יוסף פינסקי נולד ב־5 באוגוסט 1930 בפינסק העיר בהיות הוריו בשליחות הקיבוץ בפולין. בהיותו בן ארבע טבע אביו – הרשל פינסקי ז"ל – בוואדי שחצה את אדמות גבת. אסון זה השאיר רישום עמוק בנפשו של יוסף. ילדותו ונעוריו עברו עליו בגבת. כשהיה בכתה י"א פרצה מלחמת השחרור. יחד עם חבריו השתתף בפעולות קרב באיזור וכן בהגנת עמק־הירדן. אחר־כך היה בין “הבורחים” לפלוגת הג’יפים בגדוד הפשיטה שהקים משה דיין. לאחר מלחמת השחרור צורף, כאיש מילואים, לפלוגת הסיור בחטיבה 9. בפלוגה זו התקבצה חבורה שלחמה יחד במלחמת השחרור. תקופה זו היתה עבורו גם תקופת התערות בחיי גבת ובעבודת הרפת. לאחר כמה שנים נקרא יוסף להדריך בסניף הנוער העובד בשכונת ברוכוב – שם הוא עשה שנים אחדות. כשחזר לגבת השתלב כמעט בכל שטחי הפעילות החברתית־תרבותית־חינוכית – בנוסף לעבודתו ברפת. בעיקר התבלט חלקו המכריע בגיבוש הדור השני בגבת לכדי היותו נושא למשק ולחברה הגבתית. בשנה האחרונה לחייו גויס שוב, על מנת לגבש בישובים ובתנועה מסגרות פעולה ואחריות לדור השני בקיבוץ המאוחד. ביום ששי, 26 באוקטובר 1956 נקרא לשירות. פלוגת הסיור של חטיבה 9 הובילה את החטיבה לעבר שארם־א־שייך. ב־2 בנובמבר כבשה פלוגת הסיור את דהב שלחוף ים־סוף ובפעולה זו נפל יוסף והוא רק בן 26. האגרות והסיפור המוגשים לקורא בספר זה, הנם הביטוי הספרותי לחוויות ולסערות־הנפש שליוו את יוסף מתקופת מלחמת השחרור ועד לנפילתו במבצע קדש ב־1956. הסיפור פורסם ב"מבפנים" בשני חלקים (כרך יח' עמ' 284 וכרך י"ט עמ' 270). חלקו הראשון הוכתר על־ידי יוסף עצמו בשם: “משעול בין הגבעות”. כאשר התפרסם החלק השני כבר לא היה יוסף בין החיים. לאחר שנפל יוסף, נטל משה ברסלבסקי על עצמו את מלאכת עריכת שני חלקי הסיפור והבאתם לדפוס כספר אחד. (משה ברסלבסקי ז"ל היה שותף ללבטיו ולחיבוטיו של יוסף במהלך כתיבת הסיפור וראה בעידוד כל זיק של ביטוי מקורי, ובפרט קיבוצי, שליחות גדולה שעליו לשאת בה). משה אף קבע את שם הספר: “עזה כחיים”. הספר, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הודפס בשלוש מהדורות וכבר שנים רבות שאין להשיגו בחנויות הספרים. המכתבים רואים אור לראשונה בספר זה. כלולים בהם מכתבים לאמו – רבקה, לאחותו – רינה, לקרובת משפחה והיא גם ידידה קרובה – יעל, מכתב אחד לא הצלחנו לזהות למי נכתב וכן צרור מכתבי אהבה ל–––ל’ה. המכתבים, ברובם, הנם מאוד אינטימיים. על כן מובנים הם הלבטים שהיו מנת חלקנו טרם ניגשנו לכינוסם ולפרסומם. אולם שוכנענו כי מעבר להיותם מכתבים אינטימיים – יש בהם גם ביטוי ספרותי נעלה וחשוב. כאן הוא המקום להזכיר את שמות האנשים שיש להם חלק בהוצאת הספר הזה לאור: פרופ' ישראל לוין, ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת ת"א, זרבבל גלעד איש הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד, שליווה את גלגוליו השונים של כתב היד ועוזר רבין שערך את האגרות ביד עורכים רגישה ונאמנה. יבואו שלושתם על התודה. תודתנו נתונה ליהושע ארן, שהתקין את הספר, על כל חלקיו, לדפוס בקפדנות, ידענות ואהבה.
