכָּל הַשְּׁכֵנִים מִסָּבִיב יָכְלוּ לִשְׁמֹעַ קוֹלָם. נָזַפְתִּי בָּם וּשְׁלַחְתִּים לְמִשְׁכְּבוֹתֵיהֶם, וְאַף אָנוּ הָלַכְנוּ לָנוּחַ וְנִרְדַּמְנוּ מִיָּד. מִמָּחֳרַת הַיּוֹם הִשְׁכַּמְתִּי קוּם וְהָלַכְתִּי לַעֲבוֹדָתִי, מִבְּלִי חֲשֹׁב עוֹד עַל הַזְּכוּכִית. וְהָיָה קָרוֹב לָנוּ בִּשְׁכֵנָתֵנוּ יְהוּדִי עָשִׁיר, סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, שֶׁהָיָה קוֹנֶה כָל מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמוֹכְרָן. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִישׁוֹן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, הִפְרִיעוּ אוֹתָם שָׁעוֹת רַבּוֹת הָרַעַשׁ וְהַצְּעָקוֹת, וְנָדְדָה שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר נִכְנְסָה אֵשֶׁת הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת לְבֵיתֵנוּ לְהִתְאוֹנֵן בִּשְׁמָהּ וּבְשֵׁם בַּעְלָהּ עַל הָרַעַשׁ וְהַהֲמוּלָה. וַעֲדַיִן לֹא הִסְפִּיקָה לְהוֹצִיא מִלָּה אַחַת שֶׁל תְּלוּנָה, נִחֲשָׁה אִשְׁתִּי כַּוָּנָתָהּ בְּבוֹאָהּ, וּפָנְתָה אֵלֶיהָ: ‘רַחִיל³, חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, שֶׁיְּלָדַי הָיוּ עֲלֵיכֶם בַּלַּיְלָה לְמַעֲמָסָה בִּצְחוֹקָם וְצַעֲקָתָם, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמֵּךְ אֹרֶךְ אַפַּיִם. הֵן יוֹדַעַת אַתְּ יְלָדִים: צוֹחֲקִים הֵם וּבוֹכִים לְכָל דָּבָר קָטָן. הִכָּנְסִי וְתִרְאִי הַסִּבָּה לְהִתְרַגְּשׁוּתָם, שֶׁבִּגְלָלָהּ אַתְּ בָּאָה עָלַי בִּטְרוּנְיָה’. נִכְנְסָה וְרָאֲתָה אֶת חֲתִיכַת הַזְּכוּכִית, שֶׁבִּגְלָלָהּ הֵקִימוּ הַפְּעוּטִים אוֹתָם רַעַשׁ וַהֲמוּלָה. כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה הִיא, שֶׁהָיָה לָהּ נִסָּיוֹן רַב בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת מִכָּל סוּג זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, אֶל הַיַּהֲלֹם, הִשְׁתּוֹמְמָה עָלָיו עַד מְאֹד. סִפְּרָה לָהּ אִשְׁתִּי, כֵּיצַד מָצְאָה אוֹתוֹ בְּבֶטֶן הַדָּג. אָמְרָה לָהּ הַיְּהוּדִיָּה: "חֲתִיכָה זוֹ שֶׁל זְכוּכִית, טוֹבָה מִכָּל שְׁאָר מִינֵי הַזְּכוּכִית. גַּם לִי חֲתִיכָה כָזוֹ, שֶׁהָיִיתִי עוֹנֶדֶת אוֹתָהּ לִפְעָמִים. אִם בִּרְצוֹנֵךְ לְמָכְרָהּ, מוּכָנָה אֲנִי לִקְנוֹתָהּ’. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַיְלָדִים אֶת דְּבָרֶיהָ, הִתְחִילוּ צוֹעֲקִים וְאָמְרוּ: “אִמֵּנוּ הַיְקָרָה, אִם אֵין אַתְּ מוֹכֶרֶת אוֹתָהּ, הֲרֵינוּ מַבְטִיחִים אוֹתָךְ שֶׁלֹּא נָקִים רַעַשׁ עוֹד”. כְּשֶׁרָאוּ הַנָּשִׁים, שֶׁאֵין הַיְלָדִים מַסְכִּימִים לְהִפָּרֵד מִזֶּה, לֹא דִבְּרוּ יוֹתֵר בַּדָּבָר. נִפְטְרָה מִמֶּנָּה הַיְּהוּדִיָּה, וְאוּלָם לִפְנֵי שֶׁנִּפְרְדָה, לָחֲשָׁה לָהּ לאִשְׁתִּי בְאָזְנָהּ: “שִׂימִי לֵב שֶׁלֹּא תְסַפְּרִי לְמִי־שֶׁהוּא עַל כָּךְ, וְאִם רְצוֹנֵךְ לְמָכְרָהּ, הוֹדִיעִי לִי”.

וְהָיָה הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּחֲנוּתוֹ, כְּשֶׁבָּאָה אִשְׁתּוֹ וְסִפְּרָה לוֹ עַל חֲתִיכַת הַזְּכוּכִית. אָמַר לָהּ: 'חִזְרִי מִיָּד, וְהַצִּיעִי לָהּ מְחִיר בְּעַד זֶה, בְּאָמְרֵךְ לָהּ שֶׁזֶּה בִשְׁבִילִי הוּא. הַתְחִילִי בְהַצָּעַת מְחִיר נָמוּךְ, וְהַעֲלִי אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד הַשִּׂיגֵךְ אֶת הָאֶבֶן. חָזְרָה הַיְּהוּדִיָּה אֶל בֵּיתִי וְהִצִּיעָה מְחִיר עֶשְׂרִים דִּינָר זָהָב. נִרְאָה הַסְּכוּם רַב בְּעֵינֵי אִשְׁתִּי בִּמְחִיר דָּבָר פָּעוּט כָּזֶה, וְאוּלָם לֹא חָפְצָה לִגְמֹר הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָזַבְתִּי בְמִקְרֶה אֶת מְלַאכְתִּי, וּכְשֶׁבָּאתִי הַבַּיְתָה לִסְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם רָאִיתִי אֶת שְׁתֵּי הַנָּשִׁים עוֹמְדוֹת עַל סַף הַבַּיִת, מְשׂוֹחֲחוֹת, עָצְרָה אוֹתִי אִשְׁתִּי וְאָמְרָה: ‘שְׁכֵנָה מַצִּיעָה עֶשְׂרִים דִּינָר זָהָב בִּמְחִיר חֲתִיכַת הַזְּכוּכִית, אַךְ אֲנִי לֹא נָתַתִּי לָהּ תְּשׁוּבָה עַד עַכְשָׁו. מַה דַּעְתְּךָ לְכָךְ?’ הֵשַׁבְתִּי בְדַעְתִּי מַה שֶּׁאָמַר לִי סַעְד, הַיְינוּ שֶׁעַל־יְדֵי מַטְבֵּעַ עוֹפֶרֶת זוֹ אַגִּיעַ לְעשֶׁר עָצוּם. כְּשֶׁרָאֲתָה הַיְּהוּדִיָּה שֶׁמְּפַקְפֵּק אֲנִי, דָּמְתָה שֶׁאֵין אֲנִי מַסְכִּים לִמְחִיר זֶה. וְאָמְרָה: 'שָׁכֵן יָקָר, אִם אֵין בִּרְצוֹנְךָ לְהִפָּרֵד מֵחֲתִיכַת זְכוּכִית זוֹ בְּעֶשְׂרִים דִּינָר זָהָב, הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ אֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים. “אָמַרְתִּי בְלִבִּי, אִם יְהוּדִיָּה הֶעֶלְתָה עַד כְּדֵי כָּךְ בְּרַחֲבוּת הַלֵּב מֵעֶשְׂרִים לַחֲמִשִּׁים, הֲרֵי וַדַּאי הוּא שֶׁזְּכוּכִית זוֹ עֶרְכָּהּ רָב. שָׁתַקְתִּי וְלֹא עָנִיתִי לָהּ אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי מַמְשִׁיךְ בִּשְׁתִיקָתִי, אָמְרָה: ‘אִם כֵּן טֹל מֵאָה, הֲרֵי זֶהוּ מְחִירוֹ בְמִלּוּאוֹ. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵינִי יוֹדַעַת אִם בַּעְלִי יַסְכִּים לִמְחִיר גָּבוֹהַּ כָּזֶה’. אָמַרְתִּי לָהּ: 'אִשָּׁה טוֹבָה, לָמָּה לְדַבֵּר שְׁטוּת כָּזוּ? אֵינִי מוֹכֵר זֹאת בְּפָחוֹת מִמְּאַת אֶלֶף דִּינָר זָהָב. וְאֵין אַתְּ מַשִּׂיגָהּ בִּמְחִיר זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶּשְּׁכֶנְתֵּנוּ אַתְּ”. הֶעֶלְתָה הָאִשָּׁה הַצָּעָתָהּ עוֹד וְעוֹד עַד שֶׁהִגִּיעָה לַחֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה: ‘הַמְתֵּן בְּבַקָּשָׁה עַד מָחָר, וְאַל תִּמְכְּרֶנָּה לִפְנֵי כֵן, שֶׁיָּבוֹא בַעְלִי וְיִרְאֶה אוֹתָהּ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘בְּרָצוֹן, עַל כָּל פָּנִים יָבוֹא נָא בַעְלֵךְ וְיִתְבּוֹנֵן בָהּ’. לְמָחָר בָּא הַיְּהוּדִי אֶל בֵּיתֵנוּ, הוֹצֵאתִי אֶת הַיַּהֲלֹם וְהֶרְאֵיתִיו לוֹ. הָיָה מַזְהִיר וּמַבְרִיק בְּתוֹךְ יָדִי בְּאוֹר שֶׁהָיָה בָּהִיר כְּאוֹרָהּ שֶׁל מְנוֹרָה. נוֹכַח שֶׁכָּל מַה שֶּׁסִּפְּרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ עַל מַרְאֵהוּ הַמַּבְרִיק, אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ הוּא. נְטָלוֹ בְתוֹךְ יָדוֹ, בָּחַן אוֹתוֹ. הֲפָכוֹ לְכָאן וּלְכָאן וְהִתְפַּלֵּא עַל יָפְיוֹ. אַחַר כָּךְ אָמַר: ‘אִשְׁתִּי הִצִּיעָה לְךָ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר זָהָב. רְאֵה, הִנֵּה אֲנִי מוֹסִיף לְךָ עֲלֵיהֶם עוֹד עֶשְׂרִים אֶלֶף’. וְאוּלָם אֲנִי אָמַרְתִּי: ‘אִשְׁתְּךָ וַדַּאי הִגִּידָה לְךָ הַסְּכוּם, שֶׁאֲנִי קָבַעְתִּי, הַיְנוּ מֵאָה אֶלֶף דִּינָר זָהָב לֹא פָחוֹת. אֵינִי מוֹרִיד מִמְּחִיר זֶה לֹא פְרוּטָה וְלֹא קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד’. עָשָׂה הַיְּהוּדִי כָּל שֶׁבְּיָדוֹ לְהַשִּׂיגוֹ בִּסְכוּם פָּחוֹת מִזֶּה, וְאוּלָם אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ: ‘אֵין דָּבָר, אִם אֵינְךָ מַסְכִּים לַמְּחִיר שֶׁנָּקַבְתִּי, נֶאֱלָץ אֲנִי לְמָכְרוֹ לְסוֹחֵר אֲבָנִים טוֹבוֹת זוּלָתְךָ’. סוֹף סוֹף הִסְכִּים וְשָׁקַל לִי מִקְדָּמָה בִּסְכוּם שֶׁל אַלְפַּיִם דִּינְרֵי־זָהָב וְאָמַר: “מָחָר, מָחָר אָבִיא לְךָ אֶת הַסְּכוּם שֶׁנָּקַבְתִּי לְךָ וְאֶקַּח לִי אֶת הַיַּהֲלֹם שֶׁלִּי”. הָיִיתִי שְׂבַע־רָצוֹן בָּזֶה וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם בָּא וְשָׁקַל לִי בְמִלּוּאוֹ אֶת הַסְּכוּם שֶׁל מֵאָה אֶלֶף דִּינָר זָהָב, שֶׁהִשִּׂיג מִבֵּין רֵעָיו וְשֻׁתָּפָיו. נָתַתִּי לוֹ אֶת הַיַּהֲלֹם שֶׁהִכְנִיס לִי עשֶׁר עָצוּם כָּזֶה, הוֹדֵיתִי לוֹ וְשִׁבַּחְתִּי אַללָּהּ יִתְעַלֶּה עַל הָאשֶׁר הָרָב הַזֶּה שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקִי מִבְּלִי שֶׁצִּפִּיתִי לוֹ, וְקִוִּיתִי לִרְאוֹת שׁוּב אֶת שְׁנֵי יְדִידַי סְעַד וְסַעְדִי, לְהוֹדוֹת גַּם לָהֶם. הֵבֵאתִי רֵאשִׁית כֹּל סֵדֶר בְּבֵיתִי, וְנָתַתִּי לְאִשְׁתִּי קְצָת כֶּסֶף, שֶׁהִיא צְרִיכָה לוֹ לְהַחֲזָקַת הַבַּיִת וְלִלְבּוֹשׁ לְבוּשׁ לָהּ וְלַיְלָדִים. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה קָנִיתִי לִי מָעוֹן יָפֶה וְרִהַטְתִּי אוֹתוֹ עַל הַצַּד הַיָּפֶה בְיוֹתֵר. אָמַרְתִּי לְאִשְׁתִּי שֶׁלֹּא חָשְׁבָה עַל אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר עַל בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְאֹכֶל טוֹב וְחַיִּים נֶהְדָּרִים וּשְׂמָחוֹת: “לֹא נָכוֹן הוּא לַעֲזֹב מְלַאכְתֵּנוּ זוֹ, עָלֵינוּ לָשִׂים מְעַט כֶּסֶף הַצִּדָּה וּלְהַמְשִׁיךְ בָּעֵסֶק”. הָלַכְתִּי אֶל כָּל הָעוֹסְקִים בַּחֲבָלִים שֶׁבָּעִיר, קָנִיתִי בְהַרְבֵּה מָעוֹת בָּתֵּי־מְלָאכָה שׁוֹנִים וְסִדַּרְתִּי בָהֶם מְלָאכָה. מִנִּיתִי מְפַקֵּחַ עַל כָּל בֵּית מְלָאכָה, אָדָם מֻמְחֶה וְנֶאֱמָן, וְכַיּוֹם אֵין בְּכָל הָעִיר בַּגְדָאד מָחוֹז וָרֹבַע שֶׁאֵין בּוֹ סְחוֹרַת חֲבָלִים וּבָתֵּי־מְלָאכָה שֶׁל חֲבָלִים מִשֶּׁלִּי. יָתֵר עַל כֵּן יֵשׁ לִי בְּכָל מָחוֹז, בְּכָל עִיר שֶׁל עִרָאק בָּתֵּי־מִסְחָר, כֻּלָּם תַּחַת הַשְׁגָּחַת מַשְׁגִּיחִים יְשָׁרִים. וְכָכָה הִגִּיעַ הַדָּבָר שֶׁצָּבַרְתִּי עֲשִׁירוּת בְּמִדָּה כָזוֹ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר קָנִיתִי בַיִת אַחֵר בִּמְקוֹם בֵּית־מִסְחָרִי אָנִי. זֶה הָיָה בִנְיָן הָרוּס, שֶׁלְּיָדוֹ נִמְצָא דֵי מָקוֹם. צִוִּיתִי לַהֲרֹס אֶת הַבִּנְיָן הַיָשָׁן וּבָנִיתִי בִמְקוֹמוֹ אֶת הַבִּנְיָן רְחַב־הַיָּדַיִם, שֶׁרוּם מַעֲלָתְךָ רָאִיתָ אֶתְמוֹל. שָׁם מוֹצְאִים כָּל פּוֹעֲלַי מְקוֹמָם, וְשָׁם מְנַהֲלִים אֶת פִּנְקְסֵי־הַמִּסְחָר שֶׁלִּי וְאֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתַי. וּמִלְּבַד בֵּית־מִסְחָרִי נִמְצָאִים בּוֹ עוֹד חֲדָרִים, מְצֻיָּדִים בִּמְזוֹנוֹת, דֵּי סִפּוּקִי וְסִפּוּק בְּנֵי בֵיתִי. וּמִתּוֹךְ כָּךְ עָלָה בְיָדִי לַעֲזֹב אַחֲרֵי זְמָן קָצָר אֶת מְעוֹנִי, זֶה שֶׁרָאוּנִי סַעְד וְסַעְדִי עוֹבֵד בּוֹ, וְלַעֲבֹר אֶל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ וְלִשְׁכֹּן בְּתוֹכוֹ. וְלֹא עָבַר זְמַן רַב מִיּוֹם עָבְרִי לְמִשְׁכָּנִי זֶה, בִּקְּשׁוּ שְׁנֵי יְדִידַי וְאַנְשֵׁי־חַסְדִּי לְבַקְּרֵנִי. תָּמְהוּ עַד לִמְאֹד כְּשֶׁבָּאוּ לְבֵית־מְלַאכְתִּי הַיָּשָׁן וְלֹא מְצָאוּנִי שָׁם, וְשָׁאֲלוּ אֶת שְׁכֵנַי; ‘הֵיכָן גָּר עוֹשֶׂה בִמְלֶאכֶת הַחֲבָלִים פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי? הַעוֹדֶנּוּ בַחַיִים אוֹ מֵת?’ אָמְרוּ לָהֶם הָאֲנָשִׁים: ‘סוֹחֵר עָשִׁיר הוּא כַּיּוֹם, וְאֵין קוֹרְאִים לוֹ עוֹד פָּשׁוּט בְּשֵׁם חַסַן, אֶלָּא מַאֲצִילִים לוֹ תֹּאַר: אָמָּן חַסַן הַחַבָּל. הִנֵּה בָּנָה לוֹ בַּיִת נֶהְדָּר וְשׁוֹכֵן בְּרֹבַע פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי’. הָלְכוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים מִיָּד לְבַקְּשֵׁנִי. שָׂמְחוּ עַל הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה. וְאוּלָם סַעְדִי לֹא יָכֹל לְהַסְכִּים בְּדַעְתּוֹ בְשׁוּם אֹפֶן, שֶׁכָּל עָשְׁרִי יְסוֹדוֹ, כְּפִי דַעְתּוֹ שֶׁל סַעְד, מִתּוֹךְ אוֹתָהּ מַטְבֵּעַ הָעוֹפֶרֶת הַפְּעוּטָה. אַחֲרֵי שֶׁהָפַךְ הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ, אָמַר לִמְלַוּוֹ: ‘עַל־כָּל־פָּנִים שָׂמֵחַ אֲנִי לִשְׁמֹעַ עַל דְּבַר כָּל הַמַּזָּל הַזֶּה שֶׁפָּקַד אֶת חַסַן, אִם כִּי הִכְזִיב אוֹתִי פַּעֲמַיִם וְנָטַל מִיָּדִי אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינְרֵי זָהָב, שֶׁעַל יָדָם הִגִּיעַ לְעשֶׁר זֶה. שֶׁכֵּן אֵין מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת, שֶׁהוּא בָא מִתּוֹךְ אוֹתָהּ מַטְבֵּעַ פְּעוּטָה שֶׁל עוֹפֶרֶת, שֶׁנָּתַתָּ לוֹ אַתָּה. וְאוּלָם מוֹחֵל אֲנִי לוֹ וְאֵין לִי טְרוּנְיָה עָלָיו’. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: ‘טוֹעֶה אַתָּה. מַכִּיר אֲנִי אֶת חַסַן מִקֶּדֶם קַדְמָתָה כְּאָדָם טוֹב דּוֹבֵר אֱמֶת. הוּא לֹא יַטְעֶה אוֹתְךָ, וּמַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר אַךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ הִיא. מֻבְטָחַנִי בְּתוֹךְ־תּוֹכִי שֶׁרָכַשׁ כָּל מָמוֹן זֶה וְהוֹן זֶה עַל־יְדֵי מַטְבֵּעַ הָעוֹפֶרֶת. וַהֲרֵי מִיָּד נִשְׁמַע, מַה יֵּשׁ לוֹ לוֹמַר’. בָּאוּ מִתּוֹךְ שִׂיחָה זוֹ אֶל הָרְחוֹב שֶׁאֲנִי גָר בּוֹ כַיּוֹם, וּכְשֶׁרָאוּ שָׁם בַּיִת גָּדוֹל וְנֶהְדָּר שֶׁנִּבְנָה מֵחָדָשׁ, שָׁעֲרוּ בְדַעְתָם, שֶׁשֶּׁלִּי הוּא. דָּפְקוּ עַל הַשַּׁעַר, וּכְשֶׁפָּתַח לָהֶם הַשּׁוֹעֵר, הִשְׁתָּאָה סַעְדִי עַל כָּל הַתִּפְאֶרֶת וְעַל הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם, וְחָשַׁשׁ שֶׁמָּא חָדְרוּ מִבְּלִי דַעַת לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶמִיר אֵיזֶה שֶׁהוּא. וְאוּלָם הוּא חִזֵּק אֶת לִבּוֹ וְשָׁאַל אֶת הַשּׁוֹעֵר: ‘כְּלוּם בֵּיתוֹ שֶׁל כַ’וָאגָ’ה חַסַן אַלְחַבָּאל כָּאן?’ אָמַר הַשּׁוֹעֵר: ‘אָכֵן בֵּיתוֹ שֶׁל כַ’וָאגָ’ה חַסַן אַלְחַבָּאל הוּא. הוּא בַבַּיִת וְיוֹשֵׁב בְּמִשְׂרָדוֹ. הִכָּנֵס, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ וְאַחַד הָעֲבָדִים יוֹדִיעַ לוֹ עַל בּוֹאֲךָ’. נִכְנְסוּ שְׁנֵי הַיְדִידִים, וְאַךְ רְאִיתִים, הִכַּרְתִּים מִיָּד; קַמְתִּי, רַצְתִּי לִקְרָאתָם וְנָשַׁקְתִּי שׁוּלֵי בִגְדֵיהֶם. בִּקְּשׁוּ לִפֹּל עַל צַוָּארִי וּלְחַבְּקֵנִי, וְאוּלָם רַק מִתּוֹךְ עֲנָוָה לֹא יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת שֶׁהֵם יַעֲשׂוּ זֹאת. הוֹבַלְתִּים אֶל אוּלָם גָּדוֹל וְנִרְחָב וּבִקַּשְׁתִּים לָשֶׁבֶת עַל הַמְּקוֹמוֹת הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים בּוֹ בְּיוֹתֵר. בִּקְּשׁוּ לְהַכְרִיחַ אוֹתִי לָשֶׁבֶת עַל הַמָּקוֹם בְּרֹאשׁ, וְאוּלָם קָרָאתִי: ‘אֲדוֹנִים נְעָלִים, אֵינֶנִּי טוֹב בִּמְאוּמָה מֵחַסַן הָעוֹשֶׂה בַּחֲבָלִים, הַזּוֹכֵר תָּמִיד אֶת כְּבוֹדְכֶם וְאֶת חַסְדְּכֶם, וּמִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמְכֶם וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָשֶׁבֶת בְּמַעֲלָה רָמָה מִזּוֹ שֶׁלָּכֶם’. יָשְׁבוּ וְיָשַׁבְתִּי לְמוּלָם. אָמַר סַעְדִי: ‘שִׂמְחָה עוֹבֶרֶת אֶת כָּל חַדְרֵי לִבִּי לִרְאוֹתְךָ בְּמַצָּב טוֹב זֶה. שֶׁכֵּן נָתַן לְךָ אֱלֹהִים כָּל אֲשֶׁר תּוּכַל לְבַקֵּשׁ לְנַפְשֶׁךָ. אֵין אֲנִי מְסֻפָּק בָּזֶה שֶׁהִשַּׂגְתָּ עשֶׁר וְשֶׁפַע זֶה עַל־יְדֵי אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינְרֵי־הַזָּהָב, שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לְפָנִים. אֱמֹר לִי נָא אֵפוֹא בֶאֱמוּנָה, מִשּׁוּם מָה הִטְעֵיתָ אוֹתִי פַעֲמַיִם וְאָמַרְתָּ לִי לֹא אֱמֶת?’ סַעְד הִקְשִׁיב כֻּלּוֹ נִרְגָּז לְמִשְׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדִי לַעֲנוֹת. נָשָׂא קוֹלוֹ וְאָמַר: ‘הוֹי סַעְדִי, כַּמָּה פְּעָמִים, אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁוַּדַּאי הוּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָמַר חַסַן לִפְנֵי כֵן בְּעִנְיַן אֲבֵדַת אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינְרֵי הַזָּהָב אֵינוֹ שֶׁקֶר. אֶלָּא הָאֶמֶת לַאֲמִתָּהּ’. הִתְחִילוּ רָבִים בֵּינֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי קָרָאתִי, אַחֲרֵי הֵרָגְעִי מֵהִתְרַגְּשׁוּתִי: ‘אֲדוֹנַי, עַל־שׁוּם מָה רִיב זֶה? אַל נָא תֵּחָלְקוּ בִּגְלָלִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם. הִגַּדְתִּי לָכֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי לִפְנֵי כֵן, וְאֵין הַדָּבָר חָשׁוּב, אִם אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי אוֹ לֹא. שִׁמְעוּ נָא אֶת כָּל סִפּוּרִי כֻּלּוֹ’. סִפַּרְתִּי לָהֶם סִפּוּרִי בִּדְבַר מַטְבֵּעַ הָעוֹפֶרֶת שֶׁנָתַתִּי לַדַּיָּג וְאֶבֶן הַיַּהֲלֹם, שֶׁנִּמְצָא בְבִטְנוֹ שֶׁל הַדָּג, בְּקִצּוּר, סִפַּרְתִּי לָהֶם הַכֹּל בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהִגַּדְתִּי עַכְשָׁו לְרוּם מַעֲלָתְךָ. אַחֲרֵי שֶׁהִקְשִׁיב סַעְדִי לְכָל מַה שֶּׁאֵרַע אָמַר: ‘כַ’וָאגָ’ה חַסַן, נִרְאֶה לִי מֻפְלָא מִכֹּל שֶׁיַּהֲלֹם גָּדוֹל כָּזֶה יְהֵא נִמְצָא בְבִטְנוֹ שֶׁל דָּג, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הוּא שֶׁהַדָּאָה עָפָה עִם הַצְּנִיפָה שֶׁלְּךָ, אוֹ שֶׁאִשְׁתְּךָ מָסְרָה אֶת הַכַּד עִם הַסֻּבִּין תְּמוּרַת עָפָר לִרְחִיצָה. אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַסִּפּוּר אֱמֶת, וְעִם זֶה אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהַאֲמִין לִדְבָרֶיךָ, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי יָפֶה שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת דִּינְרֵי־הַזָּהָב הֵם הֵם שֶׁהֵבִיאוּ לְךָ כָּל עשֶׁר זֶה’. כְּשֶׁקָּמוּ לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי קַמְתִּי אַף אֲנִי וְאָמַרְתִּי: “אֲדוֹנַי הַנְּעָלִים, אַתֶּם עֲשִׂיתֶם חֶסֶד עִמָּדִי כְּשֶׁהוֹאַלְתֶּם לְבַקְּרֵנִי בְאָהֳלִי הַדַּל. מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא מִכֶּם, מֵעִמְקֵי לִבִּי, טַעֲמוּ נָא גַם מִצֵּידִי וְלִינוּ הַלַּיְלָה בְּצֵל קוֹרַת עַבְדְּכֶם; שֶׁכֵּן רְצוֹנִי לְהוֹבִילְכֶם מָחָר עַל הַנָּהָר אֶל בֵּית אֲחֻזַּת שָׂדֶה, שֶׁרָכַשְׁתִּי לִי לִפְנֵי זְמָן קָצָר”. נֵאוֹתוּ לִי, אַחֲרֵי טְעָנוֹת אֲחָדוֹת. אַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִּי פְקֻדָּתִי בִדְבַר סִדּוּר סְעוּדַת הָעֶרֶב, הוֹבַלְתִּי אוֹתָם בְּכָל פִּנּוֹת הַבַּיִת וְהֶרְאֵיתִי לָהֶם סִדּוּרוֹ, כְּשֶׁאֲנִי מְשַׁעְשְׁעָם בְּדִבְרֵי חִבָּה וְשִׂיחָה עַלִּיזָה, עַד שֶׁבָּא עֶבֶד וְאָמַר שֶׁסְּעוּדַת הָעֶרֶב עֲרוּכָה. לִוִּיתִי אוֹתָם אֶל הָאוּלָם, שֶׁבּוֹ הַצַּלָּחוֹת עֲרוּכוֹת מְלֵאוֹת מַטְעַמִּים מִמַּטְעַמִּים שׁוֹנִים. וְהָיוּ נֵרוֹת עוֹמְדִים עַל כָּל צַד וְרֵיחַ קָפוּר לָהֶם. לִפְנֵי הַשֻּׁלְחָן הָיְתָה קְבוּצַת מְנַגְּנִים, שֶׁשָּׁרוּ וְנִגְנוּ בְּכְלֵי־נְגִינָה מִכְּלֵי נְגִינָה שׁוֹנִים לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁבְּרֹאשׁ הָאוּלָם רָקְדוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְעָרְכוּ מַעֲשֵׂי־בִּדּוּר מִמַּעֲשֵׂי־בִדּוּר שׁוֹנִים. אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְנוּ לָשׂבַע עָלִינוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתֵינוּ. אַחֲרֵי־זֶה קַמְנוּ בְהַשְׁכָּמָה, הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת הַבֹּקֶר וְעָלִינוּ בְסִירָה גְּדוֹלָה מְתֻכֶּנֶת יָפֶה.

הוֹשִׁיטוּ אוֹתָהּ הַשַּׁיָּטִים עִם הַזֶּרֶם וְהוֹרַדְנוּהָ עַד מְהֵרָה לְיַד אֲחֻזַּת־הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לִי. עָבַרְנוּ יַחְדָּו בַּאֲחֻזָּה וְנִכְנַסְנוּ אֶל הַבַּיִת. הֶרְאֵיתִי לָהֶם גַּם אֶת בִּנְיָנֵינוּ הַחֲדָשִׁים וְהֶרְאֵיתִי לָהֶם כָּל הַשַּׁיָךְ לָזֶה, וְהִתְבּוֹנְנוּ לָזֶה בְּהִתְפַּלְּאוּת רַבָּה. נִכְנַסְנוּ אֶל הַגָּן וְרָאִינוּ אֶת הַשּׁוּרוֹת הַנְּטוּעוֹת לְיַד הַדְּרָכִים, עֲצֵי־פְרִי מִכָּל הַמִּינִים, שֶׁכָּרְעוּ מִתַּחַת־מַשָּׂא פִּרְיָם. וְהָיוּ אֵלֶּה מָשְׁקִים בְּמֵי הַזֶּרֶם דֶּרֶךְ תְּעָלוֹת שֶׁל לְבֵנִים. עָמְדוּ מִסָּבִיב שִׂיחִים פּוֹרְחִים, שֶׁרֵיחָם שִׂמַּח אֶת הַזֶפִיר. פֹּה וְשָׁם נָשְׂאוּ מִזְרְקוֹת־מַיִם קַרְנֵי־מֵימֵיהֶם אֶל עָל בָּאֲוִיר, וְהַצִּפָּרִים שָׁרוֹת בִּנְעִים זִמְרָתָן שִׁירֵי־תְהִלָּה לָאֶחָד הַנִּצְחִי מִבֵּין עֲתֶרֶת הָעֲנָפִים. בְּקִצּוּר, הַמַּרְאֶה וְהָרֵיחוֹת הַנְּעִימִים מִלְּאוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן. שְׁנֵי יְדִידַי הִתְהַלְּכוּ שְׂמֵחִים מִתְפַּלְּאִים מִסָּבִיב, מוֹדִים לִי וְחוֹזְרִים וּמוֹדִים עַל שֶׁהוֹבַלְתִּים לְמָקוֹם נֶהְדָּר כָּזֶה וְאוֹמְרִים: ‘יִשְׁלַח אַללָּהּ הָעֶלְיוֹן בְּרָכָה בְבַיִת זֶה וּבְגַן זֶה’. לִבְסוֹף הוֹבַלְתִּי אוֹתָם לְרַגְלֵי עֵץ גָּבוֹהַּ קָרוֹב לְאַחַת חוֹמוֹת הַגַּן, וְהֶרְאֵיתִי לָהֶם שָׁם מְעוֹן קַיִץ זָעִיר מָקוֹם שֶׁהָיִיתִי נוֹהֵג לָנוּחַ בּוֹ וּלְהִתְרַעֲנֵן. הָיָה הַמָּקוֹם מוּצָע כָּרִים וּכְסָתוֹת וְהָיוּ בוֹ סַפּוֹת רְקוּמוֹת זָהָב. אֵרַע הַדָּבָר שֶׁבְּהְיוֹתֵנוּ בְאוֹתוֹ מְעוֹן־קַיִץ שֶׁהָיִינוּ רְגִילִים לְבַקֵּשׁ מְנוּחָה בוֹ, שֶׁשְּׁנַיִם מִבָּנַי שֶׁשְּׁלַחְתִּים לַאֲחֻזַּת שָׂדִי עִם מְחַנְּכָם כְּדֵי לְהַחֲלִיף אֲוִיר, הָיוּ מְשׁוֹטְטִים בַּגָּן מְחַפְּשִׂים קִנֵּי צִפָּרִים. גִּלּוּ קֵן גָּדוֹל, גָבוֹהַּ בְּתוֹךְ הַפִּסְגָּה, וּבִקְּשׁוּ לְטַפֵּס עַל הַגֶּזַע, לְקַחְתּוֹ. וְאוּלָם לֹא הֵהִינוּ לַעֲלוֹת לְאוֹתוֹ גֹבַהּ, שֶׁכֵּן לֹא הָיוּ דַי חֲזָקִים וּמְאֻמָּנִים. מִשּׁוּם כָּךְ צִוּוּ עַל הָעֶבֶד הַנַּעַר, שֶׁהָיָה מְלַוָּם תָּמִיד לְטַפֵּס עַל הָעֵץ. צִיֵּת לָהֶם, וְאוּלָם בְּהִתְבּוֹנְנוֹ לְתוֹךְ הַקֵּן הִשְׁתָּאָה עַל מְמַדָּיו, מִשּׁוּם שָׁרָאָהוּ עָשׂוּי בְּחֶלְקוֹ הַגָּדוֹל צְנִיפָה יְשָׁנָה. הוֹרִיד אֶת הַקֵּן לְמַטָּה מַחֲזִיקוֹ מוּל עֵינֵי הַיְלָדִים, נְטָלוֹ גְדוֹל בָּנַי מִיָּדוֹ וְהֵבִיאוֹ אֶל הַסֻּכָּה לְהַרְאוֹתוֹ לִי. הִנִּיחוֹ לְרַגְלַי וְקָרָא שָׂמֵחַ בַּעֲלִיצוּתוֹ: ‘אַבָּא, הַבֵּט, קֵן זֶה עָשׂוּי מִבַּד’. הִשְׁתָּאוּ סַעְד וְסַעְדִי לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם עַד לִמְאֹד, וְהָלְכָה וְרָבְתָה הִשְׁתָּאוּתָם, כַּאֲשֶׁר הִתְבּוֹנַנְתִּי יוֹתֵר לַצְּנִיפָה וְהִכַּרְתִּי שֶׁהִיא הִיא זֹאת שֶׁהִשְׂתָּעֲרָה עָלֶיהָ הַדָּאָה וְגָזְלָה אוֹתוֹ מִיָּדִי. אָמַרְתִּי לִשְׁנֵי יְדִידַי: “הִתְבּוֹנְנוּ נָא מִקָּרוֹב לִצְנִיפָה זוֹ וְהִוָּכְחוּ מֵעַצְמְכֶם, שֶׁזּוֹהִי בְעַצְמָהּ מַמָּשׁ זוֹ שֶׁנָּשָׂאתִי עַל רֹאשִׁי, כְּשֶׁכִּבַּדְתֶּם אוֹתִי בְבִקּוּרְכֶם הָרִאשׁוֹן”. סַעְד אָמַר: ‘אֵינִי מַכִּירָה’. וְסַעְדִי אָמַר: ‘אִם אַתָּה מוֹצֵא בְתוֹכָהּ אֶת מְאַת וְתִשְׁעִים דִּינְרֵי־הַזָּהָב, הֱוֵה יוֹדֵעַ וַדָּאי, שֶׁאָכֵן הַצְּנִיפָה שֶׁלְּךָ הִיא’. אָמַרְתִּי לֹו: ‘אֲדוֹנִי הַיָּקָר, יוֹדֵעַ אֲנִי אֶל נָכוֹן שֶׁזּוֹהִי אוֹתָהּ צְנִיפָה’. וּכְשֶׁהֱחֶזַקְתִּיהָ בְּיָדִי, מְצָאתִיהָ כְּבֵדָה בְמִשְׁקָלָהּ. פֵּרַקְתִּיהָ וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁבִּקְצֵה הַבַּד מַשֶּׁהוּ צָרוּר. מַהֵר גּוֹלַלְתִּי אֶת הַצְּנִיפָה, וְהִנֵּה הַכִּיס עִם דִּינְרֵי הַזָּהָב. הֶרְאֵיתִיו לְסַעְדִי וְאָמַרְתִּי: ‘כְּלוּם אִי־אַתָּה יָכֹל לְהַכִּיר כִּיס זֶה?’ אָמַר לִי: ‘אָמְנָם הוּא הוּא הַכִּיס עִם דִּינְרֵי הַזָּהָב שֶׁנְּתַתִּיו לְךָ כְּשֶׁהִתְרָאֵינוּ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה’. פְּתַחְתִּיו וְהֵרַקְתִּי אֶת הַזָּהָב צִבּוּר אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשָּׁטִיחַ וְאָמַרְתִּי לוֹ לִמְנוֹת אֶת הַמָּעוֹת. מְנָאָם מַטְבֵּעַ אַחֲרֵי מַטְבֵּעַ וְקָבַע שֶׁהָיוּ מֵאָה וְתִשְׁעִים דִּינַר זָהָב. אָמַר נִכְלָם וְנָבוֹךְ: ‘מֵעַתָּה מַאֲמִין אֲנִי לִדְבָרֶיךָ, וְעִם זֹאת הֲרֵי תוֹדֶה, שֶׁאֶת מַחֲצִית עָשְׁרְךָ עָצוּם זֶה, הִשַּׂגְתָּ עַל יְדֵי שְׁתֵּי מֵאוֹת דִּינְרֵי הַזָּהָב, שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בְּעֵת בִּקּוּרֵנוּ הַשֵּׁנִי, וְאֶת הַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה בִּלְבַד עַל־יְדֵי הַפְּרוּטָה שֶׁקִּבַּלְתָּ מִיַּד סַעְד’. לֹא עָנִיתִי כְלוּם, אַךְ יְדִידַי לֹא פָסְקוּ מִלָּרִיב בֵּינֵיהֶם עַל כָּךְ. אַחֲרֵי זֶה יָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וּכְשֶׁשָּׂבַעְנוּ, הָלַכְתִּי אֲנִי וּשְׁנֵי יְדִידַי אֶל הַסֻּכָּה הַקְּרִירָה לָנוּחַ. כְּשֶׁקָּרְבָה הַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁקֹעַ, עָלִינוּ עַל סוּסֵינוּ וְרָכַבְנוּ חֲזָרָה לְבַגְדָאד כְּשֶׁעַל הַמְּשָׁרְתִים לָבוֹא בְעִקְבוֹתֵינוּ. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לָעִיר מָצָאנוּ אֶת כָּל הַחֲנֻיּוֹת נְעוּלוֹת וְלֹא יָכֹלְנוּ לִקְנוֹת דָּגָן וּמִסְפּוֹא לְסוּסֵינוּ. שָׁלַחְתִּי אֵפוֹא שְׁנֵי עֲבָדִים צְעִירִים, שֶׁהָיוּ מִתְרוֹצְצִים בְּקִרְבָתֵנוּ, לְחַפֵּשׂ מִסְפּוֹא. מָצָא אֶחָד בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל סוֹחֵר בְּדָגָן כַּד מָלֵא סֻבִּין, וְאַחֲרֵי שֶׁשִּׁלֵּם מְחִיר זֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַכַּד וְהִבְטִיחַ לְהַחֲזִיר אֶת הַכְּלִי לְמָחֳרָת, וְהֵבִיא אֶת הַסֻּבִּין עִם הַכַּד, הִתְחִיל מוֹצִיא אֶת הַסֻּבִּין בָּאֲפֵלָה, מְלֹא הַכַּף אַחֲרֵי מְלֹא הַכַּף לְהַטִּילוֹ לִפְנֵי הַסּוּסִים. פִּתְאֹם נִתְקְלָה יָדוֹ בְּמִטְפַּחַת שֶׁבְּתוֹכָהּ מַשֶּׁהוּ כָּבֵד. הֵבִיא אוֹתָהּ לְפָנַי, כְּפִי שֶׁמְּצָאָהּ וְאָמַר: ‘רְאֵה כְּלוּם אֵין זוֹ הַמִּטְפַּחַת שֶׁבִּדְבַר אֲבֵדָתָהּ סִפַּרְתָּ לָנוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת?’ נְטַלְתִּיהָ וְהִכַּרְתִּיהָ מִיָּד לְתִמְהוֹנִי הַגָּדוֹל, שֶׁזּוֹ הִיא אוֹתָהּ חֲתִיכַת הַבַּד, שֶׁבָּהּ צָרַרְתִּי מְאַת וְתִשְׁעִים דִּינַר הַזָּהָב, בְּטֶרֶם צָפַנְתִּי אֶת כַּד הַסֻּבִּין. אָמַרְתִּי לִידִידַי: ‘אֲדוֹנַי הַיְקָרִים, הָיָה לְרָצוֹן מִלִּפְנֵי אַללָּהּ הָרַחֲמָן, לְהָעִיד עַל אֲמִתּוּת דְּבָרַי, בְּטֶרֶם נִפָּרֵד אִישׁ מֵרֵעֵהוּ, שֶׁלֹּא סִפַּרְתִּי לָכֶם אֶלָּא הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ’. הוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי, פּוֹנֶה אֶל סַעְדִּי: ‘רְאֵה כָאן אֶת הַסְּכוּם הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמָּמוֹן, הַיְנוּ אֶת מְאַת וְתִשְׁעִים דִּינַר־הַזָּהָב, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנְּתַתָּם לִי צְרַרְתִּים מַמָּשׁ בְּמִטְפַּחַת זוֹ, שֶׁאֲנִי מַכִּירָהּ עַכְשָׁו שׁוּב’. צִוִּיתִי מִיָּד לְהָבִיא אֶת כַּד הַחֶרֶס, שֶׁיּוּכְלוּ לִרְאוֹתוֹ, וְאַף פָּקַדְתִּי לָשֵׂאת אוֹתוֹ אֶל אִשְׁתִּי. שֶׁתָּעִיד אַף הִיא, אִם הוּא אוֹתוֹ כַד הַסֻּבִּין שֶׁנָּתְנָה אָז בִּמְחִיר עֲפַר הָרְחִיצָה. שָׁלְחָה מִיָּד מַעֲנֶה וּבִקְּשָׁה לְהַגִּיד לָנוּ: ‘כֵּן. מַכִּירָה אֲנִי אוֹתוֹ בְדִיּוּק. זֶהוּ אוֹתוֹ כַּד שֶׁמִלֵּאתִיו סֻבִּין’. מֵעַתָּה הִסְכִּים סַעְדִי שֶׁאֵין הַצֶּדֶק עִמּוֹ וְאָמַר לְסַעְד: ‘עַכְשָׁו יָדַעְתִּי שֶׁהַצֶּדֶק עִמְּךָ, וְנוֹכַחְתִּי שֶׁעשֶׁר אֵינוֹ בָא עַל יְדֵי עשֶׁר, אֶלָּא בְחֶסֶד אַללָּהּ הָרַחֲמָן יִהְיֶה עָנִי לְאִישׁ עָשִׁיר’. בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי סְלִיחָה עַל חֲשָׁדוֹ וְאִי־תִתּוֹ אֵמוּן לִדְבָרַי. קִבַּלְנוּ הִתְנַצְּלוּתוֹ וְהָלַכְנוּ כֻלָּנוּ לָנוּחַ. לְמָחֳרַת הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, נִפְרְדוּ מֵעָלַי שְׁנֵי יְדִידַי בִּבְרָכָה, וְנָסְעוּ הַבַּיְתָה, כְּשֶׁהֵם מַכִּירִים נְכוֹחָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי עָוֶל וְשֶׁלֹּא בִזְבַּזְתִּי אֶת הַמָּמוֹן שֶׁנָּתְנוּ לִי. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד אֶת דִּבְרֵי כַ’וָאגָ’ה חַסַן עַד תֻּמָּם, אָמַר: “מַכִּיר אֲנִי אוֹתְךָ זֶה זְמָן רַב, מִתּוֹךְ הַשֵּׁם הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּתוֹךְ הָעָם, שֶׁהֲרֵי כֻלָּם, הָאֶחָד כַּשֵּׁנִי מְעִידִים, שֶׁאָדָם טוֹב וְיָשָׁר אַתָּה. מִלְּבַד זֶה הֲרֵי אוֹתוֹ יַהֲלֹם מַמָּשׁ, שֶׁעַל יָדוֹ הִגַּעְתָּ לְעשֶׁר עָצוּם זֶה, בְּתוֹךְ חֲדַר אוֹצְרוֹתַי הוּא. לָזֹאת רְצוֹנִי לִשְׁלֹחַ מִיָּד אַחֲרֵי סַעְדִי שֶׁיִּרְאֶה בְעֵינָיו וְיֵדַע וַדַּאי שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם נַעֲשִׂים עֲשִׁירִים אוֹ עֲנִיִּים עַל־יְדֵי מָמוֹן”. הוֹסִיף נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים וְאָמַר לְכַ’וָאגָ’ה חַסַן אַלְחַבָּאל: “לֵךְ וְסַפֵּר סִפּוּרְךָ לְשַׂר אוֹצְרוֹתַי, שֶׁיִּרְשֹׁם אוֹתוֹ לְזֵכֶר עוֹלָם וְיַנִּיחַ אֶת כְּתַב־הַיָּד בְּתוֹךְ חֲדַר הָאוֹצָר לְיַד הַיַּהֲלֹם”. פָּטַר הַכַּלִיף אֶת כַ’וָאגָ’ה חַסַן מֵעָלָיו בִּרְמִיזָה, וְאַף סִידִי נֻעְמָאן וְבָּבָּא עַבְּדֻלְלַּהּ נָשְׁקוּ אֶת קְצוֹת כִּסֵּא הַמַּלְכוּת וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.

וּמִמַּה שֶּׁיְּסֻפָּר עוֹד

עַל אִי גָדוֹל נִמְצֵאת עִיר, דַרְיַבָּאר שְׁמָהּ, וְהָיָה חַי בְּתוֹכָהּ מֶלֶךְ בְּכָבוֹד רַב. וְאוּלָם לַמְרוֹת מִדּוֹתָיו הַיָּפוֹת וְכֹחוֹ הָיָה תָמִיד נֶעֱצָב וְרוּחוֹ נֶעְכָּרָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ יוֹרֵשׁ מְקוֹמוֹ וְעַל כָּךְ הָיָה מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה בְּלִי חָשָׂךְ. אַחֲרֵי שָׁנִים אֲרֻכּוֹת וַעֲתִירוֹת רַבּוֹת נִתְּנָה לוֹ רַק חֲצִי בַקָּשָׁתוֹ, הַיְנוּ בַת, וַאֲנִי אֲנִי הִיא זֹאת. אָבִי, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיָה עָצוּב עַד לִמְאֹד, נִתְמַלֵּא עַד מְהֵרָה שִׂמְחָה רַבָּה עַל לֵידָתִי הָעֲלוּבָה וְהָאֻמְלָלָה, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְגִיל מַסְפִּיק כְּדֵי לִלְמֹד, פָּקַד לְלַמְּדֵנִי קְרֹא וּכְתֹב. וְכֵן צִוָּה לְהוֹרוֹת אוֹתִי נִמּוּסֵי־הֶחָצֵר, חוֹבוֹת־מְלָכִים וְקוֹרוֹת הָעִתִּים שֶׁל הֶעָבָר, כְּשֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁאִירַשׁ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֶת כִּסֵּא־מַלְכוּתוֹ אַחֲרָיו וְאֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ. אֵרַע בְּאַחַד הַיָּמִים, שֶׁאָבִי רָכַב לָצוּד צַיִד וְרָדַף אַחֲרֵי חֲמוֹר־בָּר כֻּלּוֹ אֲחוּז־לַהַט, עַד שֶׁמָּצָא אֶת עַצְמוֹ בָּעֶרֶב נִפְרָד, בּוֹדֵד מִמְּלַוָּיו, עָיֵף מִן הָרְכִיבָה. קָפַץ מֵעַל סוּסוֹ וְיָשַׁב לְיַד נְתִיב־הַיַּעַר, אוֹמֵר לְנַפְשׁוֹ: “חֲמוֹר־הַבָּר מָצָא לוֹ וַדַּאי מִפְלָט בִּסְבַךְ־עֵצִים זֶה”. פִּתְאֹם רָאָה אוֹר בָּהִיר מַזְהִיר מִבֵּין לָעֵצִים. וּבְחָשְׁבוֹ שֶׁדַּרְכּוֹ נִמְצָא בְקִרְבַת־הַמָּקוֹם, גָּמַר בְּדַעְתּוֹ לָלוּן שָׁם וּלְהַחֲלִיט בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בִּדְבַר הַדֶּרֶךְ יֵלֶךְ בָּהּ. כְּשֶׁקָּם וְצָעַד לִקְרַאת הָאוֹר, הִכִּיר שֶׁהוּא בָא מִסֻּכָּה בּוֹדֶדֶת בַּיַּעַר. כְּשֶׁהֵצִיץ לְתוֹכָהּ, נִגְלָה לוֹ שָׁם כּוּשִׁי עֲנָק לְגֹדֶל וְשָׁחוֹר כַּשָּׂטָן יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי סַפָּה. וְעָמְדוּ לְפָנָיו כַּדִּים רַבִּים גְּדוֹלִים מְלֵאִים יַיִן, וְהָיָה קוֹלֶה עַל גַּבֵּי אֵשׁ פֶּחָמִים שׁוֹר שָׁלֵם, שֶׁהָיָה טוֹרֵף אֶת בְּשָׂרוֹ, כְּשֶׁהוּא לוֹגֵם מִשָּׁעָה לְשָׁעָה, שׁוֹאֵף מִמַּעֲמַקֵּי הַכַּדִּים. וְרָאָה הַמֶּלֶךְ עוֹד בְּאוֹתָהּ סֻכָּה גְּבִירָה יָפָה לְהַפְלִיא וּמְלֵאָה חֵן, שֶׁיָּשְׁבָה בְּעֶצֶב עָמֹק בְּאַחַת הַפִּנּוֹת. הָיוּ זְרוֹעוֹתֶיהָ כְבוּלוֹת בַּחֲבָלִים, וּלְרַגְלֶיהָ מֻטָּל יֶלֶד כְּבֶן שְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלשׁ, שֶׁהָיָה בוֹכֶה עַל אֲסוֹן אִמּוֹ. כְּשֶׁרָאָה אָבִי אֶת מַצָּבָם הַמְעוֹרֵר רַחֲמִים שֶׁל שְׁנֵי אֵלֶּה נִמְלָא צַעַר עֲלֵיהֶם וּבִקֵּשׁ לְהִשְׂתָּעֵר בַּחֶרֶב בְּיָדוֹ עַל אוֹתָהּ מִפְלֶצֶת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה בְכֹחוֹ לְהִלָּחֵם בּוֹ, כָּבַשׁ אֶת כַּעֲסוֹ, וְנִשְׁאַר עַל הַמִּשְׁמָר בַּסֵּתֶר. אַחֲרֵי שֶׁרוֹקֵן הָעֲנָק אֶת כָּל הַכַּדִּים מְלֵאֵי־הַיַּיִן, וּבָלַע אֶת חֲצִי הַשּׁוֹר הַקָּלוּי, פָּנָה אֶל הַגְּבִירָה וְאָמַר: “הַחֲבִיבָה בְכָל הַנְּסִיכוֹת, עַד מָתַי תִּהְיִי עוֹד קָשָׁה וּתְסָרְבִי לִי? כְּלוּם אִי־אַתְּ רוֹאָה אֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִרְכּשׁ אֶת לִבֵּךְ וַאֲשֶׁר אֲנִי גוֹוֵעַ מֵאַהֲבָתִי לָךְ? וּבְכֵן אֵין נָכוֹן יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁתָּשִׁיבִי לִי אַהֲבָה וְלִרְאוֹת אוֹתִי כְשֶׁלָּךְ, וְאָז אֶהְיֶה הַטּוֹב בָּאֲנָשִׁים לָךְ”. אָמְרָה לוֹ: “שֵׁד הַמִּדְבָּר, מָה הֵם הַפִּטְפּוּטִים שֶׁבְּפִיךָ? לְעוֹלָם לֹא, לְעוֹלָם לֹא תַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ מֵאִתִּי, וְאִם גַּם תִּתְאַוֶּה לְכָךְ עוֹד כָזֹאת וְכָזֹאת. עַנֵּה אוֹתִי, הָמֵת אוֹתִי עַל הַמָּקוֹם. אֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֶמְסֹר עַצְמִי לְתַאֲווֹתֶיךָ”. לְשֵׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה נָהַם הַפֶּרֶא הַמִּתְגָּעֵשׁ בְּקוֹלוֹ וְאָמַר: “רַב הוּא, רַב מִדַּי. שִׂנְאָתֵךְ מְעוֹרֶרֶת שִׂנְאָה בְּקִרְבִּי, וּמֵעַתָּה מְבַקֵּשׁ אֲנִי פָּחוֹת לְהַשִּׂיגֵךְ וּלְרָכְשֵׁךְ, פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לָשִׂים קֵץ לְחַיָּיִךְ”. תְּפָשָׂה בְּאַחַת מִיָּדָיו וְשָׁלַף אֶת הַסַּיִף שֶׁלּוֹ בַּשְׁנִיָּה, וְהָיָה מֵסִיר אֶת רֹאשָׁהּ מֵעָלֶיהָ, אִלּוּלֵא לֹא פָּגַע בּוֹ אָבִי בְּיִתְרוֹן הַכְשֵׁר בְּחֵץ שֶׁפִּלַּח אֶת לִבּוֹ וְיָצָא נוֹצֵץ מִגַּבּוֹ. נָפַל הָעֲנָק לָאָרֶץ וְנִכְנַס מִיָּד לְגֵיהִנֹּם. נִכְנַס אָבִי לַסֻּכָּה, הִתִּיר אֶת כַּבְלֵי הַגְּבִירָה מֵעָלֶיהָ וְשָׁאַל אוֹתָהּ, מִי הִיא, וְכֵיצַד הֱבִיאַתָּה הַמִּפְלֶצֶת לְשָׁם. אָמְרָה לוֹ: “לֹא רָחוֹק מִכָּאן שׁוֹכֵן עַל הַחוֹף שֵׁבֶט שֶׁל בְּדוּאִים, הַדּוֹמִים לְשֵׁדֵי הַמִּדְבָּר. לַמְרוֹת רְצוֹנִי, לַחֲלוּטִין, הִשִּׂיאוּנִי לִנְשִׂיאָם וְהַנָּבָל הַמָּאוּס שֶׁהֵמַתָּ זֶה עַתָּה, הָיָה אֶחָד מִמְּפַקְּדֵי בַעְלִי, נִתְמַלֵּא אַהֲבָה סוֹעֶרֶת אֵלַי, וְנִדְלַק בְּתַאֲוָתוֹ לוֹהֶטֶת לַחֲטֹף אוֹתִי מִבֵּיתִי. כְּשֶׁיָּצָא בַעְלִי בְּאַחַד הַיָּמִים וְנִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, סְחָבַנִי יַחַד עִם תִּינוֹק זֶה שֶׁלִּי מִתּוֹךְ הָאַרְמוֹן לְיַעַר פֶּרֶא זֶה, שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא הַנִּמְצָא בַכֹּל, וַאֲשֶׁר כְּפִי דַעְתּוֹ הוּא, כָּל חֲקִירָה וּדְרִישָׁה אַחֲרַי תְּהֵא לְחִנָּם. וּמִשָּׁעָה לְשָׁעָה רָקַם מְזִמּוֹת רָעוֹת נֶגְדִּי. וְאוּלָם בְּחֶסֶד אַללָּהּ הָעֶלְיוֹן נִצַּלְתִּי מִכָּל תּוֹעֲבֲת־בָּשָׂר, בִּידֵי אוֹתוֹ יְצוּר־אֵימוֹת מְלֻכְלָךְ. הָעֶרֶב כְּבָר נִתְיָאַשְׁתִּי מֵהַצָּלָה, כְּשֶׁדָּחִיתִי אֶת תַּאֲוָתוֹ הַבְּהֶמְתִּית וּבִקֵּשׁ לַהֲמִיתֵנִי. וְאוּלָם בְּגִשְׁתּוֹ לָזֶה הוּמַת בְּיָדְךָ, בֶּן־הַחַיִל. זֶה מַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לְךָ הוּא סִפּוּרִי”. הִרְגִּיעַ אָבִי אֶת הַנְּסִיכָה, אָמַר: “גְּבִרְתִּי. יִיטַב נָא לִבֵּךְ, לְמָחָר אֲנִי מוֹצִיאֵךְ מִמִּדְבָּר זֶה וּמְלַוֶּה אוֹתָךְ לְדַרְיָבָּאר, הָעִיר שֶׁאֲנִי הַשֻּׂלְטָאן שֶׁלָּהּ. אִם תִּמְצָא הָעִיר חֵן בְּעֵינַיִךְ, הֲרֵי יְכוֹלָה אַתְּ לְהִשָּׁאֵר בָּהּ, עַד שֶׁיָּבוֹא בַּעְלֵךְ לְבַקְּשֵׁךְ”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַצָּעָה זוֹ אֵינָה רָעָה בְעֵינַי”. לָקַח אָבִי מִמָּחֳרַת הַיּוֹם עִם הָאִיר שַׁחַר אֶת הָאֵם עִם בְּנָהּ מִתּוֹךְ הַיַּעַר, וּבָרֶגַע שֶׁבִּקֵּשׁ לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, פָּגַשׁ לְפֶתַע פִּתְאֹם אֶת שָׂרֵי־צְבָאוֹ וְשָׂרָיו, שֶׁהָיוּ מְשׁוֹטְטִים מְחַפְּשִׂים בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אַחֲרָיו. רָבְתָה שִׂמְחָתָם, כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַמֶּלֶךְ, וְהִשְׁתּוֹמְמוּ בְלִי כָל גְּבוּל, כְּשֶׁרָאוּ אֶת הָאִשָּׁה שֶׁפָּנֶיהָ מְכֻסִּים בְּצָּעִיף לְיָדוֹ. הִשְׁתָּאוּ מְאֹד לִגְבִירָה מְלֵאַת חֵן כָּזוֹ שֶׁגָּרָה בְיַעַר פֶּרֶא כָזֶה. סִפֵּר לָהֶם הַמֶּלֶךְ סִפּוּר הַמִּפְלֶצֶת וְהַנְּסִיכָה וּבְאֵיזֶה אֹפֶן הָרַג אֶת הַכּוּשִׁי. רָכְבוּ חֲזָרָה הַבַּיְתָה. הִרְכִּיב אַחַד הָאֶמִירִים אֶת הַגְּבִירָה מֵאֲחוֹרָיו עַל סוּסוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁמִירָה עַל הַתִּינוֹק נִמְסַר לְאַחֵר. אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעוּ לַבִּירָה, פָּקַד הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹת לָאוֹרַחַת שֶׁלּוֹ בַּיִת גָּדוֹל וְנֶהְדָּר. וְאַף הַיֶּלֶד קִבֵּל טִפּוּל כָּרָאוּי. וְכָךְ בִּלְּתָה הָאֵם אֶת יָמֶיהָ בִּרְוָחָה וּשְׂבִיעַת־רָצוֹן. וְאוּלָם מֵאַחַר שֶׁגַּם כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ לֹא בָאָה כָל יְדִיעָה מִבַּעְלָהּ, אִם כִּי צִפְּתָה לָזֶה בְגַעֲגוּעִים, הִסְכִּימָה לְהִנָּשֵׂא לְאָבִי, שֶׁהִקְסִימָה אוֹתוֹ בְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְנֹעַם הֲלִיכוֹתֶיהָ. לָקַח אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. וְאַחֲרֵי שֶׁנִּכְתְּבָה תְּעוּדַת נִשּׂוּאֶיהָ לְפִי מִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם, חָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָעוֹן יַחְדָּו. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן גָּדַל הַנַּעַר וְהָיָה לְעֶלֶם בֶּן־חַיִל יָפֶה לְמַרְאֶה, וְהָיָה גַם שָׁלֵם בְּכָל נִמּוּסֵי הֶחָצֵר וּבְכָל אֳמָנוּת וּמַדָּע הַמַּתְאִימִים לִנְסִיכִים. נָשָׂא חֵן רַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנִים וְהָאֶמִירִים, וְהֶחֱלִיטוּ שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ וְשֶׁיִּהְיֶה יוֹרֵשׁ אַחֲרֵי הַשַּׁלִּיט אֶת כִּסֵּא־הַמְּלוּכָה וְאֶת הוֹד־הַמַּלְכוּת. גַּם הַנַּעַר שָׂשׂ עַל אוֹתוֹת־הַחֶסֶד שֶׁהֶאֱצִיל לוֹ אָבִי, וְאוּלָם הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה בְיוֹתֵר בָּאָה לוֹ, כְּשֶׁשָּׁמַע מְדַבְּרִים עַל קֶשֶׁר נִשּׂוּאָיו עִם בִּתּוֹ הַיְחִידָה שֶׁל מָגִנּוֹ וּמַחֲסוֹ, בְּאַחַד הַיָּמִים בִּקֵּשׁ אָבִיו לָתֵת יָדִי בְיָדוֹ וְלַעֲרֹךְ מִיָּד אֶת שִׂמְחַת־הַנִּשּׂוּאִין, וְאוּלָם קֹדֶם לָכֵן רָצָה לְהַטִּיל עַל בַּעְלִי לְעָתִיד תְּנָאִים, וּבֵין הַשְּׁאָר זֶה, שֶׁלֹּא יִשָּׂא שׁוּם אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלַי, בַּת אִשְׁתּוֹ, לְאִשָּׁה. תְּנַאי זֶה לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הָעֶלֶם הַגֵּאֶה, וְנִמְנַע מִיָּד מִתֵּת הַסְכָּמָתוֹ, שֶׁכֵּן הֶאֱמִין שֶׁדְּרִישַׁת תְּנַאי מֵעֵין זֶה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ לִמְחַזֵּר נִקְלֶה וּבִלְתִּי מְכֻבָּד שֶׁמּוֹצָאוֹ שָׁפָל. נִדְחָה יוֹם הַחֲתֻנָּה, וּדְחִיָּה זוֹ עוֹרְרָה בַנַּעַר אִי־רָצוֹן עַז, עַד שֶׁהֶאֱמִין בְּלִבּוֹ שֶׁאָבִיו שׂוֹנֵא הוּא לוֹ. הָיָה שָׂם לוֹ תָמִיד מַאֲרָב, לְתָפְשׂוֹ בְכַפּוֹ, עַד שֶׁהֱמִיתוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים בִּתְקֹף אוֹתוֹ רָגְזוֹ, והִכְרִיז עַצְמוֹ מֶלֶךְ לְדַרְיַבָּאר. וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁבִּקֵּשׁ הָרוֹצֵחַ לַחֲדֹר אֶל תּוֹךְ חֶדְרִי לַהֲמִיתֵנִי גַם אָנִי. וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה מְשָׁרֵת נֶאֱמָן לַמּוֹשֵׁל נְטָלַנִי בְּהַגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה עַל מוֹת הַמֶּלֶךְ, וְהִסְתִּירַנִי בְבֵית יָדִיד, וְצִוָּה עָלַי לְהִתְחַבֵּא שְׁנֵי יָמִים, אַחַר כָּךְ סִדֵּר אֳנִיָּה וְעָלה בָהּ אִתִּי וְעִם חַדְרָנִית זְקֵנָה, וְהִתְחִיל לְהַפְלִיג אִתָּנוּ לְאֶרֶץ שֶׁמַּלְכָּהּ הָיָה יְדִיד אָבִי. הוּא בִקֵּשׁ לַהֲבִיאֵנוּ בְּחָסוּתוֹ וּלְהַשִּׂיג מִמֶּנּוּ חֵיל־צָבָא לִנְקֹם בּוֹ בַנַּעַר כְּפוּי־הַטּוֹבָה שׁוֹכֵחַ אֱלֹהִים, שֶׁנִּגְלָה כְבוֹגֵד. וְאוּלָם יָמִים מִסְפָּר אַחֲרֵי הַתִּירֵנוּ אֶת הָעֹגֶן לְמַסָּע, קָמָה סְעָרָה רוֹעֶשֶׁת, שֶׁטָּרְפָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל וַאֲנָשָׁיו. וְעַד מְהֵרָה הִכּוּ הַגַּלִּים בְּכֹחַ נוֹרָא עַל הַסְּפִינָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה, וְהַמִּשְׁנֶה וְהַחַדְרָנִית וְכָל אֲשֶׁר בַּסְּפִינָה טָבְעוּ בַגַּלִּים וְלֹא נִצַּלְתִּי אֶלָּא אָנִי. וְאִם כִּי הָיִיתִי מִתְעַלֶּפֶת כִּמְעַט, טִפַּסְתִּי עַל לוּחַ־עֵץ וְהוּטַלְתִּי עַד מְהֵרָה מִזֶּרֶם הַיָּם אֶל הַחוֹף. שֶׁכֵּן שְׁמָרַנִי אַללָּהּ בִּיכָלְתּוֹ כֹּל מִן הַמָּוֶת הַמְאַיֵּם בַּיָּם הַגּוֹעֵשׁ, שְׁלֵמָה וּבְרִיאָה, כַּנִּרְאֶה רַק כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא עָלַי עוֹד צָרָה. כְּשֶׁחָזַרְתִּי לְדַעְתִּי וְהַכָּרָתִי, מָצָאתִי עַצְמִי מוּטֶלֶת בַּחַיִּים עַל הַחוֹף, וְהִבַּעְתִּי תּוֹדָה מִקֶּרֶב־לֵב לְאַללָּהּ הָעֶלְיוֹן. וְאוּלָם מֵאַחַר שֶׁלֹּא רָאִיתִי לֹא אֶת הַמִּשְׁנֶה וְאַף לֹא אֶחָד מִבְּנֵי־לְוָיָתֵנוּ, יָדַעְתִּי שֶׁכֻּלָּם אָבְדוּ בַמַּיִם, הִרְהַרְתִּי בְאָבִי שֶׁנִּרְצַח, וַהֲרִימוֹתִי קוֹל זְעָקָה עַל כְּאֵבִי הַמָּר, שֶׁכֵּן יָרֵאתִי מְאֹד עַל כִּי הָיִיתִי עֲזוּבָה. בִּקַּשְׁתִּי לְהַפִּיל עַצְמִי חֲזָרָה בַיָּם, כְּשֶׁצָּלַל בְּאָזְנַי פִּתְאֹם קוֹל אָדָם וְדַהֲרוֹת־פַּרְסוֹתָיו שֶׁל סוּס, הִתְבּוֹנַנְתִּי מִסָּבִיב לִי וְגִלִּיתִי מַחֲנֶה שֶׁל פָּרָשִׁים וּבְתוֹכָם בַּתָּוֶךְ נָסִיךְ יָפֶה. הָיָה רוֹכֵב עַל סוּסוֹ מִמּוֹצָא הָאֲצִילִים לְסוּסֵי הָעַרְבִים לְדָם, וְהָיָה לָבוּשׁ אַדֶּרֶת רְקוּמָה זָהָב. לְמָתְנָיו חֲגוֹרָה מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלוֹמִים, וּלְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת זָהָב. בְּקִצּוּר הַדְּבָרִים, לְבוּשׁוֹ וּמַרְאֵהוּ הֶרְאוּ שֶׁמּוֹשֵׁל מֵרֶחֶם עַל אָדָם הוּא. כְּשֶׁרָאוּנִי הַפָּרָשִׁים בּוֹדֵדָה לְיַד הַחוֹף, רָבְתָה תְּמִיהָתָם לְמַעְלָה רֹאשׁ, וְהַנָּסִיךְ שָׁלַח אֶחָד מִשָּׂרֵי־צְבָאוֹ, לְהִתְחַקּוֹת עַל סִפּוּרִי וְלַהֲשִׁיבוֹ דָבָר. וְאוּלָם לַמְרוֹת מַה שֶּדָּחַק אוֹתִי שַׂר־הַצָּבָא בִּשְׁאֵלוֹתָיו, לֹא עֲנִיתִיו גַּם מִלָּה אַחַת, וְרַק שָׁפַכְתִּי בִשְׁתִיקָתִי הָעֲמֻקָּה זֶרֶם שֶׁל דְּמָעוֹת. כְּשֶׁרָאוּ אַחַר־כָּךְ אֶת הַשְּׁבָרִים עַל הַחוֹף, אָמְרוּ אֶל לִבָּם: אֶפְשָׁר טָבְעָה סְפִינָה עַל חוֹף זֶה, וְלוּחוֹתֶיהָ וְתִקְרוֹתֶיהָ נִזְרְקוּ כָּאן לַיַּבָּשָׁה, וַדַּאי הָיְתָה גְבִירָה זוֹ בְאוֹתָהּ סְפִינָה וְטֻלְטְלָה עַל לוּחַ עֵץ אֶל הַחוֹף. הִקִּיפוּנִי הַפָּרָשִׁים וְהִפְצִירוּ בִי לְסַפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לִי. וְאוּלָם גַּם אָז לֹא עָנִיתִי אוֹתָם דָּבָר, סוֹף סוֹף קָרַב אֵלַי הַנָּסִיךְ רוֹכֵב וּמָלֵא הִשְׁתָּאוּת. פָּטַר מֵעָלָיו אֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ וּפָנָה אֵלַי בְּמִלִּים אֵלּוּ: “גְּבִרְתִּי, אַל נָא תִּירְאִי כָל רָע מִצִּדִּי, וְאַל נָא תְעַנִּי נַפְשֵׁךְ בְּיִסּוּרִים. רְצוֹנִי לְלַוּוֹת אוֹתָךְ לְבֵיתִי וְלִמְסֹר אוֹתָךְ לַחֲסוֹת בְּתוֹךְ חוֹמוֹתַי, וּמִשּׁוּם כָּךְ תָּאֵב אֲנִי מְאֹד לָדַעַת מִי אַתְּ? הַמַּלְכָּה תִּהְיֶה לָךְ יְדִידָה עַד מְהֵרָה בְּלִי סָפֵק וְתַחֲזִיק אוֹתָךְ בִּרְוָחָה וּשְׂבִיעַת־רָצוֹן”. כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁלִּבּוֹ נוֹטֶה אֵלַי, סִפַּרְתִּי לוֹ כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי, וּכְשֶׁשָּׁמַע סִפּוּר מַזָּלִי הָרָע, הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד, מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרִי, וְעֵינָיו נִמְלְאוּ דְמָעוֹת. אַחַר־כָּךְ נִחַם אוֹתִי, לְקָחַנִי אִתּוֹ וּמְסָרַנִי לַמַלְכָּה, אִמּוֹ. וְאַף הִיא נָתְנָה לְסִפּוּרִי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת, וְאַחֲרֵי לָמְדָהּ לָדַעַת אֶת כָּל מַהֲלַךְ חַיַּי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, נֶעֶצְבָה גַם הִיא, וְלֹא נִלְאֲתָה לְטַפֵּל בִּי יוֹמָם וָלָיְלָה, וְלַעֲשׂוֹתֵנִי מְאֻשֶּׁרֶת כְּכָל אֲשֶׁר עָלָה בְיָדָהּ. וְאַחֲרֵי שֶׁנּוֹכְחָה, מִלְּבַד כָּל זֶה שֶׁבְּנָהּ נִתְפַּס לִנְטִיָּה אֵלַי וְהוּא סָר וְזָעֵף מִתּוֹךְ אַהֲבָה, הִסְכִּימָה שֶׁאֶהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה. וְאַף אֲנִי נִתְקַבֵּל הַדָּבָר עַל לִבִּי, בִּרְאוֹתִי יֹפִי וַאֲצִילוּת פָּנָיו וּמַרְאֵהוּ, וּמְשִׁיבָה אֶל לִבִּי אַהֲבָתוֹ אֵלַי וְטוּב לִבּוֹ. וְכָךְ חָגְגוּ אֶת שִׂמְחַת הַחֲתֻנַּה בְּשַׁעְתָּהּ בִּפְאֵר וְשֶׁפַע. אַךְ מִי הוּא אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִגּוֹרָלוֹ? מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, לֵיל הַחֲתֻנָּה, אֵרַע שֶׁמֶּלֶךְ זַנְזִיבָּר, שֶׁהָיָה שׁוֹכֵן קָרוֹב לְאוֹתוֹ אִי, וּכְבָר עָרַךְ לִפְנֵי זֶה הַתְקָפוֹת נֶגֶד אוֹתָהּ מַמְלָכָה, הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּהִזְדַמְּנוּת הָרְצוּיָה לוֹ וְנָפַל עָלֵינוּ בְצָבָא רַב, וְאַחֲרֵי הֲמִיתוֹ אֲנָשִׁים לָרֹב, הֶחֱלִיט לָקַחַת שֶׁבִי חַיִּים אוֹתִי וְאֶת בַּעְלִי. אֲנַחְנוּ נִמְלַטְנוּ מִיָּדָיו, וְאַחֲרֵי שֶׁבָּרַחְנוּ בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה אֶל חוֹף הַיָּם מָצָאנוּ שָׁם סִירַת דַּיָּגִים, עָלִינוּ בָהּ, מוֹדִים לְכוֹכָבֵינוּ. הִפְלַגְנוּ וְעָזַבְנוּ נַפְשֵׁנוּ בִּידֵי הַזֶּרֶם לְהוֹבִילֵנוּ הָלְאָה, מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יָבִיא אוֹתָנוּ הַגּוֹרָל. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הִרְגַּשְׁנוּ בָאֳנִיָּה שֶׁהִתְקָרְבָה אֵלֵינוּ. שָׂמַחְנוּ עַל כָּךְ עַד מְאֹד, שֶׁדּוֹמִים הָיִינוּ שֶׁאֵיזֶה סוֹחֵר שֶׁהוּא הוּא הַבָּא לְעֶזְרָתֵנוּ. וְאוּלָם אַךְ חָנְתָה לְצַד אָרְכֵּנוּ אָנוּ, נִגְלוּ בְפַעַם אַחַת חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה שׁוֹדְדֵי יָם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מֵנִיף חֶרֶב שְׁלוּפָה.

כְּשֶׁעָלוּ לַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ כָּבְלוּ זְרוֹעוֹתֵינוּ אֶל גַּבֵּינוּ וְסָחֲבוּ אוֹתָנוּ אֶל הַמֶּרְכָּב שֶׁלָּהֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרְעוּ אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנַי וּבִקְּשׁוּ לָבוֹא אֵלַי מִיָּד, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים אֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי: ‘לִי תִּהְיֶה נַעֲרָה זוֹ’. מִתּוֹךְ כָּךְ הִתְלַקַּח רִיב בֵּינֵיהֶם, וְעַד מְהֵרָה הִגִּיעַ לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים. נָפְלוּ הַשּׁוֹדְדִים, אַחֲרֵי רְגָעִים מְעַטִּים פְּגָרִים מֵתִים בָּזֶה אַחַר זֶה, עַד שֶׁנֶּהֶרְגוּ כֻלָּם, מִלְּבַד שׁוֹדֵד יָם אֶחָד, בֶּן־הַחַיִל בְּכֻלָּם. אָמַר לִי: ‘אַתְּ תִּסְּעִי אִתִּי אֶל קָאהִרָה. שָׁם גָּר יְדִיד לִי, וְלוֹ אֲנִי נוֹתֵן אוֹתָךְ, מֵאַחַר שֶׁהִבְטַחְתִּי לוֹ לְהָבִיא מִנְּסִיעָתִי זוֹ אִשָּׁה יָפָה לוֹ לְשִׁפְחָה’. וְאוּלָם הוּא רָאָה אֶת בַּעְלִי שֶׁשּׁוֹדְדֵי הַיָּם עֲזָבוּהוּ בִכְבָלָיו, וְאָמַר: ‘מִי הוּא כֶלֶב זֶה? אוֹהֲבֵךְ הוּא אוֹ יָדִיד לָךְ?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘בַּעְלִי הוּא שֶׁנִּשֵּׂאתִי לוֹ’. אָמַר: ‘יָפֶה, יָאֶה לִי לְשַׁחְרְרוֹ מִיִּסּוּרֵי־הַקִּנְאָה, וְלַחֲשׂךְ אוֹתוֹ מִן הַמַּרְאֶה, כְּשֶׁאַתְּ חֲבוּקָה בְּעֹז אַהֲבָה בִידֵי אַחֵר’. וּמִיָּד הֵרִים הַנָּבָל אֶת הַנָּסִיךְ הָאֻמְלָל, הַכָּבוּל בְּיָדָיו וְרַגְלָיו, לְמַעְלָה וֶהֱטִילוֹ לַיָּם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי צוֹעֶקֶת בְּקוֹל מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים, לַשָּׁוְא. מִשֶּׁרָאִיתִי אֶת הַנָּסִיךְ בַּגַּלִּים נֶאֱבָק וְטוֹבֵעַ, זָעַקְתִּי מֵחָדָשׁ וְקוֹנַנְתִּי וְהִכֵּיתִי עַל פָּנַי וּמָרַטְתִּי אֶת שַׂעֲרוֹתַי, אוֹי מַה מְּאֹד הָיִיתִי מְטִילָה אֶת עַצְמִי בְרָצוֹן בַּמַּיִם. וְאוּלָם לָא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת זֹאת, מֵאַחַר שֶׁהַשּׁוֹדֵד הֶחֱזִיק אוֹתִי בְעֹז וּקְשָׁרַנִי לַתֹּרֶן, אַחַר־כָּךְ נָסַעְנוּ כְּשֶׁהָרוּחַ נוֹחָה הָלְאָה וְהִגַּעְנוּ עַד מְהֵרָה לִכְפַר־נָמֵל קָטָן. אַחֲרֵי שֶׁקָּנָה שָׁם גְּמַלִּים וַעֲבָדִים, נָסַע הָלְאָה לְעֵבֶר קָאהִרָה. וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר חָלְפוּ יְמֵי־מַסָּע רַבִּים הִתְנַפֵּל עָלֵינוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם הַכּוּשִׁי, שֶׁהָיָה שׁוֹכֵן בְּאַרְמוֹן זֶה כָּאן. מֵרָחוֹק נִרְאָה לָנוּ כְּמִגְדָּל גָּבוֹהַּ, וּכְשֶׁקָּרַב אֵלֵינוּ יָכֹלְנוּ בְקֹשִׁי לְהַאֲמִין שֶׁבֶּן־אָדָם הוּא. וְאוּלָם הַכּוּשִׁי שָׁלַף מִיָּד אֶת חַרְבּוֹ הָעֲנָקִית, הִשְׂתָּרַע עַל שׁוֹדֵד הַיָּם וּפָקַד עָלָיו לְהִמָּסֵר לוֹ שֶׁבִי בְּיַחַד עִם כָּל עֲבָדָיו וְעִמָּדִי וְלָלֶכֶת אַחֲרָיו כְּבוּלִים. תָּקַף הַשּׁוֹדֵד בְּלַהַט רוּחוֹ בְּרֹאשׁ אֲנָשָׁיו אֶת הַכּוּשִׁי. זְמָן אָרֹךְ סָעַר הַקְּרָב בְּעֹז וֶאֱיָל, עַד שֶׁהָיוּ הוּא וַאֲנָשָׁיו מֻטָּלִים עַל הַשָּׂדֶה מֵתִים. אַחַר כָּךְ הוֹבִיל הַכּוּשִׁי אֶת הַגְּמַלִּים וְסָחַב אוֹתִי וְאֶת גּוּפַת הַשּׁוֹדֵד אֶל אַרְמוֹנוֹ. שָׁם טָרַף אֶת בְּשַׂר אוֹיְבוֹ בִּסְעוּדַת הָעֶרֶב. הִסְתַּכֵּל בִּי, כְּשֶׁאֲנִי בוֹכָה מָרָה וְאָמַר לִי: ‘הָסִירִי כְּאֵב זֶה וְצַעַר מִקִּרְבֵּךְ, חֲיִי בְאַרְמוֹן זֶה בִמְנוּחָה שְׁלֵמָה וּרְוָחָה וְהִתְנַחֲמִי בְחִבּוּקַי. וְאוּלָם בִּהְיוֹתֵךְ כְּנִרְאֶה עַכְשָׁו בְּאֵבֶל גָּדוֹל, הֲרֵינִי סוֹלֵחַ לָךְ הַלַּיְלָה, וְאוּלָם מָחָר עָלַיִךְ לִמְסֹר עַצְמֵךְ כֻּלָּךְ לִי’.

הוֹבִיל אוֹתִי לְחֶדֶר נִבְדָּל וְשָׁכַב אַחֲרֵי סָגְרוֹ שַׁעַר וּדְלָתוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר לְבַדּוֹ לִישֹׁן. כְּשֶׁקָּם מִמָּחֳרַת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, חִפֵּשׂ, בּוֹדֵק אֶת כָּל הָאַרְמוֹן, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה וְנָעַל אוֹתָהּ שׁוּב וְיָצָא כְדַרְכּוֹ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי עוֹבְרִים וְשָׁבִים. וְאוּלָם הָאוֹרְחָה הִתְחַמְּקָה מִמֶּנּוּ וְהוּא חָזַר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת – בָּאתָ אַתָּה וְהִכֵּיתָ אוֹתוֹ לַמָּוֶת'.

כָּךְ סִפְּרָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר אֶת סִפּוּרָהּ לַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד, וְהִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרָהּ. אַחַר כָּךְ נִחֲמָהּ וְאָמַר: “מֵעַכְשָׁו אַל תִּירְאִי יוֹתֵר וְאַל תַּעֲלִי דְאָגָה בְלִבֵּךְ. נְסִיכִים אֵלֶּה בְנֵי מֶלֶךְ חַרְרָאן הֵם, וְאִם טוֹב בְּעֵינַיִךְ תְּנִי לָהֶם לַהֲבִיאֵךְ לַחֲצַר־מַלְכוּתוֹ, וְלַעֲרֹךְ לָךְ חַיֵּי רְוָחָה וָשֶׁפַע. וְאַף הַמֶּלֶךְ יִשְׁמֹר עָלַיִךְ מִכָּל רָע. אוֹ אִם אֵין בִּרְצוֹנֵךְ לִנְסֹעַ אִתָּם, כְּלוּם לֹא תַּסְכִּימִי לְהִנָּשֵׂא לָזֶה שֶׁהִצִּילֵךְ מִצָּרָה גְדוֹלָה כָּזוֹ?” הִסְכִּימָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר לְהִנָּשֵׂא לוֹ. וְעַד מְהֵרָה נֶעֶרְכָה שִׂמְחַת הַחֲתֻנָּה בְּרֹב פְּאֵר בָּאַרְמוֹן, שֶׁכֵּן מָצְאוּ שָׁם מַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת מִכָּל הַמִּינִים, וּפֵרוֹת טְעִימִים וְיֵינוֹת נֶהְדָּרִים, שֶׁהָיָה מֵיטִיב בָּהֶם אוֹכֵל בְּנֵי־הָאָדָם אֶת לִבּוֹ, כְּשֶׁנִּמְאַס לוֹ בְּשַׂר בְּנֵי־הָאָדָם. צִוָּה כֻ’דַדָאד לְהָכִין כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים וְכִבֵּד בָּהֶם אֶת אֶחָיו. מִמָּחֳרַת הַבֹּקֶר יָצְאוּ כֻלָּם לָשׁוּב לְחַרְרָאן, אַחֲרֵי קַחְתָּם אִתָּם צֵידָה, כְּכָל אֲשֶׁר בָּא לְיָדָם, וּבְסוֹף כָּל יוֹם שֶׁל מַסָּע בָּחֲרוּ לָהֶם מָקוֹם מַתְאִים לָלוּן שָׁם. כְּשֶׁלֹּא הָיָה לִפְנֵיהֶם עוֹד אֶלָּא יוֹם מַסָּע אֶחָד, אָכְלוּ הַנְּסִיכִים בָּעֶרֶב אֶת כָּל הַמָּזוֹן שֶׁנִּשְׁאַר אִתָּם וְאַף שָׁתוּ אֶת הַיַּיִן עַד כָּלָה. כְּשֶׁהִשְׁתַּלֵּט הַיַּיִן עֲלֵיהֶם. פָּנָה כֻ’דַדָאד אֶל אֶחָיו, אָמַר לָהֶם: “זְמָן רַב הִסְתַּרְתִּי מִכֶּם סוֹד מוֹלַדְתִּי. וְאוּלָם עַכְשָׁו עָלַי לְגַלּוֹתוֹ לָכֶם. דְּעוּ שֶׁאֲחִיכֶם אָנִי, אַף גַּם בֶּן מֶלֶךְ חַרְרָאן אָנִי, שֶׁגִּדְּלוֹ אֲדוֹן־אֶרֶץ סַמַרִיָה וְלִמְּדוֹ. אִמִּי הִיא הַנְּסִיכָה פִרוּזָה”. אַחַר כָּךְ פָּנָה וְאָמַר לַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר: “אֵין אַתְּ יוֹדַעַת מַעֲלָתִי וּמוֹצָאִי, אִלּוּ גִלִּיתִים לָךְ לִפְנֵי כֵן, הָיִיתִי חוֹשֵׂךְ מִמֵּךְ אֶפְשָׁר אֶת הָעֶלְבּוֹן שֶׁדִּבֵּר בָּךְ לְהִנָּשֵׂא לוֹ אָדָם שֶׁאֵין דָּמוֹ דַּם אֲצִילִים. עַכְשָׁו יֵרָגַע לִבֵּךְ. בַּעְלֵךְ נָסִיךְ הוּא”. אָמְרָה לוֹ: “אִם גַּם לֹא גִלִּיתָ לִי עַד הֵנָּה, הֲרֵי הִרְגַּשְׁתִּי בְלִבִּי בָרוּר שֶׁמִּמּוֹצָא אֲצִילִים אַתָּה וּבֶן מֶלֶךְ אַדִּיר”. כְּלַפֵּי חוּץ נִרְאוּ כָּל הַנְּסִיכִים שְׂמֵחִים, וְכָל אֶחָד מֵהֶם הִבִּיעַ לוֹ אִחוּלֵי־אשֶׁר חַמִּים בִּשְׁעַת שִׂמְחַת־הַחֲתֻנָּה. וְאוּלָם בְּקִרְבָּם נִמְלְאוּ קִנְאָה וְעַגְמַת־נֶפֶשׁ, עַל אַחֲרִית כָּזוֹ שֶׁל הָעִנְיָנִים. כְּשֶׁפָּרַשׁ כֻ’דַדָאד אַחַר־כָּךְ עִם הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר לְאָהֳלוֹ, לִישֹׁן בּוֹ, רָקְמוּ אֵלֶּה תָּכְנִיּוֹת שֶׁל כְּפִיּוּת־טוֹבָה, שְׁחוֹרוֹת, וְלֹא זָכְרוּ אֶת הַשֵּׁרוּת שֶׁהִגִּישׁ לָהֶם אֲחִיהֶם, כַּאֲשֶׁר הוֹצִיאָם לְחֵרוּת כְּשֶׁהָיוּ שְׁבוּיִים בִּידֵי אוֹכֵל בְּנֵי־הָאָדָם. בִּקְּשׁוּ לָהֶם מָקוֹם בָּטוּחַ וְנוֹסְדוּ יַחַד לַהֲמִיתוֹ. אָמַר הָרִאשׁוֹן בָּהֶם: “אַחִים, אָבִינוּ הֶרְאָה לוֹ אֶת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה בְיוֹתֵר, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא נוֹדֵד בָּאָרֶץ וּבִלְתִּי נוֹדָע, וְשָׁת אוֹתוֹ מוֹשֵׁל עָלֵינוּ וּמוֹרֶה. עַכְשָׁו, כְּשֶׁיִּשְׁמַע עַל דְּבַר נַצְּחוֹ אֶת הַמִּפְלֶצֶת, וּכְשֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁהַנָּכְרִי בְנוֹ הוּא, כְּלוּם לֹא יָשִׂים אֶת הַמַּמְזֵר הַזֶּה לְיוֹרְשׁוֹ הַיָּחִיד וְיִתֵּן בְּיָדוֹ כֹחַ עָלֵינוּ, עַד שֶׁנִּהְיֶה מֻכְרָחִים לִפֹּל לְרַגְלָיו וְלָשֵׂאת עֻלּוֹ? עֲצָתִי הִיא אֵפוֹא, שֶׁנָּשִׂים פֹּה קֵץ לוֹ”. חָדְרוּ בַּחֲשַׁאי אֶל אָהֳלוֹ וְהִכּוּ עָלָיו מִכָּל צַד בְּחַרְבוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁקָּרְעוּ לִקְרָעִים אֶת כָּל אֵבָרָיו, וְדָמוּ שֶׁהִנִּיחוּהוּ מֵת עַל מִטָּתוֹ, מִבְּלִי שֶׁהִתְעוֹרְרָה הַנְּסִיכָה. לְמָחֳרַת הִגִּיעוּ שְׂמֵחִים לָעִיר חַרְרָאן וְהִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁכְּבָר הָיָה מְסֻפָּק אִם יָשׁוּב לִרְאוֹתָם. עָלְתָה שִׂמְחָתוֹ אֶל עָל מֵעָל, בִּרְאוֹתוֹ שֶׁהוּשְׁבוּ אֵלָיו, בְּטוּחִים וּשְׂמֵחִים וּבְרִיאִים, וְשָׁאַל אוֹתָם עַל שְׁהוֹתָם רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ כָּל אוֹתוֹ זְמָן. בִּתְשׁוּבָתָם הִסְתִּירוּ מִמֶּנּוּ בִּזְהִירוּת, שֶׁחֻבְּשׁוּ בְבֵית־הָאֲסוּרִים בִּידֵי הַשֵּׁד הַשָּׁחוֹר, וְשֶׁכֻ’דַדָאד הִצִּילָם. יָתֵר עַל כֵּן בֵּאֲרוּ כֻלָּם שֶׁנִּתְעַכְּבוּ בְּצֵאתָם לַצַּיִד וּבִקְּרוּ בֶעָרִים וּבָאֲרָצוֹת מִסָּבִיב. הַמֶּלֶךְ נָתַן אֵמוּן לְדִבְרֵיהֶם וְשָׁתַק. זֶהוּ בַּאֲשֶׁר לָהֶם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכֻ’דַדָאד, הִנֵּה מָצְאָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה בַבֹּקֶר אֶת בַּעְלָהּ צָף בְּדָם, קָרוּעַ וְשָׁסוּעַ מִפְּצָעָיו הָרַבִּים. וּבְדַמּוֹתָהּ שֶׁמֵּת בָּכְתָה מָרָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ. זָכְרָה אֶת יְפִי־עֲלוּמָיו, גְּבוּרָתוֹ וּמַעֲלוֹתָיו הָרַבּוֹת וְאָמְרָה: “אוֹי לִי, הוֹי אֲהוּבִי, הוֹי כֻ’דַדָאד כְּלוּם עָלַי לִרְאוֹת בְּעֵינַי אֵיכָה מִהֵר לָבוֹא עָלֶיךָ מָוֶת לִפְנֵי זְמַנְךָ, וְאַכְזָרִי? הַאִם אַחֶיךָ, הַשֵּׁדִים שֶׁאֹמֶץ רוּחֲךָ הִצִּילָם, הֵם הֵם רוֹצְחֶיךָ? לֹא כִי אֲנִי בִלְבַדִּי הִנְנִי הָרוֹצַחַת שֶׁלְּךָ, אֲנִי שֶׁנָּתַתִּי לְקַשֵּׁר אֶת חַיֶּיךָ בְּמַזָּלִי, בְּגוֹרָלִי הָאָרוּר, שֶׁהוֹרִיד אֶת כָּל יְדִידַי שְׁאוֹלָה”. כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה יָפֶה מִקָּרוֹב יוֹתֵר לַגּוּפָה, מָצְאָה שֶׁהַנְּשִׁימָה עֲדַיִן עוֹבֶרֶת וְחוֹזֶרֶת לְאִטָּהּ דֶּרֶךְ הָאַף, וְשֶׁאֵבָרָיו עֲדַיִן חַמִּים הֵם. נָעֲלָה אֶת הָאֹהֶל וּמִהֲרָה אֶל הָעִיר לִמְצֹא רוֹפֵא. אַחֲרֵי שֶׁמָּצְאָה אִישׁ מֻמְחֶה בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה חָזְרָה מִיָּד אִתּוֹ. וְאוּלָם, רְאֵה זֶה פֶלֶא: כֻ’דַדָאד נֶעֱלַם… לֹא יָדְעָה מַה נִּהְיָה בּוֹ, וְאוּלָם הֶאֱמִינָה בְדַעְתָּהּ שֶׁחַיָּה רָעָה אֵיזוֹ־שֶׁהִיא גָרְרָה אוֹתוֹ. שׁוּב שָׁפְכָה דְמָעוֹת מָרוֹת וְקוֹנְנָה עַל אֲסוֹנָהּ, עַד שֶׁהָרוֹפֵא נִמְלָא צַעַר עָלֶיהָ וְהִצִּיעַ לָהּ מִתּוֹךְ הַבָּעַת נִחוּמִים שֶׁדִּבֵּר עַל לִבָּהּ אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת שֵׁרוּתוֹ. לִבְסוֹף לִוָּה אוֹתָהּ הָעִירָה וְהִקְצָה לָהּ דִּירָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאַף הֶעֱמִיד שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת לְפָנֶיהָ לְשָׁרְתָהּ. וְאִם כִּי לֹא יָדַע עַד מָה בִדְבַר מַעֲמָדָהּ, שֵׁרַת אוֹתָהּ תָּמִיד בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד הָרָאוּי לִמְלָכוֹת. בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁהָיְתָה עֲצוּבַת־רוּחַ פָּחוֹת, פָּנָה אֵלֶיהָ הָרוֹפֵא, שֶׁבֵּינְתַיִם שָׁמַע עַל דְּבַר זֶה, בַּקָּשָׁתוֹ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם טוֹב בְּעֵינַיִךְ לְסַפֵּר לִי עַל־דְּבַר מַצָּבֵךְ וַאֲסוֹנֵךְ? כְּכָל אֲשֶׁר לְאֵל יָדִי אֶשְׁתַּדֵּל לָתֵת לָךְ עֶזְרָה וּמִשְׁעָן”. כְּשֶׁנּוֹכְחָה שֶׁהָרוֹפֵא פִּקֵּחַ וְשֶׁיֵּשׁ לִסְמֹךְ עָלָיו, מָסְרָה לוֹ אֶת כָּל סִפּוּרָהּ. אָמַר הָרוֹפֵא: “אִם רְצוֹנֵךְ בְּכָךְ, הֲרֵי אֲנִי מְלַוֶּה אוֹתָךְ אֶל חָמִיךְ, מֶלֶךְ חַרְרָאן, שֶׁאָכֵן הוּא בֶאֱמֶת מוֹשֵׁל חָכָם וְיָשָׁר, הוּא יִשְׂמַח לִרְאוֹתֵךְ וְיִנְקֹם מִיַּד הַנְּסִיכִים בָּנָיו שֶׁאֵינָם בְּגֶדֶר בְּנֵי־אָדָם, עַל שָׁפְכָם דְּמֵי בַעְלֵךְ בְּלִי כָל צֶדֶק”. מָצְאוּ דְבָרָיו חֵן בְּעֵינֵי הַנְּסִיכָה, וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׂכַר הָרוֹפֵא שְׁנֵי גְמַלִּים, רָכְבוּ שְׁנֵיהֶם וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם אֶל הָעִיר חַרְרָאן. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, יָרְדוּ בְכַ’אן מָלוֹן שֶׁל אוֹרְחוֹת, וְהָרוֹפֵא שָׁאַל, מַה יֵּשׁ חֲדָשׁוֹת בָּעִיר אָמַר לוֹ הַשּׁוֹעֵר: "הָיָה לוֹ לְמֶלֶךְ חַרְרָאן בֵּן גִּבּוֹר־חַיִל לְאֵין קֵץ וּבְלִי כָל חִסָּרוֹן שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ מִסְפַּר שָׁנִים מִתְנַכֵּר כְּזָר. לִפְנֵי אֵיזֶה זְמַן נֶעְדַּר, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אִם מֵת אוֹ אִם עוֹדֶנוּ בַחַיִּים. אִמּוֹ, הַנְּסִיכָה פִרוּזָה, חִפְּשָׂה אַחֲרָיו בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְלֹא מָצְאָה לוֹ כָל עֲקֵבוֹת וְלֹא שׁוּם יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו. הוֹרָיו, וּלְפִי הָאֱמֶת כָּל הָעָם, עָשִׁיר וָרָשׁ בּוֹכִים וּמְקוֹנְנִים לוֹ. וְאִם כִּי יֶשְׁנָם לוֹ לַשֻּׂלְטָאן עוֹד אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה בָּנִים, אֵין גַּם אֶחָד מֵהֶם יָכֹל לְהִשְׁתַּוּוֹת אֵלָיו בְּמַעֲשֵׂי גְבוּרָתוֹ וּבִזְרִיזוּת שִׂכְלוֹ, וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לְנַחֲמוֹ גַם מִקְצָת נֶחָמָה. וְאוּלָם עַד עַכְשָׁו הָיָה הַכֹּל לַשָּׁוְא. הוֹדִיעַ הָרוֹפֵא דְבָרִים אֵלֶּה לַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר. נָתְנָה דַעְתָּהּ לָלֶכֶת מִיָּד אֶל אִמּוֹ שֶׁל כֻ’דַדָאד וּלְסַפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְבַעֲלָהּ. וְאוּלָם הָרוֹפֵא אָמַר לָהּ אַחֲרֵי יִשּׁוּב־דַּעַת שָׁקוּל וּמָדוּד: “נְסִיכָה, אִם תְּגַלִּי כַּוָּנָתֵךְ זֹאת, יוּכַל הֱיוֹת שֶׁיִּשְׁמְעוּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה הַנְּסִיכִים עוֹד לִפְנֵי הַגִּיעֵךְ, עַל קָרְבֵךְ, וּוַדָּאי הוּא שֶׁיָּשִׂימוּ בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא קֵץ לְחַיַּיִךְ, וּתְאַבְּדִי חַיַּיִךְ לְלֹא כָל תּוֹעֶלֶת. אִם כֵּן תְּנִי לִי לָלֶכֶת אֶל אִמּוֹ שֶׁל כֻ’דַדָאד תְּחִלָּה. אֲנִי אֲסַפֵּר לָהּ כָּל סִפּוּרֵךְ, וְאָז וַדַּאי תִּשְׁלַח אַחֲרַיִךְ לִקְרֹא לָךְ. עַד אָז הִשָּׁאֲרִי מִסְתַּתֶּרֶת בִּמְלוֹן־אוֹרְחוֹת זֶה”. נָסַע הָרוֹפֵא בְּנוֹחוּת הָעִירָה. בַּדֶּרֶךְ פָּגַשׁ בִּגְבֶרֶת עַל גַּבֵּי פִרְדָּה, שֶׁמִכְסֶיהָ מֵהָעֲשִׁירִים וְהַיָּפִים בְּסוּגָם. מֵאַחֲרֶיהָ צָעֲדוּ מְשָׁרְתִים נֶאֱמָנִים, שֶׁבָּא בְעִקְבוֹתֵיהֶם מַחֲנֶה שֶׁל פָּרָשִׁים וְרַגְלִים וַעֲבָדִים כּוּשִׁים. בְּשָׁעָה שֶׁעָבְרָה לְדַרְכָּהּ נִצְּבוּ הַהֲמוֹנִים לִשְׁנֵי עֲבָרֶיהָ בְּשׁוּרוֹת וּבֵרְכוּהָ בְשָׁלוֹם בְּדַרְכָּהּ. אַף הָרוֹפֵא הִתְעָרֵב בֵּין הֶהָמוֹן וְהֶחֱוָה קִידָה. אַחַר אָמַר לְאַחַד הָרוֹאִים בַמַּסָּע, לְדֶרְוִישׁ: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁזּוֹ מַלְכָּה הִיא”. אָמַר לוֹ: “כָּךְ הוּא. אֵשֶׁת מַלְכֵּנוּ הִיא, וְכָל הָעָם מְכַבֵּד אוֹתָהּ וּמְנַשְּׂאָהּ יֶתֶר עַל כָּל שְׁאָר נְשֵׁי־הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁכֵּן הִיא אִמּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד, שֶׁבְּוַדַּאי שָׁמַעְתָּ עַל אוֹדוֹתָיו”. הָלַךְ הָרוֹפֵא עִם מַסַּע הַפָּרָשִׁים, יָרְדָה הַגְּבִירָה לְיַד אַחַד הַמִּסְגָּדִים הָרָאשִׁיִּים, מְחַלֶּקֶת מַטְבְּעוֹת זָהָב צְדָקָה לַנִּמְצָאִים שָׁם. שֶׁכֵּן צִוָּה עָלֶיהָ הַמֶּלֶךְ שֶׁעַד שׁוּב כֻ’דַדָאד תְּחַלֵּק בְּעֶצֶם יָדָהּ צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְתִתְפַּלֵּל שֶׁיַּחֲזֹר הָעֶלֶם בְּשָׁלוֹם וּבִטְחָה. הִתְעָרֵב הָרוֹפֵא בֵּין בְּנֵי־הָאָדָם, שֶׁהָיוּ מְאֻחָדִים בִּתְפִלָּתָם בְּעַד אֲהוּבָם, וְלָחַשׁ בְּאָזְנֵי אַחַד הָעֲבָדִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: “אַחָא, מֻכְרָח אֲנִי לִמְסֹר בְּלִי שְׁהוֹת לַמַּלְכָּה פִרוּזָה סוֹד שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר אִתִּי”. אָמַר לוֹ הַלָּה: “אִם בִּדְבַר הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד הוּא, מוּטָב, שֶׁכֵּן תִּתֵּן לְךָ הַמַּלְכָּה אָז אֹזֶן קַשֶּׁבֶת. אַךְ אִם בְּעִנְיָן אַחֵר הוּא, תַּשִּׂיג אַךְ בְּקשִׁי שֶׁתַּקְשִׁיב לִדְבָרֶיךָ, שֶׁכֵּן הֲרוּסָה הִיא עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד מִבְּנָהּ, וְאֵין לָהּ כָּל עִנְיָן בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר”. אָמֶר הָרוֹפֵא, מוֹסִיף לְדַבֵּר בְּלַחַשׁ: “סוֹדִי הוּא בְּזֶה הַנּוֹגֵעַ לְלִבָּהּ”. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד: “אִם כָּךְ, לֵךְ בְּסוֹד אַחֲרֵי הַמַּסָּע עַד הַגִּיעוֹ אֶל שַׁעַר הָאַרְמוֹן”. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַגְּבִירָה פִרוּזָה לְחַדְרֵי־הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לָהּ, נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הָאִישׁ מְאַחֵל טוֹב וְאָמַר: “נָכְרִי מְבַקֵּשׁ לִמְסֹר לָךְ מַשֶּׁהוּ בְסוֹד”. הוֹאִילָה לָתֵת פְּקֻדָּה לְהַרְשׁוֹת לוֹ. אָמְרָה: “מוּטָב, יוּבַל נָא הֵנָּה”. הֵבִיא הָעֶבֶד אֶת הָרוֹפֵא אֵלֶיהָ, וְהַמַּלְכָּה צִוְּתָה עָלָיו בִּתְנוּעָה מְפִיקָה חֶסֶד לְהִתְקָרֵב, אַחֲרֵי שֶׁנָּשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, מָסַר אֶת אֲשֶׁר אִתּוֹ לֵאמֹר: “סִפּוּר אָרֹךְ עִמִּי לְסַפֵּר לְמַעֲלָתֵךְ, סִפּוּר שֶׁתִּשְׁתָּאִי לוֹ מְאֹד”. תֵּאֵר לְפָנֶיהָ אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל כֻ’דַדָאד, אֶת מַעֲשֵׂה הַנְּבָלָה שֶׁל אֶחָיו וּמוֹתוֹ עַל יָדָם. אַף הִגִּיד לָהּ שֶׁגּוּפָתוֹ גָרְרוּ חַיּוֹת־פֶּרֶא. וְאוּלָם כִּשְׁמֹעַ הַמַּלְכָּה פִרוּזָה עַל דְּבַר רֶצַח בְּנָהּ, נָפְלָה מִיָּד לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת. חָשׁוּ הַמְּשָׁרְתִים אֵלֶיהָ, הֵקִימוּ אוֹתָהּ, וְהִזְלִיפוּ עַל פָּנֶיהָ מֵי וְרָדִים, עַד שׁוּבָהּ לְדַעְתָּהּ וְתוֹדָעָתָהּ. צִוְּתָה עַל הָרוֹפֵא לֵאמֹר: “סוּר מִיָּד אֶל הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר, וְתֵן לָהּ שָׁלוֹם מִשְּׁמִי וּמִשֵּׁם אָבִיו וְהַבַּע לָהּ הִשְׁתַּתְּפוּתֵנוּ בְצַעֲרָהּ”. אַךְ יָצָא הָרוֹפֵא, הִרְהֲרָה שׁוּב בִּבְנָהּ וּבָכְתָה מָרָה. בְּמִקְרֶה עָבַר הַשֻּׂלְטָאן שָׁם, וְכִרְאוֹתוֹ אֶת פִרוּזָה בוֹכָה וְנֶאֱנַחַת וּפוֹרֶצֶת בְּקִינוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת. שָׁאַל אוֹתָהּ לְסִבַּת הַדָּבָר. סָחָה לוֹ כָל מַה שֶּׁשָּׁמְעָה מִפִּי הָרוֹפֵא, וְנִמְלָא הַמֶּלֶךְ זַעַם נֶגֶד בָּנָיו. קָם וְאָץ יָשָׁר אֶל אוּלַם־הַמְּדִינָה, שֶׁבּוֹ נִתְאַסֵּף הָעָם, לְהָבִיא עִנְיְנֵיהֶם וּלְבַקֵּשׁ צֶדֶק וְעֶזְרָה. כְּשֶׁרָאוּ רִשְׁמֵי פָּנָיו רוֹגְשִׁים מִזַּעַם, נִמְלְאוּ כֻלָּם פַּחַד. יָשַׁב הַשֻּׂלְטָאן עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְנָתַן פְּקֻדָּה לְרֹאשׁ הַמִּשְׁנִים לֵאמֹר: “הַמִּשְׁנֶה חַסַן, קַח אִתְּךָ אֶלֶף אֲנָשִׁים מִן הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר, שֶׁמִּשְׁמֶרֶת הָאַרְמוֹן וּתְנוּעָתוֹ מְסוּרָה בְיָדָם וְהָבֵא אֶת אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה הַנְּסִיכִים, בָּנַי הַבִּלְתִּי הֲגוּנִים, אַחַר חָבְשֵׁם בְּבֵית־הַסֹּהַר הַמְיֻחָד לְהוֹרְגֵי נֶפֶשׁ וּלְרוֹצְחִים. וְהַשְׁגַּח יָפֶה שֶׁלֹּא יִמָּלֵט אִישׁ מֵהֶם”. עָשָׂה הַמִּשְׁנֶה כַּאֲשֶׁר צֻוָּה. פָּקַד לִתְפֹּשׂ אֶת כָּל הַנְּסִיכִים כֻּלָּם, וּלְחָבְשָׁם בְּבֵית הָאֲסוּרִים הַמְיֻחָד לְרוֹצְחִים וּפוֹשְׁעִים, וּמָסַר הַדָּבָר לַאֲדוֹנָיו. פָּטַר מֵאֶצְלוֹ אֲחָדִים מִמַּגִּישֵׁי הַבַּקָּשׁוֹת וּמַגִּישִׁים תְּלוּנוֹת וְאָמַר: “בְּמֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ תָּמִים לְמִן הַיּוֹם לֹא יֵאוֹת לִי לָשֶׁבֶת בְּאוּלַם בֵּית־הַדִּין. לְכוּ מִכָּאן, וְכַעֲבֹר שְׁלשִׁים הַיּוֹם, הָרְשׁוּת בְּיֶדְכֶם לַחֲזֹר לְכָאן”. עָזַב אֶת כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת, לָקַח אִתּוֹ אֶת הַמִּשְׁנֶה חַסַן וְהָלַךְ אֶל חֶדְרָה שֶׁל הַנְּסִיכָה פִרוּזָה. שָׁם פָּקַד עַל הַמִּשְׁנֶה לְהָבִיא מִתַּחֲנַת הָאוֹרְחוֹת אֶת הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר וְאֶת הָרוֹפֵא, בְּכָל הַמְּהִירוּת, אֲבָל בְתִפְאֶרֶת מְלָכִים וִיקָר. קָם הַמִּשְׁנֶה מִיָּד בְּלִוְיַת אֶמִירִים וְאַנְשֵׁי־חַיִל, וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹצִיא אֶת פִּרְדָּתוֹ הַלְּבָנָה הַיָּפָה הָעֲדוּיָה כֵלִים מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת מִתּוֹךְ אֻרְווֹת הַמַּלְכוּת, רָכַב אֶל תַּחֲנַת הָאוֹרְחוֹת, שֶׁבָּהּ גָּרָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ, אַחַר כָּךְ הִרְכִּיב אוֹתָהּ עַל הַפִּרְדָּה. וְאוּלָם לָרוֹפֵא נָתַן לִרְכִיבָה סוּס מִגֶּזַע תֻּרְכְּמָאנִי. נָסְעוּ שְׁלָשְׁתָּם בְּתִפְאֶרֶת וָהוֹד אֶל הָאַרְמוֹן. מִהֲרוּ בַּעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת וּבְנֵי הָעִיר לְקַדֵּם בִּבְרָכָה אֶת הַגְּבִירָה, בַּעֲבֹר מַסַּע הָרוֹכְבִים בָּרְחוֹב. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד הִיא, שָׂמְחוּ עַד מְאֹד, שֶׁכֵּן נִתַּן לָהֶם בָּזֶה לִשְׁמֹעַ מַשֶּׁהוּ עַל מְקוֹם הִמָּצְאוֹ בוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמַּסָּע אֶל שַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן, רָאֲתָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר אֶת הַשֻּׂלְטָאן שֶׁיָּצָא לִקְרָאתָהּ לְקַבֵּל פָּנֶיהָ, וְהִיא קָפְצָה מֵעַל הַפִּרְדָּה וְנִשְּׁקָה אֶת רַגְלָיו. תָּפַס הַמֶּלֶךְ בְּיָדָהּ וֶהֱקִימָהּ. אַחַר־כָּךְ הוֹבִילָהּ אֶל חַדְרוֹ, שֶׁבּוֹ יָשְׁבָה הַמַּלְכָּה פִרוּזָה מְצַפָּה לְבִקּוּרָהּ. שָׁם נָפְלוּ שְׁלָשְׁתָּם אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ וּבָכוּ מָרָה. שֶׁכֵּן לֹא הָיָה בְכֹחָם לְהִשְׁתַּלֵּט עַל צַעֲרָם. כְּשֶׁנִּרְגְּעוּ קְצָת מִיגוֹנָם, אָמְרָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר לַמֶּלֶךְ: “שַׁלִּיטִי הַשֻּׂלְטָאן, נִכְנַעַת רְצוֹנִי לְבַקֵּשׁ, שֶׁיָּבוֹא נָקָם עַל כָּל אֵלֶּה שֶׁעַל יָדָם נִרְצַח בַּעְלִי בְּאַכְזְרִיּוּת וְכֵעוּר כָּאֵלּוּ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “גְּבִרְתִּי, יְהֵא לִבֵּךְ בָּטוּחַ, שֶׁבְּוַדַּאי אוֹצִיא לַמָּוֶת כָּל בֶּן־בְּלִיַּעַל לְעֹנֶשׁ עַל שְׁפִיכַת דָּמָיו שֶׁל כֻ’דַדָאד”. הוֹסִיף וְאָמַר: “אָמְנָם לֹא נִמְצְאָה גְוִיַּת בְּנִי בֶּן־הַחַיִל, וְאוּלָם נִרְאֶה לִי לְנָכוֹן שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְקוֹם קֶבֶר בִּנְיַן־קֶבֶר רֵיק, לְשַׁמֵּשׁ זִכָּרוֹן לִגְדֻלָּתוֹ וְטוּבוֹ לֶעָתִיד”. מִיָּד הִזְמִין אֶת הַמִּשְׁנֶה וְנָתַן פְּקֻדָּה לִבְנוֹת מִקְבָּרָה גְדוֹלָה מִשַּׁיִשׁ לָבָן בְּאֶמְצַע בְּתוֹךְ הָעִיר, וּמִנָּה הַמִּשְׁנֶה מִיָּד בַּעֲלֵי מְלָאכָה, אַחֲרֵי שֶׁחִפֵּשׂ וּמָצָא מָקוֹם מַתְאִים בְּלֵב הָעִיר. הֵקִימוּ שָׁם בִּנְיַן־קֶבֶר מְפֹאָר, שֶׁהָיָא עָטוּר כִּפָּה לְגָאוֹן, וּמִתַּחְתָּהּ חֲקוּקָה צוּרַת כֻ’דַדָאד. אַחֲרֵי שֶׁנִּמְסְרָה לַמֶּלֶךְ הַיְדִיעָה עַל דְּבַר גְּמַר הַבִּנְיָן, קָבַע יוֹם לְמוֹעֵד־הָאֵבֶל וּקְרִיאַת הַקֻּרְאָן. לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ נִתְאַסֵּף הָעָם לַחֲזוֹת בְּמַסַּע הָאֵבֶל וְהַמִּסְפֵּד. הָלַךְ הַמֶּלֶךְ בְּמַסַּע־אֵבֶל מְפֹאָר, בְּלִוְיַת כָּל מִשְׁנָיו וְאֶמִירָיו וַאֲדוֹנֵי הָאָרֶץ, אֶל הַמָּקוֹם. יָשַׁב עַל מִכְסוֹת אַטְלַס שָׁחוֹר, רְקוּמִים פְּרָחִים שֶׁל זָהָב שֶׁשְּׁטָחוּם עַל רִצְפַּת שַׁיִשׁ. אַחֲרֵי שָׁעָה קְצָרָה בָּא מַחֲנֶה שֶׁל פָּרָשִׁים רוֹכְבִים, רֹאשָׁם מוּרָד וְעֵינֵיהֶם מָשְׁפָּלוֹת לָאָרֶץ. אַחֲרֵי שֶׁהִקִּיפוּ פַעֲמַיִם אֶת הַמִּקְבָּרָה, עָצְרוּ בְּהַקָּפָתָם הַשְּׁלִישִׁית לִפְנֵי הַשַּׁעַר וְקָרְאוּ: “הוֹי נָסִיךְ, הוֹי בֶּן הַשֻּׂלְטָאן שֶׁלָּנוּ, אִלּוּ יָכֹלְנוּ לַהֲשִׁיבְךָ לְחַיִּים בַּהֲנָפַת חַרְבוֹתֵינוּ הַטּוֹבוֹת וּבְכֹחַ צְבָאֵנוּ בְּנֵי־הַחַיִל, לֹא הָיִינוּ חוֹשְׂכִים לִבֵּנוּ וְכֹחֵנוּ מִכָּל הִתְאַמְּצוּת יוֹקֶדֶת. וְאוּלָם לְמַאֲמַר אַללָּהּ הָעֶלְיוֹן חַיָּב כָּל גַּב לְהִתְכּוֹפֵף”. אַחַר כָּךְ רָכְבוּ הַפָּרָשִׁים חֲזָרָה לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָאוּ, וְהָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם מֵאוֹת פְּרוּשִׁים בַּעֲלֵי שֵׂעַר לָבָן, שׁוֹכְנֵי הַמְאוּרוֹת שֶׁבִּלּוּ יְמֵיהֶם בִּבְדִידוּת וְוִתּוּרִים עַל הַכֹּל, וְלֹא דִּבְּרוּ מֵעוֹלָם עִם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, וְלֹא הוֹפִיעוּ בְחַרְרָאן אֶלָּא לְהַלְוָיַת־הַמֵּת שֶׁל מִי־שֶׁהוּא מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. בְּרֹאשָׁם צָעַד אַחַד זִקְנֵי־שֵׂבָה אֵלֶּה. בְּיָדוֹ הָאַחַת הֶחֱזִיק בְּסֵפֶר גָּדוֹל וְעָבֶה שֶׁנָּשָׂא עַל רֹאשׁוֹ. כָּל הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה הִקִּיפוּ שָׁלשׁ פְּעָמִים אֶת הַמִּקְבָּרָה. אַחַר־כָּךְ עָצְרוּ בְדַרְכָּם בָּרְחוֹב, וְהַיָּשִׁישׁ בָּהֶם קָרָא בְקוֹל רָם: “נָסִיךְ אִלּוּ יָכֹלְנוּ לַהֲקִימְךָ לִתְחִיָּה בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה, הָיוּ לִבּוֹתֵינוּ וְנַפְשׁוֹתֵינוּ עוֹסְקִים רַק בָּזֶה, לְעוֹרֵר אוֹתְךָ לְחַיִּים. וּכְשֶׁהָיִינוּ רוֹאִים אוֹתְךָ קָם לִתְחִיָּה, הָיִינוּ מְצַחְצְחִים בְּזִקְנֵי־הַשֵּׂיבָה הַלְּבָנִים שֶׁלָּנוּ אֶת רַגְלֶיךָ”. אַחֲרֵי עָזְבָם אֶת הַמָּקוֹם בָּאוּ מֵאָה עֲלָמוֹת יָפוֹת לְהַפְלִיא וּלְחֵן, רוֹכְבוֹת עַל סוּסִים בֶּרְבֶּרִיִּים לְבָנִים, שֶׁאֻכָּפֵיהֶם רְקוּמִים וּמְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. הָיוּ פְּנֵיהֶן מְגֻלּוֹת וְנָשְׂאוּ עַל רֹאשָׁן סַלִּים קְטַנִּים שֶׁל זָהָב. מְלֵאִים אֲבָנִים טוֹבוֹת, אֹדֶם וְסַפִּיר. אַף הֵן עָרְכוּ הַקָּפָה סְבִיב בִּנְיַן־הַקֶּבֶר, וּכְשֶׁעָצְרוּ לְיַד הַשַּׁעַר, דִּבְּרָה הַצְּעִירָה וְהַיָּפָה בָהֶן בְּשֵׁם אַחְיוֹתֶיהָ, אָמְרָה: “הוֹי נָסִיךְ, אִלּוּ הָיוּ יָפְיֵנוּ וַעֲלוּמֵינוּ יְכוֹלִים לְהָבִיא לְךָ תּוֹעֶלֶת בְּמַה־שֶּׁהוּא, הָיִינוּ מַצִּיעִים עַצְמֵנוּ לְךָ וְהָיִינוּ שְׁפָחוֹת לְךָ. וְאוּלָם לְצַעֲרֵנוּ, הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁכָּל יָפְיֵנוּ אֵין מוֹעִיל בּוֹ לְךָ וְאַהֲבָתֵנוּ אֵין בְּיָדָהּ לְחַמֵּם אֶת עֲפָרְךָ”. אַחֲרֵי־כֵן נָסְעוּ גַם הֵן מִזֶּה בְּאֵבֶל עָמֹק. כְּשֶׁנֶּעֶלְמוּ מִן הָעַיִן, קָם הַשֻּׂלְטָאן וְכָל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וְהִקִּיפוּ שָׁלשׁ פְּעָמִים אֶת עַמּוּד הַתְּמוּנָה, שֶׁהוּקְמָה מִתַּחַת לַכִּפָּה. אַחֲרֵי זֶה נִשְׁאַר אָבִיו עוֹמֵד לְרַגְלֵי הָעַמּוּד וְאָמַר: “הוֹי בְּנִי אֲהוּבִי. הַבְהֵר עֵינַיִם אֵלּוּ, שֶׁחָשְׁכוּ מִדְּמָעוֹת עַל צַעַר־הַפֵּרוּד”. בָּכָה מָרָה, וְכָל מִשְׁנָיו וְאַנְשֵׁי חֲצֵרוֹ וְאַנְשֵׁי־הַמַּעֲלָה הִתְאַבְּלוּ וְקוֹנְנוּ עִמּוֹ, כְּשֶׁנִגְמַר סֵדֶר אֵבֶל־הַמֵּת חָזְרוּ הַשֻּׂלְטָאן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אֶל הָאַרְמוֹן וְנִנְעֲלָה דֶלֶת הַמִּקְבָּרָה. הוֹצִיא הַמֶּלֶךְ פְּקֻדָּה לַעֲרֹךְ שָׁבוּעַ תָּמִים בְּכָל הַמִּסְגָּדִים תְּפִלּוֹת בְּצִבּוּר. וְאַף הוּא בָכָה וְהִתְאַבֵּל בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים מִבְּלִי הַפְסֵק, לִפְנֵי הַמִּקְבָּרָה. אַחֲרֵי שֶׁעָבַר זְמַן זֶה, צִוָּה אֶת רֹאשׁ מִשְׁנָיו לְהוֹצִיא לְפֹעַל נִקְמַת הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד, לְהוֹצִיא אֶת הַנְּסִיכִים מִבֵּית־הַסֹּהַר שֶׁלָּהֶם וְלַהֲמִיתָם. נָפוֹצָה הַיְדִיעָה עַל כָּךְ בָּעִיר. נַעֲשׂוּ הַהֲכָנוֹת לְהָמִית אֶת הָרוֹצְחִים, וַהֲמוֹנִים רַבִּים הִתְאַסְּפוּ וְהִסְתַּכְּלוּ אֶל מְקוֹם הוֹצָאַת הַמִּשְׁפָּט לְמַעֲשֶׂה, כְּשֶׁהוֹדִיעוּ פִתְאֹם שֶׁאוֹיֵב אֶחָד שֶׁהִכָּה אֶת הַמֶּלֶךְ לְפָנִים מִתְקָרֵב שׁוּב אֶל הָעִיר עִם מַחֲנֵה צְבָאוֹ. נִבְהַל וְנִדְהַם הַמֶּלֶךְ, וְהַמִּשְׁנִים אָמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: “אֲהָהּ, אִלּוּ הָיָה הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד בַּחַיִּים, הָיָה מַכָּם בְּאַף וּבְחָרוֹן עַד נוּסָם”. יָצָא הַשַּׁלִּיט מִיָּד עִם צְבָאוֹ וְחֵילוֹ לַקְּרָב. וְאוּלָם עִם זֶה עָשָׂה סִדּוּרִים מֵרֹאשׁ לִבְרֹחַ עַל פְּנֵי הַנָּהָר אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, אִם יְנַצְּחוּהוּ חֵילוֹת הָאוֹיֵב. הִסְתָּעֲרוּ שְׁתֵּי הַמַּחֲנוֹת זוֹ עַל זוֹ בְּכָל עֹז. וְהָיוּ הַמִּתְנַפְּלִים, שֶׁהִקִּיפוּ אֶת צְבָא מֶלֶךְ חַרְרָאן מִכָּל עֵבֶר, גּוֹזְרִים אוֹתוֹ לִגְזָרִים, אִלְמָלֵא בָא פִתְאֹם בַּאֲלַכְסוֹן רוֹכֵב בַּשָּׂדֶה מַחֲנֵה־פָּרָשִׁים מְזֻיָּן שֶׁלֹּא רָאוּהוּ לִפְנֵי כֵן, בּוֹטֵחַ וּמְמַהֵר. הִבִּיטוּ שְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאוֹיְבִים זֶה אֶל זֶה סוֹקְרִים בִּתְמִיהָה רַבָּה, וְאִישׁ לֹא יָדַע מֵאַיִן בָּא צָבָא זֶה. וְאוּלָם כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ, הִתְנַפְּלוּ הָרוֹכְבִים עַל הָאוֹיְבִים וְהִכּוּם וֶהֱנִיסוּם כְּרֶגַע. רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם בְּחֶרֶב גּוֹזֵר וּבְרֹמַח נוֹקֵר. כְּשֶׁרָאָה מֶלֶךְ חַרְרָאן הִסְתָּעֲרוּת זוֹ, הִתְפַּלֵּא עַד מְאֹד, וְאַחֲרֵי שָׁלְחוֹ תוֹדָתוֹ לַשָּׁמַיִם, אָמַר לְאֵלֶּה מִסָּבִיב לוֹ: “שַׁאֲלוּ לְשֵׁם מְפַקֵּד הַצָּבָא שֶׁל אוֹתוֹ צָבָא, וְחִקְרוּ מִי הוּא וּמֵאַיִן בָּא”. אַחֲרֵי שֶׁנָּפְלוּ הָאוֹיְבִים בַּמַּעֲרָכָה, עַד לִמְעַטִּים מֵהֶם שֶׁנָּסוּ לְכָל עֵבֶר עַד גַּם שֻׂלְטָאן הָאוֹיֵב שֶׁלֻּקַּח בַּשֶּׁבִי, חָזַר מְפַקֵּד צְבָא הַמַּחֲנֶה הַיְדִידוּתִי מֵרָדְפוֹ אַחֲרֵי הָאוֹיֵב לָתֵת שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ. וְאַךְ הִתְקָרְבוּ קְצָת זֶה לְעֻמַת זֶה, הִכִּיר הַשֻּׂלְטָאן: רְאֵה, מְפַקֵּד־צָבָא זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בְנוֹ אֲהוּבוֹ כֻ’דַדָאד שֶׁאָבַד, וְלֹא אַחֵר, וַהֲרֵי הוּא נִמְצָא שׁוּב. עָבְרָה אוֹתוֹ שִׂמְחָה שֶׁלֹּא תְתֹאַר, שֶׁאוֹיְבוֹ נֻצַּח כָּךְ, וְשֶׁהוּא רוֹאֶה שׁוּב בְּעֵינָיו אֶת בְּנוֹ כֻ’דַדָאד, חַי וּבָרִיא, עוֹמֵד לְפָנָיו. אָמַר הַנָּסִיךְ: “אַבָּא, אֲנִי זֶה שֶׁחֲשַׁבְתּוֹ לְמֵת, וְאָכֵן אַללָּהּ הָרַחֲמָן שְׁמָרַנִי לְחַיִּים, שֶׁאָקוּם לְעֶזְרָתְךָ הַיּוֹם וְאַשְׁמִיד אֶת אוֹיְבֶךָ”. הֵשִׁיב לוֹ אָבִיו: “הוֹי, בְּנִי אֲהוּבִי, אֱמֶת הִיא שֶׁכְּבָר אָפְסָה תִקְוָתִי וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי עוֹד שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ בְעֵינַי שׁוּב”. קָפְצוּ הָאָב וְהַבֵּן מֵעַל סוּסֵיהֶם וְנָפְלוּ אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ. תָּפַס הַשֻּׂלְטָאן בְּיַד הָעֶלֶם וְאָמַר: “זֶה זְמַן רָב, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֹמֶץ גְּבוּרָתְךָ, אַף יָדַעְתִּי שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת אַחֶיךָ הָעֲלוּבִים מִידֵי אוֹכֵל־הָאָדָם הַשָּׁחוֹר, שֶׁהֵם גְּמָלוּךָ עַד כְּדֵי־כָךְ רָע. עַתָּה חוּשָׁה נָא אֶל אִמְּךָ, הַבּוֹכָה עָלֶיךָ עַד כְּדֵי זֶה, שֶׁלֹּא נוֹתְרוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא עוֹרָהּ וְעַצְמוֹתֶיהָ. הֱיֵה אַתָּה הָרִאשׁוֹן, שֶׁיְּשַׂמַּח אֶת לִבָּהּ וְשֶׁיָּבִיא אֵלֶיהָ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה בִּדְבַר נִצְחוֹנְךָ”. כְּשֶׁרָכְבוּ הָלְאָה, שָׁאַל הַנָּסִיךְ אֶת הַשֻּׂלְטָאן, כֵּיצַד שָׁמַע עַל דְּבַר הַכּוּשִׁי וְעַל דְּבַר הַצָּלַת הַנְּסִיכִים מִיָּד אוֹכֵל בְּנֵי־הָאָדָם, וְהוֹסִיף וְאָמַר: “כְּלוּם סִפֵּר לְךָ אַחַד אַחַי עַל דְּבַר מְאֹרָע זֶה?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֲהָהּ, בְּנִי, הֵם לֹא הִגִּידוּ כְלוּם, וְרַק הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר סִפְּרָה לִי אֶת הַסִּפּוּר הֶעָלוּב הַזֶּה. זֶה יָמִים רַבִּים שֶׁהִיא גָרָה אֶצְלְי וְהִיא הִיא שֶׁדָּרְשָׁה רִאשׁוֹנָה נִקְמַת דָּמְךָ, יוֹתֵר מִכֻּלָּם”. כְּשֶׁשָּׁמַע כֻ’דַדָאד, שֶׁהַנְּסִיכָה, אִשְׁתּוֹ, נִמְצֵאת אוֹרַחַת אֵצֶל אָבִיו, שָׂמַח לְמַעְלָה מִכֹּל וְאָמָר: “תֵּן לִי לִרְאוֹת תְּחִלָּה אֶת אִמִּי. אַחַר־כָּךְ אֲמַהֵר אֶל הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר”. הִתִּיז מֶלֶךְ חַרְרָאן אֶת רֹאשׁ אוֹיְבוֹ וְצִוָּה לָשֵׂאת אוֹתוֹ בִרְחוֹבוֹת עִיר הַבִּירָה. וְשָׂמַח כָּל הָעָם לֹא רַק עַל הַנִּצָחוֹן בִּלְבָד, אֶלָּא גַּם עַל שׁוּבוֹ שֶׁל כֻ’דַדָאד בָּרִיא וְשָׁלֵם. וְעָרְכוּ בְכָל הַבָּתִּים רִקּוּד וְשִׂמְחָה. אַחֲרֵי זֶה בָּאוּ הַמַּלְכָּה פִרוּזָה וְהַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִגִּישׁוּ לוֹ בִּרְכוֹתֵיהֶן, אַחַר הָלְכוּ יָד בְּיָד אֶל כֻ’דַדָאד. נָפְלוּ שְׁלָשְׁתָּם אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ וּבָכוּ מִגִּיל. סָחוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וְכַלָּתוֹ הַרְבֵּה בֵינֵיהֶם, וְהִשְׁתָּאוּ לְכֻ’דַדָאד, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁנִּפְצַע וְנִשְׁסַע קָשֶׁה בַחֲרָבוֹת, יָצָא חַי מִתּוֹךְ אוֹתוֹ מִדְבַּר שְׁמָמָה. סִפֵּר לָהֶם הַנָּסִיךְ בְּמִצְוַת אָבִיו אֶת סִפּוּרוֹ בְּמִלִּים אֵלּוּ: “אֵרַע שֶׁאִכָּר שֶׁהָיָה רָכוּב עַל גְּמַלּוֹ, בָּא עוֹבֵר עַל אָהֳלִי, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתִי פָּצוּעַ קָשֶׁה וּמִתְבּוֹסֵס בְּדָמִי, נָשָׂא אוֹתִי עַל בֶּהֱמַת רִכְבּוֹ וְהוֹבִילַנִי אֶל בֵּיתוֹ. אַחַר בָּחַר כַּמָּה שָׁרָשִׁים שֶׁל יַרְקוֹת־הָעֲרָבָה וְשָׂם אוֹתָם עַל פְּצָעַי, שֶׁרִפְּאוּ אוֹתִי לְאַט לְאַט, וְעַד מְהֵרָה שַׁבְתִּי לְאֵיתָנִי. אַחֲרֵי שֶׁהוֹדֵיתִי לְמֵיטִיבִי וְנָתַתִּי לוֹ מַתָּנָה חֲשׁוּבָה, קַמְתִּי לָבוֹא אֶל הָעִיר חַרְרָאן, וְאוּלָם בַּדֶּרֶךְ רָאִיתִי אֶת צְבָא הָאוֹיֵב בְּמִסְפָּר עָצוּם עוֹלֶה עַל הָעִיר. הוֹדַעְתִּי הַדָּבָר לְתוֹשָׁבֵי הַמְּקוֹמוֹת וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב וּבִקַּשְׁתִּים לָבוֹא לְעֶזְרָה. וְכָכָה אָסַפְתִּי כֹחַ־צָבָא רָב וְעָמַדְתִּי בְרֹאשׁוֹ. וּבִהְיוֹת שֶׁהִגַּעְתִּי בְעוֹד מוֹעֵד עָלָה בְיָדִי לְהַשְׁמִיד אֶת צְבָא הַתּוֹקְפִים הַזָּר”. הוֹדָה הַשֻּׂלְטָאן לְאַללָּהּ הָעֶלְיוֹן מֵחָדָשׁ, אַחַר־כָּךְ אָמַר: “כָּל הַנְּסִיכִים שֶׁקָּשְׁרוּ עָלֶיךָ לִטֹּל חַיֶּיךָ יוּמְתוּ כָעֵת”. וְשָׁלַח מִיָּד אֶת נוֹשֵׂא חֶרֶב נִקְמָתוֹ. וְאוּלָם כֻ’דַדָאד בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. אָמַר: “אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, אָמְנָם כֻּלָּם רְאוּיִים בְּצֶדֶק לְגוֹרָלָם אֲשֶׁר חָרַצְתָּ עֲלֵיהֶם. וְאוּלָם כְּלוּם אֵין הֵם אַחַי וְאַף בְּשָׂרְךָ וְדָמְךָ? כְּבָר סָלַחְתִּי לָהֶם מֵרְצוֹנִי הַטּוֹב אַשְׁמָתָם נֶגְדִּי, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ, נִכְנָע, לָתֵת לָהֶם בְּמַתָּנָה אֶת חַיֵּיהֶם, שֶׁדָּם קָרוֹב לְדָם”. סוֹף סוֹף נֶעְתַּר הַשֻּׂלְטָאן וְסָלַח לָהֶם לְמַעֲשָׂם הָרָע. אַחַר־כָּךְ כִּנֵּס אֶת כָּל הַמִּשְׁנִים וּמִנָּה אֶת כֻ’דַדָאד לְיוֹרְשׁוֹ וּמְמַלֵּא מְקוֹמוֹ, בְּמַעֲמַד הַנְּסִיכִים שֶׁצִּוָּה לַהֲבִיאָם מִבֵּית־הַסֹּהַר. פָּקַד כֻ’דַדָאד לְהַתִּירָם מִשַּׁלְשְׁלָאוֹתֵיהֶם וְכַבְלֵיהֶם וְחִבְּקָם, אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו, בְּהַרְאוֹתוֹ לָהֶם אוֹתָהּ אַהֲבָה וִידִידוּת שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל אוֹכֵל־הָאָדָם הַשָּׁחוֹר. וְכָל הָעָם פָּרַץ בִּקְרִיאַת הֵידָד, כֶּשֶׁנּוֹדַע יַחֲסוֹ הֶעָדִין שֶׁל הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד, וְאָהַב אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן, וְהָרוֹפֵא שֶׁפָּעַל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לְמַעַן הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר, קִבֵּל לְבוּשׁ כָּבוֹד וְעשֶׁר רָב. וְכָךְ נִגְמַר זֶה שֶׁהִתְחִיל בְּצָרָה בְּשִׂמְחָה שְׁלֵמָה.

אַחַר הִמְשִׁיכָה הַמַּלְכָּה שַׁהַרָזָד בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ שַׁאהְרִיָאר וְסִפְּרָה:

הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, סִפּוּרִי זֶה מְסַפֵּר עַל דְּבַר מַלְכוּת דִּיָּאר בַּכְּר¹ שֶׁבְּעִיר בִּירָתָהּ חַרְרָאן, שֶׁבָּהּ חַי שֻׂלְטָאן מִמּוֹצָא נַעֲלֶה, מָגֵן לָעָם, אוֹהֵב נְתִינָיו, יְדִיד בְּנֵי־הָאָדָם, שֶׁהָיָה מְהֻלָּל בִּגְלַל מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת. נָתַן לוֹ אַללָּהּ הָעֶלְיוֹן כָּל חֵפֶץ לִבּוֹ עַד לְתַכְלִית, וְאוּלָם לֹא בֵרְכוֹ בְוָלָד. שֶׁכֵּן גַּם בִּהְיוֹת לוֹ נָשִׁים מְלֵאוֹת חֵן וּפִלַגְשִׁים יָפוֹת בְּמִסְפָּר רַב בְּהַרְמוֹנוֹ, לֹא חוֹנַן בֵּן, וּלְכָךְ הָיָה שׁוֹלֵחַ עֲתִירוֹתָיו בְּלִי הֶרֶף אֶל בּוֹרְאוֹ. נִגְלָה לוֹ אִישׁ בַּעַל תֹּאַר יָפֶה וּמַרְאֵה קְדוֹשִׁים כִּדְמוּת נָבִיא בַּחֲלוֹם לַיְלָה אֶחָד, דִּבֵּר אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ אַדִּיר, סוֹף סוֹף נִתְקַבְּלָה תְפִלָּתְךָ. הַשְׁכֵּם מָחָר עִם שַׁחַר וַעֲרֹךְ תְּפִלַּת הַבֹּקֶר שְׁתֵּי כְרִיעוֹת² וְשָׂא עֲתִירָתְךָ לַמָּרוֹם, אַחַר חוּשָׁה אֶל רֹאשׁ הַגַּנָּנִים שֶׁל אַרְמוֹנְךָ וּבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ רִמּוֹן, וְאָכַלְתָּ מִמֶּנוּ גַרְעִינִים כְּכָל אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֶיךָ. אַחֲרֵי זֶה עֲרֹךְ שׁוּב תְּפִלָה שֶׁל שְׁתֵּי כְרִיעוֹת, וְאַללָּהּ יַכְבִּיר חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ עַל רֹאשְׁךָ”. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ עִם אוֹר הַשַּׁחַר, הִרְהֵר בְּמַרְאֵה הַחֲלוֹם וְהוֹדָה לַכֹּל יָכוֹל. עָרַךְ תְּפִלָּתוֹ וְהֶעְתִּיר כּוֹרֵעַ לְחֶסֶד. אַחַר קָם וְהָלַךְ לַגָּן, וְאַחֲרֵי קַבְּלוֹ רִמּוֹן מִיַּד רֹאשׁ־הַגַּנָּנִים, מָנָה חֲמִשִּׁים גַּרְעִין מִזֶּה וַאֲכָלָם, אֶחָד אֶחָד לְכָל אִשָּׁה מִנְּשׁוֹתָיו. אַחַר כָּךְ בָּא לַיְלָה לַיְלָה בָּזֶה אַחַר זֶה אֶל אַחַת מֵהֶן, וּבְכֹחַ הַבּוֹרֵא הַיָּכֹל כֹּל נִתְגַּלָּה בִּמְלֹאת הַיָּמִים אֵצֶל כֻּלָּן שֶׁהָרוּ, מִלְּבַד אַחַת פִרוּזָה שְׁמָהּ. רָגַז הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ, בְּאָמְרוֹ בְּלִבּוֹ: “אַללָּהּ חוֹשֵׁב אוֹתָהּ לְנִקְלָה וַאֲרוּרָה, וְלָכֵן חָלָה עָלֶיהָ קִלְלַת הָעֲקָרוּת”. בִּקֵּשׁ לַהֲמִיתָהּ, וְאוּלָם רֹאשׁ הַמִּשְׁנִים הֶעְתִּיר בַּעֲדָה וּבִקְּשׁוֹ לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ שֶׁאֶפְשָׁרִי שֶׁעוֹד תִּקְוָה טוֹבָה לְפִרוּזָה, וְאַף עַל פִּי שֶאֵין כָּל סִימָן נִרְאֶה לְכָךְ, כְּפִי שֶׁיִּקְרֶה לְאִשָּׁה לִפְעָמִים, וְאִם הוּא מֵמִית אוֹתָהּ, אֶפְשָׁר שֶׁהוּא נוֹטֵל חַיָּיו שֶׁל נָסִיךְ עִם אִמּוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “יְהִי כֵן, אַל תְּמִיתֶנָּה. וְאוּלָם שִׂים דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תַעֲמֹד יוֹתֵר בָּאַרְמוֹן וְאַף לֹא בָעִיר, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִרְאוֹת פָּנֶיהָ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כֵּן יְהִי, כַּאֲשֶׁר פָּקְדָה מַעֲלָתְךָ. תְּהִי נָא לָהּ חָסוּת בֶּן־אָחִיךָ סַמִיר”. קִבֵּל הַמֶּלֶךְ עֲצַת מִשְׁנֵהוּ וְשָׁלַח אֶת הַמַּלְכָּה הַנִּתְעֶבֶת לְסַמַרִיָה אֶל בֶּן־אָחִיו וְעִם זֶה גַם מִכְתָּב, וְזֶה תָכְנוֹ: “מוֹסְרִים אָנוּ גְּבִירָה זוֹ לְחָסוּתְךָ. נְהַג בָּהּ כָּבוֹד, וְאִם יִתְגַּלֶּה לְךָ בָּהּ סִימָן שֶׁהָרָה הִיא. שִׂים דַּעְתְּךָ לְהוֹדִיעֵנוּ עַל כָּך מִיָּד מִבְּלִי לִשְׁהוֹת”. נָסְעָה פִרוּזָה לְסַמַרִיָה, וּכְשֶׁמָּלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, אָצְלָה חַיִּים לְיֶלֶד רַךְ, וְהָיְתָה אֵם לְנָסִיךְ שֶׁפָּנָיו מַזְהִירִים כְּזֹהַר הַיּוֹם הַבָּהִיר. שָׁלַח אֲדוֹן סַמַרִיָה מִכְתָּב לְשֻׂלְטָאן חַרְרָאן וּבוֹ הַיְדִיעָה: “נָסִיךְ נוֹלַד מֵחֵיק פִרוּזָה, יַאֲרִיךְ אַללָּהּ עַד עוֹלָם יְמֵי אָשְׁרֶךָ”. נִמְלָא הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה לְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה וְהֵשִׁיב מִיָּד לְבֶן־אָחִיו, הַנָּסִיךְ סַמִיר: “כָּל אַחַת מֵאַרְבָּעים וָתֵשַׁע נְשׁוֹתַי נִתְבָּרְכָה בְּזֶרַע, וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתִי מֵעַל לַכֹּל, שֶׁגַּם פִרוּזָה אָצְלָה לִי בֵן. קְרָא שְׁמוֹ כֻדַדָאד³ וּשְׁמֹר אוֹתוֹ בְּדַאֲגָתְךָ לוֹ. וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה זָקוּק לוֹ לָחֹג שִׂמְחַת הוּלַדְתּוֹ יְשֻׁלַּם לְךָ כֻּלּוֹ מִבְּלִי שִׂים לֵב לַהוֹצָאוֹת”. קִבֵּל הַנָּסִיךְ סַמִיר בַּשִּׂמְחָה הָרַבָּה בְיוֹתֵר אֶת הַטִּפּוּל בַּנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיֶּלֶד לְגִיל הַלִּמּוּד, הִזְמִין לוֹ מוֹרִים לָאֳמָנוּת הָרְכִיבָה, לִירוֹת בְּקֶשֶׁת וָחֵץ וּבְכָל הָאֳמָנֻיּוֹת וְהַמַּדָּעִים, הַמַּתְאִימִים לְלִמּוּד בְּנֵי מְלָכִים, וְנַעֲשָׂה שָׁלוֹם בְּכָל הַיְדִיעוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה הָיָה הָדוּר לְמַרְאֵה, וְכֹחוֹ וְאֹמֶץ לִבּוֹ הָיוּ גְדוֹלִים עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁאַף אִישׁ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא יָכֹל הָיָה לְהִדַּמּוֹת לוֹ. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁהוּא מָלֵא כֹחַ בִּלְתִּי מָצוּי וְגֶבֶר כַּהֲלָכָה, פָּנָה בְאַחַד הַיָּמִים אֶל אִמּוֹ פִרוּזָה וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי אֲהוּבָתִי, תְּנִי לִי רְשׁוּת לַעֲזֹב אֶת סַמַרִיָה וְלִנְסֹעַ לְחַפֵּשׂ אשֶׁר, בִּפְרָט בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, שֶׁהֶרְאֵיתִי בָזֶה כֹּחִי וְאֹמֶץ לִבִּי. רַבִּים הֵם הַשּׂוֹנְאִים לְאָבִי מֶלֶךְ חַרְרָאן, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִתְאַוִּים לָצֵאת לְמִלְחָמָה נֶגְדּוֹ, וְתָמֵהַּ אֲנִי שֶׁאֵין הוּא קוֹרֵא לִי לְעֵת כָּזֹאת לְשִׂימֵנִי עוֹזֵר לוֹ בְּכָל הָעִנְיָנִים הַחֲשׁוּבִים הָאֵלֶּה. וּמִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ בִּי אֹמֶץ־לֵב כָּזֶה וְכֹחַ כָּזֶה, הֲרֵי יָאֶה לִי שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה בַּבַּיִת. אֵין אָבִי יוֹדֵעַ עַל גְּבוּרָתִי וְאֵין הוּא חוֹשֵׁב בִּכְלַל עָלַי. וְעִם זֹאת מֻטָּל עָלַי לַעֲמֹד לְפָנָיו לְעֵת כָּזֹאת, וּלְהַצִּיעַ לְפָנָיו שֵׁרוּתִי, עַד שֶׁיִּהְיוּ אַחַי גַּם הֵם מֻכְשָׁרִים לְהִלָּחֵם וְלָצֵאת לִשְׂדֵה הַקְּרָב נֶגֶד אוֹיְבָיו”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי הַיָּקָר, קָשֶׁה עָלַי רָחְקְךָ מֵעָלַי, וְאוּלָם נָכוֹן הוּא שֶׁיָּאֶה לְךָ לַעֲזֹר לְאָבִיךָ נֶגֶד אוֹיְבָיו, הַתּוֹקְפִים אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר, אִם יִדְרשׁ עֶזְרָתְךָ”. אָמַר כֻ’דַדָאד לְאִמּוֹ פִרוּזָה: “אָכֵן אֵין אֲנִי יָכֹל לְהַמְתִּין עוֹד, וּמִלְּבַד זֶה מִתְגַּעְגֵּעַ אֲנִי עַד מְאֹד בְּלִבִּי לִרְאוֹת אֶת אָבִי הַשֻּׂלְטָאן, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאָמוּת אִם לֹא אֵלֵךְ לְבַקְּרוֹ וּלְנַשֵּׁק רַגְלָיו. רְצוֹנִי לְהִכָּנֵס לַעֲבוֹדָתוֹ כְּזָר שֶׁאֵין הוּא מַכִּירוֹ, מִבְּלִי לְהַגִּיד לוֹ שֶׁבְּנוֹ אֲנִי. רְצוֹנִי לְהֵחָשֵׁב כְּאַחַד חַיָּלָיו מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה וְלָלֶכֶת אַחֲרָיו בִּמְסִירוּת כָּזֹאת וּלְעָבְדוֹ, שֶׁבְּהִוָּדַע לוֹ שֶׁאָמְנָם בְּנוֹ אֲנִי, יֵט לִי חַסְדּוֹ וְלִבּוֹ”. גַּם הַנָּסִיךְ סַמִיר לֹא טוֹב הָיָה בְּעֵינָיו שֶׁיִּסַּע מִכָּאן וְאָסַר זֶה עָלָיו. וְלַמְרוֹת זֹאת עָזַב הַנָּסִיךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת סַמַרִיָה, בַּאֲמַתְלָא שֶׁהוּא יוֹצֵא לְצַיִד וְהִתְחָרוּת. עָלָה עַל סוּס לָבָן כַּשֶּׁלֶג שֶׁרִסְנוֹ וּמִשְׁוַרְתּוֹ שֶׁל זָהָב הָיוּ וְאֻכָּפוֹ וְצָפִיתוֹ שֶׁל אַטְלַס תְּכֵלֶת מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמְקֻשָּׁטִים צִיצִיּוֹת פְּנִינִים בְּהִירוֹת. לְרָמְחוֹ בֵּית־יָד שֶׁל יַהֲלֹם יָחִיד, נְדָנוֹ עֵץ הַצַּנְדַל מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי־אֹדֶם וּזְמָרַגְדִּין, קָשׁוּר לַחֲגוֹרָה מְלֵאָה אֲבָנִים טוֹבוֹת, בְּעוֹד קַשְׁתּוֹ וְאַשְׁפָּתָהּ הַמְקֻשָּׁטָה בְּשֶׁפַע קִשּׁוּט תְּלוּיָה לְצִדּוֹ. הִגִּיעַ מְצֻיָּד כָּךְ בְּלִוְיַת יְדִידָיו וְאַנְשֵׁי סוֹדוֹ מִיָּד בַּסֵּתֶר אֶל הֶעִיר חַרְרָאן, וּכְשֶׁהָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת לְכָךְ הוֹפִיעַ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מַמְתִּין מְצַּפֶּה לוֹ בַּאֲסֵפַת שָׂרֵי הַמְּדִינָה. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ בְּיָפְיוֹ וּמַרְאֵהוּ הַנֶּהְדָּר, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהִתְעוֹרְרָה בְּתוֹכוֹ גַם הַנְּטִיָּה הַטִּבְעִית אֵלָיו, הוֹאִיל לְהָשִׁיב לוֹ בְרָכָה עַל בִּרְכָתוֹ, אַחַר קָרָא לוֹ נוֹטֶה לוֹ חֶסֶד, לְצִדּוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ וּמוֹצָאוֹ. אָמַר לוֹ כֻ’דַדָאד: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֲנִי, בֵּן לֶאֱמִיר קָאהִרָה אֲנִי. הַתְּשׁוּקָה לִנְסֹעַ עוֹרְרָה אוֹתִי לַעֲזֹב אֶת עִיר מוֹלַדְתִּי וְלָנוּד מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ, עַד בּוֹאִי לִבְסוֹף לְכָאן, וּמִשֶּׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בִּדְבָרִים חֲשׁוּבִים, הִתְעוֹרֵר בִּי הָרָצוֹן לְהַרְאוֹת לְךָ אֹמֶץ לִבִּי”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ בְּלִי גְבוּל לְמִשְׁמַע דְּבָרִים חֲזָקִים וְגַבְרִיִּים אֵלֶּה, וּמָסַר לוֹ מִיָּד מִשְׂרַת מְפַקֵּד בִּצְבָאוֹ, עַד מְהֵרָה רָכַשׁ לוֹ כֻ’דַדָאד, תּוֹדוֹת לְפִקּוּחוֹ הַקַּפְּדָנִי עַל הַגְּדוּדִים, כָּבוֹד מִצַּד שָׂרֵי־הַצָּבָא, כְּשֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׂבִּיעָם כֻּלָּם רָצוֹן, וְכֵן גַּם אֶת לֵב אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה עַל־יְדֵי כֹחוֹ וְאֹמֶץ־לִבּוֹ, תְּכוּנָתוֹ הַטּוֹבָה וְיַחַס הַיְדִידוּת שֶׁלּוֹ. סִדֵּר אֶת הַצָּבָא וְאֶת כָּל צִיּוּדוֹ וּכְלֵי־מִלְחַמְתּוֹ סֵדֶר מְצֻיָּן, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהִתְפָּעֵל הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁפָּקַד אוֹתָם, וּמִנָּה אֶת הַנָּכְרִי לְרֹאשׁ מַצְבִּיאֵי הַצָּבָא, וְעָשָׂה אוֹתוֹ לַחֲבִיבוֹ הַמְיֻחָד לוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ הַמִּשְׁנִים וְהָאֶמִירִים, שָׂרֵי־הַמְּדִינָה וְהַנִּכְבָּדִים שֶׁכְּבוֹדוֹ וּמַעֲלָתוֹ רָמִים וְנִשָּׂאִים, הֶרְאוּ לוֹ אַף הֵם חִבָּה יְתֵרָה וּנְטִיָּה לְצִּדּוֹ. וְאוּלָם שְׁאָר הַנְּסִיכִים, שֶׁמֵּעַתָּה לֹא הָיָה לָהֶם כָּל עֶרֶךְ בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַנְּתִינִים, קִנְּאוּ בְמַעֲמָדוֹ הָרָם וּכְבוֹדוֹ. אַךְ כֻ’דַדָאד מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָאן אֲדוֹנָיו, תָּמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה שֶׁשּׂוֹחֲחוּ בֵינֵיהֶם, בִּגְלַל חָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ, עָמְקוֹ וְשִׂכְלוֹ, וְרָכַשׁ לוֹ הַעֲרָכָתוֹ אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ הָאוֹיְבִים, שֶׁזָּמְמוּ הַתְקָפַת־שֹׁד בַּמַּמְלָכָה, בִּדְבַר הַכְשָׁרַת אַנְשֵׁי־הַצָּבָא וְצִיּוּדוֹ שֶׁל כֻ’דַדָאד, שֶׁעִם הֱיוֹתוֹ בְגִיל כְּאֶחָיו, הָיָה אֳמָן בְּשִׂכְלוֹ וּתְבוּנָתוֹ, אַךְ גָּדְלָה שִׂנְאָתָם לוֹ מִשּׁוּם כָּךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּכְשֶׁנּוֹעֲצוּ בֵינֵיהֶם בְּאַחַד הַיָּמִים, אָמַר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: “מַה זֶּה עָשָׂה אָבִינוּ שֶׁנָּתַן אֱמוּנוֹ בְּבַר־נָשׁ זָר וְשָׁת אוֹתוֹ לְאָדוֹן עָלֵינוּ? אֵין אָנוּ יְכוֹלִים יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִבְּלִי רְשׁוּתוֹ שֶׁל מוֹרֵנוּ זֶה, וּמַצָּבֵנוּ הוּא לִבְלִי נְשׂוֹא. הָבוּ נַחְקְרָה וְנִמְצָא עֵצָה לְהִשְׁתַּחְרֵר מִנָּכְרִי זֶה, אוֹ לְפָחוֹת לְהוֹרִיד עֶרְכּוֹ וּלְהַשְׁפִּילוֹ בְּעֵינֵי אָבִינוּ הַשֻּׂלְטָאן”. פָּתַח אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר: “נִתְחַבְּרָה עָלָיו יַחְדָּו וּנְמִיתֵהוּ בְמָקוֹם בּוֹדֵד מֵאָדָם”. אָמַר הַשֵּׁנִי לְעֻמָּתוֹ: “לֹא כֵן. כְּשֶׁנְּמִיתֵהוּ לֹא יוֹעִיל לָנוּ הַדָּבָר בִּכְלוּם, הֲרֵי כֵיצַד נַסְתִּיר הַדָּבָר מִן הַמֶּלֶךְ? הֲלֹא יֵהָפֵךְ לְאוֹיֵב לָנוּ, וְרַק אַללָּהּ הוּא הַיּוֹדֵעַ הָאָסוֹן אֲשֶׁר נָמִיט עָלֵינוּ. לֹא כִי נְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ רְשׁוּת לָצֵאת לְצַיִד וּלְהִשָּׁאֵר אָז בְּעִיר רְחוֹקָה. אַחֲרֵי זְמַן קָצָר יִשְׁתּוֹמֵם הַמֶּלֶךְ עַל שֶׁאֵינֶנּוּ חוֹזְרִים, אַחֲרֵי זֶה יִתְרַגֵּז רֹגֶז עָמֹק וְלִבְסוֹף כְּשֶׁיִּכְעַס וְיֵעָשֶׂה חוֹשֵׁד יְגָרֵשׁ אֶת הַבָּחוּר מִן הָאַרְמוֹן, אוֹ גַּם יוֹצִיאוֹ לְהוֹרֵג. אָכֵן זוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה הַיְחִידָה לְהַשְׁמִידוֹ”. הִסְכִּימוּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה הָאַחִים לְכָךְ שֶׁתָּכְנִית זוֹ הַנְּבוֹנָה בְּיוֹתֵר הִיא, יָצְאוּ מִיָּד אֶל כֻ’דַדָאד וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָצֵאת לָתוּר בָּאָרֶץ וְלַעֲרֹךְ צַיִד, וְהִבְטִיחוּ לוֹ לַחֲזֹר עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה. נָתַן לָהֶם לְהַעֲרִים עָלָיו וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת לָלֶכֶת. וְאוּלָם הֵם לֹא חָזְרוּ לֹא בְאוֹתוֹ יוֹם וְאַף לֹא בַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ שֶׁהִתְגַּעְגַּע עֲלֵיהֶם, שָׁאַל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אֶת כֻ’דַדָאד, מַה הַדָּבָר שֶׁאֵין הוּא רוֹאֶה אַף אֶחָד מִבָּנָיו, וְאָמַר לוֹ שֶׁלִּפְנֵי שְׁלשָׁה יָמִים קִבְּלוּ רְשׁוּת מִמֶּנּוּ לָצֵאת לְצַיִד, וְטֶרֶם חָזְרוּ. גָּדְלָה דַאֲגַת הָאָב, וּכְשֶׁעָבְרוּ עוֹד יָמִים מְרֻבִּים וְלֹא הוֹפִיעוּ. נִתְרַגֵּז הַשֻּׂלְטָאן הַיָּשִׁישׁ עַד מְאֹד בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ, עַד שֶׁרַק בְּקשִׁי יָכֹל הָיָה לַעֲצֹר בְּעַד הַתַּרְעֹמֶת שֶׁלּוֹ. קָרָא לְכֻ’דַדָאד וּפָרַץ נֶגְדּוֹ בְּכַעַס גָּלוּי: “הוֹי נָכְרִי הַשּׁוֹכֵחַ חוֹבָתוֹ, אֵיזוֹ חֻצְפָּה וְגַסּוּת הָרוּחַ הִיא זוֹ מֵאִתְּךָ, שֶׁנָּתַתָּ לְבָנַי לָצֵאת לְצַיִד וְלֹא רָכַבְתָּ אִתָּם? מֵעַתָּה מֻטָּל עָלֶיךָ לָקוּם וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם וְלַהֲבִיאָם חֲזָרָה, שֶׁאִם לָאו, הֲרֵי מִיתָתְךָ בְּטוּחָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע כֻ’דַדָאד מִלִּים קָשׁוֹת אֵלֶּה, נִדְהַם וְנִבְהַל, אַךְ הֵכִין עַצְמוֹ וְעָלָה מִיָּד עַל סוּסוֹ וְעָזַב אֶת הָעִיר לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַנְּסִיכִים אֶחָיו. עָבַר מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ, כְּרוֹעֶה הַמְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי עֵדֶר צֹאנוֹ שֶׁתָּעָה. וּכְשֶׁלֹּא מָצָא לָהֶם כָּל עֲקֵבוֹת לֹא בִמְקוֹם יִשּׁוּב וְלֹא בַמִּדְבָּר, רָפְתָה רוּחוֹ וְנֶעְכְּרָה, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אוֹי אַחַי, מָה אֵרַע לָכֶם, וְהֵיכָן אַתֶּם כָּעֵת? אֶפְשָׁר לָקַח אֶתְכֶם אוֹיֵב אַדִּיר בַּשֶּׁבִי, וְאֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ. מֵעַתָּה אֵינִי יָכֹל לַחֲזֹר לְחַרְרָאן לְעוֹלָם, אִם אֵינִי מוֹצֵא אֶתְכֶם, שֶׁכֵּן יִגְרֹם זֶה לַמֶּלֶךְ צַעַר וָרֹגֶז”. הִתְחָרֵט עָמֹק בְּלִבּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַל שֶׁנָּתַן לָהֶם לִנְסֹעַ מִבְּלִי לְלַוּוֹת אוֹתָם וּלְנַהֲלָם, סוֹף סוֹף הִגִּיעַ בְּחַפְּשׂוֹ אַחֲרֵיהֶם מֵעֵמֶק לְעֵמֶק וּמִיַּעַר לְיַעַר אֶל שָׂדֶה מִשְׂתָּרֵעַ בְּמֶרְחָבִים, שֶׁבְּאֶמְצָעִיתוֹ הִתְנַשֵּׂא אַרְמוֹן שַׁיִשׁ שָׁחוֹר. רָכַב לְאִטּוֹ אֵלָיו וּכְשֶׁנִּמְצָא קָרוֹב לְחוֹמוֹתָיו, רָאָה לְפָנָיו עַלְמָה מְלֵאָה יֹפִי וָחֵן בְּאֵין דּוֹמֶה לָהּ. יָשְׁבָה לְיַד חַלּוֹן שְׁקוּעָה בְּאֵבֶל עָמֹק, בְּאֵין עָלֶיהָ כָּל עֲדִי מִלְּבַד הַקֶּסֶם שֶׁלָּהּ. שְׂעָרָהּ הַיָּפֶה יָרַד קְוֻצּוֹת פְּרוּעוֹת, בְּגָדֶיהָ קְרוּעִים וּפָנֶיהָ חִוְּרִים מַבִּיעִים צַעַר וּדְאָגָה. פָּנְתָה אֵלָיו בְּקוֹל עָמוּם. וּכְשֶׁהִקְשִׁיב כֻ’דַדָאד בְּשִׂימַת לֵב לִדְבָרֶיהָ, שָׁמַע אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת דְּבָרִים אֵלֶּה: “עֶלֶם, בְּרַח מִמָּקוֹם עָלוּב זֶה, שֶׁאִם לֹא כֵן אַתָּה נוֹפֵל בִּידֵי הַמִּפְלֶצֶת הַשּׁוֹכֶנֶת כָּאן, אוֹכֶלֶת בְּנֵי־אָדָם, שָׁחוֹר⁴ הוּא אֲדוֹן אַרְמוֹן זֶה, וְהוּא תוֹפֵס כָּל מִי שֶׁגּוֹרָלוֹ הִקְלִיעַ אוֹתוֹ לְמָקוֹם זֶה, וְחוֹבֵשׁ בְּתָא אָפֵל וְצַר, לֶאֱגֹר אוֹתוֹ מָזוֹן לוֹ”. אָמַר לָהּ כֻ’דַדָאד: “גְּבִרְתִּי, הַגִּידִי לִי בְבַקָּשָׁה מִמֵּךְ, מִי אַתְּ, וְהֵיכָן מוֹלַדְתֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “מִבְּנוֹת קָאהִרָה אֲנִי, וְהִנְנִי אַחַת הָעֲדִינוֹת בָּהֶן. כְּשֶׁהָיִיתִי לִפְנֵי זְמַן קָצָר בְּדַרְכִּי לְבַגְדָאד חָנִיתִי בְמִישׁוֹר זֶה, פָּגַשְׁתִּי בְאוֹתוֹ כוּשִׁי. הָרַג אֶת כָּל מְשָׁרְתַי, וְאַחֲרֵי שֶׁגָּרַר אוֹתִי בְעַל כָּרְחִי, חֲבָשַׁנִי בְאַרְמוֹן זֶה, לֹא הָיִיתִי רוֹצָה לִחְיוֹת עוֹד. אָכֵן טוֹב הָיָה לִי אֶלֶף פַּעַם יוֹתֵר, אִלּוּ הָיִיתִי מֵתָה, שֶׁכֵּן חוֹשֵׁק בִּי אוֹתוֹ כוּשִׁי, וְאִם כִּי הִתְחַמַּקְתִּי עַד עַכְשָׁו מִלִּטּוּפָיו שֶׁל אוֹתוֹ בְלִיַּעַל, הֲרֵי מָחָר, כְּשֶׁאֶשְׁתַּמֵּט שׁוּב, מִלְּמַלֵּא חֶפְצוֹ, יֶאֶנְסֵנִי וְיָשִׂים קֵץ לְחַיַּי. כָּכָה אִבַּדְתִּי כָּל תִּקְוָה לְהִנָּצֵל, וְאוּלָם אַתָּה, מִשּׁוּם מַה בָּאתָ הֵנָּה לְהִשָּׁמֵד? בְּרַח מִבְּלִי לְפַקְפֵּק. מִלְּבַד זֶה יָכוֹל הוּא לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק וְלַמֶּרְחָב וּלְהַכִּיר אֶת כָּל הָעוֹבְרִים בַּעֲרָבָה זוֹ”. אָמְרָה לוֹ הָעַלְמָה מִלִּים אֵלּוּ עַד שֶׁנִרְאָה הַכּוּשִׁי. הָיָה זֶה שֵׁד שֶׁל מִדְבָּר עֲנָק גָּבוֹהַּ, אָיֹם לְפָנִים וּלְמַרְאֶה. הָיָה רוֹכֵב עַל סוּסוֹ הַתַּתַּרִי הָאַמִּיץ, וְטִלְטֵל בְּרָכְבוֹ לַהַט חֶרֶב כְּבֵדָה, שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁהוּא זוּלָתוֹ יָכוֹל לְהָנִיעַ. כְּשֶׁרָאָה כֻ’דַדָאד מַרְאֶה אָיֹם זֶה, נָפְלָה רוּחוֹ לַחֲלוּטִין וְהִתְפַּלֵּל לַשָּׁמַיִם, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לְנַצֵּחַ שֵׁד זֶה. שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְהִמְתִּין לַכּוּשִׁי שֶׁיִּתְקָרֵב בְּאֹמֶץ־לִבּוֹ, תַּקִּיף. מוּבָן שֶׁהַכּוּשִׁי חָשַׁב בְּקָרְבוֹ, שֶׁהַנָּסִיךְ פָּעוּט הוּא וְחַלָּשׁ מִכְּדֵי לְהִלָּחֵם, וְהֶחֱלִיט לְתָפְשׂוֹ חַיִּים. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ כֻדַדָאד שֶׁאֵין אוֹיְבוֹ מְבַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם, הִכָּה אוֹתוֹ בְחַרְבּוֹ מַכָּה עַזָּה, עַד שֶׁהַכּוּשִׁי הֶעֱלָה קֶצֶף מִפִּיו מִזַּעַם וְהֵרִים קוֹל זַעֲקַת שֶׁבֶר שֶׁכָּל הַמִּישׁוֹר צָלַל לְהֵדָהּ, אַחַר כָּךְ הִתְנַשֵּׂא הַשּׁוֹדֵד מָלֵא זַעַם בְּתוֹךְ הַמִּשְׁוֶרֶת שֶׁלּוֹ וְקָם לִתְקֹף בְּחַרְבּוֹ הַנּוֹרָאָה אֶת כֻ’דַדָאד, וְאִלְמָלֵא שֶׁהִתְחַמֵּק הַנָּסִיךְ בִּזְרִיזוּת וְאִלּוּלֵא הָיָה סוּסוֹ זָרִיז, הָיָה הַשָּׁחוֹר מְשַׁסְּעוֹ לִשְׁנַיִם כְּשַׁסַּע מְלָפְפוֹן. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁרִשְׁרְשָׁה הַחֶרֶב בָּאֲוִיר, לֹא פָּגְעָה בוֹ כְלָל לְרָעָה. הִכָּה אוֹתוֹ כֻ’דַדָאד מַכָּה שֵׁנִית וְקָטַע אֶת יָדוֹ הַיְמָנִית עַד שֶׁנָּפְלָה לָאָרֶץ עִם הַחֶרֶב. וְאוּלָם הַכּוּשִׁי לֹא אִבֵּד אֶת שִׁוּוּי מִשְׁקָלוֹ, וְהִתְפָּרֵץ מִתּוֹךְ הָאֻכָּף, עַד שֶׁהָאָרֶץ רָעֲשָׁה לַהִתְנַקְּשׁוּת. קָפַץ הַנָּסִיךְ מֵעַל סוּסוֹ, הֵסִיר אֶת רֹאשׁ אוֹיְבוֹ מֵעַל כְּתֵפוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ הַצִּדָּה. הִסְתַּכְּלָה הָעַלְמָה מִתּוֹךְ סֹרֶג הַחַלּוֹן, כְּשֶׁהִיא מִתְפַּלֶּלֶת מִקֶּרֶב וָלֵב בְּעַד הַנַּעַר אַמִּיץ הַלֵּב. וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת הַכּוּשִׁי הָרוּג וְאֶת הַנָּסִיךְ עֲטוּר נִצָּחוֹן, גָבְרָה עָלֶיהָ הַשִּׂמְחָה וְקָרְאָה לִמְשַׁחְרְרָהּ: “אֲדוֹנִי, הַשֶּׁבַח לְאַללָּהּ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֵמִית שֵׁד זֶה עַל יָדְךָ וְהִשְׁמִידוֹ. בּוֹא נָא אֵלַי אֶל הָאַרְמוֹן, שֶׁמַפְתְּחוֹ הַכּוּשִׁי נוֹשֵׂא אִתּוֹ. הָסֵר אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ וּפְתַח אֶת הַדֶּלֶת וְשַׁחְרְרֵנִי”. מָצָא כֻ’דַדָאד צְרוֹר גָּדוֹל שֶׁל מַפְתְּחוֹת מִתַּחַת לַחֲגוֹרָתוֹ שֶׁל הֶהָרוּג, פָּתַח אֶת שַׁעֲרֵי הַמִּבְצָר וּבָא לְתוֹךְ אוּלָם גָּדוֹל שֶׁעַלְמָה בְתוֹכוֹ. וְאַךְ רָאֲתָהּ אוֹתוֹ מִהֲרָה לִקְרָאתוֹ וּבִקְּשָׁה לִפֹּל לְרַגְלָיו וּלְנַשְּׁקָן. וְאוּלָם כֻ’דַדָאד עָצַר בַּעֲדָהּ, הִלְּלָה אוֹתוֹ כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלָה וְשִׁבְּחָה אוֹתוֹ עַל גְּבוּרָתוֹ יֶתֶר עַל כָּל הַגִּבּוֹרִים בָּעוֹלָם. בֵּרְכָהּ הוּא לְשָׁלוֹם, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ מִקָּרוֹב, נִרְאָה לוֹ, שֶׁחוֹנְנָה חֵן וְחֶמֶד הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁנְּרְאֶה הָיָה מֵרָחוֹק. נִמְלָא הַנָּסִיךְ שִׂמְחָה עַל כָּךְ, וְיָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו לְשִׂיחָה עַלִּיזָה. פִּתְאֹם שָׁמַע כֻ’דַדָאד קוֹלוֹת זְעָקָה וּקְרִיאוֹת, בְּכִי וִילָלָה, אֲנָחָה וַאֲנָקָה וְקִינָה, שֶׁנִּשְׁמְעוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּקוֹל. שָׁאַל אֶת הָעַלְמָה, אָמַר: “מֵאַיִן בָּאוֹת זְעָקוֹת אֵלֶּה? מִי הוּא הַמְקוֹנֵן שָׁם מָרָה עַד כְּדֵי כָךְ?” הֶרְאֲתָה עַל פֶּתַח קָטָן בְּפִנָּה סְמוּיָה שֶׁבֶּחָצֵר לְמַטָּה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, קוֹלוֹת אֵלֶּה בָאִים מִשָּׁם. הַרְבֵּה אֻמְלָלִים הֱבִיאָם גּוֹרָלָם שֶׁנָּפְלוּ בְּצִפָּרְנֵי הַשֵּׁד הַשָּׁחוֹר, וְהֵם סְגוּרִים עַל מַסְגֵּר בְּתָאִים. נוֹהֵג הָיָה לִקְלוֹת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ אַחַד הַשְּׁבוּיִים וְלֶאֱכֹל אוֹתוֹ”. אָמַר לָהּ כֻ’דַדָאד: “שִׂמְחָה רַבָּה הָיְתָה לִי אִלּוּ יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת הָאֶמְצָעִי לְשִׁחְרוּרָם. בּוֹאִי, גְּבִרְתִּי, הַרְאִי לִי, הֵיכָן הֵם חֲבוּשִׁים”. הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו אֶל אוֹתוֹ מָקוֹם, וְהַנָּסִיךְ נִסָּה מִיָּד מַפְתֵּחַ לְמַנְעוּל בֵּית־הַסֹּהַר, אַךְ זֶה לֹא הִתְאִים. נִסָּה שֵׁנִי, וּבָזֶה עָלָה בְיָדוֹ לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הֵם עוֹסְקִים בְּכָךְ עָלוּ קִינוֹת וְיִלְלוֹת הַשְּׁבוּיִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד לְמַעְלָה רֹאשׁ, שָׁאַל כֻ’דַדָאד שֶׁנִּתְקַף וְנִרְגַּשׁ מֵאִי סַבְלָנוּתָם לְסִבַּת הַדָּבָר, אָמְרָה לוֹ הָעַלְמָה: “אֲדוֹנִי הֵם שָׁמְעוּ אֶת צְעָדֵינוּ וְרִשְׁרוּשׁ הַמַּפְתְּחוֹת בָּאוּלָם, וְדוֹמִים הֵם שֶׁאוֹכֵל בְּנֵי־הָאָדָם בָּא כְדַרְכּוֹ לְהָבִיא לָהֶם מָזוֹן וְלִטֹּל אֶחָד מֵהֶם לִסְעוּדַת הָעֶרֶב. כָּל אֶחָד מֵהֶם מְפַחֵד שֶׁהוּא בַתּוֹר לִהְיוֹת צָלוּי וּלְכָךְ הֵם כֻּלָּם בְּפַחַד רַב וְקוֹרְאִים וְזוֹעֲקִים בְּקוֹל יוֹתֵר וְיוֹתֵר”. נִרְאוּ הָאֲנָשִׁים מִתּוֹךְ אוֹתוֹ מָקוֹם נִסְתָּר בָאָרֶץ בָּאִים כְּמִתּוֹךְ מַעֲמַקֵּי בוֹר. וּכְשֶׁפָּתַח הַנָּסִיךְ דֶּלֶת בֵּית־הַסֹּהַר, רָאָה מַדְרֵגָה זְקוּפָה. יָרַד בָּהּ וּמָצָא עַצְמוֹ בְּתוֹךְ גֹּב עָמֹק, צַר וְאָפֵל. הָיוּ בוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ קְשׁוּרִים בְּמַרְפֵּקָם יַחַד וְרַגְלֵיהֶם הָאֲסוּרוֹת זוֹ בָזוֹ וְכָל אוֹר לֹא נִרְאָה אֶלָּא דֶרֶךְ אֶשְׁנָב זָעִיר אֶחָד עָגֹל. קָרָא אֲלֵיהֶם, אָמַר: “אֻמְלָלִים אַל תִּפְחֲדוּ עוֹד. אָנֹכִי הָרַגְתִּי אֶת הַכּוּשִׁי, שַׁבְּחוּ אֵפוֹא אֶת אַללָּהּ הָעֶלְיוֹן, שֶׁשִּׁחְרֵר אֶתְכֶם מִיַּד מְעַנְּכֶם. בָּאתִי לְהָסִיר מֵעֲלֵיכֶם אֶת הַכְּבָלִים וּלְהַחֲזִיר לָכֶם חֵרוּתְכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁבוּיִים בְּשׂוֹרָה טוֹבָה זוֹ עָבַר שִׁכָּרוֹן שֶׁל הִתְפָּעֲלוּת עֲלֵיהֶם, וְהֵרִימוּ כֻלָּם יַחַד צַעֲקַת שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן. הִתְחִילוּ כֻ’דַדָאד וְהָעַלְמָה לְהַתִּיר כַּבְלֵי זְרוֹעוֹתֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וְהָיָה עוֹזֵר כָּל אֶחָד מֵהֶם אַחֲרֵי שֶׁהֻתְּרוּ אֲסוּרָיו לְהַתִּיר כַּבְלֵי רֵעָיו הַשְּׁבוּיִים. לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁהָיוּ כֻּלָּם חָפְשִׁים מִכַּבְלֵיהֶם וּמִבֵּית־הַסֹּהַר. נָשְׁקוּ כֻלָּם בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת רַגְלֵי כֻ’דַדָאד, הוֹדוּ לוֹ וְהִתְפַּלְּלוּ לִשְׁלוֹמוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אוֹתָם הַשְּׁבוּיִים הַמְשֻׁחְרָרִים אֶל הֶחָצֵר בְּמָקוֹם שֶׁזָּרַח אוֹר שֶׁמֶשׁ בָּהִיר, הִכִּיר כֻ’דַדָאד בְּתוֹכָם אֶת אֶחָיו שֶׁחִפְּשָׂם בְּסִיּוּר זְמָן רָב, תָּמַהּ לְמַעְלָה מִכָּל מִדָּה וְקָרָא: הַתְּהִלָּה לַאֲדוֹן כֹּל, שֶׁמְּצָאתִיכֶם כֻּלְּכֶם לֹא פְגוּעִים וְלֹא נְגוּעִים. אֲבִיכֶם סָר וְזָעֵף עַד מְאֹד בִּגְלַל הֵעָדֶרְכֶם, וְיִשְׁמְרוּהוּ שָׁמַיִם, אִלּוּ טָרַף אַף אֶחָד מִכֶּם שֵׁד זֶה". מָנָה מִסְפָּרָם אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה הִפְרִיד בֵּינֵיהֶם וּבֵין הָאֲחֵרִים. נָפְלוּ כֻלָּם אִישׁ עַל צַוְּארֵי אָחִיו בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְלֹא פָסְקוּ מֵחַבֵּק אֶת מַצִּילָם. צִוָּה הַנָּסִיךְ לַעֲרֹךְ סְעוּדַת יוֹם־טוֹב לְכָל הַשְּׁבוּיִים שֶׁשִּׁחְרֵר. וְאַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ לָשׂבַע, הֶחֱזִיר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁגָּזַל הַכּוּשִׁי מִיַּד הָאוֹרְחוֹת, זָהָב וָכֶסֶף וּשְׁטִיחִים תֻּרְכִּים וַאֲרִיגֵי מֶשִׁי סִינִים, דִּיבָג וּשְׁאָר דְּבָרִים אֲחֵרִים בְּלִי סְפֹר שֶׁעֶרְכָּם רַב, מִלְּבַד זֶה הוֹנָם וּרְכוּשָׁם הֵם, בְּצַוּוֹתוֹ אוֹתָם לִדְרשׁ אִישׁ אִישׁ אֶת שֶׁלֹּו. מַה שֶּׁנִּשְׁאַר חִלֵּק לַחֲלָקִים שָׁוִים בֵּינֵיהֶם. שָׁאַל אוֹתָם: “כֵּיצַד זֶה תּוּכְלוּ לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַמַּשָּׂא הַזֶּה לְמוֹלַדְתְּכֶם? הֵיכָן תּוּכְלוּ לִמְצֹא בַהֲמוֹת־מַשָּׂא בְּמִדְבַּר־שְׁמָמָה זֶה?” אָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, הַכּוּשִׁי גָּזַל מֵאִתָּנוּ גְמַלֵּינוּ יַחַד עִם מַשָּׂאָם, וּבְוַדַּאי הֵם בְּתוֹךְ אֻרְווֹת הָאַרְמוֹן”. מִיָּד סָר כֻ’דַדָאד אִתָּם אֶל הָאֻרְווֹת וּמָצָא שָׁם כְּבוּלִים וּקְשׁוּרִים לֹא רַק אֶת הַגְּמַלִּים אֶלָּא גַם אֶת אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה סוּסֵי אֶחָיו הַנְּסִיכִים, וְנָתַן לְכָל אֶחָד מֵהֶם בְּהֶמְתּוֹ, מִלְּבַד זֶה הָיוּ בָאֻרְווֹת מֵאוֹת עֲבָדִים כּוּשִׁים. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם שְׁבוּיִים מְשֻׁחְרָרִים, יָדְעוּ שֶׁאֲדוֹנָם, אוֹתוֹ אוֹכֵל בְּנֵי־אָדָם, נֶהֱרַג, וְלָזֹאת נָסוּ כֻלָּם מְלֵאִים פַּלָּצוּת אֶל הַיַּעַר, אַךְ אִישׁ לֹא חָשַׁב לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. טָעֲנוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם עַל גַּבֵּי הַגְּמַלִּים וְנָסְעוּ חֲזָרָה אֶל מוֹלַדְתָּם, אַחֲרֵי הִפָּרְדָם מִן הַנָּסִיךְ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם. וְאוּלָם כֻ’דַדָאד אָמַר לָעַלְמָה: “הוֹי אַתְּ הַנֶּהְדָּרָה לְיֹפִי וּצְנִיעוּת, מֵאַיִן בָּאת, כְּשֶׁלָּקַח אוֹתָךְ הַכּוּשִׁי בַּשֶּׁבִי, וּלְאָן רְצוֹנֵךְ לָלֶכֶת עַכְשָׁו? הַגִּידִי נָא לִי, לְמַעַן אַחֲזִיר אוֹתָךְ אֶל מוֹלַדְתֵּךְ. אֶפְשָׁר יוֹדְעִים נְסִיכִים אֵלֶּה, אַחַי, בְּנֵי מֶלֶךְ חַרְרָאן, אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר אַתְּ שׁוֹכֶנֶת בּוֹ, וְיַחֲזִירוּךְ בֶּטַח לְשָׁם”. הִסְתַּכְּלָה הָעַלְמָה בְּכֻ’דַדָאד וְעָנְתָה: “שׁוֹכֶנֶת אֲנִי רָחוֹק מִכָּאן. וְאַרְצִי אֶרֶץ מִצְרָיִם, רְחוֹקָה מִכְּדֵי לִנְסוֹעַ אֵלֶיהָ. וְאוּלָם אַתָּה הַנָּסִיךְ, אִישׁ־חַיִל הִצַּלְתָּ כְבוֹדִי וְחַיַּי מִיַּד הַכּוּשִׁי, וְאַתָּה עָשִׂיתָ עִמָּדִי מַעֲשֵׂה־רַב, שֶׁלֹּא נָאֶה יִהְיֶה מִצִּדִּי לְהַסְתִּיר מִמְּךָ סִפּוּרִי. אֲנִי, בַּת מֶלֶךְ אַדִּיר הַשּׁוֹלֵט בְּמִצְרַיִם הָעֶלְיוֹנָה אָנֹכִי, וּכְשֶׁלָּקַח אוֹתוֹ אוֹיֵב תֻּרְכִּי בַּשֶּׁבִי וַהֲרָגוֹ וְשָׁלַל מַלְכוּתוֹ בְקַחְתּוֹ לוֹ אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְהַשִּׁלְטוֹן בְּמַלְכוּתוֹ – בָּרַחְתִּי עַל נַפְשִׁי לְהַצִּיל חַיַּי וּכְבוֹדִי”. בִּקְּשׁוּ כֻ’דַדָאד וְאֶחָיו מֵאֵת הָעַלְמָה לְסַפֵּר לָהֶם אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתָהּ, וְהִרְגִּיעוּ אוֹתָהּ אוֹמְרִים לָהּ: “מֵעַתָּה תִּחְיִי בְשִׂמְחָה וָשֶׁפַע. לֹא יִגְּעוּ בָּךְ עוֹד עָמָל וּתְלָאָה”. כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְסַפֵּר סִפּוּרָהּ, פָּתְחָה בְמִלִּים אֵלֶּה:

הָיֹה הָיָה בְמַלְכוּתוֹ שֶׁל הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד סוֹחֵר בְּבַגְדָּאד, עַלִי אַלכַ’וָאגָ’ה שְׁמוֹ. הָיָה לוֹ מַחְסָן קָטָן שֶׁל סְחוֹרוֹת, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה בָהֶן סְחוֹרָה וּמַרְוִיחַ אֶת לַחְמוֹ בְצִמְצוּם, כְּשֶׁהוּא גָר בְּלִי כָּל קְרוֹבִים בְּבַיִת שֶׁל אֲבוֹת אֲבוֹתָיו. אֵרַע שֶׁרָאָה שְׁלשָׁה לֵילוֹת בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה בַּחֲלוֹם שֵׁיךְ מְכֻבָּד, אוֹמֵר לוֹ לֵאמֹר: “חַיָּב אַתָּה לָלֶכֶת לָחֹג בָּעִיר מֶכָּה. מִשּׁוּם מָה שׁוֹהֶה אַתָּה שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה וְאֵינְךָ נוֹתֵן דַּעְתְּךָ עַל כָּךְ כַּמַּתְאִים לְךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, נִדְהַם וְנִבְהַל עַד שֶׁמָּכַר חֲנוּתוֹ וּסְחוֹרָתוֹ וּרְכוּשׁוֹ וְטוּבוֹ, בְּחֶפְצוֹ הָאַבִּיר לְבַקֵּר בְּבֵית אַללָּהּ הָעֶלְיוֹן. הִשְׂכִּיר אֶת בֵּיתוֹ וְהִתְחַבֵּר לְאוֹרְחָה נוֹסַעַת לְמֶכָּה הַנַּעֲלָה. כְּשֶׁעָזַב אֶת עִירוֹ הִנִּיחַ אֶלֶף דִּינָר זָהָב שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אִתּוֹ אַחֲרֵי מַה שֶּׁהוֹצִיא לִנְסִיעָתוֹ, בְּתוֹךְ כַּד חֶרֶס וּמִלֵּא אוֹתוֹ זֵיתִים, וְאַחֲרֵי סָגְרוֹ אֶת פִּי הַכַּד, נְשָׂאוֹ אֶל סוֹחֵר, שֶׁהָיָה שָׁנִים רַבּוֹת בִּידִידוּת אִתּוֹ, וְאָמַר: “אָחִי, אֶפְשָׁר שָׁמַעְתָּ שֶׁבְּכַוָּנָתִי לַעֲלוֹת לְרֶגֶל בְּתוֹךְ אוֹרְחָה לְמֶכָּה, הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה. וַהֲרֵי כָאן אִתִּי כַּד זֵיתִים וְהִנְנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְשָׁמְרוֹ אִתְּךָ כְּעֵרָבוֹן שֶׁנִּמְסַר לְיָדְךָ עַד שׁוּבִי”. מָסַר הַסּוֹחֵר מִיָּד אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְבֵית מִסְחָרוֹ לְעַלִי כַ’וָאגָ’ה וְאָמַר: “הִנֵּה, קַח אֶת הַמַּפְתֵּחַ, פְּתַח אֶת הַמַּחְסָן וְהַעֲמֵד שָׁם אֶת הַכַּד בַּמָּקוֹם הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, וּבְשׁוּבְךָ תִּמְצָא אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר תַּעַזְבֶנוּ”. עָשָׂה עַלִי כַ’וָאגָ’ה כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ יְדִידוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁנָּעַל אֶת הַדֶּלֶת חֲזָרָה, הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתֵּחַ חֲזָרָה לִבְעָלָיו. אַחַר־כָּךְ טָעַן אֶת צִיּוּדוֹ לַמַּסָע עַל גָּמָל, עָלָה עַל גָּמָל שֵׁנִי וְיָצָא לַדֶּרֶךְ עִם הָאוֹרְחָה. סוֹף סוֹף הִגִּיעוּ אֶל מֶכָּה הָעִיר הַנַּעֲלָה, וְהָיָה זֶה בְחֹדֶשׁ ד' אלְחִגָּ’ה,¹ שֶׁבּוֹ עָלוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מֻסְלְמִים שָׁם לָחֹג, וְהִתְפַּלְּלוּ לִפְנֵי מִקְדַּשׁ הַכַּעְבָּה וְכָרְעוּ. אַחֲרֵי שֶׁעָרַךְ הַקָּפָה מִסָּבִיב לַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ, וּמִלֵּא אֶת כָּל הַמִּנְהָגִים וְהַטְּכָסִים, כַּחוֹבָה עַל הַבָּאִים לָחֹג, פָּתַח לוֹ חֲנוּת לְמִמְכַּר סְחוֹרוֹת. אֵרַע שֶׁעָבְרוּ שְׁנֵי סוֹחֲרִים בְּאוֹתוֹ רְחוֹב, וְהִרְגִּישׁוּ בָּאֲרִיגִים הַיָּפִים שֶׁבַּחֲנוּתוֹ שֶׁל עַלִי כַ’וָאגָ’ה. מָצְאוּ מְאֹד חֵן בְּעֵינֵיהֶם וְשִׁבְּחוּ אֶת יָפְיָם וְטוּב טִיבָם. אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַשֵּׁנִי: “אָדָם זֶה מֵבִיא סְחוֹרוֹת נְדִירוֹת לְהַפְלִיא וְיִקְרוֹת־הָעֶרֶךְ. בְּקָאהִרָה בִּירַת מִצְרַיִם הָיָה יָכֹל לְקַבֵּל אֶת הַמְּחִיר הַמָּלֵא בַּעֲדָן; הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּשׁוּקֵי עִירֵנוּ זוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי כַ’וָאגָ’ה אֶת שֵׁם קָאהִרָה מִפִּיהֶם, תָּקְפוּ אוֹתוֹ גַעְגּוּעִים לוֹהֲטִים לְבַקֵּר בְּאוֹתָהּ עִיר מְהֻלָּלָה. וְכָךְ בִּטֵּל אֶת כַּוָּנָתוֹ לַחֲזֹר לְבַגְדָּאד, וְהֶחֱלִיט לִנְסֹעַ לְעֵבֶר מִצְרַיִם. הִתְחַבֵּר לְאוֹרְחָה חֲדָשָׁה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם, מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו הָאָרֶץ וְכֵן הָעִיר; וְאַף הִרְוִיחַ רֶוַח גָּדוֹל, כְּשֶׁמָּכַר אֶת סְחוֹרוֹתָיו. אַחַר כָּךְ קָנָה סְחוֹרוֹת אֲחֵרוֹת וַאֲרִיגִים, וְנָתַן דַּעְתּוֹ לִנְסֹעַ לְדַמֶּשֶׂק, וְאוּלָם נִשְׁאַר עוֹד חֹדֶשׁ שָׁלֵם בְּקָאהִרָה וּבִקֵּר שָׁם בַּמִּקְדָּשִׁים וּבַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּכְשֶׁעָזַב אֶת חוֹמוֹת הָעִיר שִׂמַּח לִבּוֹ לִרְאוֹת מִסְפַּר עָרִים מְהֻלָּלוֹת, הַשּׁוֹכְנוֹת יְמֵי־נְסִיעָה אֲחָדִים בְמֶרְחָק מֵעִיר הַבִּירָה, לְחוֹף הַנָּהָר נִילוּס. אַחַר־כָּךְ נִפְרַד מִמִּצְרַיִם וּבָא לָעִיר הַקְּדוֹשָׁה יְרוּשָׁלַיִם. שָׁם בִּקֵּר בְּמִקְדַּשׁ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שֶׁחָזְרוּ הַמֻּסְלְמִים וּבָנוּ אוֹתוֹ. לְפִי תָּכְנִית הַזְּמַן שֶׁתִּכְנֵן הִגִּיעַ לְדַמֶּשֶׂק, וְרָאָה אֶת הָעִיר הַבְּנוּיָה יָפֶה וְרַבַּת הָאוּכְלוּסִין, כֵּן הִתְבּוֹנֵן לַשָּׂדוֹת וּמְקוֹמוֹת הָאָחוּ, הַמֻשְׁקִים בְּשֶׁפַע מִמַּעְיָנוֹת וּתְעָלוֹת, וְהַגַּנּוֹת וְהַחֹרְשׁוֹת שֶׁהִזְהִירוּ בְשֶׁפַע פְּרָחִים וּפְרִי. שָׁקוּעַ בִשְׂמָחוֹת מֵעֵין אֵלֶּה, כִּמְעַט שֶׁלֹּא חָשַׁב עַלִי כַ’וָאגָ’ה עַל בַּגְדָּאד. וְאוּלָם הוּא הִמְשִׁיךְ אֶת נְסִיעָתוֹ עַל פְּנֵי אֲרַם־צוֹבָא, מַוְצוּל וְשִׁירָאז, שָׁהָה שָׁם זְמָן עַד אֲשֶׁר, אַחֲרֵי שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל נְדִידָה, הִגִּיעַ שׁוּב לְבַגְדָּאד. וְעַתָּה, מֶלֶךְ מְאֻשָּׁר, עָלֶיךָ לִשְׁמֹעַ עַל דְּבַר הַסּוֹחֵר בְּבַגְדָּאד וְחֹסֶר־יָשְׁרוֹ. שֶׁבַע שָׁנִים תְּמִימוֹת לֹא חָשַׁב אַף פַּעַם יְחִידָה עַל דְּבַר עַלִי כַ’וָאגָ’ה, אַף לֹא עַל הָעֵרָבוֹן שֶׁנִּמְסַר לוֹ לְמִשְׁמֶרֶת. לִבְסוֹף, כְּשֶׁיָּשַׁב פַּעַם עִם אִשְׁתּוֹ לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב, נָסַבָּה שִׂיחָתָם עַל דְּבַר זֵיתִים, וְהִיא אָמְרָה: “רוֹצָה הָיִיתִי לֶאֱכֹל מֵהֶם”. אָמַר לָהּ הוּא: “בְּעוֹד שֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת עַל כָּךְ, עָלָה בְדַעְתִּי שֶׁעַלִי כַ’וָאגָ’ה, שֶׁיָּצָא לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים לְחַג בְּמֶכָּה, מָסַר לִי לִפְנֵי נְסִיעָתוֹ כַּד עִם זֵיתִים לְמִשְׁמֶרֶת, וַעֲדַיִן נִמְצָא הוּא בַּמַּמְגוּרָה. מִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא כַיּוֹם וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ? סִפֵּר לִי אָדָם שֶׁחָזַר מִן הַחַג לִפְנֵי זְמַן קָצָר, שֶׁעַלִי כַ’וָאגָ’ה עָזַב אֶת מֶכָּה הַמְכֻבָּדָה מְאֹד, בְּכַוָּנָה לִנְסֹעַ לְמִצְרַיִם. רַק אַלְלָּהּ הָעֶלְיוֹן יוֹדֵעַ אִם עוֹדֶנוּ חַי אוֹ כְבָר מֵת. בֵּין כָּךְ וְכָךְ הֲרֵי אִם זֵיתָיו טוֹבִים עֲדַיִן, אֵלֵךְ וְאָבִיא אֲחָדִים מֵהֶם, שֶׁנִּטְעֲמֵם. תְּנִי לִי אֵפוֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּמְנוֹרָה, שֶׁאוּכַל לָקַחַת אֲחָדִים מֵהֶם”. וְאוּלָם אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה כֵנָה וִישָׁרָה עָנְתָה: “יִשְׁמֹר אַללָּה מֵעֲשׂוֹתְךָ מַעֲשֶׂה שָׁפֵל כָּזֶה וּמֵהֲפֶרְךָ דִבּוּרְךָ וּשְׁבוּעָתְךָ. מִי יוּכַל לָדַעַת? הֲרֵי אֵין לְךָ יְדִיעָה בְרוּרָה מִשּׁוּם אִישׁ בַּאֲשֶׁר לוֹ. אֶפְשָׁר הוּא חוֹזֵר מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם מִמִּצְרַיִם, וְאָז תִּהְיֶה מִתְבַּיֵּשׁ עַל שֶׁחִלַּלְתָּ דִּבּוּרְךָ, אִם לֹא תוּכַל לְהַחֲזִיר לוֹ שָׁלֵם, מַה שֶּׁמָּסַר בְּיָדְךָ לְמִשְׁמֶרֶת. אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לְבוּז בְּעֵינֵי בְנֵי־אָדָם, וּכְבוֹדֵנוּ יֵרֵד בְּעֵינֵי יְדִידְךָ. אֲנִי עַל כָּל פָּנִים, אֵין בִּרְצוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵלֶק בְּמַעֲשֶׂה בָזוּי כָּזֶה, גַּם לֹא אֶטְעַם מִן הַזֵּיתִים. וּמִלְּבַד כָּל זֶה הֲרֵי נֶגֶד כָּל שֵׂכֶל הוּא, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁבַע שָׁנִים יִהְיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה. מִתְחַנֶּנֶת אֲנִי לְפָנֶיךָ, הַנַּח כַּוָּנָה לֹא טוֹבָה זוֹ”. בְּאֹפֶן זֶה דִּבְּרָה אֵשֶׁת סוֹחֵר זֶה נֶגְדּוֹ, וּבִקְּשָׁה אֶת בַּעְלָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ יָד בְּזֵיתֵי עַלִי כַ’וָאגָ’ה, וְהֵנִיאָה אוֹתוֹ מֵחֶפְצוֹ, עַד שֶׁהוֹצִיא אֶת הַדָּבָר לְפִי שָׁעָה מִדַּעְתּוֹ. אַךְ אִם כִּי נִמְנַע הַסּוֹחֵר לִנְגֹּעַ בְּזֵיתֵי עַלִי כַ’וָאגָ’ה, הֲרֵי שָׁמַר תָּכְנִיתוֹ בְּזִכְרוֹנוֹ, עַד שֶׁהֶחֱלִיט יוֹם אֶחָד, מִתּוֹךְ קַשְׁיוּת־עָרְפּוֹ וְאִי־נֶאֱמָנוּתוֹ, לְהוֹצִיא זְמָמוֹ לְפֹעַל. קָם וְנִכְנַס וּמַפְתֵּחַ בְּיָדוֹ אֶל אוֹצַר־הַמָּזוֹן. בְּמִקְרֶה פָּגַשׁ בְּאִשְׁתּוֹ, אָמְרָה לוֹ: “אֵין לִי חֵלֶק בְּמַעֲשֶׂה לֹא הָגוּן זֶה, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת”. שָׁמַע דְּבָרֶיהָ, אַךְ לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהֶם, וּכְשֶׁהָיָה בַּמַּחְסָן, וּפָּתַח אֶת הַכַּד מָצָא אֶת הַזֵּיתִים נִפְסָדִים לְבָנִים מֵעֹבֶשׁ. כְּשֶׁהָפַךְ אֶת הַכַּד וְהֵרִיק חֵלֶק מִתּוֹכוֹ לְתוֹךְ קְעָרָה, רָאָה פִּתְאֹם דִּינָר שֶׁל זָהָב בְּיַחַד עִם הַפֵּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִתּוֹכוֹ. מָלֵא תַאֲוָה הֵרִיק כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְתוֹכוֹ לְכַד אַחֵר וְהִשְׁתּוֹמֵם לְמַעְלָה מִכֹּל, כְּשֶׁמָצָא אֶת מַחֲצִיתוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכַּד מְלֵאָה דִינְרֵי־זָהָב. הִנִּיחַ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַמָּמוֹן הַצִּדָּה. סָגַר אֶת הַכְּלִי, חָזַר אֶל אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָה: “צָדַקְתְּ, הֲרֵי בָדַקְתִּי אֶת הַכַּד וּמָצָאתִי שֶׁהַפֵּרוֹת הֶעֱלוּ עֹבֶשׁ מֵרָקָב וְרֵיחָם נִפְסָד. הֶחֱזַרְתִּים אֵפוֹא לְתוֹךְ הַכַּד וְהִנַּחְתִּיו כְּמוֹת שֶׁהָיָה”. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לֹא יָכֹל הַסּוֹחֵר לַעֲצֹם עַיִן, מֵאַחַר שֶׁהִרְהֵר בַּמָּמוֹן, וְהָיָה מְחַטֵּט בְּדַעְתּוֹ כֵּיצַד יִקַּח אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר הוֹצִיא אֶת כָּל דִּינְרֵי־הַזָּהָב, קָנָה זֵיתִים אֲחֵרִים טְרִיִּים, מִלֵּא בָהֶם אֶת הַכַּד, סָתַם אֶת פִּיו וְהֶעֱמִידוֹ עַל מְקוֹמוֹ.

אֵרַע שֶׁעַלִי כַ’וָאגָ’ה חָזַר בְּחֶסֶד אַללָּהּ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ שָׁלֵם וּבָרִיא לְבַגְדָּאד. רֵאשִׁית כֹּל שָׂם פָּנָיו אֶל יְדִידוֹ מֵאָז, אֶל הַסּוֹחֵר. שָׁאַל זֶה לִשְׁלוֹמוֹ בְּשִׂמְחָה שֶׁל צְבִיעוּת וְנָפַל עַל צַוָּארָיו, וְאוּלָם דָּאוּג הָיָה וּבִמְבוּכָה בִּגְלַל מַה שֶּׁעָתִיד לָבוֹא. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁאֲלוּ אִישׁ לִשְׁלוֹם רֵעֵהוּ וְנָתְנוּ שְׁנֵיהֶם הַבָּעָה לְגֹדֶל שִׂמְחָתָם, הִתְחִיל עַלִי כַ’וָאגָ’ה מְשׂוֹחֵחַ וּבִקֵּשׁ מֵאֵת הַסּוֹחֵר לְהַחֲזִיר לוֹ כַּדּוֹ עִם זֵיתָיו, שֶׁמָּסַר בְיָדוֹ פַּעַם לְמִשְׁמֶרֶת. אָמַר הַסּוֹחֵר לְעַלִי כַ’וָאגָ’ה: “יְדִידִי הֶחָבִיב, אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הֶעֱמַדְתָּ אֶת זֵיתֶיךָ. וְאוּלָם הֲרֵי הַמַּפְתֵּחַ, לֵךְ אֵפוֹא אֶל הַמַּחְסָן וְטֹל כָּל אֲשֶׁר לְךָ”. עָשָׂה עַלִי כַ’וָאגָ’ה כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ, הוֹצִיא אֶת הַכַּד מִן הַמַּחְסָן, נִפְרַד וּמִהֵר הַבַּיְתָה. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַכַּד וְלֹא מָצָא אֶת דִּינְרֵי הַזָּהָב נִדְהַם וְגָבַר עָלָיו צַעֲרוֹ, וְקוֹנֵן מָרָה. אַחַר־כָּךְ אָץ חֲזָרָה אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמַר: “יְדִידִי, אַללָּהּ שֶׁבַּכֹּל מְקוֹמוֹ וְרוֹאֶה הַכֹּל, עֵדִי, שֶׁעָזַבְתִּי בַכַּד אֶלֶף דִּינָר זָהָב, כְּשֶׁנָּסַעְתִּי לַחַג הַמְכֻבָּד לְמֶכָּה, וְעַכְשָׁו אֵין אֲנִי מוֹצֵא אוֹתָם. כְּלוּם אֵין אַתָּה יָכֹל לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ אוֹדוֹתָם? אִם בִּשְׁעַת דֹחַק קָשֶׁה הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בָהֶם, אֵין כָּל רָע, שֶׁכֵּן תַּחֲזִירֵם לִי”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר, מַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרוֹ: “יְדִידִי הַטּוֹב, הֲרֵי אַתָּה הֶעֱמַדְתָּ בְּעֶצֶם יָדְךָ אֶת הַכַּד בַּמַּחַסָן. לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּתוֹכוֹ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר זֵיתִים. בְּדִיּוּק כְּמוֹת שֶׁעָזַבְתָּ אוֹתוֹ מָצָאתָ אוֹתוֹ שׁוּב וְנָטַלְתָּ אוֹתוֹ, וְעַכְשָׁו אַתָּה מַאֲשִׁים אוֹתִי בִגְנֵבַת דִּינְרֵי־זָהָב. מוּזָר הוּא בְּעֵינַי, אָכֵן יוֹתֵר מִמּוּזָר, שֶׁאַתָּה מֵעֵז לְהַעֲלוֹת הַאֲשָׁמָה מֵעֵין זוֹ. כְּשֶׁנָּסַעְתָּ לֹא דִבַּרְתָּ עַל־דְּבַר כֶּסֶף בַּכַּד, וְלֹא אָמַרְתָּ לִי אֶלָּא שֶׁהוּא מָלֵא זֵיתִים, כְּפִי שֶׁמָּצָאתָ אוֹתוֹ. אִלּוּ הָיִיתָ עוֹזֵב בְּתוֹכוֹ מַטְבְּעוֹת זָהָב, הָיִיתָ וַדַּאי גַּם מוֹצְאָם חֲזָרָה”. כִּשְׁמֹעַ עַלִי כַ’וָאגָ’ה זֹאת הִתְחִיל לְהִתְחַנֵן וּלְבַקֵּשׁ. אָמַר: “אוֹתָם אֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב הָיוּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה לִי, מָמוֹן שֶׁהִרִוַחְתִּי בַּעֲמַל עֲבוֹדָתִי שָׁנִים. מִתְחַנֵּן אֲנִי לְפָנֶיךָ, חוּסָה עַל דָּחְקִי וְהַחֲזִירֵם לִי”. וְאוּלָם הַסּוֹחֵר נִתְכַּעֵס מְאֹד וְקָרָא: “יְדִידִי, בָּחוּר הָגוּן אַתָּה, כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עַל ישֶׁר, וּבְכָל זֹאת בָּא בְהַאֲשָׁמוֹת שָׁוְא וָשֶׁקֶר מֵעֵין אֵלֶּה. לֵךְ צֵא מִכָּאן וְאַל תָּבוֹא עוֹד אֶל בֵּיתִי. עַתָּה יָדַעְתִּי מָה אַתָּה: רַמַּאי וְנוֹכֵל. כָּל אַנְשֵׁי הָרֹבַע בָּאוּ וְהִצְטוֹפְפוּ מִסָּבִיב לַחֲנוּת, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַמַּחֲלֹקֶת בֵּין עַלִי כַ’וָאגָ’ה וְהַסּוֹחֵר, וְהֶהָמוֹן תָּפַס אֶת הָעִנְיָן כְּשֶׁהוּא נִרְגָּשׁ, וְכָךְ נוֹדַע לַכֹּל לֶעָשִׁיר וּלְעָנִי בְּבַגְדָּאד, שֶׁאָדָם אֶחָד עַלִי כַ’וָאגָ’ה שְׁמוֹ, טָמַן אֶלֶף דִּינְרֵי־זָהָב בְּתוֹךְ כַּד זֵיתִים וּמְסָרָם לְסוֹחֵר יָדוּעַ לְמִשְׁמֶרֶת. אַחֲרֵי נָסְעוֹ לֶחָג בְּמֶכָּה וְאַחֲרֵי נָדְדוֹ שֶׁבַע שָׁנִים, חָזַר הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן, וְהֶעָשִׁיר חָלַק עַל דְּבָרָיו בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן, וְהָיָה מוּכָן לְהִשָּׁבַע, שֶׁלֹּא קִבֵּל מִשְׁמֶרֶת מֵעֵין זוֹ אֵיזֹה־שֶׁהִיא. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, כְּשֶׁכְּלוּם לֹא נָשָׂא עוֹד פְּרִי, נֶאֱלַץ עַלִי כַ’וָאגָ’ה לְהָבִיא עִנְיָנוֹ לִפְנֵי הַקָּאצִ’י, וְלִתְבֹּעַ מִידִידוֹ הַשַּׁקְרָן אֶלֶף דִּינַר־זָהָב. שָׁאַל הַשּׁוֹפֵט: אֵיזֶה עֵדִים יֵשׁ לְךָ שֶׁיָּעִידוּ לְךָ?” הַתּוֹבֵעַ עָנָה: “אֲדוֹנִי הַקָּאצִ’י. חָשַׁשְׁתִּי לִמְסֹר הַדָּבָר לְמִי שֶׁהוּא, שֶׁלֹּא יִוָּדַע לַכֹּל סוֹדִי. אַללָּהּ הָעֶלְיוֹן הוּא עֵדִי הַיָּחִיד. סוֹחֵר זֶה יְדִידִי הָיָה, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁיִּתְגַלֶּה בִּלְתִּי יָשָׁר וְלֹא־נֶאֱמָן עַד כְּדֵי כָךְ”. אָמַר הַשּׁוֹפֵט: “אִם כָּךְ עָלַי לְהָבִיא לְפָנַי אֶת הַסּוֹחֵר וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו בִּשְׁבוּעָה אֶת אֲשֶׁר יֵשׁ לֹו לְהַגִּיד”. כְּשֶׁבָּא הַנִּתְבָּע צִוּוּ עָלָיו לְהִשָּׁבַע בְּכָל הַקָּדוֹשׁ לוֹ, כְּשֶׁפָּנָיו מְכֻוָּנוֹת כְּלַפֵּי מֶכָּה וְיָדָיו מוּרָמוֹת אֶל עָל, וְהוּא אָמַר: “נִשְׁבָּע אָנֹכִי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל דְּבַר דִּינְרֵי־זָהָב אֵיזֶה שֶׁהֵם הַשַּׁיָּכִים לְעַלִי כַ’וָאגָ’ה”. שִׁחְרֵר אוֹתוֹ הַקָּאצִ’י וּפְטָרוֹ מִן הַמִּשְׁפָּט. נִסְתַּלֵּק עַלִי כַ’וָאגָ’ה בְּלֵב עָצוּב הַבַּיְתָה וְאָמַר לְנַפְשׁוֹ: "אוֹי, אֵיזֶה פְּסַק דִּין הוּא שֶׁנִּתַּן לִי. כְּלוּם מְאַבֵּד אֲנִי אֶת כַּסְפִּי, וְעִנְיָנִי הַצּוֹדֵק יִקָּבַע לְלֹא־צוֹדֵק? בְּצֶדֶק אָמְרוּ: “הַתּוֹבֵעַ לִפְנֵי בֶן־בְּלִיַּעַל, לֹא יֵעָשֶׂה דִינוֹ”. מִמָּחֳרַת הַיּוֹם חִבֵּר דִּין־וְחֶשְׁבּוֹן בְּעִנְיָנוֹ, וּכְשֶׁעָבַר הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד בְדַרְכּוֹ לִתְפִלַּת יוֹם־הַשִּׁשִּׁי, נָפַל לְפָנָיו עַל הָאָרֶץ וּמָסַר לוֹ אֶת הַכְּתָב. קָרָא נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אֶת הַבַּקָּשָׁה, וְאַחֲרֵי שֶׁעִיֵּן בְּדַעְתּוֹ בַּמִּקְרֶה, הוֹאִיל לְצַוּוֹת לֵאמֹר: “יָבִיאוּ מָחָר אֶת הַתּוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּתְבָּע לְאוּלַם־הָרַאֲיוֹנוֹת, וּלְהַצִּיעַ לְפָנַי אֶת כְּתַב־הַבַּקָּשָׁה, שֶׁרְצוֹנִי לִבְדֹּק בְּעַצְמִי אֶת הָעִנְיָן”.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב הִתְחַפֵּשׂ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים כְּדַרְכּוֹ בִּלְבוּשׁ, לָתוּר בְּבַגְדָּאד, בַּשְּׁוָקִים, בָּרְחוֹבוֹת וּבַסִּמְטָאוֹת. יָצָא בְלִוְיַת גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וּמַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב נִקְמָתוֹ, לַחֲקֹר אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָעִיר. וְאַךְ יָצָא הִגִּיעַ אֶל כִּכַּר פָּתוּחַ בַּשּׁוּק. שָׁמַע שָׁם רַעַשׁ יְלָדִים מְשַׂחֲקִים. רָאָה בְמֶרְחָק לֹא רַב כַּעֲשָׂרָה עַד שְׁנֵים עָשָׂר יְלָדִים מִשְׁתַּעְשְׁעִים לְאוֹר הַיָּרֵחַ. נִשְׁאַר עוֹמֵד רֶגַע, לְהִסְתַּכֵּל בְּמִשְׂחֲקֵיהֶם. אָמַר אַחַד הַנְּעָרִים, נַעַר נָאֶה וְעוֹר פָּנָיו בָּהִיר צִבְעוֹ, אֶל הָאֲחֵרִים: “הָבוּ נְשַׂחֵק מִשְׂחַק הַקָּאצִ’י.² אֲנִי אֶהְיֶה הַשּׁוֹפֵט, אֶחָד מִכֶּם יִהְיֶה עַלִי כַ’וָאגָ’ה וְאֶחָד הַסּוֹחֵר, שֶׁהִפְקִיד בְּיָדוֹ אֶת אֶלֶף דִּינַר־הַזָּהָב, בְּטֶרֶם יֵצֵא לֶחָג. עִמְדוּ נָא לְפָנַי, וְכָל אֶחָד יִטְעַן טַעֲנוֹתָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף אֶת הַשֵּׁם עַלִי כַ’וָאגָ’ה, נִזְכַּר בַּכְּתָב שֶׁהֻגַּשׁ לוֹ בְּבַקָּשָׁה לִשְׁפֹּט מִשְׁפָּטוֹ מִידֵי הַסּוֹחֵר, וְהֶחֱלִיט לְחַכּוֹת לִרְאוֹת, כֵּיצַד יַצִּיג הַנַּעַר בַּמִּשְׂחָק אֶת תַּפְקִיד הַקָּאצִ’י וּמַה יִּהְיֶה פְסַק הַדִּין שֶׁיִּתֵּן. הִתְבּוֹנֵן הַשַּׁלִּיט לְהַצָּגַת־הַמִּשְׁפָּט בְּשִׂימַת־לֵב עֵרָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֶל לִבּוֹ: “מִקְרֶה זֶה הֵבִיא בֶאֱמֶת אֶת כָּל הָעִיר לִידֵי הִתְרַגְּשׁוּת, עַד שֶׁיּוֹדְעִים אַף הַיְלָדִים מִזֶּה וּמַצִּיגִים אוֹתוֹ בְמִשְׂחֲקֵיהֶם”. אַחַר־כָּךְ נִגְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם, הַיֶּלֶד הַמְמַלֵּא תַפְקִיד עַלִי כַ’וָאגָ’ה, וַחֲבֵרוֹ הַמְמַלֵּא תַפְקִיד הַסּוֹחֵר מִבַּגְדָּאד הַנִּתְבָּע בְּאַשְׁמַת גְּנֵבָה, וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַנַּעַר הַמַּצִּיג תַּפְקִיד קָאצִ’י שֶׁיָּשַׁב רְצִינִי וְנִכְבָּד. פָּתַח הַשּׁוֹפֵט וְאָמַר כָּךְ: “עַלִי כַ’וָאגָ’ה, מַה הוּא נֹסַח תְּבִיעָתְךָ מִן הַסּוֹחֵר?” הִגִּישׁ הַתּוֹבֵעַ אֶת תְּבִיעָתוֹ לְכָל פְּרָטֶיהָ. פָּנָה הַקָּאצִ’י אֶל הַנַּעַר הַמְמַלֵּא תַפְקִיד הַסּוֹחֵר: “מַה הִיא תְּשׁוּבָתְךָ לִתְבִיעָה זוֹ, וּמִשּׁוּם מַה לֹּא הֶחֱזַרְתָּ אֶת דִּינְרֵי־הַזָּהָב?” הֵשִׁיב הַנִּתְבָּע אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה שֶׁנָּתַן הַנִּתְבָּע בֶּאֱמֶת, בְּהַכְחִישׁוֹ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט אֶת הַכֹּל, וּמַצְהִיר שֶׁנָּכוֹן הוּא לְהִשָּׁבַע עַל דְּבָרָיו. אָמַר הַקָּאצִ’י הַצָּעִיר: “בְּטֶרֶם תִּשָּׁבַע שְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא לָקַחְתָּ הַמָּעוֹת, רְצוֹנִי לִרְאוֹת בְּעֵינַי אֶת כַּד הַזֵּיתִים, שֶּׁהִנִּיחַ הַתּוֹבֵעַ אִתְּךָ לְמִשְׁמֶרֶת”. אַחֲרֵי זֶה פָּנָה לַנַּעַר הַמְּמַלֵּא תַפְקִיד עַלִי כַ’וָאגָ’ה וְאָמַר: “לֵךְ וְהָבֵא לִי מִיָּד אֶת הַכַּד שֶׁאוּכַל לְבָדְקוֹ”. כְּשֶׁהוּבָא הַכַּד, אָמַר הַשּׁוֹפֵט לִשְׁנֵי בַעֲלֵי הַדִּין: “הִתְבּוֹנְנוּ וְאִמְרוּ לִי: הַאִם זֶהוּ אוֹתוֹ כַּד, שֶׁאַתָּה הַתּוֹבֵעַ, עָזַבְתָּ בְּיַד הַנִּתְבָּע”. עָנוּ שְׁנֵיהֶם: “זֶה הוּא זֶה”. אָמַר הַשּׁוֹפֵט בְּחֶסֶד אֱלֹהִים: “הָבָה, פִּתְחוּ אֶת הַכַּד וְהָבִיאוּ לִי מִקְצָת מֵאֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, שֶׁאֶרְאֶה בְאֵיזֶה מַצָּב הַזֵּיתִים עַכְשָׁו”. טָעַם מִן הַפְּרִי וְאָמַר: “אֵיךְ הָיָה כַדָּבָר הַזֶּה? טַעֲמָם טָרִי וְהֵם בְּמַצָּב מְצֻיָּן, הֲרֵי בְמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים הָיוּ צְרִיכִים הַזֵּיתִים בְּאֵין סָפֵק לִהְיוֹת מְעֻפָּשִׁים וְנִפְסָדִים. הָבִיאוּ אֵלַי עַכְשָׁו שְׁנֵי סוֹחֲרֵי זֵיתִים מִן הָעִיר, שֶׁיַּחְרְצוּ הֵם מִשְׁפָּטָם בַּדָּבָר הַזֶּה”. קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם שְׁנַיִם נְעָרִים אֲחֵרִים אֶת הַתַּפְקִידִים שֶׁנִּדְרְשׁוּ, נִכְנְסוּ לַחֲצַר־הַמִּשְׁפָּט וְעָמְדוּ בְשֶׁקֶט לִפְנֵי הַקָּאצִ’י. שָׁאַל אוֹתָם: “כְּלוּם סוֹחֲרֵי־זֵיתִים אַתֶּם מִתַּפְקִידְכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “כָּךְ אָנוּ, וְזֶה הָיָה גַם תַּפְקִיד אֲבוֹתֵינוּ מִזֶה דוֹרוֹת רַבִּים. עַל־יְדֵי מִסְחָר בְּזֵיתִים מַרְוִיחִים אָנוּ לֶחֶם חֻקֵּנוּ יוֹם יוֹם”. הוֹסִיף הַקָּאצִ’י וְשָׁאַל: “הַגִּידוּ לִי, כַמָּה זְמַן מִתְקַיְּמִים הַזֵּיתִים טְרִיִּים וּטְעִימִים?” אָמְרוּ לוֹ: “הוֹי אֲדוֹנֵנוּ, גַּם אִם נְטַפֵּל בִּשְׁמִירָתָם טִפּוּל רַב, יַפְסִידוּ כַעֲבֹר שָׁלשׁ שָׁנִים טַעְמָם וְצִבְעָם, וְלֹא יִצְלְחוּ עוֹד לְמַאֲכָל, וְאֵינָם טוֹבִים אֶלָּא לְהַשְׁלִיכָם”. הוֹסִיף הַקָּאצִ’י וְאָמַר: “בַּחֲנוּ אֵפוֹא זֵיתִים אֵלֶּה, שֶׁבְּתוֹךְ כַּדִּים אֵלֶּה וְהַגִּידוּ לִי, מַה שְּׁנוֹתֵיהֶם וּמַה מַּצָּבָם וְטַעְמָם”. הֶרְאוּ שְׁנֵי הַנְּעָרִים הַמְמַלְּאִים תַּפְקִיד סוֹחֲרֵי־זֵיתִים עַצְמָם לְמַרְאִית עַיִן, כְּאִלּוּ לָקְחוּ מִתּוֹךְ הַכַּד זֵיתִים מִסְפָּר וּטְעָמוּם וְאַחֲרֵי זֶה אָמְרוּ: “אֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י, זֵיתִים אֵלֶּה הֵם בְּמַצָּב טוֹב וְטַעְמָם עַד לְהַפְלִיא”. אָמַר לָהֶם הַקָּאצִ’י: “שֶׁקֶר אַתֶּם דּוֹבְרִים, הֲרֵי זֶה שֶׁבַע שָׁנִים מֵאָז שָׂמָם עַלִי כַ’וָאגָ’ה בַּכַּד, אָז כְּשֶׁיָּצָא בְדַרְכּוֹ לַחַג”. וְאוּלָם הֵם טָעֲנוּ: “הַגֵּד אֶת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ. זֵיתִים אֵלֶּה מִמְּסִיקַת שָׁנָה זוֹ הֵם, וְאֵין סוֹחֵר זֵיתִים בְּכָל בַּגְדָּאד, שֶׁלֹּא יַסְכִּים אִתָּנוּ בְכָךְ”. צִוּוּ גַם עַל הַנִּתְבָּע לִטְעֹם מִן הַפְּרִי וּלְהָרִיחַ בּוֹ, וְלֹא יָכֹל לְהִשְׁתַּמֵּט מִלְּהַסְכִּים שֶׁכֵּן הֵם, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ הָהֵם. אָמַר הַקָּאצִ’י לַנִּתְבָּע הַצָּעִיר: “בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁבֶּן בְּלִיַּעַל אַתָּה וְנָבָל, וְעָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה, שֶׁרָאוּי אַתָּה בִגְלָלוֹ לִתְלִיָּה, לַחֲלוּטִין”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הַנְּעָרִים קָפְצוּ מִסָּבִיב, סָפְקוּ כַפַּיִם שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים. תָּפְסוּ אֶת זֶה שֶׁשִּׂחֵק תַּפְקִיד סוֹחֵר בַּגְדָּאד וְהוֹבִילוּ אוֹתוֹ כְאִלּוּ לְמִיתָה.

מָצְאָה חֲרִיפוּתָם שֶׁל הַנְּעָרִים שֶׁהִצִּיגָם לְפָנָיו הַשּׁוֹפֵט בַּמִּשְׂחָק חֵן עַד מְאֹד בְּעֵינֵי הַרוּן אַלרְרַשִׁיד, וּפָקַד עַל מִשְׁנֵהוּ גַ’עְפָר: “הִתְבּוֹנֵן יָפֶה אֶל הַנַּעַר שֶׁמִּלֵּא תַפְקִיד הַשּׁוֹפֵט בַּמִּשְׂחָק, וּרְאֵה לְהָבִיא אוֹתוֹ מָחָר לְפָנַי. יַחֲקֹר בֶּאֱמֶת אֶת הָעִנְיָן לְפָנַי וּבִרְצִינוּת מֻחְלֶטֶת, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁרְאִינוּהוּ נוֹהֵג בַּמִּשְׂחָק. הַזְמֵן גַּם אֶת קָאצִ’י הָעִיר שֶׁיִּלְמַד מִיֶּלֶד זֶה אֶת פְּסַק־הַדִּין. מִלְּבַד זֶה שְׁלַח וְהוֹדַע אֶת עַלִי כַ’וָאגָ’ה, שֶׁיָּבִיא אִתּוֹ אֶת כַּד הַזֵּיתִים, וְהַחֲזֵק לִי גַם שְׁנֵי סוֹחֲרֵי זֵיתִים מִן הָעִיר, מוּכָנִים”. פְּקֻדּוֹת אֵלּוּ פָקַד הַכַּלִיף עַל הַמִּשְׁנֶה בְּלֶכְתָּם בְּדַרְכָּם. אַחַר־כָּךְ הִגִּיעוּ חֲזָרָה לָאַרְמוֹן. לְמָחֳרַת הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הָלַךְ הַבַּרְמַכִּי גַ’עְפָר אֶל אוֹתוֹ רֹבַע, שֶׁבּוֹ הִצִּיגוּ הַיְּלָדִים אֶת מִשְׂחַק־הַמִּשְׁפָּט, וְשָׁאַל אֶת מוֹרֵה בֵּית־הַסֵּפֶר, הֵיכָן הֵם תַּלְמִידָיו. אָמַר לוֹ: “הֵם הָלְכוּ לָהֶם אִישׁ לְבֵיתוֹ”. בִּקֵּר הַמִּשְׁנֶה בַּבָּתִּים שֶׁצִּיְּנוּ לוֹ, וְצִוָּה שֶׁהַקְּטַנִּים יוֹפִיעוּ לְפָנָיו. כְּשֶׁהִצִּיגוּם לְפָנָיו, אָמַר לָהֶם: “מִי מִכֶּם הוּא שֶׁהִצִּיג אֶמֶשׁ אֶת תַּפְקִיד הַקָּאצִ’י בְּמִשְׁפָּטוֹ שֶׁל עַלִי כַ’וָאגָ’ה וְחָרַץ דִּינוֹ?” עָנָה הַבָּכִיר בָּהֶם: “אֲנִי הוּא, אֲדוֹנִי הַמִּשְׁנֶה”, וְהֶחֱוִיר שֶׁכֵּן לֹא יָדַע עַל שׁוּם מַה שְּׁאָלוּהוּ שְׁאֵלָה זוֹ. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בּוֹא אִתִּי. נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים צָרִיךְ לְךָ”. נִבְהֲלָה אֵם הַיֶּלֶד עַד מְאֹד, וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת, וְאוּלָם גַ’עְפָר נִחֵם אוֹתָהּ. אָמַר לָהּ: “אִשָּׁה יְקָרָה, אַל נָא תִּפְחֲדִי וְאַל תִּדְאֲגִי. בְּנֵךְ יַחֲזֹר אֵלַיִךְ בְּשָׁלוֹם, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁהַשֻּׂלְטָאן יַאֲצִיל לוֹ טוֹבָה הַרְבֵּה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָאִשָּׁה אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה רָגַע לִבָּהּ, וְהִלְבִּישָׁה אֶת בְּנָהּ אֶת הַמֻּבְחָר בַּלְּבוּשִׁים אֲשֶׁר לוֹ, בְּשִׂמְחָה רַבָּה, לִפְנֵי תִתָּהּ אוֹתוֹ לָלֶכֶת עִם הַמִּשְׁנֶה. הוֹבִיל אוֹתוֹ בְּיָדוֹ אֶל אוּלַם־הָרַאֲיוֹנוֹת שֶׁל הַכַּלִיף, וּמִלֵּא גַם אֶת שְׁאָר הַפְּקֻדּוֹת שֶׁפָּקַד עָלָיו אֲדוֹנָיו. אַחֲרֵי שֶׁיָּשַׁב נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים בְּעַצְמוֹ עַל כִּסֵּא־מִשְׁפַּט הַמַּלְכוּת, רָמַז לַנַּעַר עַל מוֹשָׁב לְצִדּוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹפִיעוּ לְפָנָיו שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַנִּשְׁפָּטִים בֵּינֵיהֶם, הַיְנוּ עַלִי כַ’וָאגָ’ה וְהַסּוֹחֵר מִבַּגְדָּאד, צִוָּה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם לְהַצִּיעַ טַעֲנוֹתָיו לִפְנֵי הַנַּעַר, שֶׁכֵּן הוּא הוּא אֲשֶׁר יַחֲרֹץ אֶת הַמִּשְׁפָּט. וּבְכֵן טָעֲנוּ שְׁנֵיהֶם, הַתּוֹבֵעַ וְהַנִּתְבָּע אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הַנַּעַר בְּפִרְטֵי פְרָטִים. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הִכְחִישׁ הַנִּתְבָּע בֶּהֶחְלֵטִיּוּת אֶת הָאַשְׁמָה, וּכְבָר בִּקֵּשׁ לְהִשָּׁבַע שְׁבוּעָה, שֶׁאֱמֶת הוּא מְדַבֵּר, וּכְבָר הֵרִים יָדָיו וּפָנָיו מְכֻוָּנִים לְעֵבֶר הַכַּעַבָּה, עִכֵּב הַקָּאצִ’י הַצָּעִיר עַל יָדוֹ וְאָמַר: “דַּי, אַל תִּשָּׁבַע לִפְנֵי שֶׁיִּדְרְשׁוּ מֵאִתְּךָ, רֵאשִׁית לַכֹּל יוּבָא הַכַּד שֶׁל הַזֵּיתִים לִפְנֵי כֵס הַמִּשְׁפָּט”. מִיָּד הוּבָא הַכַּד וְהָעֳמַד לְפָנָיו. צִוָּה הַנַּעַר לְפָתְחוֹ. טָעַם זַיִת אֶחָד וְנָתַן גַּם לִשְׁנֵי סוֹחֲרֵי הַזֵּיתִים, שֶׁהוּזְמְנוּ לַעֲמֹד לְפָנָיו, שֶׁיִּטְעֲמוּ וְיַגִּידוּ כַּמָּה זְמָן עָבַר עֲלֵיהֶם מֵאָז נִמְסְקוּ וְאִם טַעְמָם טוֹב אוֹ רָע. עָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ וְאָמְרוּ: “טַעֲמָם שֶׁל זֵיתִים אֵלֶּה לֹא נִשְׁתַּנָּה וּמְסָקוּם בְּשָׁנָה זוֹ”. אָמַר לָהֶם הַנַּעַר: “דּוֹמַנִי שֶׁטּוֹעִים אַתֶּם, שֶׁהֲרֵי עַלִי כַ’וָאגָ’ה שָׂם אוֹתָם לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים בַּכַּד. כֵּיצַד הִגִּיעוּ לְכָאן זֵיתִים שֶׁל שָׁנָה זוֹ?” וְאוּלָם הֵם עָנוּ: “כֵּן הוּא כַאֲשֶׁר אָמַרְנוּ, וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין לִדְבָרֵינוּ, שְׁלַח וְהָבֵא סוֹחֲרֵי זֵיתִים אֲחֵרִים וּשְׁאַל אוֹתָם וְרָאִיתָ, אִם אֱמֶת דִּבַּרְנוּ אוֹ לֹא־אֱמֶת”. כְּשֶׁרָאָה הַסּוֹחֵר מִבַּגְדָּאד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עוֹד בְּיָדוֹ לְהוֹכִיחַ שֶׁלֹּא אָשַׁם, הוֹדָה עַל הַכֹּל, הַיְנוּ שֶׁהוֹצִיא אֶת דִּינְרֵי־הַזָּהָב וּמִלֵּא אֶת הַכַּד זֵיתִים טְרִיִּים. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַנַּעַר, אָמַר לִנְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים: “הוֹי שַׁלִּיט רַב הַחֶסֶד, אֶמֶשׁ פָּסַקְנוּ דִין זֶה בְּמִשְׂחָק שֶׁשִּׂחַקְנוּ, וְרַק בְּיָדְךָ הַכֹּחַ לְהַעֲנִישׁ לְמַעֲשֶׂה. אָנֹכִי פָסַקְתִּי הַדִּין בְּנוֹכְחוּתְךָ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ בְּהַכְנָעָה רַבָּה, שֶׁתַּעֲנִישׁ סוֹחֵר זֶה לְפִי דִין הַקֻּרְאָן, וּלְפִי מִשְׁפַּט הַנָּבִיא. וְאִם כָּךְ, הֲרֵי צַו אֶת הַסּוֹחֵר לְהַחֲזִיר לְעַלִי כַ’וָאגָ’ה אֶת אֶלֶף דִּינַר־הַזָּהָב, שֶׁכְּבָר הוּכַח שֶׁהֵם מַגִּיעִים לוֹ”. אַחַר־כָּךְ צִוָּה הַכַּלִיף לְהוֹצִיא אֶת הַסּוֹחֵר מִבַּגְדָּאד וּלְצָלְבוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהוֹדָה הֵיכָן הִסְתִּיר אֶת אֶלֶף דִּינַר־הַזָּהָב, וּלְהַחֲזִירוֹ אַחַר־כָּךְ לְבַעֲלֵיהֶם לְפִי־הָאֱמֶת, לְעַלִי כַ’וָאגָ’ה. אַחַר כָּךְ פָּנָה גַם אֶל הַקָּאצִ’י, שֶׁחָרַץ מִשְׁפָּטוֹ בִמְהִירוּת יְתֵרָה, וְאָמַר לוֹ לִלְמֹד מֵאוֹתוֹ נַעַר, שֶׁמִּלֵּא חוֹבָתוֹ בְּשִׂים־דַּעַת וּרְצִינוּת יוֹתֵר. חִבֵּק נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת הַנַּעַר וּפָקַד עַל הַמִּשְׁנֶה לָתֵת לוֹ מֵאוֹצַר־הַמַּלְכוּת אֶלֶף דִּינָר־זָהָב, וּלְהַחֲזִירוֹ בֶּטַח לְבֵית הוֹרָיו. וּכְשֶׁגָּדַל הַנַּעַר וְהָיָה לְאִישׁ, שָׂם אוֹתוֹ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים לְאַחַד אוֹכְלֵי־שֻׁלְחָנוֹ, וְהֶאֱצִיל לוֹ טוֹבָה הַרְבֵּה וְהֶרְאָה לוֹ תָּמִיד כָּבוֹד נַעֲלֶה עַד מְאֹד.