סִפְּרוּ שֶׁאָדָם מִטּוּבֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הָיָה רַב לְהוֹן וְלוֹ בֵן עוֹשֶׂה הַיָּשָׁר וּמְבֹרָךְ. קָרַב הָאִישׁ לָמוּת וְיָשַׁב בְּנוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, צַוֵּינִי צַוָּאָתְךָ”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אַל תִּשָּׁבַע בֵּאלֹהִים לֹא לְאֱמֶת וְלֹא לַשָּׁוְא”. מֵת הָאִישׁ, וְנִשְׁאַר הַבֵּן אַחֲרֵי אָבִיו. וְהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה בִדְבַר הַצַּוָּאָה אֶל אָזְנֵי אֲנָשִׁים מָשְׁחָתִים בִּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה אָדָם בָּא אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ: “לִי אֵצֶל אָבִיךָ כָּךְ וְכָךְ וְאַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת, תֵּן לִי אֵפוֹא מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי בְיָדוֹ, וְאִם לַאו הִשָּׁבַע לִי”. וְהָיָה הַבֵּן שׁוֹמֵר אֶת הַצַּוָּאָה וְנוֹתֵן לוֹ כָל מַה שֶּׁתָּבַע. לֹא הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁאָפֵס הוֹנוֹ, וְחָזְקָה דַלּוּתוֹ. וְהָיְתָה לַבֵּן אִשָּׁה כְשֵׁרָה וּמְבֹרָכָה וְלוֹ מִמֶּנָּה שְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִּים. אָמַר לָהּ: “הִנֵּה הִרְבּוּ הָאֲנָשִׁים לִתְבֹּעַ מִמֶּנִּי, וְכָל עוֹד הָיָה עִמִּי מַה שֶּׁאֲסַלֵּק בּוֹ אוֹתָם מֵעָלַי, פִּזַּרְתִּיו. מֵעַתָּה לֹא נוֹתַר לִי כְלוּם, וּכְשֶׁיִּתְבַּע מִמֶּנִּי תוֹבֵעַ. נָבוֹא לִידֵי נִסָּיוֹן אֲנִי וְאַתְּ. הַטּוֹב לָנוּ בְיוֹתֵר הוּא אֵפוֹא שֶׁנִּמָלֵט עַל נַפְשֵׁנוּ וְנֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין אָדָם מַכִּיר אוֹתָנוּ בוֹ, וְנִתְפַּרְנֵס בְּמַה שֶׁנַּרְוִיחַ בֵּין בְּנֵי־אָדָם”. רָכַב אִתָּהּ וְעִם יְלָדָיו בַּיָּם, כְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן לִפְנוֹת. וֵאלֹהִים יִשְׁפֹּט אֵין עוֹצֵר בְּעַד מִשְׁפָּטוֹ¹, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַשִּׁיר בְּעִנְיָן זֶה:

הוֹי הַיּוֹצֵא מִפַּחַד אוֹיְבִים מִמְּקוֹם מְגוּרָיו,

הִנֵּה יֵשׁ אֲשֶׁר בְּבָרְחוֹ, רְוָחָה תָבוֹא אַחֲרָיו.

אַל תֵּעָצֵב עַל כִּי הִרְחַקְתָּ נְדוֹד.

הַרְבֵּה יֵשׁ אֲשֶׁר בְּרָחֲקוֹ יִכָּבֵד מְאֹד.

אִלּוּ פְנִינָה אֶת צִדְפָּהּ לֹא עָזָבָה,

לֹא הָיָה כֶתֶר מְלָכִים מְקוֹם מוֹשָׁבָהּ

נִשְׁבְּרָה הַסְּפִינָה וְנִצַּל הָאִישׁ עַל קֶרֶשׁ וְהָאִשָּׁה עַל קֶרֶשׁ לְבַדָּהּ וּשְׁנֵי הַיְלָדִים כָּל אֶחָד עַל קֶרֶשׁ לְבַדּוֹ. הִפְרִידוּ בֵינֵיהֶם הַגַּלִּים, וְהִגִּיעָה הָאִשָּׁה לְעִיר אַחַת, וְהִגִּיעַ אֶחָד שְׁנֵי הַיְלָדִים אֶל עִיר שְׁנִיָּה. וְאָסְפוּ בַעֲלֵי סְפִינָה בַיָּם אֶת הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי. וְאוּלָם אֶת הָאִישׁ הֵטִילוּ הַגַּלִּים אֶל אִי בוֹדֵד. עָלָה אֵלָיו, וְרָחַץ כַּדָּת בְּמֵי הַיָּם, וְקָרָא אֶת הַקְּרִיאָה לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלֵּל.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶּׁהִגִּיעַ הָאִישׁ אֶל הָאִי רָחַץ כַּדָּת, וְקָרָא אֶת הַקְּרִיאָה לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלֵּל. וְהִנֵּה יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַיָּם דְּמוּיוֹת בִּצְבָעִים שׁוֹנִים וְהִתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ. כְּשֶׁגָּמַר נִגַּשׁ אֶל אִילָן שֶׁבָּאִי וְאָכַל פִּרְיוֹ, וּפָסַק רַעֲבוֹנוֹ. אַחַר כָּךְ מָצָא מַעֲיַן מַיִם וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ. וְנָתַן תּוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְרוֹמַם וְיִתְפָּאַר וְנִשְׁאַר שְׁלשָׁה יָמִים מִתְפַּלֵּל, וְהָיוּ יוֹצְאִים בְּרוּאִים מִתְפַּלְּלִים כִּתְפִלָּתוֹ. אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים, שָׁמַע קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו לֵאמֹר: “הוֹי אָדָם חָסִיד הַמְקַיֵּם כִּבּוּד אָב, הַמְפָאֵר עֶרֶךְ אֱלֹהָיו, אַל תִּתְאַבֵּל, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים יִתְרוֹמַם וְיִתְפָּאַר נוֹתֵן לְךָ תְמוּרַת מַה שֶּׁיָּצָא מִיָּדְךָ, שֶׁכֵּן בְּאִי זֶה אוֹצָרוֹת וְהוֹן רַב וּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹעֶלֶת, שֶׁאֱלֹהִים חָפֵץ שָׁאַתָּה תְהֵא יוֹרְשָׁם, וְהֵם בְּמָקוֹם כָּךְ וְכָךְ בָּאִי הַזֶּה. חֲשׂוֹף אוֹתָם וְאָנוּ מְזַמְּנִים לְךָ סְפִינוֹת וְנָהַגְתָּ בְטוֹב עִם אַנְשֵׁיהֶם וְתִקְרָא לָהֶם, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְפָּאַר מַטֶּה אֶת לִבּוֹתֵיהֶם אֵלֶיךָ”. כִּוֵּן פָּנָיו וְהָלַךְ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁבָּאִי, וְחָשַׂף לוֹ אֱלֹהִים אוֹתָם אוֹצָרוֹת. הָיוּ יוֹרְדִים אֵלָיו בַּעֲלֵי הַסְּפִינוֹת וְהוּא מֵיטִיב עִמָּם טוֹבָה רַבָּה וְאָמַר לָהֶם: “הוֹבִילוּ אֵלַי אֶת הָאֲנָשִׁים וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם כָּךְ וְכָךְ וְעוֹשֶׂה אִתָּם כָּךְ וְכָךְ”. הָיוּ בְנֵי אָדָם בָּאִים אֶלָיו מִקַּצְוֵי הָאָרֶץ וּמִמְּקוֹמוֹת רַבִּים, וְלֹא עָבְרוּ עָלָיו עֶשֶׂר שָׁנִים. וְהָאִי כְבָר הָיָה לִמְקוֹם יִשּׁוּב, וְהָאִישׁ נַעֲשָׂה מַלְכּוֹ, וְלֹא בָא אֵלָיו לָגוּר אָדָם, שֶׁלֹּא הֵיטִיב עִמּוֹ. נִתְפָּרְסְמָה שְׁמוּעָתוֹ בָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, וְהָיָה בְנוֹ הַגָּדוֹל כְּבָר נָפַל בִּידֵי אָדָם אֶחָד שֶׁלִּמְּדוֹ וְחִנְּכוֹ, וּבְנוֹ הַשֵּׁנִי בִּידֵי אָדָם שֶׁגִּדְּלוֹ וְהֵיטִיב לְגַדְּלוֹ וְלִמְּדוֹ דַרְכֵי הַמִּסְחָר. וְהָאִשָּׁה נָפְלָה בִידֵי אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים, שֶׁהִפְקִיד אוֹתָהּ עַל הוֹנוֹ, וְהִבְטִיחַ אוֹתָהּ שֶׁלֹּא יְחַלֵּל דְּבָרוֹ לָהּ וְשֶׁיְּהֵא מְסַיֵּעַ עַל יָדָהּ בִּשְׁמִירַת מִצְוַת אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְפָּאַר. הָיָה נוֹסֵעַ עִמָּהּ בִּסְּפִינָה אֶל הָאֲרָצוֹת, וְלוֹקֵחַ אוֹתָהּ לְהִלָּווֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁבִּקֵּשׁ לָלֶכֶת. שָׁמַע הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל שְׁמוּעַת אוֹתוֹ מֶלֶךְ וְשָׂם פָּנָיו אֵלָיו, כְּשֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מִי הוּא. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו, לְקָחוֹ וּמִנָּה אוֹתוֹ לְאִישׁ סוֹדוֹ, וְשָׂם אוֹתוֹ לְסוֹפֵר לוֹ. וְשָׁמַע הַבֵּן הַשֵּׁנִי דְבַר אוֹתוֹ מֶלֶךְ עוֹשֶׂה הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, וְשָׂם פָּנָיו וְנָסַע אֵלָיו, כְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ גַּם הוּא, מִי הוּא. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו הִפְקִיד אוֹתוֹ לְמַשְׁגִּיחַ עַל עִנְיָנָיו. וְנִשְׁאַר מֶשֶׁךְ זְמָן בְּשֵׁרוּתוֹ, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ עַל דְּבַר חֲבֵרוֹ. שָׁמַע הָאִישׁ, שֶׁהָאִשָּׁה אֶצְלוֹ עַל דְּבַר אוֹתוֹ מֶלֶךְ וְצִדְקָתוֹ עִם בְּנֵי־אָדָם וְעַל דְּבַר הַטּוֹבָה שֶׁהוּא מֵיטִיב לָהֶם. נָטַל מִקְצַת מִן הַבְּגָדִים הַמְפֹאָרִים וּמִן הַחֲפָצִים יִקְרֵי הָעֶרֶךְ הַמְהֻדָּרִים וּבָא בִסְפִינָה וְהָאִשָּׁה עִמּוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְחֻפּוֹ שֶׁל הָאִי וְיָרַד אֶל הַמֶּלֶךְ, וְהִגִּישׁ לוֹ מַתָּנָה. הִסְתַּכֵּל בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְשָׂמַח בָּהּ שִׂמְחָה רַבָּה. וְצִוָּה לְהָשִׁיב לָאִישׁ גְּמוּלוֹ כְיַד הַמֶּלֶךְ. וְהָיוּ בְתוֹךְ הַמַּתָּנָה סַמְמָנִים שֶׁבִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ מִן הַסּוֹחֵר לְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם, וּלְהַגִּיד לוֹ² אֶת תּוֹעֲלִיּוֹתֵיהֶם. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַסּוֹחֵר: “עֲמוֹד הַלַּיְלָה אֶצְלֵנוּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁאָמַר הַמֶּלֶךְ לַסּוֹחֵר: “עֲמוֹד אֶצְלֵנוּ הַלַּיְלָה”. אָמַר לוֹ: “הִנֵּה לִי בַסְּפִינָה פִקָּדוֹן, שֶׁהִבְטַחְתִּי בִשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אַפְקִיד אוֹתוֹ לִשְׁמֹר עָלָיו זוּלָתִי, וְזֶה אִשָּׁה כְשֵׁרָה. רָאִיתִי סִימָן־טוֹב בִּתְפִלּוֹתֶיהָ וּבָאָה לִי בְרָכָה בַעֲצוֹתֶיהָ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֶשְׁלַח אֵלֶיהָ אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים שֶׁיָּלִינוּ אֶצְלָהּ וְיִשְׁמְרוּ כָּל מַה שֶּׁאֶצְלָהּ”. נַעֲנָה לוֹ לְכָךְ וְנִשְׁאַר אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֵלֶיהָ אֶת סוֹפְרוֹ וְסוֹכֵן אוֹצָרוֹ וְאָמַר לָהֶם: “לְכוּ שְׁנֵיכֶם וְשִׁמְרוּ סְפִינַת אִישׁ זֶה הַלַּיְלָה, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם וְעָלוּ עַל הָאֳנִיָּה, וְיָשַׁב זֶה בְסוֹפָהּ וְזֶה בְרֹאשָׁהּ, וְעָסְקוּ בְהַזְכָּרַת שֵׁם אֱלֹהִים מִקְצַת מִן הַלַּיְלָה, אַחַר כָּךְ אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַשֵּׁנִי: “פְּלוֹנִי, הֲרֵי צִוָּנִי הַמֶּלֶךְ עַל הַשְּׁמִירָה, וְחוֹשְׁשִׁים אָנוּ שֶׁלֹּא נֵרָדֵם, בֹּא אֵפוֹא וּנְסַפֵּר בִּמְאֹרָעוֹת הַזְּמָן וּמַה שֶּׁרָאִינוּ מִן הַטּוֹב וּמִמַּה שֶּׁנִּתְנַסֵּינוּ בוֹ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁנִי: “בַּאֲשֶׁר לִי הִנֵּה אֲשֶׁר נִתְנַסֵּיתִי בוֹ הוּא שֶׁהַגּוֹרָל הִפְרִיד בֵּינִי וּבֵין אָבִי וְאִמִּי, וְאָח שֶׁהָיָה לִי וּשְׁמוֹ כִשְׁמֶךָ. וְהַסִּבָּה לְכָךְ הָיְתָה, שֶׁנָּסַע אָבִינוּ בַּיָּם מֵעִיר זוֹ וְזוֹ. וְהִסְתָּעֲרוּ עָלֵינוּ הָרוּחוֹת וְהָיוּ נֶגְדֵּנוּ. וְנִשְׁבְּרָה הַסְּפִינָה, וּפִזֵּר אֱלֹהִים קִבּוּצֵנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַשֵּׁנִי אָמַר לוֹ: “וְאֵיךְ הָיָה שֵׁם אִמְּךָ, אָחִי?” אָמַר לוֹ: “פְּלוֹנִית”. “וּמַה שֵׁם אָבִיךָ?”. אָמַר לוֹ: “פְּלוֹנִי”. נָפַל הָאִישׁ עַל צַוְּארֵי אָחִיו וְאָמַר לוֹ: “אָחִי אַתָּה בֶאֱמֶת”. הָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם מְסַפֵּר לְאָחִיו מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בְקַטנוּתוֹ, וְהָאֵם שׁוֹמַעַת אֶת הַדְּבָרִים, וְאוּלָם הִיא הִסְתִּירָה עִנְיָנָהּ, וְאָזְרָה אֹרֶךְ רוּחַ. כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַשֵּׁנִי: “בּוֹא אָחִי וּנְשׂוֹחֵחַ בִּמְעוֹנִי”. אָמַר לוֹ: “הֵן”. הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם וּבָא הָאִישׁ וּמָצָא אֶת הָאִשָּׁה בְצַעַר גָדוֹל. אָמַר לָהּ: “מַה הִכְהָה אֶת רוּחֵךְ וּמַה מְצָאָךְ?”. אָמְרָה לוֹ: “שָׁלַחְתָּ אֵלַי הַלַּיְלָה אֲנָשִׁים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לְהָרַע לִי, וּבָאתִי עָל יְדֵיהֶם בְצַעַר קָשֶׁה”. כָּעַס הַסּוֹחֵר וּפָנָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ מַה שֶּׁעָשׂוּ שְׁנֵי נֶאֱמָנָיו. הֵבִיא אוֹתָם הַמֶּלֶךְ לְפָנָיו בִּמְהֵרָה, וְהָיָה אוֹהֵב אוֹתָם בִּגְלַל מַה שֶּׁנִּתְבָּרֵר לוֹ מִנֶּאֱמָנוּתָם וְדָבְקָם בְּדָתָם. אַחַר כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַאִשָּׁה שֶׁתְּסַפֵּר מַה שֶׁהָיָה מֵהֶם, בְּפִיהָ. הֵבִיאוּ אוֹתָהּ וְעָמְדָה לְפָנָיו. אָמַר לָהּ: “אִשָּׁה, מָה רָאִית מֵאֵלֶּה הַשְּׁנַיִם?” אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם אֲדוֹן כִּסֵּא־הַכָּבוֹד הַנִּכְבָּד, שֶׁאֵין אַתָּה אֶלָּא מְצַוֶּה עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ עַל דִּבְרֵיהֶם שֶׁדִּבְּרוּ אֶמֶשׁ”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “אִמְרוּ מַה שֶּׁדִּבַּרְתֶּם וְאַל תַּעֲלִימוּ מִמֶּנּוּ כְלוּם”. חָזְרוּ עַל דִּבְרֵיהֶם, וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ קָם מֵעַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל עַל צַוְּארֵיהֶם וְחִבֵּק אוֹתָם וְאָמַר: “שְׁנֵי בָנַי אַתֶּם בֶּאֱמֶת”. הֵסִירָה הָאִשָּׁה אֶת צְעִיפָהּ מֵעַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “אֲנִי אִמָּם”. נִפְגְּשׁוּ כֻלָּם יַחַד, וְחָיוּ בַנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים וּבַהֲנָאָה עַד שֶׁבָּאָם הַמָּוֶת. יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר בִּפְנּוֹת אֵלָיו הָעֶבֶד יַצִּילֶנּוּ, וְלֹא תִּכָּזֵב תִּקְוָתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בּוֹ וְשִׁבְרוֹ. וּמַה יָפֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּעִנְיָן זֶה:

לְכָל דָּבָר מִן הַדְּבָרִים מוֹעֵד וּזְמָן,

וּבָעִנְיָנִים, אָחִי, יֵשׁ נִמְחִים וְיֵשׁ עוֹמְדִים אֵיתָן,

אַל תִּצְטָעֵר בִּגְלַל עִנְיָן בִּמְבוּכָה הֱבִיאֲךָ,

שֶׁכְּבָר בָּאָתְנוּ בְּצָרוֹת קָשׁוֹת רְוָחָה.

וְהַרְבֵּה יֵשׁ אִישׁ מָצוֹק יִרְאֶה לָעַיִן אָסוֹן,

אַךְ סִתְרוֹ צָפוּן, תּוֹכוֹ רַק שָׂשׂוֹן.

וְכַמָּה יֵשׁ נִקְלֶה יִשְׂנְאוּהוּ, בַּאֲשֶׁר נָקֵל

בְּעֵינֵי אָדָם, אֲשֶׁר יַעַטְפוּהוּ חַסְדֵי אֵל.

זֶה אֲשֶׁר הִשִּׂיגָתְהוּ מְצוּקָה, וְצָרוֹת עָלָיו אָכָפוּ,

וַיָּבוֹאוּ עָלָיו אֲסוֹנוֹת בְּשַׁעְתָּן אוֹתוֹ אָפָפוּ,

וַיַּפְרֵד מֵאִתּוֹ הַגּוֹרָל חֶבֶר רֵעָיו,

וְכֻלָּם אַחֲרֵי אֹרֶךְ אִחוּד נָפוֹצוּ מֵעָלָיו,

אַחַר הֱבִיאָם וַיִּגְמְלֵהוּ אֲדוֹנָיו טוֹבוֹת,

הֵן בַּכֹּל אֶת הָאָדוֹן מוֹעֵצוֹת.

יִשְׁתַּבַּח אֲשֶׁר תַּקִּיף כָּל נִמְצָא יְכָלְתּוֹ,

וַיַּגִּידוּ הָאוֹתוֹת אֶת קִרְבָתוֹ.

הוּא הַקָּרוֹב לֹא יְתָאֵר שֵׁכֶל אֵיךְ הוּא,

וְגַם מַעֲבַר מֶרְחָקִים עָדֵינוּ לֹא יְקָרְבֵהוּ.

וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר