סִפּוּר הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאהְזָמָאן    🔗

סִפְּרוּ – וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ וְהֶחָכָם וְהַגִּבּוֹר וְהַנָּדִיב מִכֹּל – שֶׁהָיָה לְפָנִים בְּיָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁחָלְפוּ וּבִזְמַנִּים וְדוֹרוֹת קְדוּמִים שֶׁעָבְרוּ וּבָטְלוּ, מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי סָאסָאן בְּאִיֵּי הֹדּוּ וְסִין, וְהָיוּ לוֹ חֵילוֹת וּגְיָסוֹת, וּמְשָׁרְתִים וַעֲבָדִים. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, אֶחָד מֵהֶם גָּדוֹל וְהַשֵּׁנִי קָטָן, שְׁנֵיהֶם פָּרָשִׁים אַבִּירִים. אַךְ הַגָּדוֹל הָיָה אַבִּיר מֵאָחִיו. מָלַךְ הוּא בָּאָרֶץ וְשָׁפַט בְּצֶדֶק, וְהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ בְּנֵי אַרְצוֹ וּמַלְכוּתוֹ. וְהָיָה שֵׁם הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְשֵׁם אָחִיו הַקָּטָן הַמֶּלֶךְ שַׁהְאזָמָאן, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ סְמַרְקַאנְד וְאֶרֶץ פָּרָס. לֹא פָסַק מִנְהַג מֵישָׁרִים מֵאַרְצוֹתָם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מוֹשֵׁל וְעוֹשֶׂה צֶדֶק בֵּין נְתִינָיו מֶשֶׁךְ זְמָן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְחַי בְּתַכְלִית הָרְוָחָה וְהָרְחָבָה. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁנִּתְגַּעְגֵּעַ הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל עַל אָחִיו הַקָּטָן, וְצִוָּה אֶת מִשְׁנֵהוּ שֶׁיִּסַּע אֵלָיו וִיבִיאֵהוּ אֶצְלוֹ. שָׁמַע הַמִּשְׁנֶה בְּקוֹלוֹ וְעָשָׂה כְּמִצְוָתוֹ. נָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם וְנִכְנַס אֶל אָחִיו הַקָּטָן, וּמָסַר לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹדִיעָהוּ שֶׁאָחִיו מִתְגַּעְגֵּעַ עָלָיו וּמְבַקְשׁוֹ לְבַקְּרוֹ. נַעֲנָה לוֹ וּמִלֵּא פְּקֻדָּתוֹ, וְהֵכִין עַצְמוֹ לַנְּסִיעָה. הוֹצִיא אָהֳלָיו וּגְמַלָּיו וּפִרְדּוֹתָיו וּמְשָׁרְתָיו וַעֲבָדָיו, וְהוֹשִׁיב אֶת מִשְׁנֵהוּ לְמוֹשֵׁל תַּחְתָּיו וְיָצָא וּפָנָיו לְאֶרֶץ אָחִיו.

כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה נִזְכַּר בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁשָּׁכַח בְּאַרְמוֹנוֹ. חָזַר וְנִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ וּמָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּמִטָּתוֹ מְחַבֶּקֶת עֶבֶד כּוּשִׁי מֵהָעֲבָדִים. כְּשֶׁרָאָה כָּךְ, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אִם כָּךְ הוּא וַעֲדַיִן לֹא עָזַבְתִּי אֶת הָעִיר, כֵּיצַד יִהְיֶה מִנְהָגָהּ שֶׁל בַּת בְּלִיַּעַל זוֹ, כְּשֶׁאֶרְחַק מִכָּאן אֵצֶל אָחִי מֶשֶׁךְ זְמָן? שָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִכָּה אֶת הַשְּׁנַיִם וְהָרַג אוֹתָם בַּמִּטָּה וְחָזַר תֵּכֶף וּמִיָּד וְצִוָּה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת אָחִיו.

כְּשֶׁקָּרַב לַמְּדִינָה שָׁלַח שְׁלִיחָיו אֶל אָחִיו, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁבָּא. כְּשֶׁנּוֹדַע לְאָחִיו שֶׁהוּא קָרֵב וּבָא, יָצָא לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם וְחִבֵּק אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה וְשָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְצִוָּה וּפֵאֲרוּ אֶת הַמְּדִינָה לִכְבוֹדוֹ. אַחַר כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ. נִזְכַּר שַׁאהְזָמָאן בַּמֶּה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן אִשְׁתּוֹ וּבְגִידָתָהּ בּוֹ, וְנִצְטָעֵר צַעַר רָב. הַחֱוִירוּ פָּנָיו וְנִרְזָה גוּפוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָחִיו בְּכָךְ, דָּמָה שֶׁפֵּרוּדוֹ מֵאַרְצוֹ וּמַלְכוּתוֹ גָרְמוּ לָזֶה. עָשָׂה עַצְמוֹ כְּלֹא רוֹאֶה וְלֹא שָׁאַל אוֹתוֹ לְסִבַּת הַדָּבָר. אַחַר זְמַן אָמַר לוֹ יוֹם אֶחָד: “אָחִי, פֶּצַע בְּקִרְבִּי”. וְלֹא סִפֶּר לוֹ מַה שֶׁרָאָה מֵאִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתִּסַּע עִמִּי לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיָּל, שֶׁיִּרְוַח לְלִבְּךָ”. סֵרֵב שַׁאהְזָמָאן וְנָסַע שַׁהְרִיָּאר יְחִידִי.

וְהָיוּ בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ חַלּוֹנוֹת נִשְׁקָפִים לְתוֹךְ גַּן אָחִיו. הִסְתַּכֵּל וְרָאָה שַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן נִפְתָּחִים וְיָצְאוּ מִתּוֹכָם עֶשְׂרִים שְׁפָחוֹת וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים כּוּשִׁים וּבְתוֹכָם אֵשֶׁת אָחִיו, יָפָה וַחֲנוּנָה בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן. הָיוּ מְהַלְּכִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִבְרֵכַת מָיִם. פָּשְׁטוּ בִגְדֵיהֶם וְיָשְׁבוּ יַחְדָּו. קָרְאָה אֵשֶׁת הַמָּלֶךְ: “מַסְעוּד”. נִתְקָרֵב אֵלֶיהָ עֶבֶד כּוּשִׁי וְחִבֵּק אוֹתָהּ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּבָא אֵלֶיהָ. וְכֵן נָהֲגוּ שְׁאָר הָעֲבָדִים בַּשְּׁפָחוֹת. לֹא פָסְקוּ מִנִּשׁוּק וְחִבּוּק וּבִיאָה וּמֵעֵין זֶה עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם.

כְּשֶׁרָאָה זֹאת אָחִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי הָאֱלֹהִים, צָרָתִי קַלָּה מִצָּרָה זוֹ”. הוּקַל מַה שֶּׁהָיָה בְלִבּוֹ מִן הַקִּנְאָה וְעַגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאָמַר: קָשָׁה הִיא זוֹ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לִי". וְלֹא מָנַע עוֹד עַצְמוֹ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

אַחַר-כָּךְ חָזַר אָחִיו מִן הַנְּסִיעָה, וְשָׁאֲלוּ אִישׁ לִשְׁלוֹם אָחִיו. הִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר בְּאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאַהְזָמָאן, שֶׁכְּבָר חָזַר צִבְעוֹ וְהֶאֱדִימוּ פָּנָיו וְהָיָה אוֹכֵל בְּתֵאָבוֹן אַחֲרֵי שֶׁהָיָה מְמָעֵט בְּמַאֲכָל. הִתְפַּלֵּא עַל כָּך וְאָמַר: “אָחִי, רוֹאֶה הָיִיתִי אוֹתְךָ וּפָנֶיךְ יְרֻקּוֹת וְעַכְשָׁו חָזַר לְךָ צִבְעֶךָ. הַגֵּד לִי אֵפוֹא מָה עִנְיָנֶךָ?”. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה שֶׁנּוֵֹגַע לְצֶבַע פָּנַי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה, הֲרֵינִי לְסַפֵּר לָךְ, וְאוּלָם בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְזֶה שֶׁחָזַר לִי צִבְעִי, סְלַח לִי אִם לֹא אַגִּיד לְךָ סִבָּתוֹ“. אָמַר לוֹ: “הַגֵּד לִי רֵאשִׁית כָּל עַל דְּבַר צִבְעֲךָ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה וְעַל רְזוֹנְךָ, שֶׁאֶשְׁמָע”. אָמַר לוֹ: אָחִי, דַּע שֶׁכְּשֶׁשָּׁלַחְתָּ אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלְּךָ אֶצְלִי בְּבַקָּשָׁה שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ וַהֲכִינוֹתִי עַצְמִי וּכְבָר יָצָאתִי מֵעִירִי, נִזְכַּרְתִּי בִּפְנִינָה שֶׁבְּאַרְמוֹנִי שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהַקְרִיבָה דּוֹרוֹן לְךָ. חָזַרְתִּי לְאַרְמוֹנִי וּמָצָאתִי אֶת אִשְׁתִּי וְאִתָּהּ עֶבֶד כּוּשִׁי יָשֵׁן בְּמִטָּתִי, הָרַגְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם וּבָאתִי אֵלֶיךָ כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָן זֶה. וַהֲרֵי זוֹהִי סִבַּת הִשְׁתַּנּוּת צִבְעִי וּרְזוֹנִי. אַךְ בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁחָזַר אֵלַי צִבְעִי סְלַח לִי אִם לֹא אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ בָּזֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִיו דְּבָרָיו אָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים שֶׁתַּגִּיד לִי הַסִּבָּה שֶׁחָזַר לְךָ צִבְעֶךָ”. חָזַר לְפָנָיו עַל כָּל מַה שֶּׁרָאָה. אָמַר שַׁהְרִיָּאר לְאָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְאוֹת בְּעֵינָי”. אָמַר לוֹ אָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “עֲשֵׂה עַצְמְךָ כְּאִלּוּ נוֹסֵעַ הָיִיתָ לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְהִתְחַבֵּא אֶצְלִי, וְתִרְאֶה זֹאת בְּעֵינֶיךָ, וְיִהְיֶה בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר מִתּוֹךְ רְאִיָּה”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ עַל הַנְּסִיעָה. יָצְאוּ הַגְּיָסוֹת עִם הָאֳהָלִים אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ. יָשַׁב בָּאֳהָלִים וְאָמַר לִנְעָרָיו:“אַל יִכָּנֵס אֵלַי אָדָם”. אַחַר כָּךְ הִתְנַכֵּר וְיָצָא בַסֵּתֶר אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁאָחִיו בּוֹ, וְיָשַׁב בַּחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף לַגָּן שָׁעָה זְמָן, וְנִכְנְסוּ הַשְּׁפָחוֹת וּגְבִרְתָּן עִם הָעֲבָדִים נוֹהֲגִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר אָחִיו, וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ עַד בֵּין הָעַרְבָּיִם.

כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר כָּךְ כִּמְעַט יָצָא מִדַּעְתּוֹ וְאָמַר לְאָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “נָקוּם וְנִסַּע לְדַרְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ חֵפֶץ בַּמְלוּכָה עַד שֶׁנִּרְאֶה אִם אֵרַע לְאָדָם מַה שֶׁאֵרַע לָנוּ, וְאִם לַאו, הֲרֵי מוּתֵנוּ טוֹב מֵחַיֵּינוּ”.

נַעֲנָה לוֹ אָחִיו לְכָךְ וְיָצְאוּ מִדֶּלֶת סְמוּיָה שֶׁבָּאַרְמוֹן, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסוֹעַ יָמִים וְלֵילוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאִילָן שֶׁעָמַד בְּכִכָּר בְּאֶמְצָעָהּ וְאֶצְלוֹ מַעְיַן מַיִם לְיַד הַיָּם הַמָּלוּחַ.שָׁתוּ מֵאוֹתוֹ הַמַּעְיַן וְיָשְׁבוּ לָנוּחַ. לֹא עָבְרָה שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, עַד שֶׁהִתְגָּעֵשׁ הַיָּם וְעָלָה מִתּוֹכוֹ עַמּוּד שָׁחוֹר עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם, וּפָנָיו לְאוֹתָהּ כִּכָּר.

כְּשֶׁרָאוּ זֹאת פָּחֲדוּ וְעָלוּ עַד לִמְרוֹמֵי הָאִילָן שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים לָדַעַת מָה הָעִנְיָן. נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם שֵׁד אֶרֶךְ הַקּוֹמָה וּרְחַב הַמֶּצַח וְרַב הֶחָזֶה וְעַל רֹאשׁוֹ תֵבָה. עָלָה לַיַּבָּשָׁה וּבָא אֶל הָאִילָן וְיָשַׁב תַּחְתָּיו. וּפָתַח אֶת הַתֵּבָה וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ קֻפְסָה. פָּתַח אוֹתָהּ וְיָצְאָה מִתּוֹכָהּ נַעֲרָה זְקוּפַת גֵּו כְּאִלּוֹ הִיא הַשֶּׁמֶשׁ הַמְאִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר

זָרְחָה בָאֹפֶל וְהִזְהִיר הַיּוֹם,

וְהֵאִיר לְאוֹרָהּ כָּל עֵץ עַד תֹּם.

לַשְּׁמָשׁוֹת אוֹר מִבְּרַק זָהֳרָהּ,

וּבוֹשָׁה הַלְּבָנָה בְּהִגָּלוֹת אוֹרָהּ.

יִשְׁתַּחֲוֶה הַיְקוּם כֻּלּוֹ לְפָנֶיהָ,

עֵת נִגְלְתָה וַתָּסֵר מְסָכֶיהָ.

וּבְעֵת שָׁלְחָה אוֹר בְּרָקֶיהָ,

כָּל עֲנָנָה שָׁפְכָה דִמְעוֹתֶיהָ.

כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ הַשֵּׁד אָמַר: “הַגְּבֶרֶת בִּבְנוֹת-נָדִיב שֶׁחֲטַפְתִּיהָ בְּלֵיל נִשּׂוּאֶיהָ, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִישֹׁן קְצָת”. הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ וְיָשֵׁן. נָשְׂאָה הָעַלְמָה רֹאשָׁהּ אֶל מְרוֹמֵי הָאִילָן וְרָאֲתָה שְׁנֵי הַמְּלָכִים, כְּשֶׁהֵם עַל אוֹתוֹ הָאִילָן. הֵרִימָה אֶת רֹאשׁ הַשֵּׁד מֵעַל בִּרְכֶּיהָ וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ עַל הַקַּרְקַע, וְנִצְּבָה תַחַת הָעֵץ, וְרָמְזָה לָהֶם לֵאמֹר: “רְדוּ וְאַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי שֵׁד זֶה”. אָמְרוּ לָהּ: “מַשְׁבִּיעִים אָנוּ אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים שֶׁתִּסְלְחִי לָנוּ עַל שֶׁאֵין אָנוּ עוֹשִׂים כֵּן”. אָמְרָה לָהֶם: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אֶתְכֶם שֶׁתֵּרְדוּ, וְאִם לַאו הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד וְיָמִית אֶתְכֶם בָּרָעָה שֶׁבַּמִּיתוֹת”. פָּחֲדוּ וְיָרְדוּ אֵלֶיהָ. קָמָה לִקְרָאתָם וְאָמְרָה:“רִצְעוּ בִּי רָצַע עַז, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד”. וּמֵרֹב פַּחֲדָם אָמַר הַמֶּלֶךְ שַׁהאְרִיָּאר לְאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאהְזָמָאן: “אָחִי עֲשֵׂה מַה שֶּׁהִיא מְצַוָּה עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “לֹא אֶעֱשֶׂה עַד שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה אַתָּה תְחִלָּה”. הִתְחִילוּ מְרַמְּזִים זֶה לַזֶּה לְהִשָּׁמַע לָהּ. אָמְרָה לָהֶם: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶתְכֶם מְרַמְּזִים זֶה לָזֶה, אִם לֹא תִּגְשׁוּ וְתַעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה, הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד”. וּמִפַּחֲדָם מִפְּנֵי הַשֵּׁד עָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עֲלֵיהֶם. כְּשֶׁגָּמְרוּ, אָמְרָה לָהֶם: “קוּמוּ”, וְהוֹצִיאָה לָהֶם מִכִּיסָהּ צְרוֹר וְהוֹצִיאָה לָהֶם מִתּוֹכוֹ מַחֲרוֹזֶת שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים טַבָּעוֹת, וְאָמְרָה לָהֶם: "יוֹדְעִים אַתֶּם מַה זֶּה? “אָמְרוּ לָהּ: “אֵין אָנוּ יוֹדְעִים”. אָמְרָה לָהֶם: בַּעֲלֵיהֶם שֶׁל טַבָּעוֹת אֵלּוּ כֻּלָּם נִשְׁמְעוּ לִי לְבשֶׁת עֶרְוַת שֵׁד זֶה מִבְּלִי שֶׁיָּדַע, תְּנוּ לִי מֵעַתָּה אֶת טַבָּעוֹתֵיכֶם אַף אַתֶּם שְׁנֵי הָאַחִים”. נָתְנוּ לָהּ שְׁתֵּי טַבָּעוֹת, שֶׁהֵסִירוּ מֵעַל יְדֵיהֶם. אָמְרָה לָהֶם: "שֵׁד זֶה חֲטָפַנִי בְּלֵיל נִשּׂוּאַי וְשָׂם אוֹתִי בְּתוֹךְ קֻפְסָה, שָׂם אֶת הַקֻּפְסָה בְּתוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל תֵּבָה, וְסָגַר אֶת הַתֵּבָה בְּשִׁבְעָה מַנְעוּלִים, וְהִנִּיחַ אוֹתִי בִּתְהוֹמוֹת הַיָּם הַסּוֹעֵר הַמַּכֶּה גַּלָּיו, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁהָאִשָּׁה מִתּוֹכֵנוּ, כְּשֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת מַשֶּׁהוּ לֹא יְנַצֵּחַ אוֹתָהּ כְּלוּם, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם:

בְּנָשִׁים אַל תַּאֲמִינָה / וְאַל תִּבְטַח בִּבְרִיתָן,

כִּי רְצוֹנָן וְכַעֲסָן / אַךְ תּוֹצְאוֹת אַהֲבָתָן.

תַּרְאֶינָה כָּזָב אַהֲבָתָן, / וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בְּלִבּוֹתָן.

דְּבַר יוֹסֵף לְמָשָׁל נִתָּן / אֲשֶׁר נִזְהַר מִמְּזִמָּתָן.

הֲלֹא רָאִיתָ כִּי הַשָּׂטָן / הִטְרִיד אָדָם בִּגְלָלָן
וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם:

הֶרֶף מִבּוּז, אַתָּה הַבָּז,

מַחַר יִגְבַּר זֶה שֶׁלּוֹ אַתָּה בָז,

וְהוֹסִיף הַפֶּשַׁע חֵשֶׁק עָז.

אִם אָהַבְתִּי וְלֹא אַעַשׂ אָז

כְּמַעֲשֵׂה אָדָם לִפְנֵי מֵאָז?

אָכֵן רַב פֶּלֶא הוּא אִישׁ נוֹעָז

יִשְׁלַם מֵאִשָּׁה בְּעֵת כִּי תְּנָס.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, תָּמְהוּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אִם זֶה שֶׁהוּא שֵׁד וְאֵרַע לוֹ קָשֶׁה מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָנוּ, הֲרֵי נֶחָמָה לָנוּ בְּכָךְ”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ מִיָּד וְהִסְתַּלְקוּ מִמֶּנָּה וְחָזְרוּ לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְנִכְנְסוּ לְאַרְמוֹנוֹ. הִתִּיז רֹאשׁ אִשְׁתּוֹ, וְכָך גַּם רָאשֵׁי הַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר נוֹהֵג שֶׁכָּל פַּעַם הָיָה לוֹקֵחַ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְהָיָה מַשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְהוֹרְגָהּ לְלֵילָה. לֹא פָּסַק מִכָּךְ זְמַן שָׁלשׁ שָׁנִים עַד שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם וְהִבְרִיחוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה בְּאוֹתָהּ מְדִינָה נַעֲרָה בִבְתוּלֶיהָ. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁיָּבִיא לוֹ נַעֲרָה כְּהֶרְגֵּלוֹ. יָצָא הַמִּשְׁנֶה וְחִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא נַעֲרָה. סָר אֶל בֵּיתוֹ, מִצְטַעֵר וּמְדֻכֶּה שֶׁחָשַׁשׁ לְנַפְשׁוֹ מִן הַמֶּלֶךְ.

וְהָיוּ לוֹ לַמִּשְׁנֶה שְׁתֵּי בָנוֹת שֵׁם הַגְּדוֹלָה שַׁהַרָזָאד וְשֵׁם הַקְּטַנָּה דִינַאזָאד. וְהָיְתָה הַגְּדוֹלָה כְּבָר קָרְאָה הַסְּפָרִים וְדִבְרֵי יְמֵי עוֹלָם וּפָרָשַׁת חַיֵּי מַלְכֵי קֶדֶם וּמְאֹרְעותֹ הָעַמִּים שֶׁעָבְרוּ וְחָלְפוּ. אָמְרוּ עָלֶיהָ שֶׁאָסְפָה אֶלֶף סְפָרִים מִסִּפְרֵי דִבְרֵי יְמֵי הָעַמִּים שֶׁקָּמוּ לְפָנִים וְסִפְרֵי הַמְּלָכִים שֶׁבִּזְמַנָּה וְהַמְּשׁוֹרְרִים. אָמְרָה לְאָבִיהָ: מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתָ וְנוֹשֵׂא צַעַר וּדְאָגָה, הֲרֵי כְּבָר אָמַר אֶחָד מֵהֶם בְּעִנְיָן זֶה שִׁיר:

אֱמֹר לֶעָמוּס דְּאָגָה:

אָכֵן דְּאָגָה לֹא לַעֲדֵי עַד,

כְּשִׂמְחָה עֲדֵי רָגַע

כֵּן דְּאָגָה תַּחֲלֹף וְתֹאבַד.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה מִפִּי בִתּוֹ דְבָרִים אֵלֶּה, סִפֶּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַמֶּלֶךְ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמְרָה לוֹ: “בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, אָבִי, הַשִּׂיאֵנִי לְמֶלֶךְ זֶה. וְאִם אֶחְיֶה מוּטָב וְאִם לַאו אֶהְיֶה כַפָּרָה לִבְנוֹת הַמֻּסְלִמִים וְסִבָּה לְהַצָּלָתָן מִיָּדוֹ”. אָמַר לָהּ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, אַל תְּסַכְּנִי בְעַצְמֵךְ לְעוֹלָם”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין כָּל מָנוֹס מִזֶּה”. אָמַר: “חוֹשֵׁשְׁנִי לָךְ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לָךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לַחֲמוֹר וְלַשּׁוֹר עִם בַּעַל הַשָּׂדֶה”. אָמְרָה לוֹ: "וּמַהוּ שֶׁאֵרַע לָהֶם, אָבִי? אָמַר:

סִפּוּר הַחֲמוֹר וְהַשּׁוֹר עִם בַּעַל הַשָּׂדֶה    🔗

דְּעִי, בִּתִּי, שֶׁהָיָה לְאַחַד הַסּוֹחֲרִים הוֹן וּמִקְנֶה. וְהָיוּ לוֹ אִשָּׁה וִילָדִים, וְחָלַק לוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה כִּשְׁרוֹן דַּעַת לְשׁוֹנוֹת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת. וְהָיְתָה דִירָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר בִּנְאוֹת-שָׂדֶה, וְהָיוּ לוֹ בַחֲצֵרוֹ חֲמוֹר וְשׁוֹר. יוֹם אֶחָד בָּא הַשּׁוֹר לִמְקוֹם הַחֲמוֹר וּמָצָא מְקוֹמוֹ מְכֻבָּד וּמְרֻבָּץ בַּמַּיִם, וּבְאַבוּסוֹ שְׂעוֹרָה מְנֻפָּה וְתֶבֶן מְנֻפֶּה, וְהוּא רוֹבֵץ לוֹ וְנָח, וְאֵין בְּעָלָיו רוֹכֵב עָלָיו, אֶלָּא לְעִתִּים, לְצֹרֶךְ שֶׁמִּזְדַּמֵּן לוֹ, וְחוֹזֵר לוֹ".

בְּאַחַד הַיָּמִים שָׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת הַשּׁוֹר אוֹמֵר לַחֲמוֹר:“יְבֻשַּׂם לָךְ. הֲרֵי אֲנִי יָגֵעַ וְאַתָּה נָח לְךָ וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׂעוֹרָה מְנֻפָּה, וּמְשַׁמְּשִׁים עוֹמְדִים לְךָ לְשַׁמֶּשְׁךָ וְאֵין בְּעָלֶיךָ רוֹכֵב עָלֶיךָ אֶלָּא לְעִתִּים וְחוֹזֵר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי תָּדִיר לַחֲרִישָׁה וּלִטְחִינָה”. אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: “כְּשֶׁתֵּצֵא לַחֲרִישָׁה וְיָשִׂימוּ צַוָּארֶיךָ בְּעֹל, רְבַץ וְלֹא תָקוּם, וַאֲפִילוּ אִם יַכּוּךָ. וּכְשֶׁתָּקוּם שׁוּב וּרְבַץ, וּכְשֶׁיַּחֲזִירוּ אוֹתְךָ לִמְקוֹמְךָ וְיָשִׂימוּ לְפָנֶיךָ הַפּוּל אַל תֹּאכַל כְּאִלּוּ הָיִיתָ חוֹלֶה, וְתִמָּנַע מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אוֹ שְׁלשָׁה, שֶׁאָז תָּנוּחַ מֵעֲמָלְךָ וּמִיגִיעֶךָ”. וְהָיָה הַסּוֹחֵר שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם. כְּשֶׁהֵבִיא הַשַּׁוָּר לַשּׁוֹר אֶת הַמִּסְפּוֹא שֶׁלּוֹ, אָכַל מִמֶּנּוּ דָּבָר מוּעָט. הִשְׁכִּים הַשַּׁוָּר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, לִטֹּל אֶת הַשּׁוֹר לַחֲרִישָׁה וּמְצָאוֹ חוֹלֶה. נִצְטָעֵר עָלָיו וְאָמַר: “לֹא הָיְתָה מְלַאכְתּוֹ גְרוּעָה תְּמוֹל אֶלָּא מִשּׁוּם כָּךְ”. הָלַךְ לַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַשּׁוֹר חוֹלֶה, וּמֵאֶמֶשׁ לֹא אָכַל מִן הַמִּסְפּוֹא כְּלוּם וְלֹא נָגַע בּוֹ” הֵבִין הַסּוֹחֵר אֶת הָעִנְיָן וְאָמַר לוֹ: “טוּל אֶת הַחֲמוֹר בִּמְקוֹם הַשּׁוֹר, וַחֲרשׁ בּוֹ בִּמְקוֹמוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ”.

כְּשֶׁחָזַר הַחֲמוֹר בְּסוֹף הַיּוֹם, אַחֲרֵי שֶׁחָרְשׁוּ בוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, הוֹדָה לוֹ הַשּׁוֹר עַל חַסְדּוֹ, שֶׁהֵבִיא לוֹ מְנוּחָה מֵעֲמָלוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. לֹא הֵשִׁיב לוֹ הַחֲמוֹר תְּשׁוּבָה, שֶׁהִתְחָרֵט חֲרָטָה גְּדוֹלָה.

כְּשֶׁהָיָה הַיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּא הַחוֹרֵשׁ וְנָטַל אֶת הַחֲמוֹר וְחָרַשׁ בּוֹ עַד סוֹף הַיּוֹם, וְלֹא חָזַר הַחֲמוֹר אֶלָּא כְּשֶׁעוֹר צַוָּארוֹ פָּשׁוּט מֵעָלָיו וְעָיֵף מְאֹד. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשּׁוֹר וְהוֹדָה לוֹ וְשִׁבְּחוֹ. אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: “הָיִיתִי חַי חַיֵּי מְנוּחָה, וְלֹא הִזִּיקוּ לִי אֶלָּא פִּטְפּוּטֵי-דְבָרִים שֶׁלִּי”. אַחַר כָּךְ אָמַר: “דַּע, שֶׁעֵצָה טוֹבָה אֲנִי מַשִׂיאֲךָ. כְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת בְּעָלֵינוּ אוֹמֵר: “אִם לֹא יָקוּם הַשּׁוֹר מִמְּקוֹמוֹ, מִסְרוּ אוֹתוֹ לַקַּצָּב, שֶׁיִּשְׁחַט אוֹתוֹ וְיַעֲשֶׂה עוֹרוֹ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת”, וּבְכֵן חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ וַהֲרֵי הִשֵׂאתִי לְךָ עֲצָתִי וְשָׁלוֹם”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשּׁוֹר דִּבְרֵי הַחֲמוֹר, הוֹדָה לוֹ וְאָמַר: “לְמָחָר אֲנִי יוֹצֵא אִתָּם לַשָּׂדֶה”. אָכַל הַשּׁוֹר אֶת הַמִּסְפּוֹא שֶׁלּוֹ עַד תֻּמּוֹ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁלָּחַךְ אֶת הָאֵבוּס בִּלְשׁוֹנוֹ. וְכָל זֶה כְּשֶׁבַּעֲלֵיהֶם שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם.

כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר יָצָא הַסּוֹחֵר וְאִשְׁתּוֹ לָאֻרְוָה וְיָשָׁבוּ. בָּא הַשַּׁוָּר, לִטֹּל אֶת הַשּׁוֹר לָצֵאת. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשּׁוֹר אֶת בְּעָלָיו, כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, וְנָפַח נְפִיחָה וְקָפַץ קְפִיצָה. צָחַק הַסּוֹחֵר עַד שֶׁהִתְגַלְגֵּל מִצּחוֹק. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "עַל שׁוּם מָה אַתָּה צוֹחֵק? " אָמַר לָהּ: “עַל שׁוּם דָבָר שֶׁרָאִיתִי וְשֶׁשָּׁמַעְתִּי. אַךְ לֹא אוּכַל לְגַלּוֹתוֹ לָךְ שֶׁמָּא אָמוּת”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּסַפֵּר לִי הָעִנְיָן, וּמַה סִבַּת צְחוֹקְךָ וַאֲפִילוּ אִם תָּמוּת”. אָמַר לָהּ: “לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ, שֶׁמִּתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא אָמוּת”. אָמְרָה לוֹ: “אֵינְךָ מְצַחֵק אֶלָּא עָלָי”. לֹא פָּסְקָה לְהַפְצִיר בּוֹ וּלְהַצִּיק לוֹ בִּדְבָרֶיהָ, עַד שֶׁנִּצְּחָה אוֹתוֹ וְקָץ בְּחַיָּיו. הֵבִיא לְפָנָיו יְלָדָיו וְשָׁלַח וְהֵבִיא אֶת הַקָאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים, וּבִקֵּשׁ לְצַוּוֹת לְבֵיתוֹ וּלְגַלּוֹת לָהּ סוֹדוֹ וְלָמוּת, שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה בַּת דּוֹדוֹ אֲחִי אָבִיו וְאֵם יְלָדָיו וּכְבָר הָיוּ שְׁנוֹת חַיָּיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

שָׁלַח וְכִנֵּס כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וּבְנֵי שְׁכוּנָתוֹ וְסִפֶּר לָהֶם סִפּוּרוֹ. וְהוֹדִיעַ אוֹתָם, שֶׁכְּשֶׁיְּגַלֶּה אֶת סוֹדוֹ לְאָדָם יָמוּת. אָמְרוּ לָהּ כָּל הַנִּמְצָאִים: “מַשְׁבִּיעִים אֲנַחְנוּ אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים, שֶׁתַּנִּיחִי עִנְיָן זֶה, שֶׁלֹּא יָמוּת בַּעֲלֵךְ וַאֲבִי יְלָדָיִךְ”. אָמְרָה: “אֵינִי מַנִּיחָה לוֹ, עַד שֶׁיַּגִּיד לִי וַאֲפִילוּ אִם יָמוּת”. שָׁתְקוּ מֵעָלֶיהָ. קָם הַסּוֹחֵר מֵאֶצְלָם וּפָנָה לַחֲדַר הָרַחְצָה שֶׁבָּרֶפֶת לִרְחֹץ כַּדָּת וְלַחֲזוֹר אֲלֵיהֶם וּלְהַגִּיד לָהֶם וְלָמוּת. הָיָה אֶצְלוֹ תַּרְנְגוֹל, שֶׁהָיוּ תַּחְתָּיו חֲמִשִּׁים תַּרְנְגוֹלוֹת. וְהָיָה אֶצְלוֹ גַּם כֶּלֶב. שָׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת הַכֶּלֶב קוֹרֵא לַתַּרְנְגוֹל וּמְנַזֵּף בּוֹ וְאוֹמֵר: “מִתְעַלֵּס אַתָּה בַּאֲהָבִים בְּשָׁעָה שֶׁבְּעָלֵינוּ הוֹלֵךְ לָמוּת”. אָמַר הַתַּרְנְגוֹל לַכֶּלֶב: “וְכֵיצַד זֶה?”. חָזַר הַכֶּלֶב וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר. אָמַר לוֹ הַתַּרְנְגוֹל: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁבְּעָלֵינוּ מְעוּט שֵׂכֶל הוּא. הֲרֵי אֲנִי יֵשׁ לִי חֲמִשִּׁים אִשָּׁה וַאֲנִי מְפַיֵּס אֶת זוֹ וּמְנַזֵּף בְּזוֹ, וְהוּא שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִנְהָגוֹ עִמָּהּ”. מַה לּוֹ שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל שִׁבְטֵי עֵץ תּוּת אֲחָדִים וְנִכְנַס לְחַדְרָהּ וּמַכָּהּ עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ שֶׁתָּחֲזוֹר בָּהּ וְלֹא תָּשׁוּב לִשְׁאוֹל כְּלוּם".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דִּבְרֵי הַתַּרְנְגוֹל, שֶׁשָּׂח לַכֶּלֶב, חָזַר שִׂכְלוֹ וְהִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לְהַלְקוֹתָהּ.

– אָמַר הַמִּשְׁנֵה לְבִתּוֹ: “יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּךְ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה הַסּוֹחֵר בְּאִשְׁתּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “וּמֶה עָשָׂה?” אָמַר: "נִכְנַס עִמָּהּ לְחַדְרֵי הָאוֹצָר, הַיְנוּ אַחֲרֵי שֶׁכָּרַת שִׁבְטֵי עֵץ תּוּת אֲחָדִים, וְהִטְמִין אוֹתָם בְּתוֹךְ חֲדַר הָאוֹצָר – וְאָמַר לָהּ: “בּוֹאִי עִמִּי לַחֲדַר הָאוֹצָר, שֶׁאֲסַפֵּר לָךְ וְלֹא יִרְאֵנִי אָדָם, וְאַחַר כָּךְ אָמוּת”. נִכְנְסָה עִמּוֹ, סָגַר אֶת דֶּלֶת חֲדַר הָאוֹצָר בַּעֲדָם וְנָעָל, וְהִלְקָה אוֹתָהּ בַּשְּׁבָטִים עַד שֶׁנִּתְעַלָפָה. אָמְרָה לוֹ: “חוֹזֶרֶת אֲנִי בִּי”. וְנָשְׁקָה יָדָיו וְרַגְלָיו וְחָזְרָה בִּתְשׁוּבָה, וְיָצְאָה עִמּוֹ. שָׂמְחוּ כָּל הַנֶּאֱסָפִים וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָהּ, וְחָיוּ בַּנְּעִימִים עַד יוֹם מוֹתָם.

כְּשָׁמְעָה בַּת הַמִּשְׁנֶה דִּבְרֵי אָבִיהָ, אָמְרָה לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא זוֹ”. קִשֵּׁט אוֹתָהּ כְּכַלָּה וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר. אַךְ קוֹדֶם לְכָךְ צִוְּתָה אֶת אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה וְאָמְרָה לָהּ: “כְּשֶׁאָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶשְׁלַח אַחֲרָיִךְ. וּכְשֶׁתָּבוֹאִי אֶצְלִי וְתִרְאִי שְׁמִּלֵּא הַמֶּלֶךְ חֶפְצוֹ בִּי, אִמְרִי: “אֲחוֹתִי, סַפְּרִי לִי סִפּוּר מַפְלִיא, שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ הַלָּיְלָה”. וַאֲסַפֵּר לָךְ סִפּוּר, שֶׁתִּצְמַח מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”.

הֶעֱלָה אוֹתָהּ אָבִיהָ הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ שָׂמַח וְאָמַר: “הֵבֵאתָ מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ:“כֵּן”. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא אֵלֶיהָ, בָּכְתָה. אָמַר לָהּ: “מַה לָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אָחוֹת קְטַנָּה יֵשׁ לִי, וּמְבַקֶּשֶּׁת אֲנִי לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיהָ”. שָׁלַח אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וּבָאָה אֶל אֲחוֹתָהּ וְחִבְּקָה אוֹתָהּ וְיָשְׁבָה לְמַרְגְּלוֹת כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. קָם הַמֶּלֶךְ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ. אַחַר כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָה הַקְּטַנָּה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים, אֲחוֹתִי, שֶׁתְּסַפְּרִי לָנוּ סִפּוּר, שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ הַלָּיְלָה”. אָמְרָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד אֲמַלֵּא חֶפְצֵךְ, אִם יִתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ הָאָצִיל רְשׁוּת לְכָךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ שֶׁשְּׁנָתוֹ נָדְדָה דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח לִשְׁמוֹעַ הַסִּפּוּר, וְנָתַן לָהּ רְשׁוּת. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, פָּתְחָה וְאָמְרָה: