000.jpg

פנטסיה2000.jpg

בגליון זה תוכלו למצוא מספר מאמרים וסיפורים הקשורים בינם לבין עצמם בקשר נושאי הדוק. בכך מתבטא חלק ממדיניות המגזין – לבחון מדי פעם היבטים שונים של נושא זה או אחר, כדי להעניק נקודת מבט רחבה ככל האפשר. כך נעשה, למשל, בגליונות הקודמים כאשר איזאק אסימוב דן באפשרות קיומם של יצורים אינטליגנטיים על פני פלנטות אחרות, והמדור ‘עתידעת’ דן בתכניות לקליטת אותות מציוויליזציות אחרות.

הפעם אנו מתמקדים בנושא ‘אסטרונומיה ומד"ב.’ תוכלו לקרוא את הראיון שערכנו עם פרופ' גיורא שביב, ראש החוג לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ת“א, ובו מספר פרופ' שביב על כמה מהתופעות היותר מעניינות ביקום – ‘חורים שחורים’, היווצרות כוכבים וכוכבים יוצאי דופן. המדור ‘עתידעת’ פוסע צעד נוסף קדימה, ומספר לנו על הקשר שבין האסטרונומיה למד”ב – כיצד משתלב מידע מדעי מתחום זה בתוך סיפורים, עד שלעיתים מיטשטש הגבול בין מציאות ודמיון, לאור השערותיהם מסמרות השיער של אסטרונומים מכובדים, ועוד כהנה וכהנה…

סיפור המד“ב ‘הקולות’ הינו דוגמה בולטת לשילוב שכזה. הסיפור הוא פרי עטו של ג’יימס א. גאן, אסטרונום נודע ונשיא לשעבר של אגודת סופרי המד”ב בארה“ב. הסיפור מתרחש במצפה הרדיו־אסטרונומי בארסיבו, מקום בו מתקיים פרוייקט האזנה לשידורים מן החלל, ומספר לנו, כמו כל סיפור מד”ב, על התרחשות יוצאת דופן המתחוללת במסגרת הפרוייקט…

הסיפור ‘משחקים מסוכנים באפס ג’י’ זכור לכם בוודאי מגליון מס' 2. מסתבר שהפעלת המכשיר לביטול כוח המשיכה גרמה למספר תופעות לוואי, אשר מחברי הסיפור המקורי לא נתנו עליהן את דעתם. יוסף הדס, מהנדס במקצועו, כתב המשך מקורי לאותו סיפור, וזה מצא את מקומו בין דפי המגזין. הסיפור המקורי נכתב בסגנון משעשע למדי, אך לא כן הדבר לגבי ההמשך. למעשה מזהיר אותנו המחבר מפני תוצאות הרות־אסון העלולות לצמוח עקב הפעלת מכשירים וכוחות בצורה לא מבוקרת – ובעיקר, ללא מחשבה מספקת.

בחודשים האחרונים התקיימו ארועים לציון מאה שנים להולדתו של אלברט אינשטיין, הגדול מכולם. המדור ‘אסימוב על…’ עוסק הפעם באחד ההיבטים של תורת היחסות הפרטית שפיתח אינשטיין – אי היכולת לנוע במהירות העולה על מהירות האור. אין ספק שנושא זה, כמו נושאים אחרים הקשורים בתורתו של אינשטיין, עוד יידונו במסגרת הגליונות הבאים של ‘פנטסיה 2000’, אך מאמרו של אסימוב הוא בבחינת ‘הכנת הקרקע’ לדיון שכזה. אין ספק גם שנקבל תגובות – מהן נזעמות ומהן אוהדות – בעקבות פרסום המאמר, ואת המעניינות שבהן נפרסם.

תגובה רצינית למאמר אחר של אסימוב – ‘ההבדל הקטן’ (גליון מס' 2) אנו מביאים בגליון זה. פרופ' יהושפט גבעון מאוניברסיטת בן־גוריון הסתייג כבר נמרצות מדעותיו של אסימוב בנושא מהות החיים והמוות במכתב שפורסם במדור ‘מכתבי קוראים’ בגליון הקודם. הפעם תוכלו לקרוא את דעתו המעניינת ביתר הרחבה. לשמחתנו הגיע אלינו מאמרו של פרופ' גבעון חרף עיצומי הדואר שהתקיימו לאחרונה, בניגוד למכתבי קוראים רבים שהחלו להגיע רק בימים האחרונים, דבר שמנע מאיתנו את האפשרות לפרסמם בגליון זה.

העיצומים פגעו גם קשות במנויינו, אשר גליון מס' 4 הגיע אליהם באיחור ניכר, ועל כך אנו מצטערים – בתקווה שהדבר לא יקרה שנית…

שלכם

Eli_Tene_Signature.jpg

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 57899 יצירות מאת 3749 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!