נוֹלַדְתִּי

מֵאַהֲבָה

גָּדַלְתִּי

מֵאַהֲבָה

לָמַדְתִּי

לִצְחֹק

לִבְכּוֹת

לָשִׁיר

לִרְקֹד

לֶאֱהֹב

מֵאַהֲבָה

חָיִיתִי

לָחַמְתִּי

הַכֹּל הָרַסְתִּי

וְשׁוּב בָּנִיתִי

מֵאַהֲבָה

מֵאַהֲבָה

בְּיוֹם אָבִיב נָאֶה

בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם מַמָּשׁ

נוֹלַדְתִּי

מֵאָז זִיו הַשֶּׁמֶשׁ

לוֹהֵט עַל רֹאשִׁי

בְּצִבְעֵי נְחשֶׁת קָלָל

הַמּוּזִיקָה מַדְלִיקָה אוֹתִי,

רַגְלַי מְרִימוֹת אוֹתִי מִן הֶעָפָר:

מִלִּים בָּאוֹת אֵלַי

וּמֶשֶׁךְ זְמַן־מָה הַחַיִּים יָפִים –

הַכֹּל לוֹבֵשׁ אוֹר וְצֶבַע

הַגּוּף מִתְנוֹעֵעַ

בְּיָדִי מִכְחוֹל אוֹ עִפָּרוֹן

וְהוּא נִכְנָס אֶל הַבַּד הַלָּבָן, אוֹ הַדַּף הַלָּבָן

הַכְּחֻלִּים הַלְּבָנִים הָאֲדֻמִּים

נוֹזְלִים, מִתְחַבְּקִים, מִתְנַשְּׁקִים

לְקוֹל הַמּוּזִיקָה שֶׁלִּי

לְקֶצֶב גּוּפִי.

    וְאָז –

        הָאָבִיב חוֹדֵר אֶל חַלּוֹנִי

        וּסְבִיבִי כָּל הַטֶּבַע

                     נֵעוֹר

בָּאתִי

וּרְאִיתִיךָ

       יָכֹלְנוּ

       לְהַבִּיט

             זֶה

             בַּזּוֹ

עֲרֻמָּה אֲנִי

כֻּלִּי עֵירֹם

אֲנִי מַחְלִיקָה לַמַּיִם

הַלּוֹטְפִים אֶת מָתְנַי

בּוֹאוּ וַעֲלוּ, הוֹי מַיִם!

מָה־רַכּוֹת יְדֵיכֶם.

בְּדֹחַק רָאִינוּ

בְּדֹחַק הִכַּרְנוּ

זֶה אֶת זוֹ

בְּהַגְנֵב מַבָּט

וּבְהַחֲמֵק יָד

כִּמְעַט בְּלִי גַּעַת

הָאֲוִיר הַפּוֹעֵם

       הִרְעִיד

בְּרִטּוּט נְשִׁיקָה

שֶׁכִּמְעַט אַךְ רִפְרְפָה

וּשְׂפָתַיִם בִּטְבְּטוּ

זוֹ לַזּוֹ מִלְמְלוּ:

    "הִנֵּה כְּבָר אֲהַבְתִּיךְ

     עוֹד בְּטֶרֶם אֹהֲבֵךְ" – – –

בִּדְמִי לֵיל יָרֵחַ מָלֵא

בָּרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי

רוּחַ קַלָּה צוֹנֶנֶת

עָטְפָה אֶת רִגְשָׁתָם

וְכַפְתּוֹרֵי הַקֶּסֶם

נָשְׂאוּ אֶת צַעֲדָם

מִמִּזְרָח לַפְּרוֹזְדוֹר

בֵּין שְׁנֵי פִּרְצֵי־רוּחַ

דֶּלֶת אַחַת

        נִפְתַּחַת

        מוּגֶפֶת

מַה קָּרָה?

תּוֹעַת־דֶּרֶךְ

מַרְעִידָה

גֵּוָהּ אֶל גֵּווֹ – –

         וּבִמְחִי אֶחָד יוֹקֵד

         נֶחְרְטָה־לֻבְּנָה,

         תַּחַת עוֹרָהּ הַנִּפְרָם,

         טַבַּעַת בְּרִיתָם

וְהַלַּיְלָה קָרַב וְנִגַּשׁ

   מִתְפַּלֵּשׁ בַּצְּלָלִים

      וְגָהַר לְצִדִּי

רוֹטֵט.

      וַאֲנִי

נְבוֹכָה הִתְבּוֹנַנְתִּי

אֵיךְ בְּרִצְרוּץ עֵינָיו

הַקְּטַנּוֹת הַמַּזְהִירוֹת

  שְׁעוֹת אַשְׁמוּרוֹתַי

     נְמוֹגוֹת.

בָּאתָ

    וּרְאִיתַנִי

          עֲרֻמָּה הָיִיתִי

בְּמָתְנַי תְּפַסְתַּנִי

כְּמֶלֶךְ בִּגְדוּד

רָצִיתָ לִרְאוֹתֵנִי

לָמֹד אֶת כֹּחֲךָ

        לְהַפִּילֵנִי לְרַגְלֶיךָ

        לִשְׁכֹּר אַהֲבָה

וְהִנֵּה סִיב פָּקַע

וְכָל הַיֶּתֶר

   נִרְעָשִׁים וְרוֹטְטִים

         הִפִּילוּךָ

            לְרַגְלַי

אַתָּה אוֹמֵר לִי "אֲהַבְתִּיךְ!

אַתָּה צוֹעֵק אֵלַי “לְכִי!”

אַתָּה אוֹמֵר לִי “אֲהַבְתִּיךְ!”

      אֲבָל כֵּיצַד?

      כֵּיצַד?

בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים

     וּבְלִי לִטּוּף

         אַתָּה יוֹדְעֵנִי –

בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים

וּבְלִי לִטּוּף –

אָמְנָם כִּי תֹּאהֲבֵנִי

         אֲבָל כֵּיצַד?

      כֵּיצַד?

*

כְּאַחַד הָעֲדָיִים הַנּוֹצְצִים

   אֲשֶׁר יִקַּח הָאָדָם בְּיָדוֹ

      וְהָפָכוֹ לְכָאן וּלְכָאן

      וּכְמוֹ מֵבִין־דָּבָר

            יִקְנֵהוּ –

      כָּכָה לְקַחְתַּנִי.

         מִתֵּבָתְךָ

פַּעַם בְּפַעַם תּוֹצִיאֵנִי

אַךְ חִישׁ־מַהֵר תָּשׁוּב וְתִסְגְּרֵנִי –

         לְבַל יוּעַם זִיוִי

         גַּאֲוַת בְּחִירָתְךָ.

*

וְשׁוּב אַתָּה אוֹמֵר לִי “אֲהַבְתִּיךְ!”

   וְשׁוּב אַתָּה אוֹמֵר לִי “אֲהַבְתִּיךְ!”

      וּבְלִי דָּבָר־וָאֹמֶר

          וּבְלִי לִטּוּף

   תָּשׁוּב גַּם תְּשִׂימֵנִי

בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם לְקַחְתַּנִי –

   שָׁם, בַּקֻּפְסָה הַזֹּאת

       בַּמִּגְדָּל הַזֶּה –

  בָּדָד עִם הִרְהוּרַי

      אַמְתִּין –

אַמְתִּין עַד כִּי תָּשׁוּב־תָּשִׂים

   אֶת הַמַּפְתֵּחַ.

בְּהִתְגַּלֵּם הָאֵשׁ

מַסֵּכוֹת תִּפֹּלְנָה

   וְיֻתַּן הָאוֹת הַצִּבְעוֹנִי

   לְנִשְׁמַת־אַפֵּינוּ:

תְּמוּנוֹת דִּמְיוֹן נִלְהָב

   מִתְבַּהֲרוֹת

מַרְאוֹת־זֹהַר קַלִּילִים

כִּקְצוֹת זִקּוּקִים

   יַבְלִיחוּ…

הָאֲוִיר מְשׁוֹטֵט

שׁוֹשַׁנַּת־הָרוּחוֹת

מַשְׁלִיכָה צְעִיפֶיהָ

שַׁלְהָבוֹת מְרַצְּדוֹת

וּצְלָלִים מִתְגַּלִּים –

   עַל גֵּוָהּ

   עוֹלֶה הַשַּׁחַר

כָּל הַלַּיְלָה

   מְצֻנֶּפֶת

לְצַד שִׁגְעוֹנִי הַמָּתוֹק

          יָשַׁנְתִּי

          כּוֹמֶנֶת בְּכָרִי

          אֶת נִיחוֹחַ

          דּוֹדֵינוּ

אֲשֶׁר, עַד שַׁחַר־אוֹר,

           טִפָּה

              אַחַר

                טִפָּה,

עֲבָרַנִי כַּיַּיִן הַטּוֹב

עֲשׂוּהוּ כַּפֶּיךָ.

  בְּחֶשְׁכַת־הַצֵּל

   נָשְׁקוּ שְׂפָתֶיךָ הַבְּקוּעוֹת

    אֶת מַשַּׁב קוֹלָהּ –

     הַלַּיְלָה רִחֵף אֵין־שֵׁנָה

      וְעַל עֵינֶיךָ הָעֲצוּמוֹת

      בָּעַר נִיחוֹחַ עוֹרָהּ –

        מֻטְבַּעַת בְּאַפְלוּלִית גּוּפְךָ

       הָיְתָה אַבְקַת נְשִׁיקוֹתֶיהָ

               הָעַרְפִלִּית

        מַכְמֶרֶת אֶת דָּמְךָ –

      וּמוּל תְּהוֹם יָדֶיךָ

       הָרֵיקוֹת

        עֹרוּ חַיִּים

גַּלֵּי הָרֶטֶט

שֶׁל גּוּפֵיהֶם

צְלָלִים מְאִירִים

     פּוֹעֲמִים

מִשְׁתַּקְּפִים

         בְּחֶלְקַת אַסְפַּקְלַרְיוֹת

         מְזֻגָּגוֹת זְכוּכִית

         מְחֹרָצוֹת זִכְרוֹנוֹת חַיִּים

נִשָּׂאִים

      אַט־אַט

      נִפְרָדִים

      נֶחְלָשִׁים

             עַל מָסַכִּים הַמְּתוּחִים

             לְאָרְכָּן שֶׁל חוֹמוֹת דְּמָמָה.

שַׁחַר אָפֹר

וְשָׁכוֹר

רוּחַ שֶׁל בֹּקֶר

וּכְבוֹת מְנוֹרָה

הֵקִיץ הַנְּחִיל

הַשֶּׁמֶשׁ חָזְרָה

הַשְׁקֵט וְדוּמָם

חוֹבֵק פִּנָּתִי

גּוֹהֵר עַל כְּבִירִי

וְאַט מַחֲלִיק עַד מִטָּתִי

קְהוּיָה

יְגֵעָה

מִן הַלַּיְלָה

אֵחָבֵא לִי

תַּחַת סְדִינִי

אַתָּה אֵינְךָ עוֹד

אֶתְפַּלֵּשׁ בְּגוּמָתְךָ

שֶׁעוֹדָהּ חַמָּה־לוֹהֶטֶת

אַךְ אֵין בָּהּ עוֹד סִמָּן

כִּי אִם לְמִטָּה סְתוּרָה

כְּתֹם לֵיל־סְעָרָה

מצרפתית: י.ע.

שְׁלוֹשָׁה יָמִים

בְּלִי נוֹעַ

שְׁלוֹשָׁה יָמִים

צָמוּד

    אֶל זוֹ הַשּׁוֹשַׁנָּה

               דּוֹמֶה כַּמֵּת

    בְּזֵעָתוֹ

         כָּרָה אֶת מִשְׂגַּבּוֹ בָּהּ

    חָוְרוּ פָּנֶיהָ

    תָּפְחוּ לְחָיֶיהָ

    עַל עֶרֶשׂ מוֹתָהּ

    בְּעוֹד הוּא נוֹחֵר לוֹ

                   מוֹצֵץ מִן הַמֹּהַל שֶׁלָּהּ

                   אֶת לְשַׁד חַיָּיו

                   וּמִתְמַסֵּר לְלִטּוּפֵי

               הַחֲלוֹמוֹת

            בְּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתֶיהָ

            הוֹסִיפָה לִנְשֹׁם

            וּמְרֻקֶּנֶת־עוֹרְקִים

            הוֹצִיאָה נִשְׁמָתָהּ

            עִם שַׁחַר

כִּכְלוֹת הַלַּיְלָה

      בָּא הַיּוֹם

וּכְבָר

    תֶּחְוַר

          הָאַהֲבָה

אַתָּה הוֹלֵךְ

וּבָא

לוֹקֵט אֲבָנִים

וְעוֹקְרָן

      בַּסְּלָעִים אַתָּה נוֹבֵר

      וּמְעַוְּתָם

      אֶת הַחוֹפִים אַתָּה מֵצִיף

      וּמְטַבְּעָם

בִּנְקִישַׁת שִׁנֶּיךָ הַלְּבָנוֹת

אַתָּה תּוֹפֵס בַּלָּשׁוֹן

וּשְׁוֵה־נֶפֶשׁ

       תִּתְמַתַּח

       וְתִשְׂתָּרַע

             מְלוֹא קוֹמָה

       עַל הַחוֹל הַדַּק

              תִּתְנַשֵּׂא

מִלִּים כֹּה יָפוֹת

שְׂפָתַיִם רוֹחֲפוֹת

וְשִׁנָּיו שֶׁל שָׂטָן

בְּזִיו פִּרְאוּתָן –

עֵינֵי־הַלְּהָבִים

וִידֵי־הָעֲגָבִים –

לוֹטְפוֹת וּמַתִּירוֹת

לְקֶצֶב הַטַּמְטַם הַנֶּעֱלָם

אֶת הָרוּחַ

הַצּוֹעֵק אֵלַי:

“שִׁתְקִי!”

לִשְׁתֹּק אַתָּה אוֹמֵר לִי –

הֲשָׁמַעְתָּ אֶת הַסַּעַר

הַנִּתָּךְ עַל חֶלְקַת־יָם

הֲרָאִיתָ אֵיךְ כִּבְתַעַר

תְּפֻלַּח כֻּלָּהּ תֻּמָּם?

לִשְׁתֹּק אַתָּה אוֹמֵר לִי –

זוֹ עֵינְךָ הַאִם הִבִּיטָה

עֵת בָּרָק יִצַּת מֵעַל

אָזְנְךָ הַאִם נָטִיתָ

אֶל הָרַעַם־בַּגַּלְגַּל?

נָם הַכֹּל

רַק לֹא בַּגּוּף הַזֶּה

שֶׁבּוֹ גָּמֵל

בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים

פְּרִי אַהֲבָה

אֲשֶׁר נִזְרַע

בְּלֵיל־קַיִץ אֶחָד

בְּמַעֲנִית בְּשָׂרָהּ

בְּעַרְבֹּלֶת דָּמָהּ

שֶׁל אֵם

       יַלְדְּךָ –