יוֹם אֶחָד נִכְנַסְתִּי לְכֶרֶם לֶאֱכֹל מֵעֲנָבָיו. וּבְעוֹד אֲנִי בְּתוֹכוֹ בָּא בַּז שֶׁהָיָה עָט עַל תַּרְנְגֹלֶת־בָּר, וּכְשֶׁצָּד אוֹתָהּ, נִמְלְטָה מִיָּדוֹ הַתַּרְנְגֹלֶת וְנִכְנְסָה לְתוֹךְ קִנָּהּ וְהִתְחַבְּאָה בוֹ. רָדַף אַחֲרֶיהָ הַבַּז וְקָרָא: “חַסְרַת־דַּעַת, רְאִיתִיךְ רְעֵבָה בָּעֲרָבָה וְרִחַמְתִּי עָלַיִךְ וְלָקַטְתִּי לָךְ גַּרְעִינִים וּתְפַסְתִּיךְ שֶׁתֹּאכְלִי, וְאַתְּ בּוֹרַחַת מִמֶּנִּי. וְאֵינִי יוֹדֵעַ פָּנִים לִבְרִיחָתֵךְ, אֶלָּא זֶה שֶׁאַתְּ מַדִּירָה עַצְמֵךְ הֲנָאָה מִמֶּנִּי. הִגָּלִי אֵפוֹא וּטְלִי מַה שֶּׁהֵבֵאתִי לָךְ מִן הַגַּרְעִינִים וְאִכְלִי אוֹתָם לַהֲנָאָה וְלִבְרִיאוּת”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה תַרְנְגֹלֶת־הַבָּר אֶת דִּבְרֵי הַבַּז, הֶאֲמִינָה לָהֶם וְיָצְאָה אֵלָיו. תָּקַע בָּהּ אֶת צִפָּרְנָיו וְהֶחֱזִיק בָּהּ בָּהֵן. אָמְרָה לוֹ תַרְנְגֹלֶת־הַבָּר: “וְכִי זֶה הוּא מַה שֶׁסִּפַּרְתָּ שֶׁהֵבֵאתָ לִי מִן הָעֲרָבָה, וְאָמַרְתָּ לִי: לַהֲנָאָה וְלִבְרִיאוּת? שִׁקַּרְתָּ לִי, יָשֵׂם אֱלֹהִים אֵפוֹא מַה שֶּׁתֹּאכַל מִבְּשָׂרִי סַם מָוֶת בְּקִרְבְּךָ”. כְּשֶׁאָכַל אוֹתָהּ נָשְׁרוּ נוֹצוֹתָיו וְאָפְסוּ כֹחֹתָיו וּמֵת מִיָּד.

אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “דַּע, הַזְּאֵב, שֶׁמִּי שֶׁכָּרָה בוֹר לַחֲבֵרוֹ, יִפֹּל בּוֹ בְּקָרוֹב, וְאַתָּה בָגַדְתָּ בִי רִאשׁוֹן”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “הַנַּח לִי מִדְּבָרִים אֵלֶּה וּמִמְּשֹׁל מְשָׁלִים, וְאַל תַּזְכִּירֵנִי אֶת הַמַּעֲשִׂים הַמְכֹעָרִים שֶׁעָשִׂיתִי לְפָנִים. דַּי לִי מַה שֶּׁאֲנִי נִמְצָא בוֹ מִן הַמַּצָּב הָרָע, כְּשֶׁנָּחַלְתִּי מַפָּלָה שֶׁאֲפִלּוּ אוֹיֵב יָנוּד לִי, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָדִיד. וּרְאֵה לִי תַחְבּוּלָה שֶׁאֶנָּצֵל עַל־יָדָהּ לִי לִישׁוּעָה, וְאִם גַּם קָשֶׁה עָלֶיךָ הַדָּבָר, הֲרֵי יָדִיד נוֹטֵל עַל עַצְמוֹ בְּעַד יְדִידוֹ גַּם עָמָל קָשֶׁה, וַאֲפִלּוּ אֶת חַיָּיו הוּא נוֹתֵן כְּדֵי לְהַצִּילוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהַיָּדִיד הָרַחוּם טוֹב מֵאָח מֵרֶחֶם. וְאִם תִּהְיֶה אַתָּה הַגּוֹרֵם לְהַצָּלָתִי, אֶאֱסֹף לְךָ מַכְשִׁירִים שֶׁיִּהְיוּ לְךָ לְמַעֲרֶכֶת כֵּלִים וַאֲלַמֵּד אוֹתְךָ תַּחְבּוּלוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁתִּפְתַּח אֶת הַכְּרָמִים הַנּוֹתְנִים פְּרִי רָב, וְתִלְקֹט לְךָ מִן הָעֵצִים הַנּוֹשְׂאִים פְּרִי, בְּטַח אֵפוֹא בִּי וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל, כְּשֶׁהוּא צוֹחֵק: “כַּמָּה יָפִים הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ הַמְלֻמָּדִים עַל רַב בַּעֲרוּת שֶׁכְּמוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ:" וּמַה הוּא שֶׁאָמְרוּ הַמְלֻמָּדִים?" אָמַר לוֹ: הַמְלֻמָּדִים אָמְרוּ: הַגַּס בְּגוּפוֹ, גַּס גַּם בְּטִבְעוֹ וְהוּא רָחוֹק מִשֵּׂכֶל וְקָרוֹב לְטִפְּשׁוּת, שֶׁכֵּן מַה שֶּׁאַתָּה הָרַמַּאי הַשּׁוֹטֶה אוֹמֵר שֶׁהַיָּדִיד הָרַחוּם יִטֹּל עַל עַצְמוֹ גַם עָמָל כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת יְדִידוֹ אָמְנָם אֱמֶת הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, וְאוּלָם הֲבִינֵנִי בִּינָה לַמְרוֹת טִפְּשׁוּתְךָ וּמִעוּט־שִׂכְלְךָ, כֵּיצַד אֶחֱשׁוֹב אוֹתְךָ לְיָדִיד לִי אַחֲרֵי בְגִידָתְךָ? כְּלוּם תַּחֲשֹׁב אוֹתִי לְיָדִיד לְךָ, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי אוֹיֵב לְךָ וְשָׂמֵחַ לְאֵידְךָ? וְדִבּוּר זֶה קָשֶׁה הוּא מִירִיַּת חֵץ וּמֵרֶצַח, אִם תַּשְׂכִּיל לְהָבִין. וּבַאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁתִּתֵּן לִי כֵּלִים וְתוֹרֵנִי תַחְבּוּלוֹת לְהַגִּיעַ עַל יָדָם אֶל הַכְּרָמִים הַמֻּשְׁפָּעִים בִּפְרִי, וַאֲלַקֵּט בָּהֶם מִן הָעֵצִים הַנּוֹשְׂאִים פְּרִי, הִנֵּה מַה לְּךָ, אַתָּה הָרַמַּאי וְהַבּוֹגֵד, שֶׁאִי אַתָּה יָכֹל לִמְצֹא לְעַצְמְךָ תַּחְבּוּלָה לְהַצִּיל אֶת נַפְשְׁךָ מִכְּלָיָה? וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה רָחוֹק מֵהוֹעִיל לְעַצְמְךָ, כָּךְ אֲנִי רָחוֹק מִלְּקַבֵּל עֲצָתֶךָ, וְאִם אָמְנָם תַּחְבּוּלָה עִמְּךָ, הִנֵּה הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַחְבּוּלָתְךָ לְהִנָּצֵל מִן הָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מֵאֱלֹהִים שֶׁתִּרְחַק הַצָּלָתְךָ מִמֶּנּוּ. רְאֵה אֵפוֹא, בַּעַר, אִם יֵשׁ אִתְּךָ תַּחְבּוּלָה, הִנֵּה הַצֵּל בָּהּ אֶת עַצְמְךָ מֵהֶרֶג, לִפְנֵי זֶה שֶׁתְּפַזֵּר תּוֹרָה לְזוּלָתְךָ. וְאוּלָם מָשָׁל לְמָה אַתָּה דוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנִּתְיַסֵּר בְּמַחֲלָה. בָּא אֵלָיו אָדָם חוֹלֶה בְּחָלְיוֹ לְרַפְּאוֹ, וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנְךָ שֶׁאֲרַפֵּא אוֹתְךָ מִמַּחֲלָתְךָ?” אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “וּמִשּׁוּם מַה לֹּא הִתְחַלְתָּ בְרִפּוּי עַצְמְךָ?” וְעָזַב אוֹתוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וַהֲרֵי אַתָּה הַזְּאֵב כְּמוֹתוֹ, הִשָּׁאֵר אֵפוֹא בִמְקוֹמְךָ וְשָׂא בְסַבְלָנוּת אֶת הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַזְּאֵב אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָל יָדַע שֶׁאֵין לוֹ לְצַפּוֹת לְטוֹבָה מִמֶּנּוּ, בָּכָה עַל עַצְמוֹ וְאָמַר: “לֹא שַׂמְתִּי דַעְתִּי לְאוֹרְחוֹתַי וְאוּלָם אִם אֱלֹהִים מַצִּילֵנִי מִצָּרָה זוֹ, הֲרֵינִי חוֹזֵר בִּי מֵעֲרִיצוּתִי כְּלַפֵּי מִי שֶׁהוּא חַלָּשׁ מִמֶּנִּי וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי נְזִירִים וְעוֹלֶה לְהַר וְקוֹרֵא בְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מְפַחֵד מֵעָנְשׁוֹ וּפוֹרֵשׁ מִכָּל חַיּוֹת־הַטֶּרֶף, וּמְפַרְנֵס אֶת הַנִּלְחָמִים מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְאֶת הָעֲנִיִּים”. וּבָכָה וְנֶאֱנָח. נִתְרַגֵּשׁ עָלָיו לִבּוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל. וּכְשֶׁשָּׁמַע כְּנִיעָתוֹ וְדִבּוּרָיו הַמּוֹכִיחִים עַל שׁוּבוֹ בִתְשׁוּבָה מִגַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ, נִדְמָה כְּאִלּוּ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלָיו, וְקָפַץ בְּשִׂמְחָתוֹ וְעָמַד עַל פִּי הַשּׁוּחָה וְיָשַׁב עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְשִׁלְשֵׁל אֶת זְנָבוֹ לְתוֹךְ הַחֲפִירָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַזְּאֵב וּפָשַׁט אֶת יָדוֹ אֶל זְנַב הַשּׁוּעָל וּמְשָׁכוֹ אֵלָיו, וְנִמְצָא בְתוֹךְ הַחֲפִירָה עִמּוֹ. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: "שׁוּעָל, מְעוּט־הָרַחֲמִים, כֵּצַד זֶה תִשְׂמַח לְאֵידִי, וַהֲרֵי הָיִיתָ חֲבֵרִי וְתַחַת יָדִי, הֲרֵי כְבָר נָפַלְתָּ בְּתוֹךְ הַשּׁוּחָה, וְחָשׁ עָנְשְׁךָ לָבוֹא. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים: כְּשֶׁמְּגַנֶה אֶחָד מִכֶּם אֶת אָחִיו עַל שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי כַלְבָּה, סוֹפוֹ שֶׁיִּינַק אַף הוּא מֵהֶן. וּמַה יָּפִים דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אִם גַּם הֶאֱרִיךְ רָעָתוֹ עַל בְּנֵי אָדָם הַזְּמָן,

הִנֵּה גַּם בִּמְקוֹם אֲחֵרִים זוּלָתֵנוּ יִחַן.

אֱמֹר לַשְּׂמֵחִים לְאֵיד, לוֹעֲגִים: "עוּרוּ מִשְּׁנַתְכֶם.

הַשְּׂמֵחִים לְאֵיד, הֵן כַּאֲשֶׁר קָרָנוּ יִקְרֶה גַם אֶתְכֶם".

אָמַר הַזְּאֵב לַשּׁוּעָל: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַקְדִים לַהֲרָגְךָ לִפְנֵי שֶׁתִּרְאֶה בְמוֹתִי”. אָמַר הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: "הֲרֵי נָפַלְתִּי בְרָע עִם עָרִיץ זֶה, וְהַמַּצָּב זָקוּק לְתַחְבּוּלָה וּמְזִמָּה, וּכְבָר אָמְרוּ: “הָאִשָּׁה מְכִינָה תַּכְשִׁיטֶיהָ לְיוֹם הַהִתְקַשְּׁטוּת”. וּבַמָּשָׁל אָמְרוּ: “לֹא אֲגַרְתִּיךְ דִמְעָתִי אֶלָּא לְעֵת צָרָתִי”. וּכְשֶׁאֵין אֲנִי מוֹצֵא תַּחְבּוּלָה נֶגֶד חַיַּת־פֶּרֶא זוֹ הַפּוֹשַׁעַת, אוֹבֵד אֲנִי בְּלִי שׁוּם סָפֵק, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

חֲיֵה בְעָקְבָּה, כִּי אַתָּה בִזְמָן

אֲשֶׁר בָּנָיו כַּאֲרָיוֹת בְּסֻבְּכָן.

סוֹבֵב תְּעָלוֹת הַמִּרְמָה נוֹכֵל

לְמַעַן טַחֲנַת הַחַיִּים תִּתְגַּלְגֵּל.

וֶאֱרֵה הַפְּרִי. אַךְ אִם אוֹתוֹ לֹא תַשֵּׂג,

גַּם בְּעֵשֶׂב הֱוֵה שְׂבַע־רָצוֹן, הִסְתַּפֵּק.

אָמַר הַשּׁוּעָל לַזְּאֵב: “אַל תְּמַהֵר לְהָרְגֵנִי, שֶׁלֹּא תִתְחָרֵט הָאַבִּיר בְּחַיּוֹת הַבָּר בַּעַל הַכֹּחַ, הָאַמִּיץ. וְאִם אַתָּה מַרְוִיחַ לִי הַזְּמַן וְשָׂם דַּעְתְּךָ לְמַה שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ, תָּבִין לַתָּכְנִית שֶׁסִּדַּרְתִּי לִי. אַךְ אִם אַתָּה מְמַהֵר לְהָרְגֵנִי, לֹא תְהֵא לְךָ שׁוּם תּוֹעֶלֶת בָּהּ וְנָמוּת כָּאן יָחַד”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “הוֹי בּוֹגֵד וְרַמַאי, וּמַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְצַפֶּה מִמֶּנּוּ הַצָּלָתִי וְהַצָּלָתְךָ, עַד שָׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי לָתֵת לְךָ שָׁהוּת? סַפֵּר לִי אֵפוֹא תָּכְנִיתְךָ, שֶׁאַתָּה מִתְכַּוֵּן אֵלֶיהָ”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “הַתָּכְנִית שֶׁנִּתְכַּוַּנְתִּי אֵלֶיהָ, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לִגְמֹל לִי טוֹבָה עָלֶיהָ. הֲרֵי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מַה שֶׁהִבְטַחְתָּ לְעַצְמְךָ וּמַה שֶּׁהוֹדֵיתָ עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בְמַה שֶּׁעָבַר, וּמַה שֶׁהִרְהַרְתָּ בִתְשׁוּבָה עַל מַעֲשֶׂיךָ לְפָנִים, וְהֶחְלַטְתָּ לַעֲשׂוֹת טוֹב, וְשָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁקִּבַּלְתָּ עַל עַצְמְךָ בְּנֵדֶר לַחֲדֹל מֵהַזִּיק לַחֲבֵרֶיךָ וּלְזוּלָתָם, וְשֶׁתַּנִּיחַ אֲכִילַת עֲנָבִים וְשֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ לִהְיוֹת עָנָו וְשֶׁתְּקַצֵּץ אֶת צִפָּרְנֶיךָ וּתְשַׁבִּר מַלְתְּעוֹתֶיךָ, וְשֶׁתִּלְבַּשׁ בֶּגֶד נְזִירִים. וְתַקְרִיב קָרְבָּנוֹת לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַל עַצְמְךָ לִכְשֶׁיַּצִּילְךָ מִמַּה שָּׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ, נִתְמָלֵּאתִי רַחֲמִים עָלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מוֹתְךָ. וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיךָ עַל דְּבַר הַתְּשׁוּבָה שֶׁחָזַרְתָּ בָהּ וּמַה שֶׁקִּבַּלְתָּ בְנֵדֶר עַל עַצְמְךָ, אִם אֱלֹהִים מַצִּיל אוֹתְךָ, מָצָאתִי לְחוֹבָה לִי לְהַצִּילְךָ מִמַה שֶּׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ, וְשִׁלְשַׁלְתִּי אֵלֶיךָ אֶת זְנָבִי כְּדֵי שֶׁתִּתְפֹּשׂ בּוֹ וְתִנָּצֵל. וְאוּלָם אַתָּה לֹא הִנַּחְתָּ אֶת קְשִׁיחוּת הַלֵּב, וְלֹא בִקַּשְׁתָּ שָׁלוֹם וַהֲנָאָה לְעַצְמְךָ עַל־יְדֵי הָרַחֲמִים שֶׁרִחַמְתִּי עָלֶיךָ, אֶלָּא מְשַׁכְתַּנִי מְשִׁיכָה, שֶׁדָּמִיתִי שֶׁנִּשְׁמָתִי יוֹצֵאת עַל־יָדָהּ, וּבָאתִי אֲנִי וְאַתָּה אֶל מְקוֹם הַכְּלָיָה וְהַמָּוֶת. וְאֵין מַצִּילֵנִי לֹא אוֹתִי וְלֹא אוֹתְךָ, אֶלָּא דָּבָר אֶחָד שֶׁאִם אַתָּה מְקַבְּלוֹ מִמֶּנִּי, נִנָּצֵל אֲנִי וָאָתָּה. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֹאת עָלֶיךָ לְקַיֵּם אֶת נִדְרְךָ אֲשֶׁר נָדַרְתָּ וְאֶהְיֶה לְךָ לְרֵעַ”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁאֶשְׁמַע לְךָ?” אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל:" הִזְדַקֵּף עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיךָ הָאֲחוֹרִיוֹת, וְאֶעֱלֶה עַל רֹאשְׁךָ, עַד שֶׁאַגִּיעַ קָרוֹב לִפְנֵי הָאֲדָמָה מִלְּמַעְלָה. וּכְשֶׁאֶהְיֶה לְמַעְלָה, אֵצֵא וְאָבִיא לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁתִּתְפֹּשׂ בּוֹ וְתִנָּצֵל אַתָּה אַחַר־כָּך". אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: "אֵין לִי אֵמוּן בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים: “הָאוֹחֵז בְּמִדַּת הָאֵמוּן, בְּמָקוֹם שָׁעָלָיו לִשְׂטֹם, שָׁגָה”. וְאָמְרוּ: "הַבּוֹטֵחַ בְּמִי שֶׁאֵין לִבְטֹחַ בּוֹ, יָצָא מְרֻמֶּה, וּמִי שֶׁחוֹזֵר וּמְנַסֶּה בְּמַה שֶׁכְּבָר נֻסָּה, סוֹפוֹ חֲרָטָה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַבְחִין בְּמַצָּבִים וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְכָל מַצָּב אֶת חֶלְקוֹ, אֶלָּא דָּן אֶת כָּל הַמַּצָּבִים כֻּלָּם בְּדֶרֶךְ אֶחָד, מִצְעָר מַזָּלוֹ וְרַבּוֹת צָרוֹתָיו, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אַל תְּהִי אֶלָּא חוֹשֵׁב, חוֹשֵׁד לְרָע,

כִּי הַחֲשָׁד הָאֵיתָן בְּכָל בִּינָה וּמַדָּע

לֹא הֵטִיל אֶת הָאָדָם לִמְקוֹם כְּלָיָה דָבָר,

כְּמוֹ מַעֲשֶׂה הַצְּדָקָה וּמַחֲשֶׁבֶת נָבָר.

וְאָמַר אַחֵר:

הַאֲמֵן בְּכָל לִבְּךָ בְּרָעָה וּבָזֶה תִּמָּלֵט,

אֲשֶׁר יִחְיֶה עֵרָנִי, צָרָתוֹ תִּתְמַעֵט.

פְּגֹשׁ אֶת שׂוֹנַאֲךָ בְּסֵבֶר פָּנִים נְעִימוֹת

וְהָכֵן בְּחֻבְּךָ לוֹ צָבָא עָרוּךְ לְמִלְחָמוֹת.

וְאָמַר אַחֵר:

אֲשֶׁר בָּטַחְתָּ בּוֹ הוּא הָאוֹיֵב בְּאוֹיְבֶיךָ.

וְהִזָּהֵר מֵאָדָם, הִתְחַבֵּר לָהֶם וְתוֹךְ בְּקִרְבֶּךָ.

וְחָשְׁבְךָ טוֹב עַל יָמִים רַק אוֹנְךָ יְרַפֶּה.

חֲשֹׁב עֲלֵיהֶם רָעָה, פְּחַד וְהִזָּהֵר יָפֶה.

אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: הַחֲשָׁד, לֹא בְּכָל מַצָּב הוּא מְשֻׁבָּח. וְאוּלָם מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הִיא מִתְּכוּנוֹת הַשְּׁלֵמוּת, וְאַחֲרִיתָהּ יְשׁוּעָה מִבַּלָּהוֹת. וְצָרִיךְ אַתָּה, הַזְּאֵב, לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מִמַּה שָׁאַתָּה שָׁקוּעַ בּוֹ, שֶׁנֵּצֵא בְשָׁלוֹם יַחְדָּו טוֹב מִמּוֹתֵנוּ. חֲזֹר בְּךָ אֵפוֹא מִן הַחֲשָׁד וְהַמַּשְׂטֵמָה, שֶׁכֵּן אִם תִּתֵּן אֵמוּן בִּי, לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא תִהְיֶה אַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם, אִם זוֹ שֶׁאָבִיא אֵלֶיךָ מַשֶּׁהוּא שֶׁתֵּאָחֵז בּוֹ וְתִנָּצֵל מִמַּה שָׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ אוֹ שֶׁאֶבְגֹּד בְּךָ וְאַצִּיל אֶת עַצְמִי וְאוֹתְךָ אֶעֱזֹב. וְזֶהוּ מִמַּה שֶׁאֵינוֹ אֶפְשָׁרִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין אֲנִי בָטוּחַ שֶׁלֹּא תָבוֹא עָלַי צָרַה כְּשֵׁם שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ, וְהָיָה זֶה עָנְשָׁהּ שֶׁל הַבְּגִידָה. וּכְבָר אָמְרוּ בִמְשָׁלִים: הַנֶּאֱמָנוּת נֶהְדָּרָה, וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה. וְצָרִיךְ שֶׁתִּתֵּן אֵמוּן בִּי, שֶׁכֵּן לֹא נִבְעַרְתִּי מִדַּעַת מְאֹרְעוֹת הַזְּמַן. אַל תַּחֲמֵץ אֵפוֹא אֶת הָעֵצָה לְהַצָּלָתֵנוּ, שֶׁהָעִנְיָן דּוֹחֵק מִכְּדֵי לְהַאֲרִיךְ בְּדִבּוּרִים". אָמַר הַזְּאֵב: “הִנֵּה עִם מִעוּט אֱמוּנִי בְנֶאֱמָנוּתְךָ, הֲרֵי כְּבָר יָדַעְתִּי מַה שֶּׁהָיָה בְדַעְתְּךָ, הַיְנוּ שֶׁחָפַצְתָּ לְהַצִּילֵנִי, כְּשֶׁהִכַּרְתָּ שֶׁחָזַרְתִּי בִתְשׁוּבָה, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: אִם אֱמֶת בְּמַה שֶׁהוּא מְדַבֵּר, הֲרֵי יְתַקֵּן מַה שֶּׁחָטָא לִי, וְאִם שֶׁקֶר דִּבֵּר, עַל אֱלֹהִים גְּמוּלוֹ. הֲרֵינִי מְקַבֵּל מַה שֶּׁיָּעַצְתָּ, אַךְ אִם תִּבְגֹד בִּי, תְּהֵא הַבְּגִידָה הַסִּבָּה לְאָבְדָנְךָ”. הִזְדַּקֵּף הַזְּאֵב עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת בְּתוֹךְ הַשּׁוּחָה, וְנָטַל אֶת הַשּׁוּעָל עַל כְּתֵפָיו עַד שֶׁהֱרִימוֹ יָשָׁר לְשֶׁטַח הָאֲדָמָה מֵעָל. קָפַץ הַשּׁוּעָל מֵעַל כִּתְפֵי הַזְּאֵב עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל שֶׁטַח הָאֲדָמָה, וְנָפַל מִתְעַלֵּף. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “אֲהוּבִי, אַל תַּסִּיחַ דַּעְתְּךָ מֵעִנְיָנִי, וְאַל תִּשְׁהֶה מֵהַצִּיל אוֹתִי”. צָחַק הַשּׁוּעָל וְהִתְפָּרֵץ בִּשְׂחוֹק וְאָמַר: "הוֹי מְרֻמֶּה, לֹא הִפִּילַנִי בְיָדְךָ אֶלַּא זֶה שֶׁהֵתַלְתִּי בְּךָ, לָעַגְתִּי לְךָ. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי תְשׁוּבָתְךָ שֶׁחָזַרְתָּ בָּהּ, עָבְרָה אוֹתִי שִׂמְחָה וְנִתְרַגַּשְׁתִּי וְרָקַדְתִּי וְנִשְׁתַּרְבֵּב זְנָבִי לְתוֹךְ הַשּׁוּחָה, וּמָשַׁכְתָּ אוֹתִי וְנָפַלְתִּי אֶצְלְךָ. אַחַר־כָּךְ הִצִּילַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִיָּדְךָ, וּמַה לִי אֵפוֹא שֶׁלֹּא אֲסַיֵּעַ לְאָבְדָנְךָ. אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה מִבְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן? וְדַע שֶׁרָאִיתִי אֶמֶשׁ בַּחֲלוֹמִי, שֶׁאֶרְקֹד בַּחֲתֻנָּתְךָ, וְסִפַּרְתִּי אֶת הַחֲלוֹם לְפוֹתֵר־חֲלוֹמוֹת, וְאָמַר לִי: “עָתִיד אַתָּה לִפֹּל בְּשׁוּחָה, וְאוּלָם תִּנָּצֵל מִמֶּנָּה. מֵעַתָּה, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁנְּפִילָתִי בְיָדְךָ וְהַצָּלָתִי הֵם פִּתְרוֹן חֲלוֹמִי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, אַתָּה הַמְרֻמֶּה הַנִּבְעָר מִדַּעַת, שֶׁאֲנִי שׂוֹנַאֲךָ, וְכֵיצַד זֶה תִתְאַוֶּה בְקֹצֶר שִׂכְלְךָ וּבְטִפְּשׁוּתְךָ שֶׁאַצִּיל אוֹתְךָ, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת דְּבָרַי הַקָּשִׁים? וְכֵיצַד זֶה אֶשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתְךָ, וּכְבָר אָמְרוּ הַמְלֻמָּדִים: “בְּמִיתָתוֹ שֶׁל הַפּוֹשֵׁעַ מְנוּחָה, לִבְנֵי־אָדָם וְטָהֳרָה לָאָרֶץ”. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁאָבִיא עַל עַצְמִי, בְעָמְדִי בְדִבּוּרִי אֵלֶיךָ, כְּאֵבִים הַקָּשִׁים מִכְּאֵבֵי הַבְּגִידָה, הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהַצָּלָתְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזְּאֵב אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָל, נָשַׁךְ כַּפּוֹת־רַגְלָיו הַקְּדוּמוֹת מִנֹּחַם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּאֵב, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָל נָשַׁךְ כַּפּוֹת רַגְלָיו הַקְּדוּמוֹת מִנֹּחַם. אַחַר־כָּךְ הֵרַךְ דִּבּוּרוֹ, אַךְ לֹא מָצָא לוֹ יֶשַׁע בְּכָךְ, וְאָמַר בְּקוֹל לְחָשִׁים: “הֲרֵי אַתֶּם, מִשְׁפְּחוֹת הַשּׁוּעָלִים הַמְּתוּקוֹת בָּעַמִּים לְלָשׁוֹן, וְהַנָּאִים מִכֹּל לְמַהֲתַלּוֹת. אֵין זֹאת אֶלָּא מַהֲתַלָּה שֶׁאַתָּה חוֹמֵד לְךָ. וְאוּלָם לֹא כָל שָׁעָה נָאָה לִשְׂחוֹק וּלְמַהֲתַלּוֹת”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שׁוֹטֶה, לְמַהֲתַלּוֹת גְּבוּל שֶׁאֵין בְּעָלָיו עוֹבְרִים אוֹתוֹ. אַל תְּדַמֶּה שֶׁאֱלֹהִים יִתְּנֵנִי בְיָדְךָ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִצִּילַנִי מִיָּדְךָ”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “הֲרֵי רָאוּי לְךָ שֶׁתִּשְׁאַף לְהַצִּילֵנִי בִּגְלַל הָאַחֲוָה וְהָרֵעוּת שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ מִלִּפְנֵי־כֵן. וְאִם אַתָּה מַצִּיל אוֹתִי, אֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי גוֹמֵל לְךָ טוֹב”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמִים: “אַל תְּהִי אָח לַבַּעַר הַפּוֹשֵׁעַ, מִשּׁוּם שֶׁיִּהְיֶה לְכִעוּר לְךָ וְלֹא לַעֲדִי. וְאַל תְּהֵא אָח לַשַּׁקְרָן, מִשּׁוּם שֶׁאִם יִּרְאֶה טוֹב מֵאִתְּךָ יַעֲלִימֶנּוּ, אַךְ אִם יִּרְאֶה רָע מֵאִתְּךָ בָרַבִּים יְפַרְסְמֶנּוּ”. וְאָמְרוּ הַחֲכָמִים: “לְכָל דָּבָר תַּחְבּוּלָה מִלְּבַד לַמָּוֶת. לְכָל דָּבָר יֵשׁ תִּקְוָה מִלְּבַד לַמָּשְׁחָת בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ. וְכָל דָּבָר אֶפְשָׁר לִדְחוֹתוֹ מִלְּבַד הַגּוֹרָל”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשָּׂכָר שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי, שֶׁאֲנִי אֶזְכֶּה בוֹ מֵאִתְּךָ, הֲרֵי דוֹמֶה אַתָּה בִשְׂכָרְךָ לַנָּחָשׁ הַבּוֹרֵחַ מִפְּנֵי נְבוֹן־לַחַשׁ, שֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָדָם נִבְהָל וְנִפְחָד, וְאָמַר לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ, הַנָּחָשׁ?” אָמַר לוֹ: " בָּרַחְתִּי מִפְּנֵי נְבוֹן־לַחַשׁ הַמְבַקְשֵׁנִי. וְאִם אַתָּה מַצִּילֵנִי מִיָּדוֹ וּמַסְתִּירֵנִי אֶצְלְךָ, אֲנִי גוֹמֵל לְךָ כָּל טוֹב וְעוֹשֶׂה עִמְּךָ כָּל חֶסֶד”. לָקַח אוֹתוֹ, מְבַקֵּשׁ לִזְכּוֹת בַּשָּׂכָר, וּמִתְאַוֶּה לִגְמוּל טוֹב, וְהִכְנִיסוֹ לְתוֹךְ כִּיס בִּגְדוֹ. כְּשֶׁעָבַר נְבוֹן־הַלַּחַשׁ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וְחָלַף מֵעַל הַנָּחָשׁ זֶה שֶׁהָיָה מְפַחֵד מִפָּנָיו, אָמַר לוֹ הָאָדָם: “הֵיכָן הַגְּמוּל? הֲרֵי הִצַּלְתִּיךָ מִזֶּה שֶׁהָיִיתָ מְפַחֵד מִפָּנָיו וְנִזְהָר”? אָמַר לוֹ הַנָּחָשׁ: “בְּרֹר לְךָ בְּאֵיזֶה אֵבָר מֵאֵבָרֶיךָ אֶשּׁךָ אוֹתְךָ, שֶׁהֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁזֶּהוּ גְמוּל שֶׁאֵין אֶצְלֵנוּ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ”, וְנָשַׁךְ אוֹתוֹ נְשִׁיכָה שֶׁמֵת בָּהּ, וְאַתָּה, קַל־הַדַּעַת, דּוֹמֶה אַתָּה, לְאוֹתוֹ נָחָשׁ עִם אוֹתוֹ אָדָם. וּכְלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אַל תַּאֲמֵן לְאָדָם שִׁכַּנְתָּ חָרוֹן בְּנִשְׁמָתוֹ,

וְאַל תְּדַמֶּה כְּבָר חָלְפָה חֲמָתוֹ.

הִנֵּה הָאֶפְעֶה אִם רַךְ לְמִשּׁוּשׁ הִנֵּהוּ,

יְגַל פִּתּוּלָיו גְּמִישִׁים וְיַסְתֵּר סַם מָוֶת תּוֹכֵהוּ.

אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “מֵלִיץ מְפֹאָר וּבַעַל־מַרְאֶה נֶהְדָּר, אַל יֵעָלֵם מִמְּךָ מַצָּבִי וְהַפַּחַד שֶׁבְּנֵי אָדָם מְפַחֲדִים מִפָּנַי. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי תּוֹקֵף אֶת הַטִּירוֹת וְעוֹקֵר כְּרָמִים מִשּׁרֶשׁ, עֲשֵׂה אֵפוֹא מַה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ וּנְהַג בִּי מִנְהַג עֶבֶד בַּאֲדוֹנָיו”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שׁוֹטֶה נִבְעָר מִדַּעַת הַמְבַקֵּשׁ לַשָּׁוְא, תָּמֵהַּ אֲנִי עַל טִפְּשׁוּתְךָ וּמִצְחֲךָ הַנְּחוּשָׁה בְּמַה שֶׁאַתָּה מְצַוֶּה אוֹתוֹ עָלַי בְעִנְיָן שֵׁרוּתְךָ וְלַעֲמֹד לְפָנֶיךָ כְאִלּוּ הָיִיתִי עַבְדֶּךָ. אָכֵן עוֹד תִּרְאֶה מַה שֶּׁיַּגִּיעַ לְךָ מִפְּצִיעַת רֹאשְׁךָ בַּאֲבָנִים וּשְׁבִירַת מַלְתְּעוֹתֶיךָ הַבּוֹגְדוֹת”. עָמַד הַשּׁוּעָל עַל תֵּל הַנִּשְׁקָף עַל הַכֶּרֶם, וְלֹא פָסַק מִלִּקְרֹא לְבַעֲלֵי־הַכֶּרֶם עַד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ וּפָנוּ לָבוֹא אֵלָיו חוּשִׁים. הִמְתִּין לָהֶם הַשּׁוּעָל עַד שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו וְאֶל הַחֲפִירָה שֶׁהַזְּאֵב בְּתוֹכָהּ. אַחַר־כָּךְ פָּנָה הַשּׁוּעָל וּבָרַח. הִסְתַּכְּלוּ בַעֲלֵי־הַכֶּרֶם בַּחֲפִירָה, וּכְשֶׁרָאוּ אֶת הַזְּאֵב בְּתוֹכָהּ, הִשְׁלִיכוּ עָלָיו אֲבָנִים כְּבֵדוֹת, וְלֹא פָסְקוּ לְהַכּוֹתוֹ בַאֲבָנִים וּבְעֵצִים וְלִדְקֹר אוֹתוֹ בְחֻדֵּי רְמָחִים עַד שֶׁהֵמִיתוּ אוֹתוֹ. כְּשֶׁהָלְכוּ לְדַרְכָּם חָזַר הַשּׁוּעָל אֶל אוֹתָהּ שׁוּחָה וְעָמַד בִמְקוֹם הֲרִיגַת הַזְּאֵב, וְרָאָה אוֹתוֹ מֵת. הֵנִּיעַ רֹאשׁוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

כִּלָּה הַזְּמַן אֶת נֶפֶשׁ הַזְּאֵב וְנֶחְטָפָה,

הַרְחֵק הָלְאָה הַנְּשָׁמָה חָלָפָה.

כַּמָּה לְהַשְׁמִידֵנִי יָגַעְתָּ, אַתָּה, הַזְּאֵב

אַךְ הַיּוֹם חָלָה בְּךָ הַפֶּגַע וְנִתְלַהֵב.

נָפַלְתָּ בְשׂוּחָה תוֹכָהּ גַם אֶחָד לֹא בָא.

מִבְּלִי אֲשֶׁר נֶגְדּוֹ רוּחוֹת מָוֶת סָעֲרוּ בָהּ.

עָמַד הַשּׁוּעָל לְבַדּוֹ בֶטַח בַּכֶּרֶם, כְּשֶׁאֵינוֹ מְפָחֵד מִשּׁוּם נֵזֶק. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּרָם שֶׁל הַזְּאֵב וְהַשּׁוּעָל.

וּמַה שֶּׁמְּסֻפָּר הוּא