עַל אִי גָדוֹל נִמְצֵאת עִיר, דַרְיַבָּאר שְׁמָהּ, וְהָיָה חַי בְּתוֹכָהּ מֶלֶךְ בְּכָבוֹד רַב. וְאוּלָם לַמְרוֹת מִדּוֹתָיו הַיָּפוֹת וְכֹחוֹ הָיָה תָמִיד נֶעֱצָב וְרוּחוֹ נֶעְכָּרָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ יוֹרֵשׁ מְקוֹמוֹ וְעַל כָּךְ הָיָה מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה בְּלִי חָשָׂךְ. אַחֲרֵי שָׁנִים אֲרֻכּוֹת וַעֲתִירוֹת רַבּוֹת נִתְּנָה לוֹ רַק חֲצִי בַקָּשָׁתוֹ, הַיְנוּ בַת, וַאֲנִי אֲנִי הִיא זֹאת. אָבִי, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיָה עָצוּב עַד לִמְאֹד, נִתְמַלֵּא עַד מְהֵרָה שִׂמְחָה רַבָּה עַל לֵידָתִי הָעֲלוּבָה וְהָאֻמְלָלָה, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְגִיל מַסְפִּיק כְּדֵי לִלְמֹד, פָּקַד לְלַמְּדֵנִי קְרֹא וּכְתֹב. וְכֵן צִוָּה לְהוֹרוֹת אוֹתִי נִמּוּסֵי־הֶחָצֵר, חוֹבוֹת־מְלָכִים וְקוֹרוֹת הָעִתִּים שֶׁל הֶעָבָר, כְּשֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן שֶׁאִירַשׁ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים אֶת כִּסֵּא־מַלְכוּתוֹ אַחֲרָיו וְאֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ. אֵרַע בְּאַחַד הַיָּמִים, שֶׁאָבִי רָכַב לָצוּד צַיִד וְרָדַף אַחֲרֵי חֲמוֹר־בָּר כֻּלּוֹ אֲחוּז־לַהַט, עַד שֶׁמָּצָא אֶת עַצְמוֹ בָּעֶרֶב נִפְרָד, בּוֹדֵד מִמְּלַוָּיו, עָיֵף מִן הָרְכִיבָה. קָפַץ מֵעַל סוּסוֹ וְיָשַׁב לְיַד נְתִיב־הַיַּעַר, אוֹמֵר לְנַפְשׁוֹ: “חֲמוֹר־הַבָּר מָצָא לוֹ וַדַּאי מִפְלָט בִּסְבַךְ־עֵצִים זֶה”. פִּתְאֹם רָאָה אוֹר בָּהִיר מַזְהִיר מִבֵּין לָעֵצִים. וּבְחָשְׁבוֹ שֶׁדַּרְכּוֹ נִמְצָא בְקִרְבַת־הַמָּקוֹם, גָּמַר בְּדַעְתּוֹ לָלוּן שָׁם וּלְהַחֲלִיט בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בִּדְבַר הַדֶּרֶךְ יֵלֶךְ בָּהּ. כְּשֶׁקָּם וְצָעַד לִקְרַאת הָאוֹר, הִכִּיר שֶׁהוּא בָא מִסֻּכָּה בּוֹדֶדֶת בַּיַּעַר. כְּשֶׁהֵצִיץ לְתוֹכָהּ, נִגְלָה לוֹ שָׁם כּוּשִׁי עֲנָק לְגֹדֶל וְשָׁחוֹר כַּשָּׂטָן יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי סַפָּה. וְעָמְדוּ לְפָנָיו כַּדִּים רַבִּים גְּדוֹלִים מְלֵאִים יַיִן, וְהָיָה קוֹלֶה עַל גַּבֵּי אֵשׁ פֶּחָמִים שׁוֹר שָׁלֵם, שֶׁהָיָה טוֹרֵף אֶת בְּשָׂרוֹ, כְּשֶׁהוּא לוֹגֵם מִשָּׁעָה לְשָׁעָה, שׁוֹאֵף מִמַּעֲמַקֵּי הַכַּדִּים. וְרָאָה הַמֶּלֶךְ עוֹד בְּאוֹתָהּ סֻכָּה גְּבִירָה יָפָה לְהַפְלִיא וּמְלֵאָה חֵן, שֶׁיָּשְׁבָה בְּעֶצֶב עָמֹק בְּאַחַת הַפִּנּוֹת. הָיוּ זְרוֹעוֹתֶיהָ כְבוּלוֹת בַּחֲבָלִים, וּלְרַגְלֶיהָ מֻטָּל יֶלֶד כְּבֶן שְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלשׁ, שֶׁהָיָה בוֹכֶה עַל אֲסוֹן אִמּוֹ. כְּשֶׁרָאָה אָבִי אֶת מַצָּבָם הַמְעוֹרֵר רַחֲמִים שֶׁל שְׁנֵי אֵלֶּה נִמְלָא צַעַר עֲלֵיהֶם וּבִקֵּשׁ לְהִשְׂתָּעֵר בַּחֶרֶב בְּיָדוֹ עַל אוֹתָהּ מִפְלֶצֶת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה בְכֹחוֹ לְהִלָּחֵם בּוֹ, כָּבַשׁ אֶת כַּעֲסוֹ, וְנִשְׁאַר עַל הַמִּשְׁמָר בַּסֵּתֶר. אַחֲרֵי שֶׁרוֹקֵן הָעֲנָק אֶת כָּל הַכַּדִּים מְלֵאֵי־הַיַּיִן, וּבָלַע אֶת חֲצִי הַשּׁוֹר הַקָּלוּי, פָּנָה אֶל הַגְּבִירָה וְאָמַר: “הַחֲבִיבָה בְכָל הַנְּסִיכוֹת, עַד מָתַי תִּהְיִי עוֹד קָשָׁה וּתְסָרְבִי לִי? כְּלוּם אִי־אַתְּ רוֹאָה אֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִרְכּשׁ אֶת לִבֵּךְ וַאֲשֶׁר אֲנִי גוֹוֵעַ מֵאַהֲבָתִי לָךְ? וּבְכֵן אֵין נָכוֹן יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁתָּשִׁיבִי לִי אַהֲבָה וְלִרְאוֹת אוֹתִי כְשֶׁלָּךְ, וְאָז אֶהְיֶה הַטּוֹב בָּאֲנָשִׁים לָךְ”. אָמְרָה לוֹ: “שֵׁד הַמִּדְבָּר, מָה הֵם הַפִּטְפּוּטִים שֶׁבְּפִיךָ? לְעוֹלָם לֹא, לְעוֹלָם לֹא תַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ מֵאִתִּי, וְאִם גַּם תִּתְאַוֶּה לְכָךְ עוֹד כָזֹאת וְכָזֹאת. עַנֵּה אוֹתִי, הָמֵת אוֹתִי עַל הַמָּקוֹם. אֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֶמְסֹר עַצְמִי לְתַאֲווֹתֶיךָ”. לְשֵׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה נָהַם הַפֶּרֶא הַמִּתְגָּעֵשׁ בְּקוֹלוֹ וְאָמַר: “רַב הוּא, רַב מִדַּי. שִׂנְאָתֵךְ מְעוֹרֶרֶת שִׂנְאָה בְּקִרְבִּי, וּמֵעַתָּה מְבַקֵּשׁ אֲנִי פָּחוֹת לְהַשִּׂיגֵךְ וּלְרָכְשֵׁךְ, פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לָשִׂים קֵץ לְחַיָּיִךְ”. תְּפָשָׂה בְּאַחַת מִיָּדָיו וְשָׁלַף אֶת הַסַּיִף שֶׁלּוֹ בַּשְׁנִיָּה, וְהָיָה מֵסִיר אֶת רֹאשָׁהּ מֵעָלֶיהָ, אִלּוּלֵא לֹא פָּגַע בּוֹ אָבִי בְּיִתְרוֹן הַכְשֵׁר בְּחֵץ שֶׁפִּלַּח אֶת לִבּוֹ וְיָצָא נוֹצֵץ מִגַּבּוֹ. נָפַל הָעֲנָק לָאָרֶץ וְנִכְנַס מִיָּד לְגֵיהִנֹּם. נִכְנַס אָבִי לַסֻּכָּה, הִתִּיר אֶת כַּבְלֵי הַגְּבִירָה מֵעָלֶיהָ וְשָׁאַל אוֹתָהּ, מִי הִיא, וְכֵיצַד הֱבִיאַתָּה הַמִּפְלֶצֶת לְשָׁם. אָמְרָה לוֹ: “לֹא רָחוֹק מִכָּאן שׁוֹכֵן עַל הַחוֹף שֵׁבֶט שֶׁל בְּדוּאִים, הַדּוֹמִים לְשֵׁדֵי הַמִּדְבָּר. לַמְרוֹת רְצוֹנִי, לַחֲלוּטִין, הִשִּׂיאוּנִי לִנְשִׂיאָם וְהַנָּבָל הַמָּאוּס שֶׁהֵמַתָּ זֶה עַתָּה, הָיָה אֶחָד מִמְּפַקְּדֵי בַעְלִי, נִתְמַלֵּא אַהֲבָה סוֹעֶרֶת אֵלַי, וְנִדְלַק בְּתַאֲוָתוֹ לוֹהֶטֶת לַחֲטֹף אוֹתִי מִבֵּיתִי. כְּשֶׁיָּצָא בַעְלִי בְּאַחַד הַיָּמִים וְנִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, סְחָבַנִי יַחַד עִם תִּינוֹק זֶה שֶׁלִּי מִתּוֹךְ הָאַרְמוֹן לְיַעַר פֶּרֶא זֶה, שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא הַנִּמְצָא בַכֹּל, וַאֲשֶׁר כְּפִי דַעְתּוֹ הוּא, כָּל חֲקִירָה וּדְרִישָׁה אַחֲרַי תְּהֵא לְחִנָּם. וּמִשָּׁעָה לְשָׁעָה רָקַם מְזִמּוֹת רָעוֹת נֶגְדִּי. וְאוּלָם בְּחֶסֶד אַללָּהּ הָעֶלְיוֹן נִצַּלְתִּי מִכָּל תּוֹעֲבֲת־בָּשָׂר, בִּידֵי אוֹתוֹ יְצוּר־אֵימוֹת מְלֻכְלָךְ. הָעֶרֶב כְּבָר נִתְיָאַשְׁתִּי מֵהַצָּלָה, כְּשֶׁדָּחִיתִי אֶת תַּאֲוָתוֹ הַבְּהֶמְתִּית וּבִקֵּשׁ לַהֲמִיתֵנִי. וְאוּלָם בְּגִשְׁתּוֹ לָזֶה הוּמַת בְּיָדְךָ, בֶּן־הַחַיִל. זֶה מַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לְךָ הוּא סִפּוּרִי”. הִרְגִּיעַ אָבִי אֶת הַנְּסִיכָה, אָמַר: “גְּבִרְתִּי. יִיטַב נָא לִבֵּךְ, לְמָחָר אֲנִי מוֹצִיאֵךְ מִמִּדְבָּר זֶה וּמְלַוֶּה אוֹתָךְ לְדַרְיָבָּאר, הָעִיר שֶׁאֲנִי הַשֻּׂלְטָאן שֶׁלָּהּ. אִם תִּמְצָא הָעִיר חֵן בְּעֵינַיִךְ, הֲרֵי יְכוֹלָה אַתְּ לְהִשָּׁאֵר בָּהּ, עַד שֶׁיָּבוֹא בַּעְלֵךְ לְבַקְּשֵׁךְ”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַצָּעָה זוֹ אֵינָה רָעָה בְעֵינַי”. לָקַח אָבִי מִמָּחֳרַת הַיּוֹם עִם הָאִיר שַׁחַר אֶת הָאֵם עִם בְּנָהּ מִתּוֹךְ הַיַּעַר, וּבָרֶגַע שֶׁבִּקֵּשׁ לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, פָּגַשׁ לְפֶתַע פִּתְאֹם אֶת שָׂרֵי־צְבָאוֹ וְשָׂרָיו, שֶׁהָיוּ מְשׁוֹטְטִים מְחַפְּשִׂים בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אַחֲרָיו. רָבְתָה שִׂמְחָתָם, כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַמֶּלֶךְ, וְהִשְׁתּוֹמְמוּ בְלִי כָל גְּבוּל, כְּשֶׁרָאוּ אֶת הָאִשָּׁה שֶׁפָּנֶיהָ מְכֻסִּים בְּצָּעִיף לְיָדוֹ. הִשְׁתָּאוּ מְאֹד לִגְבִירָה מְלֵאַת חֵן כָּזוֹ שֶׁגָּרָה בְיַעַר פֶּרֶא כָזֶה. סִפֵּר לָהֶם הַמֶּלֶךְ סִפּוּר הַמִּפְלֶצֶת וְהַנְּסִיכָה וּבְאֵיזֶה אֹפֶן הָרַג אֶת הַכּוּשִׁי. רָכְבוּ חֲזָרָה הַבַּיְתָה. הִרְכִּיב אַחַד הָאֶמִירִים אֶת הַגְּבִירָה מֵאֲחוֹרָיו עַל סוּסוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁמִירָה עַל הַתִּינוֹק נִמְסַר לְאַחֵר. אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעוּ לַבִּירָה, פָּקַד הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹת לָאוֹרַחַת שֶׁלּוֹ בַּיִת גָּדוֹל וְנֶהְדָּר. וְאַף הַיֶּלֶד קִבֵּל טִפּוּל כָּרָאוּי. וְכָךְ בִּלְּתָה הָאֵם אֶת יָמֶיהָ בִּרְוָחָה וּשְׂבִיעַת־רָצוֹן. וְאוּלָם מֵאַחַר שֶׁגַּם כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ לֹא בָאָה כָל יְדִיעָה מִבַּעְלָהּ, אִם כִּי צִפְּתָה לָזֶה בְגַעֲגוּעִים, הִסְכִּימָה לְהִנָּשֵׂא לְאָבִי, שֶׁהִקְסִימָה אוֹתוֹ בְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְנֹעַם הֲלִיכוֹתֶיהָ. לָקַח אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. וְאַחֲרֵי שֶׁנִּכְתְּבָה תְּעוּדַת נִשּׂוּאֶיהָ לְפִי מִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם, חָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָעוֹן יַחְדָּו. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן גָּדַל הַנַּעַר וְהָיָה לְעֶלֶם בֶּן־חַיִל יָפֶה לְמַרְאֶה, וְהָיָה גַם שָׁלֵם בְּכָל נִמּוּסֵי הֶחָצֵר וּבְכָל אֳמָנוּת וּמַדָּע הַמַּתְאִימִים לִנְסִיכִים. נָשָׂא חֵן רַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנִים וְהָאֶמִירִים, וְהֶחֱלִיטוּ שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ וְשֶׁיִּהְיֶה יוֹרֵשׁ אַחֲרֵי הַשַּׁלִּיט אֶת כִּסֵּא־הַמְּלוּכָה וְאֶת הוֹד־הַמַּלְכוּת. גַּם הַנַּעַר שָׂשׂ עַל אוֹתוֹת־הַחֶסֶד שֶׁהֶאֱצִיל לוֹ אָבִי, וְאוּלָם הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה בְיוֹתֵר בָּאָה לוֹ, כְּשֶׁשָּׁמַע מְדַבְּרִים עַל קֶשֶׁר נִשּׂוּאָיו עִם בִּתּוֹ הַיְחִידָה שֶׁל מָגִנּוֹ וּמַחֲסוֹ, בְּאַחַד הַיָּמִים בִּקֵּשׁ אָבִיו לָתֵת יָדִי בְיָדוֹ וְלַעֲרֹךְ מִיָּד אֶת שִׂמְחַת־הַנִּשּׂוּאִין, וְאוּלָם קֹדֶם לָכֵן רָצָה לְהַטִּיל עַל בַּעְלִי לְעָתִיד תְּנָאִים, וּבֵין הַשְּׁאָר זֶה, שֶׁלֹּא יִשָּׂא שׁוּם אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלַי, בַּת אִשְׁתּוֹ, לְאִשָּׁה. תְּנַאי זֶה לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הָעֶלֶם הַגֵּאֶה, וְנִמְנַע מִיָּד מִתֵּת הַסְכָּמָתוֹ, שֶׁכֵּן הֶאֱמִין שֶׁדְּרִישַׁת תְּנַאי מֵעֵין זֶה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ לִמְחַזֵּר נִקְלֶה וּבִלְתִּי מְכֻבָּד שֶׁמּוֹצָאוֹ שָׁפָל. נִדְחָה יוֹם הַחֲתֻנָּה, וּדְחִיָּה זוֹ עוֹרְרָה בַנַּעַר אִי־רָצוֹן עַז, עַד שֶׁהֶאֱמִין בְּלִבּוֹ שֶׁאָבִיו שׂוֹנֵא הוּא לוֹ. הָיָה שָׂם לוֹ תָמִיד מַאֲרָב, לְתָפְשׂוֹ בְכַפּוֹ, עַד שֶׁהֱמִיתוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים בִּתְקֹף אוֹתוֹ רָגְזוֹ, והִכְרִיז עַצְמוֹ מֶלֶךְ לְדַרְיַבָּאר. וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁבִּקֵּשׁ הָרוֹצֵחַ לַחֲדֹר אֶל תּוֹךְ חֶדְרִי לַהֲמִיתֵנִי גַם אָנִי. וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה מְשָׁרֵת נֶאֱמָן לַמּוֹשֵׁל נְטָלַנִי בְּהַגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה עַל מוֹת הַמֶּלֶךְ, וְהִסְתִּירַנִי בְבֵית יָדִיד, וְצִוָּה עָלַי לְהִתְחַבֵּא שְׁנֵי יָמִים, אַחַר כָּךְ סִדֵּר אֳנִיָּה וְעָלה בָהּ אִתִּי וְעִם חַדְרָנִית זְקֵנָה, וְהִתְחִיל לְהַפְלִיג אִתָּנוּ לְאֶרֶץ שֶׁמַּלְכָּהּ הָיָה יְדִיד אָבִי. הוּא בִקֵּשׁ לַהֲבִיאֵנוּ בְּחָסוּתוֹ וּלְהַשִּׂיג מִמֶּנּוּ חֵיל־צָבָא לִנְקֹם בּוֹ בַנַּעַר כְּפוּי־הַטּוֹבָה שׁוֹכֵחַ אֱלֹהִים, שֶׁנִּגְלָה כְבוֹגֵד. וְאוּלָם יָמִים מִסְפָּר אַחֲרֵי הַתִּירֵנוּ אֶת הָעֹגֶן לְמַסָּע, קָמָה סְעָרָה רוֹעֶשֶׁת, שֶׁטָּרְפָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל וַאֲנָשָׁיו. וְעַד מְהֵרָה הִכּוּ הַגַּלִּים בְּכֹחַ נוֹרָא עַל הַסְּפִינָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה, וְהַמִּשְׁנֶה וְהַחַדְרָנִית וְכָל אֲשֶׁר בַּסְּפִינָה טָבְעוּ בַגַּלִּים וְלֹא נִצַּלְתִּי אֶלָּא אָנִי. וְאִם כִּי הָיִיתִי מִתְעַלֶּפֶת כִּמְעַט, טִפַּסְתִּי עַל לוּחַ־עֵץ וְהוּטַלְתִּי עַד מְהֵרָה מִזֶּרֶם הַיָּם אֶל הַחוֹף. שֶׁכֵּן שְׁמָרַנִי אַללָּהּ בִּיכָלְתּוֹ כֹּל מִן הַמָּוֶת הַמְאַיֵּם בַּיָּם הַגּוֹעֵשׁ, שְׁלֵמָה וּבְרִיאָה, כַּנִּרְאֶה רַק כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא עָלַי עוֹד צָרָה. כְּשֶׁחָזַרְתִּי לְדַעְתִּי וְהַכָּרָתִי, מָצָאתִי עַצְמִי מוּטֶלֶת בַּחַיִּים עַל הַחוֹף, וְהִבַּעְתִּי תּוֹדָה מִקֶּרֶב־לֵב לְאַללָּהּ הָעֶלְיוֹן. וְאוּלָם מֵאַחַר שֶׁלֹּא רָאִיתִי לֹא אֶת הַמִּשְׁנֶה וְאַף לֹא אֶחָד מִבְּנֵי־לְוָיָתֵנוּ, יָדַעְתִּי שֶׁכֻּלָּם אָבְדוּ בַמַּיִם, הִרְהַרְתִּי בְאָבִי שֶׁנִּרְצַח, וַהֲרִימוֹתִי קוֹל זְעָקָה עַל כְּאֵבִי הַמָּר, שֶׁכֵּן יָרֵאתִי מְאֹד עַל כִּי הָיִיתִי עֲזוּבָה. בִּקַּשְׁתִּי לְהַפִּיל עַצְמִי חֲזָרָה בַיָּם, כְּשֶׁצָּלַל בְּאָזְנַי פִּתְאֹם קוֹל אָדָם וְדַהֲרוֹת־פַּרְסוֹתָיו שֶׁל סוּס, הִתְבּוֹנַנְתִּי מִסָּבִיב לִי וְגִלִּיתִי מַחֲנֶה שֶׁל פָּרָשִׁים וּבְתוֹכָם בַּתָּוֶךְ נָסִיךְ יָפֶה. הָיָה רוֹכֵב עַל סוּסוֹ מִמּוֹצָא הָאֲצִילִים לְסוּסֵי הָעַרְבִים לְדָם, וְהָיָה לָבוּשׁ אַדֶּרֶת רְקוּמָה זָהָב. לְמָתְנָיו חֲגוֹרָה מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלוֹמִים, וּלְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת זָהָב. בְּקִצּוּר הַדְּבָרִים, לְבוּשׁוֹ וּמַרְאֵהוּ הֶרְאוּ שֶׁמּוֹשֵׁל מֵרֶחֶם עַל אָדָם הוּא. כְּשֶׁרָאוּנִי הַפָּרָשִׁים בּוֹדֵדָה לְיַד הַחוֹף, רָבְתָה תְּמִיהָתָם לְמַעְלָה רֹאשׁ, וְהַנָּסִיךְ שָׁלַח אֶחָד מִשָּׂרֵי־צְבָאוֹ, לְהִתְחַקּוֹת עַל סִפּוּרִי וְלַהֲשִׁיבוֹ דָבָר. וְאוּלָם לַמְרוֹת מַה שֶּדָּחַק אוֹתִי שַׂר־הַצָּבָא בִּשְׁאֵלוֹתָיו, לֹא עֲנִיתִיו גַּם מִלָּה אַחַת, וְרַק שָׁפַכְתִּי בִשְׁתִיקָתִי הָעֲמֻקָּה זֶרֶם שֶׁל דְּמָעוֹת. כְּשֶׁרָאוּ אַחַר־כָּךְ אֶת הַשְּׁבָרִים עַל הַחוֹף, אָמְרוּ אֶל לִבָּם: אֶפְשָׁר טָבְעָה סְפִינָה עַל חוֹף זֶה, וְלוּחוֹתֶיהָ וְתִקְרוֹתֶיהָ נִזְרְקוּ כָּאן לַיַּבָּשָׁה, וַדַּאי הָיְתָה גְבִירָה זוֹ בְאוֹתָהּ סְפִינָה וְטֻלְטְלָה עַל לוּחַ עֵץ אֶל הַחוֹף. הִקִּיפוּנִי הַפָּרָשִׁים וְהִפְצִירוּ בִי לְסַפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לִי. וְאוּלָם גַּם אָז לֹא עָנִיתִי אוֹתָם דָּבָר, סוֹף סוֹף קָרַב אֵלַי הַנָּסִיךְ רוֹכֵב וּמָלֵא הִשְׁתָּאוּת. פָּטַר מֵעָלָיו אֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ וּפָנָה אֵלַי בְּמִלִּים אֵלּוּ: “גְּבִרְתִּי, אַל נָא תִּירְאִי כָל רָע מִצִּדִּי, וְאַל נָא תְעַנִּי נַפְשֵׁךְ בְּיִסּוּרִים. רְצוֹנִי לְלַוּוֹת אוֹתָךְ לְבֵיתִי וְלִמְסֹר אוֹתָךְ לַחֲסוֹת בְּתוֹךְ חוֹמוֹתַי, וּמִשּׁוּם כָּךְ תָּאֵב אֲנִי מְאֹד לָדַעַת מִי אַתְּ? הַמַּלְכָּה תִּהְיֶה לָךְ יְדִידָה עַד מְהֵרָה בְּלִי סָפֵק וְתַחֲזִיק אוֹתָךְ בִּרְוָחָה וּשְׂבִיעַת־רָצוֹן”. כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁלִּבּוֹ נוֹטֶה אֵלַי, סִפַּרְתִּי לוֹ כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי, וּכְשֶׁשָּׁמַע סִפּוּר מַזָּלִי הָרָע, הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד, מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרִי, וְעֵינָיו נִמְלְאוּ דְמָעוֹת. אַחַר־כָּךְ נִחַם אוֹתִי, לְקָחַנִי אִתּוֹ וּמְסָרַנִי לַמַלְכָּה, אִמּוֹ. וְאַף הִיא נָתְנָה לְסִפּוּרִי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת, וְאַחֲרֵי לָמְדָהּ לָדַעַת אֶת כָּל מַהֲלַךְ חַיַּי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, נֶעֶצְבָה גַם הִיא, וְלֹא נִלְאֲתָה לְטַפֵּל בִּי יוֹמָם וָלָיְלָה, וְלַעֲשׂוֹתֵנִי מְאֻשֶּׁרֶת כְּכָל אֲשֶׁר עָלָה בְיָדָהּ. וְאַחֲרֵי שֶׁנּוֹכְחָה, מִלְּבַד כָּל זֶה שֶׁבְּנָהּ נִתְפַּס לִנְטִיָּה אֵלַי וְהוּא סָר וְזָעֵף מִתּוֹךְ אַהֲבָה, הִסְכִּימָה שֶׁאֶהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה. וְאַף אֲנִי נִתְקַבֵּל הַדָּבָר עַל לִבִּי, בִּרְאוֹתִי יֹפִי וַאֲצִילוּת פָּנָיו וּמַרְאֵהוּ, וּמְשִׁיבָה אֶל לִבִּי אַהֲבָתוֹ אֵלַי וְטוּב לִבּוֹ. וְכָךְ חָגְגוּ אֶת שִׂמְחַת הַחֲתֻנַּה בְּשַׁעְתָּהּ בִּפְאֵר וְשֶׁפַע. אַךְ מִי הוּא אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִגּוֹרָלוֹ? מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, לֵיל הַחֲתֻנָּה, אֵרַע שֶׁמֶּלֶךְ זַנְזִיבָּר, שֶׁהָיָה שׁוֹכֵן קָרוֹב לְאוֹתוֹ אִי, וּכְבָר עָרַךְ לִפְנֵי זֶה הַתְקָפוֹת נֶגֶד אוֹתָהּ מַמְלָכָה, הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּהִזְדַמְּנוּת הָרְצוּיָה לוֹ וְנָפַל עָלֵינוּ בְצָבָא רַב, וְאַחֲרֵי הֲמִיתוֹ אֲנָשִׁים לָרֹב, הֶחֱלִיט לָקַחַת שֶׁבִי חַיִּים אוֹתִי וְאֶת בַּעְלִי. אֲנַחְנוּ נִמְלַטְנוּ מִיָּדָיו, וְאַחֲרֵי שֶׁבָּרַחְנוּ בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה אֶל חוֹף הַיָּם מָצָאנוּ שָׁם סִירַת דַּיָּגִים, עָלִינוּ בָהּ, מוֹדִים לְכוֹכָבֵינוּ. הִפְלַגְנוּ וְעָזַבְנוּ נַפְשֵׁנוּ בִּידֵי הַזֶּרֶם לְהוֹבִילֵנוּ הָלְאָה, מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יָבִיא אוֹתָנוּ הַגּוֹרָל. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הִרְגַּשְׁנוּ בָאֳנִיָּה שֶׁהִתְקָרְבָה אֵלֵינוּ. שָׂמַחְנוּ עַל כָּךְ עַד מְאֹד, שֶׁדּוֹמִים הָיִינוּ שֶׁאֵיזֶה סוֹחֵר שֶׁהוּא הוּא הַבָּא לְעֶזְרָתֵנוּ. וְאוּלָם אַךְ חָנְתָה לְצַד אָרְכֵּנוּ אָנוּ, נִגְלוּ בְפַעַם אַחַת חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה שׁוֹדְדֵי יָם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מֵנִיף חֶרֶב שְׁלוּפָה.

כְּשֶׁעָלוּ לַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ כָּבְלוּ זְרוֹעוֹתֵינוּ אֶל גַּבֵּינוּ וְסָחֲבוּ אוֹתָנוּ אֶל הַמֶּרְכָּב שֶׁלָּהֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרְעוּ אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנַי וּבִקְּשׁוּ לָבוֹא אֵלַי מִיָּד, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים אֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי: ‘לִי תִּהְיֶה נַעֲרָה זוֹ’. מִתּוֹךְ כָּךְ הִתְלַקַּח רִיב בֵּינֵיהֶם, וְעַד מְהֵרָה הִגִּיעַ לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים. נָפְלוּ הַשּׁוֹדְדִים, אַחֲרֵי רְגָעִים מְעַטִּים פְּגָרִים מֵתִים בָּזֶה אַחַר זֶה, עַד שֶׁנֶּהֶרְגוּ כֻלָּם, מִלְּבַד שׁוֹדֵד יָם אֶחָד, בֶּן־הַחַיִל בְּכֻלָּם. אָמַר לִי: ‘אַתְּ תִּסְּעִי אִתִּי אֶל קָאהִרָה. שָׁם גָּר יְדִיד לִי, וְלוֹ אֲנִי נוֹתֵן אוֹתָךְ, מֵאַחַר שֶׁהִבְטַחְתִּי לוֹ לְהָבִיא מִנְּסִיעָתִי זוֹ אִשָּׁה יָפָה לוֹ לְשִׁפְחָה’. וְאוּלָם הוּא רָאָה אֶת בַּעְלִי שֶׁשּׁוֹדְדֵי הַיָּם עֲזָבוּהוּ בִכְבָלָיו, וְאָמַר: ‘מִי הוּא כֶלֶב זֶה? אוֹהֲבֵךְ הוּא אוֹ יָדִיד לָךְ?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘בַּעְלִי הוּא שֶׁנִּשֵּׂאתִי לוֹ’. אָמַר: ‘יָפֶה, יָאֶה לִי לְשַׁחְרְרוֹ מִיִּסּוּרֵי־הַקִּנְאָה, וְלַחֲשׂךְ אוֹתוֹ מִן הַמַּרְאֶה, כְּשֶׁאַתְּ חֲבוּקָה בְּעֹז אַהֲבָה בִידֵי אַחֵר’. וּמִיָּד הֵרִים הַנָּבָל אֶת הַנָּסִיךְ הָאֻמְלָל, הַכָּבוּל בְּיָדָיו וְרַגְלָיו, לְמַעְלָה וֶהֱטִילוֹ לַיָּם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי צוֹעֶקֶת בְּקוֹל מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים, לַשָּׁוְא. מִשֶּׁרָאִיתִי אֶת הַנָּסִיךְ בַּגַּלִּים נֶאֱבָק וְטוֹבֵעַ, זָעַקְתִּי מֵחָדָשׁ וְקוֹנַנְתִּי וְהִכֵּיתִי עַל פָּנַי וּמָרַטְתִּי אֶת שַׂעֲרוֹתַי, אוֹי מַה מְּאֹד הָיִיתִי מְטִילָה אֶת עַצְמִי בְרָצוֹן בַּמַּיִם. וְאוּלָם לָא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת זֹאת, מֵאַחַר שֶׁהַשּׁוֹדֵד הֶחֱזִיק אוֹתִי בְעֹז וּקְשָׁרַנִי לַתֹּרֶן, אַחַר־כָּךְ נָסַעְנוּ כְּשֶׁהָרוּחַ נוֹחָה הָלְאָה וְהִגַּעְנוּ עַד מְהֵרָה לִכְפַר־נָמֵל קָטָן. אַחֲרֵי שֶׁקָּנָה שָׁם גְּמַלִּים וַעֲבָדִים, נָסַע הָלְאָה לְעֵבֶר קָאהִרָה. וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר חָלְפוּ יְמֵי־מַסָּע רַבִּים הִתְנַפֵּל עָלֵינוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם הַכּוּשִׁי, שֶׁהָיָה שׁוֹכֵן בְּאַרְמוֹן זֶה כָּאן. מֵרָחוֹק נִרְאָה לָנוּ כְּמִגְדָּל גָּבוֹהַּ, וּכְשֶׁקָּרַב אֵלֵינוּ יָכֹלְנוּ בְקֹשִׁי לְהַאֲמִין שֶׁבֶּן־אָדָם הוּא. וְאוּלָם הַכּוּשִׁי שָׁלַף מִיָּד אֶת חַרְבּוֹ הָעֲנָקִית, הִשְׂתָּרַע עַל שׁוֹדֵד הַיָּם וּפָקַד עָלָיו לְהִמָּסֵר לוֹ שֶׁבִי בְּיַחַד עִם כָּל עֲבָדָיו וְעִמָּדִי וְלָלֶכֶת אַחֲרָיו כְּבוּלִים. תָּקַף הַשּׁוֹדֵד בְּלַהַט רוּחוֹ בְּרֹאשׁ אֲנָשָׁיו אֶת הַכּוּשִׁי. זְמָן אָרֹךְ סָעַר הַקְּרָב בְּעֹז וֶאֱיָל, עַד שֶׁהָיוּ הוּא וַאֲנָשָׁיו מֻטָּלִים עַל הַשָּׂדֶה מֵתִים. אַחַר כָּךְ הוֹבִיל הַכּוּשִׁי אֶת הַגְּמַלִּים וְסָחַב אוֹתִי וְאֶת גּוּפַת הַשּׁוֹדֵד אֶל אַרְמוֹנוֹ. שָׁם טָרַף אֶת בְּשַׂר אוֹיְבוֹ בִּסְעוּדַת הָעֶרֶב. הִסְתַּכֵּל בִּי, כְּשֶׁאֲנִי בוֹכָה מָרָה וְאָמַר לִי: ‘הָסִירִי כְּאֵב זֶה וְצַעַר מִקִּרְבֵּךְ, חֲיִי בְאַרְמוֹן זֶה בִמְנוּחָה שְׁלֵמָה וּרְוָחָה וְהִתְנַחֲמִי בְחִבּוּקַי. וְאוּלָם בִּהְיוֹתֵךְ כְּנִרְאֶה עַכְשָׁו בְּאֵבֶל גָּדוֹל, הֲרֵינִי סוֹלֵחַ לָךְ הַלַּיְלָה, וְאוּלָם מָחָר עָלַיִךְ לִמְסֹר עַצְמֵךְ כֻּלָּךְ לִי’.

הוֹבִיל אוֹתִי לְחֶדֶר נִבְדָּל וְשָׁכַב אַחֲרֵי סָגְרוֹ שַׁעַר וּדְלָתוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר לְבַדּוֹ לִישֹׁן. כְּשֶׁקָּם מִמָּחֳרַת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, חִפֵּשׂ, בּוֹדֵק אֶת כָּל הָאַרְמוֹן, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה וְנָעַל אוֹתָהּ שׁוּב וְיָצָא כְדַרְכּוֹ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי עוֹבְרִים וְשָׁבִים. וְאוּלָם הָאוֹרְחָה הִתְחַמְּקָה מִמֶּנּוּ וְהוּא חָזַר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת – בָּאתָ אַתָּה וְהִכֵּיתָ אוֹתוֹ לַמָּוֶת'.

כָּךְ סִפְּרָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר אֶת סִפּוּרָהּ לַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד, וְהִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרָהּ. אַחַר כָּךְ נִחֲמָהּ וְאָמַר: “מֵעַכְשָׁו אַל תִּירְאִי יוֹתֵר וְאַל תַּעֲלִי דְאָגָה בְלִבֵּךְ. נְסִיכִים אֵלֶּה בְנֵי מֶלֶךְ חַרְרָאן הֵם, וְאִם טוֹב בְּעֵינַיִךְ תְּנִי לָהֶם לַהֲבִיאֵךְ לַחֲצַר־מַלְכוּתוֹ, וְלַעֲרֹךְ לָךְ חַיֵּי רְוָחָה וָשֶׁפַע. וְאַף הַמֶּלֶךְ יִשְׁמֹר עָלַיִךְ מִכָּל רָע. אוֹ אִם אֵין בִּרְצוֹנֵךְ לִנְסֹעַ אִתָּם, כְּלוּם לֹא תַּסְכִּימִי לְהִנָּשֵׂא לָזֶה שֶׁהִצִּילֵךְ מִצָּרָה גְדוֹלָה כָּזוֹ?” הִסְכִּימָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר לְהִנָּשֵׂא לוֹ. וְעַד מְהֵרָה נֶעֶרְכָה שִׂמְחַת הַחֲתֻנָּה בְּרֹב פְּאֵר בָּאַרְמוֹן, שֶׁכֵּן מָצְאוּ שָׁם מַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת מִכָּל הַמִּינִים, וּפֵרוֹת טְעִימִים וְיֵינוֹת נֶהְדָּרִים, שֶׁהָיָה מֵיטִיב בָּהֶם אוֹכֵל בְּנֵי־הָאָדָם אֶת לִבּוֹ, כְּשֶׁנִּמְאַס לוֹ בְּשַׂר בְּנֵי־הָאָדָם. צִוָּה כֻ’דַדָאד לְהָכִין כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים וְכִבֵּד בָּהֶם אֶת אֶחָיו. מִמָּחֳרַת הַבֹּקֶר יָצְאוּ כֻלָּם לָשׁוּב לְחַרְרָאן, אַחֲרֵי קַחְתָּם אִתָּם צֵידָה, כְּכָל אֲשֶׁר בָּא לְיָדָם, וּבְסוֹף כָּל יוֹם שֶׁל מַסָּע בָּחֲרוּ לָהֶם מָקוֹם מַתְאִים לָלוּן שָׁם. כְּשֶׁלֹּא הָיָה לִפְנֵיהֶם עוֹד אֶלָּא יוֹם מַסָּע אֶחָד, אָכְלוּ הַנְּסִיכִים בָּעֶרֶב אֶת כָּל הַמָּזוֹן שֶׁנִּשְׁאַר אִתָּם וְאַף שָׁתוּ אֶת הַיַּיִן עַד כָּלָה. כְּשֶׁהִשְׁתַּלֵּט הַיַּיִן עֲלֵיהֶם. פָּנָה כֻ’דַדָאד אֶל אֶחָיו, אָמַר לָהֶם: “זְמָן רַב הִסְתַּרְתִּי מִכֶּם סוֹד מוֹלַדְתִּי. וְאוּלָם עַכְשָׁו עָלַי לְגַלּוֹתוֹ לָכֶם. דְּעוּ שֶׁאֲחִיכֶם אָנִי, אַף גַּם בֶּן מֶלֶךְ חַרְרָאן אָנִי, שֶׁגִּדְּלוֹ אֲדוֹן־אֶרֶץ סַמַרִיָה וְלִמְּדוֹ. אִמִּי הִיא הַנְּסִיכָה פִרוּזָה”. אַחַר כָּךְ פָּנָה וְאָמַר לַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר: “אֵין אַתְּ יוֹדַעַת מַעֲלָתִי וּמוֹצָאִי, אִלּוּ גִלִּיתִים לָךְ לִפְנֵי כֵן, הָיִיתִי חוֹשֵׂךְ מִמֵּךְ אֶפְשָׁר אֶת הָעֶלְבּוֹן שֶׁדִּבֵּר בָּךְ לְהִנָּשֵׂא לוֹ אָדָם שֶׁאֵין דָּמוֹ דַּם אֲצִילִים. עַכְשָׁו יֵרָגַע לִבֵּךְ. בַּעְלֵךְ נָסִיךְ הוּא”. אָמְרָה לוֹ: “אִם גַּם לֹא גִלִּיתָ לִי עַד הֵנָּה, הֲרֵי הִרְגַּשְׁתִּי בְלִבִּי בָרוּר שֶׁמִּמּוֹצָא אֲצִילִים אַתָּה וּבֶן מֶלֶךְ אַדִּיר”. כְּלַפֵּי חוּץ נִרְאוּ כָּל הַנְּסִיכִים שְׂמֵחִים, וְכָל אֶחָד מֵהֶם הִבִּיעַ לוֹ אִחוּלֵי־אשֶׁר חַמִּים בִּשְׁעַת שִׂמְחַת־הַחֲתֻנָּה. וְאוּלָם בְּקִרְבָּם נִמְלְאוּ קִנְאָה וְעַגְמַת־נֶפֶשׁ, עַל אַחֲרִית כָּזוֹ שֶׁל הָעִנְיָנִים. כְּשֶׁפָּרַשׁ כֻ’דַדָאד אַחַר־כָּךְ עִם הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר לְאָהֳלוֹ, לִישֹׁן בּוֹ, רָקְמוּ אֵלֶּה תָּכְנִיּוֹת שֶׁל כְּפִיּוּת־טוֹבָה, שְׁחוֹרוֹת, וְלֹא זָכְרוּ אֶת הַשֵּׁרוּת שֶׁהִגִּישׁ לָהֶם אֲחִיהֶם, כַּאֲשֶׁר הוֹצִיאָם לְחֵרוּת כְּשֶׁהָיוּ שְׁבוּיִים בִּידֵי אוֹכֵל בְּנֵי־הָאָדָם. בִּקְּשׁוּ לָהֶם מָקוֹם בָּטוּחַ וְנוֹסְדוּ יַחַד לַהֲמִיתוֹ. אָמַר הָרִאשׁוֹן בָּהֶם: “אַחִים, אָבִינוּ הֶרְאָה לוֹ אֶת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה בְיוֹתֵר, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא נוֹדֵד בָּאָרֶץ וּבִלְתִּי נוֹדָע, וְשָׁת אוֹתוֹ מוֹשֵׁל עָלֵינוּ וּמוֹרֶה. עַכְשָׁו, כְּשֶׁיִּשְׁמַע עַל דְּבַר נַצְּחוֹ אֶת הַמִּפְלֶצֶת, וּכְשֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁהַנָּכְרִי בְנוֹ הוּא, כְּלוּם לֹא יָשִׂים אֶת הַמַּמְזֵר הַזֶּה לְיוֹרְשׁוֹ הַיָּחִיד וְיִתֵּן בְּיָדוֹ כֹחַ עָלֵינוּ, עַד שֶׁנִּהְיֶה מֻכְרָחִים לִפֹּל לְרַגְלָיו וְלָשֵׂאת עֻלּוֹ? עֲצָתִי הִיא אֵפוֹא, שֶׁנָּשִׂים פֹּה קֵץ לוֹ”. חָדְרוּ בַּחֲשַׁאי אֶל אָהֳלוֹ וְהִכּוּ עָלָיו מִכָּל צַד בְּחַרְבוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁקָּרְעוּ לִקְרָעִים אֶת כָּל אֵבָרָיו, וְדָמוּ שֶׁהִנִּיחוּהוּ מֵת עַל מִטָּתוֹ, מִבְּלִי שֶׁהִתְעוֹרְרָה הַנְּסִיכָה. לְמָחֳרַת הִגִּיעוּ שְׂמֵחִים לָעִיר חַרְרָאן וְהִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁכְּבָר הָיָה מְסֻפָּק אִם יָשׁוּב לִרְאוֹתָם. עָלְתָה שִׂמְחָתוֹ אֶל עָל מֵעָל, בִּרְאוֹתוֹ שֶׁהוּשְׁבוּ אֵלָיו, בְּטוּחִים וּשְׂמֵחִים וּבְרִיאִים, וְשָׁאַל אוֹתָם עַל שְׁהוֹתָם רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ כָּל אוֹתוֹ זְמָן. בִּתְשׁוּבָתָם הִסְתִּירוּ מִמֶּנּוּ בִּזְהִירוּת, שֶׁחֻבְּשׁוּ בְבֵית־הָאֲסוּרִים בִּידֵי הַשֵּׁד הַשָּׁחוֹר, וְשֶׁכֻ’דַדָאד הִצִּילָם. יָתֵר עַל כֵּן בֵּאֲרוּ כֻלָּם שֶׁנִּתְעַכְּבוּ בְּצֵאתָם לַצַּיִד וּבִקְּרוּ בֶעָרִים וּבָאֲרָצוֹת מִסָּבִיב. הַמֶּלֶךְ נָתַן אֵמוּן לְדִבְרֵיהֶם וְשָׁתַק. זֶהוּ בַּאֲשֶׁר לָהֶם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכֻ’דַדָאד, הִנֵּה מָצְאָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה בַבֹּקֶר אֶת בַּעְלָהּ צָף בְּדָם, קָרוּעַ וְשָׁסוּעַ מִפְּצָעָיו הָרַבִּים. וּבְדַמּוֹתָהּ שֶׁמֵּת בָּכְתָה מָרָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ. זָכְרָה אֶת יְפִי־עֲלוּמָיו, גְּבוּרָתוֹ וּמַעֲלוֹתָיו הָרַבּוֹת וְאָמְרָה: “אוֹי לִי, הוֹי אֲהוּבִי, הוֹי כֻ’דַדָאד כְּלוּם עָלַי לִרְאוֹת בְּעֵינַי אֵיכָה מִהֵר לָבוֹא עָלֶיךָ מָוֶת לִפְנֵי זְמַנְךָ, וְאַכְזָרִי? הַאִם אַחֶיךָ, הַשֵּׁדִים שֶׁאֹמֶץ רוּחֲךָ הִצִּילָם, הֵם הֵם רוֹצְחֶיךָ? לֹא כִי אֲנִי בִלְבַדִּי הִנְנִי הָרוֹצַחַת שֶׁלְּךָ, אֲנִי שֶׁנָּתַתִּי לְקַשֵּׁר אֶת חַיֶּיךָ בְּמַזָּלִי, בְּגוֹרָלִי הָאָרוּר, שֶׁהוֹרִיד אֶת כָּל יְדִידַי שְׁאוֹלָה”. כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה יָפֶה מִקָּרוֹב יוֹתֵר לַגּוּפָה, מָצְאָה שֶׁהַנְּשִׁימָה עֲדַיִן עוֹבֶרֶת וְחוֹזֶרֶת לְאִטָּהּ דֶּרֶךְ הָאַף, וְשֶׁאֵבָרָיו עֲדַיִן חַמִּים הֵם. נָעֲלָה אֶת הָאֹהֶל וּמִהֲרָה אֶל הָעִיר לִמְצֹא רוֹפֵא. אַחֲרֵי שֶׁמָּצְאָה אִישׁ מֻמְחֶה בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה חָזְרָה מִיָּד אִתּוֹ. וְאוּלָם, רְאֵה זֶה פֶלֶא: כֻ’דַדָאד נֶעֱלַם… לֹא יָדְעָה מַה נִּהְיָה בּוֹ, וְאוּלָם הֶאֱמִינָה בְדַעְתָּהּ שֶׁחַיָּה רָעָה אֵיזוֹ־שֶׁהִיא גָרְרָה אוֹתוֹ. שׁוּב שָׁפְכָה דְמָעוֹת מָרוֹת וְקוֹנְנָה עַל אֲסוֹנָהּ, עַד שֶׁהָרוֹפֵא נִמְלָא צַעַר עָלֶיהָ וְהִצִּיעַ לָהּ מִתּוֹךְ הַבָּעַת נִחוּמִים שֶׁדִּבֵּר עַל לִבָּהּ אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת שֵׁרוּתוֹ. לִבְסוֹף לִוָּה אוֹתָהּ הָעִירָה וְהִקְצָה לָהּ דִּירָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאַף הֶעֱמִיד שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת לְפָנֶיהָ לְשָׁרְתָהּ. וְאִם כִּי לֹא יָדַע עַד מָה בִדְבַר מַעֲמָדָהּ, שֵׁרַת אוֹתָהּ תָּמִיד בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד הָרָאוּי לִמְלָכוֹת. בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁהָיְתָה עֲצוּבַת־רוּחַ פָּחוֹת, פָּנָה אֵלֶיהָ הָרוֹפֵא, שֶׁבֵּינְתַיִם שָׁמַע עַל דְּבַר זֶה, בַּקָּשָׁתוֹ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם טוֹב בְּעֵינַיִךְ לְסַפֵּר לִי עַל־דְּבַר מַצָּבֵךְ וַאֲסוֹנֵךְ? כְּכָל אֲשֶׁר לְאֵל יָדִי אֶשְׁתַּדֵּל לָתֵת לָךְ עֶזְרָה וּמִשְׁעָן”. כְּשֶׁנּוֹכְחָה שֶׁהָרוֹפֵא פִּקֵּחַ וְשֶׁיֵּשׁ לִסְמֹךְ עָלָיו, מָסְרָה לוֹ אֶת כָּל סִפּוּרָהּ. אָמַר הָרוֹפֵא: “אִם רְצוֹנֵךְ בְּכָךְ, הֲרֵי אֲנִי מְלַוֶּה אוֹתָךְ אֶל חָמִיךְ, מֶלֶךְ חַרְרָאן, שֶׁאָכֵן הוּא בֶאֱמֶת מוֹשֵׁל חָכָם וְיָשָׁר, הוּא יִשְׂמַח לִרְאוֹתֵךְ וְיִנְקֹם מִיַּד הַנְּסִיכִים בָּנָיו שֶׁאֵינָם בְּגֶדֶר בְּנֵי־אָדָם, עַל שָׁפְכָם דְּמֵי בַעְלֵךְ בְּלִי כָל צֶדֶק”. מָצְאוּ דְבָרָיו חֵן בְּעֵינֵי הַנְּסִיכָה, וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׂכַר הָרוֹפֵא שְׁנֵי גְמַלִּים, רָכְבוּ שְׁנֵיהֶם וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם אֶל הָעִיר חַרְרָאן. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, יָרְדוּ בְכַ’אן מָלוֹן שֶׁל אוֹרְחוֹת, וְהָרוֹפֵא שָׁאַל, מַה יֵּשׁ חֲדָשׁוֹת בָּעִיר אָמַר לוֹ הַשּׁוֹעֵר: "הָיָה לוֹ לְמֶלֶךְ חַרְרָאן בֵּן גִּבּוֹר־חַיִל לְאֵין קֵץ וּבְלִי כָל חִסָּרוֹן שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ מִסְפַּר שָׁנִים מִתְנַכֵּר כְּזָר. לִפְנֵי אֵיזֶה זְמַן נֶעְדַּר, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אִם מֵת אוֹ אִם עוֹדֶנוּ בַחַיִּים. אִמּוֹ, הַנְּסִיכָה פִרוּזָה, חִפְּשָׂה אַחֲרָיו בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְלֹא מָצְאָה לוֹ כָל עֲקֵבוֹת וְלֹא שׁוּם יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו. הוֹרָיו, וּלְפִי הָאֱמֶת כָּל הָעָם, עָשִׁיר וָרָשׁ בּוֹכִים וּמְקוֹנְנִים לוֹ. וְאִם כִּי יֶשְׁנָם לוֹ לַשֻּׂלְטָאן עוֹד אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה בָּנִים, אֵין גַּם אֶחָד מֵהֶם יָכֹל לְהִשְׁתַּוּוֹת אֵלָיו בְּמַעֲשֵׂי גְבוּרָתוֹ וּבִזְרִיזוּת שִׂכְלוֹ, וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לְנַחֲמוֹ גַם מִקְצָת נֶחָמָה. וְאוּלָם עַד עַכְשָׁו הָיָה הַכֹּל לַשָּׁוְא. הוֹדִיעַ הָרוֹפֵא דְבָרִים אֵלֶּה לַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר. נָתְנָה דַעְתָּהּ לָלֶכֶת מִיָּד אֶל אִמּוֹ שֶׁל כֻ’דַדָאד וּלְסַפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְבַעֲלָהּ. וְאוּלָם הָרוֹפֵא אָמַר לָהּ אַחֲרֵי יִשּׁוּב־דַּעַת שָׁקוּל וּמָדוּד: “נְסִיכָה, אִם תְּגַלִּי כַּוָּנָתֵךְ זֹאת, יוּכַל הֱיוֹת שֶׁיִּשְׁמְעוּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה הַנְּסִיכִים עוֹד לִפְנֵי הַגִּיעֵךְ, עַל קָרְבֵךְ, וּוַדָּאי הוּא שֶׁיָּשִׂימוּ בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא קֵץ לְחַיַּיִךְ, וּתְאַבְּדִי חַיַּיִךְ לְלֹא כָל תּוֹעֶלֶת. אִם כֵּן תְּנִי לִי לָלֶכֶת אֶל אִמּוֹ שֶׁל כֻ’דַדָאד תְּחִלָּה. אֲנִי אֲסַפֵּר לָהּ כָּל סִפּוּרֵךְ, וְאָז וַדַּאי תִּשְׁלַח אַחֲרַיִךְ לִקְרֹא לָךְ. עַד אָז הִשָּׁאֲרִי מִסְתַּתֶּרֶת בִּמְלוֹן־אוֹרְחוֹת זֶה”. נָסַע הָרוֹפֵא בְּנוֹחוּת הָעִירָה. בַּדֶּרֶךְ פָּגַשׁ בִּגְבֶרֶת עַל גַּבֵּי פִרְדָּה, שֶׁמִכְסֶיהָ מֵהָעֲשִׁירִים וְהַיָּפִים בְּסוּגָם. מֵאַחֲרֶיהָ צָעֲדוּ מְשָׁרְתִים נֶאֱמָנִים, שֶׁבָּא בְעִקְבוֹתֵיהֶם מַחֲנֶה שֶׁל פָּרָשִׁים וְרַגְלִים וַעֲבָדִים כּוּשִׁים. בְּשָׁעָה שֶׁעָבְרָה לְדַרְכָּהּ נִצְּבוּ הַהֲמוֹנִים לִשְׁנֵי עֲבָרֶיהָ בְּשׁוּרוֹת וּבֵרְכוּהָ בְשָׁלוֹם בְּדַרְכָּהּ. אַף הָרוֹפֵא הִתְעָרֵב בֵּין הֶהָמוֹן וְהֶחֱוָה קִידָה. אַחַר אָמַר לְאַחַד הָרוֹאִים בַמַּסָּע, לְדֶרְוִישׁ: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁזּוֹ מַלְכָּה הִיא”. אָמַר לוֹ: “כָּךְ הוּא. אֵשֶׁת מַלְכֵּנוּ הִיא, וְכָל הָעָם מְכַבֵּד אוֹתָהּ וּמְנַשְּׂאָהּ יֶתֶר עַל כָּל שְׁאָר נְשֵׁי־הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁכֵּן הִיא אִמּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד, שֶׁבְּוַדַּאי שָׁמַעְתָּ עַל אוֹדוֹתָיו”. הָלַךְ הָרוֹפֵא עִם מַסַּע הַפָּרָשִׁים, יָרְדָה הַגְּבִירָה לְיַד אַחַד הַמִּסְגָּדִים הָרָאשִׁיִּים, מְחַלֶּקֶת מַטְבְּעוֹת זָהָב צְדָקָה לַנִּמְצָאִים שָׁם. שֶׁכֵּן צִוָּה עָלֶיהָ הַמֶּלֶךְ שֶׁעַד שׁוּב כֻ’דַדָאד תְּחַלֵּק בְּעֶצֶם יָדָהּ צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְתִתְפַּלֵּל שֶׁיַּחֲזֹר הָעֶלֶם בְּשָׁלוֹם וּבִטְחָה. הִתְעָרֵב הָרוֹפֵא בֵּין בְּנֵי־הָאָדָם, שֶׁהָיוּ מְאֻחָדִים בִּתְפִלָּתָם בְּעַד אֲהוּבָם, וְלָחַשׁ בְּאָזְנֵי אַחַד הָעֲבָדִים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: “אַחָא, מֻכְרָח אֲנִי לִמְסֹר בְּלִי שְׁהוֹת לַמַּלְכָּה פִרוּזָה סוֹד שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר אִתִּי”. אָמַר לוֹ הַלָּה: “אִם בִּדְבַר הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד הוּא, מוּטָב, שֶׁכֵּן תִּתֵּן לְךָ הַמַּלְכָּה אָז אֹזֶן קַשֶּׁבֶת. אַךְ אִם בְּעִנְיָן אַחֵר הוּא, תַּשִּׂיג אַךְ בְּקשִׁי שֶׁתַּקְשִׁיב לִדְבָרֶיךָ, שֶׁכֵּן הֲרוּסָה הִיא עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד מִבְּנָהּ, וְאֵין לָהּ כָּל עִנְיָן בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר”. אָמֶר הָרוֹפֵא, מוֹסִיף לְדַבֵּר בְּלַחַשׁ: “סוֹדִי הוּא בְּזֶה הַנּוֹגֵעַ לְלִבָּהּ”. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד: “אִם כָּךְ, לֵךְ בְּסוֹד אַחֲרֵי הַמַּסָּע עַד הַגִּיעוֹ אֶל שַׁעַר הָאַרְמוֹן”. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַגְּבִירָה פִרוּזָה לְחַדְרֵי־הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לָהּ, נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הָאִישׁ מְאַחֵל טוֹב וְאָמַר: “נָכְרִי מְבַקֵּשׁ לִמְסֹר לָךְ מַשֶּׁהוּ בְסוֹד”. הוֹאִילָה לָתֵת פְּקֻדָּה לְהַרְשׁוֹת לוֹ. אָמְרָה: “מוּטָב, יוּבַל נָא הֵנָּה”. הֵבִיא הָעֶבֶד אֶת הָרוֹפֵא אֵלֶיהָ, וְהַמַּלְכָּה צִוְּתָה עָלָיו בִּתְנוּעָה מְפִיקָה חֶסֶד לְהִתְקָרֵב, אַחֲרֵי שֶׁנָּשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, מָסַר אֶת אֲשֶׁר אִתּוֹ לֵאמֹר: “סִפּוּר אָרֹךְ עִמִּי לְסַפֵּר לְמַעֲלָתֵךְ, סִפּוּר שֶׁתִּשְׁתָּאִי לוֹ מְאֹד”. תֵּאֵר לְפָנֶיהָ אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל כֻ’דַדָאד, אֶת מַעֲשֵׂה הַנְּבָלָה שֶׁל אֶחָיו וּמוֹתוֹ עַל יָדָם. אַף הִגִּיד לָהּ שֶׁגּוּפָתוֹ גָרְרוּ חַיּוֹת־פֶּרֶא. וְאוּלָם כִּשְׁמֹעַ הַמַּלְכָּה פִרוּזָה עַל דְּבַר רֶצַח בְּנָהּ, נָפְלָה מִיָּד לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת. חָשׁוּ הַמְּשָׁרְתִים אֵלֶיהָ, הֵקִימוּ אוֹתָהּ, וְהִזְלִיפוּ עַל פָּנֶיהָ מֵי וְרָדִים, עַד שׁוּבָהּ לְדַעְתָּהּ וְתוֹדָעָתָהּ. צִוְּתָה עַל הָרוֹפֵא לֵאמֹר: “סוּר מִיָּד אֶל הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר, וְתֵן לָהּ שָׁלוֹם מִשְּׁמִי וּמִשֵּׁם אָבִיו וְהַבַּע לָהּ הִשְׁתַּתְּפוּתֵנוּ בְצַעֲרָהּ”. אַךְ יָצָא הָרוֹפֵא, הִרְהֲרָה שׁוּב בִּבְנָהּ וּבָכְתָה מָרָה. בְּמִקְרֶה עָבַר הַשֻּׂלְטָאן שָׁם, וְכִרְאוֹתוֹ אֶת פִרוּזָה בוֹכָה וְנֶאֱנַחַת וּפוֹרֶצֶת בְּקִינוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת. שָׁאַל אוֹתָהּ לְסִבַּת הַדָּבָר. סָחָה לוֹ כָל מַה שֶּׁשָּׁמְעָה מִפִּי הָרוֹפֵא, וְנִמְלָא הַמֶּלֶךְ זַעַם נֶגֶד בָּנָיו. קָם וְאָץ יָשָׁר אֶל אוּלַם־הַמְּדִינָה, שֶׁבּוֹ נִתְאַסֵּף הָעָם, לְהָבִיא עִנְיְנֵיהֶם וּלְבַקֵּשׁ צֶדֶק וְעֶזְרָה. כְּשֶׁרָאוּ רִשְׁמֵי פָּנָיו רוֹגְשִׁים מִזַּעַם, נִמְלְאוּ כֻלָּם פַּחַד. יָשַׁב הַשֻּׂלְטָאן עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְנָתַן פְּקֻדָּה לְרֹאשׁ הַמִּשְׁנִים לֵאמֹר: “הַמִּשְׁנֶה חַסַן, קַח אִתְּךָ אֶלֶף אֲנָשִׁים מִן הָעוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמָר, שֶׁמִּשְׁמֶרֶת הָאַרְמוֹן וּתְנוּעָתוֹ מְסוּרָה בְיָדָם וְהָבֵא אֶת אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה הַנְּסִיכִים, בָּנַי הַבִּלְתִּי הֲגוּנִים, אַחַר חָבְשֵׁם בְּבֵית־הַסֹּהַר הַמְיֻחָד לְהוֹרְגֵי נֶפֶשׁ וּלְרוֹצְחִים. וְהַשְׁגַּח יָפֶה שֶׁלֹּא יִמָּלֵט אִישׁ מֵהֶם”. עָשָׂה הַמִּשְׁנֶה כַּאֲשֶׁר צֻוָּה. פָּקַד לִתְפֹּשׂ אֶת כָּל הַנְּסִיכִים כֻּלָּם, וּלְחָבְשָׁם בְּבֵית הָאֲסוּרִים הַמְיֻחָד לְרוֹצְחִים וּפוֹשְׁעִים, וּמָסַר הַדָּבָר לַאֲדוֹנָיו. פָּטַר מֵאֶצְלוֹ אֲחָדִים מִמַּגִּישֵׁי הַבַּקָּשׁוֹת וּמַגִּישִׁים תְּלוּנוֹת וְאָמַר: “בְּמֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ תָּמִים לְמִן הַיּוֹם לֹא יֵאוֹת לִי לָשֶׁבֶת בְּאוּלַם בֵּית־הַדִּין. לְכוּ מִכָּאן, וְכַעֲבֹר שְׁלשִׁים הַיּוֹם, הָרְשׁוּת בְּיֶדְכֶם לַחֲזֹר לְכָאן”. עָזַב אֶת כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת, לָקַח אִתּוֹ אֶת הַמִּשְׁנֶה חַסַן וְהָלַךְ אֶל חֶדְרָה שֶׁל הַנְּסִיכָה פִרוּזָה. שָׁם פָּקַד עַל הַמִּשְׁנֶה לְהָבִיא מִתַּחֲנַת הָאוֹרְחוֹת אֶת הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר וְאֶת הָרוֹפֵא, בְּכָל הַמְּהִירוּת, אֲבָל בְתִפְאֶרֶת מְלָכִים וִיקָר. קָם הַמִּשְׁנֶה מִיָּד בְּלִוְיַת אֶמִירִים וְאַנְשֵׁי־חַיִל, וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹצִיא אֶת פִּרְדָּתוֹ הַלְּבָנָה הַיָּפָה הָעֲדוּיָה כֵלִים מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת מִתּוֹךְ אֻרְווֹת הַמַּלְכוּת, רָכַב אֶל תַּחֲנַת הָאוֹרְחוֹת, שֶׁבָּהּ גָּרָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ, אַחַר כָּךְ הִרְכִּיב אוֹתָהּ עַל הַפִּרְדָּה. וְאוּלָם לָרוֹפֵא נָתַן לִרְכִיבָה סוּס מִגֶּזַע תֻּרְכְּמָאנִי. נָסְעוּ שְׁלָשְׁתָּם בְּתִפְאֶרֶת וָהוֹד אֶל הָאַרְמוֹן. מִהֲרוּ בַּעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת וּבְנֵי הָעִיר לְקַדֵּם בִּבְרָכָה אֶת הַגְּבִירָה, בַּעֲבֹר מַסַּע הָרוֹכְבִים בָּרְחוֹב. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד הִיא, שָׂמְחוּ עַד מְאֹד, שֶׁכֵּן נִתַּן לָהֶם בָּזֶה לִשְׁמֹעַ מַשֶּׁהוּ עַל מְקוֹם הִמָּצְאוֹ בוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמַּסָּע אֶל שַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן, רָאֲתָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר אֶת הַשֻּׂלְטָאן שֶׁיָּצָא לִקְרָאתָהּ לְקַבֵּל פָּנֶיהָ, וְהִיא קָפְצָה מֵעַל הַפִּרְדָּה וְנִשְּׁקָה אֶת רַגְלָיו. תָּפַס הַמֶּלֶךְ בְּיָדָהּ וֶהֱקִימָהּ. אַחַר־כָּךְ הוֹבִילָהּ אֶל חַדְרוֹ, שֶׁבּוֹ יָשְׁבָה הַמַּלְכָּה פִרוּזָה מְצַפָּה לְבִקּוּרָהּ. שָׁם נָפְלוּ שְׁלָשְׁתָּם אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ וּבָכוּ מָרָה. שֶׁכֵּן לֹא הָיָה בְכֹחָם לְהִשְׁתַּלֵּט עַל צַעֲרָם. כְּשֶׁנִּרְגְּעוּ קְצָת מִיגוֹנָם, אָמְרָה הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר לַמֶּלֶךְ: “שַׁלִּיטִי הַשֻּׂלְטָאן, נִכְנַעַת רְצוֹנִי לְבַקֵּשׁ, שֶׁיָּבוֹא נָקָם עַל כָּל אֵלֶּה שֶׁעַל יָדָם נִרְצַח בַּעְלִי בְּאַכְזְרִיּוּת וְכֵעוּר כָּאֵלּוּ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “גְּבִרְתִּי, יְהֵא לִבֵּךְ בָּטוּחַ, שֶׁבְּוַדַּאי אוֹצִיא לַמָּוֶת כָּל בֶּן־בְּלִיַּעַל לְעֹנֶשׁ עַל שְׁפִיכַת דָּמָיו שֶׁל כֻ’דַדָאד”. הוֹסִיף וְאָמַר: “אָמְנָם לֹא נִמְצְאָה גְוִיַּת בְּנִי בֶּן־הַחַיִל, וְאוּלָם נִרְאֶה לִי לְנָכוֹן שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְקוֹם קֶבֶר בִּנְיַן־קֶבֶר רֵיק, לְשַׁמֵּשׁ זִכָּרוֹן לִגְדֻלָּתוֹ וְטוּבוֹ לֶעָתִיד”. מִיָּד הִזְמִין אֶת הַמִּשְׁנֶה וְנָתַן פְּקֻדָּה לִבְנוֹת מִקְבָּרָה גְדוֹלָה מִשַּׁיִשׁ לָבָן בְּאֶמְצַע בְּתוֹךְ הָעִיר, וּמִנָּה הַמִּשְׁנֶה מִיָּד בַּעֲלֵי מְלָאכָה, אַחֲרֵי שֶׁחִפֵּשׂ וּמָצָא מָקוֹם מַתְאִים בְּלֵב הָעִיר. הֵקִימוּ שָׁם בִּנְיַן־קֶבֶר מְפֹאָר, שֶׁהָיָא עָטוּר כִּפָּה לְגָאוֹן, וּמִתַּחְתָּהּ חֲקוּקָה צוּרַת כֻ’דַדָאד. אַחֲרֵי שֶׁנִּמְסְרָה לַמֶּלֶךְ הַיְדִיעָה עַל דְּבַר גְּמַר הַבִּנְיָן, קָבַע יוֹם לְמוֹעֵד־הָאֵבֶל וּקְרִיאַת הַקֻּרְאָן. לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ נִתְאַסֵּף הָעָם לַחֲזוֹת בְּמַסַּע הָאֵבֶל וְהַמִּסְפֵּד. הָלַךְ הַמֶּלֶךְ בְּמַסַּע־אֵבֶל מְפֹאָר, בְּלִוְיַת כָּל מִשְׁנָיו וְאֶמִירָיו וַאֲדוֹנֵי הָאָרֶץ, אֶל הַמָּקוֹם. יָשַׁב עַל מִכְסוֹת אַטְלַס שָׁחוֹר, רְקוּמִים פְּרָחִים שֶׁל זָהָב שֶׁשְּׁטָחוּם עַל רִצְפַּת שַׁיִשׁ. אַחֲרֵי שָׁעָה קְצָרָה בָּא מַחֲנֶה שֶׁל פָּרָשִׁים רוֹכְבִים, רֹאשָׁם מוּרָד וְעֵינֵיהֶם מָשְׁפָּלוֹת לָאָרֶץ. אַחֲרֵי שֶׁהִקִּיפוּ פַעֲמַיִם אֶת הַמִּקְבָּרָה, עָצְרוּ בְּהַקָּפָתָם הַשְּׁלִישִׁית לִפְנֵי הַשַּׁעַר וְקָרְאוּ: “הוֹי נָסִיךְ, הוֹי בֶּן הַשֻּׂלְטָאן שֶׁלָּנוּ, אִלּוּ יָכֹלְנוּ לַהֲשִׁיבְךָ לְחַיִּים בַּהֲנָפַת חַרְבוֹתֵינוּ הַטּוֹבוֹת וּבְכֹחַ צְבָאֵנוּ בְּנֵי־הַחַיִל, לֹא הָיִינוּ חוֹשְׂכִים לִבֵּנוּ וְכֹחֵנוּ מִכָּל הִתְאַמְּצוּת יוֹקֶדֶת. וְאוּלָם לְמַאֲמַר אַללָּהּ הָעֶלְיוֹן חַיָּב כָּל גַּב לְהִתְכּוֹפֵף”. אַחַר כָּךְ רָכְבוּ הַפָּרָשִׁים חֲזָרָה לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָאוּ, וְהָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם מֵאוֹת פְּרוּשִׁים בַּעֲלֵי שֵׂעַר לָבָן, שׁוֹכְנֵי הַמְאוּרוֹת שֶׁבִּלּוּ יְמֵיהֶם בִּבְדִידוּת וְוִתּוּרִים עַל הַכֹּל, וְלֹא דִּבְּרוּ מֵעוֹלָם עִם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, וְלֹא הוֹפִיעוּ בְחַרְרָאן אֶלָּא לְהַלְוָיַת־הַמֵּת שֶׁל מִי־שֶׁהוּא מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. בְּרֹאשָׁם צָעַד אַחַד זִקְנֵי־שֵׂבָה אֵלֶּה. בְּיָדוֹ הָאַחַת הֶחֱזִיק בְּסֵפֶר גָּדוֹל וְעָבֶה שֶׁנָּשָׂא עַל רֹאשׁוֹ. כָּל הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה הִקִּיפוּ שָׁלשׁ פְּעָמִים אֶת הַמִּקְבָּרָה. אַחַר־כָּךְ עָצְרוּ בְדַרְכָּם בָּרְחוֹב, וְהַיָּשִׁישׁ בָּהֶם קָרָא בְקוֹל רָם: “נָסִיךְ אִלּוּ יָכֹלְנוּ לַהֲקִימְךָ לִתְחִיָּה בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה, הָיוּ לִבּוֹתֵינוּ וְנַפְשׁוֹתֵינוּ עוֹסְקִים רַק בָּזֶה, לְעוֹרֵר אוֹתְךָ לְחַיִּים. וּכְשֶׁהָיִינוּ רוֹאִים אוֹתְךָ קָם לִתְחִיָּה, הָיִינוּ מְצַחְצְחִים בְּזִקְנֵי־הַשֵּׂיבָה הַלְּבָנִים שֶׁלָּנוּ אֶת רַגְלֶיךָ”. אַחֲרֵי עָזְבָם אֶת הַמָּקוֹם בָּאוּ מֵאָה עֲלָמוֹת יָפוֹת לְהַפְלִיא וּלְחֵן, רוֹכְבוֹת עַל סוּסִים בֶּרְבֶּרִיִּים לְבָנִים, שֶׁאֻכָּפֵיהֶם רְקוּמִים וּמְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. הָיוּ פְּנֵיהֶן מְגֻלּוֹת וְנָשְׂאוּ עַל רֹאשָׁן סַלִּים קְטַנִּים שֶׁל זָהָב. מְלֵאִים אֲבָנִים טוֹבוֹת, אֹדֶם וְסַפִּיר. אַף הֵן עָרְכוּ הַקָּפָה סְבִיב בִּנְיַן־הַקֶּבֶר, וּכְשֶׁעָצְרוּ לְיַד הַשַּׁעַר, דִּבְּרָה הַצְּעִירָה וְהַיָּפָה בָהֶן בְּשֵׁם אַחְיוֹתֶיהָ, אָמְרָה: “הוֹי נָסִיךְ, אִלּוּ הָיוּ יָפְיֵנוּ וַעֲלוּמֵינוּ יְכוֹלִים לְהָבִיא לְךָ תּוֹעֶלֶת בְּמַה־שֶּׁהוּא, הָיִינוּ מַצִּיעִים עַצְמֵנוּ לְךָ וְהָיִינוּ שְׁפָחוֹת לְךָ. וְאוּלָם לְצַעֲרֵנוּ, הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁכָּל יָפְיֵנוּ אֵין מוֹעִיל בּוֹ לְךָ וְאַהֲבָתֵנוּ אֵין בְּיָדָהּ לְחַמֵּם אֶת עֲפָרְךָ”. אַחֲרֵי־כֵן נָסְעוּ גַם הֵן מִזֶּה בְּאֵבֶל עָמֹק. כְּשֶׁנֶּעֶלְמוּ מִן הָעַיִן, קָם הַשֻּׂלְטָאן וְכָל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וְהִקִּיפוּ שָׁלשׁ פְּעָמִים אֶת עַמּוּד הַתְּמוּנָה, שֶׁהוּקְמָה מִתַּחַת לַכִּפָּה. אַחֲרֵי זֶה נִשְׁאַר אָבִיו עוֹמֵד לְרַגְלֵי הָעַמּוּד וְאָמַר: “הוֹי בְּנִי אֲהוּבִי. הַבְהֵר עֵינַיִם אֵלּוּ, שֶׁחָשְׁכוּ מִדְּמָעוֹת עַל צַעַר־הַפֵּרוּד”. בָּכָה מָרָה, וְכָל מִשְׁנָיו וְאַנְשֵׁי חֲצֵרוֹ וְאַנְשֵׁי־הַמַּעֲלָה הִתְאַבְּלוּ וְקוֹנְנוּ עִמּוֹ, כְּשֶׁנִגְמַר סֵדֶר אֵבֶל־הַמֵּת חָזְרוּ הַשֻּׂלְטָאן וּבְנֵי לִוְיָתוֹ אֶל הָאַרְמוֹן וְנִנְעֲלָה דֶלֶת הַמִּקְבָּרָה. הוֹצִיא הַמֶּלֶךְ פְּקֻדָּה לַעֲרֹךְ שָׁבוּעַ תָּמִים בְּכָל הַמִּסְגָּדִים תְּפִלּוֹת בְּצִבּוּר. וְאַף הוּא בָכָה וְהִתְאַבֵּל בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים מִבְּלִי הַפְסֵק, לִפְנֵי הַמִּקְבָּרָה. אַחֲרֵי שֶׁעָבַר זְמַן זֶה, צִוָּה אֶת רֹאשׁ מִשְׁנָיו לְהוֹצִיא לְפֹעַל נִקְמַת הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד, לְהוֹצִיא אֶת הַנְּסִיכִים מִבֵּית־הַסֹּהַר שֶׁלָּהֶם וְלַהֲמִיתָם. נָפוֹצָה הַיְדִיעָה עַל כָּךְ בָּעִיר. נַעֲשׂוּ הַהֲכָנוֹת לְהָמִית אֶת הָרוֹצְחִים, וַהֲמוֹנִים רַבִּים הִתְאַסְּפוּ וְהִסְתַּכְּלוּ אֶל מְקוֹם הוֹצָאַת הַמִּשְׁפָּט לְמַעֲשֶׂה, כְּשֶׁהוֹדִיעוּ פִתְאֹם שֶׁאוֹיֵב אֶחָד שֶׁהִכָּה אֶת הַמֶּלֶךְ לְפָנִים מִתְקָרֵב שׁוּב אֶל הָעִיר עִם מַחֲנֵה צְבָאוֹ. נִבְהַל וְנִדְהַם הַמֶּלֶךְ, וְהַמִּשְׁנִים אָמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: “אֲהָהּ, אִלּוּ הָיָה הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד בַּחַיִּים, הָיָה מַכָּם בְּאַף וּבְחָרוֹן עַד נוּסָם”. יָצָא הַשַּׁלִּיט מִיָּד עִם צְבָאוֹ וְחֵילוֹ לַקְּרָב. וְאוּלָם עִם זֶה עָשָׂה סִדּוּרִים מֵרֹאשׁ לִבְרֹחַ עַל פְּנֵי הַנָּהָר אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, אִם יְנַצְּחוּהוּ חֵילוֹת הָאוֹיֵב. הִסְתָּעֲרוּ שְׁתֵּי הַמַּחֲנוֹת זוֹ עַל זוֹ בְּכָל עֹז. וְהָיוּ הַמִּתְנַפְּלִים, שֶׁהִקִּיפוּ אֶת צְבָא מֶלֶךְ חַרְרָאן מִכָּל עֵבֶר, גּוֹזְרִים אוֹתוֹ לִגְזָרִים, אִלְמָלֵא בָא פִתְאֹם בַּאֲלַכְסוֹן רוֹכֵב בַּשָּׂדֶה מַחֲנֵה־פָּרָשִׁים מְזֻיָּן שֶׁלֹּא רָאוּהוּ לִפְנֵי כֵן, בּוֹטֵחַ וּמְמַהֵר. הִבִּיטוּ שְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאוֹיְבִים זֶה אֶל זֶה סוֹקְרִים בִּתְמִיהָה רַבָּה, וְאִישׁ לֹא יָדַע מֵאַיִן בָּא צָבָא זֶה. וְאוּלָם כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ, הִתְנַפְּלוּ הָרוֹכְבִים עַל הָאוֹיְבִים וְהִכּוּם וֶהֱנִיסוּם כְּרֶגַע. רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם בְּחֶרֶב גּוֹזֵר וּבְרֹמַח נוֹקֵר. כְּשֶׁרָאָה מֶלֶךְ חַרְרָאן הִסְתָּעֲרוּת זוֹ, הִתְפַּלֵּא עַד מְאֹד, וְאַחֲרֵי שָׁלְחוֹ תוֹדָתוֹ לַשָּׁמַיִם, אָמַר לְאֵלֶּה מִסָּבִיב לוֹ: “שַׁאֲלוּ לְשֵׁם מְפַקֵּד הַצָּבָא שֶׁל אוֹתוֹ צָבָא, וְחִקְרוּ מִי הוּא וּמֵאַיִן בָּא”. אַחֲרֵי שֶׁנָּפְלוּ הָאוֹיְבִים בַּמַּעֲרָכָה, עַד לִמְעַטִּים מֵהֶם שֶׁנָּסוּ לְכָל עֵבֶר עַד גַּם שֻׂלְטָאן הָאוֹיֵב שֶׁלֻּקַּח בַּשֶּׁבִי, חָזַר מְפַקֵּד צְבָא הַמַּחֲנֶה הַיְדִידוּתִי מֵרָדְפוֹ אַחֲרֵי הָאוֹיֵב לָתֵת שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ. וְאַךְ הִתְקָרְבוּ קְצָת זֶה לְעֻמַת זֶה, הִכִּיר הַשֻּׂלְטָאן: רְאֵה, מְפַקֵּד־צָבָא זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בְנוֹ אֲהוּבוֹ כֻ’דַדָאד שֶׁאָבַד, וְלֹא אַחֵר, וַהֲרֵי הוּא נִמְצָא שׁוּב. עָבְרָה אוֹתוֹ שִׂמְחָה שֶׁלֹּא תְתֹאַר, שֶׁאוֹיְבוֹ נֻצַּח כָּךְ, וְשֶׁהוּא רוֹאֶה שׁוּב בְּעֵינָיו אֶת בְּנוֹ כֻ’דַדָאד, חַי וּבָרִיא, עוֹמֵד לְפָנָיו. אָמַר הַנָּסִיךְ: “אַבָּא, אֲנִי זֶה שֶׁחֲשַׁבְתּוֹ לְמֵת, וְאָכֵן אַללָּהּ הָרַחֲמָן שְׁמָרַנִי לְחַיִּים, שֶׁאָקוּם לְעֶזְרָתְךָ הַיּוֹם וְאַשְׁמִיד אֶת אוֹיְבֶךָ”. הֵשִׁיב לוֹ אָבִיו: “הוֹי, בְּנִי אֲהוּבִי, אֱמֶת הִיא שֶׁכְּבָר אָפְסָה תִקְוָתִי וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי עוֹד שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ בְעֵינַי שׁוּב”. קָפְצוּ הָאָב וְהַבֵּן מֵעַל סוּסֵיהֶם וְנָפְלוּ אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ. תָּפַס הַשֻּׂלְטָאן בְּיַד הָעֶלֶם וְאָמַר: “זֶה זְמַן רָב, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֹמֶץ גְּבוּרָתְךָ, אַף יָדַעְתִּי שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת אַחֶיךָ הָעֲלוּבִים מִידֵי אוֹכֵל־הָאָדָם הַשָּׁחוֹר, שֶׁהֵם גְּמָלוּךָ עַד כְּדֵי־כָךְ רָע. עַתָּה חוּשָׁה נָא אֶל אִמְּךָ, הַבּוֹכָה עָלֶיךָ עַד כְּדֵי זֶה, שֶׁלֹּא נוֹתְרוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא עוֹרָהּ וְעַצְמוֹתֶיהָ. הֱיֵה אַתָּה הָרִאשׁוֹן, שֶׁיְּשַׂמַּח אֶת לִבָּהּ וְשֶׁיָּבִיא אֵלֶיהָ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה בִּדְבַר נִצְחוֹנְךָ”. כְּשֶׁרָכְבוּ הָלְאָה, שָׁאַל הַנָּסִיךְ אֶת הַשֻּׂלְטָאן, כֵּיצַד שָׁמַע עַל דְּבַר הַכּוּשִׁי וְעַל דְּבַר הַצָּלַת הַנְּסִיכִים מִיָּד אוֹכֵל בְּנֵי־הָאָדָם, וְהוֹסִיף וְאָמַר: “כְּלוּם סִפֵּר לְךָ אַחַד אַחַי עַל דְּבַר מְאֹרָע זֶה?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֲהָהּ, בְּנִי, הֵם לֹא הִגִּידוּ כְלוּם, וְרַק הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר סִפְּרָה לִי אֶת הַסִּפּוּר הֶעָלוּב הַזֶּה. זֶה יָמִים רַבִּים שֶׁהִיא גָרָה אֶצְלְי וְהִיא הִיא שֶׁדָּרְשָׁה רִאשׁוֹנָה נִקְמַת דָּמְךָ, יוֹתֵר מִכֻּלָּם”. כְּשֶׁשָּׁמַע כֻ’דַדָאד, שֶׁהַנְּסִיכָה, אִשְׁתּוֹ, נִמְצֵאת אוֹרַחַת אֵצֶל אָבִיו, שָׂמַח לְמַעְלָה מִכֹּל וְאָמָר: “תֵּן לִי לִרְאוֹת תְּחִלָּה אֶת אִמִּי. אַחַר־כָּךְ אֲמַהֵר אֶל הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר”. הִתִּיז מֶלֶךְ חַרְרָאן אֶת רֹאשׁ אוֹיְבוֹ וְצִוָּה לָשֵׂאת אוֹתוֹ בִרְחוֹבוֹת עִיר הַבִּירָה. וְשָׂמַח כָּל הָעָם לֹא רַק עַל הַנִּצָחוֹן בִּלְבָד, אֶלָּא גַּם עַל שׁוּבוֹ שֶׁל כֻ’דַדָאד בָּרִיא וְשָׁלֵם. וְעָרְכוּ בְכָל הַבָּתִּים רִקּוּד וְשִׂמְחָה. אַחֲרֵי זֶה בָּאוּ הַמַּלְכָּה פִרוּזָה וְהַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהִגִּישׁוּ לוֹ בִּרְכוֹתֵיהֶן, אַחַר הָלְכוּ יָד בְּיָד אֶל כֻ’דַדָאד. נָפְלוּ שְׁלָשְׁתָּם אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ וּבָכוּ מִגִּיל. סָחוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה וְכַלָּתוֹ הַרְבֵּה בֵינֵיהֶם, וְהִשְׁתָּאוּ לְכֻ’דַדָאד, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁנִּפְצַע וְנִשְׁסַע קָשֶׁה בַחֲרָבוֹת, יָצָא חַי מִתּוֹךְ אוֹתוֹ מִדְבַּר שְׁמָמָה. סִפֵּר לָהֶם הַנָּסִיךְ בְּמִצְוַת אָבִיו אֶת סִפּוּרוֹ בְּמִלִּים אֵלּוּ: “אֵרַע שֶׁאִכָּר שֶׁהָיָה רָכוּב עַל גְּמַלּוֹ, בָּא עוֹבֵר עַל אָהֳלִי, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתִי פָּצוּעַ קָשֶׁה וּמִתְבּוֹסֵס בְּדָמִי, נָשָׂא אוֹתִי עַל בֶּהֱמַת רִכְבּוֹ וְהוֹבִילַנִי אֶל בֵּיתוֹ. אַחַר בָּחַר כַּמָּה שָׁרָשִׁים שֶׁל יַרְקוֹת־הָעֲרָבָה וְשָׂם אוֹתָם עַל פְּצָעַי, שֶׁרִפְּאוּ אוֹתִי לְאַט לְאַט, וְעַד מְהֵרָה שַׁבְתִּי לְאֵיתָנִי. אַחֲרֵי שֶׁהוֹדֵיתִי לְמֵיטִיבִי וְנָתַתִּי לוֹ מַתָּנָה חֲשׁוּבָה, קַמְתִּי לָבוֹא אֶל הָעִיר חַרְרָאן, וְאוּלָם בַּדֶּרֶךְ רָאִיתִי אֶת צְבָא הָאוֹיֵב בְּמִסְפָּר עָצוּם עוֹלֶה עַל הָעִיר. הוֹדַעְתִּי הַדָּבָר לְתוֹשָׁבֵי הַמְּקוֹמוֹת וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב וּבִקַּשְׁתִּים לָבוֹא לְעֶזְרָה. וְכָכָה אָסַפְתִּי כֹחַ־צָבָא רָב וְעָמַדְתִּי בְרֹאשׁוֹ. וּבִהְיוֹת שֶׁהִגַּעְתִּי בְעוֹד מוֹעֵד עָלָה בְיָדִי לְהַשְׁמִיד אֶת צְבָא הַתּוֹקְפִים הַזָּר”. הוֹדָה הַשֻּׂלְטָאן לְאַללָּהּ הָעֶלְיוֹן מֵחָדָשׁ, אַחַר־כָּךְ אָמַר: “כָּל הַנְּסִיכִים שֶׁקָּשְׁרוּ עָלֶיךָ לִטֹּל חַיֶּיךָ יוּמְתוּ כָעֵת”. וְשָׁלַח מִיָּד אֶת נוֹשֵׂא חֶרֶב נִקְמָתוֹ. וְאוּלָם כֻ’דַדָאד בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם. אָמַר: “אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי, אָמְנָם כֻּלָּם רְאוּיִים בְּצֶדֶק לְגוֹרָלָם אֲשֶׁר חָרַצְתָּ עֲלֵיהֶם. וְאוּלָם כְּלוּם אֵין הֵם אַחַי וְאַף בְּשָׂרְךָ וְדָמְךָ? כְּבָר סָלַחְתִּי לָהֶם מֵרְצוֹנִי הַטּוֹב אַשְׁמָתָם נֶגְדִּי, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ, נִכְנָע, לָתֵת לָהֶם בְּמַתָּנָה אֶת חַיֵּיהֶם, שֶׁדָּם קָרוֹב לְדָם”. סוֹף סוֹף נֶעְתַּר הַשֻּׂלְטָאן וְסָלַח לָהֶם לְמַעֲשָׂם הָרָע. אַחַר־כָּךְ כִּנֵּס אֶת כָּל הַמִּשְׁנִים וּמִנָּה אֶת כֻ’דַדָאד לְיוֹרְשׁוֹ וּמְמַלֵּא מְקוֹמוֹ, בְּמַעֲמַד הַנְּסִיכִים שֶׁצִּוָּה לַהֲבִיאָם מִבֵּית־הַסֹּהַר. פָּקַד כֻ’דַדָאד לְהַתִּירָם מִשַּׁלְשְׁלָאוֹתֵיהֶם וְכַבְלֵיהֶם וְחִבְּקָם, אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו, בְּהַרְאוֹתוֹ לָהֶם אוֹתָהּ אַהֲבָה וִידִידוּת שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל אוֹכֵל־הָאָדָם הַשָּׁחוֹר. וְכָל הָעָם פָּרַץ בִּקְרִיאַת הֵידָד, כֶּשֶׁנּוֹדַע יַחֲסוֹ הֶעָדִין שֶׁל הַנָּסִיךְ כֻ’דַדָאד, וְאָהַב אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן, וְהָרוֹפֵא שֶׁפָּעַל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לְמַעַן הַנְּסִיכָה מִדַּרְיַבָּאר, קִבֵּל לְבוּשׁ כָּבוֹד וְעשֶׁר רָב. וְכָךְ נִגְמַר זֶה שֶׁהִתְחִיל בְּצָרָה בְּשִׂמְחָה שְׁלֵמָה.

אַחַר הִמְשִׁיכָה הַמַּלְכָּה שַׁהַרָזָד בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ שַׁאהְרִיָאר וְסִפְּרָה: