שָׁמַעְתִּי, הַמֶלֶךְ, שֶׁהָיָה בָּעִיר בָּצְרָה מֶלֶךְ, והיה עָשִׁיר עַד מְאֹד, וְאוּלָם לֹא חוּנַן בֵּן־זָכָר, שֶׁיִּהְיֶה יוֹרֵשׁ מְקוֹמוֹ. הָיָה שֻׂלְטָאן זֶה שָׁרוּי בִּדְאָגָה, וְהִתְחִיל מְחַלֵּק צְדָקָה לַעֲנִיִּים וּלְנִצְרָכִים, וְכֵן הָיָה נוֹתֵן מַתּוֹת לִקְדוֹשִׁים וְלַחֲסִידִים, מְבַקֵּשׁ מֵהֶם רַק אַחַת, הַיְנוּ לְהַעְתִּיר בַּעֲדוֹ שֶׁיְּחוּנַן בֵּן־זָכָר. נִמְלְאָה בַקָּשָׁתוֹ עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה שֶׁעָשָׂה עִם עֲנִיִּים וַעֲלוּבִים. אָסַף אֶת כָּל הָאִצְטַגְנִינִים כֻּלָּם וְאִתָּם גַּם אֶת הַמְּנַחֲשִׁים בַּחוֹל2 וְאָמַר לָהֶם לְנַחֵשׁ לוֹ, אִם הַוָּלָד הָעוֹמֵד לְהִוָּלֵד בְּקָרוֹב זָכָר יִהְיֶה אִם נְקֵבָה, וּמַה פָּנִים יִהְיוּ לְחַיָּיו. זָרוּ הַמְנַחֲשִׁים אֶת הַחוֹל, וְחִשְׁבוּ הַחוֹזִים־בַּכּוֹכָבִים אֶת מַזַּל־כּוֹכָבוֹ שֶׁל הַוְּלָד וּפָתְחוּ וְאָמְרוּ: “הוֹי גְּדוֹל מַלְכֵי דוֹרֵנוּ, הָאִישׁ הָרָב בַּהֲדָרוֹ עַל כֹּל בִּמְאַת הַשָּׁנִים שֶׁלָּנוּ וּתְקוּפַת חַיֵּינוּ, הַוָּלָד הֶעָתִיד לְהִוָּלֵד מִן הַמַּלְכָּה, זָכָר הוּא. וּמַתְאִים הוּא שֶׁתִּקְרָא שְׁמוֹ זַיְן אַלְאַצְנָאם”3. הוֹסִיפוּ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים וְאָמְרוּ: “הוֹי גְּדוֹל מַלְכֵי דוֹרֵנוּ, יֶלֶד זֶה יִהְיֶה לְגִּבּוֹר, וְאוּלָם עָמָל וּתְלָאָה יִמְצָאוּהוּ, וְאַחֲרֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל כָּל אֵלֶּה, שֶׁנִּגְזְרוּ עָלָיו עַל־פִּי מַזָּלוֹ, יִהְיֶה הֶעָשִׁיר בַּמְּלָכִים בְּשַׁעְתּוֹ”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “מֵאַחַר שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר, הֲרֵי פִגְעֵי־הַזְּמָן וְלֹא כְלוּם הַם לְגָבָּיו, שֶׁכֵּן חֲלִיפוֹת הַגּוֹרָל מְשַׁמְּשִׁים הַזְהָרָה לִבְנֵי הַמְּלָכִים וּמְלַמְּדִים אוֹתָם לִנְהֹג בְּחָכְמָה”. כְּשֶׁגָּדַל הַיֶּלֶד, הָיָה רַב לְיֹפִי וּלְחֵן – יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁבְּרָאוֹ – וְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ בְצֶדֶק זַיְן אַלְאַצְנָאם. וְהָיָה דוֹמֶה לְזֶה שֶׁעָלָיו אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
הוֹפִיעַ וּבְנֵי־אָדָם הֵרִיעוּ: יִשְׁתַּבַּח וְיִתְהַדָּר
אֲדוֹן־כֹּל, אֲשֶׁר צוּרָתוֹ צָר.
אָכֵן זֶה מֶלֶךְ לְכָל יָפֶה בָאָדָם,
לִפְנֵי שֵׁבֶט מַלְכוּתוֹ יִכְרְעּו כֻלָּם.
כְּשֶׁנִּמְלְאוּ לוֹ – אַתֶּם הַשּׁוֹמְעִים – חָמֵשׁ שָׁנִים, הֱבִיאוֹ אֶל מוֹרֶה, שֶׁהָיָה מֻמְחֶה בְמַדָּעִים וּבְפִילוֹסוֹפְיָה, וּשְׁאָר הַיְדִיעוֹת, עַד שֶׁגָּדַל זַיְן אַלְאַצְנָאם וְהָיָה לְנַעַר מֵבִין בְּכָל מַדָּעֵי הַתַּרְבּוּת הַחֲרִיפִים בְּיוֹתֵר וּבְפִילוֹסוֹפְיָה, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁעָלַה עַל כָּל חַכְמֵי דוֹרוֹ. הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁחָלָה אָבִיו, וְהָיְתָה מַחֲלָתוֹ קָשָׁה בְּאֵין תְּרוּפָה לָהּ. חָלָה עַד שֶׁנִּתַּן בְּיַד הַמָּוֶת וְלֹא יָכְלוּ הָרוֹפְאִים לִמְצֹא לוֹ מָזוֹר. צִוָּה לְהָבִיא אֵלָיו אֶת בְּנוֹ זַיְן אַלְאַצְנָאם, וְאָסַף גַּם אֶת רַבֵּי־מַמְלַכְתּוֹ וּמִשְׁנָיו סְבִיבָיו, פָּתַח וּמָסַר לִבְנוֹ עֵצָה טוֹבָה וְתוֹרַת חָכְמָה, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִשָּׁמֶר לְךָ מֵעֲשׂוֹת עָוֶל לַעֲנִּיִּים אוֹ לְבִלְתִּי הַטּוֹת אֹזֶן לְדִבְרֵיהֶם. וְעָשִׂיתָ צֶדֶק לַעֲנִיִּים לִפְנֵי עֲשׂוֹתְךָ לַעֲשִׁירִים, הִזָּהֵר מֵהַאֲמִין רַק לַאֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ רַבֵּי־הַמַּמְלָכָה, וְהֶאֱמַנְתָּ יוֹתֵר מִזֶּה לְדִבְרֵי הֲמוֹן הָעָם, שֶׁכֵּן רַבֵּי־הַמַּמְלָכָה מְבַקְּשִׂים לְרַמּוֹֹתְךָ, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשָׁם, וְאֵינָם נוֹתְנִים דַּעְתָּם עַל תַּקָּנַת הֲמוֹן־הָעָם”. אָמַר וְנָשַׁם אֶת נְשִׁימָתוֹֹ הָאַחֲרוֹנָה. עָטָה בְנוֹ זַיְן אַלְאַצְנָאם שִׁשָּׁה יָמִים בִּגְדֵי אֵבֶל עַל אָבִיו. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי קָם וְיָשַׁב עַל כִּסִּא הַמְּלוּכָה. קָרָא לַאֲסֵפַת הַמְּדִינָה. וְהָיוּ אֵלֶּה הֲמוֹן הָעָם, רַב עַד מְאֹד. בָּאוּ כֻלָּם וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לַעֲלוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה וְאֵחֲלוּ לוֹ עֹז וְחַיִּים אֲרֻכִּים. כְּשֶׁהִגִּיעַ זַיְן אַלְאַצְנָאם לְרוּם מַעֲלָתוֹ, עָבַר עָלָיו שׁוּב רוּח נְעוּרָיו, וּמִהְיוֹתוֹ אוֹהֵב לְפַזֵּר מָמוֹן וּלְבַזְבֵּז, הִתְחַבֵּר אֶל נְעָרִים כְּמוֹתוֹ, וְהוֹצִיא הַרְבֵּה מָמוֹן כְּשֶׁהוּא מַזְנִיחַ אֶת עִנְיְנֵי הַמְּדִינָה. יָעֳצָה אוֹתוֹ אִמּוֹ שֶׁלֹּא יִנְהַג כָּךְ וּבִקְּשָׁה לְהַטּוֹת אֶת דַּעְתּוֹ לְעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְמַשָּׂא עַל הָעָם, וְשֶׁלֹּא יִתְקוֹמֵם הָעָם נֶגְדּוֹ. לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ לִדְבָרֶיהָ וְקָמָה תְלוּנָה רַבָּה בְּתוֹךְ בְּנֵי־הָאָדָם עַל אִי־הַצֶּדֶק שֶׁמָּצָא אוֹתָם מִצַּד הַמֶּמְשָׁלָה, וּבִקְּשׁוּ לִמְרֹד בַּשֻּׂלְטָאן. וְאִלְמָלֵא אִמּוֹ שֶׁהָיְתָה אִשָׁה חֲכָמָה וְאֲהוּבָה עַל הָעָם, הָיוּ סָרִים מֵעַל זַיְן אַלְאַצְנָאם. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁעַל־יְדֵי מִנְהָגְךָ תְּאַבֵּד אֶת חַיֶּיךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ. מָסַרְתָּ אֶת מִשְׁטַר הַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד בְּנֵי־אָדָם צְעִירִים וְאֶת הַזְּקֵנִים עָזַבְתָּ מִן הַצַּד, וְהִפְקַרְתָּ אֶת הוֹנְךָ וְאֶת הוֹן הַמְּדִינָה”. חָזַר בּוֹ זַיְן אַלְאַצְנָאם מִקַּלּוּת־דַּעְתּוֹ וּמָסַר אֶת הַהַנְהָלָה שֶׁל הַמְּדִינָה בִּיְדֵי הַזְּקֵנִים. וְאוּלָם הוּא כְשֶׁלְּעַצְמוֹ הִמְשִׁיךְ בְּמִנְהָגוֹ, עַד שֶׁבִּזְבֵּז אֶת הוֹן הַמְּדִינָה וְנִשְׁאַר עָנִי מִכֹּל. הִתְחִיל מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה, הָיָה מֵצַר וּמִצְטָעֵר מִבְּלִי מְצֹא עוֹד מְנוּחָה לְנַפְשׁוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יָשֵׁן בְּאַחַד הַלֵּילוֹת בָּא אֵלָיו בַּחֲלוֹם זָקֵן אֶחָד וְאָמַר לוֹ: “זַיְן־אַלְאַצְנָאם, אַל תִּצְטָעֵר. שֶׁכֵּן אַחֲרֵי הָאֵבֶל שִׂמְחָה, וְאֵין צָרָה שֶׁאֵין מִפְלָט מִמֶּנָּה, קָרוֹב. וְאִם כָּךְ, הֲרֵי אִם אֵין דֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל אַלְקָאהִרָה; שָׁם תִּמְצָא אוֹצְרוֹת הוֹן”. אַחֲרֵי שֶׁקָּם מִמִּשְׁכָּבוֹ, סִפֵּר חֲלוֹמוֹ לְאִמּוֹ. פָּרְצָה בִצְחוֹק. אָמַר לָהּ: “אַל תִּצְחֲקִי. מֵעַתָּה עָלַי לָלֶכֶת אֶל אַלְקָאהִרָה”. אָמְרָה לוֹ: “אַל לְךָ, בְּנִי, אַל תַּאֲמֵן בַּחֲלוֹמוֹת, שֶׁרַק מַרְאוֹת תַּעְתּוּעִים הֵם וְדִמְיוֹנוֹת שָׁוְא”. אָמַר לָהּ: “זֶה אֵין הוּא חֲלוֹם, וְזֶה שֶׁהוֹפִיעַ לְנֶגְדִּי אֵינוֹ אִישׁ־שְׁקָרִים, אִישׁ נִכְבָּד הוּא. חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁנָּבִיא הָיָה – יְבָרְכֶנּוּ אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – שֶׁרָאָה בְצַעֲרִי וּמִשּׁוּם כָּךְ בָּרוּר לִי, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִי שֶׁלֹּא לָלֶכֶת לְשָׁם. אָכֵן בּוֹטֵחַ אֲנִי בְאָדָם זֶה, וֶאֱמֶת דְּבָרָיו”. מִיָּד פָּשַׁט אֶת בִּגְדֵי מַלְכוּתוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ בְּאַחַד הַלֵּילוֹת. רָכַב יוֹם וָלַיְלָה וּפָנָיו אֶל אַלְקָאהִרָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתָהּ עִיר גְּדוֹלָה. יָרַד שָׁם לְאֶחָד הַמִּסְגָּדִים, כְּשֶׁהוּא עָיֵף לַחֲלוּטִין, וְאַחֲרֵי שֶׁקָּנָה מַשֶּׁהוּ לְמָזוֹן לוֹ, אָכַל מִמֶּנוּ סְעוּדַת הָעֶרֶב. אַחַר־כָּךְ הִנִּיח אֶת רֹאשׁוֹ הֶעָיֵף וְנִרְדַּם. וְאוּלָם אַךְ עָצַם אֶת עֵינָיו, וְהִנֵּה הוֹפִיעַ שׁוּב הַזָּקֵן וְאָמַר לוֹ: “זַיְן אַלְאַצְנָאם, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ וְהֶאֱמַנְתָּ לִדְבָרַי. אָנֹכִי רַק לְנַסּוֹתְךָ בִּקַֹשְׁתִִּי, לָדַעַת אִם גִּבּוֹר־חַיִל אַתָּה אִם לָאו. עַתָּה יְדַעְתִּיךָ, שׁוּב אֵפוֹא אֶל עִירְךָ, וַאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ מֶלֶךְ עָשִׂיר, שֶׁלֹּא הָיָה כָמוֹהוּ אַף מֶלֶךְ אֶחָד, וְלֹא יִהְיֶה”. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ אָמַר: “בְּשֵׁם אַללָּה הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. כְּלוּם אֵין זֶה אוֹתוֹ זָקֵן שֶׁהוֹגִיעַנִי יְגִיעָה זוֹ, שֶׁהֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֱמֶת הוּא מְדַבֵּר וְשֶׁחֲשַׁבְתִּיו לְנָבִיא? אָכֵן אֵין כֹּחַ וָעֹז אֶלָּא לְאַללָּה יִתְעַלֶּה הָרַחֲמָן וְהָאַדִּיר. טוֹב עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא הוֹדַעְתִּי לְאָדָם עַל־דְּבַר נְסִיעָתִי וְאַף לֹא לִמְשָׁרְתַי. הֶאֱמַנְתִִּי לְדִבְרֵי זָקֵן זֶה. מֵעַתַָּה בָרוּר בְּעֵינַי, שֶׁאֵין הוּא מִבְּנֵי־הָאָדָם אֶלָּא מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. מַעֲמִיד אוֹתִי בְנִסָּיוֹן. וּבְכִן לֹא תִתְמוֹטֵט אֱמוּנָתִי בַּזָּקֵן”. כְּשֶׁהִגִיעַ הַבֹּקֶר עָלָה עַל סוּסוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ לְבָצְרָה, בִּיָרתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, נִכְנַס בַּלַּיְלָה אֶל אִמּוֹ. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִם נִתְקַיֵּם מַשֶׁהוּ מִמַּה שֶׁאָמַר לוֹ הַזָּקֵן, וְהִתְחִילָה מְנַחֶמֶת אוֹתוֹ. אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּתְעַצֵּב, בְּנִי הֶחָבִיב, אִם מַזָּלְךָ הוּא הֲרֵי בְדַעַת אַללָּה שֶׁתַּשִּׂיג אוֹתוֹ בְלִי עָמָל. מֵעַתָּה מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי אוֹתְךּ שֶׁתְּהֵא נָבוֹן וְיָשָׁר, וְשֶׁתֶּחְדַּל מִדְּבָרִים שֶׁהֱבִיאוּךָ לִידֵי מַצָּב זֶה, מֵרִקּוּד וְזִמְרָה וּבִזְבּוּז וְכַדּוֹמֶה לָזֶה”. נִשְׁבַּע לָהּ שֶׁלֹּא יַמְרֶה אֶת מַה שֶּׁהִזְהִירָה אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, אֶלָּא יִשְׁמֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר הוֹרְתָה אוֹתוֹ וְיָשִׂׂים דַּעְתּוֹ לִנְהֹג בִּתְבוּנָה. פָּרַשׁ מִכָּל הַמַּעֲשִׂים הָהֵם, מִבּוֹא בְחֶבְרַת אוֹתָם צְעִירִים וּמִכָּל הַמַּעֲשׂים הָרָעִים. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הוֹפִיעַ שׁוּב לְפָנָיו אוֹתוֹ זָקֵן בַּחֲלוֹֹם וְאָמַר לוֹ: “זַיְן אַלְאַצְנָאם, הָאַמִּיץ בַּגִּבּוֹרִים, כְּשֶׁתָּקִיץ מִשְּׁנָתְךָ אֲמַלֵּא לְךָ אֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְתִִּיךָ. קַח לְךָ אָז קַרְדֹּם וְלֵךְ אֶל אַרְמוֹֹן זֶה וָזֶה בְּמָקוֹם כָּךְ וְכָךְ לְרַגְלֵי אַרְמוֹן אָבִיךָ. שָׁם תַּחְפֹּר בָּאֲדָמָה וּמָצָאתָ אֶת אֲשֶׁר יַעֲשִׁירֶךָ”. כְּשֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ מִהֵר אֶל אִמּוֹ וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע. הָיָה מָלֵא שִׂמְחָה. וְאוּלָם הִיא צָחֲקָה לוֹ וְאָמְרָה: “בְּנִי, זָקֵן זֶה לוֹעֵג לְךָ. בָּרוּר הַדָּבָר. הֶרֶף מִמֶּנּוּ”. עָנָה וְאָמַר לָהּ: “לֹא, אִמָּא יְקָרָה, מַאֲמִין אֲנִי, שֶׁאָדָם זֶה אֱמֱת הוּא מְדַבֵּר וְאֵינוֹ מְשַׁקֵּר. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הֶעֱמִידַנִי בְּנִסָּיוֹן, וְעַכְשָׁיו רְצוֹנוֹ לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי דָבָר זֶה עַל־כָּל פָּנִים, לֹא יַעֲלֶה לְךָ בְּעָמָל. לֵךְ אֵפוֹא וַעֲשֵׂה כַאֲשֶׁר חָפַצְתָּ, נַסֵּה מַזָּלְךָ, אֶפְשָׁר תַּאֲמִין אָז לִדְבָרַי”. נָטַל קַרְדֹּם, יָרַד לְרַגְלֵי אַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן אָבִיו וְהִתְחִיל חוֹפֵר. אַחֲרֵי שֶׁחָפַר קְצַת גִּלָּה טַבַּעַת. הוֹסִיף לַחְפֹּר, וְהִנֵּה הַטַּבַּעַת מְהֻדֶּקֶת לְרִצְפָּה לְבָנָה. הֵרִים הָרִצְפָּה, יָרַד בְּמַדְרֵגוֹת וְנִתְגַּלָּה לְעֵינָיו כּוּךְ גָּדוֹל, שֶׁהָיָה רָצוּף שַׁיִשׁ כֻּלּוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו, רָאָה לְפָנָיו בְּתוֹךְ הַכּוּךְ פְּנִימָה אוּלָם, וְהָיוּ בְתוֹכוֹ שְׁמוֹנָה כַדִּים שֶׁל יָשְׁפֵה יָרוֹק. לָקַח אוֹתוֹ אוּלָם אֶת לִבּוֹ שְׁבִי, וְכָךְ אָמַר: “מִי יוֹדֵעַ מַה הוּא בְּתוֹךְ כַּדִּים אֵלֶּה”. הִתְבּוֹנֵן אֶל הַכַּדִּים מִקָּרוֹב וְגִלָּה אוֹתָם וְרָאָה שֶׁהֵם מְלֵאִים זָהָב צָרוּף. לָקַח מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ בְיָדוֹ וְהָלַךְ אֶל אִמּוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ, אוֹמֵר לָהּ: “אִמָּא, הִנֵּה רְאִי”. הִשְׁתּוֹמְמָה עַל כָּךְ וְאָמְרָה לוֹ:ֹ “בְּנִי הִזָּהֵר מִבַּזְבֵּז אוֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר בִּזְבַּזְתָּ הַזָּהָב שְֶׁלְךָ לִפְנֵי כֵן”. נִשְׁבַּע וְאָמַר: “אִמָּא יַקִּירָה, יְהֵא לִבֵּךְ שׁוֹקֵט וּבָטוּחַ בַּאֲשֶׁר לִי. מֵעַתָּה תְּהֵא דַעְתֵּךְ נוֹחָה הֵימֶנִּי”. קָמָה וְהָלְכָה עִמּוֹ. יָרְדוּ שְׁנֵיהֶם אֶל אוֹתוֹ אוּלָם, וְרָאֲתָה מַשֶּׁהוּ הַמַּקְסִים אֶת רוֹאֵהוּ, כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה אֶל הַכַּדִּים. בְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּכְּלוּ שְׁנֵיהֶם בַּכַּדִּים, רָאֲתָה פִתְאֹם בְּכַד קָטָן אֶחָד שֶׁל יָשְׁפֵה יָרֹק, מַפְתֵּחַ שֶׁל זָהָב. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, אֵין סָפֵק בְּדָבָר שֶׁדֶּלֶת לְמַפְתֵּחַ זֶה, שֶׁאֶפְשָׁׁר לְפָתְחָהּ בּוֹ”. וַעֲדַיִן הֵם מְחַפְּשִׂים, כְּשֶׁׁהִיא אוֹמֶרֶת: “אֶפְשָׁר נְגַלֶּה עוֹד מַשֶּׁהוּ”. תָּרוּ בַמָּקוֹם מִסָּבִיב, אָמְרוּ: “אֶפְשָׁר נִמְצָא דֶלֶת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גִלּוּ פִתְאֹם אַרְמוֹן נָעוּל, וְהִכִּירוּ שֶׁאוֹתוֹ מַפְתֵּחַ לוֹ הוּא. תָּחַב אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת. הוֹבִילָה לְתוֹךְ אוּלָם גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן. הָיָה רָצוּף כֻּלּוֹ שַׁיִשׁ, וְלָקַח אֶת הָעַיִן שֶׁבִי. לֹא נִרְאָה בְאוּלָם זֶה לֹא נֵר וְלֹא אֵשׁ כָּל שֶׁהֵם, רַק שְׁמוֹנָה מַצֵּבוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת. כָּל מַצֵּבָה הָיְתָה מֵאֶבֶן יְקָרָה אַחַת יְחִידָה, בְּאֵין מַשֶּׁהוּ מְחֻבָּר לָהּ. נִתְבַּלְבְּלָה דַּעַת שְׁנֵיהֶם. אָמַר זַיְן אַלְאַצְנָאם: “מַאַיִן זֶה בָּאוּ דְבָרִים אֵלֶּה?” הִתְחִיל מִסְתַּכֵּל מִסָּבִיב לוֹ וְרָאָה לְפָנָיו מָסָךְ שֶׁל מֶשִׁי, וְעָלָיו כָּתוּב כָּזֹאת: “בְּנִי, אַל תִּתְפַּלֵּא עַל דְּבָרִים אֵלֶּה. אֱמֶת הִיא שֶׁבְּעָמָל רַב רְכַשְׁתִּים לִי, וְאוּלָם יֶשְָׁנּה בָּעוֹלָם עוֹד מַצֵּבָה אַחֶרֶת הָעוֹלָה בְעֶרְכָּה פִּי־עֶשְׂרִים עַל מַצֵּבוֹת אֵלּוּ. אִם בִּרְצוֹנְךָ לִרְאוֹת אוֹתָהּ מַצֵּבָה וְלִזְכּוֹת בָּהּ, לֵךְ אֶל אַלְקָאהִרָה, שָׁם נִמְצָא עֶבֶד, מֻבָּארִךְּ שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה לְפָנִים עַבְדִּי אָנִי, וְהוּא יוֹבִילְךָ אֶל אוֹתָהּ מַצֵּבָה. מִיָּד עִם הִכָּנֶסְךָ אֶל הָעִיר אַלְקָאהִרָה, יוֹבִילְךָ הָאִישׁ אֲשֶׁר תִּפְגּשׁ רִאשׁוֹן אֶל אַלְמֻבָּארִךְּ, שֶׁכֵּן יָדוּעַ הוּא בְכָל אַלְקָאהִרָה”. כְּשֶׁקָרָא זַיְן אַלְאַצְנָאם דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר: "אִמָּא, רְצוֹנִי לִנְסֹעַ אֶל אַלְקָאהִרָה, לְחַפֵּשׂ אֶת הַמַּצֵּבָה. וְאוּלָם בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאַתּ תֹּאמְרִי: ‘אַךְ חֲלוֹם הוּא זֶה’. וְאוּלָם הִיא עָנְתָה וְאָמְרָה לוֹ: “לֹא, לְגַמְרֵי לֹֹא, בְּנִי. הֲרֵי מֵעַתָּה נִמְצָא אַתָּה בְחָסוּת הַנָּבִיא. סַע אֵפוֹא, וְאַל תַּחֲשֹׁשׁ לִכְלוּם. בְּעֶזְרַת הַמִּשְׁנֶה אֶמְשֹׁל אָנֹכִי בָאָרֶץ, סַע בְּשָׁעָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה”. קָם מִיָּד וְהִתְכּוֹנֵן מִיָּד וְנָסַע לְדַרְכּוֹ עַד הַגִיעוֹ לְאַלְקָאהִרָה. שָׁאַל לְבֵית מֻבָּארִךְּ, וְאָמְרוּ לוֹ: “אָדוֹן, הֲרֵי זֶה הָאִישׁ הֶעָשִׁיר בְּיוֹתֵר וְהֶאָצִיל בְיוֹתֵר בְּאַלְקָאהִרָה, וּבֵיתוֹ הוּא הַטּוֹב מִכֹּל לְזָר”. הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים לְפָנָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ בַיִת. דָּפַק עַל הַדֶּלֶת. פְּתָחָה לוֹ אֶחָד הָעֲבָדִִים וְשְׁאַל אוֹתוֹ: “מִי אַתָּה, וּמַה חֶפְצְךָ?” אָמַר לוֹ זַיְן אַלְאַצְנָאם: “זָר אָנֹכִי מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, שָׁמַעְתִּי עַל דְּבַר מֻבָּארִךְּ, וְעַל אוֹדוֹת זֶה שֶׁהוּא מְפֻרְסָם כְּאָצִיל, וְלָזֹאת בָּאתִי לִהְיוֹת אוֹרֵחַ אֶצְלוֹ”. וְעַל נִכְנַס הָעֶבֶד לְהָבִיא לוֹ תְשׁוּבָה, אַחֲרֵי שֶׁדִּבֵּר עִם מֻבָּארִךְּ אֲדוֹנָיו, חָזַר וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, בּוֹאֲךָ מֵבִיא בְרָכָה אֶל הַבַּיִת. הִכָּנֵס: אֲדוֹנִי מֻבָּארִךְּ מְצַפֶּה לְבוֹאֲךָ”. בָּא אֶל חָצֵר רַחֲבַת יָדַיִם, שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה עֵצִים וּמַיִם זוֹרְמִים. אַחַר־כָּךְ נִכְנַס לְאוּלָם, שׁמֻבָּארִךְּ בּוֹ דָּרַשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּרָכָה רַבָּה בָּאָה אֶל מְעוֹנֵנוּ, מִי אַתָּה הָעֶלֶם? וּלְאָן מוֹבִילָה אוֹתְךָ דַרְכֶּךָ?” אָמַר לוֹ זַיְן אַלְאַצְנָאם: “דַּרְכִּי מוֹבִילָה אוֹתִי אֶל הָעֶבֶד מֻבָּארִךְּ, עַבְדּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בָּצְרָה שֶׁנִּפְטַר לְעוֹלָמוֹ, שֶׁבְּנוֹ אֲנִי”. קָרָא מֻבָּארִךְּ וְאָמַר: “מָה אַתָּה סָח? רְצוֹנְךָ לֹאמַר שֶׁבֶּן מֶלֶךְ בָּצְרָה אַתָּה?” אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “בְּנוֹ אָנֹכִי”. אָמַר לוֹ: “וַהֲרֵי מֶלֶךְ זֶה לֹא עָזַב בֵּן אַחֲרָיו. כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּךָ?” אָמַר לוֹ: “קָרוֹב לְעֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנִים”. אָמַר לוֹ: “בַּמֶּה תוּכַל לְהוֹכִיחַ לִי, שֶׁאֶהְיֶה בָטוּחַ בַּדָּבָר, שֶׁאַתָּה בֶּן אֲדוֹנִי, מֶלֶךְ בָּצְרָה הִנֶּךָ?” אָמַר לוֹ: “יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאָבִי הֵקִים בִּנְיָן מִתַּחַת לְאַרְמוֹנוֹ, וּבְתוֹךְ בִּנְיָן זֶה אַרְבָּעִים4 כַּדִּים שֶׁל יָשְׁפֵה מְלֵאִים זָהָב, וְשֶׁבָּאוּלָם הַשֵּׁנִי שְׁמֹנֶה מַצֵבוֹת מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן עֲשׂוּיָה מֵאֶבֶן יְקָרַה אַחַת יְחִידָה, נִצֶּבֶת עַל כִּסֵּא מַלְכוּת וּכְמוֹ כֵן יָדוּעַ לְךָ שֶׁשָּׁמָּה כְתֹבֶת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵלֵךְ אֵלֶיךָ, שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ הֵיכָן הַמַּצֵּבָה הַתְּשִׁיעִית. שֶׁעֶרְכָּה הוּא כְּכָל הַשְּׁמוֹנֶה בְיַחַד”. כְּשֶׁשָּׁמַע מֻבָּארִךְּ זֹאת, כְּלוֹמַר דִּבְרֵי זַיְן אַלְאַצְנָאם, נָפַל לְרַגְלָיו, וְהִתְחִיל מְנַשֵּׁׁק יָדָיו, אוֹמֵר: “אָמְנָם כֵּן, בֵּן אֲדוֹנִי אַתָּה”. הוֹסִיף וְאָמַר: “נָגִיד וּמְצַוֶּה שֶׁלִי, הֲרֵי אֲנִי עוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה לְכָל נִכְבַּדֵּי אַלְקָאהִרָה. כְּלוּם תִּרְצֶה רוּם מַעֲלָתְךָ, לְכַבְּדֵנוּ בִּהְיוֹתְךָ עִמָּנוּ?” אָמַר לוֹ זַיְן אַלְאַצְנָאם: “בְּרָצוֹן רַב אֶעֱשֶׂה זֹאת”. הָלַךְ הָעֶבֶד מֻבָּארִךְּ לִפְנֵי אֲדוֹנָיו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוּלָם, שֶׁבּוֹ נֶאֶסְפוּּ כָל נִכְבַּדֵּי אַלְקָאהִרָה. צִוָּה מֻבָּארִךְּ לְהָבִיא אֶת הָאֲרוּחָה. וְהֵבִיאוּ, יָשַׁב כַּאן זַיְן אַלְאַצְנָאם בֶּן מֶלֶךְ בָּצְרָה, בְּשָׁעָה שֶׁמֻּבָּארִךְּ עוֹמֵד לְפָנָיו וּמְשַׁמְּשׁוֹ. הִצְלִיב כַּמָּה פְעָמִים אֶת זְרוֹעוֹתָיו עַל חָזֵהוּ, וּלְעִיתִּים כָּרַע. תָּמְהוּ הָאוֹרְחִים עַל כָּך. כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁמֻּבָּארִךְּ הָאִישׁ הַנִּכְבָד מִכֹּל בְּאַלְקָאהִרָה, יְשַׁמֵּשׁ נַעַר זֶה? וְהיוּ כֻלָּם אוֹבְדֵי עֵצָה, שֶׁלֹּא יָדְעוּ, מֵאַיִן בָּא אָדָם צָעִיר זֶה. אַחֲרֵי שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהָיָה לִבָּם טוֹב עֲלֵיהֶם, פָּתַח מֻבָּארִךְּ וְאָמַר: “אַתֶּם הָאֲנָשִׁים, אַל תִּתְמְהוּ עַל זֶה שֶׁשִּׁמַּשְׁתִּי בָחוּר זֶה, בְּחָלְקִי לִי כָל הַכָּבוֹד כֻּלּוֹ. מֵחוֹבָתִי הוּא זֶה, שֶׁכֵן הוּא בְנוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי שֻׂלְטָאן בָּצְרָה הוּא. אָבִיו נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בִלְתִּי מְשֻׁחְרָר, שֶׁכֵּן עַבְדּוֹ הָיִיתִי, שֶׁקָּנַנִי בְמָמוֹנוֹ. מִשּׁוּם כָּך הָיְתָה זֹאת הַיּוֹם מֵחוֹבָתִי לְשַׁׁמֵּשׁ אֶת אֲדוֹנִי, וְכָל הוֹן וּרְכוּשׁ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אִתִּי, שֶׁלוֹ הוּא. כְּלוּם אֵינוֹ שַׁיָּךְ לִי”. מִיָד קָמוּ כָל הַנֶּאֱסָפִים, וְחָלְקוּ לַשֻּׂלְטָאן כָּבוֹד וּבְרָכוֹת כָּרָאוּי לוֹ, אָמַר: “אַתֶּם הָאֲנָשִׁים, מַצְהִיר אֲנִי לְעֵינֵיכֶם, וְאַתֶּם עֵדַי, שֶׁאַתָּה מַבְּרוּךְּ בֶּן־חוֹרִין אַתָּה מֵעַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, וְשֶׁכָּל הָרְכוּשׁ שֶׁבְּיָדְךָ רְכוּשְׁךָ הוּא, וּשְׁאַל מִמֶּנִּי כָּל חֶסֶד שֶׁבִּרְצוֹנְךָ וַאֲנִי מְמַּלְּאוֹ לְךָ”. נָשַׁק מֻבָּארִךְּ אֶת יָדוֹ וְהוֹדָה לוֹ עַל חַסְדוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שֶׁיִּיטַב לְךָ. רְכוּשׁ זֶה שֶׁעִמִּי רַב מִדַּי הוּא לִי”. נִשְׁאַר זַיְן אַלְאַצְנָאם שָׁם שְׁלשָׁה, אַרְבָּעָה יָמִים, כְּשֶׁנִּכְבֵּדֵי אַלְקָאהִרָה בָּאִים, שׁוֹאֲלִים לִשְׁלוֹמוֹ וְיושְׁבִים עִמּוֹ לַשֻּׁׁלְחָן, סוֹעֲדִים, עַד אֲשֶׁר נָח דַּיּוֹ. אַחַר־כָּךְ אָמַר: “מֻבָּארִךְּ, הִגִּיעָה שַׁעְתֵּנוּ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ”. אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי, אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁהַדָּבָר שֶׁבָּאתָ לְחַפְּשׂוֹ, קָשֶׁה לְהַשִּׂיג הוּא, עַד כְּדֵי לְהָבִיא עַצְמְךּ בְּסַכָּנָה. עָנָה זַיְן אַלְאַצְנָאם וְאָמַר לוֹ: “שְׁמַע נָא, מֻבָּארִךְּ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁעשֶׁר יְשֻׁלַּם בְּדָם. וְאוּלָם אַף גַּם זֹאת שֶׁכְּלוּם לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בִרְצוֹן הָרַחֲמָן. אִי לְזֹאת חֲזַק וְהִתְחַזֵּק וְאַל תְּפַחֵד”. צִוָּה מֻבָּארִךְּ אֶת אנשׁיו לַעֲשׂוֹת אֶת הַהֲכָנוֹת לַנְּסִיעָה, צִיְּדוּ הֹכֹּל. הִתְפַּלְּלוּ כֻלָּם הַתְּפִלָּה, בְטֶרֶם עָלוּ עַל הַסּוּסִים וְקָרְאוּ אֶת הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַקֻּרְאָן, קִפְּלוּ אֶת הַסֵּפֶר וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם בַּחֲסוּת הָרַחֲמָן. יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וָיוֹמָם, וְרָאוּ בְכָל יוֹם דְּבָרִים הַמְּבַלְבְּלִים אֶת הַדַּעַת, דְּבָרִים שֶׁלֹּא רָאוּ בְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם. כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ לִמְחוֹז־חֶפְצָם, יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם, פָּקַד מֻבָּארִךְּ עַל אֲנָשָׁיו וְאָמַר: “שְׁבוּ כָאן וְשִׁמְרוּ עַל הַסּוּסִים עַד שֶׁנָּשׁוּב אֲלֵיכֶם”. הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וְאָמַר מֻבָּארִךְּ: “אֲדוֹנִי, כָּאן זְקוּקִים לְאֹמֶץ־לֵב רָב. כָּאן הִנְנוּ בְאֶרֶץ הַמַּצֵּבָה שֶׁבָּאתָ לְחַפֵּשׂ”. נָסְעוּ הָלְאָה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְיָם גָּדוֹל. אָמַר מֻבָּארִךְּ: “אֲדוֹנִי, דַּע לְךָ רֵאשִׁית כָּל, שֶׁסְפִינָה קְטַנָה, דּוֹמָה לְסִירַת טִיּוּל תָּבוֹא, וְעָלֶיהָ נֵס תָּכֹל, וְהִיא עֲשׂוּיָה עֵץ צַנְדָּל וְעִנְבָּר. וְהֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ עֵצָה, שֶׁעָלֶיךָ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת”. אָמַר לוֹ זַיְן־אַלְאַצְנָאם: “וּמָה הָעֵצָה?” אָמַר לוֹ: “בְּאוֹתָהּ סִירָה נִמְצָא מְשִׁיטָהּ שֶׁדְּמוּתוֹ אֲיֻמָּה. הִשָּׁמֶר־לְךָ מִדַּבֵּר אֵלָיו שֶׁאִם כֵּן אַתָּה טוֹבֵעַ. שָׁם הָאָרֶץ שֶׁעָלֶיהָ שׁוֹלֵט מֶלֶךְ הָרוּחוֹת. וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה לְפָנֶיךָ מַעֲשֵׂה־הָרוּחוֹת הוּא”. וַעֲדַיִן לֹא גָמַר עַד שֶׁכְּבָר בָּאָה הַסִּירָה, שֶׁרֵיח עֵץ הַצַּנְדָּל וְהָעִנְבָּר עוֹלֶה הֵימֶנָּה, וְיָשַׁב בְּתוֹכָה הַמַּסִּיע אוֹתָהּ, רֹאשׁוֹ רֹאשׁ פִּיל וְגוּפוֹ גּוּף שֶׁל חַיַּת־טֶרֶף. כְּשֶׁהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם לִפֵּף אֶת חַרְטֻמּוֹ מִסָּבִיב לִשְׁנֵיהֶם וְהִכְנִיסָם לְתוֹךְ סִירָתוֹ. שָׁט עִמָּם הָלְאָה, עַד שֶׁעָבְרוּ אֶת הַיָּם וְחָזְרוּ לַיַּבָּשָׁה. כְּשֶׁׁצָּעֲדוּ לִפְנֵיהֶם הָלְאָה רָאוּ עֲצֵי־עִנְבָּר וָאָהֳלִים וַעֲצֵי צַנְדַל, פֵּרוֹת מֵשִׁיבֵי נֶפֶשׁ וּפְרָחִים מְשַׂמְּחֵי לֵב. וְקוֹלוֹת הָעוֹפוֹת הִשְׁמִיעוּ זְמִירוֹתֵיהֶם נוֹטְלִים דַּעְתָּם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם בְּצִלְצוּלָן. אָמַר לוֹ מֻבָּארִךְּ: “כֵּיצַד אַתָּה רוֹאֶה מָקוֹם זֶה, אֲדוֹנִי?” אָמַר לוֹ: “דוֹמֶה אֲנִי שֶׁגַּן־עֵדֶן הוּא, שֶׁיָּעַד הַנָּבִיא, – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – לַאֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ מִצְווֹתָיו”. הִמְשִׁיכוּ בְדַרְכָּם, עַד שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי אַרְמוֹן גָּדוֹל, שֶׁהָיָה כֻלּוֹ מִזְּמָרַגְדִּין וְאֹדֶם, וּשְׁעָרָיו זָהָב טָהוֹר. הָיָה גֶּשֶׁר לִפְנֵי אַרְמוֹן זֶה, מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ חֲמִשִּׁים בָּאַמָּה. בִּקְצֵה גֶּשֶׁר זֶה עָמַד חַיָּל שֶׁל רוּחוֹת אֲיֻמִּים לְמַרְאֶה, מְכֹעָרִים מֵאֵין כְּמוֹהֶם, עִמָּם רְמָחִים כְּבֵדִים שֶׁל פְּלָדָה, שֶׁהָיוּ נוֹצְצִים בַּשֶּׁמֶשׁ כִּבְרָקִים. אָמַר לוֹ מֻבָּארִךְּ: “אַל תִּתְקָרֵב יוֹתֵר, עַד שֶׁיִּתְּנוּ לְךָ פְּקֻדָּה לְכָךְ”. הוֹצִיא מִתּוֹךְ בִּגְדּוֹ אַרְבַּע גְּזָרוֹת שֶׁל מֶשִׁי. חָגַר אַחַת מֵהֶן לְמָתְנָיו. שָׂם שְׁנִיָּה עַל כְּתֵפוֹ, וּמָסַר אֶת הַשְּׁתַּיִם הָאֲחֵרוֹת לְזַיְן אַלְאַצְנָאם, שֶׁעָשָׂה כָמֹהוּ. פָּרַשׂ לִפְנֵי כָל אֶחָד מֵהֶם אֶרֶג שֶׁל מֶשֶׁי לָבָן, הוֹצִיא מִתּוֹךְ כִּיסוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמִינֵי בְשָׂמִים, כְּעִנְבָּר וַאֲהָלִים. יָשַׁב כָּל אֶחָד מִשְׁׁנֵיהֶם עַל אֶרֶג, וּפָתַח מֻבָּארִךְּ בִּדְבָרִים אֵלֶּה אֶל זַיְן אַלְאַצְנָאם, מְלַמְּדוֹ לְהַגִּיד אוֹתָם לִפְנֵי מֶלֶךְ הָרוּחוֹת, לֵאמֹר: “בְּחָסוּתְךָ הִנֵּנוּ”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁבִּרְצוֹנִי לְהַשְׁבִּיעוֹ עַכְשָׁו, שֶׁיְקַבְּלֵנוּ בְחִבָּה, וְשִׂים דַּעְתְּךָ שֶׁבְּסַכָּנָה אֲנַחְנוּ, וּלְכָךְ אֲנִי דוֹאֵג. אִם יְקַבְּלֵנוּ מִבְּלִי עֲשׂוֹת רָעָה לָנוּ, יְקַבֵּל צוּרַת בֶּן־אָדָם יָפֶה לְהַפְלִיא. אַך אִם נָבוֹא לְמָקוֹם זֶה מִבְּלִי שֶׁיִּרְצֶה בְכָךְ, יְקַבֵּל צוּרָה מְכֹעָרָה הַנּוֹרָאָה לְמַרְאֶה. וְאִם אַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ אֵפוֹא, בְצוּרָה יָפָה, עֲמֹד הָכֵן לְפָנָיו, קַבֵּל פָּנָיו בַּבְּרָכָה”. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. הוֹסִיף מֻבָּארִךְּ וְאָמַר לוֹ: "בִּרְכָתְךָ תְּהֵא לְמֶלֶךְ הָרוּחוֹת וְשַׁלִּיט הָאֲדָמָה, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: ‘אָבִי מֶלֶךְ בָּצְרָה, שֶׁהַמָּוֶת לְקָחוֹ מֵאִתָּנוּ, וְאֵין זֶה נֶעֱלָם מִמֶּךָּ, אַחֲרֵי שֶׁלְּקַחְתּוֹ בַחֲסוּתְךָ, וְעַכְשָׁו בָּאתִי לִזְכּוֹת בְּחָסוּתְךָ, כְּפִי שֶׁהָיְתָה לוֹ לְאָבִי’. וְעוֹד אָמַר לוֹ מֻבָּארִךְּ: "אִם מֶלֶךְ הָרוּחוֹת יְקַדְּמֵנוּ בְפָנִים מַבִּיעִים אֹשֶׁר, יִשְׁאָלְךָ בְלִי־סָפֵק וְיֹאמַר לְךָ: “שְׁאַל מִמֶּנִּי אֶת אֲשֶׁר תִּשְׁאַל שֶׁאֲמַלֵּא בַקָּשָׁׁתְךָ”. אָז תֹּאמַר לוֹ: ‘אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵהוֹד מַלְכוּתְךָ אֶת הַמַּצֵּבָה הַתְּשִׁיעִית הַיְקָרָה מִכֹּל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ, הוֹד מַלְכוּתְךָ, לְתִתָּה לְאָבִי’. אַחֲרֵי שֶׁהוֹרָה מֻבָּארִךְּ אֶת אֲדוֹנָיו זַיְן אַלְאַצְנָאם, כֵּיצַד לְדַבֵּר עִם מֶלֶךְ הָרוּחוֹת וְהֶרְאָה לוֹ כֵּיצַד יְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ אֶת הַמַּצֵּבָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ, הִתְחִיל לוֹחֵשׁ אֶת לַחַשׁ־הַקְּסָמִים. אַחֲרֵי רֶגַע קַל הִתְחִילוּ בְרָקִים לְהַבְרִיק וּרְעָמִִים לְהַרְעִים וּבָאָה אֲפֵלָה שֶׁכִּסְּתָה אֶת פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וּמִיָּד הִתְנַשְּׂאָה רוּחַ חֲזָקָה וְרַעַשׁ נוֹרָא, עַד שֶׁנִדְּמֶה הָיָה שֶׁהָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת. כָּזֹאת לֹא תִּשָּׁׁמַע אִם לֹא בְיוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים. אָמַר זַיְן אַלְאַצְנָאם: “אָכֵן יוֹם גָּדוֹל הוּא זֶה”. וּכְשֶׁעָבַר עָלָיו כָּל זֶה, רָעַד בְּכָל גּוּפוֹ, גָּדַל פַּחֲדוֹ מִכָּל זֶה, שֶׁלֹּא רָאָה כְמוֹתוֹ בְכָל יְמֵי חַיָּיו וְלֹא שָׁמַע. הִתְחִיל מֻבָּארִךְּ מְחַיֵּךְ וְאְָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, זֶה שֶׁאַתָּה מְפַחֵד מִפָּנָיו, זֶהוּ מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ, שֶׁכֵּן זֶהוּ הַמְּבַשֵׂר לָאשֶׁר, שְׂמַח אֵפוֹא וּשְׂבַע רָצוֹן”. מִיָד נִתְבַּהֵר הָעוֹלָם שׁוּב וְשָׁקַט, וְרִשְׁרְשׁוּ רוּחוֹת נְעִימִים נוֹתְנוֹת רֵיחַ טוֹב. בָּא מֶלֶךְ הָרוּחוֹת בְּצוּרַת אָדָם שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ לְיֹפִי וָחֵן. הִסְתַּכֵּל בִּשְׁנֵיהֶם בְּפָנִים מְפִיקִים יְדִידוּת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַנָּסִיךְ, הִבִּיעַ אֶת הַשְּׁלוֹמוֹת וְהַבְּרָכוֹת הָרוֹחֲשׁוֹת כָּבוֹד, כְּפִי שֶׁהוֹרָה אוֹתוֹ מֻבָּארִךְּ. עָנָה לְעֻמָּתוֹ הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁשִּׁנָּיו הַמְּפִיקוֹת רָצוֹן נִגְלוֹת מִתּוֹךְ פִּיו: “נָסִיךְ זַיְן אַלְאַצְנָאם, יָדִיד הָיִיתִי לְאָבִיךָ, מֶלֶךְ בָּצְרָה, וּבְכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֶצְלִי הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ אַחַת מֵאֵלֶּה הַמַּצֵּבוֹֹת שֶׁרָאִיתָ. אֵלֶּה שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן עֲשׂוּיָה מֵאֶבֶן־יְקָרָה אַחַת יְחִידָה, וְאַתָּה תַּעֲמֹד אֶצְלִי בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד מְכֻבָּד שֶׁהָיָה אָבִיךָ עוֹמֵד וְאַף גַּם בְּרָם יוֹתֵר. בְּטֶרֶם נִפְטַר לְעוֹלָמו, הִטַּלְתִּי עָלָיו לִכְתֹּב אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁרָאִיתָ עַל גַּבֵי גִזְרַת הַמֶּשִׁי, וְאָז הִבְטַחְתִּיו לָקַחַת גַּם אוֹתְךָ בַּחֲסוּתִי כְּפִי שֶׁהָיָה הוּא, וְשֶׁאֶתֵּן לְךָ אֶת הַמַּצֵּבָה הַתְּשִׁיעִית, שֶׁרָאִיתָ, יַחַד. עַכְשָׁו רְצוֹנִי לְמַלֵּא הַבְטָחָתִי שֶׁהִבְטַחְתִּי לְאָבִיךָ, בְּתִתִִּי לְךָ חֲסוּתִי”. הוֹסִיף וְאָמַר: “הָאִישׁ שֶׁרָאִיתָ בַּחֲלוֹם, אוֹתוֹ זָקֵן, אֲנִי הוּא. וַאֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לְךּ לַחְפֹּר בַּחֲצַר הָאוֹצָר, שֶׁבּוֹ מָצָאתָ אֶת הַכַּדִּים הַמְּלֵאִים זָהָב וְהַמַּצֵּבוֹת מֵהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. אַף יוֹדֵע אָנֹכִי לְשֵׁם מַה בָּאתָ הֵנָּה, שֶׁכֵּן אֲנִי הוּא הַיְסוֹד לְבוֹאֲךָ הֵנָּה. וַהֲרֵינִי לְמַלֵּא לְךָ מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי בוֹאֲךָ. וְאוּלָם הִשָּׁבַע לִי שְׁבוּעַת־קֹדֶשׁ. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא תְפִירֶנָּה לְעוֹלָם, שֶׁתַּחֲזֹר וְתָבוֹא אֵלַי עִם נַעֲרָה צְעִירָה בַּת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֶה, שֶׁאֵין כָּמוֹהָ לְיֹפִי, וְשֶׁתִּשׁמֹר עָלֶיהָ בֶאֱמוּנָה וְשֶׁלֹּא תִפְגַּע בָּהּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ שֶׁאַתָּה בָא עִמָּהּ”. נִשְׁבַּע לוֹ הַנָּסִיךְ זַיְן שְׁבוּעַת־קֹדֶשׁ, אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אַתָּה רַק כָּבוֹד רַב אַתָּה חוֹלֵק לִי בַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ עָלַי. וְאוּלָם קשִׁי אֶחָד אֲנִי רוֹאֶה בָזֶה. יְהִי אֲשֶׁר אֶמְצָא אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, כֵּיצַד אֵדַע אֶת הַתְּכוּנוֹת שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בָהּ?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “זַיְן, צָדַקְתָּ, שֶׁכֵּן אֵין בְּנֵי הָאָדָם יְכֹלִים לְהַכִּיר זֹאת”. הוֹסִיף וְאָמַר: “אַל תְּהֵא דוֹאֵג לְקשִׁי זֶה, מַרְאָה אֲנִי מוֹסֵר לְיָדְךָ. וּכְשֶׁאַתָּה מוֹצֵא אֶת הַנַּעֲרָה וּמִסְתַּכֵּל בָּהּ וְיָפְיָהּ נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֶיךָ, פְּתַח אֶת הַמַּרְאָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, וְרָאִית אִם צַחָה הִיא וְאֵין כְּתָמִים כֵּהִים בָּהּ, וְיָדַעְתָּ שֶׁהַנַּעֲרָה בְתוּלָה אֵין פְּגַם בָּהּ. וּבָהּ כָּל הַתְּכוּנוֹת שֶׁמָנִיתִי לְפָנֶיךָ. וְאִם אֵין הִיא כֵּן, יִתְגַלֶּה לְפָנֶיךָ שֶׁהַמַּרְאָה כֵּהָה הִיא וּמְכֻסָּה אָבָק. וְיָדַעְתָּ שֶׁהַנַּעֲרָה פְּסוּלָה. הִזָּהֵר מִקַּחְתָּהּ. אַךְ אִם אַתָּה מוֹצֵא אֶת הַנְּכוֹנָה, הָבֵא נָא זֹאת אִתּךָ. אַךְ אִם לֹא תִשְׁמֹר אֱמוּנָה לָהּ, עָלַי לָקַחַת אֶת נַפְשֶׁךָ”. נִשְׁבַּע הַנָּסִיךְ זַיְן שְׁבוּעַת אֱמוּנִים, שְׁבוּעַת בְּנֵי־מְלָכִים, שֶׁלֹא יָפֵר דְּבָרוֹ. נָתַן הַשִַּׁלִּיט אֶת הַמַּרְאָה לָעֶלֶם, וְאָמַר: “בְּנִי, קַח מַרְאָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ דִבַּרְתִּי אֵלֶיךָ. וּמֵעַתָּה יָכֹל אַתָּה לִנְסֹעַ, אֵין מְעַכֵּב אוֹתְךָ”. חָזְרוּ מִיָּד הָעֶבֶד מֻבָּארִךְּ וְהַנָּסִיךְ זַיְן אַלְאַצְנָאם אֶל חוֹף הַיָּם, אַחֲרֵי פְרִידָה מִמֶּלֶךְ הָרוּחוֹת. מִיָּד בָּא אַחַד הָרוּחוֹת שֶׁרֹאשָׁם רֹאשׁ פִּילִים וְשֵֶׁהשִׁיטוּ אֶת הַסִּירָה. עָבְרוּ אִתּוֹ אֶת הַיָּם, וְהָיָה זֶה בִפְקֻדַּת שַׁלִּיט־הָרוּחוֹת. חָזְרוּ מֻבָּארִךְּ וְהַנָּסִיךְ זַיְן אַלְאַצְנָאם אֶל אַלְקָאהִרָה. שָׁהָה שָׁם הַנָּסִיךְ זְמָן קָצָר אֵצֶל מֻבָּארִךְּ לָנוּחַ. אַחַר כָּך אָמַר לוֹ: “הָבָה נִסַּע אֶל מְדִינַת בַּגְדָאד לִמְצֹא אֶת הַנַּעֲרָה כְּפִי בַקָּשַׁת מֶלֶךְ הָרוּחוֹת”. אָמַר לוֹ מֻבָּארִךְּ: “שַׁלּיטִי, הֲרֵי אָנוּ בְּאַלְקָאהִרָה עִיר הֶעָרִים וּפֶלֶא הָעוֹלָם. עָלֵינוּ לִמְצֹא כָאן אֶת הַנַּעֲרָה, וְאֵין אָנוּ זְקוּקִים לָלֶכֶת לְאֶרֶץ רְחוֹקָה”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ “נָכוֹן דִּבַּרְתָּ, מֻבָּארִךְּ. וְאוּלָם בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ נוּכַל לִמְצֹא נַעֲרָה כָזֹאת? מִי יְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ בַּעֲבוּרֵנוּ?” אָמַר לוֹ: “אַל תִּדְאַג לְכָך, אֲדוֹנִי. יוֹדֵע אֲנִי כָאן זְקֵנָה – אֲרוּרָה תִהְיֶה – אִשָּׁה חֲכָמָה וּמְלֵאָה עָרְמָה. זֹאת תּוּכַל וַדָּאי לְמַלֵּא תַּפְקִיד כָּזֶה”. מִיָּד הֵבִיא מֻבָּארִךְּ אֶת הַזְּקֵנָה, וְהוֹדִיעַ לָהּ מַה שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת, אוֹמֵר לָהּ: “שְׂכָרֵךְ רַב אִתִּי אִם תְּמַלְּאִי תַפְקִיד זֶה בְּכָל מֶרֶץ”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, מְמַלְּאָה אֲנִי תַּפקִיד זֶה וּשְׁאֵלָתְךָ תִּנָּתֵן לְךָ מִיָּד, שֶׁכֵּן לְפָנַי נְעָרוֹת, עוֹלוֹת עַל כֹּל בְּיֹפִי וָחֵן, וְכֻלָּן בְּנוֹת אֲנָשִׁׁים נִכְבָּדִים הֵן”. וְאוּלָם – אַתֶּם הַשּׁוֹמְעִים לַסּפּוּר – הִיא לֹא יָדְעָה עַל דְּבַר הַמַּרְאָה. הָלְכָה אֵפוֹא הָעִירָה, וְאַחֲרֵי שֶׁמָּצְאָה חֲבוּרָה שֶׁל עֲלָמוֹת, כֻּלָּן בְּנוֹת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֶה וּשְׁלֵמוֹת בְּיֹפִי וָחֵן, הוֹצִיא זַיְן אַלְאַצְנָאם אֶת הַמַּרְאָה וְהִסְתַּכֵּל בַּנְּעָרוֹת בַּמַּרְאָה. רָאָה שֶׁהַמַּרְאָה נַעַשְׂתָה כֵּהָה וְקוֹדֶרת. וְלֹא רָאָה גַּם בְּאַחַת מַהֶן בְּהִירוּת בַּמַּרְאָה. גָּמַר בְּדַעְתּוֹ לָלֶכֶת לְבַגְדָאד, כְּשֶׁלֹּא עָלָה בְיָדוֹ לִמְצֹא בְאַלְקָאהִרָה נַעֲרָה שְׁלֵמָה לִצְנִיעוּת וּלְטֹהַר. נָסְעוּ שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָאד. שָׂכְרוּ לָהֶם שָׁם אַרְמוֹן גָּדוֹל בְּתוֹךְ הָעִיר וְשָׁכְנוּ בְתוֹכוֹ. וְהָיוּ כִמְעַט כָּל נִכְבַּדֵּי הָעִיר סוֹעֲדִים עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ, וּמַה שֶּׁנוֹתַר מִן הַסְּעוּדוֹת, הָיוּ מְחַלְּקִים לַעֲנִיִּים וּלְנִצְרָכִים. וְהָיוּ סוֹעֲדִים עַל שֻׁלְחָנוֹ גַּם כָּל אֵלֶּה שֶׁבָּאוּ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק אֶל הַמִּסְגָדִים, עַד שֶׁגָּדַל שֵׁם תְּהִלָּתוֹ בָּעִיר, וְלֹא שׂוֹחֲחוּ בְּבַגְדָאד אֶלָּא עַל דְּבַר זַיְן אַלְאַצְנָאם, בִּדְבַר נְדִיבוּתוֹ וְרֹב עָשׁרוֹ. אֵרַע שֶׁהָיָה בְאַחַד הַמִּסְגָּדִִים אִמָאם עָלוּב בֶּן־בְּלִיַעַל וּמְקַנֵּא, כָּזֶה שֶׁאֵין לִמְצֹא שָׁפֵל מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ בְגֵיהִנֹּם, וְהָיָה גָר בְּקִרְבַת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנָסִיךְ זַיְן אַלְאַצְנָאם. גָּבְרָה עָלָיו קִנְאָתוֹ בַּנָּסִיךְ זַיְן אַלְאַצְנָאם, עַד כְּדֵי זֶה שֶׁהִתְחִיל לְחַפֵּשׂ עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ, כֵּיצַד לְהַזִּיק לוֹ. וְהָיְתָה הַקִּנְאָה עַל פִּי הָרֹב רַק בְּלֵב הָעֲשִׁירִים. עָמַד הָאִמָאם יוֹם אֶחָד בִּשְַׁׁעת תְּפִלַּת בֵּין־הָעַרְבַּיִם וְהִתְחִיל נוֹשֵׂא דְבָרוֹ: “אַחַי, שִׁמְעוּ אֵלַי, רְאוּ, בְּעִירֵנוּ גּר אִישׁ נָכְרִי; אֶפְשָׁר כְּבָר שְׁמַעְתֶּם עַל אֹדוֹתָיו וְעַל בִּזְבּוּזָיו שֶׁהוּא מְבַזְבֵּז, הָעוֹבְרִים עַל כָּל מִדָּה. מְשָׁעֵר אָנֹכִי שֶׁגַּנָּב הוּא בַּנֵּכָר, וּבָא לְהוֹצִיא כָאן מַה שֶּׁגָּנַב בִּמְקוֹמוֹ”. עוֹד אָמַר: “אַחַי, עֵצָה טוֹבָה אֲנִי מַשִּׂיא אֶתְכֶם, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, הִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי בֶּן־בְּלִיַעַל זֶה. אֶפְשָׁרִי הוּא שֶׁאִלּוּ הָיָה הַכַּלִיף נוֹהֵג בִּזְבּוּז כָּאִישׁ הַזֶּה, הָיָה אָסוֹן יוֹרֵד עַל רָאשֵׁיכֶם. אֲנִי אֶרְחֲצָה בנִקָּיוֹן כַּפַּי אַף גַּם אִם אַתֶּם תֶּחְטָאוּ. רְאוּ, הִזְהַרְתִּיכֶם, וְעַתָּה עֲשׂוּ כַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם”. עָנוּ לוֹ כָל הַנּוֹֹכְחִים כֻּלָּם יַחְדָּו קוֹל גדוֹל וְאָמְרוּ: “כָּל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ נַעֲשֶׂה, אַבּוּ־בַּכְּר, אִמָאם דַּת מֻחַמָּד”. הִתְחִיל אִמָאם אָרוּר זֶה לְחַבֵּר תְּלוּנָה אֶל הַכַּלִיף נֶגֶד הַנָּסִיךְ זַיְן אַלְאַצְנָאם. וְאוּלם הַמִּקְרֶה רָצָה שֶׁהָעֶבֶד מֻבָּארִךְּ הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּמִּסְגָּד, וְשָׁמַע דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִמָאם בֶּן־הַבְּלִיַעַל. לֹא שָׁהָה, אֶלָּא חָזַר הַבַּיְתָה, לָקַח מֵאָה דִינָר זָהָב וְקָשַׁר אוֹתָם בְּתוֹךְ חֲבִילָה שֶׁל אֲרִיגִים שֶׁל מֶשִׁי. מִכָּל מַה שֶּׁאֵינוֹ כָבֵד לָשֵׂאת וְרַב לְעֶרֶךְ. לְקָחָם וּמִהֵר חִישׁ אֶל בֵּית האִמָאם. דָּפַק על הַדֶּלֶת וְיָצָא הָאִמָאם, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְשָׁאַל בְּזַעַם וְאָמַר: “מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, וּמִי אַתָּה?” עָנָה מֻבָּארִךְּ וְאָמַר לוֹ: “עַבְדְךָ אָנֹכִי אֲדוֹנִי הָאִמָאם אַבּוּ־בַּכְּר, בָּא אֲנִי מֵאֵת אֲדוֹנִי הַנָּסִיךְ זַיְן אַלְאַצְנָאם, שֶׁשָּׁמַע עַל דְּבַר תּוֹרָתְךָ וּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים וּמְבַקֵּשׁ הוּא לָבוֹא לְהַכָּרַה אִתְּךָ. וּלְכָךְ רְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת כַּחוֹבָה עָלָיו, וְשָׁלַח אוֹתִי עִם אֲרִיגִים אֵלֶּה וְכִיס זֶה וּמְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ שֶׁלֹּא לִכְעֹס, שֶׁכֵּן אֵין זֶה אֶלָּא בְמִקְצָת מִן הַמִּקְצָת מִמַּה שְֶּׁמַּגִּיעַ לְמַעֲמָדְךָ וּלְרוּם מַעֱלָתְךָ”. וְעֲדַיִן לֹא רָאָה אַבּוּ־בַּכְּר אֶת הַזָּהָב וְאֶת חֲבִילַת הָאֲרִיגִים, כְּשֶׁאָמַר: “שַׁלִּיטִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי סְלִיחַת אֲדוֹנְךָ הַנָּסִיךְ, וּמִתְבַּיֵּשׁ אֲנִי בְפָנָיו וּמַכְבִּיד עַל לִבִּי, שֶׁלֹּא מִלֵאתִי חוֹבָתִי. מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ, שֶׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּסְלַח לִי עַל שֶׁשִָׁהיתִי מִכָּךְ. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אֲמַלֵּא חוֹבָתִי וְאֵלֵךְ אֵלָיו לָתֵת לוֹ הַכָּבוֹד הָרָאוּי לְמַעֲלָתוֹ”. אָמַר לוֹ מֻבָּארִךְּ: “אֲדוֹנִי הַנָּסִיךְ יִמָּלֵא חֶפְצוֹ בִּרְאוֹתוֹ פְנֵי רוּם־מַעֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר יָבוֹא אֲלֵיכֶם”. נָשַׁק מֻבָּאִרִךְּ אֶת יַד האִמָאם וְחָזַר הַבַּיְתָה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־בַּכְּר, הִנֵּה בָא מִמָּחֳרָת הַבֹּקֶר לִתְפִלַּת הַבֹּקֶר אֶל הַמְִּסָּגד וּפָתַח וְאָמַר: “אַחַי, שִׁמְעוּ אלי, דְּעוּ שׁאֵין הַקִּנְאָה פוֹגַעַת רַק בַּעֲשִׁירִים וּבַנִכְבָּדִים. אֵין הִיא פוֹגַעַת בַּעֲנִיּים וּבַנִּצְרָכִים. הַאֲזִינוּ אֵפוֹא לִדְבָרַי. הָאִישׁ הַנָּכְרִי שֶׁעָלָיו דִּבַּרְתִּי לִפְנֵיכֶם אֶתְמוֹל הוּא נָסִיךְ מִמּוֹצָא אָצִיל וָרָם. אֵין הוּא כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לִי מְקַנְּאִים אֲחָדִים, שֶׁאָמְרוּ עָלָיו שֶׁגַּנָּב הוּא. הִזָּהֲרוּ אֵפוֹא, אַחַי, שֶׁלֹּא יִפְגַּע אַף אִישׁ מִכֶּם בִכְבוֹדוֹ שֶׁל אָדָם זֶה בִּדְבָרִים, שֶׁכֵּן אִי־אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁכֹּן אִישׁ כָּזֶה בָעִיר, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע עָלָיו הַכַּלִיף”. וְכָכָה הֵסִיר הָאִמָאם אַבּוּ־בַּכְּר אֶת הַחֲשָׁד הָרַע מִתּוֹךְ רֹאשָׁם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם שֶׁאִתָּם דִּבֵּר עַל דְּבַר הַנָּסִיךְ זַיְן אַלְאַצְנָאם. אַחַר שֶׁחָזַר הַבַּיְתָה מִתְּפִלַּת הַשַּׁחַר, לָבַשׁ אֶת בֶּגֶד הַשְּׂרָד שֶׁלּוֹ, שׁוּלָיו נִגְרָרִִים וְשַׁרְווּלָיו תְּלוּיִים אֲרֻכִּים, שָׂם פָּנָיו אֶל מִשְׁכַּן הַנָּסִיךְ וְנִכְנַס אֶל הָאוּלָם. הֶרְאָה לוֹ הַנָּסִיךְ זַיְן, שֶׁהָיָה עֶלֶם בַּעַל־נִמּוּסִין, אֶת הַכָּבוֹד הָרָאוּי לוֹ, וְהוֹשִׁיבוּ עַל כַּר גָּבוֹהַּ. צִוָּה לְהָבִיא קָפֶה עִם עִנְבָּר וַאֲרוּחַת־בֹּקר, וְאַחֲרֵי שֶׁגָּמְרוּ סְעוּדָתָם, הִתְחִילוּ מְשוֹחֲחִים בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים. שָׁאַל הָאִמָאם אַבּוּ־בַּכְּר אֶת הַנָּסִיךְ, אָמַר לוֹ: “אָדוֹן נַעֲלֶה, כְּלוּם יֵשׁ בְּדַעַת הוֹד־מַעֲלָתְךָ לִשְׁהוֹת זְמָן רַב בְּבַגְדָאד?” אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: “רְצוֹנִי לִשְׁהוֹת כָּאן זְמַן כָּל־שֶׁהוּא עַד שֶׁאַשִּׂיג מַטָּרָתִי”. אָמַר לוֹ: “וּמַה מַּטָּרַת אֲדוֹנִי הַנָּסִיךְ? אֶפְשָׁר יָכֹל אֲנִי לְמַלֵּא רְצוֹנוֹ. וְאַף אִם יִכְבַּד הַדָּבָר, רַק הַנְּקַלָּה יִהְיֶה בְעֵינַי”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי נַעֲרָה בַת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֶה מִמִּשְׁׁפָּחָה אֲצִילָה שֶׁתְּהֵא צְנוּעָה בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן רָב, שֶׁקָּשֶׁה לִמְצֹא דֻגְמָתָהּ”. אָמַר לוֹ האִמָאם: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, דָּבָר זֶה קָשֶׁה הוּא לִמְצֹא. וְאוּלָם יוֹדֵעַ אֲנִי נַעֲרָה בַּעֲלַת חֵן רָב. הָיָה אָבִיהָ מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, וּפָרַשׁ מִמִּשְׂרָתוֹ. עַכְשָׁו שׁוֹכֵן הוּא בְּאַרְמוֹנוֹ וְנוֹתֵן דַּעְתּוֹ בִשְׁקִידָה גְדוֹלָה עַל חִנּוּךְ בִּתּוֹ. דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁמַתְאִימָה הִיא לְהוֹד מַעֲלָתְךָ וְשֶׁהִיא תִּשְׂמַח עַל נָסִיךְ כְּמַעֲלָתְךָ, וְאַף גַּם אָבִיהָ”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: “אֶפשָׁר שׁהִיא מַטְּרַת־מְבֻקָּשִׁׁי. וְאוּלָם עָלַי לִרְאוֹת אוֹתָהּ קוֹדֶם לָכֵן, אִם צְנוּעָה הִיא אוֹ לֹא. מַבָּטִי דַיּוֹ לְהַכִּיר סוּגָהּ וְיָפְיָהּ”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־בַּכְּר: “וְכֵיצַד זֶה אֶפשָׁר, אֲדוֹנִי הַנָּסִיךְ, לְהַכִּיר מִפָּנֶיהָ אִם טְהוֹרָה הִיא אִם לָאו? אֶפשָׁר קִבַּלְתָּ יְדִיעָה סוֹדִית. וְעַתָּה אִם בִּרְצוֹן מַעֲלָתְךָ לִרְאוֹת אוֹתָהּ אִתִּי, אֲלַוֶּה אוֹתְךָ אֶל אַרְמוֹנָם, וְאַצִּיגְךָ לִפְנֵי אָבִיהָ שֶׁתַּכִּירֶנּוּ, שֶׁיָּבִיא אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ”. הוֹבִיל האִמָאם אַבּוּ־בַּכְּר אֶת הַנָּסִיךְ וּבָא אֶל בֵּית הַמִּשְׁנֶה אֲבִי הַנַּעֲרָה. כְּשֶׁנִכְנְסוּ שָׁם הַשְּׁנַיִם, קִדֵּם הַמִּשְׁנֶה אֶת פְּנֵי הַנָּסִיךְ זַיְן אַלְאַצְנָאם בִּבְרָכָה אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַע שֶׁנָּסִיךְ הוּא וּמְבַקֵּשׁ לְהֲבִיאָה, וּכְשֶׁעָמְדָה לְפָנָיו צִוָּה עָלֶיהָ לְהָרִים אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ. וַעֲדַיִן לֹא עָשְׂתָה זֹאת, כְּשֶׁכְּבָר הֻכּוּ עֵינֵי הַנָּסִיךְ בְּסַנְוֵרִים שֶׁכֵּן נִפְתַּע מִִיָּפְיָהּ וְחִנָּהּ, וּמֵעוֹלָם לֹא רָאָה בְּכָל יְמֵי חַיָּיו, כְּמוֹתָהּ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּלוּם אֶמְצָא מָתַי־שֶׁהוּא כְמוֹתָהּ? הַאִם לִי נוֹעֲדָה?” הוֹצִיא אֶת הַמַּרְאָה מִכִּיסוֹ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וְרָאָה שֶׁבְּדֹלַח הַמַּרְאָה, צַחָה כְכֶסֶף טָהוֹר. מִיָּד נִכְרְתָה בְּרִית הַנּשִּׂוּאִין, הוּבָא הַקָאצִ’י וְנִכְתְּבָה הַתְּעוּדָה, וְסֻדְּרָה בְּרִית הַנִּשּׂוּאִין. סִדְּרוּ אֶת הַחֲתוּנָה בֶּהָדָר, וְהוֹבִיל הַנָּסִיךְ אֶת אָבִיהָ שֶׁל הַצְּעִירָה אֶל אַרְמוֹנוֹ וְנָתַן לוֹ מַתָּנוֹת בְּיַד רְחָבָה. כְּמוֹ כֵן שָׁלַח לָאִשָּׁׁה הַצְּעִירָה אֲבָנִים טוֹבוֹת יִקְרוֹת הָעֵרֶךְ, יַהֲלֹמִים וּפְנִינִים, אֹדֶם וּזְמָרַגְדִִּין, רַב עַד כְּדֵי לְבַלְבֵּל אֶת הַדַּעַת. הָיְתָה שִׁמְחַת חֲתֻנָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָמוֹהָ. וְעָשְׂתָה כָל הָעִיר מִשְׁתֶּה שְׁמוֹנָה יָמִים. גַּם לָאִמָאם אַבּוּ־בַּכְּר שָׁלַח מַתָּנוֹת. כְּשֶׁנִּגְמְרָה הַחֲתוּנָה אָמַר מֻבָּארִךְּ: “תֵּן לָנוּ לִנְסֹעַ לִמְקוֹמֵנוּ וְלֹא לְאַבֵּד זְמָן שֶׁכְּבָר מָצָאנוּ מַה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: “כֵּן יִהְיֶה”. הִתְחִיל מֻבָּארִךְּ לְהִתְכּוֹנֵן לִנְסִיעָה. אַף נָתַן לְתַקֵּן אַפִּרְיוֹן לָאִשָּׁה הַצְּעִירָה, יָצְאוּ לְדַרְכָּם תַּחַת חָסוּת יָדוֹ שֶׁל הָרַחֲמָן. כְּשֶׁהִכִּיר מֻבָּארִךְּ שֶׁהַנָּסִיךְ לוֹהֵט מֵאַהֲבָתוֹ הָעַזָּה לַנַּעֲרָה שֶׁנָשָּׂא, אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, רְצוֹנִי לְהַזְכִּירְךָ, שֶׁעָלֶיךָ לִשׁמֹר אֱמוּנִים שֶׁהִטִּיל עָלֶיךָ מֶלֶךְ הָרוּחוֹת”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: “הוֹי מֻבָּארִךְּ, אִלּוּ יָדַעְתָּ אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁהָאַהֲבָה לְנַעֲרָה זוֹ גּוֹרֶמֶת לִי, הָיִיתָ סוֹלֵחַ לִי. חוֹשֵׁב אָנֹכִי לְקַחְתָּהּ לְבָצְרָה”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, שְׁמֹר אֱמוּנִים, וְאַל תְּחַלֵּל דְּבָרְךָ, לְבַל תָּמִיט עָלֶיךָ רָעָה וְלֹא תְּאַבֵּד חַיֶּיךָ בִּגְלַל נַעֲרָה זוֹ. הָשֵׁב אֶל לִבְּךָ הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁׁבַּעְתָּ. אַל תִִּתֵּן לַתַּאֲוָה לִשְׁלֹט בְּךָ, לְמַעַן לֹא תְאַבֵּד כְּבוֹדְךָ”. אָמַר לוֹ זַיְן אַלְאַצְנָאם: “מֻבָּארִךְּ, הֱיֵה אַתָּה הַשּׁוֹמֵר עָלָיו, וְאַל תָּנִיחַ לִי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ עֹוד”. אַחֲרֵי שֶׁדָּאַג הָאֱמִיר, לִשְׁמֹר עַל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה, הִסְתַּתֵּר מִפָּנֶיהָ לַחֲלוּטִין בַּכֹּל מִכֹּל, לְבַל יִרְאֶנָּה עֹוד. נָסְעוּ בְדַרְכָּם הָלְאָה אֶל אִי מֶלֶךְ־הָרוּחוֹת, אַחֲרֵי עָזְבָם אֶת הָרְחוֹב הַמִּצְרִי. כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה הָאִשּׁה הַצְּעִירָה שֶׁהַדֶרֶךְ רַב לָה וְאֵין הִיא רוֹאָה אֶת בַּעְלָהּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן הָאָרוֹךְ הַזֶּה, שֶׁכֵּן נֶעֱלַם מֵאָז לֵיל הַנִּשּׂוּאִין, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא רָאֲתָה יוֹתֵר פָּנָיו, אָמְרָה: “מֻבָּארִךְּ, הַגִּידָה נָא לִי – בְּחַיֵּי הַנָּסִיךְ אֲדוֹנֶךָ – כְּלוּם סָרָה מֵעָלָי חָסוּת יָדוֹ שֶׁל בַּעְלִי, הַנָּסִיךְ זַיְן?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִי, קָשֶׁה לִי לְגַלּוֹת לָךְ הַנִּסְתָּרוֹת, כְּלוּם חוֹשֶׁבֶת אַתְּ שֶׁהַנָּסִיךְ זַיְן, מֶלֶךְ בָּצְרָה, בַּעְלֵךְ הוּא? לֹא. אֵין הוּא בַּעֲלֵךְ, לֹא סִדֵּר תְּעוּדַת הַנִּשּׂוּאִין אִתָּךְ אֶלָא כַּאֲמַתְלָה כְּלַפֵּי הוֹרַיִךְ, אַתְּ תִּהְיִי מֵעַתָּה אִשְׁתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הָרוּחוֹת, שֶׁדָּרַשׁ אוֹתָךְ מֵאֵת הָאֶמִיר זַיְן”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַבְּתוּלָה דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי מֻבָּארִךְּ, בָּכְתָה מָרָה עַל כָּךְ. וּכְשֶׁשָּׁמַע הַנָּסִיךְ כָּךְ, הִתְחִיל אַף הוּא בּוֹכֶה עַד מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁאָהַב אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה. קָרְאָה לִשְׁנֵיהֶם וְאָמְרָה: “כְּלוּם אֵין לָכֶם רַחֲמִים עָלַי, אַחֲרֵי הֱיוֹתִי עֲזוּבָה לְגַמְרֵי? אִם בִּרְצוֹנְכֶם לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אִתִּי, תְּנוּ נָא דִין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַמִּרְמָה שֶׁעֲשִׂיתֶם בִּי”. וְאוּלָם בְּכִיָּתָה לֹא הוֹעִילָה לָהּ בִּכְלוּם. יָתֵר עַל כֵּן, הֵם הֵבִיאוּ אֵלֶיהָ אֶת מֶלֶךְ הָרוּחוֹת מִיָּד עִם הַגִּיעָם אֵלָיו, כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ, נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו, וּפָנָה אֶל הַנָּסִיךְ זַיְן ואָמַר: “הַנַּעֲרָה שֶׁהֵבֵאתָ אֵלָי, יָפָה הִיא עַד מְאֹד, מֵעַתָּה חֲזֹר אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ. אֶת הַמַּצֵּבָה הַתְּשִׁיעִית שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי תִּמְצָא בְמָקוֹם שֶׁהָאֲחֵרוֹת שָׁם, שֶׁכֵּן שוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתָהּ לְשָׁם בְּיַד אַחַד הָרוּחוֹת, עֲבָדַי”. נָשַׁק זַיְן אַלְאַצְנָאם אֶת יָדוֹ, וְחָזַר עִם מֻבָּארִךְּ לִמְקוֹמוֹ לאַלְקָאהִרָה. וְאוּלָם הַרְבֵּה הָיָה עָלָיו לְחַכּוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ לְכָךְ לִרְאוֹת אֶת הַמַּצֵּבָה הַתְּשִׁיעִית. עִם זֶה הָיָה תָמִיד עָצוּב בִּדְאָגָה לְאוֹתָהּ בְּתוּלָה, יָפְיָה וְחִנָּהּ. נֶאֱנַח וְאָמַר: “הוֹי לְמַזָּלִי הָרָע, הִנֵּה זְנַחְתִּיךְ פְּנִינַת הַחֵן. לְקַחְתִּיךְ מֵחֵיק הוֹרַיִךְ וּמְסַרְתִִּיךְ בִּידֵי מֶלֶךְ הָרוּחוֹת. הוֹי מֶה עָלוּב אָנִי”. הָיָה מַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ, שֶׁמְּשָׁׁכָהּ בְּשֶׁקֶר וּמִרְמָה אֶל מֶלֶךְ הָרוּחוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבָצְרָה, קִדֵּם בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם אֶת הַמַּלְכָּה אִמּוֹ, וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶָׁאֵרַע, שָׂמְחָה עַד מְאֹד עַל הַמַּצֵּבָה הַתְּשִׁיעִית שֶׁנָּתַן לוֹ מֶלֶךְ הָרוּחוֹת בְּמַתָּנָה, וְאָמְרָה לוֹ: “הָבָה, בְנִי, נִסְתַּכֵּל נָא בַמַּצֵּבָה, שְׂמֵחָה אֲנִי עָלֶיהָ”. יָרְדוּ כֻלָּם אֶל חֲדַר־הָאוֹצָר יַחַד עִם זַיְן אַלְאַצְנָאם. אַךְ מָה רַב הָיָה תִמְהוֹנָם, שֶׁכֵּן בִּמְקוֹם לִמְצֹא אֶת הַמַּצֵּבָה, מָצְאוּ בְתוּלָה צְעִירָה מַזְהִירָה כַשֶּׁמֶשׁ וּמְאִירָה כַכּוֹכָבִים. הִכִּירָהּ הַנָּסִיךְ זַיְן אַלְאַצְנָאם מִיָּד. אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּתְמַהּ שֶׁאַתָּה מוֹצֵא כָאן אוֹתִי בִמְקוֹם מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, וְאֵין אֲנִי מְדַמָּה שֶׁתִּתְחָרֵט עַל כָּךְ שֶׁאַתָּה נוֹטֵל אוֹתִי בִמְקוֹם זֶה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ”. אָמַר: “לֹא, וַדַּאי לֹא, שֶׁכֵּן אַתְּ רֹאשׁ מַאֲוַיַּי, וְלֹא אַחֲלִיף אוֹתָךְ בַּאבָנִים טוֹבוֹת, אַף גַּם לֹא תְּמוּרַת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, לוּ יָדַעְתְּ הַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבַלְתִּי מֵאַהֲבָתִי אֵלַיִךְ, כְּשֶׁחָטַפְתִּי אוֹתָךְ מֵהוֹרַיִךְ. אָכֵן נֶגֶד רְצוֹנִי מְסַרְתִּיךְ בְּיַד מֶלֶךְ הָרוּחוֹת”. וְעֲדַיִן לֹא גָּמַר אֶת דְּבָרָיו כְּשֶׁׁׁשָּׁמע רַעַשׁ רְעָמִִים, שֶׁהֶהָרִים מָטוּ לְקוֹלָם וְהָאָרֶץ רָעֲדָה, וְהַמַּלְכָּה, אֵם הַנָּסִיךְ, נִתְמַלְּאָה חֲרָדָה לְקוֹלָם. אַחֲרֵי רֶגַע קָט הוֹפִיעַ מֶלֶךְ הָרוּחוֹת וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אַל תִּירָאִי, אֲנִי הִנְנִי מַחֲסֶה לִבְנֵךְ, אוֹהֵב אָנֹכִי אוֹתוֹ וְשוֹמֵר עָלָיו. אֲנִי הנְנִי זֶה שֶׁהוֹפִיעַ אֵלָיו בַּחֲלוֹם, וְלֹא בִקַּשְׁתִּי בְכָל זֶה אֶלָּא לְנַסּוֹת אֶת רוּחַ־הַגִּבּוֹרִים שֶׁבּוֹ, לְמַעַן דַּעַת אִם יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַתַּאֲווֹת שֶׁלּוֹ. אָכֵן יָפְיָהּ שֶׁל בְּתוּלָה זוֹ לָקְחָה אוֹתוֹ שֶׁבִי, וְלֹא שָֹמַר בְּרִיתוֹ אִתִּי בִּשְׁלֵמוּת”. וְעוֹד אָמַר מֶלֶךְ הָרוּחוֹת לַמַּלְכָּה אֵם הַנָּסִיךְ זַיְן אַלְאַצְנָאם: “זַיְן אַלְאַצְנָאם לֹא שָׁמַר בְּרִיתוֹ וַאֲמִתּוֹ בְּעִנְיַן הַבְּתוּלָה בִּשְׁלֵמוּת. מְבַקֵּשׁ הָיָה שֶׁתְּהֵא לוֹ לְאִשָּׁה. וְאוּלָם יוֹדֵע אֲנִי חֻלְשָׁתָם שֶׁל בְּנֵי־תְּמוּתָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִכְנַסְתִִּי אִתּוֹ בְּוִִכּוּחַ, כְּשֶׁהִסְתִּיר מַחְשׁבוֹתָיו. מִקַבֵּל אֲנִי אֶת רוּחַ־הַגְּבוּרָה שֶׁבּוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה יַחַד עִם הַמַּצֵּבָה הַתְּשִׁיעִית שֶׁהִבְטַחְתִּי לוֹ, יָפָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָהֵן וְכָל הַמַּצֵּבוֹת שֶׁבָּעוֹֹלָם”. אַחַר־כָּךְ פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל זַיְן אַלְאַצְנָאם וְאָמַר לוֹ: “נָסִיךְ, זוֹ, אִשְׁתְּךָ הִיא מֵעַתָּה, קָחֶנָּה וּבֹא אֵלֶיהָ, אַךְ בִּתְנָאי אֶחָד, וְהוּא שֶׁתֹּאהַב אוֹתָהּ תָּמִיד, לְעוֹלָם, וְלֹא תִּשָּׂא אַחֶרֶת עָלֶיה. אֲנִי עָרֵב לְנֶאֱמָנוּתָהּ הָעֲדִינָה”. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם בָּא אֵלֶיהָ הַנָּסִיךְ וְרַבָּה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ עָלֶיהָ. עָרְכוּ שְׂמָחוֹת נִשּׂוּאִין בְּכָל רַחֲבֵי אֶרֶץ־מֶמְשַׁלְתּוֹ. יָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּמָשַׁל בָּאָרֶץ, וְאִשְׁתּוֹ נוֹדְעָה בְשֵׁם מַלְכַּת בָּצְרָה. חָיוּ בִפְאֵר וּשְׂמָחוֹת עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם מַשְׁתִּיק כָּל שִׂמְחָה וּמְנַתֵּק קִשְׁרֵי כָל יְדִידוּת.
וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר
סִפְּרוּ שֶׁהָארוּן אַלרְרַשִׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ אוֹתוֹ לַיְלָה נְדוּדִים קָשִׁים. קָרָא לְמַסְרוּר וּבָא. אָמַר לוֹ: “הָבֵא אֵלַי אֶת גַ’עְפָר חִישׁ־מַהֵר”. הָלַךְ וֶהֱבִיאוֹ. כְּשֶׁׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ: “גַ’עְפָר, תְּקָפוּנִי נְדוּדֵי שֵׁנָה, וְנִמְנְעָה מִמֶּנִּי תְנוּמָה. וְאֵינִי יוֹדֵע מַה הוּא שֶׁיְּסִירֵם מֵעָלַי”. אָמַר לוֹ: "נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים, כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמִים: “הַהִסְתַּכְּלוּת בְּמַרְאָה וְהַכְּנִיסָה לְבֵית־הַמֶּרְחָץ והַהִתְעַסְּקוּת בְּזִמְרָה מְסִירִים דְּאָגָה וְהִרְהוּרִים”. אָמַר לוֹ: “גַ’עְפָר, כְּבָר עָשִׂיתִי כָל אֵלֶּה, וְלֹא הֵסִירוּ מִמֶּנִּי כְּלוּם. וַהֲרֵינִי נִשְׁבָּע בַּאֲבוֹתַי הַטְּהוֹרִים, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מוֹצֵא דֶרֶךְ לְהָסִיר מֵעָלַי זֶה, אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם תַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁאֲיָעֵץ אוֹתְךָ?” אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא שֶׁתְּיָעֵץ אוֹתִי?” אָמַר לוֹ: “שֶׁתֵּרֵד אִתָּנוּ בְסִירָה וְנַחְתֹּר בָּהּ בְּתוֹךְ נְהַר חִדֶּקֶל בַּמַּיִם עַד לַמָּקוֹם הַמְכֻנֶּה בְשֵׁם קַרְן אַלצַּרָאט1. אֶפְשָׁׁר נִשְׁמַע שָׁם מַה שֶּׁלֹּא שׁמַעְנוּ וְנִרְאֶה מַה שֶּׁלֹּא רָאִינוּ. וּכְבָר אָמְרוּ: ‘נִפְטָרִים מִדְּאָגָה בְאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם מַה שֶּׁלֹּא רָאָהוּ לְעוֹלָם אוֹ שֶׁיִּשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע מֵעוֹלָם אוֹ שֶׁיִּדְרֹך בְּאֶרֶץ שֶׁלֹּא דָרַךְ בָּה מֵעוֹלָם’. אֶפְשָׁר יִהְיֶה בָזֶה דֶרֶךְ לְהָסִיר חֹסֶר־הַמְּנוּחָה מֵאִתְּךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם אַלרְרַשִׁיד מִמְּקוֹמוֹ, וּבְחֶבְרָתוֹ גַ’עְפָר וְאָחִיו אַלְפַצְ’ל וְאַבּוּ־אִסְחָק מֵרֵעֵהוּ וְאַבּוּ נֻוָאס וְאַבּוּ דֻלָף וּמַסְרוּר נוֹשֵׂא־הַחֶרֶב. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבְָּעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכֵּלִיף וְגַ’עְפָר וּשְׁאָר בְּנֵי לִוְיָתוֹ קָמוּ אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסוּ לַחֲדַר הַבְּגָדִים וְלָבְשׁוּ כֻלָּם בִּגְדֵי־סוֹחֲרִים וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל נְהַר חִדֶּקֶל וְיָרְדוּ בְסִירָה מְרֻקֶּמֶת בְּזָהָב, וְחָתְרוּ בַמַּיִם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם שֶׁבִּקְשׁוּ. שָׁמְעוּ קוֹל נַעֲרָה מְזַמֶּרֶת עַל כְּלֵי מֵיתָרִים שֶׁל עוּד, וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אֹמַר, וּכְבָר הֻגַּשׁ מַשְׁקֶה בוֹ מַרְפֵּא,
וְעַל סְבַךְ עֵץ בְּשִׁיר זָמִיר קוֹלוֹ נוֹשֵׂא:
עַד מָתַי בְּשִׂמְחָה הֱיוֹת מָתוּן?
הָקִיצָה, אֵין הַחַיִּים בִּלְתִּי אִם הַנָּתוּן.
טְלֵהוּ מִידֵי צְבִי פוֹתֶה
בְּעֵינָיו לֵאוּת וְלֵב שׁוֹבֶה.
זָרַעְתִּי עַל לֶחְיוֹ שׁוֹשָׁן רַעֲנָן,
בִקְוֻצּוֹתָיו רִמּוֹן נִצָּן נָתַן.
תְּדַמֶּה מְקוֹם שָׂרֶטֶת בוֹ
אֵפֶר דוֹעֵךְ וְאֵשׁ לֶחְיוֹ.2
יֹאמַר לִי מְחָרֵף: “אוֹתוֹ נְטֹשׁ, שְׁכַח”,
אַךְ בַּמָּה אֶצְטַדֵּק וְכִשּׁוּת רָכִיל הָלַךְ.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף קוֹל זֶה אָמַר: גַ’עְפָר, מַה יָּפֶה קוֹל זֶה" אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “מוֹשְׁלֵנוּ, לֹא שָׁמְעָה אָזְנִי לֹא נָעִים יוֹתֵר וְלֹא יָפֶה מִזִּמְרָה זוֹ. וְאוּלָם אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הַשְּׁמִיעָה מֵאַחֲרֵי הַכֹּתֶל, חֲצִי שְׁמִיעָה הִיא. וְכֵיצַד תְּהֵא הַשְּׁמִיעָה מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ?” אָמַר לוֹ: “הָבָא נָקוּם, גַ’עְפָר, וְנִטַּפֵּל לְבַעַל חָצֵר זוֹ, אֶפְשָׁר נִרְאֶה אֶת הַמְזַמֶּרֶת בְּעֵינֵינוּ”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. עָלוּ מִן הַסִּירָה וּבִקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס, וְהִנֵּה יָצָא אֲלֵיהֶם עֶלֶם יְפֵה־מַרְאֶה, נְעִים־הַדִּבּוּר וְנִמְלָץ בִּלְשׁוֹנוֹ. וְאָמַר: “בְּרוּכִים אַתֶּם בְּבוֹאֲכֶם, אֲדוֹנַי רַבֵּי־הַחֶסֶד עָלַי, הִכָּנְסוּ בִרְוָחָה וּרְחָבָה”. נִכְנְסוּ וְהוּא לִפְנֵיהֶם. רָאוּ אוּלָם וְלוֹ אַרְבַּע חָזִיתוֹת וְתִקְרָתוֹ זָהָב וּכְתָלָיו מְפֻתָּחִים בְּפִתּוּחֵי סִמְפּוֹרְיָן, וּבוֹ אִצְטַבָּה עָלֶיהָ סַפָּה נָאָה מְרֻפָּדָה וּמִשְׁעָנוֹת לָהּ לַגַּב, וְעָלֶיהָ מֵאָה נְעָרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן הַיָּרֵחַ. קָרָא עֲלֵיהֶן וְיָרְדוּ מִמּושְׁבוֹתֵיהֶן. פָּנָה בַּעַל־הַבַּיִת אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֵינִי יוֹדֵע מִי הַנַּעֲלֶה בָכֶם בַּנַּעֲלִים. בְּשֵׁם אֱלֹהִים, יִתְכַּבֵּד הַנַּעֲלֶה בָכֶם בַּמָּקוֹם בְּרֹאשׁ וְיֵשְׁבוּ אֶחָיו כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ”. יָשְׁבוּ כָל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ, וְעָמַד מַסְרוּר מְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם בַּעַל־הַבַּית: “בִּרְשׁוּתְכֶם, כְּלוּם אָבִיא לָכֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל?” אָמְרוּ לוֹ: “הֵן”. צִוָּה עַל הַנְּעָרוֹת לְהָבִיא אֹכֶל. הִגִּישׁוּ אַרְבַּע נְעָרוֹת מֵהֶן מָתְנֵיהֶן חֲגוּרוֹת, שֻׁלְחָן וְעָלָיו מִן הַמִּינִים הַמֻּפְלָאִים בַּהוֹלֵךְ עַל הָאָרֶץ וּבָעוֹף וּבַשָּׁט בַּיַּמִּים. בָּהֶן מִתַּרְנְגוֹל הַבָּר וּמִן הַשְּׂלָו וּמֵאֶפְרוֹחֵי הַתַּרְנְגוֹל וּמִן הַיּוֹנִים. וְהָיוּ כְתוּבִים עַל מִסְגֶּרֶת הַשֻּׁלְחָן מִן הַשִּׁירִים, מַה שֶׁמַּתְאִים לַמְּסִבָּה. אָכְלוּ דַיָּם וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. אָמַר הָעֶלֶם: “אֲדוֹנַי הַנַּעֲלִים, אִם יֶשְׁנָהּ לָכֶם בַּקָּשָׁה, הַגִּידוּ לָנוּ מַה הִיא וְנִתְכַּבֵּד לְמַלְּאוֹתָהּ”. אָמְרוּ לוֹ: “הֵן, שֶׁכֵּן לֹא סַרְנוּ לְבֵיתְךָ אֶלָּא בִגְלַל קוֹל שֶׁשְּׁמַעֲנוּהוּ מֵאַחֲרֵי קִירוֹת מְעוֹנְךָ, וְחָשְׁקָה נַפְשֵׁנוּ לְשָׁמְעוֹ וּלְהַכִּיר בְּעָלָיו. וְאִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִמָּנוּ בָּזֶה, יְהֵא זֶה מֵאֲצִילוּת מִדּוֹתֶיךָ. וְאַחַר־כָּךְ נַחֲזֹר אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָאנוּ”. אָמַר לָהֶם: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם”. פָּנָה אֶל נַעֲרָה שְׁחוֹרָה וְאָמַר לָהּ: “הָבִיאִי לְפָנֵינוּ אֶת גְּבִרְתֵּךְ פְּלוֹנִית”. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וּבָאָה וְעִמָּה כִּסֵּא, וְשָׂמָה אוֹתוֹ. הָלְכָה שֵׁנִית וּבָאָה וְאִתָּהּ נַעֲרָה, דּוֹמָה לְאַגַּן־הַסַּהַר בְּעֶצֶם מִלּוּאוֹ, וְיָשְׁבָה עַל הַכִּסֵּא. הוֹשִׁיטָה לָהּ הַנַּעֲרָה הַשְּׁחוֹרָה מַּטְלִית שֶל אַטְלַס, הוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ כְּלֵי־מֵיתָרִים, עוּד מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּבְאַבְנֵי־חֵן וּסְלִילוֹ זָהָב. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרי שֶׁנִּכְנְסָה הַנַּעֲרָה, יָשְׁבָה עַל הכִּסֵּא וְהוצִיאה מִתּוֹךְ הַמַּטְלִית כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד, מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי־חֵן וּסְלִילוֹ זָהָב. כּוֹנְנָה מֵיתָרָיו לִצְלִיל צָלוּל, וְהָיְתָה כְמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר עָלֶיהָ וְעַל כְּלִי־מֵיתָרֶיהָ:
כְּאֵם תְּרַחֵם עַל בְּנָהּ תַּחֲזִיקֵהוּ
בְּחֵיקָהּ וְתִפְרֹט עֲלֵי מֵיתָרֵהוּ.
לֹא הֵנִיעָה יָדָהּ הַיְמָנִית לַהֲנִיעוֹ
מִבְּלִי אֲשֶׁר שְׂמֹאלָהּ הֵיטִיבָה צְלִילוֹ.
אִמְּצָה אֶת הָעוּד אֶל חָזֶהָ וְגָחֲנָה עָלָיו כִּגְחֹן אֵם עַל יַלְדָּהּ וְנָגְעָה בְמֵיתָרָיו. וְחִנֵּן קוֹלוֹ כַּאֲשֶׁר יְחַנֵּן הַיֶּלֶד קוֹלוֹ אֶל אִמּוֹ. פָּרְטָה עָלָיו וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הֵיטִיב זְמַן וַיָּשֶׁב אֶת אֲשֶׁר אֲהַבְתִּיו,
"יְדִידִי, הַקֵּף כּוֹסְךָ וּשְׁתֵה – הוֹכַחְתִּיו –
מִיַּיִן בְּלֵב גֶּבֶר לֹא נִמְסָךְ,
מִבְּלִי אֲשֶׁר רָעַד בְּגִיל וַיִּשְׂמָח".
בָּא זֶפִיר3 נוֹשֵׂא כוֹסוֹ וַיִּקְרַב.
כְּלוּם רָאִית סַהַר יִשָּׂא כוֹכָב?
כַּמָּה לֵילוֹת בְשִׁיחָתִי אָעִירָה,
עֵת סַהַר עַל פְּנֵי חִדֶּקֶל יָאִירָה.
וְאַגַּן־סַהַר יֵט יִשְׁקַע בַּמַּעֲרָב
כְּמוֹ שׁלח עַל פְּנֵי חֶרֶב מָזְהָב.
כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ בָּכְתָה בְכִי מַר, וְזָעֲקוּ כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בַבַּיִת בִּבְכִי, עַד שֶׁכִּמְעַט מֵתוּ, וְלֹא הָיָה בָהֶם אֶחָד, אֲשֶׁר לֹא יָצָא מִדַּעְתּוֹ עָלָיו וְלֹא קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְלֹא הִכָּה עַל פָּנָיו מִיפִי זִמְרָתָהּ. אָמַר אַלרְרַשִׁיד: “אָכֵן זִמְרָתָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ מַרְאָה שֶׁאוֹהֶבֶת עֲזוּבָה הִיא”. אָמַר לוֹ אֲדוֹנָהּ: “אָכֵן שִׁכְּלָה אֶת אִמָּהּ וְאֶת אָבִיהָ”. אָמַר לוֹ אַלרְרַשִׁיד: “אֵין זוֹ בְכִיָּתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאִבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, אֵין הוּא אֶלָּא יְגוֹנוֹ שֶׁל זֶה שֶׁאִבֵּד אָהוּב”. נִרְגַש אַלרְרַשִׁיד מִזִּמְרָתָהּ וְאָמַר לְאַבּוּ־אִסְחָאק: “כְּלוּם רָאִיתָ שֶׁכְּמוֹתָה?” אָמַר לוֹ אַבּוּ־אִסְחָאק: “אֲדוֹנִי, אֲנִי מִתְפָּעֵל מִמֶּנָּה תַּכְלִית הַהִתְפָּעֲלוּת, וְאֵינִי שׁוֹלֵט בְּעַצְמִי מֵהִתְרַגְּשׁוּת”. וְהָיָה אַלרְרַשִׁיד עִם כָּל זֶה מִסְתַּכֵּל אֶל בַּעַל הַבַּיִת וּמִתְבּוֹנן אֶל יָפְיוֹ וְחֵן אֲצִילוּתוֹ, וְרָאָה בְפָנָיו חִוָּרוֹן. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “בָּחוּר”. אָמַר לוֹ: “הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ, אֲדוֹנִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם יוֹדֵע אַתָּה, מִי אָנוּ?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “רְצוֹנְךָ שֶׁנַּגִּיד לְךָ מִי כָל אֶחָד בִּשְׁמוֹ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “זֶהוּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וּבֶן־דּוֹדוֹ שֶׁל אֲדוֹן הַשְּׁלִיחִים”. והִגִּיד לוֹ אֶת שְׁאָר הַשֵּׁמוֹת שֶׁל בְּנֵי־הַחֲבוּרָה. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר אַלרְרַשִׁיד: “מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי שֶׁתַּגִּיד לִי בִדְבַר הַחִוּרוֹן שֶׁבְּפָנֶיךָ, כְּלוּם הוּא שֶׁרְכַשְתּוֹ לְךָ אוֹ מֵעִקָּרוֹ הוּא, מִיּוֹם הִוָּלֶדְךָ?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, סִפּוּרִי מוּזָר וְעִנְיָנִי מֻפְלָא, וְאִלּוּ הָיָה נִכְתָּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן הָיָה בוֹ מָשָׁל וּמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. אָמַר לוֹ: “הוֹדִיעֵנִי הַדָּבָר. אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא לְךָ מַרְפֵּא עַל יָדִי”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הַשְׁאֵל לִי אֶת אָזְנֶךָ וְיַחֵד לִי אֶת שִׂימַת־לִבֶּך”. אָמַר לוֹ: ‘הָבָה סַפֵּר לִי, שֶׁכְּבָר עוֹרַרְתָּ תְשׁוּקָתִי לשְׁמֹעַ עִנְיָנְךָ’. אָמַר לוֹ: "דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֲנִי אָדָם סוֹחֵר מִסּוֹחֲרֵי הַיָּם, וּמוֹצָאִי מִמְּדִינַת עַמָּאן, וְהָיָה אָבִי סוֹחֵר רַב־הוֹן, וְהָיוּ לוֹ שְׁלשִׁים אֳנִיּוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְדוֹת בַּיָּם, וּמְבִיאוֹת לוֹ שָׂכָר בְּכָל שָׁנָה שְׁלשִׁים אֶלֶף דִּינָר. וְהָיָה אִישׁ אָצִיל, וְלִמְּדַנִי כְתָב וְכָל מַה שֶּׁאָדָם זָקוּק לוֹ. כְּשֶׁקָּרַב לָמוּת קָרָא אֵלַי וְצִוָּה אוֹתִי כְּפִי הַנָּהוּג. אַחַר־כָּךְ אֲסָפוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶל רַחֲמָיו – יַשְׁאִיר אֱלֹהִים אֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים בַּחַיִּים. וְהָיוּ לְאָבִי שֻׁתָּפִים שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בִּסְחוֹרָה בְּהוֹנוֹ וְנוֹסְעִים בַּיָּם. אֵרַע בְּאַחַד הַיָּמִים, שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי עִם חֲבוּרָה מִן הַסּוֹחֲרִים. וְהִנֵּה נִכְנַס אֵלי נַעַר מִנְּעָרַי וְאָמַר לִי: “אֲדוֹנִי, בַחֶדֶר עוֹמֵד אָדָם הַמְבַקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ”. נָתַתִּי לוֹ רְשׁוּת וְנִכְנַס נוֹשֵׂא עַל רֹאשׁוֹ מַשֶּׁהוּ מְכֻסֶּה. הִנִּיחַ אוֹתוֹ לְפָנַי וְגִלָּה אוֹתוֹ, וְהִנֵּה בוֹ פֵרוֹת שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָם, וּדְבָרִים נָאִים וּבִלְתִּי שְׁכִיחִים שֶׁאֵינָם בְּאַרְצֵנוּ. הוֹדֵיתִי לוֹ עַל כָּךְ וְנָתַתִּי לוֹ מֵאָה דִינָר. הָלַךְ לוֹ מוֹדֶה לִי. חִלַּקְתִּי אֶת זֶה בֵּין כָּל הַנִּמְצָאִים אֶצְלִי מִן הַיְדִידִים. שָׁאַלְתִּי אֶת הַסּוֹחֲרִים: “מֵאַיִן זֶה?” אָמְרוּ לִי: “מִבָּצְרָה הֵם” וְשִׁבְּחוּ אוֹתָם וְהִתְחִילוּ מְתָאֲרִים אֶת יָפְיָהּ שֶׁל בָּצְרָה, וְהָיוּ בְדֵעָה אַחַת שֶׁאֵין בָּאָרֶץ יָפָה מִבַּגְדָּאד וּמִתּוֹשָׁבֶיהָ, וְהִתְחִילוּ מְתָאֲרִים אֶת בַּגְדָּאד וּמִדּוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת שֶׁל תּוֹשָׁבֶיה וְטוּב אֲוִירָהּ וִיפִי תָכְנִיתָהּ. נִכְסְפָה נַפְשִׁי אֵלֶיהָ וְדָבְקָה תִקְוָתִי לִרְאוֹתָהּ. קַמְתִּי וּמָכַרְתִּי אֶת הַמְּקַרְקְעִין וְאֶת הָרְכוּשׁ, וּמָכַרְתִּי אֶת הָאֳנִיּוֹת בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וּמָכַרְתִּי אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאָסַפְתִּי אֶת מָמוֹנִי, וְהָיָה אֶלֶף־אֲלָפִים דִּינָר מִלְּבַד הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי־הַיְקָר. שָׂכַרְתִּי לִי אֲנִיָּה וּטְעַנְתִּיהָ בְהוֹנִי וְכָל חֲפָצַי וְנָסַעְתִּי בָהּ יָמִים וְלֵילוֹת עַד שֶׁבָּאתִי לְבָצְרָה. עָמַדְתִּי בָהּ מֶשֶׁך זְמַן. אַחַר־כָּךְ שָׂכַרְתִּי אֲנִיּה וְהוֹרַדְתִּי בָהּ אֶת הוֹנִי וְהָיִינוּ חוֹתְרִים בָהּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְבַגְדָּאד. שָׁאַלְתִּי: “הֵיכָן גָּרִים הַסּוֹחֲרִים, וְאֵיזֶה מָקוֹם הוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לָגוּר בּוֹ?” אָמְרוּ לִי: “בְּרֹבַע אַלקַרְךְ”4. בָּאתִי לְשָׁם וְשָׂכַרְתִּי לִי דִירָה בִּרְחוֹב הַנִּקְרָא בְשֵׁם אַלזַּעַפְרָאן, וְהֶעֱבַרְתִּי כָל הוֹנִי לְאוֹתָהּ דִּירָה, וְעָמַדְתִּי בָהּ מֶשֶׁךְ זְמַן. אַחַר־כָּךְ פָּנִיתִי בְאַחַד הַיָּמִים לְטַיֵּל וְעִמִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן. וְהָיָה אוֹתוֹ יוֹם יוֹם הַשִּׁשִּׁי. בָּאתִי לְאַחַד מִסְגְּדֵי־הַצִּבּוּר, הַנִּקְרָא בְשֵׁם מִסְגָּד אַלְמַנְצוּר, שֶׁהָיוּ עוֹרְכִים בּוֹ תְּפִלַּת יוֹם־הַשִּׁשִּׁי. אַחֲרֵי שֶׁגָּמַרְתִּי אֶת הַתְּפִלָּה יָצָאתִי עִם בְּנֵי־הָאָדָם אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא בְשֵׁם קַרְן אַלצִּרָאט. רָאִיתִי בְאוֹתוֹ מָקוֹם, בַּיִת גָּבוֹהַּ וְיָפֶה וְלוֹ גְזוֹזְטְרָה נִשְׁקֶפֶת עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְשָׁם חַלּוֹן. הָלַכְתִּי בְתוֹךְ כָּל הָאֲנָשִׁים לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְרָאִיתִי זָקֵן יוֹשֵׁב וְעָלָיו בְּגָדִים נָאִים, יָפוּחַ מֵהֶם רֵיח בְּשָׂמִים, וְיָרַד זְקָנוֹ מְפֻקָּס עַל חָזֵהוּ שְׁתֵּי פִרְקָסוֹת דּוֹמִים כְּאִלּוּ הֵם קָנִים שֶל כֶסֶף, וּמִסָּבִיב לוֹ אַרְבַּע נְעָרוֹת וַחֲמִשָּׁה נְעָרִים. אָמַרְתִּי לְאָדָם אֶחָד: “מַה שְּׁמוֹ שֶׁל זָקֵן זֶה וּמַה מַּעֲשֵׂהוּ?” אָמְרוּ לִי: “טָאהִר בֶּן אַלְעַלָא הוּא, וְהוּא אֲדוֹנָן שֶל נְעָרוֹת. וְכָל מִי שֶׁנִּכְנָס אֵלָיו אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמִסְתַּכֵּל בַּיְפֵהפִיּוֹת”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי־אֱלֹהִים, זֶה לִי זְמַן שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ מֵעֵין זֶה”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעַר אָמַר: “חֵי־אֱלֹהִים, זֶה לִי זְמַן שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ מֵעֵין זֶה”. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ”. אָמַר לִי: “מָה רְצוֹנְךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “מִתְאַוֶּה אֲנִי לִהְיוֹת אוֹרַחֲךָ הַלַּיְלָה”. אָמַר לִי: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. הוֹסִיף וְאָמַר: “בְּנִי, אֶצְלִי נְעָרוֹת רַבּוֹת, מֵהֶן שֶׁלֵּילָן בַּעֲשָׂרָה דִינָרִים וּמֵהֶן שֶׁלֵּילָן בְּאַרְבָּעִים דִּינָר, וּמֵהֶן שֶׁלֵּילָן בְּיוֹתֵר מִזֶּה. בְּחַר לְךָ בְּמִי מֵהֶן שֶׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “בּוֹחֵר אֲנִי בְּזוֹ שֶׁלֵילָהּ בַּעֲשָרָה דִּינָרִים”. שָׁקַלְתִּי לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת דִּינָר לְחֹדֶשׁ תָּמִים. מְסָרַנִי לְנַעַר. נְטָלַנִי אוֹתוֹ נַעַר וְהוֹלִיכַנִי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ בַּקוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְשִׁמְּשַׁנִי שִׁמּוּשׁ נָאֶה. יָצָאתִי מִבֵּית־הַמֶּרְחָץ וְהֵבִיא אוֹתִי לְתוֹךְ תָּא וְדָפַק בַּדֶּלֶת. יָצְאָה אֵלָיו נַעֲרָה. אָמַר לָהּ: “טְלִי את אוֹרְחֵךְ”. קִבְּלַתְנִי בִבְרָכָה וּבִרְוָחָה לְבוֹאִי, צוֹחֶקֶת וּמַסְבִּירָה פָנִים, וְהִכְנִיסָה אוֹתִי לְתוֹךְ חֶדֶר נִפְלָא מְקֻשָּׁט בְּזָהָב. הִסְתַּכַּלְתִּי בְאוֹתָה נַעֲרָה וְהִיא כְאַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. הוֹשִׁיבַתְנִי וְיָשְׁבָהּ לְצִדִּי. רָמְזָה לַנְּעָרוֹת וְהֵבִיאוּ שֻׁלְחָן שֶׁעָלָיו מִינֵי בָשָׂר מִתַּרְנְגֹלוֹת וּשְׂלָו וְתַרְנְגֹלוֹת־הַבָּר וְיוֹנִים. אָכַלְנוּ דֵי־שָׂבְעֵנוּ, וְלֹא רָאִיתִי מִיָּמַי טָעִים יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ מַאֲכָל. אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְנוּ הוּסַר אוֹתוֹ שֻׁלְחָן וְהוּבָא שֻׁלְחָן הַמַּשְׁקֶה וְהַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים וְהַמְּתִיקוֹת וְהַפֵּרוֹת. שָׁהִיתִי אֶצְלָהּ חֹדֶשׁ בְּמַצָּב זֶה. כְּשֶׁתַּם הַחֹדֶש נִכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וּבָאתִי אֶל הַזָּקֵן וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, רְצוֹנִי בְזוֹ שֶׁלֵּילָה בְעֶשְׂרִים דִּינָר לְחֹדֶשׁ”. אָמַר לִי: “שְׁקֹל אֶת הַזָּהָב”. הָלַכְתִּי וְהֵבֵאתִי אֶת הַזָּהָב וְשָׁקַלְתִּי לוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת דִּינָר לְחֹדֶשׁ. קָרָא לְנַעַר וְאָמַר לוֹ: “קַח אֶת אֲדוֹנֶךָ”. נְטָלַנִי וְהִכְנִיסַנִי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁיָצָאתִי הֱבִיאֲנִי אֶל דֶלֶת תָּא וְדָפַק בָּהּ. יָצְאָה מִתּוֹכוֹ נַעֲרָה. אָמַר לָהּ: “טְלִי אֶת אוֹרְחֵךְ”. קִבְּלַתְנִי קַבָּלָה הַנָּאָה בְיוֹתֵר, וְהִנֵּה מִסָּבִיב לָהּ אַרְבַּע נְעָרוֹת. צִוְּתָה לְהָבִיא מַאֲכָל, וְהֵבִיאוּ שֻׁלְחָן שֶׁעָלָיו מִכָּל הַמַּטְעַמִּים וְאָכַלְתִּי. כְּשֶׁגָּמַרְתִּי לֶאֱכֹל וְהוּסַר הַשֻּׁלחָן, נָטְלָה כְלִי־מֵיתָרִים, עוּד, וְזִמְּרָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי מַשַּׁב־רוּחַ מֹר מֵאֶרֶץ בָּבֶל,
בְּכִסּוּפַי הִשְׁבַּעְתִּיךָ, אִגַּרְתִּי הוֹבֵל.
נָדַרְתִּי לַאֲהוּבִי בְּאֶרֶץ זוֹ אֶשְׁכֹּן.
אָכֵן מַה מְּאֹד יָפֶה בָהּ הַמָּעוֹן.
וּבָהּ אֲשֶׁר כָּל אוֹהֵב לְמַעֲנָהּ יִתְעַנֶּה,
אַךְ לַשָּׁוְא, כִּי לֹא יַשִּׂיג מַעֲנֶה.
שָׁהִיתִי אֶצְלָהּ חֹדֶשׁ. אַחַר־כָּךְ בָּאתִי אֶל הַזָּקֵן וְאָמַרְתִּי לוֹ: “רְצוֹנִי בְבַעֲלַת אַרְבָּעִים הַדִּינָר”. אָמַר לִי: “שְׁקוֹל לִי הַזָּהָב”. שָׁקַלְתִּי לוֹ לְחֹדֶשׁ אֶלֶף וּמָאתַיִם דִּינָר, וְשָׁהִיתִי אֶצְלָהּ חֹדֶשׁ, כְּאִלּוּ הוּא יוֹם אֶחָד, מִתּוֹךְ הַמַּרְאֶה הַיָּפֶה שֶׁרָאִיתִי וְהַחֶבְרָה הַנָּאָה. בָּאתִי אֶל הַזָּקֵן, וְהָיִינוּ בִשְׁעַת הָעֶרֶב וְשָׁמַעְתִּי שָׁאוֹן רַב וְקוֹלוֹת רָמִים. אָמַרְתִּי לוֹ: “מָה הָעִנְיָן?” אָמַר לִי הַזָּקֵן: “לַיְלָה זֶה הוּא אֶצְלֵנוּ הַמְפֻרְסָם בַּלֵּילוֹת, וְכָל הַבְּרִיּוֹת מִתְעַנְּגוֹת בּוֹ יַחְדָּו. כְּלוּם רְצוֹנְךָ לַעֲלוֹת אֶל הַגַּג לְהִסְתַּכֵּל בִּבְנֵי־הָאָדָם?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”, וְעָלִיתִי עַל הַגַּג וְרָאִיתִי מָסָךְ נָאֶה וּּמֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ מָקוֹם עָצוּם וּבוֹ סַפָּה וְעָלֶיהָ מַצָּעִים נָאִים, וְשָׁם נַעֲרָה הַמַּדְהִימָה אֶת הָרוֹאִים בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְקוֹמָתָה וְגִזְרָתָהּ. וּלְצִדָּה עֶלֶם יָדוֹ עַל צַוָּארָהּ וְהוּא מְנַשְּׁקָהּ וְהִיא מְנַשַּׁקְתּוֹ. כְּשֶׁרְאִיתִים, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, לֹא שָׁלַטְתִּי בְעַצְמִי, וְלֹא יָדַעְתִּי, הֵיכָן אֲנִי, בַּאֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בְסַנְוֵרִים מִיפִי דְמוּתָהּ. כְּשֶׁיָּרַדְתִּי, שָׁאַלְתִּי אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁהָיִיתִי אֶצְלָהּ, וְסִפַּרְתִּי לָהּ עַל דְּבַר תָּאֳרָהּ. אָמְרָה לִי: “וּמַה לְּךָ וְלָהּ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “נָטְלָה דַעְתִּי”. חִיְּכָה וְאָמְרָה: “הוֹי אַבּוּ־חַסַן, חָפֵץ אַתָּה בָהּ?” אָמַרְתִּי: “הֵן, חֵי־אֱלֹהִים שֶׁכָּבְשָׁה אֶת לִבִּי וּקְרָבַי”. אָמְרָה לִי: “בִּתּוֹ שֶׁל טָאהִר בֶּן אַלְעַלָא הִיא, וְהִיא גְבִרְתֵּנוּ וְכֻלָּנוּ שִׁפְחוֹתֶיהָ. כְּלוּם יוֹדֵע אַתָּה, אַבּוּ־חַסַן, בְכַמָּה לֵילָהּ וְיוֹמָהּ?” אָמַרְתִּי: “לָאו”. אָמְרָה לִי: “בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְהִיא מְגִנַּת לִבָּם שֶׁל מְלָכִים”. אָמַרְתִּי: “חֵי־אֱלֹהִים, מְבַזְבֵּז אֲנִי אֶת כָּל הוֹנִי עַל נַעֲרָה זוֹ”. בִּלִּיתִי הַלַּיְלָה נוֹשֵׂא סוֹבֵל בְכִּסּוּפַי כָּל לֵילִי. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר נִכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְלָבַשְׁתִּי אֶת הַמְפֹאָרִים בַּבְּגָדִים מִבִּגְדֵי מְלָכִים וּבָאתִי אֶל אָבִיהָ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, רְצוֹנִי בְזוֹ שֶׁלֵּילָהּ בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. אָמַר לִי: “שְׁקֹל אֶת הַזָּהָב”. שָׁקַלְתִּי לוֹ לְכָל הַחֹדֶשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף דִּינָר. נְטָלָם וְאָמַר לַנַּעַר: “הוֹלֵךְ אוֹתוֹ אֶל גְּבִרְתְּךָ, פְּלוֹנִית”. נְטָלַנִי וְהֵבִיא אוֹתִי לְבַיִת שֶׁלֹּא רָאֲתָה עֵינִי יָפָה מִמֶּנָּה עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ וְרָאִיתִי אֶת הַנַּעֲרָה יוֹשֶׁבֶת. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ, נִפְתְּעָה דַעְתִּי מִיָּפְיָהּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהִיא כְאַגַּן־הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה־עָשָׂר. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁתֵּאֵר הָעֶלֶם אֶת הַנַּעֲרָה לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הוֹסִיף וְאָמַר: "וְהִיא כְאַגַּן־הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה־עָשָׂר. בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן וְקוֹמָה וְגִזְרָה וּמִדְבָּרָהּ יָשִׁית לְבוּז אֶת זִמְרַת הַחֲלִילִים, כְּאִלּוּ הִיא הִיא שֶׁעָלֶיהָ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
וְאִלּוּ לִפְנֵי הַמְשַּׁתְּפִים הֻצָּגָה, חָשׁוּ
אֵלֶיהָ וּבָאוּ וְאֶת פְּסִילֵיהֶם נָטָשׁוּ.
וְאִלּוּ לַיָּם הָעֳבָרָה, מְלוּחִים מֵימָיו,
מֵרִיק פִּיהָ כִּי אָז יָם יֶעֱרָב.
וְאִלּוּ בַּמִּזְרָח לְנָזִיר הוֹפִיעָה, תִּזְרַח,
עָזַב אֹרַח־מִזְרָח וְאַחֲרֵי הַמַּעֲרָב הָלַךְ.
וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי־הַמְּשוֹרֵר:
הִבַּטְתִּי אֵלֶיהָ מֶבָּט, וְנָבוֹכוּ נִפְתָּעוּ
פְרֻדּוֹת מַחֲשַׁבְתִּי מִתָּאֳרֶיהָ נִפְלָאוּ.
וַתְּגַל לָהּ הַשְׁרָאָה כִּי אֹהֲבָהּ.
וְרִשְׁמֵי הַהַשְׁרָאָה הִנָּם בְּלֶחְיָהּ.
נָתַתִּי לָהּ שָׁלוֹם. אָמְרָה לִי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲך לִרְוָחָה”. תָּפְשָׂה בְיָדִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהוֹשִׁיבָה אוֹתִי לְצִדָּה, וּמֵעָצְמַת כִּסּוּפִים בָּכִיתִי, חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי פֵרוּד וְנִגְּרָה דִמְעַת הָעַיִן, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אֹהַב לֵילוֹת־פֵּרוּד לֹא שִׂמְחָה בָם,
אוּלַי יָבִיא זְמַן דֶּבֶק אַחֲרֵי כְלוֹתָם.
וּבִימֵי דֶבֶק אַךְ בָּחוֹל אֶבְחַל
אֶרְאֶה כָּל דָּבָר עוֹבֵר וְחָדַל.
הִתְחִילָה מְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתִי בִּנְעִימוֹת דְּבָרִים, וַאֲנִי טוֹבֵע בְּיָם שֶׁל כִּסוּּפִים, חוֹשֵׁשׁ לְקִרְבַת כְּאֵב הַפֵּרוּד מֵעָצְמַת הִתְרַגְּשׁוּתִי וּתְשׁוּקָתִי. הִרְהַרְתִּי בְּיִסּוּרֵי־הָרִחוּק וְהַפְּרִישָׁה, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הִרְהַרְתִּי בִּשְׁעַת דֶּבֶק בַּפֶּרֶד בְּיָגוֹן,
וְזָרְמוּ דִמְעוֹת עֵינִי כְּדַם הַדְּרָקוֹן,
וָאֶקְרַב אֶת עֵינִי בְצַוָּארָהּ מְנַגֵּב
שֶׁכֵּן הַכֹּפֶר בְּעַד דַּם יַעֲצֹר וִיעַכֵּב.
צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת הַמַּאֲכָלִים, וּבָאוּ אַרְבַּע נְעָרוֹת, בְּתוּלוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ, וְשָׂמוּ לְפָנֵינוּ מִן הַמַּטְעַמִּים וְהַפֵּרוֹת וְהַמְּתִיקוֹת וְהַיַּיִן וְהַפְּרָחִים, מַה שֶּׁמְּתֻקָּן לִמְלָכִים. אָכַלְנוּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְיָשַׁבְנוּ לְמִשְׁתֶּה הַיַּיִן וּמִסָּבִיב לָנוּ צְמָחִים נוֹתְנֵי־רֵיחַ בְּמוֹשָׁב אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח אֶלָּא לִמְלָכִים. הֵבִיאָה אֵלֶיהָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שִׁפְחָה יַלְקוּט שֶׁל מֶשִׁי. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ כְּלִי־מֵיתָרִים, עוּד. הִנִּיחָה אוֹתוֹ בְחֵיקָהּ, וּמִשְּׁשָׁה אֶת מֵיתָרָיו, וְחִנְּנוּ קוֹלָם כְּהִתְחַנֵּן הַנַּעַר אֶל אִמּוֹ, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אַל תֵּשְׁתְּ אֶת הַיַּיִן בִּלְתִּי מִידֵי יְפֵה־פֶה,
תְּדַבֵּר אֵלָיו נְעִימוֹת וְהוּא בָם יֶהֱגֶה.
כִּי הַיַּיִן לֹּא יְעַנֵּג שׁוֹתֵהוּ,
עַד אִם הָיָה זַךְ־הַלֶּחִי מַשְׁקֵהוּ.
עָמַדְתִּי אִתָּה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, בְּמַצָּב זֶה מֶשֶׁך זְמָן, עַד שֶׁכָּלָה כָל הוֹנִי. הִרְהַרְתִּי כְשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב עִמָּהּ בְּפֵרוּדָהּ, וְיָרְדוּ דִמְעוֹתַי עַל לְחָיַי נְהָרוֹת, וְנַעֲשֵׂיתִי לֹא מַבְחִין בֵּין לַיְלָה וּבֵין יוֹם. אָמְרָה לִי: “מִשׁוּם מָה אַתָּה בוֹכֶה?” אָמַרְתִּי לָהּ: גְּבִרְתִּי, מִשָּׁעָה שֶׁבָּאתִי אֵלַיִךְ, אָבִיךְ נוֹטֵל מִמֶּנִּי כָל לַיְלָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְלְֹא נִשְׁאַר אֶצְלִי מִן הַמָּמוֹן כְּלוּם. וֶאֱמֶת דִּבֵּר הַמְשׁוֹרֵר כְּשֶׁאָמַר:
הָעֹנִי יָשִׁית לָנוּ מוֹלַדְתֵּנוּ לְגִיל,
וְהוֹן לָשִׁית נֵכָר לְמוֹלֶדֶת יוֹעִיל.
אָמְרָה לִי: דַע, שֶׁמִּנְהָגוֹ שֶל אָבִי, כְּשֶׁנִּמְצָא אֶצְלוֹ סוֹחֵר שֶׁהֶעֱנִי, הוּא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ שְׁלשָׁה יָמִים. וּמוֹצִיאוֹ וְלֹא יָשׁוּב אֵלֵינוּ עוֹד עַד עוֹלָם. וְאוּלָם הַסְתֵּר סוֹדְךָ, וַאֲנִי זוֹמֶמֶת תַּחְבּוּלָה לְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ, עַד לַזְּמַן אֲשֶׁר יִרְצֶה אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן אַהֲבָה עַזָּה בְלִבִּי אֵלֶיךָ. וְדַע שֶׁכָּל מָמוֹנוֹ שֶל אָבִי תַחַת יָדִי הוּא, וְאֵינוֹ יוֹדֵע עִנְיָנוֹ. וַהֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ בְכָל יוֹם כִּיס שֶׁחֲמֵש מֵאוֹת דִּינָר בּוֹ, וְאַתָּה נוֹתְנוֹ לְאָבִי וְאוֹמֵר לוֹ: ‘אֵינִי נוֹתֵן לְךָ עוֹד אֶת הַמָּמוֹן אֶלָּא יוֹם בְּיוֹמוֹ’. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה מוֹסְרוֹ לוֹ הוּא מוֹסְרוֹ לִי וַאֲנִי נוֹתְנוֹ לְךָ, וְנַמְשִׁיךְ בְּכָךְ עַד לַזְּמַן שֶׁיִּרְצֶה אֱלֹהִים". הוֹדֵיתִי לָהּ עַל כָּךְ וְנָשַׁקְתִּי יָדָהּ. נִשְׁאַרְתִּי אֶצְלָהּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, בְּמַצָּב זֶה שָׁנָה תְמִימָה. קָרָה בְאַחַד הַיָּמִים, שֶׁהִכְּתָה נַעֲרָה מַכָּה מַדְאִיבָה. אָמְרָה לָהּ: ‘מַדְאִיבָה אֲנִי אֶת לִבֵּךְ כְּשֵׁם שֶׁהִדְאַבְתְּ אוֹתִי’. הָלְכָה אוֹתָהּ נַעֲרָה אֶל אָבִיהָ וְהוֹדִיעָה לוֹ בִדְבַר עִנְיָנֵנוּ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע טָאהִר בֶּן אַלְעַלָא אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה, קָם תֵּכֶף וְנִכְנַס אֵלַי מִיָּד, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב עִם בִּתּוֹ וְאָמַר לִי: ‘פְּלוֹנִי’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ, אֲדוֹנִי’. אָמַר לִי: 'נוֹהֲגִים אָנוּ, כְּשֶׁיֵּשׁ סוֹחֵר אֶצְלֵנוּ וְהוּא מַעֲנִי, שֶׁאָנוּ מְאָרְחִים אוֹתוֹ שְׁלשָׁה יָמִים וַהֲרֵי אַתָּה, זֶה שָׁנָה לְךָ אֶצְלֵנוּ שֶׁאַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְעוֹשֶׂה מַה שֶׁלִּבְּךָ רוֹצֶה. פָּנָה אֶל נְעָרָיו וְאָמַר לָהֶם: ‘פִּשְׁטוּ מֵעָלָיו בְּגָדָיו’. עָשׂוּ כֵן, וְנָתְנוּ לִי בְגָדִים בְּלוּיִים שֶׁעֶרְכָּם חֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים, וּמָסְרוּ לְיָדִי עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְאָמַר לִי: ‘צֵא, וְאֵין אֲנִי מַכְּךָ וְאֵינִי מְחָרֶפְךָ, וְלֵךְ לְךָ לְדַרְכֶּךָ, וְאִם שׁוֹהֶה אַתָּה בְּעִיר זוֹ, יְהֵא דָמְךָ מֻתָּר’, יָצָאתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁלֹּא בִרְצוֹנִי, מִבְּלִי דַעַת לְאָן אֵלֵךְ, וְנִשְׁתַּקַּע בְּלִבִּי כָּל צַעַר הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהִטְרִידוּנִי הִרְהוּרִים קָשִׁים וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁבָּאתִי שֶׁיָּרַדְתִּי לַיָּם בְּמֵאָה אֶלֶף אֲלָפִים דִּינָר, וּבְתוֹכָם מְחִיר שְׁלשִׁים אֳנִיָּה, וְיִכְלֶה כָל זֶה כֻלּוֹ בְּבֵיתוֹ שֶׁל זָקֵן מֵבִיא פֻרְעָנוּת זֶה. וְאַחַר־כָּךְ אֵצֵא מֵעַל פָּנָיו עָרֹם וְנִשְׁבַּר־הַלֵּב? אָכֵן אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. עָמַדְתִּי בְבַּגְדָּאד שְׁלשָׁה יָמִים, לֹא טוֹעֵם לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי רָאִיתִי סְפִינָה וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ לְבָצְרָה. יָרַדְתִּי בָהּ וְשָׂכַרְתִּי לִי בָהּ מָקוֹם עִם בְּעָלֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעָה לְבָצְרָה, וְנִכְנַסְתִּי לְשׁוּק, כְּשֶׁאֲנִי בְרָעָב קָשֶׁה. רָאָה אוֹתִי אָדָם, חֶנְוָנִי. קָם לִקְרָאתִי וְחִבְּקַנִי, שֶׁכֵּן הָיָה יְדִיד לִי וּלְאָבִי לְפָנַי, וְשָׁאַל אוֹתִי לְמַצָּבִי. סִפַּרְתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרָע לִי. אָמַר לִי: “אֵין זֶה מַעֲשֶׂה נָבוֹן, וְעִם כָּל זֶה שֶׁאֵרַע לְךָ מַה יֵּשׁ עִם לִבְּךָ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵע מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה”. אָמַר לִי: “כְּלוּם תֵּשֵׁב אִתִּי וְתִכְתֹּב הוֹצָאוֹתַי וְהַכְנָסוֹתַי, וַאֲנִי נוֹתֶן לְךָ בְּכָל יוֹם שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים, תּוֹסֶפֶת עַל מַאֲכָלְךָ וּמַשְׁקֶךָ?” נַעֲנֵיתִי לוֹ לְכָךְ, וְעָמַדְתִּי עִמּוֹ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שָׁנָה תְמִימָה, מוֹכֵר וְקוֹנֶה עַד שֶׁהָיוּ עִמִּי מֵאָה דִּינָר. שָׂכַרְתִּי לִי חֶדֶר עַל שְׂפַת הַנָּהָר, אֶפְשָׁר תָּבוֹא סְפִינָה עִם סְחוֹרָה, וְאֶקְנֶה בַדִּינָרִים סְחוֹרָה וְאָשִׂים בָּהּ פָנַי אֶל בַּגְדָּאד. קָרָה בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁהַסְּפִינוֹת בָּאוּ, וְשָׂמוּ כָל הַסּוֹחֲרִים פְּנֵיהֶם אֲלֵיהֶן, קוֹנִים. הָלַכְתִּי אִתָּם. וְהִנֵּה יָצְאוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים מִבֶּטֶן הַסְּפִינָה וְהִצִּיבוּ לָהֶם שְׁנֵי כִסְאוֹת וְיָשְׁבוּ עֲלֵיהֶם. נִגְּשׁוּ הַסּוֹחֲרִים אֲלֵיהֶם לִקְנוֹת. אָמְרוּ שְׁנֵי אֵלֶּה לַאֲחָדִים מִן הַנְּעָרִים: “הָבִיאוּ אֶת הַשָּׁטִיחַ”, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ. נִגַּשׁ אֶחָד מֵהֶם עִם אַמְתַּחַת וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ תַּרְמִיל וּפְתָחוֹ וְהֵרִיק אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַשָּׁטִיחַ, וְהִנֵּה בוֹ מַה שֶׁמַּכֶּה בְסַנְוַרִים אֶת הָעַיִן, בִּגְלַל זֶה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַפְּנִינִים וְהָאַלְמֻגִּים וְאַבְנֵי־חֵן וְהַצְּדָפִים מִכָּל הַגְּוָנִים. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁסִּפֵּר הָעֶלֶם לַכַּלִיף אֶת הַסִּפּוּר עִם הַסּוֹחֲרִים וְהַתַּרְמִיל וּמַה שֶּׁהָיָה בוֹ מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת מִכָּל הַמִינִים, הוֹסִיף וְאָמַר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהִנֵּה פָּנָה אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים עַל הַכִּסְאוֹת אֶל הַסּוֹחֲרִים וְאָמַר לָהֶם: “חֲבוּרַת הַסּוֹחֲרִים, אֵינִי מוֹכֵר בְּיוֹמִי זֶה, שֶׁעָיֵף אֲנִי”. הוֹסִיפוּ הַסּוֹחֲרִים עַל הַמְּחִיר עַד שֶׁהִגִּיעַ עֶרְכּוֹ לְאַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָר. אָמַר לִי בַעַל־הַתַּרְמִיל – וְהָיְתָה לִי הַכָּרָה עִמּוֹ מִלְּפָנִים – מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה מְדַבֵּר, וְאֵינְךָ מוֹסִיף כַּסּוֹחֲרִים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי אֱלֹהִים אֲדוֹנִי לֹא נִשְׁאַר אֶצְלִי כְלוּם מִטּוּב הָעוֹלָם הַזֶּה מִלְּבַד מֵאָה דִּינָר”. וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי בְפָנָיו וְדָמְעָה עֵינִי. הִסְתַּכֵּל בִּי, וְהָיָה מַצָּבִי קָשֶׁה עָלָיו. אַחַר־כָּךְ אָמַר לַסּוֹחֲרִים: “הָעִידוּ עָלַי שֶׁמָּכַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁבַּתַּרְמִיל מִמִּינֵי הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת וְאַבְנֵי הַיְקָר לְאָדָם זֶה בְמֵאָה דִּינָר, עִם זֶה שֶׁאֲנִי יוֹדֵע שֶׁשָּׁוֶה הוּא כָךְ וְכָךְ אֶלֶף דִּינָר, וּמַתָּנָה הוּא מִמֶּנִּי לוֹ”. נָתַן לִי אֶת הָאַמְתַּחַת וְאֶת הַתַּרְמִיל וְאֶת הַשָּׁטִיחַ וְכָל מַה שֶׁעָלָיו מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. הוֹדֵיתִי לוֹ עַל כָּךְ, וְכָל הַנּוֹכְחִים שִׁבְּחוּ אוֹתוֹ. נָטַלְתִּי זֶה וְהוֹלַכְתִּיו אֶל שׁוּק הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְיָשַׁבְתִּי מוֹכֵר וְקוֹנֶה, וְהָיָה בְתוֹךְ אוֹתָם אַבְנֵי־חֵפֶץ קָמֵעַ עָגֹל, מַעֲשֵׂה יְדֵי נְבוֹנֵי־לַחַשׁ, חֲצִי רֻטְל מִשְׁקָלוֹ וְהָיָה אָדֹם, אֹדֶם רַב וְעָלָיו שׁוּרוֹת שֶׁל אוֹתִיּוֹת כִּרְמִישַׂת הַנְּמָלִים מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו, וְלֹא יָדַעְתִּי תּוֹעַלְתּוֹ. מָסַרְתִּי אוֹתוֹ לַסַּרְסוּר, נְטָלוֹ וְסָבַב בוֹ וְחָזרַ וְאָמַר: “לֹא שִׁלֵּם בַּעֲדוֹ גַם אֶחָד מִן הַסּוֹחֲרִים מִלְּבַד עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵינִי מוֹכְרוֹ בִּסְכוּם זֶה”. הִשְׁלִיכוּ בְפָנַי וְהָלַךְ לוֹ. הִצַּעְתִּי אוֹתוֹ לִמְכִירָה בְּיוֹם אַחֵר וְהִגִּיעַ מְחִירוֹ לְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים. נְטַלְתִּיו מִן הַסַּרְסוּר בְכַעַס וְהִשְׁלַכְתִּיו אֶצְּלִי. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד, בָּא אֵלַי אָדָם וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וְאָמַר לִי: “בִּרְשׁוּתְךָ, כְּלוּם אוּכַל לַהֲפֹךְ בְּמַה שֶּׁאֶצְלְךָ מִן הַסְּחוֹרָה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן” כְּשֶׁאֲנִי מָלֵא זַעַם בִּגְלַל אוֹתוֹ קָמֵיעַ הַמֻּנָּח כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים. הָפַךְ הָאִישׁ בַּסְּחוֹרָה וְלֹא נָטַל אֶלָּא אוֹתוֹ קָמֵע. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, נָשַׁק יָדוֹ, וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לָאֵל”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לִי: “אֲדוֹנִי מוֹכֵר אַתָּה זֶה?” נִתּוֹסַף זַעֲמִי וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. אָמַר לִי: “כַּמָּה מְחִירוֹ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כַּמָּה תְשַׁלֵּם אַתָּה בַּעֲדוֹ?” אָמַר לִי: “עֶשְׂרִים דִּינָר”. חָשַׁדְתִּי בוֹ שֶׁלּוֹעֵג הוּא לִי, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “לֶךְ לְךָ לְדַרְכֶּךָ”. אָמַר לִי: "יְהֵא בַחֲמִשִּׁים דִּינָר. לֹא חָפַצְתִּי לְדַבֵּר אֵלָיו. אָמַר לִי: “בְּאֶלֶף דִּינָר”. וְהָיָה כָל זֶה כֻלּוֹ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתֵק וְאֵינִי עוֹנֶה לוֹ, וְהוּא צוֹחֵק עַל שְׁתִיקָתִי וְאוֹמֵר: “מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה עוֹנֶה לִי?” אָמַרְתִּי לוֹ: “לֶךָ לְךָ לְדַרְכְּךָ”, וּבִקַּשְׁתִּי לָרִיב עִמּוֹ. וְהוּא מוֹסִיף אֶלֶף אַחֲרֵי אֶלֶף, וַאֲנִי אֵינִי מֵשִׁיב לוֹ, עַד שֶׁאָמַר: “כְּלוּם מוֹכֵר אַתָּה אוֹתוֹ בְעֶשְׂרִים אֶלֶף דִּינָר?” וַאֲנִי מְדַמֶּה שֶׁלּוֹעֵג הוּא לִי. נִתְקַהֲלוּ עָלַי בְנֵי־אָדָם וְכָל אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר לִי: “מְכֹר לוֹ, וְאִם אֵינוֹ קוֹנֶה, הֲרֵי אָנוּ קָמִים כֻּלָּנּוּ יַחַד עָלָיו וּמַכִּים אוֹתוֹ וּמוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִן הָעִיר”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם תִּקְנֶה אוֹ מִתְלוֹצֵץ אַתָּה?” אָמַר לִי: “כְּלוּם אַתָּה מוֹכֵר אוֹ לוֹעֵג?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲנִי מוֹכֵר”. אָמַר לִי: “הֲרֵי הוּא בִשְׁלשִׁים אֶלֶף דִּינָר, וּגְמֹר הַמְּכִירָה”. אָמַרְתִּי לַנִּמְצָאִים בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד: “הֱיוּ עֵדִים עָלַי, וְאוּלָם בִּתְנַאי שֶׁתַּגִּיד לִי מַה יִּתְרוֹן וּמַה תּוֹעֶלֶת בּוֹ?” אָמַר לִי: “גְּמֹר הַמְּכִירָה, וַאֲנִי מַגִּיד לְךָ יִתְרוֹנוֹ וְתוֹעַלְתּוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מָכַרְתִּי לְךָ”. אָמַר לִי: “אֱלֹהִים עֵד הוּא, הֶעָרֵב לַאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר”. הוֹצִיא אֶת הַזָּהָב, וּמְסָרוּ לְיָדִי וְנָטַל אֶת הַקָּמֵיעַ וְשָׂם אוֹתוֹ בְכִיסוֹ. אַחַר־כָּךְ אָמַר לִי: “כְּלוּם מְרֻצֶּה אַתָּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “כֵּן”. אָמַר לָעוֹמְדִים: “הָעִידוּ בוֹ שֶׁהוּא גָמַר אֶת המְּכִירָה, וְקִבֵּל אֶת הַמְּחִיר שְׁלשִׁים אֶלֶף דִּינָר”. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֵלַי וְאָמַר לִי: “מִסְכֵּן אִלּוּ שָׁהִיתָ בַמְּכִירָה, הָיִינוּ מוֹסִיפִים לְךָ עַד מֵאָה אֶלֶף דִּינָר. וְלֹא זוֹ בִלְבָד אֶלָּא עַד אֶלֶף־אֲלָפִים דִּינָר”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, דְּבָרִים אֵלֶּה, נָס הַדָּם מִפָּנַי, וְעָלָה עֲלֵיהֶם חִוָּרוֹן, זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, לְמִן אוֹתוֹ הַיּוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: “הַגֵּד לִי מַה סִּבַּת זֶה? וּמַה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּקָּמֵעַ?” אָמַר לִי: “דַּע, שֶׁמֶּלֶךְ הֹדּוּ בַּת יֵשׁ לוֹ שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה יָפָה הֵימֶנָּה. וּבָהּ חֳלִי־הַנְּפִילָה. הֵבִיא לְפָנָיו הַמֶּלֶךְ אֶת גְּדוֹלֵי הַמְנַחֲשִׁים וְאַנְשֵׁי־הַמַדָּע וְהָרוֹאִים עֲתִידוֹת וְלֹא הֵסִירוּ מִמֶּנָּה זֶה. אָמַרְתִּי לוֹ, כְּשֶׁאֲנִי נִמְצָא בְּמוֹשַׁב־הַמֶּלֶךְ: “הַמֶּלֶךְ, אֲנִי יוֹדֵע אָדָם, סַעַד־אללָּה הַבַּבְלִי שְׁמוֹ, שֶׁאֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ מֻמְחֶה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ בְעִנְיָנִים אֵלֶּה. וְאִם רוֹאֶה אַתָּה לְטוֹב לְשָׁלְחֵנִי אֵלָיו, עֲשֵׂה כֵן”. אָמַר לִי: “לֵךְ אֵלָיו”. אָמַרְתִּי לוֹ: “הָבֵא לִי חֲתִיכָה שֶל צֶדֶף אָדֹם”. הֵבִיא לִי חֲתִיכָה גְדוֹלָה שֶל צֶדֶף אָדֹם וּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר וּמַתָּנָה. נָטַלְתִּי כָל זֶה וְשַׂמְתִּי פָנַי לְאֶרֶץ בָּבֶל וְשָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹת הַשֵּׁיךְ וְהֶרְאוּנִי עָלָיו. מָסַרְתִּי לוֹ אֶת מְאַת אֶלֶף הַדִּינָרִים וְהַמַּתָּנָה. נָטַל אוֹתָן מִמֶּנִּי. וְנָטַל אֶת חֲתִיכַת הַצֶּדֶף הָאָדֹם וְהֵבִיא לְפָנָיו גּוֹזֵר־אֲבָנִים וְעָשָׂה אוֹתָהּ קָמֵיעַ. הִמְשִׁיךְ הַשֵּׁיךְ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים צוֹפֶה בַּכּוֹכָבִים, עַד שֶׁבָּחַר אֶת הַזְּמַן לִכְתֹּב וְכָתַב עָלָיו לַחַשׁ זֶה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה. הֵבֵאתִי אוֹתָהּ אֶל הַמֶּלֶךְ” הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִישִׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם סִפֵּר לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְאָמַר: “אָמַר לִי אוֹתוֹ אָדָם: 'נָטַלְתִּי אוֹתוֹ קָמֵיעַ וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁהִנִּיחַ אוֹתוֹ עַל בִּתּוֹ, הִבְרִיאָה מִיָּד. וְהָיְתָה קְשׁוּרָה בּאַרְבַּע שַׁלְשְׁלָאוֹת, וכָל לַיְלָה הָיְתָה לָנָה אֶצְלָהּ נַעֲרָה, וְהָיְתָה מַשְׁכִּימָה שְׁחוּטָה. וּמֵאָז שָׂם עָלֶיהָ קָמֵיעַ זֶה, הִבְרִיאָה מִיָּד. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנָתַן לִי בֶגֶד־פְּאֵר, וּפִזֵּר לִצְדָקָה מָמוֹן רַב. אַחַר־כָּךְ הִנִּיחוֹ בְתוֹך הָעֲנָק שֶׁעַל צַוָּארָהּ. אֵרַע שֶׁיָּרְדָה יוֹם אֶחָד בִּסְפִינָה, הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ, לְטַיֵּל בַּיָּם. שָׁלְחָה נַעֲרָה יָדָהּ אֵלֶיהָ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּהּ. נִקְטַע הָעֲנָק וְנָפַל לַיָּם, וְחָזַר הַפֶּגַע־הָרָע מֵאוֹתָהּ שָׁעָה אֶל בַּת־הַמֶּלֶךְ. הִשִּׂיג אֶת הַמֶּלֶךְ מַה שֶׁהִשִּׂיגוּ מִן הַיָגּוֹן. נָתַן לִי מָמוֹן רַב וְאָמַר לִי: “לֵךְ אֶל הַשֵּׁיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ קָמֵיעַ תְּמוּרָתוֹ”. נָסַעְתִּי אֵלָיו וּמָצָאתִי שֶׁכְּבָר מֵת. חָזַרְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדַעְתִּי לוֹ. שְׁלָחַנִי אוֹתִי וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לְסוֹבֵב בָּאָרֶץ, אֶפְשָׁר נִמְצָא לָהּ תְּרוּפָה. וְהִקְרַנִי אֱלֹהִים לִמְצֹא אוֹתוֹ אֶצְלְךָ”. נְטָלוֹ מִמֶּנִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהָלַךְ לוֹ. וְהָיָה עִנְיָן זֶה הַסִּבָּה לַחִוָּרוֹן שֶׁבְּפָנַי. אַחַר־כָּךְ שַׂמְתִּי פָנַי לְבַגְדָּאד, וְעִמִּי כָל מָמוֹנִי, וְשָׁכַנְתִּי בֶחָצֵר שֶׁהָיִיתִי גָר בָּהּ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, לָבַשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי וּבָאתִי לְבֵיתוֹ שֶׁל טָאהִר בֶּן אַלְעַלָא, אֶפְשָׁר אֶרְאֶה אֶת זוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן לֹא פָסְקָה אַהֲבָתָהּ לָלֶכֶת וּלְהִתּוֹסֵף בְּתוֹךְ לִבִּי. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל חֲצֵרוֹ רָאִיתִי אֶת הַחַלּוֹן כְּבָר נֶהֱרַס. שָׁאַלְתִּי נַעַר וְאָמַרְתִִּי לוֹ: “מֶה עָשָׂה אֱלֹהִים בַּזָּקֵן?” אָמַר לִי: “אָחִי, בָּא אֵלָיו בְּשָׁנָה מִן הַשָּׁנִים אָדָם סוֹחֵר, אַבּוּ־אלְחַסַן אַלְעֹמָאנִי שְׁמוֹ, וְשָׁהָה עִם בִּתּוֹ מֶשֶׁך זְמַן. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁכָּלָה מָמוֹנוֹ הוֹצִיאוֹ הַזָּקֵן מֵאֶצְלוֹ שְׁבוּר־הַלֵּב. וְהָיְתָה הַנַּעֲרָה אוֹהֶבֶת אֹותוֹ אַהֲבָה עַזָּה. כְּשֶׁנִּפְרַד מֵעָלֶיהָ חָלְתָה מַחֲלָה קָשָׁה עַד שֶׁהִגִּיעָה לַמָּוֶת, וְהוֹדִיעָה אֶת הַדָּבָר לְאָבִיהָ. שָׁלַח אַחֲרָיו לְחַפְּשׂוֹ בָאֲרָצוֹת, וְהִבְטִיח לָתֵת לְמִי שֶׁיָּבִיא אוֹתוֹ מֵאָה אֶלֶף דִּינָר, ולֹא רָאָה אוֹתוֹ אָדָם, וְלֹא מָצָא עֲקֵבוֹת לוֹ. וַהֲרֵי הִיא עַכְשָׂו קְרוֹבָה לָמוּת”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה מַּצַּב אָבִיהָ?” אָמַר לִי: “מָכַר אֶת הַנְּעָרוֹת מֵעָצְמַת מַה שֶׁנִּפְגַּע”. אָמַרְתִּי לוֹ: “רְצוֹנְךָ שֶׁאוֹבִילְךָ אֶל אַבּוּ־אלְחַסַן אַלְעֹמָאנִי?” אָמַר לִי: “הֵן”. אָמַרְתִּי לוֹ: "לֵךְ אֶל אָבִיהָ וֶאֱמֹר לוֹ: “שְׂכַר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לִי אֶצְלְךָ, שֶׁכֵּן אַבּוּ־אלְחַסַן אַלְעֹמָאנִי עוֹמֵד בַּדֶּלֶת”. הָלַךְ הָאִישׁ אָץ בְּלֶכְתּוֹ, כְּאִלוּ הָיָה פִרְדָּה שֶׁבָּרְחָה מִן הַטַּחֲנָה. נֶעְדַּר שָׁעָה אַחַת וּבָא וְהַזָּקֵן בְּחֶבְרָתוֹ. כְּשֶׁרָאֲנִי חָזַר אֶל חֲצֵרוֹ וְנָתַן לָאִישׁ מֵאָה אֶלֶף דִּינָר. נְטָלָם וְהָלַךְ לוֹ כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ אוֹתִי. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ הַזָּקֵן וְחִבְּקַנִי וּבָכָה וְאָמַר: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הֵיכָן הָיִיתָ, בְּכָל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁנֶּעֱלַמְתָּ? כְּבָר קָרְבָה בִתִּי לָמוּת בִּגְלַל פֵּרוּדְךָ. הִכָּנֵס עִמִּי לַבַּיִת”. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, הִשְׁתַּחֲוָה, מוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר קִבְּצָנוּ יַחַד אִתְּךָ”. נִכְנַס אֶל בִּתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “רִפֵּא אוֹתָךְ אֱלֹהִים מֵחֹלִי זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “אַבָּא, אֵינִי מַבְרִיאָה מִמַּחֲלָתִי, אֶלָּא כְשֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת פְּנֵי אַבּוּ־אלְחַסַן”. אָמַר לָהּ: “אִם אַתְּ טוֹעֶמֶת אֹכֶל וְנִכְנֶסֶת לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, אֲנִי מַפְגִּישׁ אֶתְכֶם שְׁנֵיכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר?” אָמַר לָהּ: “אֱמֶת”. אָמְרָה לוֹ: “אִם אֲנִי רוֹאָה אֶת פָּנָיו, אֵינִי זְקוּקָה לְמַאֲכָל”. אָמַר לְנַעֲרוֹ: “הָבֵא אֶת אֲדוֹנְךָ”. נִכְנַסְתִּי. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית־שִׁיר זֶה:
וּכְבָר קִבֵּץ אֱלֹהִים אֶת הַפְּזוּרִים יַחְדָּו
אַחֲרֵי דַמּוֹתָם דַּמּוֹת כִּי לֹּא יִפָּגְשׁוּ לָעַד.
הִתְנַשְּׂאָה וְיָשְׁבָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, לֹא פִלַּלְתִּי לִרְאוֹת עוֹד פָּנֶיךָ אִם לֹא בַחֲלוֹם”. חִבְּקָה אוֹתִי וּבָכְתָה וְאָמְרָה: “אַבּוּ־אלְחַסַן מֵעַכְשָׂיו אֹכַל וְאֶשְׁתֶּה”. הֵבִיאוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. שָׁהִיתִי אֶצְלָם, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, מֶשֶׁךְ זְמָן, וְחָזְרָה לְמַה שֶּׁהָיְתָה בוֹ מִן הַיֹּפִי. הִזְמִין אָבִיהָ אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים וְכָתְבוּ שְׁטַר־נִשּׂוּאֵי אוֹתָהּ, וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה גָדוֹל, וַהֲרֵי הִיא אִשְׁתִּי עַד הַיּוֹם“. קָם הַבָּחוּר מֵאֵצֶל הַכַּלִיף וְחָזַר אֵלָיו עִם נַעַר מֻפְלָג בְּיָפְיוֹ, בַּעַל קוֹמָה תְּמִירָה וְגִזְרָה מְחֻטָּבָה, וְאָמַר לוֹ: “נַשֵּׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִיף, וְהִשְׁתָּאָה הַכַּלִיף לְיָפְיוֹ, וְשִׁבַּח אֶת בּוֹרְאוֹ. אַחֲרֵי־זֶה הָלַךְ לוֹ אַלרְרַשִׁיד הוּא וּבְנֵי־חֶבְרָתוֹ, וְאָמַר: גַ’עְפָר, אֵין זֶה אֶלָּא דְבַר פֶּלֶא, שֶׁלֹּא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי נִפְלָא יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. כְּשֶׁיָּשַׁב אַלרְרַשִׁיד בַּחֲצַר הַכַּלִיפוֹת אָמַר: “מַסְרוּר”. אָמַר לוֹ: “הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה”. אָמַר לוֹ: אֱסֹף בְּאוּלָם זֶה אֶת מִסֵּי בָצְרָה וְאֶת מִסֵּי בַגְדָּאד וְאֶת מִסֵּי כֹרָאסָאן". אָסַף אוֹתָן, וְהָיוּ הוֹן עָצוּם שֶׁלֹּא יִמְנֶה מִסְפָּרוֹ אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אָמַר הַכַּלִיף: “גַ’עְפָר”. אָמַר לוֹ: “הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ”. אָמַר לוֹ: "הָבֵא לְפָנַי אֶת אַלְחַסַן ". אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הֵבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּא נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִיף, כְּשֶׁהוּא מְפַחֵד שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה שֶׁנִּדְרָש לוֹ בְסִבַּת שְׁגִיאָה שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהוּא בְבֵיתוֹ. אָמַר לוֹ אַלרְרַשִׁיד: " עֹמָאנִי ". אָמַר לוֹ: “הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. יְהִי נֹעַם אֱלֹהִים עָלֶיךָ לְנֵצַח נְצָחִים”. אָמַר לוֹ: “הָסֵר וִילוֹן זֶה”. וּכְבָר צִוָּה אוֹתָם שֶׁיַּנִּיחוּ אֶת הוֹן שְׁלשֶׁת הַמְּחוֹזוֹת וִישַׁלְשְׁלוּ עָלָיו וִילוֹן. כְּשֶׁהֵסִיר הָעֹמָאנִי אֶת וִילוֹן הָאוּלָם, נִפְתְּעָה דַעְתּוֹ מֵרֹב הַמָּמוֹן. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “אַבּוּ־אלְחַסַן, כְּלוּם מָמוֹן זֶה רַב יוֹתֵר אוֹ הַמָּמוֹן שֶׁהָלַךְ מִמְּךָ מִן הַקָּמֵיעַ?” אָמַר לוֹ: “לֹא כִי זֶה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, רַב מִמֶּנּוּ בְכִפְלֵי כִפְלַיִם רַבִּים”. אָמַר לוֹ אַלרְרַשִׁיד: “הָעִידוּ, כָל מִי שֶׁנִּמְצָא כָאן, שֶׁנָּתַתִּי מָמוֹן זֶה בְמַתָּנָה לְעֶלֶם זֶה”. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ, בּוֹשׁ וּבָכָה מֵרֹב שִׂמְחָה לִפְנֵי אַלרְרַשִׁיד. כְּשֶׁבָּכָה, זָרְמוּ הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו עַל לֶחְיוֹ, וְחָזַר הַדָּם לִמְקוֹמוֹ, וְהָיוּ פָנָיו כְּאַגַּן־הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ. אָמַר הַכַּלִיף: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אֱלֹהִים, יִשְׁתַּבַּח הַמְשַׁנֶּה מַצָּב אַחֲרֵי מַצָּב וְהוּא קַיָּם וְאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה”. הֵבִיא מַרְאָה וְהֶרְאָה לוֹ אֶת פָּנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הִשְׁתַּחֲוָה מוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. צִוָּה הַכַּלִיף לָשֵׂאת אֵלָיו אֶת הַמָּמוֹן, וְשָׁאַל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יַפְסִיק מִבּוֹא אֵלָיו לְשֵׁם רֵעוּת בְּמִשְׁתֶּה עִמּוֹ. הָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס אֵלָיו, עַד שֶׁנֶּאֱסַף הַכַּלִיף אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֵּה. יִשְׁתַּבַּח זֵה אֲשֶׁר לֹא יָמוּת, בַּעַל הַמְלוּכָה וְהַמַּלְכוּת.
וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר,
סִפְּרוֹ שֶׁאַלְכַצִיבּ אֲדוֹן מִצְרַיִם הָיָה לוֹ בֵּן, שֶׁלֹּא הָיָה יָפֶה מִמֶּנּוּ, וּמִתּוֹךְ פַּחֲדוֹ עָלָיו לֹא נָתַן לוֹ לָצֵאת אֶלָּא לַתְּפִלָּה בַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי. עָבַר, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִתְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי, עַל פְּנֵי אָדָם זָקֵן שֶׁאֶצְלוֹ סְפָרִים רַבִּים. יָרַד מֵעַל סוּסָתוֹ וְיָשַׁב אֶצְלוֹ. הָפַךְ בַּסְּפָרִים וְהִתְבּוֹנֵן בָהֶם וְרָאָה בְתוֹכָם תְּמוּנָה שֶׁל אִשָּׁה, דּוֹמָה כְאִלּוּ הִיא מְדַבֶּרֶת, שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה יָפָה הֵימֶנָּה עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. לָקְחָה שְׁבִי אֶת שִׂכְלוֹ וְהִפְתִּיעָה לִבּוֹ וְאָמַר: “זָקֵן מְכֹר לִי תְמוּנה זוֹ”. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַעֲלֶה, קַח אוֹתָהּ בְּלִי מְחִיר”. שִׁלֵּם לוֹ מֵאָה דִינָר וְלָקַח אֶת הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ תְּמוּנָה זוֹ, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ וּבוֹכֶה לַיְלָה וְיוֹמָם. נִמְנַע מִלֶּאֱכֹל וּמִלִּשְׁתּוֹת וּמִלִּישֹׁן, וְאָמַר בְלִבּוֹ: “אִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹאֵל אֶת מוֹכֵר־הַסְּפָרִים בִּדְבַר הָאָמָּן שֶׁעָשָׂה תְמוּנָה זו, מִי הוּא, הֲרֵי יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהָיָה מַגִּיד לִי. וְאִם בַּעֲלַת צוּרָה זוֹ בַחַיִּים, הָיִיתִי מַגִּיעַ אֵלֶיהָ, וְאִם תְמוּנָה בִלְבַד הִיא, הָיִיתִי מַנִּיחַ מִלְּהִכָּסֵף אֵלֶיהָ וְלֹא הָיִיתִי מְעַנֶּה נַפְשִׁי בְדָבָר שֶׁאֵין אֲמִתּוּת לוֹ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעַר אָמַר לְנַפְשׁוֹ: “אִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹאֵל אֶת מוֹכֵר הַסְּפָרִים עַל אָמָּן שֶׁעָשָׂה תְמוּנָה זוֹ, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהָיָה מַגִּיד לִי. וְאִם בַּעֲלַת הַתְּמוּנָה בַּחַיִּים, הָיִיתִי מַגִּיעַ אֵלֶיהָ, וְאִם תְּמוּנָה בִלְבַד הִיא הָיִיתִי מַנִּיחַ מִלְּהִכָּסֵף אֵלֶיהָ, וְלֹא הָיִיתִי מְעַנֶּה נַפְשִׁי בְדָבָר שֶׁאֵין אֲמִתּוּת לוֹ”. כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשִּׁשִּׁי, עָבַר עַל פְּנֵי מוֹכֵר־הַסְּפָרִים. קָם לִקְרָאתוֹ וְעָמַד. אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, הַגֵּד לִי, מִי עָשָׂה תְמוּנָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, עָשָׂה אוֹתָהּ אָדָם מֵאַנְשֵׁי בַּגְדָאד, וּשְמוֹ אַבּוּ־אלְקָאסִם אַל צַּנְדַלָאנִי בְּרֹבַע הַנִּקְרָא רֹבַע אַלְכַּרְךְ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ צוּרַת מִי הִיא”. קָם הַנַעַר מֵאֶצְלוֹ מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אָדָם בְּמַצָּבוֹ בְּכָל אַנְשֵׁי מַמְלַכְתּוֹ. הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי וְחָזַר הַבַּיְתָה וְנָטַל תַּרְמִיל וּמִלֵּא אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּבְזָהָב. וְהָיָה עֶרֶךְ הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שְׁלשִׁים אֶלֶף דִּינָר. הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד הַבֹּקֶר וְיָצָא מִבְּלִי לְהַגִּיד לְאָדָם. הִדְבִּיק שַׁיָּרָה וְרָאָה בְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, מָה הַמֶּרְחָק בֵּינִי וּבֵין בַּגְדָאד?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי הֵיכָן אַתָּה וְהֵיכָן בַּגְדָאד? הֲרֵי בֵינְךָ וּבֵינָהּ מַסַּע חָדְשַׁיִם”. אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, אִם אַתָּה מוֹבִילֵני לְבַגְדָאד, נוֹתֵן אֲנִי לְך מֵאָה דִינָר וְסוּסָה זוֹ שֶׁתַּחְתַּי, וּמְחִירָה אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “אֱלֹהִים עָרֵב אֶת אֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר. וְאוּלָם אַל תַּחֲנֶה הַלַּיְלָה אֶלָּא אֶצְלִי”. נַעֲנָה לוֹ לִדְבָרָיו וְלָן אֶצְלוֹ. כְּשֶׁנִּגְלָה הַשַּׁחַר נְטָלוֹ הַבְּדוּאִי וְנָסַע עִמּוֹ מַהֵר לְדֶרֶךְ קְרוֹבָה בְּחָמְדוֹ אוֹתָהּ סוּסָה שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ. וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחוֹמוֹת בַּגְדָאד. אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל שֶׁהִגַּעְנוּ בְשָׁלוֹם, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה. זוֹ הִיא בַּגְדָאד”. שָׂמַח הַנַּעַר שִׂמְחָה עֲצוּמָה. יָרַד מֵעַל הַסּוּסָה וּנְתָנָהּ לַבְּדוּאִי, אוֹתָהּ וְאֶת מְאַת הַדִּינָר. נָטַל אֶת הַתַּרְמִיל וְהָלַךְ שׁוֹאֵל לְרֹבַע אַלְכַּרְךְ וְלִמְקוֹם הַסּוֹחֲרִים. הוֹבִילוֹ הַגּוֹרָל אֶל רְחוֹב שֶׁבָּה עֶשֶׂר אֲבָנִים, חָמֵשׁ מַקְבִּילוֹת לְעֻמַּת חָמֵשׁ, וּבְרֹאשׁ הָרְחוֹב שַׁעַר בִּשְׁתֵּי דְלָתוֹת, וְלוֹ טַבַּעַת שֶׁל כֶּסֶף. וְעַל יַד הַשַּׁעַר שְׁנֵי סַפְסָלִים שֶׁל מְרֻפָּדִים בַּיָּפוֹת בִּרְפִידוֹת וְעַל אֶחָד מֵהֶם אָדָם יוֹשֵׁב, מַרְאֵהוּ אוֹמֵר כָּבוֹד וִיפֵה הַצּוּרָה, וְעָלָיו בְּגָדִים מְפֹאָרִים, וּלְפָנָיו חֲמִשָּׁה מַמְלוּכִּים, דּוֹמִים כְּאִלּוּ הֵם יָרֵחַ. כְּשֶׁרָאָה הַנַּעַר זֹאת, הִכִּיר אֶת הַסִּימָנִים שֶׁמָּסַר לוֹ מוֹכֵר־הַסְּפָרִים. נָתַן שָׁלוֹם לָאִישׁ, וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁלוֹמוֹ. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אִישׁ נָכְרִי אֲנִי, וּמְבַקֵּשׁ מִטּוּבְךָ שֶׁתַּרְאֶה לִי בִרְחוֹב זֶה דִירָה שֶׁאָגוּר בָּהּ”. קָרָא הָאִישׁ וְאָמַר: “הוֹי גַזָאלָה”. יָצְאָה אֵלָיו שִׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “הִנְנִי לְשֵׁרוּתְךָ, אֲדוֹנִי”. אָמַר לָהּ: “קְחִי עִמֵּךְ אֲחָדִים מִן הַמְשָׁרְתִים וּלְכוּ לְבַיִת פְּלוֹנִי וְנַקּוּ אוֹתוֹ וְהַצִּיעוּ בוֹ מַצָּעִים וְשִׂימוּ בוֹ כָל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ מִכֵּלִים וּמִזּוּלָתָם בִּשְׁבִיל עֶלֶם יְפֵה־מַרְאֶה זֶה”. יָצְאָה הַנַּעֲרָה וְעָשְׂתָה כְכָל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָהּ. נְטָלוֹ הַשֵּׁיךְ וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַבַּיִת. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אֲדוֹנִי הַנַעֲלֶה, מַה שְּׂכַר בַּיִת זֶה?” אָמַר לוֹ: “הוֹי פָּנִים מַזְהִירִים, אֲנִי אֵינִי לוֹקֵחַ מֵאִתְּךָ שָׂכָר כָּל הַזְּמַן שֶׁאַתָּה שׁוֹהֶה בוֹ”. הוֹדָה לוֹ עַל כָּךְ. קָרָא הַשֵּׁיךְ לְשִׁפְחָה אַחֶרֶת, וְיָצְאָה נַעֲרָה דּוֹמָה כְאִלּוּ הִיא הַשֶּׁמֶשׁ. אָמַר לָהּ: “הָבִי אֶת לוּחַ הַשַּׁחְמָט”. הֵבִיאָה לוֹ. פָּרַשׂ מַמְלוּךְּ אֶת הַלּוּחַ, וְאָמַר הַשֵּׁיךְ לַנַּעַר: “כְּלוּם תְּשַׂחֵק עִמִּי?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. שִׂחֵק אִתּוֹ כַמָּה פְּעָמִים, וְהַנַּעַר מְנַצְּחוֹ. אָמַר לוֹ: “הֵיטַבְתָּ, הַנַּעַר. אָכֵן שָׁלֵם אַתָּה בְּמַעֲלוֹתֶיךָ, שֶׁאֵין בְּבַגְדָאד מִי שֶׁיְּנַצְחֵנִי, וּכְבָר נִצַחְתַּנִי אַתָּה”. אַחֲרֵי שֶׁהֵכִינוּ אֶת הַדִּירָה בְמַצָּעִים וּבְכָל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ, מָסַר לוֹ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲלֹא תִּכָּנֵס לְבֵיתִי וְתֹאכַל מִפִּתִּי, וְנִתְכַּבֵּד בְּךָ?” נַעֲנָה לוֹ הַנַּעַר לְכָךְ וְהָלַךְ עִמּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הֶחָצֵר, רָאָה חָצֵר יָפָה וְנָאָה מְקֻשֶּׁטֶת בְּזָהָב, וּבָה מִכָּל הַצִּיּוּרִים. וּבָהּ מִמִּינֵי הַשְּׁטִיחִים וְהַחֲפָצִים, מַה שֶׁתֵּלֶא הַלָּשוֹן לְתָאֵר. בֵּרְכוֹ הַשֵּׁיךְ לבוֹאוֹ וְצִוָּה להָבִיא אֶת הַמַּאֲכָל. הֵבִיאוּ שֻׁלְחָן מַעֲשֵׂה חֲרשֶׁת תֵּימָן וְהֵבִיאוּ אֶת הַמַּאֲכָל מִינִים בִּלְתִּי־שְׁכִיחִים שֶׁאֵין לִמְצֹא מְשֻׁבָּחִים מֵהֶם וְלֹא טְעִימִים מֵהֶם. אָכַל הַנַּעַר דֵּי־שָׂבְעוֹ וְרָחַץ אֶת יָדָיו. הִתְחִיל הַנַּעַר מִסְתַּכֵּל בַּבַּיִת וּבַשְּׁטִיחִים. אַחַר־כָּךְ פָּנָּה אֶל הַתַּרְמִיל שֶׁהָיָה עִמּוֹ וְלֹא מְצָאוֹ. אָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. אָכַלְתִּי לְגִימָה הַשָּׁוָה אֲדַרְכְּמוֹן או שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְהָלַךְ מִמֶּנִּי תַרְמִיל שֶׁבּוֹ שְׁלשִׁים אֶלֶף דִּינָר. וְאוּלָם אֲבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵאֱלֹהִים”. שָׁתַק וְלֹא יָכֹל לְדַבֵּר. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁרָאָה הַנַעַר שֶׁהַתַּרְמִיל אָבַד, נִתְמַלֵּא דְאָגָה וְשָׁתַק, וְלֹא יָכֹל לְדַבֵּר, הִגִּישׁ הַשֵּׁיךְ אֶת הַשַּׁחְמָט וְאָמַר לנַּעַר: “כְּלוּם תְּשַׂחֵק עִמִּי?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. שָׂחַק וְנִצַּח אוֹתוֹ הַשֵּׁיךְ. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הֵיטַבְתָּ”, וְעָזַב אֶת הַמִּשְׂחָק וְקָם. אָמַר לוֹ: “מַה לְּךָ הַנַּעַר?” אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֶת הַתַּרְמִיל”. קָם וְהוֹצִיאוֹ לוֹ, וְאָמַר: “הִנֵּה הוּא, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה. כְּלוּם תַּחֲזֹר לְשַׂחֵק עִמִּי?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. שִׂחֵק עִמּוֹ וְנִצַּח אוֹתוֹ הַנַּעַר. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “כְּשֶׁהָיְתָה דַּעְתְּךָ טְרוּדָה בַתַּרְמִיל נִצַּחְתִּיךָ, וּכְשֶׁהֲבֵאתִיו אֵלֶיךָ נִצַּחְתָּ אוֹתִי”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הַגֵּד לִי מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “מִמִּצְרַיִם”. אָמַר לוֹ: “וּמַה סִּבַּת בּוֹאֲך לְבַגְדָאד?” הוֹצִיא לוֹ הַתְּמוּנָה וְאָמַר: “דַּע, דּוֹדִי, שֶׁאֲנִי בְּנוֹ שֶל אַלְכַצִיבּ אֲדוֹן מִצְרַיִם. וּכְבָר רָאִיתִי תְּמוּנָה זוֹ אֵצֶל אָדָם מוֹכֵר־סְפָרִים, וְשָׁלְלָה אֶת שִׂכְלִי, וְשָׁאַלְתִּי עַל דְּבַר הָאָמָּן שֶׁעָשָׂה אוֹתָהּ, וְאָמְרוּ לִי: “עוֹשָׂהּ הוּא אָדָם בְּרֹבַע אַלְכַּרְךְ, אַבּוּ־קָאסִם אַלצַּנְדַלָאנִי שְׁמוֹ בִּרְחוֹב הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם רְחוֹב אַלזַּעַפְרָאן”. לָקַחְתִּי מַשֶׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וּבָאתִי יְחִידִי, כְּשֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתַי וּמְבַקֵּשׁ אָנֹכִי שֶׁיְּהֵא מֵחַסְדְּךָ הַשָּׁלֵם עִמִּי זֶה שֶׁתּוֹבִילֵנִי אֵלָיו, שֶׁאֶשְאַל אוֹתוֹ לְסִבַּת צַיְּרוֹ תְמוּנָה זוֹ, וְצוּרַת מִי הִיא? וְכָל מַה שֶׁהוּא מְבַקֵּש מֵאִתִּי אֲנִי נוֹתְנוֹ לוֹ”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “חֵי־אֱלֹהִים, בְּנִי, שֶׁאֲנִי הוּא אַבּוּ־אלְקָאסִם אלצַּנְדַלָאנִי. וְעִנְיָן נִפְלָא הוּא, הַדֶּרֶךְ שֶׁהוֹבִילְךָ הַגּוֹרָל אֵלַי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנַּעַר אֶת הַדְּבָרִים מִהֵר אֵלָיו וְחִבְּקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאֶת יָדָיו וְאָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּגִּיד לִי צוּרַת מִי הִיא?” אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה”. קָם וּפָתַח אָרוֹן וְהֹוצִיא מִתּוֹכוֹ מִסְפַּר סְפָרִים, שֶׁצִּיֵּר בְּתוֹכָן תְּמוּנָה זוֹ, וְאָמַר לוֹ: “דַּע, בְּנִי, שֶׁבַּעֲלַת צוּרָה זוֹ בַּת דּוֹדִי הִיא, וּבְבְצָרה הִיא, וְאָבִיהָ נְצִיב בָּצְרָה הוּא, אַבּוּ אַללַּיתְ שְׁמוֹ, וְהִיא גַ’מִילָה שְׁמָהּ, וְאֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ יָפָה יוֹתֵר מִמֶּנָּה. וְאוּלָם נְזִירָה הִיא מִן הַגְּבָרִים, וְאֵינָה יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ זֵכֶר גְּבָרִים בִּמְסִבִָּתָהּ. וּכְבָר הָלַכְתִּי אֶל דּוֹדִי בְמַטָּרָה שֶׁיַּשִּׂיאֶנָּה לִי וּפִזַּרְתִּי לוֹ מָמוֹן וְלֹא נַעֲנָה לִי לְכָךְ. וּכְשֶׁנּוֹדַע לְבִתּוֹ הַדָּבָר כָּעֲסָה מְאֹד וְשָׁלְחָה אֵלַי דְּבָרִים, וּבְתוֹכָם אָמְרָה: “אִם שֵׂכֶל לְךָ אַל תַּעֲמֹד בְּעִיר זוֹ שֶׁלֹּא תָמוּת וִיהֵא עֲווֹנְךָ בְּצַוָּארְךָ”. וְהִיא עָרִיצָה בָּעָרִיצוֹת. יָצָאתִי מִבָּצרָה, כְּשֶׁאֲנִי שְׁבוּר־הַלֵּב וְעָשִׂיתִי תְמוּנָה זוֹ בַּסְּפָרִים וַהֲפִיצוֹתִי אוֹתָהּ בַּאֲרָצוֹת, אֶפְשָׁר תִּפֹּל בְּיָדוֹ שֶׁל עֶלֶם יְפֵה הַמַּרְאֶה כָּמוֹךָ, וִיבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, אֶפְשָׁר תֶּאֱהַב אוֹתוֹ, וַאֲקַבֵּל מֵאִתּוֹ הַבְטָחָה, שֶׁאִם הוּא כוֹבֵש אוֹתָהּ, יַרְאֶנָּה לִי וְלוּ גַם מֶבָּט אֶחָד מֵרָחוֹק”. כְּשֶׁשָּׁמַע אִבְרָאהִים בֶּן אַלְכַצִיבּ אֶת דְּבָרָיו הִרְכִּין רֹאשׁוֹ שָׁעָה אַחַת כְּשֶׁהוּא מְהַרְהַר. אָמַר לוֹ אַלצַּנְדַלָאנִי: “בְּנִי, לֹא רָאִיתִי בְּבַגְדָאד יָפֶה יוֹתֵר מִמְּךָ, וְחוֹשֵב אֲנִי, שֶׁכְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתְךָ תֶּאֱהַב אוֹתְךָ. כְּלוּם רְצוֹנְךָ אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה מִתְאַחֵד אִתָּה וְכוֹבְשָׁהּ, לְהַרְאוֹתָהּ לִי, וְלוּ מֶבָּט אֶחָד מֵרָחוֹק?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “אִם כָּךְ הוּא הָעִנְיָן, עֲמֹד אֶצְלִי עַד שֶׁאַתָּה נוֹסֵע”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יָכֹל לִשְׁהוֹת, שֶׁאֵשׁ בְּלִבִּי מֵאַהֲבָתָהּ, הוֹלֶכֶת וּמִתּוֹסֶפֶת”. אָמַר לוֹ: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁאֲנִי מְצַיֵּד לְךָ סְפִינָה בִּזְמַן שְׁלשָׁה יָמִים, שֶׁתֵּלֵךְ לְבָצְרָה”. הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁצִּיֵּד לוֹ סְפִינָה, ושָׂם בְּתוֹכָהּ כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְזוּלַת זֶה, וְאַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים אָמַר לַנַּעַר: “הִתִכּוֹנֵן לַנְּסִיעָה, שֶׁכְּבָר צִיַּדְתִּי לְךָ סְפִינָה עִם כָּל מַה שֶּׁאַתַָּה זָקוּק לוֹ. וְהַסְּפִינָה רְכוּשִׁי הִיא וְהַמַּלָּחים מִמְּשָׁרְתַי, וּבַסְּפִינָה מַה שֶׁיַּסְפִיק לְךָ עַד שֶׁתַּחֲזֹר. וּכְבָר צִוִּיתִי עַל הַמַּלָּחִים לְשָׁרְתֶךָ עַד שֶׁתָּשוּב בְּשָׁלוֹם”. קָם הַנַּעַר וְיָרַד בַסְּפִינָה וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבָצְרָה. הוֹצִיא הַנַּעַר מֵאָה דִינָר לַמַּלָּחִים. אָמְרוּ לוֹ: “אָנוּ נָטַלְנוּ אֶת הַשָּׂכָר מֵאֲדוֹנֵנוּ”. אָמַר לָהֶם: “קְחוּ זֶה בְּמַתָּנָה, וְאֵין אֲנִי מְסַפֵּר לוֹ זֹאת”. נְטָלוּם מִיָּדוֹ וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ. נִכְנַס הַנַּעַר לְבָצְרָה וְשָׁאַל: הֵיכָן מְקוֹם מְגוּרֵיהֶם שֶׁל הַסּוֹחֲרִים?" אָמְרוּ לוֹ: “בְּאַכְסַנְיה שֶׁשְּׁמָהּ כָ’אן חַמְדָּאן”. הָלַך עַד שֶׁהִגִּיעַ לַשּׁוּק שֶׁהַכָ’אן בְּתוֹכוֹ. נִשְׁלְחוּ בוֹ הָעֵינַים מַבִּיטוֹת לְיָפְיוֹ הַמֻּפְלָג וְחִנּו. נִכְנַס לַכָ’אן עִם אָדָם מַלָּח וְשָׁאַל לַשּׁוֹעֵר. הוֹבִילוּהוּ אֵלָיו, וְרָאָהוּ שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד בַּעַל הַדְרָה. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֶזִיר לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם יֵשׁ אֶצְלְךָ חֶדֶר נָאֶה?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. נְטָלוֹ אוֹתוֹ וְאֶת הַמַּלָּח וּפָתַח לָהֶם חֶדֶר נָאֶה מְקֻשָּׁט בְּזָהָב, וְאָמַר: “הַנַּעַר, הֲרֵי חֶדֶר זֶה יִכְשַׁר לְךָ”. הוֹצִיא הַנַּעַר שְׁנֵי דִינָרִים וְאָמַר לוֹ: “טֹל אֵלֶּה וְהָיוּ לְךָ לִקְנוֹת מַמְתַּקִּים תּוֹדָה עַל מְסִירַת הַמַּפְתֵּח”. נָטַל אוֹתָם מִיָּדוֹ וּבֵרַךְ אוֹתוֹ. צִוָּה הַנַּעַר עַל הַמַּלָּח לָלֶכֶת אֶל הַסְּפִינָה, וְנִכְנַס אֶל הַחֶדֶר וְנִשְׁאַר אֶצְלוֹ שׁוֹעֵר הַכָ’אן וְשִׁמְּשׁוֹ, וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִשִּׂיגָה אוֹתָנוּ שִׂמְחָה בְבוֹאֲךָ”. נָתַן לוֹ הַנַּעַר דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא לָנוּ בוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר וּמְתִיקוֹת וּמַשְׁקֶה”. נְטָלוֹ וְהָלַךְ לַשּׁוּק, וְחָזַר אֵלָיו אַחֲרֵי שֶׁקָּנָה זֶה בַּעֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְנָתַן לוֹ אֶת הָעֹדֶף. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הוֹצִיאֵהוּ עַל עַצְמְךָ”. שָׂמַח הַשּׁוֹעֵר בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה. אָכַל הַנַּעַר מִמַּה שֶׁבִּקֵּש רַק עוּגָה אַחַת עִם מִקְצָת מִן הַלִּפְתָּן וְאָמַר לְשׁוֹעֵר הַכָ’אן: “קַח אֶת זֶה לִבְנֵי בֵיתְךָ”. נְטָלוֹ וְהוֹלִיכוֹ אֶל בְּנֵי בֵיתוֹ וְאָמַר לָהֶם: “אֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ נָדִיב יוֹתֵר מִן הָעֶלֶם הַמִּתְאַכְסֵן אֶצְלֵנוּ הַיּוֹם, וְלֹא מָתוֹק מִמֶּנּוּ. וְאִם הוּא נִשְׁאָר אֶצְלֵנוּ אָנוּ מַגִּיעִים לְעשֶׁר”. אַחַר־כָּךְ נִכְנַס הַשּׁוֹעֵר אֶל אִבְּרָאהִים וְרָאָהוֹ בוֹכֶה. יָשַׁב וְהִתְחִיל מְעַסֶּה אֶת רַגְלָיו וּנְשָׁקוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, הַנַּעֲלֶה, עַל שׁוּם מָה אַתָּה בוֹכֶה? אַל יַבְכֶּה אוֹתְךָ אֱלֹהִים”. אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, רְצוֹנִי שֶׁנִּשְׁתֶּה אֲנִי וְאַתָּה הַלַּיְלָה”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הוֹצִיא לוֹ חֲמִשָּׁה דִינָרִים וְאָמַר לוֹ: “קְנֵה לָנוּ בָזֶה פֵרוֹת וּמַשְׁקֶה”. מָסַר לוֹ חֲמִשָּׁה דִינָרִים אֲחֵרִים וְאָמַר לוֹ: “קְנֵה לָנוּ בָזֶה מַמְתַּקִּים וּפְרָחִים וְחָמֵשׁ תַּרְנְגֹלוֹת שְׁמֵנוֹת, וְהָבֵא לִי כְלִי־מֵיתָרִים, עוּד”. יָצָא וְקָנָה לוֹ כְכָל אֲשֶׁר צִוָּהוּ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “עֲשִׂי לָנוּ מַטְעַמִּים אֵלֶּה, וְזַקְּקִי אֶת הַיַּיִן הַזֶּה, וְשֶׁיִּהְיֶה כָל מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה טוֹב מְאֹד. שֶׁכֵּן הִשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עֶלֶם זֶה רֹב טוֹבָתוֹ”. עָשְׂתָה אִשְׁתּוֹ כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָהּ בְּתַכְלִית הַמְּבֻקָּשׁ. נְטָלוֹ וְהִכְנִיסוֹ אֶל אִבְּרָאהִים בֶּן הַשֻּׂלְטָאן. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהֵכִינָה אִשְׁתּוֹ אֶת הַמַּאֲכָל וְאֶת הַיַּיִן, הִכְנִיסָם שׁוֹעֵר הַכָ’אן אֶל אִבְּרָאהִים בֶּן הַשֻׂלְטָאן, אָכְלוּ שְׁנֵיהֶם וְשָׁתוּ וְשָׂמְחוּ בְגִיל. בָּכָה הָעֶלֶם וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
רֵעִי, אִלּוּ אֶת נַפְשִׁי שׁוֹקֵד הִקְרַבְתִּי,
וכָל הוֹן וְהָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ יָהַבְתִּי,
וְגִּנַת נְצָחִים וְגַן־עֵדֶן גַּם יַחְדָּו,
תְּמוּרַת שָׁעָה שֶׁל דֶּבֶק הָיָה נוֹתְנָם לֵבָב.
נֶאֱנַק אֲנָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף, וְנְאֱנַח שׁוֹעֵר הַכָ’אן. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר לוֹ שׁוֹעֵר הַכָ’אן: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, מָה הֱבִיאֲךָ לִידֵי בְכִי? וּמִי הִיא זוֹ שֶׁאַתָּה מְבַקְּשָׁהּ בְּשִׁיר זֶה? הֲרֵי לֹא תְהֵא אֶלָּא עָפָר לְרַגְלֶיךָ”. קָם הַנַּעַר וְהוֹצִיא חֲבִילָה מִן הַטּוֹבִים שֶׁבְּבִגְדֵי הַנָּשִׁים וְאָמַר לוֹ: “קַח זוֹ לְאִשְׁתְּךָ”. נְטָלָהּ מִיָּדוֹ וּמְסָרָהּ לְאִשְׁתּוֹ, בָּאָה עִמּוֹ וְנִכְנְסָה אֶל הַנַּעַר, וְהִנֵּה הוּא בוֹכֶה. אָמְרָה לוֹ: “פֵּרַרְתָּ אֶת כְּבֵדֵנוּ. הוֹדַע לָנוּ אֵיזוֹ יָפָה שָׁבְתָה אֶת לִבְּךָ, וְהִיא לֹא תְהֵא אֶלָּא שִׁפְחָה אֶצְלְךָ?”. אָמַר הָעֶלֶם: “דּוֹדִי, דַּע שֶׁאֲנִי בֶּן אַלְכַצִיבּ אֲדוֹן מִצְרַיִם, וְלִבַּי דָבֵק בְגַ’מִילָה בַּת אַבּוּ אללַּיְת הַנָּצִיב”. אָמְרָה אֵשֶׁת שׁוֹעֵר הַכָ’אן: “אֱלֹהִים, אֱלֹהִים! אָחִי, הַנַּח דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אוֹתָנוּ אָדָם וְאָבַדְנוּ. שֶׁכֵּן אֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ עָרִיצָה יוֹתֵר מִמֶּנָּה, וְלֹא יוּכַל אָדָם לְהַזְכִּיר בְּפָנֶיהָ שֵׁם זָכָר, שֶׁמִּתְנַזֶּרֶת הִיא מִן הַגְּבָרִים. בְּנִי, סוּר מֵעָלֶיהָ אֶל זוּלָתָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ בָּכָה בְכִי רַב. אָמַר לוֹ שוֹעֵר הַכָ’אן: “אֵין לִי מִלְּבַד נִשְׁמָתִי, וַהֲרֵינִי מִסְתַּכֵּן בָּה בִּגְלַל אַהֲבָתְךָ, וַאֲתַכֵּן לְךָ עִנְיָן שֶׁבּוֹ הַשָּׂגַת מְבֻקָּשְׁךָ”. יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם מֵאֶצְלוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר נִכְנַס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְלָבַשׁ בֶּגֶד מִמַּלְבּוּשָׁם שֶׁל מְלָכִים, וְהִנֵּה שׁוֹעֵר הַכָ’אן, הוּא וְאִשְׁתּוֹ בָאִים אֵלָיו. אָמְרוּ לוֹ: “אָדוֹן נַעֲלֶה, דַּע, שֶׁכָּאן אָדָם חַיָּט גִּבֵּן, וְהוּא חַיָּטָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה גַ’מִילָה. לֵךְ אֵפוֹא אֵלָיו, וְסַפֵּר לוֹ מַצָּבְךָ. אֶפְשָׁר שֶׁיַּרְאֶה לְךָ מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַשִּׂיג חֶפְצֶךָ”. קָם הַנַּעַר וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַחַיָּט הַגִּבֵּן. נִכְנַס אֵלָיו וּמָצָא אֶצְלוֹ עֲשָׂרָה מַמְלוּכִּים, דּוֹמִים כְּאִלּוּ הֵם הַיָּרֵחַ. נָתַן לָהֶם שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִירוּּ לוֹ שָׁלוֹם וְשָׂמְחוּ בוֹ וְהוֹשִׁיבוּהוּ, וְנָבוֹכוּ מִיָּפְיוֹ וְחִנּוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַגִּבֵּן, הָפְתְּעָה דַעְתּוֹ מִיּפִי מַרְאֵהוּ. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “רְצוֹנִי שֶׁתִּתְפֹּר לִי כִיסִי”. נִגַּשׁ הַחַיָּט וְלָקַח חוּט שֶׁל מֶשִׁי וְתָפַר אֶת כִּיסוֹ. וּכְבָר קָרַע הַנַּעַר אֶת כִּיסוֹ בְכַוָּנָה. כְּשֶׁתָּפַר אוֹתוֹ, הוֹצִיא לוֹ חֲמִשָּׁה דִינָרִים וּנְתָנָם לוֹ, וְהָלַךְ לוֹ אֶל חֶדְרוֹ. אָמַר הַחַיָּט: “אֵיזֶה דָבָר עָשִׂיתִי לְנַעַר זֶה עַד שֶׁנָּתַן לִי חֲמִשָּׁה דִינָרִים?” בִּלָּה אֶת לֵילוֹ מְהַרְהֵר בְּיָפְיוֹ וּנְדִיבוּתוֹ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַחַיָּט הַגִּבֵּן. נִכְנַס וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְכִבְּדוּ וְקִדְּמוֹ בִּבְרָכָה לְבוֹאוֹ. כְּשֶׁיָּשַב אָמַר לוֹ לַגִּבֵּן: “דּוֹדִי, תְּפֹר לִי כִיסִי, שֶׁשּׁוּב נִקְרַע”. אָמַר לוֹ: “בְּנִּי, עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי”. נִגַּשׁ וּתְפָרוֹ. נָתַן לוֹ עֲשָׂרָה דִינָרִים וּנְטָלָם. נַעֲשָׂה מֻכֵּה תִּמָּהוֹן מִיָּפְיוֹ וּנְדִיבוּתוֹ, וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, עֶלֶם, מַעֲשֶׂךָ זֶה אֵין סָפֵק שֶׁסִּבָּה לוֹ, וְאֵין זֶה עִנְיָן שֶׁל תְּפִירַת כִּיס. וְאוּלָם הַגֵּד לִי עִנְיָנְךָ לַאֲמִתּוֹ, וְאִם חָשַׁקְתָּ בְּאֶחָד מִן הַנְּעָרִים הָאֵלֶּה, הֲרֵי – חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵין בָּהֶם יָפֶה יוֹתֵר מִמְּךָ, וְכֻלָּם עָפָר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ. וַהֲרֵי עֲבָדֶיךָ הֵם לְפָנֶיךָ. וְאִם הָיָה מַה שֶּׁהוּא, דָּבָר אַחֵר, הַגֵּד לִי”. אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, אֵין זֶה מָקוֹם לְדַבֵּר, שֶׁכֵּן סִפּוּרִי נִפְלָא וְעִנְיָנִי מוּזָר”. אָמַר לוֹ: “אִם כָּךְ הוּא, הֲרֵי בוֹא אִתִּי לְחֶדֶר בָּדָד”. קָם הַחַיָּט וְתָפַס בְּיָדוֹ וְנִכְנַס עִמּוֹ לְחֶדֶר מִפְּנִים לַחֲנוּת וְאָמַר לוֹ: “עֶלֶם, סַפֵּר לִי”. סִפֵּר לוֹ עִנְיָנוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. הִשְׁתּוֹמֵם לִדְבָרָיו וְאָמַר לוֹ: “יְרָא אֱלֹהִים לְנַפְשֶׁךָ, שֶׁכֵּן זוֹ שֶׁהִזְכַּרְתָּ אוֹתָהּ נְזִירָה הִיא מִגְּבָרִים. שְמֹר אֵפוֹא, אָחִי, אֶת לְשׁוֹנְךָ, שֶׁאִם לָאו אַתָּה מֵמִית אֶת עַצְמֶךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנַּעַר אֶת דְּבָרָיו בָּכָה בְכִי רַב. הֶחֱזִיק בְּשׁוּלֵי בְגָדָיו שֶׁל הַחַיָּט וְאָמַר לוֹ: “הֱיֵה מַחֲסֶה לִי, דּוֹדִי, שֶׁאֲנִי מֵת. וּכְבָר עָזַבְתִּי אֶת מַלְכוּתִי וּמַלְכוּת אָבִי וַאֲבִי־אָבִי, וְהָיִיתִי נָכְרִי בָאָרֶץ וּבוֹדֵד, וְאֵינִי יָכֹל לְהַאֲרִיךְ רוּחִי בִלְעָדֶיהָ”. כְּשֶׁרָאָה הַחַיָּט מַה שֶּׁחָל בּוֹ, רִחֵם עָלָיו וְאָמַר: “בְּנִי, אֵין אִתִּי אֶלָּא נַפְשִׁי וַאֲנִי מְסַכֵּן אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל אַהֲבָתְךָ, שֶׁכְּבָר פָּצַעְתָּ אֶת לְבָבִי. וְאוּלָם לְמָחָר, אֲנִי מְתַכֵּן לְךָ עֵצָה, שֶׁיֵּרָגַע בָּה לִבְּךָ”. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ וְהָלַךְ לוֹ אֶל הַכָ’אן וְסָח לוֹ לְשׁוֹעֵר הַכָ’אן, מַה שֶּׁאָמַר הַגִּבֵּן. אָמַר לוֹ: “כְּבָר עָשָׂה עִמְּךָ חֶסֶד”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר לָבַשׁ הַנַּעַר אֶת הַמְּפֹאָרִים בִּבְגָדָיו וְנָטַל עִמּוֹ כִיס שֶׁדִּינָרִים בְּתוֹכוֹ וּבָא אֶל הַגִּבֵּן. נָתַן לוֹ שָלוֹם וְיָשַב. אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, קַיֵּם מֵה שֶּׁהִבְטַחְתָּ לִי”. אָמַר לוֹ: “קוּם מִיָּד וְקַח שָׁלשׁ תַּרְנְגֹלוֹת שְׁמֵנוֹת וְשָׁלֹשׁ אוֹנְקִיּוֹת שֶׁל גְּבִישֵׁי סֻכָּר וּשְׁנֵי כוּזִים קְטַנִּים וּמַלֵּא אוֹתָם יַיִן, וְקַח גָּבִיעַ, וְשִׂים כָּל זֶה בְתוֹךְ תַּרְמִיל וְרֵד אַחֲרֵי תְפִלַּת הַבֹּקֶר בְּסִירָה עִם מַלָּח וֶאֱמֹר לוֹ: ‘רְצוֹנִי שֶׁתּוֹלִיךְ אוֹתִי מִתַּחַת לְבָצְרָה’. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לְךָ: ‘אֵינִי יָכֹל לַעֲבֹר יוֹתֵר מִפַּרְסָה’, אֱמֹר לוֹ: ‘עֲשֵׂה כְדַעְתְּךָ’. וּכְשֶׁיַּעֲַבֹר דֶּרֶך זוֹ, עוֹרֵר תַּאֲוָתוֹ לְמָמוֹן עַד שֶׁהוּא מוֹבִילְךָ. וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ, הֲרֵי הַגָּן הַרִאשׁוֹן שֶׁתִּרְאֶנּוּ, הוּא גַנּוֹ שֶׁל הַגְּבִירָה גַ’מִילָה. וּכְשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ, לֵךְ אֶל שַׁעֲרוֹ וְתִרְאֶה שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וּשְׁטִיחִים שֶׁל קְטִיפָה עֲלֵיהֶן, וְיוֹשֵׁב עֲלֵיהֶן אָדָם גִּבֵּן כָּמוֹנִי. הִתְאוֹנֵן לְפָנָיו עַל מַצָּבְךָ וּבַקֵּשׁ אוֹתוֹ לִהְיוֹת בְּעֶזְרֶךָ. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא יָחוּס עַל מַצָּבְךָ וְיוֹבִיל אֹותְךָ שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָהּ, וְלוּ מַבָּט מֵרָחוֹק. וְאֵין בְּיָדִי תַחְבּוּלָה זוּלַת זוֹ. וְאוּלָם אִם אֵין הוּא חָס עַל מַצָּבְךָ, הֲרֵי אוֹבֵד אֲנִי וְאַתָּה. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאֶצְלִי מִן הָעֵצָה, וְהָעִנְיָן לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה הוּא”. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “אֲבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וּמַה שֶּׁחָפֵץ אֱלֹהִים יְהִי, וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לַאלֹהִים”. קָם מֵאֵצֶל הַחַיָּט הַגִּבֵּן וְהָלַךְ לְחֶדְרוֹ וְלָקַח מַה שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ בְתַרְמִיל קָטָן. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, בָּא אֶל שְׂפַת חִדֶּקֶל, וְהִנֵּה אִישׁ מַלָּח יָשֵׁן. עוֹרֵר אוֹתוֹ וְנָתַן לוֹ עֲשָׂרָה דִינָרִים וְאָמַר לוֹ: “הַעֲבִירֵנִי אֶל מִתַּחַת לְבָצְרָה”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא אֶעֱבֹר יוֹתֵר מִפַּרְסָה, שֶׁאִם אֲנִי עוֹבֵר אוֹתוֹ פֶּסַע אֶחָד, אֲנִי אוֹבֵד, וְאָתָּה”. אָמַר לוֹ: “עֲשֵׂה כְדַעְתְּךָ”. נְטָלוֹ וְהִפְלִיג עִמּוֹ. כְּשֶקָּרַב לַגַּן, אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מִכָּאן אֵינִי יָכֹל לַעֲבֹר הָלְאָה, שֶׁאִם אֲנִי עוֹבֵר, אָבַדְתִּי אֲנִי וְאָתָּה”. הוֹצִיא לוֹ עֲשָׂרָה דִינָרִים שֵׁנִית וְאָמַר לוֹ: “טֹל מָמוֹן זֶה, שֶׁתִּסְתַּיֵּע בּוֹ בְמַצָּבְךָ”. בּוֹשׁ מִפָּנָיו וְאָמַר: “מוּסֵר אֲנִי אֶת הָעִנְיָן בְּיַד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָה רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים וְשִׁשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָעָה שֶׁנָּתַן הַנַּעַר לַמַּלָּח עֲשָׂרָה דִינָרִים בָּשְּׁנִיָּה, נְטָלָם וְאָמַר: “מוֹסֵר אֲנִי אֶת הָעִנְיָן בִּידֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”, וְהִפְלִיג עִמּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַגַּן, קָם הַנַּעַר מִשִּׂמְחָתוֹ וְקָפַץ מִן הַסִּירָה קְפִיצָה בְּמֶרְחַק רְמִיַּת הָרֹמַח וְהִפִּיל עַצְמוֹ, וְחָזַר הַמַּלָּח בּוֹרֵחַ. נִגַּש הַנַּעַר וְרָאָה כְכָל מַה שֶׁתֵּאֵר לוֹ הַגִּבֵּן בִּדְבַר הַגַּן, וְרָאָה אֶת שַׁעֲרוֹ פָתוּחַ וּבַמִּסְדְּרוֹן סַפָּה שֶׁל שֵׁן וְיוֹשֵׁב עָלֶיהָ גִּבֵּן נְעִים הַמַּרְאֶהְ, וְעָלָיו בְּגָדִים מָזְהָבִים וּבְיָָדוֹ אַלָּה שֶׁל כֶּסֶף מְצֻפָּה זָהָב. קָם הַנַּעַר מַהֵר וְגָחַן עַל יָדוֹ וּנְשָׁקָהּ. אָמַר לוֹ: “מִי אַתָּה? וּמֵאַיִן בָּאתָ? וּמִי הוֹבִילְךָ לְכָאן, בְּנִי?” וְהָיָה אוֹתוֹ אִישׁ, כְּשֶׁרָאָה אֶת אִבְרָאהִים בֶּן אַלְכַצִיבּ, מֻכֶּה בְסַנְוֵרִים מִיָּפְיוֹ. אָמַר לוֹ אִבְּרָאהִים: “דוֹדִי, אֲנִי תִינוֹק קַל דַּעַת וְנָכְרִי”, וּבָכָה. נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲַמָיו, מָשַׁךְ אוֹתוֹ אֵלָיו עַל הַסַּפָּה וּמָחָה דִמְעוֹתָיו וְאָמַר לוֹ: “אֵין לְךָ מַה לַּחֲשֹׁשׁ. אִם בַּעַל־חוֹב אַתָּה, יְסַלֵּק אֱלֹהִים חוֹבְךָ. וְאִם מְפַחֵד אַתָּה, יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים בִּטָּחוֹן מִפַּחְדְּךָ”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אֵין בִּי פַחַד וְאֵין עָלַי חוֹב, וְעִמִּי מָמוֹן רַב הוֹדוֹת לֵאלֹהִים וּלְעֶזְרָתוֹ”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מַה חֶפְצֶךָ, עַד כְּדֵי זֶה שֶׁסִּכַּנְתָּ בְּנַפְשְׁךָ וּבְיָפְיְךָ לְמָקוֹם שֶׁאֲבַדּוֹן בּוֹ?” סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ וּבֵאֵר לוֹ עִנְיָנוֹ. כְּשֶׁשָּמַע אֶת דְּבָרָיו הִרְכִּין רֹאשׁוֹ שָׁעָה אַחַת לָאָרֶץ וְאָמַר: “כְּלוּם זֶה שֶׁהֶרְאֲךָ עָלַי הוּא הַחַיָּט הַגִּבֵּן?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “אָחִי הוּא, וְהוּא אָדָם מְבֹרָךְ”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “אִלּוּלֵא אַהֲבָתְךָ שֶׁיָּרְדָה לְתוֹךְ לִבִּי וְרַחֲמַי עָלֶיךָ, הָיִיתָ אוֹבֵד אַתָּה וְאָחִי וְשׁוֹעֵר הַכָ’אן וְאִשְׁתּוֹ”. הוֹסִיף וְאָמַר: “גַּן זֶה אֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ כָּמֹהוּ, וְקוֹרְאִים לוֹ בְשֵׁם “גַּן־הַפְּנִינָה”. וְלֹא נִכְנַס לְתוֹכוֹ אָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו מִלְּבַד הַשֻּׂלְטָאן וַאֲנִי וּבַעֲלָתוֹ גַ’מִילָה. וַהֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד בּוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְלֹא רָאִיתִי אָדָם בָּא לְמָקוֹם זֶה. וְאַחַת לְאַרְבָּעִים יוֹם תָּבוֹא בָאֳנִיָּה לְכָאן וְתַעֲלֶה בֵין נַעֲרוֹתֶיהָ בְּאַפִּרְיוֹן שֶׁל אַטְלָס, שֶׁעֶשֶׂר נְעָרוֹת נוֹשְׂאוֹת אֶת קְצוֹתָיו בְּוָוִים שֶׁל זָהָב עַד שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת, וְאֵינִי רוֹאֶה כְּלוּם. וְאוּלָם אֲנִי אֵין לִי אֶלָּא נַפְשִׁי, וַהֲרֵינִי מְסַכֵּן אוֹתָהּ בִּשְׁבִילְךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשַׁק הַנַּעַר אֶת יָדוֹ. אָמַר לוֹ: “תֵּשֵׁב אֶצְלִי עַד שֶׁאֲתַכֵּן לְךָ עֵצָה”. תָּפַס בְּיַד הַנַּעַר וְהִכְנִיסוֹ לַגַּן. כְּשֶׁרָאָה אִבְּרָאהִים אוֹתוֹ גַן, דָּמָה שֶׁגַּן־עֵדֶן הוּא, וְרָאָה אֶת הָעֵצִים מְסֻבָּכִים וְהַתְּמָרִים נִשָּׂאִים וְהַמַּיִם זוֹרְמִים בְּשֶׁפַע, וְהָעוֹפוֹת מְזַמְּרִים בְּקוֹלוֹת מִקּוֹלוֹת שׁוֹנִים. הוֹבִיל אוֹתוֹ לְקֻבָּה וְאָמַר לוֹ: “זוֹ הִיא שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בָּה הַגְּבִירָה גַ’מִילָה”. הִתְבּוֹנֵן בְּאוֹתָהּ קֻבָּה וּמְצָאָהּ מִן הַנִּפְלָא בְיוֹתֵר שֶׁבִּמְקוֹמוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים. וּבָהּ כָּל הַצִּיּוּרִים מִזָּהָב וְסַנְפִּירוֹן, וּבָהּ אַרְבָּעָה שְׁעָרִים. עוֹלִים אֵלֶיהָ בְּחָמֵשׁ מַדְרֵגוֹת, וּבְאֶמְצָעָהּ בְרֵכָה שֶׁיּוֹרְדִים אֵלֶיהָ בְּמַדְרֵגוֹת שֶׁל זָהָב, וְאוֹתָן מַדְרֵגוֹת מְשֻׁבָּצוֹת אַבְנֵי־חֵן. וּבְאֶמְצַע הַבְּרֵכָה מִזְרָקָה שֶׁל זָהָב, וּבָהּ צוּרוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, שֶׁהַמַּיִם יוֹצְאִים מִתּוֹךְ פִּיּוֹתֵיהֶם. וּכְשֶׁהַצּוּרוֹת מַשְׁמִיעוֹת בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַמַּיִם קוֹלוֹת שׁוֹנִים, יְדַמֶּה הַשּׁוֹמֵעַ שֶׁהוּא בְגַן עֵדֶן. וּמִסָּבִיב לַקֻּבָּה תְּעָלָה וְגַלְגַּל מַיִם. דָּלְיוֹ כֶּסֶף וְהוּא מְכֻסֶּה קְטִיפָה. וּמִשְּׂמֹאל לְגַלְגַּל הַמַּים חַלּוֹן שֶׁל כֶּסֶף נִשְׁקָף עַל פְּנֵי אָחוּ יָרֹק וּבוֹ מִכָּל חַיּוֹת הַבָּר וְהַצְּבָאִים וְהָאַרְנָבוֹת וְלִימִינוֹ חַלּוֹן נִשְׁקָף עַל כִּכָּר וּבוֹ כָל מִינֵי עוֹפוֹת, וְכֻלָּם מְזַמְּרִים בְּקוֹלוֹת שׁוֹנִים הַמַּפְתִּיעִים אֶת הַשּׁוֹמֵעַ. כְּשֶׁרָאָה הַנַּעַר זֹאת אֲחָזוֹ רַעַד־גִּיל וְיָשַׁב בְּשַׁעַר הַגַּן, וְיָשַׁב הַגַּנָּן לְצִדּוֹ. אָמַר לוֹ: “כֵּיצַד רוֹאֶה אַתָּה אֶת גַּנִּי?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “גַּן־עֵדֶן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא”. צָחַק הַגַּנָּן וְקָם וְנֶעֱלַם שָׁעָה אַחַת וְחָזַר וְעִמּוֹ טַס שֶׁבּוֹ תַּרְנְגֹלוֹת וּשְׂלָו וּמַאֲכָל יָפֶה וּמְתִיקוֹת שֶׁל סֻכָּר. שָׂם אוֹתוֹ לִפְנֵי הַנַּעַר וְאָמַר לוֹ: “אֱכֹל עַד שֶׁתִּשְׂבַּע”. אָמַר אִבְּרָאהִים: “וְאָכַלְתִּי דֵי שָׂבְעִי. וּכְשֶׁרָאַנִי שֶׁאָכַלְתִּי שָׂמַח וְאָמַר: “חֵי־ אֱלֹהִים זֶה דַרְכָּם שֶׁל מְלָכִים וּבְנֵי־מְלָכִים”. אַחַר־כָּךְ אָמַר: “אִבְּרָאהִים, מָה אִתְּךָ בְּתַרְמִיל זֶה?” הִתַּרְתִּי אוֹתוֹ לְפָנָיו. אָמַר לִי: “שָׂאֵהוּ עִמְּךָ שֶׁיּוֹעִיל לְךָ כְּשֶׁתָּבוֹא הַגְּבִירָה גַ’מִילָה. שֶׁכֵּן כְּשֶׁתָּבוֹא לֹא אוּכַל לְהַכְנִיס אֵלֶיךָ מַה שֶּׁתֹּאכַל”. קָם וְתָפַס בְּיָדִי וְהֵבִיא אוֹתִי לְמָקוֹם מוּל קֻבַּת גַ’מִילָה, וְעָשָׂה סֻכָּה בֵין הָעֵצִים וְאָמַר לוֹ: “הִכָּנֵס לְכָאן, וּכְשֶׁתָּבוֹא תִּרְאֶנָּה וְלֹא תִרְאֶה אוֹתְךָ. וְזֶהוּ מַרְבֵּה הַתַּחְבּוּלָה שֶׁאֶצְלִי, וְיֵשׁ לְהִשָּׁעֵן עַל אֱלֹהִים. וּכְשֶׁתָּשִׁיר, שְׁתֵה לְשִׁירָתָהּ. וּכְשֶׁתֵּלֵךְ חֲזֹר לְמָקוֹם שֶמִּמֶּנּוּ בָאתָ, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים, בְּשָׁלוֹם”. הוֹדָה לוֹ הַנַּעַר ובִקֵּשׁ לְנַשֵּׁק יָדוֹ, מְנָעוֹ. שָׂם הַנַּעַר אֶת הַתַּרְמִיל בַּסֻּכָּה שֶׁעָשָׂה לוֹ. אָמַר לוֹ הַגַּנָּן: “אִבְּרָאהִים, טַיֵּל בַּגָּן וֶאֱכֹל מִפֵּרוֹתָיו, שֶׁמּוֹעֵד בּוֹא יְדִידָתְךָ לְמָחָר”. הִתְחִיל אִבְּרָאהִים מְטַיֵּל בַּגָּן וְאוֹכֵל מִפֵּרוֹתָיו, וּבִלָּה אֶת לֵילוֹ אֶצְלוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, הִתְפַּלֵּל אִבְּרָאהִים תְּפִלַּת־הַשַּׁחַר, וְהִנֵּה בָא אֵלָיו הַגַּנָּן, וּמַרְאֵהוּ חִוֵּר, וְאָמַר לוֹ: “קוּם בְּנִי, וַעֲלֵה לַסֻּכָּה, שֶׁהַנְּעָרוֹת כְּבָר בָּאוּ לְהַצִּיע אֶת הַמָּקוֹם, והִיא תָבוֹא אַחֲרֵיהֶן”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִׁים וַשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבָּא הַגַּנָּן אֶל אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְכַצִיבּ בַּגָּן, אָמַר לוֹ: “קוּם, בְּנִי, וְעֲלֵה לַסֻּכָּה, שֶׁהַנְּעָרוֹת כְּבָר בָּאוּ לְהַצִּיעַ אֶת הַמָּקוֹם, וְהִיא תָבוֹא אַחֲרֵיהֶן, וְהִזָּהֵר שֶׁלֹֹּא תִירַק אוֹ תְכַעְכֵּעַ אוֹ תִתְעַטֵּשׁ, שֶׁלֹּא נֹאבַד, אֲנִי וָאָתָּה”. קָם הַנַּעַר וְעָלָה לַסֻּכָּה, וְהָלַךְ הַגַּנָּן כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “יָחֹן אוֹתְךָ אֱלֹהִים שָלוֹם, בְּנִי”. וּבְשָׁעָה שֶׁיָּשַב הַנַּעַר, קָרְבוּ חָמֵשׁ נְעָרוֹת שֶׁלֹא רָאָה אָדָם כְּמוֹתָן. נִכְנְסוּ לַקֻּבָּה וְהִצִּיעוּ אֶת הַקְּטִיפָה. וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶן חֲמִשִּׁים נְעָרוֹת וְאִתָּן כְּלֵי נְגִינָה, וְגַ’מִילָה בֵינֵיהֶן בְּתוֹךְ אֹהֶל אָדֹם שֶׁל קְטִיפָה, וְהַנְּעָרוֹת נוֹשְׂאוֹת שׁוּלֵי הָאֹהֶל בְּוָוִים שֶׁל זָהָב, עַד שֶׁנִּכְנְסָה לַקֻּבָּה, וְלֹא רָאָה הַנַּעַר מִמֶּנָּה וּמִבְּגָדֶיהָ כְלוּם”. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מְאַבֵּד אֲנִי כָל יְגִיעִי, וְאוּלָם אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁאַאֲרִיךְ אֶת רוּחִי, עַד שֶׁאֶרְאֶה, כֵּיצַד יִהְיֶה הָעִנְיָן”. הִגִּישׁוּ הַנְּעָרוֹת מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶן, וְהִצִּיבוּ לָהּ כִסֵּא, וְיָשְׁבָה עָלָיו. פָּרְטוּ עַל כְּלֵי הַנְּגִינָה כֻלָּן וְזִמְּרוּ בְּקוֹלוֹת מַרְעִידִים בְּגִיל שֶׁאֵין מְשָׁלָם. אַחַר־כָּךְ נִכְנְסָה זְקֵנָה מְנַהֶלֶת מֶשֶׁק. מָחֲאָה בְכַפֶּיהָ וְרָקְדָה וּמָשְׁכוּ אוֹתָהּ הַנְּעָרוֹת לְכָאן וּלְכָאן. וְהִנֵּה הוּרָם הַמָּסָךְ וְיָצְאָה גַ’מִילָה כְּשֶׁהִיא מְחַיֶּכֶת. רָאָה אוֹתָהּ אִבְּרָאהִים וְעָלֶיהָ תַּכְשִיטִים וּבִגְדֵי פְאֵר, וְעַל רֹאשָׁה כֶּתֶר מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים ואֲבָנִים טוֹבוֹת, וּבְצַוָּארָה עֲנָק שֶׁל פְּנִינִים, וּבְמָתְנֶיהָ חֲגוֹרָה מִקָּנִים שֶׁל תַּרְשִׁישׁ וּפְתִילֶיהָ אֹדֶם וּפְנִינִים. קָמוּ הַנְּעָרוֹת וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהִיא מְחַיֶּכֶת. אָמַר אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְכַצִיבּ: "כְּשֶׁרָאִיתִיהָ, יָצָאתִי מִכֵּלַי וְהֻפְתְּעָה דַעְתִּי וְנָבוֹכוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי, עַל יְדֵי זֶה שֶׁהֻכֵּיתִי בְסַנְוֵרִים מִיֹּפִי שֶׁאֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ מָשְׁלוֹ, וְנָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרַרְתִּי, וְעֵינַי בּוֹכוֹת, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אֶרְאֵךְ וְעַיִן לֹא אֶעֱצֹם עוֹד בְּפָנַיךְ,
לְבַל יִהְיוּ עַפְעַפַּי מָסָךְ בְּעַד מַרְאַיִךְ.
וְאִלּוּ בְכָל מֶבָּט הִבַּטְתִּי אֵלַיִךְ,
לֹא מִצּוּ עֵינַי אֶת כָּל סְגֻלּוֹתַיִךְ.
אָמְרָה הַזְּקֵנָה לַנְּעָרוֹת: “תָּקֹמְנָה עֶשֶׂר מִכֶּן וְתִרְקֹדְנָה וְתָשַׁרְנָה”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָן אִבְּרָאהִים אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִתְאַוֶּה הָיִיתִי שֶׁתִרְקֹד הַגְבִירָה גַ’מִילָה”. וּכְשֶׁנִּגְמַר רִקּוּד עֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת, בָּאוּ מִסָּבִיב לָהּ וְאָמְרוּ: “גְּבִרְתֵּנוּ מִשְׁתּוֹקְקוֹת אָנוּ שֶׁתִּרְקְדִי בִמְסִבָּה זוֹ, שֶׁתְּהֵא שִׂמְחָתֵנוּ שְׁלֵמָה בְכָךְ, שֶׁכֵּן לֹא רָאִינוּ טוֹב יוֹתֵר מִיּוֹם זֶה”. אָמַר אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְכַצִיבּ בְּלִבּוֹ: “אֵין סָפֵק שֶׁשַּׁעֲרֵי־הַשָּׁמַיִם כְּבָר נִפְתְּחוּ, וְנַעֲנָה אֱלֹהִים לִתְפִלָּתִי”. נָשְׁקוּ הַנְּעָרוֹת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ וְאָמְרוּ לָהּ: “חֵי־אֱלֹהִים, לֹא רָאִינוּ לִבֵּךְ רָחָב כְּמוֹ הַיּוֹם”. וְלֹא פָסְקוּ מִלְּעוֹרֵר תְשׁוּקָתָהּ עַד שֶׁפָּשְׁטָה בְגָדֶיהָ וְעָמְדָה בְכֻתֹּנֶת שֶׁל אָרִיג שֶׁל זָהָב רָקוּם בְּמִינִים שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְקָמָה מַבְלִיטָה שָׁדֶיהָ כְאִלוּ הֵן רִמּוֹנִים וְהִזְהִירוּ פָנֶיהָ כַּיָּרֵחַ בְלֵיל מִלּוּאוֹ. רָאָה אִבְּרָאהִים מִן הַתְּנוּעוֹת מַה שֶׁלֹּא רָאָה מִיָמָיו כְמוֹתָן. וְהֵבִיאָה בְרִקּוּדָהּ שִׁטָּה מֻפְלָאָה וְהַמְצָאָה נִפְלָאָה עַד שֶׁהִשְכִּיחַ רִקּוּד הַחֲבִיבָה אֶת הַכּוֹסוֹת, וְהִזְכִּיר תְּנוּדַת הַמִצְנָפוֹת עַל הָרָאשִׁים1, וְהָיְתָה כְמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:
כַּאֲשֶׁר חָשְׁקָה כֵּן נוֹצְרָה, עַד תֻּכַן תָּאֳרָה
בִּדְפוּס הַיֹּפִי לֹא אֲרֻכָּה וְלֹא קְצָרָה.
כְּאִלּוּ נוֹצְרָה הָיָה פְּנִינִים זוֹרֵחַ,
בְּכָל אֵבֶר מִיָּפְיָהּ יָאִיר יָרֵחַ.
וְאָמַר אַחֵר:
וְרוֹקֵד כַּעֲנַף צַפְצָפָה קוֹמָתוֹ,
כִּמְעַט יָצְאָה נַפְשִׁי מִתְּנוּעָתוֹ,
לֹא תָנוּחַ רַגְלוֹ בְּרָקְדוֹ רִקּוּדָיו,
כְאִלּוּ אֵשׁ לְבָבִי תַחַת רַגְלָיו.
אָמַר אִבְּרָאהִים: "וַעֲדַיִן אֲנִי מִסְתַּכֵּל בָּהּ, כְּשֶׁחָל מַבָּט מִמֶּנָּה עָלַי, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, נִשְׁתַּנּוּ פָנֶיהָ וְאָמְרָה לְנַעֲרוֹתֶיהָ: “זַמֵּרְנָה עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֲלֵיכֶן”. נִגְּשָׁה אֵלַי וּבְיָדָהּ סַכִּין חֲצִי אַמָּה אָרְכּוֹ וְנָטְלָה אוֹתוֹ לְעֶבְרִי וְאָמְרָה: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלַי נטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי וְנָתְנָה פָנֶיהָ בְּפָנַי, נָפְלָה הַסַּכִּין מִיָּדָה וְאָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח הַמְהַפֵּךְ לְבָבוֹת”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “עֶלֶם, יֵרָגַע לִבְּךָ, וּבִטָּחוֹן לְךָ מִפְּנֵי מַה שֶּׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ לוֹ”. הִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת וְהִיא מוֹחָה אֶת דִּמְעוֹתַי בְיָדָהּ וְאוֹמֶרֶת: “עֶלֶם, הַגֵּד לִי, מִי אַתָּה, וּמָה הֱבִיאֲךָ לְמָקוֹם זֶה?” נָשַׁקְתִּי אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהֶחֱזַקְתִּי בְשׁוּלֶיהָ. אָמְרָה לִי: “אֵין כָּל רָעָה נֶגֶד פָּנֶיךָ. לֹא מִלֵּא אֶת עֵינַי גֶּבֶר זוּלָתֶךָ. אֱמֹר לִי אֵפוֹא, מִי אַתָּה?” אָמַר אִבְּרָאהִים: “וְסִפַּרְתִּי לָהּ סִפּוּרִי מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ”. הִשְׁתָּאֲתָה עַל כָּךְ וְאָמְרָה: "אֲדוֹנִי, אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לִי לְהִנָּזֵר מִגְּבָרִים, שֶׁכֵּן כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁנִּמְצָא נַּעַר בְּמִצְרַיִם שֶׁאֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ יָפֶה מִמֶּנּוּ, חָשַׁקְתִּי בְּךָ עַל־פִּי הַתֵּאוּר, וְדָבְקָה נַפְשִׁי בְאַהֲבָתְךָ כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה בִּדְבַר יָפְיְךָ הַמַּכֶּה בְסַנְוֵרִים, וְנַעֲשֵׂיתִי בְיַחַס אֵלֶיךָ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
אָזְנִי לְאַהֲבָתוֹ אֶת עֵינִי הִקְדִּימָה, לְפָנִים.
וְהָאֹזֶן תֶאֱהַב לִפְנֵי הָעַיִן לִפְעָמִים.
וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֶרְאַנִי אֶת פָּנֶיךָ. וְאִלּוּ הָיָה זֶה אָדָם זוּלָתְךָ, הָיִיתִי מַצְלִיבָה אֶת הַגַּנָּן וְאֶת שׁוֹעֵר הַכָ’אן וְאֶת הַחַיָּט וְאֶת כָּל הַחוֹסֶה בְצִלָּם". הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִי: “כֵּיצַד תַּחְבּוּלָה לְהַשִּׂיג מַשֶׁהוּ שֶׁנֹּאכַל, מִבְּלִי שֶׁיִּוָּדַע הַדָּבָר לְנַעֲרוֹתַי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֲרֵי אִתִּי מַה שֶׁנֹּאכַל וְנִשְׁתֶּה”. הִתַּרְתִּי אֶת הַתַּרְמִיל לְפָנֶיהָ. נָטְלָה תַּרְנְגֹלֶת וְהִתְחִילָה מַאֲכִילַתְנִי ואֲנִי מַאֲכִילָהּ. וּכְשֶׁרָאִיתִי כָךְ מִמֶּנָּה, דִּמִּיתִי שֶׁבַּחֲלוֹם אֲנִי. הִגִּישָׁה אֶת הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתִינוּ, וְהָיָה כָל זֶה כְשֶׁהִיא אֶצְלִי וְהַנְּעָרוֹת מְזַמְּרוֹת. וְלֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ מִן הַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם. קָמָה וְאָמְרָה: “קוּם עַכְשָׁו וְהָכֵן לְךָ אֳנִיָּה וְצַפֵּה לִי בְמָקוֹם פְּלוֹנִי עַד שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ, שֶׁאֵין לִי אֹרֶךְ־רוּחַ לָשֵׂאת פֵּרוּדִי מֵאִתְּךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הֲרֵי עִמִּי אֳנִיָּה, וּרְכוּשִׁי הִיא וְהַמַּלָּחִים בִּשְׂכִירוּתִי, וְהֵם מַמְתִּינִים לִי”. אָמְרָה לִי: “זֶה, זֶה הוּא הַמְבֻקָּשׁ”, וְהָלְכָה אֶל הַנְּעָרוֹת. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה הַגְּבִירָה גַ’מִילָה אֶל נַעֲרוֹתֶיהָ, אָמְרָה לָהֶן: “קֹמְנָה וְנֵלֵךְ אֶל אַרְמוֹנֵנוּ” אָמְרוּ לָהּ: “כֵּיצַד נָקוּם עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁמִּנְהָגֵנוּ הוּא לָשֶׁבֶת כָּאן שְׁלֹשָׁה יָמִים?” אָמְרָה לָהֶן: “חָשָׁה אֲנִי בְנַפְשִׁי מַשָּׂא כָבֵד, כְּאִלּוּ הָיִיתִי חוֹלָה, וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁיִּכְבַּד עָלַי הַדָּבָר”. אָמְרוּ לָהּ: “שָׁמַעְנוּ וּכְמִצְוָתֵךְ נַעֲשֶׂה”. לָבְשׁוּ בִגְדֵיהֶן וְשָׂמוּ פְנֵיהֶן אֶל הַחוֹף וָיְרְדוּ בַסִּירָה. וְהִנֵּה הַגַּנָּן בָּא אֶל אִבְּרָאהִים, שֶׁכֵּן לֹא הָיְתָה לוֹ כָל יְדִיעָה מִמַּה שֶׁקָּרָה, וְאָמַר לוֹ: “אִבְּרָאהִים, אֵין לְךָ מַזָּל לְהִתְעַנֵּג עַל מַרְאֶיהָ. הֲרֵי הָיָה מִמִּנְהָגָהּ לִשְׁהוֹת כָּאן שְׁלשָׁה יָמִים, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁרָאֲתָה אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ אִבְּרָאהִים: “לֹא רָאֲתָה אוֹתִי וְלֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ, וְלֹא יָצְאָה מִן הַקֻּבָּה”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, בְּנִי, שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיְתָה רוֹאָה אוֹתְךָ הָיִינוּ אֹובְדִים, וְאוּלָם שֵׁב אֶצְלִי, עַד שֶׁתָּבוֹא בַשָּׁבוּעַ הַשֵּׁנִי, וְתִרְאֶה אוֹתָהּ וְתִשְׂבַּע לְהַבִּיט בָּהּ”. אָמַר לוֹ אִבְּרָאהִים: “אֲדוֹנִי, מָמוֹן אִתִּי, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לוֹ. וְגַם עָזַבְתִּי אֲנָשִׁים אַחֲרַי וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיִּדְאֲגוּ לִי בְהֵעָדְרִי”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, קָשָׁה עָלי פְּרִידָתְךָ”. חִבֵּק אוֹתוֹ וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ. שָׂם אִבְּרָאהִים אֶת פָנָיו אֶל הַכָ’אן שֶׁהָיָה מִתְאַכְסֵן בּוֹ, וּפָנָה אֶל שׁוֹעֵר הַכָ’אן וְלָקַח מָמוֹנוֹ. אָמַר לוֹ שׁוֹעֵר הַכָ’אן: "יְדִיעָה טוֹבָה, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים “. אָמַר לוֹ אִבְּרָאהִים: “לֹא מָצָאתִי דֶרֶךְ לְחֶפְצִי, וּרְצוֹנִי לַחֲזֹר אֶל מִשְׁפַּחְתִּי”. בָּכָה שוֹעֵר־ הַכָ’אן וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ, וְנָשָׂא אֶת חֲפָצָיו וְלִוָּהוּ אֶל הַסְּפִינָה. אַחֲרֵי זֹאת שָׂם אִבְּרָאהִים אֶת פָּנָיו אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאָמְרָה לוֹ עָלָיו, וְצִפָּה לָהּ. כְּשֶׁהֶאֱפִיל הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה קָרְבָה וּבָאָה אֵלָיו, מִתְחַפֶּשֶׂת בִּדְמוּת גֶּבֶר גִּבּוֹר־חַיִל בְּזָקָן מַקִּיף אֶת פָּנֶיהָ, וּמָתְנַיִם חֲגוּרוֹת בַּחֲגוֹרָה, וּבְאַחַת יָדֶיהָ קֶשֶׁת וָחֵץ, וּבַשְׁנִיּה חֶרֶב שְׁלוּפָה. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְכַצִיבּ אֲדוֹן מִצְרַים?” אָמַר לָהּ אִבְּרָאהִים: “אֲנִי הוּא” אָמְרָה לוֹ: “וְאֵיזֶה בַר־תְּלִיָּה אַתָּה שֶׁבָּאתָ לְקַלְקֵל אֶת בְּנוֹת הַמְּלָכִים? קוּם וְדַבֵּר אֶל הַשֻׂלְטָאן”. אָמַר אִבְּרָאהִים: “נָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמַּלָּחִים, הִנֵּה מֵתוּ בְתוֹךְ עוֹרוֹתֵיהֶם מִפַּחַד. כְּשֶׁרָאֲתָה מַה שֶּׁהָיָה בִי, הֵסִירָה אוֹתוֹ זָקָן וְהִשְׁלִיכָה אֶת הַחֶרֶב וְהִתִּירָה אֶת הַחֲגוֹרָה, וּרְאִיתִיהָ שֶׁהִיא הַגְּבִירָה גַ’מִילָה. אָמַרְתִּי לָהּ: “הֲרֵי כָרַתְּ אֶת לִבִּי”. אָמַרְתִּי לַמַּלָּחִים: “מַהֲרוּ לְהַסִּיעַ אֶת הַסְּפִינָה”. הִתִּירוּ אֶת הַמִּפְרָשִׂים וּמִהֲרוּ בִנְסִיעָה, וְלא עָבְרוּ אלָּא יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְבַגְדָאד. וְהִנֵּה אֳנִיָּה עוֹמֶדֶת עַל שְׂפַת הַחוֹף. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָנוּ הַמַּלָּחִים שֶׁבָּהּ קָרְאוּ לַמַּלָּחִים שֶׁעִמָּנוּ וְאָמְרוּ: “הוֹי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. מְבָרְכִים אָנוּ אֶתְכֶם לְבוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם”. דָּחֲפוּ אֶת סְפִינָתָם קָרוֹב לִסְפִינָתֵנוּ, וְהִנֵּה בְתוֹכָהּ אַבּוּ־אלְקָאסִם אַלצַּנְדַלָאנִי”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָנוּ אָמַר: “הֲרֵי זֶהוּ מְבֻקָּשִׁי. לְכוּ מָפְקָדִים בְּיַד אֱלֹהִים, וַאֲנִי רְצוֹנִי לִפְנוֹת לְחֶפְצִי”. וְהָיָה אִתּוֹ נֵר. אָמַר לִי: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁבָּאתָ בְשָׁלוֹם. כְּלוּם הִשַּׂגְתָּ חֶפְצֶךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. הִקְרִיב אֵלַי אֶת הַנֵּר. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ גַ’מִילָה נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶיהָ וְהֶחֱוִיר צִבְעָהּ. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אַלצַּנְדַלָאנִי וְהִכִּירָה, אָמַר: “לְכוּ בְּבִטָּחוֹן מֵאֵת אֱלֹהִים. אֲנִי הוֹלךְ לְבָצְרָה בְעִנְיַן הַשֻּׂלְטָאן. וְאוּלָם הַמַּתָּנָה הִיא לְזֶה שֶׁנִּמְצָא בַמָּקוֹם”. הוֹצִיא קֻפְסָה שֶל מַמְתַּקִּים וְהִשְׁלִיכָה בָּאֳנִיִָּתֵנוּ, וְהָיָה בָהּ בַנַג. אָמַרְתִּי לָהּ: “קֹרַת־רוּחִי, אִכְלִי מִזֶּה”. בָּכְתָה וְאָמְרָה לִי: “אִבְּרָאהִים כְּלוּם יודֵעַ אַתָּה, מִי זֶה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן”. “פְּלוֹני הוּא”. אָמְרָה לִי: “בֶּן־דּוֹדִי הוּא, וְלִפְנֵי זֶה בִקֵּשׁ מֵאָבִי לְתִתֵּנִי לוֹ לְאִשָּׁה, וְלֹא רָצִיתִי בוֹ, וְעַכְשָׁו הוֹלֵךְ הוּא לְבָצְרָה. וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיּוֹדִיעַ לְאָבִי עַל אֹדוֹתֵינוּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי הוּא לֹא יַגִּיעַ לְבָצְרָה, עַד שֶׁנַּגִּיעַ אָנוּ לְמַוְצוּל”. וְלֹא יָדַעְנוּ אֶת הַצָּפוּן לָנוּ בַּתַּעֲלוּמָה. אָכַלְתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמְּתִיקוֹת, וְלֹא יָרַד לְתוֹךְ מֵעַי, עַד שֶׁנִּקַּפְתִּי אֶת הָאָרֶץ בְּרֹאשִׁי. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשַּׁחַר הִתְעַטַּשְׁתִּי וְיָצָא הַבַּנַג מִנְּחִירַי וּפָקַחְתִּי אֶת עֵינַי, וְרָאִיתִי עַצְמִי עָרֹם וּמוּטָל בָּחֳרָבוֹת. סָפַקְתִּי עַל פָּנַי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אָכֵן עָרְמָה הִיא שֶׁהָעֱרִים עָלַי אַלצַּנְדַלָאנִי, ולֹא הָיִיתִי יוֹדֵע לְאָן אֵלֵךְ, כְּשֶׁאֵין עָלַי מִלְּבַד מִכְנָסַיִם”. קַמְתִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי קְצָת, וְהִנֵּה רֹאשׁ־הַמִּשְׁטָרָה קָרֵב וּבָא אֵלַי וְעִמּוֹ קְבוּצָה עִם חֲרָבוֹת וּמַקְלוֹת, וּפָחַדְתִּי. רָאִיתִי בֵּית־מֶרְחָץ חָרֵב והִסְתַּתַּרְתִּי בוֹ, וְנִתְקְלָה רַגְלִי בְמַשֶּׁהוּ. הִנַּחְתִּי יָדִי עָלָיו וְנִתְלַכְלְכָה בְדָם. נִגַּבְתִּי אוֹתוֹ בְמִכְנָסַי, מִבְּלִי דַעַת מַה הוּא. אַחַר־כָּךְ שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי עָלָיו שֵׁנִית, וּבָאָה עַל הָרוּג, וְעָלָה רֹאשׁוֹ בְיָדִי הִשְׁלַכְתִּיו וְאָמַרְתִּי: "אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. נִכְנַסְתִּי לְקֶרֶן־זָוִית מִזָּוִיּוֹת בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְהִנֵּה מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה עָמַד עַל שַׁעַר בֵּית־הַמֶּרְחָץ וְאָמַר: “הִכָּנְסוּ לְמָקוֹם זֶה וְחַפְּשׂוּ”. נִכְנְסוּ מֵהֶם עֲשָׂרָה בַּאֲבוּקוֹת. וּמִפַּחֲדִי נִכְנַסְתִּי מֵאֲחוֹרֵי קִיר. הִתְבּוֹנַנְתִּי לְאוֹתוֹ הָרוּג וְרָאִיתִי שֶׁנַּעֲרָה הִיא וּפָנֶיהָ כְאַגַּן הַסַּהַר, וְרֹאשָׁה לְצַד אֶחָד וְגוּפָה לַצַּד הַשֵּׁנִי וְעָלֶיהָ בְגָדִים יְקָרִים. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ נָפְלָה חֲרָדָה בְתוֹךְ לְבָבִי. נִכְנַס מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה וְאָמַר: “חַפְּשׂוּ בְכָל צְדָדֵי הַמֶּרְחָץ”. נִכְנְסוּ לַמָקוֹם שֶׁאֲנִי בוֹ, וְרָאָה אוֹתִי אָדָם מֵהֶם. בָּא אֵלַי וּבְיָדוֹ סַכִּין אֲרֻכָּה חֲצִי אַמָּה. כְּשֶׁקָּרַב אֵלַי אָמַר: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים יוֹצֵר פָּנִים יָפוֹת אֵלּוּ. עֶלֶם, מֵאַיִן אַתָּה?” תָּפַס בְּיָדִי וְאָמַר: “עֶלֶם, מִשּוּם מַה הָרַגְתָּ הֲרוּגָה זוֹ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא אֲנִי הֲרַגְתִּיהָ וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הֲרָגָהּ, וְלֹא נִכְנַסְתִּי לְמָקוֹם זֶה אֶלָּא מִפַּחַד בִּפְנֵיכֶם”. וְסִפַּרְתִּי לוֹ סִפּוּרִי, אָמַרְתִּי לוֹ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ אַל תַּעֲשֶׂה לִי עָוֶל, שֶׁנַּפְשִי טְרוּדָה עַד לְעֻמְקָהּ”. נְטָלַנִי וְהִגִּישַׁנִי לִפְנֵי מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה. כְּשֶׁרָאָה עַל יָדִי עִקְּבוֹת הַדָּם, אָמַר: “אֵין הַדָּבָר זָקוּק עוֹד לְבֵרוּר. הַתִּיזוּ רֹאשוֹ”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבֶּן אַלְכַצִיבּ סִפֵּר וְאָמַר: "כְּשֶׁהֶעֱמִידוּ אוֹתִי לִפְנֵי מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה וְרָאָה אֶת עִקְּבוֹת הַדָּם עַל יָדִי, אָמַר: “אֵין הַדָּבָר זָקוּק עוֹד לְבֵרוּר, הַתִּיזוּ אֶת רֹאשׁו”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה בָכִיתִי בְכִי רַב וְנִגְּרוּ דְמָעוֹת עֵינַי, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הָלַכְנוּ בַדֶּרֶךְ עָלֵינוּ נֶחְרְצָה וְנִכְתְּבָה,
וַאֲשֶׁר נִגְזַר וְנִכְתַּב עָלָיו, יֵלֶךְ בָּהּ.
וַאֲשֶׁר בְּמָקוֹם נִקְבַּע לוֹ מוֹתוֹ,
לֹא יָמוּת בְּשׁוּם מָקוֹם זוּלָתוֹ.
נֶאֱנַקְתִּי אֲנָקָה וְנָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף. נִכְמְרוּ עָלַי רַחֲמָיו שֶׁל הַתַּלְיָן וְאָמַר: “אֵין אֵלּוּ פָנִים שֶׁל מִי שֶׁהָרַג”. אָמַר מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה: “הַתִּיזוּ רֹאשוֹ”. הוֹשִיבוּנִי עַל עוֹר הַדָּמִים וְקָשְרוּ לִי עַל עֵינַי מַסְוֶה, וְנָטַל הַסַּיָּף אֶת סֵיפוֹ וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת מִמְּפַקֵּד־הַמִּשְׁטָרָה וּבִקֵּש לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי. צָעַקְתִּי: “הוֹי לְנָכְרִי”. וְהִנֵּה פָרָשׁ בָּא, וְקוֹל קוֹרֵא: “הַרְפּוּ מִמֶּנּוּ. אֱסֹף יָדְךָ, סַיָּף”. וְהָיְתָה לָזֶה סִבָּה נִפְלָאָה וְעִנְיָן מֻפְלָא, וְהִיא שֶּאַלְכַצִיבּ אֲדוֹן מִצְרַיִם כְּבָר שָׁלַח אֶת שׁוֹמֵר־סִפּוֹ אֶל הַכַּלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד וְעִמּוֹ מַתָּנוֹת וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת וְנִלְוָה לָהֶן מִכְתָּב, שֶׁהוּא מוֹדִיעַ לוֹ בוֹ לֵאמֹר: “הִנֵּה בְנִי כְבָר נֶעְדָּר מֵאִתִּי שָׁנָה, וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא בְבַּגְדָאד. וְכַוָּנַת דְּבָרַי הִיא לְבַקֵּשׁ מֵחַסְדּוֹ שֶׁל מְמַלֵּא מְקוֹם אֱלֹהִים עֲלֵי אֲדָמוֹת, שֶׁיַּחֲקֹר עַל עִנְיָנוֹ וְיִשְׁתַּדֵּל לְחַפְּשׂוֹ וְיִשְׁלַח אוֹתוֹ אֵלַי עִם שׁוֹמֵר־הַסַּף”. כְּשֶׁקָּרָא הַכַּלִיף אֶת הַמִּכְתָּב צִוָּה עַל מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה, לַחֲקֹר אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ. לֹא פָסְקוּ מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה וְהַכַּלִיף לִשְׁאֹל עַל אוֹדוֹתָיו, עַד שֶׁהֻגַּד לוֹ שֶׁהוּא בְבָצְרָה. הוֹדִיעַ זֹאת לַכַּלִיף. כָּתַב הַכַּלִיף מִכְתָּב וּנְתָנוֹ לְשׁוֹמֵר־הַסַּף הַמִּצְרִי וְצִוָּהוּ לִנְסֹעַ לְבָצְרָה וְשֶׁיִּקַּח עִמּוֹ חֲבוּרָה מֵאַנְשֵׁי הַמִּשְׁנֶה. וּמִשְּׁקִידָתוֹ שֶׁשָּׁקַד שׁוֹמֵר הַסַּף לִמְצֹא אֶת בֶּן אֲדוֹנָיו, יָצָא מִיָּד וּמָצָא אֶת הַנַּעַר עַל עוֹר הַדָּמִים עִם מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה. כְּשֶׁרָאָה מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה אֶת שׁוֹמֵר־הַסַּף וְהִכִּירוֹ, יָרַד לִקְרָאתוֹ מֵעַל סוּסוֹ. אָמַר לוֹ שׁוֹמֵר־הַסַּף: מַה הוּא עֶלֶם זֶה? וּמָה עִנְיָנוֹ?" סִפֵּר לוֹ אֶת עִנְיָנוֹ. אָמַר שׁוֹמֵר־הַסַּף, – וְהָיָה הַמַּצָּב שֶׁלֹּא הִכִּיר שֶׁהוּא בֶּן הַשֻּׂלְטָאן –: “פְּנֵי הַנַּעַר הֵם פָּנִים שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֵח”, וְצִוָּה לְהַתִּיר כְּבָלָיו, וְהִתִּירוּהוּ. אָמַר לוֹ: “הַגִּישֵׁהוּ אֵלַי”. הִגִּישׁ אוֹתוֹ אֵלָיו, וּכְבָר הָלַךְ חִנּוֹ מֵעָצְמַת מַה שֶׁסָּבַל מִן הַבַּלָּהוֹת. אָמַר לוֹ שׁוֹמֵר־הַסַּף: “סַפֵּר לִי עִנְיָנְךָ, עֶלֶם. וּמָה עִנְיַן זוֹ הַהֲרוּגָה עִמְּךָ?” כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל אִבְּרָאהִים בְּשׁוֹמֵר־הַסַּף הִכִּיר אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ כְּלוּם אֵין אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי? כְּלוּם אֵין אֲנִי אִבְּרָאהִים בֶּן אֲדוֹנֶיךָ? שֶׁמָּא בָאתָ לְחַפְּשֵׂנִי?” הֶעֱמִיק שׁוֹמֵר־הַסַּף לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וְהִכִּירוֹ תַכְלִית הַהַכָּרָה. כְּשֶׁהִכִּיר אוֹתוֹ נָפַל לְרַגְלָיו. כְּשֶׁרָאָה מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה מַה שֶּׁהִגִּיעַ מֵאֵת שׁוֹמֵר־הַסַּף, הִלְבִּינוּ פָנָיו. אָמַר לוֹ שׁוֹמֵר־הַסַּף: “אוֹי לְך עָרִיץ, כְּלוּם הָיָה בִרְצוֹנְךָ לַהֲרֹג אֶת בֶּן אֲדוֹנִי אַלְכַצִיבּ, אֲדוֹן מִצְרַיִם?” נָשַׁק מְפַקֵּד־ הַמִּשְׁטָרָה אֶת שׁוּלֵי שׁוֹמֵר־הַסַּף וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מֵאַיִן אַכִּיר אוֹתוֹ. וַהֲרֵי אָנוּ לֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ אֶלָּא בְתֹאַר זֶה, וְרָאִינוּ אֶת הַנַּעֲרָה הֲרוּגָה לְצִדּוֹ”. אָמַר לֹו: “אוֹי לְךָ, אַתָּה לֹא תִצְלַח לַמִּשְׁטָרָה. נַעַר זֶה גִילוֹ חֲמֵש־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא הָרַג צִפּוֹר, וְכֵיצַד יהֲרֹג אָדָם? הֲלֹא הָיָה לְךָ לָתֵת לוֹ שָׁהוּת וְלִשְׁאוֹל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ”. אָמְרוּ שׁוֹמֵר־הַסַּף וּמְפַקֵּד־הַמִּשְׁטָרָה: “חַפְּשׂוּ אֶת רוֹצֵח הַנַּעֲרָה”. נִכְנְסוּ שֵׁנִית אֶל בֵּית־הַמֶרְחָץ וּמָצְאוּ אֶת רוֹצְחָהּ וְתָפְשׂוּ אוֹתוֹ והֱבִיאוּהוּ אֶל מְפַקֵּד־הַמִּשְׁטָרָה בַּחֲצַר־הַכַּלִיפוּת, וְהוֹדִיעַ לַכַּלִיף מַה שֶּׁאֵרַע. צִוָּה אַלרְרַשִׁיד לַהֲרֹג אֶת רוֹצֵחַ הַנַּעֲרָה. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת בֶּן־אַלְכַצִיבּ. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו הִסְבִּיר לוֹ אַלרְרַשִׁיד פָּנִים וְאָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי עִנְיָנְךָ, וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ”. סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וְקָרָא לְמַסְרוּר נוֹשֵׂא־הַחֶרֶב וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ מִיָּד וְהִתְנַפֵּל עַל בֵּית אַבּוּ־אלְקָאסִם אַלצַּנְדַלָאנִי וְהָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי וְאֶת הַנַּעֲרָה”. הָלַךְ מִיָּד וְהִתְנַפֵּל עַל חֲצֵרוֹ, וְרָאָה אֶת הַנַּעֲרָה כְּבוּלָה בְשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְהִיא בְמַצָּב שֶׁל כִּלָּיוֹן. הִתִּיר אוֹתָהּ מַסְרוּר וְהֵבִיא אוֹתָהּ וְאֶת אַלצַּנְדַלָאנִי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אַלרְרַשִׁיד הִשְתָּאָה לְחִנָּהּ. פָּנָה אֶל אַלצַּנְדַלָאנִי וְאָמַר: "טְלוּהוּ וְקַצְּצוּ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו שֶׁהִכָּה בָהֶן נַעֲרָה זוֹ וְהַצְלִיבוּ אוֹתוֹ וּמִסְרוּ אֶת מָמוֹנוֹ וַאֲחֻזּוֹתָיו לְאִבְּרָאהִים ". עָשׂוּ כָךְ. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁאַבּוּ־אללַּיְת נְצִיב בָצְרָה, אָבִיהָ שֶל הַגְּבִירָה גַ’מִילָה קָרַב וּבָא אֲלֵיהֶם לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵאֵת הַכַּלִיף מִפְּנֵי אִבְּרָאהִים בֶּן אַלְכַצִיבּ אֲדוֹן מִצְרַיִם וּלְהִתְאוֹנֵן לְפָנָיו שֶׁלָּקַח אֶת בִּתּוֹ. אָמַר לוֹ אַלרְרַשִׁיד: “סִבָּה הָיָה לְהַצִּילָהּ מִן הָעִנּוּיִים וְהַמִּיתָה”. צִוָּה לְהָבִיא אֶת בֶּן־אַלְכַצִיבּ. כְּשֶׁבָּא אָמַר לְאַבּוּ־אללַּיְת: “כְּלוּם אֵין אַתָּה מְרֻצֶּה בָזֶה שֶׁיִּהְיֶה עֶלֶם זֶה בֶּן שֻׂלְטָאן מִצְרַיִם בַּעַל לְבִתְּךָ?” אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְעוֹשֶׂה כְמִצְוַת אֱלֹהִים וּמִצְוָתְךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. קָרָא הַכַּלִיף לַקָּאצִ’י וְלָעֵדִים וְהִשִּׂיא אֶת הַנַּעֲרָה לאִבְּרָאהִים בֶּן אַלְכַצִיבּ, וְנָתַן לוֹ בְמַתָּנָה אֶת כָּל רְכוּשׁו שֶׁל אַלצַּנְדַלָאנִי, וְצִיֵּד אוֹתוֹ לִנְסֹעַ לְאַרְצוֹ, וחַי אִבְּרָאהִים אִתָּה בִּשְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה וְתַכְלִית הָאֹשֶׁר עַד שֶׁבָּאָה הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת. יִשְׁתַּבַּח הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת. וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר,
-
מרוב התפעלות מרימים הרואים את מצנפותיהם מעל ראשם. ↩
סִפְּרוֹ שֶׁאַלְמֻעַתַצִּ’ד בִּאללַּה1 הָיָה נַעֲלֶה הַשְּׁאִיפוֹת וַאֲצִיל הַנֶּפֶשׁ. וְהָיָה לוֹ בְבַגְדָאד שֵׁש־מֵאוֹת מִשְׁנֶה, וְלֹא הָיָה דָבָר מֵעִנְיְנֵי הָאֲנָשִים נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ. יָצָא יוֹם אֶחָד, הוּא וְאִבְּן־חַמְדּוּן לְהִתְבּוֹנֵן בַּנְּתִינִים וְלִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁנִּתְחַדֵּשׁ מֵעִנְיְנֵי בְנֵי־הָאָדָם. תָּקְפָה אוֹתָם חַמָּה שֶׁל שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, וּכְבָר הִגִּיעוּ אֶל סִמְטָה זְעִירָה בְאַחַד הָרחוֹבוֹת. נִכְנְסוּ לְאוֹתָהּ סִמְטָה וְרָאוּ בְרֹאשׁ הַסִּמְטָה חָצֵר יָפָה וּבִנְיָנָהּ רָם וְנִשָּׂא, הַמַּבִּיעָה תְהִלַּת בְּעָלֶיהָ בְּלָשׁוֹן צֶחָה. יָשְׁבוּ עַל הַשַּׁעַר לָנוּח. יָצְאוּ מֵאוֹתָהּ חָצֵר שְׁנֵי מְשָׁרְתִים כְּאִלּוּ הֵם שְׁתֵּי לְבָנוֹת בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ: “מִי יִתֵּן וּבִקֵּשׁ הַיּוֹם אוֹרֵחַ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס, שֶׁהֲרֵי אֵין אֲדוֹנִי אוֹכֵל אֶלָּא עִם אוֹרְחִים, וּכְבָר הִגַּעְנוּ לְשָׁעָה זוֹ וְאֵינִי רוֹאֶה אָדָם”. תָּמַהּ הַכַּלִיף עַל דִּבְרֵיהֶם וְאָמַר: “סִימָן הוּא לִנְדִיבוּת בַּעַל־הַבַּית, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָנוּ נִכְנָסִים לַחֲצֵרוֹ וְרוֹאִים נִמּוּסוֹ וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְטוֹבָה שֶׁתַּגִּיעַ אֵלָיו מֵאִתָּנוּ”. אָמַר לַמְשָׁרֵת: “בַּקֵּשׁ רְשׁוּת מֵאֲדוֹנֶיךָ שֶׁיָּבוֹאוּ חֲבוּרָה שֶׁל נָכְרִים”. וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ שֶל הַכַּלִיף בְּאוֹתוֹ זְמַן, כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהִתְבּוֹנֵן לנְַּתִינִים הָיָה מִתְחַפֵּשׁ בִּדְמוּת שֶׁל סוֹחֲרִים. נִכְנַס הַמְשָׁרֵת אֶל אֲדוֹנָיו וְהוֹדִיע לוֹ. שָׂמַח וְקָם וְיָצָא אֲלֵיהֶם בְּעַצְמוֹ, וְהִנֵּה הוּא יְפֵה־פָנִים וּבַעַל צוּרָה נָאָה, וְעָלָיו כֻּתֹּנֶת שֶל נִיסָאבּוּר וּמְעִילוֹ רָקוּם זָהָב וְהוּא מָשׁוּחַ בִּבְשָׂמִים וּבְיָדוֹ טַבַּעַת־חוֹתָם שֶׁל אֹדֶם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם אָמַר: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם לִרְוָחָה, אֲדוֹנַי הָעוֹשִׂים אִתָּנוּ תַּכְלִית הַטּוֹבָה בְּבוֹאָם”. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְאוֹתָהּ חָצֵר, רָאוּ אוֹתָה מַשְׁכִּיחָה אֶת בְּנֵי־הָאָדָם מוֹלַדְתָּם, דומֶה כְּאִלוּ הִיא חֶלְקָה מִגַּן־עֵדֶן". הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ הַכַּלִיף וּבֶן לִוְיָתוֹ אֶל הֶחָצֵר רָאוּ אוֹתָהּ מַשְׁכִּיחָה אֶת בְּנֵי־הָאָדָם אֶת מוֹלַדְתָּם, דּוֹמָה כְאִלּוּ הִיא חֶלְקָה מִגַּן־עֵדֶן. וּבְתוֹכָהּ גַּן ובוֹ כָל הָאִילָנוֹת, וְהִיא מַקְסִימָה אֶת הָעַיִן, וּמְקוֹמוֹתֶיהָ מֻצָּעִים בַּיְקָרִים שֶׁבַּמַּצָּעִים. יָשְׁבוּ וְיָשַׁב אַלְמֻעַתַצִ’ד מִתְבּוֹנֵן לֶחָצֵר וְלַּמַצָּעִים. אָמַר אִבְּן־חַמְדּוּן: "הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל הַכַּלִיף וְרָאִיתִי שֶׁפָּנָיו נִשְׁתַּנּוּ, וְהָיִיתִי מַכִּיר מִתּוֹךְ פָּנָיו אֶת מַצַּב הָרָצוֹן וְהַכַּעַס. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא כוֹעֵס”. הֵבִיאוּ אַגַּן שֶׁל זָהָב וְנָטַלְנוּ יָדֵינוּ. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ מַפָּה שֶׁל מֶשִׁי וְהִנִּיחוּ עָלֶיהָ שֻׁלְחָן שֶׁל קְנֵה־בַּמְבּוּס. וּכְשֶׁהֵסִירוּ אֶת הַמִּכְסֶה מֵעַל הַכֵּלִים, רָאִינוּ מַטְעַמִּים כְּפִרְחֵי הָאָבִיב בְּעֶצֶם עוֹנָתָם עֲרוּכִים יְחִידִים וְזוּגוֹת זוּגוֹת. אָמַר בַּעַל־הַבַּיִת: “בְּשֵׁם־אֱלֹהִים 2, אֲדוֹנַי, חֵי־אֱלֹהִים הָרָעָב כְּבָר הֵצִיק לִי הָרָעָב. עֲשׂוּ אִתִּי חֶסֶד בְּאָכְלְכֶם מן הַמַּאֲכָל הַזֶּה כְּדֶרֶךְ נִימוּסֵי הָאֲצִילִים”. הָיָה בַּעַל־הַבַּיִת מְפָרֵק אֶת הַתַּרְנְגֹלוֹת לְחֶלְקֵיהֶן וְשָׂם לְפָנֵינוּ וְצוֹחֵק וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי־שִׁיר, וּמְגַלְגֵּל שִׂיחָה וּמְסַפֵר בְּדִיחוֹת כַּמַּתְאִים לִמְסִבָּה. אָמַר אִבְּן־חַמְדּוּן: "וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ. אַחַר־כָּךְ עָבַרְנוּ לִמְקוֹם־מוֹשָׁב אַחֵר, הַמַּפְתִּיעַ אֶת הָרוֹאִים, יָפוּחוּ מִמֶּנּוּ רֵיחוֹת נְעִימִים. וְהֻגַּשׁ לָנוּ שֻׁלְחָן שֶׁל פֵּרוֹת טְרִיִּים וּמְתִיקוֹת תַּאֲוָה־לְמַאֲכָל. וְנִתּוֹסְפָה שִׂמְחָתֵנוּ וּפָסַק יְגוֹנֵנוּ. אָמַר אִבְּן־חַמְדּוּן: "וְעִם כָּל זֶה לֹא פָסַק הַכַּלִיף מִהְיוֹת שָׁרוּי בְּזַעַף וְלֹא חִיֵּךְ לִדְבָרִים שֶׁבָּהֶם כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת הַנֶּפֶשׁ, לַמְרוֹת מַה שֶּׁהָיָה מִדַּרְכּוֹ לֶאֱהֹב אֶת הָעֲלִיזוּת וְהַגִּיל וּלְהָסִיר דְּאָגָה. וַאֲנִי יְדַעְתִּיו שֶׁאֵין הוּא בַעַל־קִנְאָה וְלֹא אַכְזָרִי. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מַה סִּבַּת זַעְפּוֹ וְעִצְבוֹנוֹ שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵק?” הֵבִיאוּ שֻׁלְחַן הַמַּשְׁקֶה הַמְאַחֵד יְדִידִים לְשִׂמְחָה, וְהֵבִיאוּ אֶת הַמַּשְׁקֶה הַמְזֻקָּק בְּקַנְקַנִּים שֶׁל זָהָב וּבְדֹלַח וְכֶסֶף. הִכָּה בַּעַל־הַבַּיִת עַל דֶּלֶת שֶׁל תָּא בְּקָנֶה שֶׁל סוּף, וְהִנֵּה נִפְתְּחָה דֶלֶת הַתָּא וְיָצְאוּ מִתּוֹכוֹ שָׁלשׁ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ וּפְנֵיהֶן כַּשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁעָה הָרְבִיעִית לַיּוֹם. וְאוֹתָן נְעָרוֹת הָיְתָה מֵהֶן אַחַת מְנַגֶּנֶת עַל כְּלִי מֵיתָרִים, עוּד. וְהָאַחַת מְנַגֶּנֶת עַל נֵבֶל וְהָאַחַת רוֹקֶדֶת, וְהֵבִיאוּ שׁוּב פֵּרוֹת יְבֵשִׁים וְלַחִים. אָמַר אִבְּן־חַמְדּוּן: "פָרְשׂוּ בֵינֵינוּ וּבֵין הַנְּעָרוֹת מָסָךְ שֶׁל דִּיבָג וּגְדִילֶיהָ מֶשִׁי וְטַבְּעוֹתֶיהָ זָהָב, וְלא שָׁעָה, הַכַּלִיף לְכָל זֶה כֻלּוֹ, וּבַעַל־הַבַּית אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מַה הוּא שֶׁאִתָּהּ. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף לְבַעַל־הַבַּית: “כְּלוּם מִצֶּאֱצָאֵי הַנָּבִיא אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “לֹא, אֲדוֹנִי, אֲנִי אִישׁ מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים, יָדוּעַ בֵּין בְּנֵי אָדָם בְּשֵׁם אַלְחַסַן עַלִי בֶּן אַחְמָד הַכֹרָאסָאנִי”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “מַכִּיר אַתָּה אוֹתִי, בֶּן־אָדָם?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, חֵי אֱלֹהִים, אֵינִי מַכִּיר גַּם אֶחָד מִמַּעֲלַתְכֶם הָאֲצִילָה”. אָמַר לוֹ אִבְּן־חַמְדּוּן: “בֶּן־אָדָם, זֶה הוּא נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים אַלְמֻעַתַצִ’ד בִאללַּה נֶכְדּוֹ שֶׁל אַלְמֻתַּוַכִּל עַלַא אללָּה”. קָם הָאִיש וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִיף כְּשֶׁהוּא רוֹעֵד מִפַּחֲדוֹ וְאָמַר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בַּאֲמִתּוּת אֲבוֹתֶיךָ הַטְּהוֹרִים, שֶׁאִם רָאִיתָ מִצִּדִּי זִלְזוּל אוֹ מִעוּט־נִימוּס כְּלַפֵּי כְבוֹדְךָ, תִּסְלַח לִי”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “אָמְנָם בַּאֲשֶׁר נָהַגְתָּ עִמָּנוּ מִן הַכָּבוֹד, הֲרֵי אֵין יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁמָצָאתִי אֶצְלְךָ מוּזָר כָּאן, הִנֵּה אִם תַּגִּיד לִי אֶת עִנְיָנוֹ לַאֲִמִתּוֹ וְיִתְקַבֵּל עַל דַּעְתִּי, אַתָּה נִצָּל מִיָּדִי. וְאִם אֵין אַתָּה מַגִּיד לִי אֲמִתּוּתוֹ, אֲנִי תוֹפֵס אוֹתְךָ עַל יְדֵי הוֹכָחָה בְרוּרָה וּמַעֲנִישְָׁךָ עֹנֶשׁ שֶׁלֹּא הֶעֱנַשְׁתִּי אָדָם כְּמוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים מִדַּבֵּר לֹא־אֱמֶת. וּמַה הוּא שֶׁמָצָאתָ לְגַנּוֹת אֶצְלִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר לוֹ: “מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵיתְךָ וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל לְיָפְיוֹ וּלְכֵלָיו וּלְמַצָעָיו וְקִשּׁוּטָיו עַד לִבְגָדֶיךָ, הִנֵּה עֲלֵיהֶם שְׁמוֹ שֶׁל זְקֵנִי אַלְמֻתַּוַכִּל עַלַא אללָּה”. אָמַר לוֹ: “אָמְנָם כֵּן, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים – יְאַמֶּצְךָ אֱלֹהִים – הָאֱמֶת לְבוּשְׁךָ וְהַצֶּדֶק אַדַּרְתְּךָ, וְאֵין יְכֹלֶת לְשׁוּם אָדָם לְדַבֵּר לֹא אֱמֶת בְּפָנֶיךָ”. צִוָּה עָלָיו הַכַּלִיף לָשֶׁבֶת וְיָשַׁב. אָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי”. אָמַר לוֹ: “דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, – יְאַמֶּצְךָ אֱלֹהִים בִּישׁוּעָתוֹ וִיהִי סִתְרָה עָלֶיךָ בְּנֹעַם חַסְדּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה בְבַגְדָאד אָדָם בַּעַל רְכוּש יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְלֹא יוֹתֵר מֵאָבִי. וְאוּלָם הַטֵּה אֵלַי מַחְשַׁבְתְּךָ וְאָזְנֶךָ וְעֵינְךָ שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ סִבַּת מַה שֶׁמָּצָאתָ מְגֻנֶּה אֶצְלִי”. אָמַר לוֹ הַכַּלִיף: “דַבֵּר דְּבָרֶיךָ”. אָמַר לוֹ: "דַּע, נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים, שֶׁאָבִי הָיָה בְשׁוּק הַחַלְפָנִים וּמוֹכְרֵי־הַבְּשָׂמִים וְהַבַּד. וְהָיְתָה לוֹ בְכָל שׁוּק חֲנוּת וְסוֹכֵן וּסְחוֹרוֹת מִכָּל הַמִּינִים. וְהָיָה לוֹ חֶדֶר מִבִּפְנִים בְּתוֹךְ הַחֲנוּת שֶׁבְּשוּק הַחַלְפָנִים, שֶׁהָיָה פוֹרֵש בּוֹ לְעַצְמוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׂם אֶת הַחֲנוּת לְמִקְנֶה וְקִנְיָן. וְהָיָה הוֹנוֹ רַב מֵהִסָּפֵר וְעַל כָּל גְּבוּל עוֹבֵר, וְלֹא הָיָה לוֹ וָלָד זוּלָתִי, וְהָיָה אוֹהֵב אוֹתִי וְחָס עָלַי. כְּשֶׁקָּרַב לָמוּת קָרָא אֵלַי וְצִוַּנִי עַל אִמִּי וּלְיִרְאָה אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אַחַר־כָּךְ מֵת – יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים וְיַשְׁאִיר אֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים בַּחַיִּים. הִתְעַסַּקְתִּי בְתַעֲנוּגוֹת וְאָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי, וְלָקַחְתִּי לִי חֲבֵרִים וִידִידִים. הָיְתָה אִמִּי מְנִיאָה אוֹתִי מִזֶּה וּמוֹכִיחָה אוֹתִי עָלָיו, וְלֹא שָׁמַעְתִּי לִדְבָרֶיהָ, עַד שֶׁהָלַךְ הָרְכוּשׁ כֻּלּוֹ וּמָכַרְתִּי אֶת הַמְּקַרְקְעִין וְלאֹ נִשְׁאַר לִי כְלוּם, בִּלְתִּי חָצֵר זוֹ שֶׁאֲנִי בְּתוֹכָהּ. וְהָיְתָה חָצֵר יָפָה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. אָמַרְתִּי לְאִמִי: “רְצוֹנִי לִמְכֹּר אֶת הֶחָצֵר”. אָמְרָה לִי: “בְּנִי, אִם אַתָּה מוֹכֵר אוֹתָהּ, אַתָּה פוֹרֵעַ עַצְמְךָ לְשִׁמְצָה, וְלֹא תִמְצָא לְךָ מָקוֹם שֶׁתָּגוּר בּוֹ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “הִיא שָׁוָה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, וַאֲנִי קוֹנֶה מִסְּכוּם מְחִירָהּ חָצֵר בְּאֶלֶף דִּינָר. וְאֶעֱסֹק בִּסְחוֹרָה בַּשְּׁאָר”. אָמְרָה לִי: “כְּלוּם אַתָּה מוֹכֵר אוֹתָהּ לִי בִּסְכוּם זֶה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן”. הָלְכָה אֶל אַרְגָּז וּפָתְחָה אוֹתוֹ וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ כְּלִי שֶׁל חַרְסִינָה וּבוֹ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. נִצְטַיֵּר לִי בְדִמְיוֹנִי שֶׁהֶחָצֵר כֻּלָּה זָהָב. אָמְרָה לִי: “אַל תְּדַמֶּה שֶׁהַמָּמוֹן הַזֶּה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָבִיךָ הוּא, מָמוֹנוֹ שֶׁל אָבִי הוּא ואֲגַרְתִּיו לְשָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בּוֹ, שֶׁכֵּן הָייתִי בִזְמַנּוֹ שֶׁל אָבִיךָ עֲשִׁירָה מִהְיוֹת זְקוּקָה לְמָמוֹן זֶה”. לָקַחְתִּי מֵאִתָּהּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אֶת הַמָּמוֹן, וְחָזַרְתִּי לְמַה שֶׁנָּהַגְתִּי בוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה וְהָרֵעוּת, עַד שֶׁאָפְסוּ חֲמֶשֶׁת אֲלָפִים הַדִּינָר, וְלֹא הָיִיתִי מְקַבֵּל אֶת דִּבְרֵי אִמִּי וְלֹא אֶת עֲצָתָהּ הַטּוֹבָה. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לָה: “רְצוֹנִי לִמְכֹּר אֶת הֶחָצֵר”. אָמְרָה לִי: “בְּנִי, כְּבָר הֲנִיאוֹתִי אוֹתְךָ מִלִּמְכֹּר אוֹתָהּ, בְּדַעְתִּי שֶׁזָּקוּק אַתָּה לָהּ. וְכֵיצַד תְבַקֵּשׁ שֵׁנִית לְמָכְרָהּ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אַל תַּאֲרִיכִי עָלַי בִּדְבָרִים, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא לְמָכְרָהּ”. אָמְרָה לִי: “מְכֹר אוֹתָהּ לִי בַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר אֶלֶף דִּינָר בִּתְנַאי שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה שֶׁאֲנַהֵל עִנְיָנֶיךָ בְּעַצְמִי”. מְכַרְתִּיהָ לָהּ בִּסְכוּם זֶה בִּתְנַאי שֶׁתְּנַהֵל עִנְיָנַי בְּעַצְמָהּ. בִּקְּשָׁה אֶת סוֹכְנֵי אָבִי וּמָסְרָה לְכָל אֶחָד מֵהֶם אֶלֶף דִּינָר וְהִנִּיחָה אֶת הַהוֹן תַּחַת יָדָהּ וְאָמְרָה לִי: “שֵׁב אַתָּה בַחֲנוּת אָבִיךָ”. עָשִׂיתִי כְמוֹ שֶׁאָמְרָה אִמִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וּבָאתִי אֶל הַחֶדֶר שֶׁבְּשוּק הַחַלְפָנִים וּבָאוּ חֲבֵרַי וְהָיוּ קוֹנִים וַאֲנִי מוֹכֵר לָהֶם. הָיְתָה הָרוּחַ טוֹבָה לִי וְנִתְרַבָּה הוֹנִי. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אִמִּי בְּאוֹתוֹ מַצָּב יָפֶה, הֶרְאֲתָה לִי מַה שֶׁהָיָה אָצוּר אֶצְלָהּ מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי־יְקָר. וּפְנִינִים וְזָהָב. חָזְרוּ אֵלַי אֲחֻזּוֹתַי שֶׁשָּׂרַר הֶפְקֵר בָּהֶם, ונִתְרַבָּה הוֹנִי כְמוֹ שֶׁהָיָה לְפָנִים. נִשְׁאַרְתִּי בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ זְמַן, וּבָאוּ אֵלַי סוֹכְנֵי אָבִי, וְנָתַתִּי לָהֶם סְחוֹרוֹת. אַחַר־כָּךְ בָּנִיתִי חֶדֶר שֵׁנִי מִן הַחֲנוּת וְלִפְנִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּתוֹכוֹ כְּמִנְהָגִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהִנֵּה קָרְבָה וּבָאָה אֵלַי נַעֲרָה, שֶׁלֹא רָאוּ עֵינַיִם יָפָה מִמֶּנָּה לְמַרְאֶה. אָמְרָה: “זֶהוּ חַדְרוֹ שֶׁל אַבּוּ־אלְחַסַן עַלִי בֶּן אַחְמָד הַכֹרָאסָאנִי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה: “הֵיכָן הוּא?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲנִי הוּא”. וְאוּלָם דַּעְתִּי הֻפְתְּעָה מִיָּפְיָהּ הַמֻּפְלָג, נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים. יָשְׁבָה וְאָמְרָה לִי: “אֱמֹר לְנַעַרְךָ שֶׁיִּשְׁקֹל לִי שְׁלשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. צִוִּיתִי עָלָיו לִשְׁקֹל לָהּ סְכוּם זֶה, וּשְׁקָלוֹ לָהּ. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה לָהּ, וַאֲנִי אוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹת. אָמַר לִי נַעֲרִי: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אוֹתָהּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “לָאו”. אָמַר לִי: "וּמִּשּׁוּם מָה אָמַרְתָּ לִי: ‘שְׁקֹל לָהּ?’ אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא יָדַעְתִּי מַה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר מִתּוֹךְ זֶה שֶׁהֻכֵּיתִי בְסַנְוֵרִים מִיָּפְיָהּ וְחִנָּהּ”. קָם הַנַּעַר וְעָקַב אַחֲרֶיהָ מִבְּלִי שֶׁאֵדַע. אַחַר־כָּך חָזַר כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה, וּבְפָנָיו רִשְׁמֵי מַכָּה. אָמַרְתִּי לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ?” אָמַר לִי: “עָקַבְתִּי אַחֲרֵי הַנַּעֲרָה לִרְאוֹת לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת. וּכְשֶׁהִרְגִּישָה בִי, חָזְרָה וְהִכְּתָה אוֹתִי מַכָּה זוֹ, וְכִמְעַט שִׁחֲתָה אֶת עֵינִי”. נִשְׁאַרְתִּי חֹדֶש מִבְּלִי שֶׁאֶרְאֶנָּה מָבְּלִי שֶׁתָּבוֹא, וַאֲנִי אוֹבֵד עֶשְׁתּוֹנוֹת בְּאַהֲבָתָהּ, נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ סוֹף הַחֹדֶשׁ, וְהִנֵּה בָאָה וְנָתְנָה לִי שָׁלוֹם, וְכִמְעַט עַפְתִּי מִשִּׂמְחָה. שָׁאֲלָה אוֹתִי לְעִנְיָנִי וְאָמְרָה: “אֶפְשָׁר אָמַרְתָּ בְלִבְּךָ: מָה עִנְיָנָהּ שֶׁל מַעֲרִימָה זוֹ? כֵּיצַד זֶה נָטְלָה אֶת מָמוֹנִי וְהָלְכָה לָהּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הֲרֵי הוֹנִי וְנַפְשִׁי שֶׁלָּךְ הֵם”. הֵסִירָה אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ וְיָשְׁבָה לָנוּחַ כְּשֶׁהַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים מִשְׁתַּעְשְׁעִים עַל פָּנֶיהָ וְחָזֶהָ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לִי: “שְׁקֹל לִי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. אָמַרְתִּי לָהּ: “שׁוֹמֵעַ אֲנִי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא”. שָׁקַלְתִּי לָהּ אֶת הַדִּינָרִים וְנָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לָהּ. אָמַרְתִּי לַנַּעַר: “עֲקֹב אַחֲרֶיהָ” וְעֲקַב אַחֲרֶיהָ. וְחָזַר נִדְהָם. עָבַר מֶשֶׁךְ זְמַן וְהִיא לֹא בָאָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּאַחַד הַיָּמִים, והִנֵּה קָרְבָה וּבָאָה אֵלַי. שָׁהֲתָה שָׁעָה אַחַת וְאַחַר־כָּךְ אָמְרָה לִי: “שְׁקֹל לִי חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, שֶׁכְּבָר זְקוּקָה אֲנִי לָהֶם”. בִּקַּשְׁתִּי לוֹמַר לָהּ: “עַל שׁוּם מַה אֶתֵּן לָךְ מָמוֹנִי?” מְנָעַתְנִי עָצְמַת הַתְּשׁוּקָה מִסְתַבֵּר, וַאֲנִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, בְּכָל פַּעַם שֶׁרְאִיתִיהָ נתְחַלְחֲלוּ קְרָבַי וְהֶחֱזִיר מַרְאִי, וְשׁוֹכֵחַ מַה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לוֹמַר, וְנִהְיֵיתִי כְמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
וְאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁפִּתְאֹם אֶרְאֶנָּה
וְנִדְהַמְתִּי, עַד לֹא אוּכַל אֶעֱנֶנָּה.
שָׁקַלְתִּי לָהּ אֶת חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַדִּינָר. נָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לָהּ. קַמְתִּי וְעָקַבְתִּי אַחֲרֶיהָ בְעַצְמִי, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְשׁוּק הָאֲבָנִים־הַטוֹבוֹת וְעָמְדָה לְיַד אִישׁ אֶחָד וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ עֲנָק. פָּנְתָה כֹה וָכֹה וְרָאֲתָה אוֹתִי וְאָמְרָה לִי: “שְׁקֹל לוֹ בִּשְׁבִילִי חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי בַּעַל הָעֲנָק, קָם לִקְרָאתִי וְחִלֵּק לִי כָבוֹד. אָמַרְתִּי לוֹ: “תֵּן לָהּ אֶת הָעֲנָק, וּמְחִירוֹ עָלַי”. אָמַר לִי: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. נָטְלָה אֶת הָעֲנָק וְהָלְכָה לָהּ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתֵּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ אלְחַסַן הַכֹרָאסָאנִי, סִפֵּר: "אָמַרְתִּי לוֹ: “תֵּן לָהּ אֶת הָעֲנָק וּמְחִירוֹ עָלַי”. נָטְלָה אֶת הָעֲנָק וְהָלְכָה לָהּ. עָקָבְתִּי אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁבָּאָה אֶל חִדֶּקֶל וְיָרְדָה בְסִירָה, וְרָמַזְתִּי בְיְָדִי לָאָרֶץ כִּמְבַקֵּשׁ לְנַשֵּׁק אוֹתָהּ לְפָנֶיהָ. הָלְכָה לָהּ וְצָחֲקָה וְנִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד מִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְאַרְמוֹן. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלָיו, וְהִנֵּה הוּא אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַכַּלִיף אַלְמֻתַּוַּכִּל. חָזְרתִּי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וּכְבָר חָל בְּלִבִּי כָּל צַעַר שֶׁבָּעוֹלָם. וּכְבָר נָטְלָה מִמֶּנִּי שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּבָר נָטְלָה מָמוֹנִי וְשָׁלְלָה דַעְתִּי, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁאֲנִי מְאַבֵּד נַפְשִׁי בְאַהֲבָתָהּ”. חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וְסִפַּרְתִּי לְאִמִּי כָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אָמְרָה לִי: “בְּנִי, הִשָּׁמֶר לְךָ לְהִקָּרוֹת לְפָנֶיהָ בְדַרְכָּהּ אַחֲרֵי זֶה, שֶׁלֹּא תֹאבַד”. כְּשֶׁהָלַכְתִּי אֶל חֲנוּתִי, בָּא אֵלַי סוֹכְנִי שֶׁבְּשוּק מוֹכְרֵי־הַבְּשָׂמִים, וְהָיָה זָקֵן מְאֹד. אָמַר לִי: “אֲדוֹנִי, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ שֶׁמַּצָּבְךָ נִשְׁתַּנָּה? סִימָנֵי צַעַר נִכָּרִים בְּךָ. סַפֵּר לִי עִנְיָנְךָ”. סִפַּרְתִּי לוֹ כָל שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּהּ. אָמַר לִי: “בְּנִי, זוֹ הִיא מִנַּעֲרוֹת אַרְמוֹן נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים וְהִיא חֲבִיבָה עַל הַכַּלִיף. חֲשֹׁב אֵפוֹא שֶׁהוֹצֵאתָ אֶת הַמָּמוֹן לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאַל תַּטְרֵד נַפְשְׁךָ בָהּ. וּכְשֶׁהִיא בָאָה אֵלֶיךָ, הִזָּהֵר מִלְּהִקָּרוֹת לְפָנֶיהָ, וְהוֹדִיעֵנִי הַדָּבָר שֶׁאֲסַדֵּר לְךָ דָבָר, שֶׁלֹּא יָבֹא כִלָּיוֹן עָלֶיךָ”. עָזַב אוֹתִי וְהָלַךְ, וּבְלִבִּי שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ. כְּשֶׁהִגִּיעַ סוֹף הַחֹדֶש, וְהִנֵּה קָרְבָה וּבָאָה אֵלַי. שָׂמַחְתִּי בָהּ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה. אָמְרָה לִי: “מַה נְּשָׂאֲךָ לָזֶה שֶׁאַתָּה עוֹקֵב אַחֲרַי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “נְשָׂאַתְני לְכָךְ עָצְמַת רִגְשׁוֹתַי אֲשֶׁר בְּלִבִּי”, וּבָכִיתִי לְפָנֶיהָ. בָּכְתָה מֵרַחֲמִים עָלַי וְאָמְרָה: “חֵי אֱלֹהִים, אֵין בְּלִבְּך מַשֶּׁהוּ מִן הַתְּשׁוּּקָה שֶׁאֵין בְּלִבִּי יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה וְאֵין לִי שׁוּם דֶּרֶך מִלְּבַד לִרְאוֹתְךָ בַּחֹדֶשׁ פַּעַם אֶחָת”. מָסְרָה לִי פִתְקָה וְאָמְרָה: “קַח זֹאת אֶל פְּלוֹנִי זֶה וָזֶה שֶׁהוּא סוֹכְנִי, וּגְבֵה מִמֶּנוּ מַה שֶּׁרָשׁוּם בָּזֹאת”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אֵין לִי חֵפֶץ בְּמָמוֹן, שֶׁמָּמוֹנִי וְנִשְׁמָתִי כַפָּרָתֵךְ הֵם”. אָמְרָה לִי: “עוֹד אֲסַדֵּר לְךָ דָבָר שֶׁיִּהְיֶה בוֹ דֶרֶךְ שֶׁתַּגִּיעַ אֵלַי, וְאִם גַּם עָמָל בָּהּ לִי”. נִפְרְדָה מִמֶּנִּי וְהָלְכָה לָהּ. בָּאתִי אֶל הַזָּקֵן, מוֹכֵר הַבְּשָׂמִים, וְהוֹדַעְתִּי לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי. בָּא עִמִּי אֶל חֲצַר אַלְמֻתַּוַּכִּל, וְרָאִיתִי שֶׁהִיא הַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹכוֹ הַנַּעֲרָה. הָיָה הַזָּקֵן מוֹכֵר־הַבְּשָׂמִים, נָבוֹךְ לִמְצֹא תַחְבּוּלָה לעֲשׂוֹתָהּ. פָּנָה כֹה וָכֹה וְרָאָה חַיָּט בַּחַלּוֹן מִמּוּל הַנִּשְׁקָף עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְאֶצְלוֹ שׁוּלְיָה. אָמַר לִי: “עַל־יְדֵי זֶה תַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁך. וְאוּלָם פְּרֹם כִּיס בִּגְדְּךָ וְגֵשׁ אֵלָיו וֶאֱמֹר לוֹ, שֶׁיִתְפֹּר אוֹתוֹ לְךָ. וּכְשֶׁהוּא תוֹפְרוֹ, מְסֹר לוֹ עֲשָׂרָה דִינָרִים”. אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה”. פָּנִיתִי אֶל אוֹתוֹ חַיָּט וְלָקַחְתִּי עִמִּי שְׁתֵּי גְזָרוֹת שֶׁל דִּיבָג בִּיזַנְטִי וְאָמַרְתִּי לוֹ: “גְּזֹר לִי אֶת אֵלֶּה לְאַרְבָּעָה מַלְבּוּשִׁים, שְׁנַיִם עִם שַׁרְווּלִים אֲרֻכִּים וּשְׁנַיִם מִבַּלְעֲדֵיהֶם”. כְּשֶׁגָּמַר לִגְזֹר אֶת הַמַלְבּוּשִׁים וּלְתָפְרָם, נָתַתִּי לוֹ שְׂכָרָם יוֹתֵר מִן הַנָּהוּג בְּהַרְבֵּה. הוֹשִׁיט לִי בְיָדוֹ אוֹתָם הַמַּלְבּוּשִׁים, אָמַרְתִּי לוֹ: “קָחֵם לְךָ וּלְמִי שֶׁנִמְצָא אֶצְלְךָ”. הָיִיתִי יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ וּמַאֲרִיךְ יְשִׁיבָתִּי עִמּוֹ. אַחַר־כָּךְ חָזַרְתִּי אֶצְלוֹ זוּלָתָם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “תְּלֵה אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הַחֲנוּת לְמִי שֶׁיִּרְאֶנּוּ וְיִקְנֶנּוּ”. עָשָׂה כָךְ. וְכָל מִי שֶׁיָּצָא מֵאַרְמוֹן הַכַּלִיף וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּלְבּוּשִׁים, הָיִיתִי נוֹתְנוֹ לוֹ בְמַתָּנָה עַד גַּם לַשּׁוֹעֵר. אָמַר לִי הַחַיָּט בְּיוֹם מִן הַיָּמִים: “רְצוֹנִי, בְּנִי, שֶׁתְּסַפֵּר לִי עִנְיָנְךָ לַאֲמִתּוֹ, שֶׁהֲרֵי גָזַרְתָּ אֶצְלִי מֵאָה בְּגָדִים יִקְרֵי הַמְּחִיר הַשָּׁוִים סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל מָמוֹן וְנָתַתָּ רֻבָּם בְּמַתָּנָה לִבְנֵי אָדָם, וְאֵין זֶה מַעֲשֵׂה סוֹחֵר, שֶׁכֵּן הַסּוֹחֵר מְחַשֵּׁב עַד לַאֲדַרְכְּמוֹן. וּמַה הוּא עֶרֶךְ קֶרֶן מָמוֹנְךָ עַד שֶׁאַתָּה נוֹתֵן מַתָּנוֹת אֵלּוּ? וּמַה הוּא הָרֶוַח שֶׁלְּךָ לְיוֹם? הַגֵּד לִי דְבַר אֱמֶת, שֶׁאֲסַיֵּע לְךָ לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ”. הוֹסִיף וְאָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, כְּלוּם אֵין אַתָּה אוֹהֵב?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. אָמַר: “אֶת מִי?” אָמַרְתִּי לוֹ: “נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַכַּלִיף”. אָמַר: “יַעְכֹּר אוֹתָן אֱלֹהִים, כַּמָה הֵן מַדִּיחוֹת אֶת בְּנֵי־הָאָדָם”. הוֹסִיף וְאָמַר לִי: “יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת שְׁמָהּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא”. אָמַר לִי: “תָּאֲרֶנָּה לִי”. תֵּאַרְתִּיהָ לוֹ. אָמַר לִי: “אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם הֲרֵי זֹאת הִיא הַמְנַגֶּנֶת בִּכְלִי־הַמֵּיתָרִים, הָעוּד, שֶׁל הַכַּלִיף אַלְמֻתַּוַּכִּל הַחֲבִיבָה עָלָיו. וְאוּלָם מַמְלוּךְּ יֵש לָהּ, עֲשֵׂה אֵפוֹא בֵינְךָ וּבֵינוֹ יְדִידוּת, אֶפְשָׁר יְהֵא סִבָּה לְחַבֶּרְךָ עִמָּהּ”. וַעֲדַיִן אָנוּ בַשִּׂיחָה, כְּשֶׁהַמַּמְלוּךְּ הָלַךְ וּבָא מִשַּׁעַר הַכַּלִיף, וּכְאִלּוּ הוּא הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה־עָשָׂר, וּלְפָנַי הַבְּגָדִים שֶׁתְּפָרָם לִי, וְהָיוּ שֶׁל דִיבָג מִכָּל הַצְּבָעִים. הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּמִתְבּוֹנֵן. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ אֵלַי. קַמְתִּי לִקְרָאתוֹ וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי: “מִי אַתָּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “בֶּן־אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים”. אָמַר לִי: “כְּלוּם תִּמְכֹּר בְּגָדִים אֵלֶּה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. נָטַל חֲמִשָּׁה מֵהֶם וְאָמַר: “בְּכַמָּה אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “מַתָּנָה הֵם מֵאִתִּי לְךָ, לְקַשֵּׁר רֵעוּת בֵּינִי וּבֵינְךָ”, וְשָׂמַח בָּהֶם. בָּאתִי לְבֵיתִי וְלָקַחְתִּי לוֹ מַלְבּוּשׁ מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים־טוֹבוֹת וְאַבְנֵי־יְקָר, מְחִירוֹ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, וְשַׂמְתִּי בוֹ פָנַי אֵלָיו, וְקִבֵּל אוֹתוֹ מִמֶּנִּי. נְטָלַנִי וְנִכְנָס עִמִּי לְתוֹךְ חֶדֶר בְּתוֹךְ הָאַרְמוֹן, וְאָמַר לִי: “וּמַה שִּׁמְךָ בֵּין הַסּוֹחֲרִים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “בֶּן־אָדָם מֵהֶם”. אָמַר לִי: “עִנְיָנְךָ כְבָר עוֹרֵר בִּי חֲשָׁד”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מִשׁוּם מָה?” אָמַר לי: “מִשׁוּם שֶׁנָתַתָּ לִי בְמַתָּנָה מַשֶּׁהוּ רָב, שֶׁכָּתַשְתָּ בוֹ לִבִּי. וּכְבָר נִתְבָּרֵר לִי בָּרוּר, שֶׁאַתָּה אַבּוּ אלְחַסַן הַכֹרָאסָאנִי הַחַלְפָן”. בָּכִיתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. אָמַר לִי: “מִשּׁוּם מָה אַתָּה בוֹכֶה? הֲרֵי זוֹ שֶׁאַתָּה בוֹכֶה בִּגְלָלָהּ, אֶצְלָהּ מִן הַגַּעְגּוּעִים עָלֶיךָ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאֶצְלְךָ הַגַּעְגוּעִים עָלֶיהָ, וַחֲזָקִים. וּכְבָר נִתְפַּרְסֵם אֵצֶל כָּל נַעֲרוֹת הָאַרְמוֹן עִנְיָנָהּ עִמְּךָ”. הוֹסִיף וְאָמַר: “וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ”? אָמַרְתִּי לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי שֶׁתַּעֲזֹר לִי בְצָרָתִי”. הוֹעִידַנִי לְמָחָר. הָלַכְתִּי לְבֵיתִי, וּכְשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי בַבֹּקֶר, שַׂמְתִּי פָנַי אֵלָיו וְנִכְנַסְתִּי לְחַדְרוֹ. כְּשֶׁבָּא, אָמַר לִי: “דַּע, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגָּמְרָה שֵׁרוּתָה אֵצֶל הַכַּלִיף אֶמֶשׁ וְנִכְנְסָה לְחַדְרָהּ, סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל סִפּוּרְךָ כֻלּוֹ, וּכְבָר הֶחֱלִיטָה לְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ, שֵׁב אֵפוֹא אֶצְלִי עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם”. יָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ. כְּשֶׁהֶאֱפִיל הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה הַמַּמְלוּךְּ בָּא וְעִמּוֹ כֻתֹּנֶת אֲרוּגָה זָהָב וּבֶגֶד פְּאֵר מִבִּגְדֵי הַכַּלִיף. הִלְבִּישַׁנִי אוֹתוֹ וְקִטְּרַנִי, עַד שֶׁהָיִיתִי דוֹמֶה לַכַּלִיף. נְטָלַנִי לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ חֲדָרִים שְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים וְאָמַר לִי: "אֵלֶּה חַדְרֵי הַנְּעָרוֹת הַמְיֻחָדוֹת לַכַּלִיף. וּכְשֶׁאַתָּה עוֹבֵר עֲלֵיהֶם, שִׂים עַל כָּל דֶּלֶת מִן הַדְּלָתוֹת גַּרְגִּיר שֶׁל פּוֹל, שֶׁכֵּן מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל הַכַּלִיף לַעַשׂוֹת כָּך בְּכָל לַיְלָה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתֵּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ אלְחַסַן סִפֵּר: “וְאָמַר לִי הַמַּמְלוּךְּ: “כְּשֶׁאַתָּה עוֹבֵר עֲלֵיהֶם, שִׂים עַל כָּל דֶּלֶת מִן הַדְּלָתוֹת גַּרְגִּיר שֶׁל פּוֹל, שֶׁכֵּן מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל הַכַּלִיף לַעֲשׂוֹת כָּךְ בְּכָל לַיְלָה, עַד שֶׁתָּבוֹא אֶל הַמָּבוֹא הַשֵּׁנִי שֶׁלְּיָדְךָ הַיְּמָנִית וְתִרְאֶה חֶדֶר שֶׁמִּפְתַּן דַּלְתּוֹ מִשַּׁיִשׁ. כְּשֶׁתַּגִּיעַ אֵלֶיהָ גַּע בָּה בְּיָדְךָ, וְאִם חָפֵץ אַתָּה, מְנֵה אֶת הַדְּלָתוֹת, וְהִיא דֶלֶת זוֹ וָזוֹ. הִכָּנֵס בַּדֶּלֶת שֶׁסִּימָנָהּ כָך וְכָךְ, וְתִרְאֶה אוֹתְךָ יְדִידָתְךָ וְתִקַּח אוֹתְךָ אֶצְלָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִיצִיאָתְךָ, הִנֵּה אֱלֹהִים יָקֵל לִי אוֹתוֹ, וַאֲפִלוּ אִם אֲנִי מוֹצִיאֲךָ בְּתֵבָה”. עָזַב אוֹתִי וְהָלַךְ. הָיִיתִי הוֹלֵךְ וּמוֹנֶה אֶת הַדְּלָתוֹת וְשָׂם עַל כָּל דֶּלֶת גַּרְגִּיר שֶׁל פּוֹל. כְּשֶׁנִּמְצֵאתִי בֵּין הַחֲדָרִים בְּאֶמְצַע שָׁמַעְתִּי שָׁאוֹן רַב וְרָאִיתִי אוֹר נֵרוֹת. וְהָלַך אוֹתוֹ אוֹר וְקָרֵב לְעֶבְרִי, עַד שֶׁקָּרַב אֵלַי. הִתְבּוֹנַנְתִּי, וְהִנֵּה הַכַּלִיף הוּא וּמִסָּבִיב לוֹ הַנְּעָרוֹת ואִתָּן הַנֵּרוֹת. שָׁמַעתִּי אַחַת מֵהֶן אוֹמֶרֶת לַחֲבֶרְתָּה: “אֲחוֹתִי, כְּלוּם יֵשׁ לָנוּ שְׁנֵי כַלִיפִים? הֲרֵי הַכַּלִיף כְּבָר עָבַר עַל פְּנֵי חַדְרִי. וַהֲרִיחוֹתִי רֵיחַ הַבֹּשֶׂם וְהַקְּטֹרֶת, וְשָׂם גַּרְגִּיר הַפּוֹל לְיַד חֶדְרִי כְּמִנְהָגוֹ, וּבְשָׁעָה זוֹ אֲנִי רוֹאָה אוֹר הַנֵּרוֹת שֶל הַכַּלִיף, וַהֲרֵי הוּא בָא”. אָמְרָה הַשְּׁנִיָּה: “אָכֵן עִנְיָן פִּלְאִי הוּא, שֶׁהֲרֵי לְהִתְחַפֵּשׂ בִּדְמוּת הַכַּלִיף וְלָקַחַת אֶת בְּגָדָיו לֹא יַרְהִיב אָדָם עֹז בְּנַפְשׁוֹ”. קָרַב הָאוֹר אֵלַי וְרָעַדְתִּי בְכָל אֵבָרַי. וְהִנֵּה סָרִיס קוֹרֵא לַנְּעָרוֹת וְאוֹמֵר: “לְכָאן”. פָּנוּ לְאַחַד הַחֲדָרִים וְנִכְנְסוּ. אַחַר־כָּךְ יָצְאוּ וְהָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲדַר יְדִידָתִי. שָׁמַעְתִּי אֶת הַכַּלִיף אוֹמֵר: “חַדְרוֹ שֶׁל מִּי הוּא זֶה?” אָמְרוּ לוֹ: “חַדְרָהּ שֶׁל שַׁגַ’רַתֻּ אלדֻּר הוּא”. אָמַר: “קִּרְאוּ לָהּ”. קָרְאוּ לָהּ וְיָצְאָה וְנָשְׁקָה כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכַּלִיף. אָמַר לָהּ: “כְּלוּם תִּשְׁתִּי הַלַּיְלָה?” אָמְרָה לוֹ: “אִלּוּלֵא הָיָה זֶה לֵהָנוֹת מִנּוֹכְחוּתְךָ וְלִרְאוֹת מַרְאֶךָ, לֹא הָיִיתִי שׁוֹתָה, שֶׁאֵינִי נוֹטָה לִשְתוֹת הַלַּיְלָה”. אָמַר לַסָּרִיס: “אֱמֹר לְסוֹכֵן אוֹצָרִי שֶׁיִּמְסֹר לָהּ עֲנָק פְּלוֹנִי”, וְצִוָּה לְהִכָּנֵס אֶל חַדְרָהּ. נִכְנְסוּ לְפָנָיו הַנֵּרוֹת וְהוּא אַחֲרֵיהֶם, וְהִנֵה לְמוּלָם נַּעֲרָה שֶׁאוֹר פָּנֶיהָ גוֹבֵר עַל אוֹר הַנֵּר שֶׁבְּיָּדָה. נִגְּשָׁה אֵלַי וְאָמְרָה: “מִי זֶה?” תָּפְסָה בְיָדִי וְלָקְחָה אוֹתִי לְחֶדֶר מִן הַחֲדָרִים וְאָמְרָה לִי: “מִי אַתָּה?” נָשַׁקְתִּי אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בֵאלֹהִים שָׂרָתִי, שֶׁתָּחוּסִי עַל דָּמִי וּתְרַחֲמִי עָלַי, וּבַקְּשִי קִרְבַת אֱלֹהִים בְּהַצִּילֵךְ אֶת חַיַּי”. בָּכִיתִי מֵאֵימַת הַמָּוֶת. אָמְרָה לִי: “אֵין סָפֵק שֶׁלִּסְטִים אַתָּה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אֵין אֲנִי לִסְטִים. כְּלוּם רוֹאָה אַתְּ עָלַי סִימָנֵי לִסְטִים?” אָמְרָה לִי: “סַפֵּר לִי אֶת עִנְיָנְךָ לַאֲמִתּוֹ, וַאֲנִי נוֹתֶנֶת לְךּ בִּטָּחוֹן”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אוֹהֵב קַל־דַּעַת אֲנִי וְטִפֵּשׁ. וּכְבָר נְשָׂאוּנִי הָאַהֲבָה וְקַלּוּת־דַּעְתִּי לְמַה שֶׁאַתְּ רוֹאָה מֵאִתִּי, עַד שֶׁנָּפַלְתִּי לְתוֹךְ שַׁחַת זוֹ”. אָמְרָה לִי: “עֲמֹד כָּאן עַד שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ”. יָצְאָה וְהֵבִיאָה לִי בִגְדֵי נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹתֶיהָ וְהִלְבִּישָׁה אוֹתִי אוֹתָם בְּגָדִים בְּאוֹתוֹ תָא וְאָמְרָה לִי: “צֵא אַחֲרַי”. יָצָאתִי אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל חַדְרָהּ. אָמְרָה לִי: “הִכָּנֵס לְכָאן”. נִכְנַסְתִּי לְחַדְרָהּ. הֵבִיאָה אוֹתִי אֶל סַפָּה שֶׁעָלָיו מַצָּעִים רַבִּים, וְאָמְרָה לִי: “שֵׁב. אֵין כָּל רָעָה נֶגֶד פָּנֶיךָ. כְּלוּם אֵין אַתָּה אַבּוּ־אלְחַסַן הַכֹרָאסָאנִי הַחַלְפָן?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר”. אָמְרָה לִי: “כְּבָר חָס אֱלֹהִים עַל דָּמְךָ, אִם אֱמֶת אַתָּה דוֹבֵר וְאֵינְךָ לִסְטִים. שֶׁאָז אַתָּה אָבוּד, וּבִפְרָט כְּשֶׁאַתָּה בִדְמוּת הַכַּלִיף וּלְבוּשׁוֹ וּקְטָרְתּוֹ. וְאוּלָם אִם אַבּוּ־אלְחַסַן הַכֹרָאסָאנִי הַחַלְפָן אַתָּה, הֲרֵי אַתָּה בְבִטָּחוֹן וְאֵין כָּל רָעָה נֶגֶד פָּנֶיךָ, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה יְדִידָהּ שֶׁל שַׁגַ’רַתֻּ אלדֻּר, שֶׁאֲחוֹתִי הִיא. מִשּׁוּם שֶׁהִיא אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מֵהַזְכִּיר אוֹתְךָ, וּמְסַפֶּרֶת לָנוּ כֵּיצַד נָטְלָה מִמְּךָ מָמוֹן וְלֹא הִקְפַּדְתָּ, וְכֵיצַד בָאתָ אַחֲרֶיהָ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר, וְרָמַזְתָּ לָהּ בְּיָדְךָ לָאָרֶץ מִתּוֹךְ הַעֲרָצָה, וְאֵשׁ בְּלִבָּהּ מֵאַהֲבָתָהּ לְךָ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁבְּלִבְּךָ מֵאַהֲבָתָהּ. וְאוּלַם כֵּיצַד הִגַּעְתָּ לְכָאן? כְּלוּם עַל פִּי מִצְוָתָהּ אוֹ מִבְּלִי מִצְוָתָהּ, וְסִכַּנְתָּ בְנַפְשְׁךָ? וּמָה רְצוֹנְךָ מִן הַפְּגִישָׁה אִתָּה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, אֲנִי הוּא שֶׁסִּכַּנְתִּי בְנַפְשִׁי, וְאֵין חֶפְצִי בַפְּגִישָׁה אִתָּהּ אֶלָּא כְדֵי לְהַבִּיט וּלְהַאֲזִין לְשִׂיחָתָהּ”. אָמְרָה לי: “הֵטַבְתָּ עֲשׂה”. אָמַרְתִּי לָּה: " גְבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, אֱלֹהִים עֵד לִי בַּאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר: נַפְשִׁי לֹא הִדִּיחָה אוֹתִי לַחֲטֹא וְלִפְגּעֹ בִּכְבוֹדָהּ”. אָמְרָה לִי: “בַּעֲבוּר כַּוָּנָתְךְ זוֹ הִצִּיל אוֹתְךָ אֱלֹהִים, וְהֵטִיל רַחֲמִים לְךָ בְּלִבִּי”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לַנַּעֲרָה שֶׁלָּהּ: "פְּלוֹנִית, לְכִי אֶל שַׁגַ’רַתֻּ אלדֻּר וְאִמְרִי לָהּ: “אֲחוֹתֵךְ נוֹתֶנֶת לָךְ שָׁלוֹם וּמַזְמִינָה אוֹתָךְ אֵלֶיהָ. כַּבְּדִי אוֹתָהּ וּבוֹאִי אֶצְלָהּ הַלַּיְלָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתְּ רְגִילָה, שֶׁכֵּן צַר חָזָהּ”. פָּנְתָה וְהָלְכָה אֵלֶיהָ וְחָזְרָה וְהִגִּידָה לָהּ: "אוֹמֶרֶת הִיא: “יְעַנְגֵּנִי אֱלֹהִים בְּאֹרֶךְ חַיַּיִךְ וִישִׂימֵנִי כַפָּרָתֵךְ. חֵי־אֱלֹהִים, שֶׁאִלּוּ הִזְמַנְתְּ אוֹתִי בְעֵת אַחֶרֶת, לֹא הָיִיתִי נִמְנַעַת. וְאוּלָם מַכְרִיחַ אוֹתִי כְּאֵב רֹאשׁוֹ שֶׁל הַכַּלִיף לְכָךְ, וְאַתְּ יוֹדַעַת מַעֲלָתִי אֶצְלוֹ”. אָמְרָה לַנַּעֲרָה: "שׁוּבִי אֵלֶיהָ וְאִמְרִי לָהּ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתָּבוֹאִי אֶצְלָהּ, בִּגְלַל סוֹד שֶׁבֵּינְךָ וּבֵינָהּ”. פָּנְתָה הַנַּעֲרָה וְהָלְכָה אֵלֶיהָ וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה בָּאָה עִם הַנַּעֲרָה, וּפָנֶיהָ מְאִירִים כְּאִלּוּ הִיא אַגַּן הַסַּהַר. קִבְּלָה אֶת פָּנֶיהָ וְחִבְּקָה אוֹתָהּ, וְאָמְרָה לִי: “אַבּוּ־אלְחַסַן, צֵא אֵלֶיהָ וְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיהָ”, שֶׁהָיִיתִי בְתוֹך תָּא מִן הַחֶדֶר וְלִפְנִים. יָצָאתִי אֵלֶיהָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, נָפְלָה עָלַי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּה וְאָמְרָה לִי: “כֵּיצַד הִגַּעְתָּ לִלְבוּשׁ הַכַּלִיף וְתַכְשִׁיטָיו וּקְטָרְתּוֹ?” הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִי: “סַפֵּר לִי כָל מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ”. סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶׁסָּבַלְתִּי מִן הַפַּחַד וְזוּלָתוֹ. אָמְרָה לִי: “קָשֶׁה עָלַי מַה שֶׁסָּבַלְתָּ בִגְלָלִי. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׂם אֶת הָאַחֲרִית לְשָׁלוֹם. וְהַשַָּׁלוֹם כְּתֻמּוֹ הוּא כְּנִיסָתְךָ לִמְעוֹנִי וּמְעוֹן אֲחוֹתִי”. לָקְחָה אוֹתִי אֶל חַדְרָהּ וְאָמְרָה לַאֲחוֹתָהּ: “כְּבָר כָּרַתִּי בְרִית אִתּוֹ, שֶׁלֹא אֶתְאַחֵד עִמּוֹ בְאִסּוּר. וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁסִכֵּן בְּנַפְשׁוֹ, וְנָטַל עַל עַצְמוֹ בַּלָּהוֹת אֵלּוּ, הֲרֵינִי אֲדָמָה לְמִדְרַס כַּפּוֹת רַגְלָיו וְעָפָר לִנְעָלָיו”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיע הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן, סִפֵּר: "אָמְרָה הַגְּבִירָה לַאֲחוֹתָהּ: “כְּבָר כָּרַתִּי בְרִית אִתּוֹ שֶׁלֹא אֶתְאַחֵד עִמוֹ אֶלָּא בְכָבוֹד. וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁסִכֵּן בְּנַפְשׁוֹ, וְנָטַל עַל עַצְמוֹ בַלָּהוֹת אֵלּוּ, הֲרֵינִי אֲדָמָה לְמִדְרַס פַּרְסוֹת רַגְלָיו וְעָפָר לִנְעָלָיו”. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “בַּעֲבוּר כַּוָּנָה טְהוֹרָה זוֹ הִצִּילוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הַלַּיְלָה”. אָמְרָה לוֹ: “עוֹד תִּרְאִי אֶת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה כְּדֵי לְהִתְאַחֵד עִמּוֹ בְהֶתֵּר. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן דַּם־לְבָבִי לִמְצֹא תַחְבּוּלָה לְכָךְ”. וַעֲדַיִן אָנוּ בְשִׂיחָה וְהִנֵּה שָׁאוֹן רַב. פָּנִינוּ כֹה וָכֹה וְרָאִינוּ אֶת הַכַּלִיף בָּא וּמְגַמַּת פָּנָיו אֶל חֶדְרָהּ מֵרֹב מַה שֶּׁחָשַק בָּהּ. תָּפְסָה אוֹתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְשָׂמָה אוֹתִי בְתוֹךְ מָקוֹם מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְסָגְרָה בַעֲדִי וְיָצְאָה לִקְרַאת הַכַּלִיף וְקִבְּלָה אֶת פָּנָיו. יָשַׁב וְעָמְדָה לְפָנָיו וְשֵׁרְתָה אוֹתוֹ. צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת הַמַּשְׁקֶה. וְהָיָה הַכַּלִיף אוֹהֵב נַעֲרָה וּשְׁמָהּ אַלְבַּנְגָ’ה, וְהִיא אִמּוֹ שֶל אַלְמֻעְתַּז בִּאללָּהּ,3 וּפָרְשָׁה אוֹתָהּ נַּעֲרָה מִמֶּנּוּ וּפָרַשׁ מִמֶּנָּה. וּמִגְּאוֹן יָפְיָהּ וְחִנָּהּ לֹא הִשְׁלִימָה אִתּוֹ, וְאַלְמֻתַּוַּכִּל מִגְּאוֹן הַכַּלִיפוּת וְהַמַּלְכוּת לֹא הִשְׁלִים אִתָּה, וְלֹא הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לְפָנֶיהָ לַמְרוֹת מַה שֶּׁהָיְתָה בְּלִבּוֹ לַהֲבַת־אֵשׁ מֵאַהֲבָתָהּ. וְהָיָה מַשִּׂיא דַעְתּוֹ הֵימֶנָּה בַּדּוֹמִים לָהּ מִן הַנְּעָרוֹת וּבְבִיאָתוֹ אֲלֵיהֶן בְּחַדְרֵיהֶן. וְהָיָה מְחַבֵּב אֶת זִמְרָתָהּ שֶׁל שַׁגַ’רַתֻּ אלדֻּר. צִוָּה אוֹתָה לְזַמֵּר. נָטְלָהּ אֶת כְּלֵי־הַמֵּיתָרִים הָעוּד, וְהִדְּקָה אֶת מֵיתָרָיו וְזִמְּרָה בוֹ אֶת בָּתֵּי־הַשִּׁיר:
אֶתְמַהּ לְמַאֲמַץ־זְמַן בֵּינִי וּבֵינָהּ לְהַפְרִיד, לְהָרַע,
וְכַאֲשֶׁר בָּא הַקֵּץ לַאֲשֶׁר בֵּינֵינוּ שָׁכַךְ וְרָגַע.
נְטַלְתִּיךְ עֲדֵי אָמְרוּ: אַהֲבָה לֹא יֵדַע מַה הִיא.
וָאֲשַׁחֲרֵךְ עֲדֵי אָמְרוּ, סַבְלָנוּת אֵין לִי.
אֲהוּבָה, הוֹסִיפִי כָל לַיְלָה יְגוֹנִי בְאַהֲבָתִי,
וְתַנְחוּמֵי הַיָּמִים מוֹעַדְכֶם רַק יוֹם־אַחֲרוֹן יְהִי.
לָהּ מַעֲטֵה עוֹר כְּמֶשִׁי רַךְ, וּמִדְבָּר
נָעִים צְלִילוֹ, לֹא רַב לַהַג וְלֹא מִזְעָר
וְעֵינַיִם אָמַר אֱלֹהִים: “הֱיוּ” וַתִּהְיֶינָה.
וַאֲשֶׁר יַיִן יִפְעַל עַל לְבָבוֹת תִּפְעֲלֶינָה.
כְּשֶׁשָׁמַע אוֹתָהּ הַכַּלִיף רָעַד מִגִּיל עַד מְאֹד, וְרָעַדְתִּי אַף
אָנִי מִגִּיל, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, בְּתוֹךְ מְקוֹמִי מִתַּחַת
לָאָרֶץ, וְאִלּוּלֵא חֶסֶד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הָיִיתִי צוֹעֵק בְּקוֹל
וְהָיִינוּ פְרוּעִים לְשִׁמְצָה. אַחַר־ כָּךְ נָשְׂאָה קוֹלָהּ
בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אֲחַבְּקֶנּוּ וְהַנֶּפֶשׁ עֲדַיִן אֵלָיו תִּשְתּוֹקֵק.
וּכְלוּם יֵשׁ קִרְבָה עוֹד אַחֲרֵי חַבֵּק?
וְאֶת פִּיו אֲנַשֵּׁק חֻמִּי לְהָפֵג,
וַאֲשֶׁר אֶמְצָא לְבִבִּי עוֹד יתְחַזֵּק.
כְּאִלוּ לִבִּי מֵחָלְיוֹ מַרְפֵּא בַל יַשֵּׂג,
בִּלְתִּי אִם תִּרְאֶה הַנְּפָשׁוֹת הִתְעַנֵּג.
רָעַד הַכַּלִיף מִגִּיל, וְאָמַר: “בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי טוֹבָה, שַׁגַ’רַתֻּ אלדֻּר”. אָמְרָה לוֹ: “אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ חֶסֶד לְשַׁחְרְרֵנִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ בּוֹ שָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא”. אָמַר לָהּ: “מְשֻׁחְרֶרֶת אַתְּ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. נָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לָהּ: “טְלִי אֶת כְּלִי־הַמֵּיתָרִים, אֶת הָעוּד, וְאִמְרִי לָנוּ מַשֶׁהוּ בִדְבַר נַעֲרָתִי שֶׁאֲנִי דָבֵק בְּאַהֲבָתָהּ, וְשֶׁאֲנִי מְבַקֵּש רְצוֹנָהּ בְּעוֹד בְּנֵי אָדָם מְבַקְּשִׁים אֶת רְצוֹנִי”. נָטְלָה אֶת הָעוּד וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי רַבַּת הַיֹּפִי אֲשֶׁר סִלַקְּתְּ עֲתִירָתִי,
אֵין מִפְלָט לִי מִמֵּךְ כְּכָל אֲשֶׁר יְהִי
אִם בְּעֶלְבּוֹן כַּאֲשֶׁר לְאַהֲבָה יִתְאֵם.
רָעַד הַכַּלִיף מִגִּיל וְאָמַר: “טְלִי אֶת הָעוּד וְזַמְרִי שִיר שֶׁיָּכִיל בֵּאוּר מַצָּבִי עִם שָׁלשׁ נְעָרוֹת אֲשֶׁר בְּיָדָן רִסְנִי וּמָנְעוּ אֶת שְׁנָתִי. וְהֵן אַתְּ וְהַנַּעֲרָה הַמִּתְרַחֶקֶת וְאַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא אֶקְרָא בִּשְׁמָהּ, שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ”. נָטְלָה אֶת הָעוּד וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
וְאִם בְּגָאוֹן כַּאֲשֶׁר אֶת מַלְכוּת הוֹלֵם.
כָּבְשׁוּ רִסְנִי שָׁלשׁ הַמְזַמְּרוֹת
וְתָפְסוּ בְלִבִּי הַיָּקָר בַּמְּקוֹמוֹת.
אֵין אֲשֶׁר אֲצַיֵּת לוֹ בְכָל הַבְּרִיּוֹת,
וַאֲצַיֵּת לָהֶן בְּעוֹד הֵן מַמְרוֹת.
אֵין זֹאת אֶלָּא בְּשִׁלְטוֹן הָאַהֲבָה.
אֶת הָאַדִּיר בְּשִׁלְטוֹן נָצְחוּ בָהּ.
הִשְׁתָּאָה הַכַּלִיף לְהַתְאָמַת שִׁיר זֶה לְמַצָּבוֹ תַּכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת, וְהִטָּה אוֹתוֹ הַגִּיל לְהַשְׁלִים עִם הַנַּעֲרָה הַמִּתְרַחֶקֶת. יָצָא וְשָׂם פָּנָיו אֶל חַדְרָהּ. הִקְדִּימָה לְפָנָיו נַּעֲרָה וְהוֹדִיעָה לָהּ עַל דְּבַר בּוֹא הַכַּלִיף. קִבְּלָה אֶת פָּנָיו וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. נָשְׁקָה אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו וְהִשְׁלִים אִתָּהּ וְהִשְׁלִימָה אִתּוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְשַׁגַ’רַתֻּ אלדֻּר, הִנֵּה בָאָה אֵלַי כְּשֶׁהִיא שְׂמֵחָה, וְאָמְרָה: “נַעֲשֵׂיתִי בַת־חוֹרִין בְּבוֹאֲךָ הַמְבֹרָךְ, וְאֶפְשָׁר יַעֲזָר לִי אֱלֹהִים לְטַכֵּס עֵצָה לְהִתְאַחֵד אִתְּךָ בְּהַתֵּר”. אָמַרְתִּי לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים”. וַעֲדַיִן אָנוּ בְשִׂיחָה, כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֵינוּ סָרִיסָהּ. סִפַּרְנוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָנוּ. אָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת אַחֲרִית הַדָּבָר לְטוֹבָה, וְנִשְׁאַל מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁיַּשְׁלִים זֶה בְּצֵאתְךָ בְשָׁלוֹם”. וַעֲדַיִן אֲנַחְנוּ בְשִׂיחָה, כְּשֶׁהַנַּעֲרָה אֲחוֹתָהּ, בָּאָה, וְהָיָה שְׁמָה פָאתִּר. אָמְרָה לָהּ: “אֲחוֹתִי, כֵּיצַד נַעֲשֶׂה לְהוֹצִיאוֹ מִן הָאַרְמוֹן בְּשָׁלוֹם? שֶׁכְּבָר הִפְלָה לִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה חַסְדּוֹ בְּשִׁחְרוּרִי וְנַעֲשֵׂיתִי בַת־חוֹרִין בְּבִרְכַּת בּוֹאוּ”. אָמְרָה לָהּ פָאתִּר: “אֵין לִי תַחְבּוּלָה לִיצִיאָתוֹ אֶלָּא בָזֶה שֶׁאַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בִגְדֵי נָשִׁים”. הֵבִיאָה בֶגֶד מְפֹאָר מִבִּגְדֵי הַנָּשִׁים וְהִלְבִּישַׁתְנִי אוֹתוֹ, וְיָצָאתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כְּשֶׁבָּאתִי לְאֶמְצַע הָאַרְמוֹן, וְהִנֵּה נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים יוֹשֵׁב, וְהַמְשָׁרְתִים לְפָנָיו. הִסְתַּכֵּל בִּי, וְנִרְאֵיתִי לוֹ מוּזָר בְּתַכְלִית הַמּוּזָרוּת. אָמַר לִמְשָׁרְתָיו: “מַהֲרוּ וְהָבִיאוּ אֵלַי נַּעֲרָה זוֹ הַהוֹלֶכֶת”. כְּשֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי הֵסִירוּ בְגָדַי. וּכְשֶׁרָאנִי הִכִּיר אוֹתִי וְשָׁאַל אוֹתִי, וְסִפַּרְתִּי לוֹ הָעִנְיָן מִבְּלִי לְהַסְתִּיר דָּבָר. כְּשֶׁשָּׁמַע סִפּוּרִי, הִרְהֵר בְעִנְיָנִי, וְקָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְנִכְנַס לְחֶדְרָהּ שֶל שַׁגַ’רַתֻּ אלדֻּר וְאָמַר לָהּ: “כֵּיצַד תְבַכְּרִי עָלַי לִבְחֹר בְּאַחַד בְּנֵי הַסּוֹחֲרִים?” נָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְסִפְּרָה לוֹ סִפּוּּרָה מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ לְפִי הָאֱמֶת. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיה רִחֵם עָלֶיהָ וְרַךְ לִבּוֹ לָהּ וּמָצָא לָהּ הַצְדָּקָה בָּאַהֲבָה וּמַצָּבֶיהָ וְהָלַךְ לוֹ. נִכְנַס אֵלֶיהָ סָרִיסָהּ וְאָמַר לָהּ: “יֵרָגֵע לְבָבֵךְ, שֶׁיְּדִידֵךָ, כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַכַּלִיף, סִפֵּר לוֹ כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתְּ מִלָּה בְמִלָּה”. חָזַר הַכַּלִיף וֶהֱבִיאַנִי לְפָנָיו וְאָמַר לִי: “מַה נְּשָׂאֲךָ לְבַכֵּר אֶת הָעוֹסֵק בְּמִסְחָר עַל חֲצַר הַכַּלִיפוּת?” אָמַרְתִּי לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, נְשָׂאַתְנִי לְכָךְ קַלּוּת־דַּעְתִּי וְרִגְשׁוֹת הָאַהֲבָה, וְהַבִּטָּחוֹן בִסְלִיחָתְךָ וּנְדִיבוּתֶךָ”. בָּכִיתִי וְנָשַׁקְתִּי אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לִי: “סָלַחְתִּי לָכֶם שְׁנֵיכֶם”. צִוַּנִי לָשֶׁבֶת וְיָשַׁבְתִּי. קָרָא לַקָּאצִ’י אַחְמָד בֶּן אַבּוּ דָאוּד, וְהִשִּׂיא אוֹתָהּ לִי, וְצִוָּה לָשֵׂאת אֶת כָּל מַה שֶּׁאֶצְלָהּ אֵלָי. הוֹבִילוּ אוֹתָהּ אֵלַי כְּמִנְהַג חַתְנוּת בְחַדְרָהּ. וְאַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים יָצְאָה וְהֶעֱבִירָה כָל זֶה אֶל בֵּיתִי. וְכָל מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים בְּבֵיתִי וּמוֹצֵא אוֹתוֹ מוּזָר, כֻּלּוֹ מִנְּדוּנְיָתָהּ הוּא. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים: “דַּע שֶׁאַלְמֻתַּוַּכִּל אִישׁ אָצִיל, וְאוּלָם חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁיַּחֲשֹׁב בָּנוּ, וְיַזְכִּירֶנּוּ בָנוּ אַחַד הַמְקַנְּאִים, וּרְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ שֶׁיְּהֵא בוֹ הַצָּלָה מִזֶּה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא?” אָמְרָה לִי: “רְצוֹנִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת לָחֹג בְּמֶכָּה, כְּדֵי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה מִמַּה שֶּׁעָסַקְתִּי בוֹ כִּמְזַמֶּרֶת”. אָמַרְתִּי לָהּ: “עֵצָה יָפָה הִיא שֶׁיָּעַצְתְּ”. וַעֲדַיִן אָנוּ בְשִׂיחָה, כְּשֶׁבָּא שְׁלִיחוֹ שֶׁל הַכַּלִיף אֵלַי לְבַקְּשָׁהּ, שֶׁכֵּן הָיָה אוֹהֵב אֶת זִמְרָתָהּ. הָלְכָה וְשֵׁרְתָה אוֹתוֹ. אָמַר לָהּ: “אַל תִּפְרְשִׁי מֵאִתָּנוּ”. אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. קָרָה שֶׁהָלְכָה אֵלָיו בְּאַחַד הַיָּמִים, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁלַח אַחֲרֶיהָ, כַּמִּנְהָג, וּבְטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר כְּבָר בָּאָה מֵאֶצְלוֹ קְרוּעַת בְּגָדִים וְעֵינָהּ בוֹכִיָּה. נִבְהַלְתִּי מִזֶּה וְאָמַרְתִּי: “אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ חוֹזְרִים”, וְחָשַׁדְתִּי שֶׁהוּא צִוָּה לִתְפֹּס אוֹתָנוּ. אָמַרְתִּי לָהּ: “כְּלוּם כָּעַס עָלֵינוּ אַלְמֻתַּוַּכִּל?” אָמְרָה לִי: “וְהֵיכָן אַלְמֻתַּוַּכִּל? אַלְמֻתַּוַּכִּל, כְּבָר הֵקִיץ הַקֵּץ עַל שִׁלְטוֹנוֹ וְנִמְחָה רָשְׁמוֹ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “הַגִּידִי לִי אֶת הַדְּבָרִים כְּפִי שֶׁהֵם לַאֲמִתָּם”. אָמְרָה לִי: “יוֹשֵׁב הָיָה מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ שׁוֹתֶה יַיִן וְאֶצְלוֹ אַלְפַתְּח בֶּן כָקָאָן וְצַדַקָה בֶּן צַדַקָה. הִתְנַפֵּל עָלָיו בְּנוֹ אַלְמֻנְתַּצִר הוּא וַחֲבוּרָה מִן הַתֻּרְכִּים, וְהָרַג אוֹתוֹ וְנֶהְפְּכָה הַשִּׂמְחָה לְתִגְרָה וְהַגּוֹרָל הַטּוֹב לִבְכִי וִילָלָה”. בָּרַחְתִּי אֲנִי וְהַנַּעֲרָה וְהוֹצִיאָנוּ אֱלֹהִים בְּשָׁלוֹם. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי מִיָּד, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וּבָאתִי לְבָצְרָה. וְהִגִּיעָה אֵלַי אַחַר־כָּךְ הַיְדִיעָה בִּדְבַר הַמִּלְחָמָה שֶׁפָּרְצָה בֵּין אַלְמֻנְתַּצִר ואַלְמֻסְתַּעִין4. פָּחַדְתִּי וְהֶעֱבַרְתִּי אֶת אִשְׁתִּי וְכָל רְכוּשִׁי לְבָצְרָה. וְזֶהוּ סִפּוּרִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, לֹא הוֹסַפְתִּי מִלָּה וְלֹא הֶחֱסַרְתִּי מִלָּה, וְכָל מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ בְבֵיתִי, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, מַה שֶּׁיֵּש עָלָיו שְׁמוֹ שֶׁל אֲבִי־אָבִיךָ אַלְמֻתַּוַּכִּל הוּא מֵחַסְדּוֹ עָלֵינוּ. שֶׁכֵּן עִקַּר טוּבֵנוּ בָּא לָנוּ מִשָּׁרָשֶׁיךָ הָאֲצִילִים. וְאַתֶּם, אַתֶּם אַנְשֵׁי הַחֶסֶד וּמִכְרַת הַנְּדִיבוּת". שָׂמַח הַכַּלִיף בָּזֶה שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִשְׁתָּאָה לְסִפּוּרִי. הוֹצֵאתִי אֶל הַכַּלִיף אֶת הַנַּעֲרָה וְאֶת יְלָדַי מִמֶּנָּה, וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. הִשְׁתָּאָה לְיָפְיָם. וּבִקֵשׁ לְהָבִיא לוֹ דְיוֹתָה וְכָתַב לָנוּ וִתּוּר עַל הַמַּס מֵאֲחֻזּוֹתֵינוּ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה. אַחַר־כָּךְ לָקַח לוֹ הַכַּלִיף אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן לְרֵעֶה מִשְׁתֵּהוּ, בַּאֲשֶׁר נָשָׂא חֵן לְפָנָיו, עַד אֲשֶׁר הִפְרִיד הַזְּמַן בֵּינֵיהֶם וְשָׁכְנוּ בַקְּבָרוֹת אַחֲרֵי שָׁכְנָם בְּאַרְמוֹנוֹת. ישְׁתַּבַּח אֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ הַסַּלָּח.
וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בִּזְמַן קָדוּם אָדָם סוֹחֵר, עַבְּדֻ אלרְרַחְמָאן שְׁמוֹ, שֶׁחוֹנֵן אוֹתוֹ אֱלֹהִים בַּת וּבֵן. קָרָא אֶת שֵׁם הַבַּת כַּוְכָּבֻּ־אלצַּבָּאח1 לְעֹצֶם יָפְיָהּ וְחִנָּהּ. וְלַבֵּן קָרָא שֵׁם קַמַרֻ־אלזַּמָאן2 לְרֹב יָפְיוֹ. כְּשֶׁרָאָה מַה שֶּׁאָצַל לָהֶם אֱלֹהִים מִן הַיֹּפִי וְהַחֵן וְהַנּוֹי וְחִטּוּב הַגִּזְרָה, חָשַׁשׁ לָהֶם מֵעֵין רוֹאִים וּלְשׁוֹן מְקַנְּאִים וּמִרְמַת עֲרוּמִים וּמְזִמַּת פּוֹשְׁעִים. הִסְתִּיר אוֹתָם מִבְּנֵי־אָדָם בְּאַרְמוֹן מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא רָאָה אוֹתָם אָדָם זוּלָתִי הוֹרֵיהֶם וְשִׁפְחָה שֶׁעָסְקָה בְּשֵׁרוּתָם. וְהָיָה אֲבִיהֶם קוֹרֵא אֶת הַקֻּרְאָן, כְּפִי שֶׁהוֹרִידוֹ אֱלֹהִים, וְכָזֹאת אִמָּם קוֹרְאָה אֶת הַקֻּרְאָן. הָיְתָה הָאֵם מַקְרִיאָה אֶת בִּתָּהּ, וְהָאָב מַקְרִיא אֶת בְּנוֹ עַד שֶׁיָּדְעוּ אֶת הַקֻּרְאָן בְּעַל־פֶּה. לָמְדוּ כְּתָב וְחֶשְׁבּוֹן וּמִקְצוֹעוֹת וְתַרְבּוּת מֵאֲבִיהֶם וְאִמָּם, וְלֹא הָיוּ זְקוּקִים לְמוֹרֶה. כְּשֶׁגָּדַל הַנַּעַר וְהִגִּיעַ לְבַגְרוּת, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לַסּוֹחֵר: “עַד מָתַי אַתָּה מַסְתִּיר אֶת בִּנְךָ קַמַרֻ־אלזַּמָאן מֵעֵינֵי בְנֵי־אָדָם? כְּלוּם נַעֲרָה הוּא אוֹ עֶלֶם?” אָמַר לָהּ: “עֶלֶם”. אָמְרָה לוֹ: “מֵאַחֲרֵי שֶׁעֶלֶם הוּא, מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה לוֹקֵחַ אוֹתוֹ עִמְּךָ לַשּׁוּק וּמוֹשִׁיבוֹ אִתְּךָ בַּחֲנוּת, עַד שֶׁיַּכִּיר בְּנֵי־אָדָם וְיַכִּירוּ אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּרְסֵם אֶצְלָם? הֲרֵי בִנְךָ הוּא, לַמְּדֵהוּ מִקְנֵה וְקִנְיָן, וְיִתָּכֵן שֶׁיָּבוֹא עָלֶיךָ מַשֶּׁהוּ, וְיִהְיוּ בְנֵי־אָדַָם מַכִּירִים שֶׁבִּנְךָ הוּא, וְשָׂמוּ יָדוֹ עַל מַה שֶּׁתַּעֲזֹב אַחֲרֶיךָ. וְאוּלָם כְּשֶׁתָּמוּת בְּמַצָּב זֶה, וְהוּא אוֹמֵר לִבְנֵי־אָדָם “אֲנִי בְנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן”, לֹא יַאֲמִינוּ לוֹ, אֶלָּא יֹאמְרוּ לוֹ: ‘לֹא רְאִינוּךָ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבֵּן לוֹ’, וְיִטְּלוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת אֶת רְכוּשְׁךָ, וְיִהְיֶה בִנְךָ מֻדַּר־הֲנָאָה מֵהֶם. וּכְמוֹ כֵן הַבַּת, רְצוֹנִי לְפַרְסְמָהּ אֵצֶל בְּנֵי־אָדָם, אֶפְשָׁר יְבַקֵּשׁ אָדָם הַדּוֹמֶה לָהּ לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְנַשִּׂיא אוֹתָהּ לוֹ וְנִשְׂמַח בָּהּ”. אָמַר לָהּ: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לָהֶם מֵעֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאִישׁ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁאָמְרָה לוֹ כָךְ: "חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לָהֶם מֵעֵינֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם. שֶׁכֵּן אוֹהֵב אֲנִי אוֹתָם וְהָאַהֲבָה מְעוֹרֶרֶת רוּחַ קְנָאוֹת. וְיָפֶה אָמַר מִי שֶׁאָמַר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
אֲקַנֵּא אוֹתָךְ מִמַּבָּטִי וּמִנִּי
וּמִמֵּךְ וּמִמְּקוֹמֵךְ וּמִן הַזְּמַן, אֲנִי.
וְאִלּוּ שַׂמְתִּיךְ בְּתוֹךְ עֵינַי,
לֹא קַצְתִּי מִקִּרְבָתֵךְ עַד בְּלִי דַי.
וְאִלּוּ דָבַקְתְּ בְכָל יוֹם בִּי
עַד לְיוֹם הַתְּקוּמָה לֹא רַב לִי.
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “הִשָּׁעֵן עַל אֱלֹהִים וְלֹא הַנִּמְצָא רָעָה אֶת זֶה אֲשֶׁר אֱלֹהִים יִשְׁמְרֶנּוּ, וְקָחֶנּוּ הַיּוֹם אִתְּךָ אֶל הַחֲנוּת”. הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ בֶגֶד מִן הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים, עַד שֶׁהָיָה מַדּוּחִים לָרוֹאִים וַאֲנָחָה בְּלִבּוֹת הָאוֹהֲבִים, וּנְטָלוֹ אָבִיו עִמּוֹ וְהוֹלִיכוֹ לַשּׁוּק. הָיָה כָּל מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ נִפְתֶּה אַחֲרָיו, נִגַּשׁ אֵלָיו וּמְנַשֵּׁק אֶת יָדוֹ וְנוֹתֵן לוֹ שָׁלוֹם. וְהָיָה אָבִיו מְחָרֵף אֶת בְּנֵי הָאָדָם כְּשֶׁהָיוּ עוֹקְבִים אַחֲרָיו כְּדֵי לִסְכוֹת בּוֹ. הָיָה אֶחָד הָאֲנָשִׁים אוֹמֵר: “כְּבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּמָקוֹם שֶׁל פְּלוֹנִי וְזָרְחָה בַּשּׁוּק”. וְהָאֶחָד אוֹמֵר: “זְרִיחַת הַיָּרֵחַ בְּעֵבֶר פְּלוֹנִי”. וְהָאֶחָד אוֹמֵר: “הוֹפִיעַ יָרֵחַ הֶחָג עַל עוֹבְדֵי אֱלֹהִים”. הָיוּ רוֹמְזִים עַל הַנַּעַר בִּדְבָרִים וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ, וְהִשִּׂיג אָבִיו בּוּשָׁה מִדִּבְרֵי בְּנֵי־הָאָדָם, מִבְּלִי שֶׁיּוּכַל לַעֲצוֹר בְּעַד אֶחָד מֵהֶם מִדַּבֵּר. הִתְחִיל מְחָרֵף אֶת אִמּוֹ וּמְקַלְּלָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה הִיא הַסִּבָּה לִיצִיאָתוֹ. פָּנָה אָבִיו כֹּה וָכֹה וְרָאָה אֶת בְּנֵי־הָאָדָם מִצְטוֹפְפִים עָלָיו מֵאַחֲרָיו וּמִלְּפָנָיו כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲנוּת. פָּתַח אֶת הַחֲנוּת וְיָשַׁב וְהוֹשִׁיב אֶת בְּנוֹ לְפָנָיו, וּפָנָה אֶל הָאֲנָשִׁים וְרָאָה אוֹתָם שֶׁכְּבָר סָתְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ. וְהָיָה כָל מִי שֶׁעָבַר עָלָיו מִן הַהוֹלְכִים וְשָׁבִים, מִתְעַכֵּב לִפְנֵי הַחֲנוּת וְסוֹכֶה בְּאוֹתָן פָּנִים יָפוֹת, מִבְּלִי שֶׁיּוּכַל לְהִפָּרֵד מֵהֶם. וְנִקְהֲלוּ עָלָיו קָהָל שֶׁל נָשִׁים וַאֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים מְשָׁלָם בְּדִבְרֵי מִי שֶׁאָמַר:
בָּרָאתָ אֶת הַיֹּפִי לָנוּ מִקְסַם מַדּוּחִים
וַתֹּאמַר לָנוּ: “עוֹבְדֵי יִרְאוּנִי” – אֱלֹהִים,
וְאַתָּה הַיֹּפִי אוֹהֵב יֹפִי הִנֶּךָ
וְאֵיכָה זֶה לֹא יֹאהֲבוּהוּ עֲבָדֶיךָ?
כְּשֶׁרָאָה הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן אֶת הָאֲנָשִׁים מִצְטוֹפְפִים עָלָיו וְעוֹמְדִים שׁוּרוֹת, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים, אֶצְלוֹ, נוֹעֲצִים מַבָּטֵיהֶם בִּבְנוֹ, הִתְבַּיֵּשׁ תַּכְלִית הַבּוּשָׁה, וְנַעֲשָׂה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, מִבְּלִי דַעַת מַה הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בְּדָבָר, כְּשֶׁאָדָם דַּרְוִישׁ מִן הַנָּעִים וְנָדִים, עָלָיו לְבוּשׁ עוֹבְדֵי־אֱלֹהִים הַחֲסִידִים, קָרֵב וּבָא אֵלָיו מִקְּצֵה הַשּׁוּק. נִגַּשׁ אֶל הַנַּעַר וְהִתְחִיל נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּשִׁירִים וּלְהַזִּיל דְּמָעוֹת, פְּלָגִים.
כְּשֶׁרָאָה אֶת קַמַרֻ־אלזַּמָאן יוֹשֵׁב כְּאִלּוּ הוּא סְעִיף שֶׁל צַפְצָפָה צוֹמֵחַ עַל גִּבְעַת כַּרְכֹּם, נִגְּרוּ דִמְעוֹת עֵינָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
רָאִיתִי עָנָף עֲלֵי גִבְעָה
דּוֹמֶה לַלְּבָנָה עֵת הוֹפִיעָה.
וָאֹמַר: “מָה הַשֵּׁם?” וַיֹּאמַר: “מַרְגָּלִית” שֵׁם לוֹ
וָאֹמַר: “לִי לִי?” וַיֹּאמַר: “לֹא לֹא”.
הִתְחִיל הַדַּרְוִישׁ מְהַלֵּךְ הֵנָּה וְהֵנָּה, וּמַעֲבִיר יָדוֹ הַיְמָנִית עַל שֵׂיבַת שַׂעֲרוֹ. נִבְקַע מֵהַדְרַת מַרְאֵהוּ לֵב הַצְּפִיפוּת. וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַנַּעַר הָפְתְּעָה מִמֶּנּוּ דַעְתּוֹ. וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁלּוֹ כִוֵּן הַמְשׁוֹרֵר בְּאָמְרוֹ:
בְּעֵת אוֹתוֹ יָפֶה, בְּמָקוֹם דָּר,
מִפָּנָיו יָרֵחַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ יִנְהַר,
הִנֵּה הַזָּקֵן אִישׁ יְקָר וְהָדָר,
קוֹרֵא בְּשֵׁם אֱלֹהִים לְאִטּוֹ עָבַר,
עִקְּבוֹת נְזִירוּת יֵרָאוּ עָלָיו.
כְּבָר עָסַק יָמִים וְלֵילוֹת.
וְחָיָה בָּאֲסוּרוֹת וּמֻתָּרוֹת
וְעָרַג עַל נָשִׁים וּגְבָרִים הִתְרַפָּק,
וְנִרְאָה עֲדֵי נִהְיָה כַּקֵּיסָם הַדַּק,
וַיְהִי בְּתוֹךְ עוֹר בָּלוֹת עֲצָמָיו.
וּבְאוֹתוֹ מִקְצוֹעַ – כְּפַרְסִי כָּךְ
הַזָּקֵן אֶצְלוֹ, יֵרָאֶה נַעַר רַךְ
וּבְאַהֲבַת הַנָּשִׁים כְּבֶן עַדְ’רָה3
בִּשְׁתֵּי הַתְּכוּנוֹת מָהִיר, מַדִּיחַ הָיָה,
וְזַיְנָבּ לְזַיְד4 שָׁווּ בְּעֵינָיו.
עַל יָפוֹת עוֹגֵב וְיָפִים אוֹהֵב,
נֶאֱנָח עַל מְקוֹם מִשְׁכָּב בּוֹכֶה כּוֹאֵב,
בְּעָצְמַת חִשְׁקוֹ יִדְמֶה לְעָנָף
הֵנָּה וָהֵנָּה עִם רוּחַ אָבִיב יוּנָף.
אָכֵן הַקְּשִׁי הַמּוּצָק מִטְּבָעָיו.
בְּמִקְצוֹעַ אַהֲבָה מֻמְחֶה מָהִיר,
עַל עִנְיָנוֹ תָּמִיד יָעִיר,
וְחָצַב בַּכֹּל בְּקַל וְקָשֶׁה יִקְדַּח,
וְִחִבֵּק צְבִיָּה וְעֹפֶר רַךְ,
וְעָרַג עַל שְׂעַר שֵׂיבָה וַחֲלַק הָעוֹר יַחְדָּו.
נִגַּשׁ אֶל הַנַּעַר וְנָתַן לוֹ שֹׁרֶש שֶׁל צֶמַח רֵיחָנִי. שָׁלַח אָבִיו אֶת יָדוֹ אֶל כִּיסוֹ וְהוֹצִיא לוֹ קְצַת אֲדַרְכְּמוֹנִים וְאָמַר לוֹ: “קַח מַה שֶׁעָלָה בְגוֹרָלְךָ, דַּרְוִישׁ, וְלֶךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ”. נָטַל מִיָּדוֹ אֶת האֲדַרְכְּמוֹנִים וְיָשַׁב עַל סַפְסַל הַחֲנוּת לִפְנֵי הַנַּעַר, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בַּנַּעַר וּבוֹכֶה וְנֶאֱנָח אֲנָחוֹת בְּזוֹ אַחֲרֵי זוֹ, וְדִמְעוֹתָיו כַּמַּעְיָנוֹת הַנּוֹבְעִים. הָיוּ בְנֵי־הָאָדָם מִסְתַּכְּלִים בּוֹ וּמְגַנִּים אוֹתוֹ; הָאֶחָד אוֹמֵר: “כָּל הַדַּרְוִישִׁים מָשְׁחָתִים”. וְהָאֶחָד אוֹמֵר: “הַדַּרְוִישׁ נִשְׂרַף לִבּוֹ מֵאַהֲבָתוֹ אֶל הַנַּעַר”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו, הִנֵּה כְּשֶׁרָאָה בְעֵינָיו מַצָּב זֶה, קָם וְאָמַר: “קוּם בְּנִי, שֶׁנִּנְעַל אֶת הַחֲנוּת וְנֵלֵךְ לְבֵיתֵנוּ, שֶׁאֵין רָצוּי לָנוּ הַיּוֹם לֹא מִקְנֶה וְלֹא קִנְיָן. יְשַׁלֵּם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְאִמְּךָ כְּפָעֳלָהּ אִתָּנוּ, שֶׁהִיא הִיא שֶׁגָּרְמָה לְכָל זֶה כֻלּוֹ”. הוֹסִיף וְאָמַר: “דַּרְוִישׁ, קוּם שֶׁנִּנְעַל אֶת הַחֲנוּת”. קָם הַדַּרְוִישׁ, וְנָעַל הַסּוֹחֵר אֶת חֲנוּתוֹ וְלַָקַח אֶת בְּנוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. הָלְכוּ בְעִקְּבוֹתֵיהֶם הַדַּרְוִישׁ וּבְנֵי־הָאָדָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְעוֹנָם. נִכְנַס הַיֶּלֶד הַבַּיְתָה, וּפָנָה הַסּוֹחֵר אֶל הַדַּרְוִישׁ וְאָמַר לוֹ: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ בּוֹכֶה?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, רְצוֹנִי לִהְיוֹת אוֹרַחֲךָ הַלַּיְלָה, וְהָאוֹרֵחַ אוֹרֵחַ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הוּא”. אָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ אוֹרֵחַ אֱלֹהִים. הִכָּנֵס, דַּרְוִישׁ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַדַּרְוִישׁ לַסּוֹחֵר, אָבִיו שֶׁל קַמַרֻ אלזַּמָאן: “אוֹרֵחַ אֱלֹהִים אֲנִי”, אָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, אוֹרֵחַ אֱלֹהִים. הִכָּנֵס, דַּרְוִישׁ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בְּלִבּוֹ: “אִם דַּרְוִישׁ זֶה אוֹהֵבּ אֶת הַיֶּלֶד וְתוֹבְעוֹ לְמַעֲשֵׂה הַתּוֹעֵבָה, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹרְגוֹ הַלַּיְלָה וּמַסְתִּיר קִבְרוֹ, וְאִם אֵין תּוֹעֵבָה עִמּוֹ, הֲרֵי יֹאכַל הָאוֹרֵחַ חֶלְקוֹ”. הִכְנִיס אֶת הַדַּרְוִישׁ אוֹתוֹ וְאֶת קַמַרֻ־אלזַּמָאן לְאוּלָם וְאָמַר בְּסוֹד לְקַמַרֻ־אלזַּמָאן: “בְּנִי, שֵׁב לְצִדּוֹ שֶׁל הַדַּרְוִישׁ וְדַבֵּר אֵלָיו טוֹבוֹת וְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁאֵצֵא מֵאֶצְלְכֶם. וְאִם הוּא תּוֹבֵעַ אוֹתְךָ לְקַלְקָלָה, הֲרֵי אֶהְיֶה מַשְׁגִּיחַ אֲלֵיכֶם מִן הַחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף עַל הָאוּלָם, וְאֵרֵד אֵלָיו וְאַהַרְגֶנּוּ”. כְּשֶׁנִּשְׁאַר הַנַּעַר יְחִידִי עִם הַדַּרְוִישׁ בְּאוֹתוֹ אוּלָם, יָשַׁב לְצִדּוֹ שֶׁל הַדַּרְוִישׁ. הִתְחִיל הַדַּרְוִישׁ מִסְתַּכֵּל בּוֹ וּבוֹכֶה. וּכְשֶׁהָיָה הַנַּעַר מְדַבֵּר אֵלָיו, הָיָה עוֹנֶה לוֹ בְּרֹךְ אַךְ מִתְחַלְחֵל וּמִסְתַּכֵּל בַּנַּעַר וְנֶאֱנָח וּבוֹכֶה. וּכְשֶׁהוּבְאָה סְעוּדַת הָעֶרֶב, הָיָה אוֹכֵל כְּשֶׁעֵינָיו בַּנַּעַר וְאֵינוֹ פוֹסֵק מִלִּבְכּוֹת. כְּשֶׁעָבַר רֶבַע מִן הַלַּיְלָה וְנִגְמְרָה הַשִּׂיחָה וְהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה, אָמַר אֲבִי הַנַּעַר: “בְּנִי, טַפֵּל בְּשֵׁרוּת דּוֹדְךָ הַדַּרְוִישׁ, וְאַל תַּמְרֶה אֶת פִּיו”, וּבִקֵּשׁ לָצֵאת. אָמַר לוֹ הַדַּרְוִישׁ: “אֲדוֹנִי, קַח אֶת בִּנְךָ אִתְּךָ אוֹ שֶׁתִּישַׁן אֶצְלֵנוּ”. אָמַר לוֹ: “לֹא, הֲרֵי בְּנִי יָשֵׁן אֶצְלְךָ. אֶפְשָׁר תִּתְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לְמַה שֶׁהוּא, וּבְנִי יְמַלֵּא חֶפְצְךָ וְיַעֲמֹד בְּשֵׁרוּתְךָ”. יָצָא וְהִנִּיחָם לְבַדָּם וְיָשַׁב בְּאוּלָם שֵׁנִי, שֶׁבּוֹ חַלּוֹן הַנִּשְׁקָף עַל הָאוּלָם שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּתוֹכוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַסּוֹחֵר. וְאוּלָם הַנַּעַר, הִנֵּה נִגַּשׁ אֶל הַדַּרְוִישׁ וְהִתְחִיל מְדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וּמַצִּיעַ עַצְמוֹ לוֹ. נִתְכָּעֵס הַדַּרְוִישׁ וְאָמַר לוֹ: “מָה הֵם דִּבּוּרִים אֵלֶּה, בְּנִי, בֵּאלֹהִים אָשִׂים מַחֲסִי מִפְּנֵי הַשָּׂטָן הָאָרוּר. אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה מַעֲשֶׂה מְגֻנֶּה אֲשֶׁר לֹא יָפִיק מִמְּךָ רָצוֹן. הִתְרַחֵק מֵעָלַי, בְּנִי”. קָם הַדַּרְוִישׁ מִמְּקוֹמוֹ וְיָשַׁב הַרְחֵק מִן הַנַּעַר. הָלַךְ אַחֲרָיו הַנַּעַר וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלָיו וְאָמַר לוֹ: “דַּרְוִישׁ, מִשּׁוּם מַה אַתָּה מַדִּיר עַצְמְךָ מִתַּעֲנוּג דָּבְקְךָ בִּי, מֵאַחֲרֵי שֶׁלִּבִּי אוֹהֵב אוֹתְךָ?” נִתּוֹסֵף זַעֲמוֹ שֶׁל הַדַּרְוִישׁ וְאָמַר לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה מַרְפֶּה מִמֶּנִּי, אֲנִי קוֹרֵא לְאָבִיךָ וּמַגִּיד לוֹ עִנְיָנֶךָ”. אָמַר לוֹ: “אָבִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי בְכָךְ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְעַכְּבֵנִי. עֲשֵׂה לִי נַחַת־רוּחַ. מִשּׁוּם מָה אַתָּה מוֹנֵעַ עַצְמְךָ מִמֶּנִּי? כְּלוּם לֹא נָשָׂאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת וַאֲפִלּוּ אִם גּוֹזְרִים אוֹתִי לִגְזָרִים בְּחֶרֶב”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הִנֵּה לִבִּי יֶחֱשַׁק בַּיָּפִים אִם זְכָרִים
וְאִם נְקֵבוֹת וְלֹא שׁוֹהֶה.
וְאוּלָם אֶרְאֵם בַּעֲרָבִים וּבַשְּׁחָרִים,
אַךְ סְדוֹמִי אֵינִי וְלֹא זוֹנֶה.
בָּכָה וְאָמַר: “קוּם וּפְתַח לִי אֶת הַדֶּלֶת, שֶׁאֵלֵךְ לְדַרְכִּי. אֵינִי נִשְׁאָר יָשֵׁן בְּמָקוֹם זֶה”. קָם עַל רַגְלָיו, דָּבַק בּוֹ הַנַּעַר כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: “הִסְתַּכֵּל בְּזֹהַר פָּנַי וְאֹדֶם לְחָיַי וְרֹךְ יְצוּרַי וְנֹעַם שִׂפְתוֹתַי” חָשַׂף לְפָנָיו שׁוֹקֵהוּ הַמַּחְפִּיר אֶת הַיַּיִן וְאֶת מַשְׁקֵהוּ, וְנָשָׂא אֵלָיו מַבָּט הָעוֹשֶׂה לְאוֹן־אוֹנִים אֶת הַכְּשָׁפִים וְאֶת הַמְכַשֵּׁף. וְהָיָה מֻפְלָג בְּחִנּוֹ, נָעִים בְּהִתְגַּנְדְּרוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אֶחָד שֶׁאָמַר:
לֹא אֶשְׁכָּחֶנּוּ מֵאָז עָמַד נִצָּב,
חוֹשֵׂף שׁוֹקוֹ כִּפְנִינִים זָהֳרוֹ רָב כְּלָל,
כִּי קַמְתִּי לִתְחִיָּה5 אַל תִּתְפַּלְאוּ, כְּלָל,
הֵן הַתְּקוּמָה בְּיוֹם יֵחָשֵׂף שׁוֹק וְיִתְגַּל6.
הֶרְאָה לוֹ הַנַּעַר גָּלוּי אֶת חָזֵהוּ, וְהִתְחִיל אוֹמֵר לוֹ: “הִסְתַּכֵּל בְּחָזַי כְשָׁדַיִם נָכוֹנוּ, מִשְּׁדֵי נְעָרוֹת בְּיָפְיָן רָב, וְרִיקִי מִנֹּפֶת צוּפִים יֶעֱרַב. הַנַּח אֶת הַפְּרִישׁוּת וְהַנְּזִירוּת, וְעֲזֹב עֲבוֹדַת־הָאֵל וְהַחֲסִידוּת וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּהִזְדַּמְּנוּת בִּי לִדְבָּק, וְעַל חִנִּי הִתְעַנָּג. וְאַל תַּחֲשׁשׁ לְשׁוּם דָּבָר כְּלָל. וּלְךָ בִּטָּחוֹן מִכִּלָּיוֹן, וַעֲזֹב אֶרֶץ זוֹ שֶׁסּוּרָה רָע”. הָיָה מַרְאֶה לוֹ אֶת הַצָּפוּן מִסְּגֻלּוֹתָיו וּמְגַלֶּה לְעֵינָיו, וּמַטֶּה אֶת רֶסֶן שִׂכְלוֹ בְּקִסְמֵי קִפּוּלָיו, וְהַדַּרְוִישׁ מֵסִיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וְאוֹמֵר: "בֵּאלֹהִים אָשִׂים מַחֲסִי. הִתְבַּיֵּשׁ בְּנִי, הֲרֵי זֶה דָבָר הָאָסוּר שֶׁאֵינִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ בַּחֲלוֹם. הִפְצִיר בּוֹ הַנַּעַר, וְנִמְלַט מִמֶּנּוּ הַדַּרְוִישׁ וְכִוֵּן פָּנָיו לְעֵבֶר הַמִּקְדָּשׁ בְּמֶכָּה וְהָיָה מִתְפַּלֵּל. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ מִתְפַּלֵּל הִרְפָּה מִמֶּנּוּ עַד שֶׁהִתְפַּלֵּל שְׁתֵּי־כְּרִיעוֹת וְגָמַר בְּבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם, וּבִקֵּשׁ לָגֶשֶׁת אֵלָיו חָזַר לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ שֵׁנִית וְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵּי כְרִיעוֹת וְלֹא פָסַק מִכָּךְ פַּעַם שְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית וַחֲמִשִּׁית. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “מָה הֵן תְּפִלּוֹת אֵלּוּ? כְּלוּם רְצוֹנְךָ לָעוּף לָעֲנָנִים. מְאַבֵּד אַתָּה אָשְׁרֵנוּ אִם תַּעֲמֹד כָּל הַלַּיְלָה בְּמִשְׁקַע־הַקִּיר וּמִתְפַּלֵּל”. נָפַל הָעֶלֶם עַל צַוָּארָיו וְהִתְחִיל מְנַשְּׁקוֹ בֵין שְׁתֵּי עֵינָיו. אָמַר לוֹ הַדַּרְוִישׁ: “בְּנִי הָשֵׁב מֵעָלֶיךָ בְּקָלוֹן אֶת הַשָּׂטָן, שֶׁעָלֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוַת הָרַחֲמָן”. אָמַר לוֹ: “אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה רְצוֹנִי, אֲנִי קוֹרֵא לְאָבִי וְאוֹמֵר לוֹ: ‘הַדַּרְוִישׁ מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בִּי תוֹעֵבָה’, וְהוּא נִכְנָס וּמַכֶּה אוֹתְךָ עַד שֶׁיִּשְׁבֹּר אֶת עַצְמוֹתֶיךָ עַל בְּשָׂרְךָ”. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁאָבִיו רוֹאֶה בְּעֵינָיו וְשׁוֹמֵעַ בְּאָזְנָיו. וְהָיָה בָרוּר לַאֲבִי הַנַּעַר שֶׁהַדַּרְוִישׁ אֵין קַלְקָלָה בְּדַעְתּוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִלּוּ הָיָה דַרְוִישׁ זֶה מָשְׁחָת לֹא הָיָה נוֹשֵׂא צָרָה זוֹ כֻלָּהּ”. הָיָה הַנַּעַר מְשַׁדֵּל אֶת הַדַּרְוִישׁ, וּבְכָל פַּעַם שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִתְפַּלֵּל הִפְסִיקוֹ. נִתְכָּעֵס הַדַּרְוִישׁ תַּכְלִית הַכַּעַס, וְנָהַג בּוֹ קָשׁוֹת וְהִכָּהוּ, וּבָכָה הַנַּעַר. נִכְנַס אֵלָיו אָבִיו וּמָחָה דִמְעוֹתָיו וְהִנִּיחַ דַּעְתּוֹ וְאָמַר לוֹ לַדַּרְוִישׁ: “אָחִי, מֵאַחַר שֶׁכָּךְ אַתָּה, מִשּׁוּם מָה אַתָּה בוֹכֶה וְנֶאֱנָח כְּשֶׁאַתָּה מִסְתַּכֵּל בִּבְנִי? כְּלוּם סִבָּה לַדָּבָר?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי, כְּשֶׁרְאִיתִיךָ בוֹכֶה בְּהִסְתַּכֶּלְךָ בּוֹ, חָשַׁבְתִּי עָלֶיךָ רָעוֹת, וְצִוִּיתִי אֶת הַנַּעַר עַל כָּךְ, כְּדֵי לְנַסּוֹתְךָ, וְשַׂמְתִּי בְלִבִּי שֶׁאִם אֶרְאֶה אוֹתְךָ תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ לְתוֹעֵבָה, אֶכָּנֵס אֵלֶיךָ וְאֶהֱרֹג אוֹתְךָ. וּכְשֶׁרָאִיתִי מַה שֶׁנָּהַגְתָּ בוֹ, יָדַעְתִּי שֶׁמִּן הַכְּשֵׁרִים אַתָּה בְתַכְלִית. וְאוּלָם רְצוֹנִי שֶׁתַּגִּיד לִי מַה סִבַּת בְּכִיָּתְךָ?” הִתְנַשֵּׂא הַדַּרְוִישׁ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אַל תְּעוֹרֵר עָלַי פְּצָעִים שֶׁשָּׁכְכוּ”. אָמַר לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתָּה מַגִּיד לִי”. אָמַר לוֹ: “דַּע, שֶׁאֲנִי דַּרְוִישׁ נָע וָנָד בָּאָרֶץ וּבַגְּלִילוֹת לָקַחַת לִי מוּסָר מִמַּעֲשֵׂי בוֹרֵא הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת. וְנִזְדַּמֵּן לִי שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִמְדִינַת בָּצְרָה בְּיוֹם הַשִּׁשִּי בְעֶצֶם הַיּוֹם”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּרְוִישׁ אָמַר לַסּוֹחֵר: "דַּע, שֶׁאֲנִי דַרְוִישׁ נָע וָנָד בָּאָרֶץ וּבַגְּלִילוֹת לָקַחַת לִי מוּסָר מִמַּעֲשֵׂי בוֹרֵא הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת, וְנִזְדַּמֵּן לִי, שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבָצְרָה בְּעֶצֶם יוֹם הַשִּׁשִּׁי. רָאִיתִי אֶת הַחֲנֻיּוֹת פְּתוּחוֹת וּבָהֶן מִכָּל סוּגֵי הַסְּחוֹרוֹת, וְהַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה, וְהֵן רֵיקוֹת. אֵין בָּהֶן לֹא אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה וְלֹא נַעֲרָה וְלֹא נַעַר, וְאֵין בַָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים לֹא כֶלֶב וְלֹא חָתוּל, וְלֹא קוֹל אִוְשָׁה וְלֹא רֵעוּת רֵעַ. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי לְאָן הָלְכוּ תוֹשְׁבֵי מְדִינָה זוֹ עַל חֲתוּלֵיהֶם וְכַלְבֵיהֶם וּמַה עָשָׂה אֱלֹהִים אִתָּם. וְהָיִיתִי רָעֵב וְלָקַחְתִּי לִי פַּת חַמָּה מִתַּנּוּרוֹ שֶׁל אוֹפֶה וְנִכְנַסְתִּי לַחֲנוּתוֹ שֶׁל מוֹכֵר־שְׁמָנִים, וּמָשַׁחְתִּי אֶת הַפַּת בְּחֶמְאָה מֻתָּכָה וּבִדְבַשׁ וְאָכַלְתִּי. בָּאתִי לַחֲנוּתוֹ שֶׁל מוֹכֵר מַשְׁקָאוֹת, וְשָׁתִיתִי מַה שֶׁחָפַצְתִּי, וְרָאִיתִי אֶת בֵּית־הַקָּפֶה פָתוּחַ. נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וְרָאִיתִי בוֹ אֶת הַסִּירִים עַל הָאֵשׁ מְלֵאִים קָפֶה, וְאֵין בּוֹ אָדָם. שָׁתִיתִי דֵי־צָרְכִּי וְאָמַרְתִּי: “אָכֵן דְּבַר פֶּלֶא הוּא, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ תוֹשָׁבֵי־הַמְּדִינָה בָּא אֲלֵיהֶם הַמָּוֶת, ומֵתוּ כֻלָּם בְּשָׁעָה זוֹ, אוֹ שֶׁפָּחֲדוּ מִמַּה שֶׁהוּא שֶׁפָּגַע אוֹתָם וּבָרְחוּ וְלֹא יָכְלוּ לִנְעֹל חֲנֻיּוֹתֵיהֶם”. וַעֲדַיִן אֲנִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָן זֶה, וְהִנֵּה קוֹל תֹּף שֶׁמְּתוֹפְפִים בּוֹ. פָּחַדְתִּי וְהִתְחַבֵּאתִי זְמַן מָה, וְהָיִיתִי מִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ חֲרַכִּים וְרָאִיתִי נְעָרוֹת דּוֹמוֹת כְאִלּוּ הֵן הַלְּבָנָה הוֹלְכוֹת בַּשּׁוּק זוּגוֹת, זוּגוֹת מִבְּלִי צָעִיף, אֶלָּא גְלוּיוֹת פָּנִים, וְהֵן אַרְבָּעִים זוּג, שֶׁהֵן שְׁמוֹנִים נְעָרוֹת, וְרָאִיתִי גְבִירָה רוֹכֶבֶת עַל סוּס אַבִּיר שֶׁכִּמְעַט לֹא יָכֹל לְהָנִיעַ רַגְלָיו מִמַּה שֶׁעָלָיו וְעָלֶיהָ מִן הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְאוֹתָהּ גְּבִירָה גְלוּיַת פָּנִים מִבְּלִי צָעִיף וְהִיא מְקֻשֶּׁטֶת בַּמְּפֹאָרִים שֶׁבַּתַּכְשִׁיטִים וְלוֹבֶשֶׁת הַנֶּהְדָרִים בַּמַּלְבּוּשִׁים, וּבְצַוָּארָהּ עֲנָק שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּבְחָזֶהָ עֲדָיִים שֶׁל זָהָב. וְעַל יָדֶיהָ שֵׁרוֹת הַמְּאִירוֹת כּוֹכָבִים וּבְרַגְלֶיהָ אֶצְעָדוֹת שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּצוֹת בְּאַבְנֵי־יְקָר. וְהַנְּעָרוֹת מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ וְלִימִינָהּ וְלִשְׂמֹאלָהּ, וְלִפְנֵיהֶן נַעֲרָה חֲגוּרַת חֶרֶב גְּדוֹלָה, נְצִיבָהּ זְמָרַגְדִּין וְתֶלְיָהּ זָהָב מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים־טוֹבוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעָה אוֹתָהּ נַעֲרָה אֶל הָעֵבֶר שֶׁלְּמוּלִי, הֶחֱזִיקָה בְרֶסֶן סוּסָהּ וְאָמְרָה: “בְּנוֹתַי, שָׁמַעְתִּי אִוְשַׁת־מָה בִּפְנִים חֲנוּת זוֹ. חַפֵּשְׂנָה בּוֹ אֵפוֹא, שֶׁלֹּא יְהֵא בוֹ אָדָם מִסְתַּתֵּר, וּמְבַקֵּשׁ לְהִסְתַּכֵּל בָּנוּ כְּשֶׁאָנוּ גְלוּיוֹת פָּנִים”. חִפְּשׂוּ אֶת הַחֲנוּת שֶׁמִּמּוּל בֵּית־הַקָּפֶה שֶׁאֲנִי מִתְחַבֵּא בָהּ. הָיִיתִי מְפַחֵד, וְרָאִיתִי אוֹתָן שֶׁהוֹצִיאוּ גֶּבֶר וְאָמְרוּ לָהּ: “גְּבִרְתֵּנוּ, כְּבָר מָצָאנוּ כָאן גֶּבֶר, וַהֲרֵי הוּא לְפָנַיִךְ”. אָמְרָה לַנַּעֲרָה שֶׁהַחֶרֶב עִמָּהּ: “הַתִּיזִי רֹאשׁוֹ”. נִגְּשָׁה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְהִתִּיזָה רֹאשׁוֹ, וְעָזְבוּ אוֹתוֹ מָשְׁלָךְ לָאָרֶץ וְהָלְכוּ לָהֶן. יָרֵאתִי אֲנִי כְּשֶׁרָאִיתִי מַצָּב זֶה. וְאוּלָם לִבִּי דָבַק לְאַהֲבָה אֶת הַנַּעֲרָה. אַחֲרֵי שָׁעָה הוֹפִיעוּ בְנֵי־הָאָדָם, וְהָיָה כָל מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חֲנוּת, נִכְנָס לְתוֹכָהּ וְנַעֲשׂוּ בְנֵי אָדָם מְצוּיִים בַּשְּׁוָקִים, וְנִקְהֲלוּ בְנֵי אָדָם לְיַד הֶהָרוּג מִסְתַּכְּלִים בּוֹ. יָצָאתִי אֲנִי מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיִיתִי בוֹ בְסוֹד, מִבְּלִי שֶׁיָּשִׂים אָדָם לִבּוֹ אֵלַי. וְאוּלָם הָאַהֲבָה לְאוֹתָהּ נַעֲרָה כָּבְשָׁה אֶת לִבִּי. הָלַכְתִּי תָר אַחֲרֶיהָ בְּסוֹד, אַךְ אֵין אִישׁ מַגִּיד לִי דָבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ. יָצָאתִי מִבָּצְרָה וְלִבִּי לוֹהֵט בְּאַהֲבָה לָהּ. וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת בִּנְךָ זֶה, מְצָאתִיו הַדּוֹמֶה יוֹתֵר מִכָּל אָדָם לְנַעֲרָה זוֹ. הִזְכִּירַנִי בָהּ וְהִסְתָּעֲרָה עָלַי אֵשׁ הַכִּסּוּפִים וְהִצְּתָה בְלִבִּי לַהֲבַת הַתְּשׁוּקָה הָעַזָּה, וְזוֹהִי סִבַּת בְּכִיָּתִי”. בָּכָה בְכִי רַב שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּפְתַּח לִי הַדֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁאֵלֵךְ לְדַרְכִּי”. פָּתַח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת וְיָצָא.
זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקַמַרֻ־אלזַּמָאן, הִנֵּה כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַדַּרְוִישׁ נִטְרְדָה מַחֲשַׁבְתּוֹ בְאַהֲבָתוֹ לְאוֹתָהּ נַעֲרָה, וְהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו גַּעְגּוּעָיו, וְסָעֲרוּ בוֹ רִגְשׁוֹתָיו וְכִסּוּפָיו. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר אָמַר לְאָבִיו: “כָּל בְּנֵי־הַסּוֹחֲרִים נוֹסְעִים בָּאָרֶץ לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשָׁם, וְאֵין בָּהֶם אֶחָד שֶׁאֵין אָבִיו מְצַיְּדוֹ בִסְחוֹרָה וְהוּא נוֹסֵעַ עִמָּהּ וּמַרְוִיחַ בָּהּ. וּמִשּׁוּם מָה, אָבִי, אִי־אַתָּה מְצַיְּדֵנִי בִסְחוֹרָה, שֶׁאֶסַּע בָּהּ וְאֶבְחַן מַזָּלִי?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הַסּוֹחֲרִים מְעוּטֵי־מָמוֹן הֵם, וּבְנֵיהֶם נוֹסְעִים לְשָׁם לְתוֹעֶלֶת וָרֶוַח וְלִרְכּשׁ טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה. וְאוּלָם אֲנִי, אֶצְלִי הוֹן תּוֹעֲפוֹת וְאֵין לִי עוֹד תַּאֲוָה לְכָךְ. וְכֵיצַד אֲנַכֶּרְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינִי יָכֹל לְהִפָּרֵד מִמְּךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת? וּבִפְרָט שֶׁאַתָּה יָחִיד בְּיֹפִי וּבְחֵן וּבִשְׁלֵמוּת, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ”. אָמַר לוֹ: “אָבִי, אִי־אֶפְשָׁר אֶלָּא שֶׁתְּצַיְּדֵנִי בִסְחוֹרָה שֶׁאֶסַּע בָּהּ, שֶׁאִם לָאו אֲנִי מַסִּיחַ דַּעְתְּךָ וּבוֹרֵחַ, וַאֲפִילוּ בְלִי מָמוֹן וּבְלִי סְחוֹרָה, וְאִם בִּרְצוֹנְךָ לִגְרֹם לִי נַחַת־רוּחַ, צַיְּדֵנִי בִסְחוֹרָה, שֶׁאֶסַּע וְאֶתְבּוֹנֵן בְּאַרְצוֹת בְּנֵי־אָדָם”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָבִיו דָּבֵק בִּנְסִיעָה, הוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לְאִשְׁתּוֹ, וְאָמַר לָהּ: “הִנֵּה בְנֵךְ מְבַקֵּשׁ שֶׁאֲצַיֵּד אוֹתוֹ בִסְחוֹרָה, שֶׁיִּסַּע בָּהּ לְאַרְצוֹת נֵכָר, לַמְרוֹת מַה שֶׁבַּנֵּכָר צַעַר”. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “מַה נֶּזֶק יִהְיֶה לְךָ מִזֶּה? הֲרֵי זֶה מִנְהָגָם שֶׁל בְּנֵי־סוֹחֲרִים, הַמִּתְהַדְּרִים בִּנְסִיעוֹת וּרְוָחִים”. אָמַר לָהּ: “הֲרֵי רֻבָּם שֶׁל הַסּוֹחֲרִים עֲנִיִּים וּמְבַקְּשִׁים לְהַרְבּוֹת רְכוּשָׁם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי הוֹנִי רָב”. אָמְרָה לוֹ: “תּוֹסֶפֶת טוֹבָה אֵינָהּ מַזִּיקָה. וְאִם אֵין אַתָּה מַרְשֶׁה לוֹ זֹאת, הֲרֵי אֲנִי מְצַיֶּדֶת אוֹתוֹ מְהוֹנִי סְחוֹרָה”. אָמַר לָהּ: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לוֹ מִפְּנֵי הַנֵּכָר, שֶׁצַּעַר קָשֶׁה בוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין רָע בַּנֵּכָר שֶׁרֶוַח בּוֹ. וְאִם לֹא כן, יֵלֵךְ בְּנֵנוּ וּנְבַקְּשֶׁנּוּ וְלֹא נִמְצָאֶנּוּ, וְהָיִינוּ לְקַלָּסָה בֵּין בְּנֵי־אָדָם”. הִסְכִּים הַסּוֹחֵר לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ וְצִיֵּד אֶת בְּנוֹ סְחוֹרָה בְתִשְׁעִים אֶלֶף דִּינָר, וְנָתְנָה לוֹ אִמּוֹ כִּיס שֶׁבְּתוֹכוֹ אַרְבָּעִים אַבְנֵי־תַּשְׁבֵּץ מִן הַיְקָרִים בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת לִמְחִיר. הַמְּחִיר הַפָּחוֹת שֶׁל הָאַחַת מֵהֶן חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְאָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, הֱוֵה זָהִיר בִּשְׁמִירָתָן שֶׁל אֲבָנִים אֵלוּ שֶׁכֵּן תָּבֵאנָה לְךָ תוֹעֶלֶת”. נָטַל קַמַרֻ־אלזַּמָאן אֶת כָּל זֶה וְנָסַע לְבָצְרָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַמַרֻ־אלזַּמָאן נָטַל כָּל זֶה וְנָסַע לְבָצְרָה, אַחֲרֵי שֶׁשָּׂם אֶת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת בְּתוֹךְ אַבְנֵט וְחָגַר אוֹתוֹ בְמָתְנָיו. לֹא פָסַק מִנְּסֹעַ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בֵּינוֹ וּבֵין בָּצְרָה אֶלָּא דֶרֶךְ תַּחֲנָה אַחַת. יָצְאוּ עָלָיו בְּדוּאִים וּבָזְזוּ אוֹתוֹ וְהָרְגוּ אֶת אֲנָשָׁיו וּמְשָׁרְתָיו. שָׁכַב בֵּין שְׁנֵי הֲרוּגִים וְגֵאֵל עַצְמוֹ בְדָם. הָיוּ הַבְּדוּאִים דּוֹמִים שֶׁהָרוּג הוּא וְעָזְבוּ אוֹתוֹ, וְלֹא נִגַּשׁ אֵלָיו גַּם אֶחָד. לָקְחוּ הוֹנוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם. אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ הַבְּדוּאִים לְדַרְכָּם, קָם קַמַרֻ־אלזַּמָאן מִבֵּין הַהֲרוּגִים וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. כְּשֶׁאֵין לוֹ כָל רְכוּשׁ מִלְּבַד אַבְנֵי הַתַּשְׁבֵּץ שֶׁבְּאַבְנֵטוֹ. לֹא פָסַק לָלֶכֶת עַד שֶׁנִּכְנַס לְבָצְרָה. וְאֵרַע שֶׁכְּנִיסָתוֹ הָיְתָה בְיוֹם שִׁשִּׁי. הָיְתָה הָעִיר רֵיקָה מִבְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁסִּפֵּר הַדַּרְוִישׁ. רָאָה אֶת הַשְּׁוָקִים רֵיקִים וְאֶת הַחֲנֻיּוֹת פְּתוּחוֹת, וְהֵן מְלֵאוֹת סְחוֹרוֹת. אָכַל וְשָׁתָה וְהִתְחִיל מִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת הַתֹּף מַכֶּה. הִתְחַבֵּא בַחֲנוּת עַד שֶׁבָּאוּ הַנְּעָרוֹת. הִתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶן, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַנַּעֲרָה רוֹכֶבֶת תָּקְפָה אוֹתוֹ אַהֲבָה וָחֵשֶׁק, וְהִשְׁתַּלְּטוּ עָלַיו הָרְגָשׁוֹת וְהַגַּעְגּוּעִים, עַד שֶׁלֹּא יָכֹל לַעֲמֹד בָּהֶם. אַחֲרֵי זְמַן מוּעָט הוֹפִיעוּ בְנֵי־הָאָדָם וְנִתְמַלְּאוּ הַשְּׁוָקִים. הָלַךְ אֶל הַשּׁוּק וּפָנָה אֶל אָדָם סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְהוֹצִיא לוֹ אֶבֶן מִן הָאַרְבָּעִים, שָׁוָה אֶלֶף דִּינָר, וּמְכָרָהּ לוֹ וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ, וְלָן בַּלַּיְלָה הַהוּא. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו וְנִכְנַס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְיָצָא כְאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ. מָכַר אַרְבַּע אַבְנֵי תַּשְׁבֵּץ בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר, הָיָה מְטַיֵּל בִּרְחוֹבוֹת בָּצְרָה וְהוּא לָבוּשׁ בַּמְפֹאָרִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַשּׁוּק. רָאָה בוֹ אָדָם סַפָּר. נִכְנָס אֶצְלוֹ וְהִסְתַּפֵּר וְקָשַׁר אִתּוֹ רֵעוּת. אָמַר לוֹ: “אָבִי, אֲנִי נָכְרִי בָאָרֶץ, וְאֶתְמוֹל נִכְנַסְתִּי לְעִיר זוֹ, וּרְאִיתִיהָ רֵיקָה מִתּוֹשָׁבֶיהָ, וְלֹא הָיָה בָהּ גַּם אֶחָד לֹא מִבְּנֵי־אָדָם וְלֹא מִן הַשֵּׁדִים. אַחַר־כָּךְ רָאִיתִי נְעָרוֹת, וּבְתוֹכָן עַלְמָה רוֹכֶבֶת בְּתַהֲלוּכָה”. וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶׁרָאָה. אָמַר לוֹ הַסַּפָּר: “בְּנִי, כְּלוּם סִפַּרְתָּ לְזוּלָתִי דָּבָר זֶה?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִזָּהֵר מֵהַשְׁמִיעַ דְּבָרִים אֵלֶּה לִפְנֵי מִי־שֶׁהוּא זוּלָתִי, מִשּׁוּם שֶׁכָּל בְּנֵי־הָאָדָם אֵינָם מַסְתִּירים דִּבּוּרִים וְסוֹדוֹת, הֲרֵי אַתָּה נַעַר צָעִיר, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁיַּעַבְרוּ הַדְּבָרִים מִבְּנֵי־אָדָם אֶל בְּנֵי אָדָם, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ אֶל בַּעֲלֵיהֶם, וְיַהַרְגוּ אוֹתְךָ. וְדַע, בְּנִי, שֶׁזֶּה שֶׁרָאִיתָ לֹא רָאָה אָדָם וְאֵין מַכִּיר אוֹתוֹ מִי שֶׁהוּא מִחוּץ לִמְדִינָה זוֹ. וְאוּלָם תּוֹשָׁבֵי בָצְרָה מֵתִים בְּפֶגַע־רָע זֶה. וּבְכָל יוֹם שִׁשִּׁי בִּשְעוֹת הַבֹּקֶר, יַחְבְּשׁוּ אֶת הַכְּלָבִים וְאֶת הַחֲתוּלִים וּמוֹנְעִים אוֹתָם מְהִתְהַלֵּךְ בַּשְּׁוָקִים. וְכָל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר נִכְנָסִים לְבָתֵּי־הַמִּסְגָּד הַגְּדוֹלִים וְנוֹעֲלִים עֲלֵיהֶם אֶת הַשְּׁעָרִים, וְלֹא יוּכַל אָדָם מֵהֶם לַעֲבֹר בַּשּׁוּק וְלֹא לְהַשְׁקִיף דֶּרֶךְ חַלּוֹן. וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ, מַה סִּבַּת צָרָה זוֹ. וְאוּלָם, בְּנִי, הַלַּיְלָה אֲנִי שׁוֹאֵל מֵאִשְׁתִּי עַל דְּבַר הַסִּבָּה, שֶׁכֵּן מְיַלֶּדֶת הִיא וְנִכְנֶסֶת לְבָתֵּי הַגְּדוֹלִים, וְיוֹדַעַת עִנְיָנֶיהָ שֶׁל עִיר זוֹ, וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, תָּבוֹא אֵלַי לְמָחָר, וַאֲנִי מַגִּיד לְךָ מַה שֶׁהִגִּידָה לִי”. חָפַן מְלֹא חָפְנָיו מִן הַזָּהָב וְאָמַר: “אָבִי, טֹל זָהָב זֶה וּתְנֵהוּ לְאִשְׁתְּךָ, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה אִמִּי”. נָתַן לוֹ שֵׁנִי וְאָמַר לוֹ: “טֹל זֶה לְךָ”. אָמַר לוֹ הַסַּפָּר: “בְּנִי, שֵׁב בִּמְקוֹמְךָ, עַד שֶׁאֵלֵךְ אֶל אִשְׁתִּי וְאֶשְׁאַל מִפִּיהָ וְאָבִיא לְךָ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ”. הִנִּיחוֹ בַחֲנוּת וְהָלַךְ אֶל אִשְׁתּוֹ וְסִפֵּר לָהּ בְּעִנְיַן הָעֶלֶם וְאָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי שֶׁתַּגִּידִי לִי לַאֲמִתּוֹ עִנְיָנָהּ שֶׁל עִיר זוֹ, שֶׁאוֹדִיעַ לְבָחוּר סוֹחֵר זֶה, שֶׁהוּא לָהוּט לָדַעַת אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ בִּדְבַר עֹצֶר בְּנֵי אָדָם וְהַחַיּוֹת מֵהִמָּצֵא בַשְּׁוָקִים בִּשְׁעוֹת־הַבֹּקֶר שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁהוּא אוֹהֵב, וְהוּא אָצִיל וְנָדִיב. וּכְשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לוֹ תַגִּיעַ לָנוּ מִמֶּנּוּ טוֹבָה רַבָּה”. אָמְרָה לוֹ: "לֵךְ וְהָבֵא אוֹתוֹ, וֶאֱמֹר לוֹ: 'בֹּא דַבֵּר עִם אִמְּךָ, אִשְׁתִּי, שֶׁכֵּן שׁוֹלַחַת הִיא לְךָ שָׁלוֹם וְאוֹמֶרֶת לְךָ: “חֶפְצְךָ הָשְׁלַם”. הָלַךְ אֶל הַחֲנוּת וְרָאָה אֶת קַמַרֻ־אלזַּמָאן יוֹשֵׁב, מְצַפֶּה לוֹ. הִגִּיד לוֹ אֶת הַדָּבָר, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, בּוֹא אִתָּנוּ אֶל אִמְּךָ, אִשְׁתִּי, שֶׁכֵּן הִיא אוֹמֶרֶת לְךָ, שֶׁחֶפְצְךָ הָשְׁלַם”. לְקָחוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ. קִדְּמָה אוֹתוֹ בִּבְרָכָה לְבוֹאוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ. הוֹצִיא מֵאָה דִינָר וְנָתַן לָהּ וְאָמַר: “אִמִּי, הַגִּידִי לִי בִדְבַר אוֹתָהּ עַלְמָה, מִי הִיא?” אָמְרָה לוֹ: "בְּנִי, דַּע, שֶׁשֻּׂלְטָאן בָּצְרָה הִגִּיעָה אֵלָיו אֶבֶן יְקָרָה מֵאֵצֶל מֶלֶךְ הֹדּוּ, וּבִקֵּשׁ לְנָקְבָהּ. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת כָּל הָעוֹסְקִים בַּאֲבָנִים־טוֹבוֹת וְאָמַר לָהֶם: “רְצוֹנִי מִכֶּם שֶׁתִּנְקְבוּ לִי אֶבֶן־יְקָרָה זוֹ. וְזֶה שֶׁנּוֹקְבָהּ, הֲרֵי לוֹ עָלַי כָּל טוֹבָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ. וְאִם הוּא שׁוֹבְרָהּ, אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ”. פָּחֲדוּ וְאָמְרוּ: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, הֲרֵי אֶבֶן־יְקָרָה מְהִירָה לְהִשָּׁחֵת, וּמְעַט הוּא שֶׁיִּנְקְבוּהָ וְתֵצֵא בְשָׁלוֹם, שֶׁעַל־פִּי הָרֹב סֶדֶק בָּהֶן. אַל תָּטִיל עָלֵינוּ אֵפוֹא מַה שֶּׁלֹּא נוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ. וְהֲרֵי אָנוּ לֹא יַעֲלֶה בְיָדֵנוּ לִנְקֹב אֶבֶן־יְקָרָה זוֹ, וְאוּלָם הַשֵּׁיךְ שֶׁלָּנוּ מֻמְחֶה בָזֶה מֵאִתָּנוּ”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “וּמִי הַשֵּׁיךְ שֶׁלָּכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “הָאֻמָּן עֻבַּיְד. וְהוּא מֻמְחֶה יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ בְּאֻמָּנוּת זוֹ, וְאֶצְלוֹ הוֹן רַב וְלוֹ יְדִיעָה מְצֻיָּנָה. שְׁלַח אֵפוֹא אֵלָיו וְהָבֵא אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ וְצַו עָלָיו שֶׁיִּנְקֹב לְךָ אֶבֶן־טוֹבָה זוֹ”. שָׁלַח אֵלָיו וְצִוָּה עָלָיו לְנָקְבָהּ וְהִתְנָה עִמּוֹ אֶת הַתְּנַאי הַנִּזְכָּר. נְטָלָהּ וּנְקָבָהּ לְפִי רְצוֹן הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: “בַּקֵּשׁ מֵאִתִּי חֶסֶד, אֻמָּן”. אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמָן, תֵּן לִי שָׁהוּת עַד מָחָר”. וְהַסִּבָּה לְכָךְ הָיְתָה, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִוָּעֵץ בְּאִשְׁתּוֹ.
וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ אוֹתוֹ עַלְמָה שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ בְּתַהֲלוּכַת הַפְּאֵר. וְהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה. וּמֵעֹז אַהֲבָתוֹ לָהּ, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה כְּלוּם מִבְּלִי לְהִוָּעֵץ בָּהּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ בִּקֵּשׁ שָׁהוּת אֶת אִישׁ חַסְדּוֹ עַד שֶׁיִּוָּעֵץ בְּאִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁבָּא אֵלֶיהָ אָמַר לָהּ: “אֲנִי נִקַּבְתִּי לַמֶּלֶךְ אֶבֶן־טוֹבָה, וְנָתַן לִי רְשׁוּת לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ טוֹבָה מַה שֶׁאֲבַקֵּשׁ, וִימַלְּאֶנָה לִי. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שָׁהוּת עַד שֶׁאִוָּעֵץ בָּךְ. מַה אַתְּ רוֹצָה אֵפוֹא שֶׁאֲבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אָנוּ הֲרֵי מָמוֹן לָנוּ שֶׁגַּם הָאֵשׁ לֹא תְכַלֶּנּוּ. וְאוּלָם אִם אוֹהֵב אַתָּה אוֹתִי, בַּקֵּשׁ מִן הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּכְרִיז בִּרְחוֹבוֹת בָּצְרָה, שֶׁתּוֹשָׁבֶיהָ יכִנָּסְוּ לְבָתֵּי הַמִּסְגָּד בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, שְׁתֵּי שָׁעוֹת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְלֹא יִשָּׁאֵר בָּעִיר לֹא גָדוֹל וְלֹא קָטָן שֶׁלֹּא יִהְיוּ בַמִסְגָּד אוֹ בַבַּיִת, וְשֶׁיִּנְעֲלוּ עֲלֵיהֶם שַׁעֲרֵי בָתֵּי־הַמִּסְגָּד וְהַבָּתִּים, וְשֶׁיַּשְׁאִירוּ אֶת חֲנֻיּוֹת הָעִיר פְּתוּחוֹת, וַאֲנִי אֶרְכַּב עִם נַעֲרוֹתַי וְאֶעֱבֹר בָּעִיר וְלֹא יִרְאֵנִי אָדָם לֹא דֶרֶךְ חַלּוֹן וְלֹא דֶרֶךְ אֶשְׁנָב. וְכָל מִי שֶׁאֲנִי נִתְקֶלֶת בּוֹ בְּדַרְכִּי אֲנִי הוֹרֶגֶת אוֹתוֹ”. הָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ חֶסֶד זֶה, וְנָתַן לוֹ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ, וְהִכְרִיז בָּרְחוֹבוֹת…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ לְסוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶת חֶפְצוֹ, וְהִכְרִיז בֵּין תּוֹשָׁבֵי בָּצְרָה מַה שֶׁבִּקֵּשׁ, אָמְרוּ: “חוֹשְׁשִׁים אָנוּ לַסְּחוֹרוֹת מִפְּנֵי הַחֲתוּלִים וְהַכְּלָבִים”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְחָבְשָׁם בְּאוֹתוֹ יוֹם, עַד שֶׁיֵּצְאוּ בְּנֵי־אָדָם מִתְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה יוֹצֵאת בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי, שְׁתֵּי שָׁעוֹת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וְעוֹרֶכֶת תַּהֲלוּכַת פְּאֵר עִם נַעֲרוֹתֶיהָ בִּרְחוֹבוֹת בָּצְרָה, כְּשֶׁאֵין אָדָם יָכֹל לַעֲבֹר בַּשּׁוּק וְלֹא לְהַשְׁקִיף לֹא דֶרֶךְ אֶשְׁנָב וְלֹא דֶרֶךְ חַלּוֹן. וזוֹ הִיא הַסִּבָּה. וּכְבָר הוֹדַעְתִּיךָ בִּדְבַר הָעַלְמָה. וְאוּלָם, בְּנִי, כְּלוּם רְצוֹנְךָ לָדַעַת עִנְיָנָהּ אוֹ חֶפְצְךָ לְהִפָּגֵשׁ אִתָּהּ?" אָמַר לָהּ: “אִמִּי, רְצוֹנִי לְהִפָּגֵשׁ אִתָּהּ”. אָמְרָה לוֹ: “הַגֵּד לִי מָה אִתְּךָ מִסְּגֻלּוֹת הַיְּקָר הַמְפֹאָרוֹת?” אָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֶצְלִי מֵאַבְנֵי־הַיְקָר רַבּוֹת הַמְּחִיר אַרְבָּעָה סוּגִים. סוּג שֶׁכָּל אַחַת מִמֶּנּוּ מְחִירָהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְסוּג שֶׁמְּחִיר כָּל אַחַת מִמֶּנּוּ שְׁבַע מֵאוֹת דִּינָר, וְסוּג שֶׁכָּל אַחַת מִמֶּנּוּ מְחִירָהּ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת דִּינָר, וְסוּג שֶׁמְּחִיר כָּל אַחַת מִמֶּנּוּ אֶלֶף דִּינָר”. אָמְרָה לוֹ: “וּכְלוּם תִּתֵּן לְךָ נַפְשְׁךָ לְהוֹצִיא אַרְבַּע מֵהֶן?” אָמַר לָהּ: “נַפְשִׁי תִתֵּן לִי לְהוֹצִיא אֶת כֻּלָּן”. אָמְרָה לוֹ: “קוּם, בְּנִי מִבְּלִי שָׁהוּת וְהוֹצֵא מֵהֶן אֶבֶן־תַּשְׁבֵּץ שֶׁמְּחִירָהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר וּשְׁאַל לַחֲנֻיּוֹת שֶׁל הָאֻמָּן עֻבַּיְד שֵׁיךְ סוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת, וְלֵךְ אֵלָיו. וְתִמְצָא אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וְעָלָיו בְּגָדִים מְפֹאָרִים, וְתַחַת יָדוֹ הַפּוֹעֲלִים. תֵּן לוֹ שָׁלוֹם וְשֵׁב לְיַד הַחֲנוּת, וְהוֹצֵא אֶת אֶבֶן־הַתַּשְׁבֵּץ, וֶאֱמֹר לוֹ: ‘אֻמָּן, זוֹ שַׁבֵּץ אוֹתָהּ לִי בְתוֹךְ טַבַּעַת שֶׁל זָהָב. וְאַל תַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ גְּדוֹלָה, בְּעֵרֶךְ מִשְׁקָל7 אֶחָד לֹא יוֹתֵר, וַעֲשֵׂה אוֹתָהּ מַעֲשֵׂה־אֳמָן יָפֶה מְאֹד’. אַחַר־כָּךְ תֵּן לוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר, וְתֵן לַפּוֹעֲלִים לְכָל אֶחָד מֵהֶם דִּינָר, וְשֵׁב אֶצְלוֹ זְמַן מוּעָט וּתְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ. וּכְשֶׁיָּבוֹא אֵלֶיךָ קַבְּצָן מְבַקֵּשׁ נְדָבָה, תֵּן לוֹ דִינָר. וְהַרְאֵה נְדִיבוּת עַד אֲשֶׁר יִדְבַּק בְּךָ לְאַהֲבָה אוֹתְךָ. אַחַר־כָּךְ קוּם מֵאֶצְלוֹ וְלֵךְ לְבֵיתְךָ וְלוּן שָׁם. וּכְשֶׁתָּקוּם בַּבֹּקֶר הָבֵא אִתְּךָ מֵאָה דִינָר וְתֵן אוֹתָם לְאָבִיךָ, שֶׁעָנִי הוּא”. אָמַר לָהּ: “וְכָךְ יִהְיֶה”. יָצָא מֵאֶצְלָהּ וְהָלַךְ אֶל הַכָ’אן וְנָטַל אֶבֶן־תַּשְׁבֵּץ, חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר מְחִירָהּ וּמְגַּמַּת פָּנָיו אֶל שׁוּק סוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. שָׁאַל לַחֲנוּתוֹ שֶׁל הָאֻמָּן עֻבַּיְד שֵׁיךְ הַסּוֹחֲרִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהֶרְאוּ לוֹ עַל חֲנוּתוֹ, כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַחֲנוּת רָאָה אֶת שֵׁיךְ סוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, אִישׁ בַּעַל הַדְרָה וְעָלָיו בְּגָדִים מְפֹאָרִים, וְתַחַת יָדוֹ אַרְבָּעָה פוֹעֲלִים. אָמַר לָהֶם: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם, וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ. כְּשֶׁיָּשַׁב הוֹצִיא אֶת אֶבֶן־הַתַּשְׁבֵּץ וְאָמַר לוֹ: “אֻמָּן, רְצוֹנִי מִמְּךָ שֶׁתְּשַׁבֵּץ לִי אֶבֶן זוֹ בְּתוֹךְ טַבַּעַת שֶׁל זָהָב. וְאוּלָם עֲשֵׂה אוֹתָהּ בְּעֵרֶךְ מִשְׁקָל אֶחָד וְלֹא יוֹתֵר, וַעֲשֵׂה אוֹתָהּ מַעֲשֵׂה אֳמָן יָפֶה מְאֹד”. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיא לוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר, וְאָמַר לוֹ: “טֹל זֶה תְּמוּרַת פִּתּוּחָהּ, וְהַשָּׂכָר יִשָּׁאֵר”. נָתַן לְכָל פּוֹעֵל דִּינָר, וְאָהֲבוּ אוֹתוֹ הַפּוֹעֲלִים וְאָהַב אוֹתוֹ הָאֻמָּן עֻבַּיְד וְיָשַׁב לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ. וְהָיָה כָל מִי שֶׁהָיָה בָא אֵלָיו מִן הַקַבְּצָנִים, הָיָה נוֹתֵן לוֹ דִינָר, וְהִתְפַּלְּאוּ עַל נְדִיבוּתוֹ. וְהָיוּ לָאֻמָּן עֻבַּיְד כְּלֵי מְלָאכָה אֶצְלוֹ בַבַּיִת, כִּכְלֵי־הַמְּלָאכָה שֶׁבֶּחָנוּת. וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ, כְּשֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת דָּבָר מֻפְלָא הָיָה עוֹסֵק בָּזֶה בְּבֵיתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ הַפּוֹעֲלִים אֶת הָאֳמָנוּת הַמֻּפְלָאָה. וְהָיְתָה הָעַלְמָה אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת לְמוּלוֹ. וּכְשֶׁהָיְתָה הִיא לְמוּלוֹ וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ, הָיָה עוֹשֶׂה כָל דָּבָר מֻפְלָא בָּאֳמָנוּתוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הָיָה מַתְאִים אֶלָּא לִמְלָכִים. יָשַׁב עוֹשֶׂה בִמְלֶאכֶת טַבַּעַת זוֹ אֳמָנוּת נִפְלָאָה, בַבַּיִת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ אָמְרָה לוֹ: “מַה חֶפְצְךָ לַעֲשׂוֹת בְּאֶבֶן־תַּשְׁבֵּץ זוֹ?” אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹתָהּ בְּתוֹךְ טַבַּעַת זָהָב, שֶׁמְּחִירָהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. אָמְרָה לוֹ: “לְמִי?” אָמַר לָהּ: לְעֶלֶם סוֹחֵר יְפֵה הַמַּרְאֶה. עֵינַיִם לוֹ הַפּוֹצְעוֹת וּלְחָיַיִם אֵשׁ קוֹדְחוֹת, וּפֶה לוֹ כְּטַבַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה וּלְחָיָיו לְכַלָּנִיּוֹת אֲדֻמּוֹת יִדְמוּ דָמֹה, וּשְׂפָתַיִם כְּאַלְמֻגִּים אֲדֻמּוֹת, וְצַוָּאר לוֹ כְּצַוָּארֵי הַצְּבִיּוֹת. וְהוּא לָבָן מָשְׁקֶה אֹדֶם, נָאֶה וְנָעִים וְנָדִיב. כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה". הָיָה פַעַם מְתָאֵר לְפָנֶיהָ אֶת יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וּפַעַם מְתָאֵר לָהּ אֶת נְדִיבוּתוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ. וְלֹא פָסַק מִסַּפֵּר לָהּ עַל סְגֻלּוֹתָיו וַאֲצִילוּת תְּכוּנוֹתָיו, עַד שֶׁעוֹרֵר בָּהּ אַהֲבָה אֵלָיו. שֶׁכֵּן אֵין סַרְסוּר לַעֲבֵרָה יוֹתֵר מִגֶּבֶר הַמְסַפֵּר לְאִשְׁתּוֹ עַל דְּבַר יָפְיוֹ שֶׁל גֶּבֶר וְחִנּוֹ וְעָצְמַת נְדִיבוּתוֹ בְמָמוֹן. כְּשֶׁעָבְרוּ כִסּוּפֶיהָ עָלָיו עַל גְּדוֹתָם, אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם נִמְצָא בוֹ מַשֶּׁהוּ מִסְּגֻלּוֹתַי?” אָמַר לָהּ: “כָּל סְגֻלּוֹתַיִךְ כֻּלָּן בּוֹ וְדוֹמֶה הוּא לָךְ לְתֹאַר, וְיִתָּכֵן שֶׁגִּילוֹ בְעֵרֶךְ גִּילֵךְ. וְאִלּוּ לֹא חָשַׁשְׁתִּי לַחֲלִישׁוּת דַּעְתֵּךְ, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁיָּפֶה הוּא מִמֵּךְ אֶלֶף פְּעָמִים”. שָׁתְקָה, וְאוּלָם הִתְלַקְּחָה אֵשׁ אַהֲבָתוֹ בְלִבָּהּ. לֹא פָסַק צוֹרֵף־הַזָּהָב מִסַּפֵּר לָהּ, מוֹנֶה אֶת סְגֻלּוֹתָיו עַד שֶׁגָּמַר לְתַקֵּן אֶת הַטַּבַּעַת. הוֹשִׁיט אוֹתָהּ לָהּ וְלָבְשָׁה אוֹתוֹ, וְיָצָא לְפִי מִדַּת אֶצְבָּעָהּ. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, לִבִּי חָמַד טַבַּעַת זוֹ, וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת אֲנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי, וְלֹא אָסִיר אוֹתוֹ מֵאֶצְבָּעִי”. אָמַר לָהּ: “הַאֲרִיכִי רוּחֵךְ, שֶׁכֵּן בְּעָלֶיהָ נָדִיב, וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ לִקְנוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, וְאִם הוּא מוֹכְרָהּ לִי אֲנִי מֵבִיא אוֹתָהּ לָךְ. וְאִם יֵשׁ אֶצְלוֹ אֶבֶן שְׁנִיָּה אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָהּ לָךְ וּמְתַקֵּן טַבַּעַת כְּמוֹתָהּ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אָמַר לְאִשׁתּוֹ: “הַאֲרִיכִי רוּחֵךְ, שֶׁכֵּן בְּעָלֶיהָ שֶׁל טַבַּעַת זוֹ נָדִיב, וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ לִקְנוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, וְאִם הוּא מוֹכְרָהּ לִי, אֲנִי מֵבִיא אוֹתָהּ לָךְ. וְאִם יֵשׁ אֶצְלוֹ אֶבֶן שְׁנִיָּה אֲנִי קוֹנֶה8 אוֹתָהּ לָךְ וּמְתַקֵּן טַבַּעַת כְּמוֹתָהּ.” זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת וְאִשְׁתּוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקַמַרֻ־אלזַּאמָן, הִנֵּה לָן בִּמְעוֹנוֹ, וּכְשֶׁהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר, לָקַח עִמּוֹ מֵאָה דִינָר וּבָא אֶל הַזְּקֵנָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַסַּפָּר וְאָמַר לָהּ: “טְלִי מֵאָה דִינָר אֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “תֵּן אוֹתָן לְאָבִיךָ”. נְתָנָם לוֹ. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם עָשִׂיתָ כְפִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ?” אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: "קוּם עַכְשָׁו וּפְנֵה לְךָ וָלֵךְ אֶל שֵׁיךְ הַסּוֹחֲרִים בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת. וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן לְךָ אֶת הַטַּבַּעַת, שִׂים אוֹתָהּ בְרֹאשׁ אֶצְבָּעֲךָ וְהָסֵר אוֹתָהּ מַהֵר, וֶאֱמֹר לוֹ: “אֻמָּן הֶחְטֵאתָ אֶת הַמַּטָּרָה, שֶׁכֵּן עָלְתָה הַטַּבַּעַת צָרָה”. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לְךָ: “סוֹחֵר, כְּלוּם אֶשְׁבֹּר אוֹתָהּ וְאֶעֱשֶׂנָּה רְחָבָה יוֹתֵר?, אֱמֹר לוֹ: ‘אֵינִי זָקוּק לִשְׁבִירָתָהּ וְתִקּוּנָהּ שֵׁנִית. וְאוּלָם טְלֶנָּה וְתֵן אוֹתָהּ לְנַעֲרָה מִנַּעֲרוֹתֶיךָ’. וְהוֹצֵא לוֹ אֶבֶן שְׁנִיָּה שֶׁמְּחִירָהּ יַעֲלֶה לִשְׁבַע מֵאוֹת דִּינָר, וֶאֱמֹר לוֹ: “קַח אֶבֶן זוֹ וְתַקֵּן לִי בָהּ טַבַּעַת, שֶׁתְּהֵא יָפָה מִזּוֹ”, וְתִתֵּן לוֹ שְׁלשִׁים דִּינָר, וְתֵן לְכָל פּוֹעֵל שְׁנֵי דִינָרִים, וֶאֱמֹר לוֹ: “דִּינָרִים אֵלּוּ הֵם בְּעַד פִּתּוּחָהּ”. אַחַר־כָּךְ חֲזֹר לִמְעוֹנְךָ וְלִין שָׁם, וּבֹא אֵלַי בַבֹּקֶר וְעִמְּךָ מֵאָה דִינָר, וַאֲנִי מַשְׁלִימָה לְךָ אֶת הַתַּחְבּוּלָה”. הָלַךְ אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת. קִדְּמוֹ בִּבְרָכָה לְבוֹאוֹ. כְּשֶׁיָּשַׁב, אָמַר לוֹ: “כְּלוּם בִּצַּעְתָּ אֶת הַמְבֻקָּשׁ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”, וְהוֹצִיא לוֹ אֶת הַטַּבַּעַת. נְטָלָהּ וְשָׂם אוֹתָהּ בְּרֹאשׁ אֶצְבָּעוֹ, וְהֵסִיר אוֹתָהּ מְהֵרָה וְאָמַר לוֹ: “הֶחְטֵאתָ אֶת הַמַּטָּרָה אֻמָּן”. הִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ לוֹ וְאָמַר: “צָרָה הִיא עַל אֶצְבָּעִי”. אָמַר לוֹ: “סוֹחֵר, כְּלוּם אַרְחִיב אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ: “לָאו, וְאוּלָם טְלֶנָּה בְמַתְּנַת־טוֹבָה וְהַלְבֵּשׁ אוֹתָהּ אַחַת מִנַּעֲרוֹתֶיךָ, שֶׁמְּחִירָהּ פָּעוּט, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְאֵין צֹרֶךְ לִי לְתַקְּנָהּ שֵׁנִית”. הוֹצִיא לוֹ אֶבֶן־תַּשְׁבֵּץ שְׁנִיָּה שֶׁמְּחִירָהּ שְׁבַע־מֵאוֹת דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “תַּקֵּן לִי טַבַּעַת זוֹ”, וְנָתַן לוֹ שְׁלשִׁים דִּינָר וְנָתַן לְכָל פּוֹעֵל שְׁנֵי דִינָרִים. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, כְּשֶׁאֲתַקֵּן אֶת הַטַּבַּעַת אֶטֹּל שְׂכָרָהּ”. אָמַר לוֹ: “זֶהוּ תְּמוּרַת פִּתּוּחַ חוֹתָמָהּ. וְהַשָּׂכָר נִשְׁאָר אִתִּי”. הִנִּיחוֹ וְהָלַךְ לוֹ. נִפְתַּע הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת מִגֹּדֶל נְדִיבוּתוֹ שֶׁל קַמַרֻ־אלזַּמָאן, וְכֵן הַפּוֹעֲלִים. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת אֶל אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: "פְּלוֹנִית, לֹא רָאֲתָה עֵינִי נָדִיב יוֹתֵר מִבָּחוּר זֶה. וְאַתְּ מַזָּלֵךְ טוֹב, שֶׁכֵּן נָתַן לִי אֶת הַטַּבַּעַת בְּלִי מְחִיר, וְאָמַר לִי: “תְּנֶנָּה לְאַחַת נַעֲרוֹתֶיךָ”. סִפֵּר לָהּ אֶת הַסִּפּוּר וְאָמַר לָהּ: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁהַנַּעַר אֵינוֹ מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים, וְרַק מִבְּנֵי הַמְּלָכִים וְהַשֻּׂלְטָאנִים הוּא”. וְכָל מַה שֶּׁהָיָה מְשַׁבְּחוֹ, הָיְתָה הוֹלֶכֶת וּמִתּוֹסֶפֶת תְּשׁוּקָתָהּ אֵלָיו וְרִגְשׁוֹתֶיהָ וְאַהֲבָתָהּ הָעַזָּה לוֹ. לָבְשָׁה אֶת הַטַּבַּעַת, וְהַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־טוֹבוֹת מְתַקֵּן לוֹ אֶת הַשֵּׁנִית רְחָבָה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה בְּמִקְצָת. כְּשֶׁגָּמַר לְתַקְּנָהּ שָׂמָה אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעָהּ מִן הַטַּבַּעַת הָרִאשׁוֹנָה וְלִפְנִים, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, רְאֵה מַה יָּפוֹת שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת בְּאֶצְבָּעִי. מִתְאַוָּה הָיִיתִי שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת לִי”. אָמַר לָהּ: “הַאֲרִיכִי רוּחֵךְ, אֶפְשָׁר שֶׁאֲנִי קוֹנֶה לָךְ אֶת הַשְּׁנִיָּה”. לָן בַּלַּיְלָה וּכְשֶׁקָּם בַּבֹּקֶר, לָקַח אֶת הַטַּבַּעַת וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הַחֲנוּת.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקַמַרֻ־אלזַּמָאן, הִנֵּה קָם בַּבֹּקֶר וְשָׂם פָּנָיו וְהָלַךְ אֶל הַזְּקֵנָה, אֵשֶׁת הַסַּפָּר, וְנָתַן לָהּ מָאתַיִם דִּינָר. אָמְרָה לוֹ: “פְּנֵה וָלֵךְ אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן לְךָ אֶת הַטַּבַּעַת, שִׂים אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעֲךָ וְהָסֵר אוֹתָהּ מְהֵרָה ואֱמֹר: ‘הֶחְטֵאתָ אֶת הַמַּטָּרָה, אֻמָּן, הֲרֵי הַטַּבַּעַת רְחָבָה יוֹתֵר עַל הַמִּדָּה, וְאֻמָּן שֶׁכְּמוֹתְךָ הֲרֵי כְּשֶׁמֵּבִיא לוֹ שֶׁכְּמוֹתִי עֲבוֹדָה, צָרִיךְ הוּא לָקַחַת מִדָּה, וְאִלּוּ הָיִיתָ לוֹקֵחַ מִדַּת אֶצְבָּעִי, לֹא הָיִיתָ שׁוֹגֶה’. והוֹצֵא לוֹ אֶבֶן אַחֶרֶת שֶׁמְּחִירָהּ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת דִּינָר וֶאֱמֹר לוֹ: ‘קַח זֹאת וְתַקֵּן אוֹתָהּ לִי, וְתֵן טַבַּעַת זוֹ לְנַעֲרָה מִנַּעֲרוֹתֶיךָ’. אַחַר־כָּךְ תֵּן לוֹ אַרְבָּעִים דִּינָר, וְתֵן לְכָל פּוֹעֵל שְׁלשָׁה דִינָרִים, וֶאֱמֹר לוֹ: ‘זֶהוּ תְּמוּרַת פִּתּוּחַ הַחוֹתֶמֶת, וְאוּלָם שְׂכַר אֻמָּנוּתְךָ שָׁמוּר לְךָ אִתִּי’, וּרְאֵה מַה שֶׁיֹּאמַר לְךָ. אַחֲרֵי זֶה בּוֹא הֵנָּה וְעִמְּךָ שְׁלשׁ מֵאוֹת דִּינָר לְאָבִיךָ, שֶׁיִּסְתַּיַּע בָּזֶה בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ שֶׁאָדָם עָנִי הוּא”. אָמַר לָהּ “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרֵךְ אֶעֱשֶׂה”. פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. קִדֵּם אוֹתוֹ בִבְרָכָה לְבוֹאוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ. נָתַן לוֹ אֶת הַטַּבַּעַת. שָׂם אוֹתָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהֵסִיר אוֹתָהּ מַהֵר וְאָמַר לוֹ: “צָרִיךְ הוּא אֳמָן שֶׁכְּמוֹתְךָ, כְּשֶׁמֵּבִיא לוֹ שֶׁכְּמוֹתִי עֲבוֹדָה, שֶׁיִּקַּח מִדָּה, וְאִלּוּ הָיִיתָ לוֹקֵחַ מִדַּת אֶצְבָּעִי, לֹא הָיִיתָ שׁוֹגֶה. וְאוּלָם טֹל אוֹתָהּ וּתְנֶנָּה לְאַחַת נַעֲרוֹתֶיךָ”. הוצִיא אֶבֶן שֶׁמְּחִירָהּ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “טֹל זֹאת וַעֲשֵׂה אוֹתָהּ לִי טַבַּעַת לְפִי מִדַּת אֶצְבָּעִי”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וְעִמְּךָ הַצֶּדֶק”, וְלָקַח אֶת הַמִּדָּה. הוֹצִיא לוֹ אַרְבָּעִים דִּינָר וְאָמַר לוֹ: “קַח זֶה תְמוּרַת פִּתּוּחַ־הַחוֹתֶמֶת וּשְׂכַר אֻמָּנוּתְךָ שָׁמוּר לְךָ אִתִּי”. אמר לוֹ: “אֲדוֹנִי, כַמָּה שָׂכָר לָקַחְנוּ מִמְּךָ, אָכֵן מַרְבֶּה אַתָּה לְהֵיטִיב עִמִּי”. אָמַר לוֹ: “אֵין דָּבָר בָּזֶה”. שׂוֹחַח עִמּוֹ זְמַן מוּעָט וְהָיָה, בְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה קַבְּצָן עוֹבֵר, נוֹתֵן לוֹ דִּינָר. אַחַר־כָּךְ הִנִּיחוֹ וְהָלַךְ לוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת, הִנֵּה פָנָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “מַה נָּדִיב הוּא בָּחוּר זֶה הַסּוֹחֵר. לֹא רָאִיתִי לֹא אָצִיל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וְלֹא יָפֶה יוֹתֵר, וְלֹא מָתוֹק יוֹתֵר מִלְּשׁוֹנוֹ”. הִתְחִיל מְסַפֵּר לָהּ עַל סְגֻלּוֹתָיו וּנְדִיבוּתוֹ וּמַפְלִיא בְּשִׁבְחוֹ. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי חֲסַר־טַעַם. מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מַכִּיר תְּכוּנוֹת אֵלּוּ וְנָתַן לְךָ שְׁתֵּי טַבָּעוֹת יִקְרוֹת־הַמְּחִיר, מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁתַּזְמִינֵהוּ וְתַעֲשֶׂה לוֹ סְעוּדַת־אוֹרְחִים וְתִקְשֹׁר אִתּוֹ קִשְׁרֵי יְדִידוּת. וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה מֵאִתְּךָ יְדִידוּת זוֹ, וּבָא אֶל מְעוֹנְךָ, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁתַּשִּׂיג מִמֶּנּוּ טוֹבָה רַבָּה. וְאִם אֵין לִבְּךָ נוֹתֵן לְךָ לְבַזְבֵּז עָלָיו מָמוֹנְךָ בִּסְעוּדַת אוֹרְחִים, הַזְמֵן אוֹתוֹ וַאֲנִי עוֹשָׂה לוֹ סְעוּדַת־אוֹרְחִים מִשֶּׁלִּי”. אָמַר לָהּ: “כְּלוּם מַכִּירָה אַתְּ אוֹתִי שֶׁקַמְּצָן אֲנִי, עַד שֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה?” אָמְרָה לוֹ: “אֵין אַתָּה קַמְּצָן, וְאוּלָם חֲסַר־טַעַם אַתָּה. הַזְמֵן אוֹתוֹ אֵפוֹא הַלַּיְלָה, וְאַל תָּבוֹא בִלְעָדָיו. וְאִם מְסָרֵב הוּא, הַשְׁבִּיעֵהוּ בְגֵרוּשִׁין,9 וְהַפְצֵר בּוֹ”. אָמַר לָהּ: “עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי”. תִּקֵּן אֶת הַטַּבַּעַת וְיָשֵׁן, וְהִשְׁכִּים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שָׂם פָּנָיו אֶל הַחֲנוּת, וְיָשַׁב בָּה.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקַמַרֻ־אלזַּמָאן, הִנֵּה לָקַח שְׁלשׁ מֵאוֹת דִּינָר וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הַזְּקֵנָה, וְנָתַן אוֹתָם לְבַעְלָהּ. אָמְרָה לוֹ: “יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהוּא מַזְמִין אוֹתְךָ הַיּוֹם לְבֵיתוֹ. וּכְשֶׁהוּא מַזְמִין אוֹתְךָ וְאַתָּה מְבַלֶּה אֶצְלוֹ הַלַּיְלָה, הִנֵּה כָל מַה שֶׁיֶּאֱרַע לְךָ, הוֹדִיעֵנִי אוֹתוֹ בַבֹּקֶר, וְהָבֵא עִמְּךָ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָר וְתֵן אוֹתָם לְאָבִיךָ”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא”. וְהָיָה בְכָל פַּעַם שֶׁכָּלוּ לוֹ הַמָּעוֹת, מוֹכֵר מִן הָאֲבָנִים. פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. קָם לִקְרָאתוֹ וְקִבֵּל אוֹתוֹ בַחֲבִיקָה וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְקָשַׁר אִתּוֹ רֵעוּת. הוֹצִיא לוֹ אֶת הַטַּבַּעַת וְרָאָה אוֹתָהּ לְפִי מִדַּת אֶצְבָּעוֹ. אָמַר לוֹ: “יִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים בִרְכָתוֹ, אֲדוֹן הָאֳמָנִים, אָכֵן הַטַּבַּעַת מַתְאִימָה לְיָדִי וְאוּלָם אֵין אֶבֶן הַתַּשְׁבֵּץ כְּפִי רְצוֹנִי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַמַרֻ־אלזַּמָאן אָמַר לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת: “אָכֵן מְלֶאכֶת הַטַּבַּעַת מַתְאִימָה לְיָדִי. וְאוּלָם אֵין אֶבֶן־הַתַּשְׁבֵּץ כְּפִי רְצוֹנִי, שֶׁיָּפָה הֵימֶנָּה אֶצְלִי. קָחֶנָּה אֵפוֹא וְתֵן אוֹתָהּ לְאַחַת נַעֲרוֹתֶיךָ”. הוֹצִיא לוֹ מֵאָה דִינָר וְאָמַר לוֹ: “קַח שְׂכָרְךָ וְאַל תַּקְפִּיד עָלֵינוּ שֶׁהִטְרַחְנוּךָ”. אָמַר לוֹ: “סוֹחֵר, הֲרֵי מַה שֶּׁטָּרַחְנוּ בוֹ, כְּבָר נָתַתָּ לָנוּ. וְהִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלֵינוּ בְּמַשֶּׁהוּ רָב. וְאָכֵן לִבִּי דָבֵק בְּאַהֲבָתְךָ וְאֵינִי יָכֹל לְהִפָּרֵד מֵאִתְּךָ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתִּהְיֶה אוֹרְחִי הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְתַעֲשֶׂה לִי נַחַת־רוּחַ”. אָמַר לוֹ: “יְהִי כֵן. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לַכָ’אן לְצַוּוֹת עַל אֲנָשַׁי וּלְהוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁאֵינִי לָן הַלַּיְלָה בַּכָ’אן שֶׁלֹּא יְצַפּוּ לִי”. אָמַר לוֹ: “בְּאֵיזֶה כָ’אן אַתָּה מִתְאַכְסֵן?” אָמַר לוֹ: “בְּכָ’אן פְּלוֹנִי”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם אָבוֹא אֵלֶיךָ לְשָׁם”. אָמַר לוֹ: “יְהִי כֵן”. פָּנָה הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְהָלַךְ אֶל הַכָ’אן לִפְנֵי שְׁקִיעַת־הַחַמָּה, מֵחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי כַעַס אִשְׁתּוֹ עָלָיו אִם יִכָּנֵס לַבַּיִת בִּלְעָדָיו. לְקָחוֹ וְהִכְנִיס אוֹתוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְיָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם בְּתוֹךְ אוּלָם שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. וּכְבָר רָאֲתָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס, וְנִתְפַּתְּתָה אַחֲרָיו. הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים עַד לִשְׁעַת סְעוּדַת־הָעֶרֶב וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ שְׁנֵיהֶם. אַחֲרֵי זֶה הוּבָא הַקָּפֶה וְהַמַּשְׁקָאוֹת. לֹא פָסַק מִשִּׂיחַת־רֵעִים עִמּוֹ עַד לִשְׁעַת סְעוּדַת־הָעֶרֶב. הִתְפַּלְּלוּ שְׁנֵיהֶם הַתְּפִלָּה כַּחוֹבָה, וְנִכְנְסָה אֲלֵיהֶם נַעֲרָה וְעִמָּהּ שְׁנֵי סְפָלִים מִן הַמַּשְׁקֶה. כְּשֶׁשָּׁתוּ תָּקְפָה אוֹתָם שֵׁנָה וְנִרְדְּמוּ. בָּאָה הַגְּבִירָה וְרָאֲתָה אֶת שְׁנֵיהֶם יְשֵׁנִים. הִסְתַּכְּלָה בִפְנֵי קַמַרֻ־אלזַּמָאן, וְנִטְּלָה דַּעְתָּהּ מֵחִנּוֹ וְאָמְרָה: “כֵּיצַד זֶה יִישַׁן הָאוֹהֵב אֶת הַיָּפוֹת?” הָפְכָה אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ וְרָכְבָה עַל חָזֵהוּ. וּמֵעָצְמַת הִתְרַגְּשׁוּת מִתּוֹךְ כִּסּוּפֶיהָ, הֶעְתִּירָה עַל לְחָיָיו עֲתֶרֶת נְשִׁיקוֹת, עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עִקְּבוֹתֵיהֶם עַל לְחָיָיו. וְגָבְרָה אַדְמוּמִיתָן, וְהִזְהִיר הָעוֹר מֵעַל לְעֶצֶם לֶחְיוֹ. יָרְדָה עַל שְׂפָתָיו מוֹצֶצֶת אוֹתָן, וְלֹא פָסְקָה מִלִּמְצֹץ שְׂפָתָיו עַד שֶׁיָּצָא דָם מִפִּיהָ. וְעִם כָּל זֶה לֹא כָבְתָה אִשָּׁהּ וְלֹא הָרְוָה צִמְאוֹנָהּ. וְלֹא פָסְקָה מֵהִתְעַסֵּק אִתּוֹ בִּנְשֹׁק וַחֲרֹק וְלִפּוּף שׁוֹק בְּשׁוֹק, עַד שֶׁזָּרַח מִצְחוֹ שֶׁל בֹּקֶר וְהֵאִיר, וְחָדַר הַשַּׁחַר וְהִזְהִיר. אַחַר־כָּךְ הִנִּיחָה בְכִיסוֹ אַרְבַּע קֻבִּיּוֹת שֶׁל עֶצֶם וְעָזְבָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה לָהּ. אַחַר־כָּךְ שָׁלְחָה אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁלָּהּ עִם מַשֶּׁהוּ מֵעֵין טַבַּק־הֲרָחָה, וְשָׂמָה אוֹתוֹ בִּנְחִירֵי שְׁנֵיהֶם וְהִתְעַטְּשׁוּ וְהִתְעוֹרְרוּ. אָמְרָה לָהֶם הַנַּעֲרָה: “דְּעוּ, אֲדוֹנַי, שֶׁהַתְּפִלָּה חוֹבָה. קוּמוּ אֵפוֹא לִתְפִלַּת הַשַּׁחַר”. הֵבִיאָה לָהֶם אַגָּן וְקֻמְקוּם אָמַר קַמַרֻ־אלזַּמָאן: “אֻמָּן, כְּבָר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, וְהִפְלַגְנוּ בְּשֵׁנָה יֶתֶר עַל הַמִּדָּה”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת לַסּוֹחֵר: “יְדִידִי, הַשֵּׁנָה בְאוּלָם זֶה כְּבֵדָה הִיא. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי יָשֵׁן בּוֹ, יִקְרֶה לִי כַדָּבָר הַזֶּה”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ”. הִתְחִיל קַמַרֻ־אלזַּמָאן לִרְחֹץ לַתְּפִלָּה כַּדָּת. וּכְשֶׁשָּׂם אֶת הַמַּיִם עַל פָּנָיו, צָרְבוּ אֶת לְחָיָיו וּשְׂפָתָיו. אָמַר: “פְּלָאוֹת. אִם אֲוִירוֹ שֶׁל אוּלָם זֶה כָּבֵד וְשָׁקַעְנוּ בְשֵׁנָה, מָה עִנְיָן זֶה שֶׁלְּחָיַי וּשְׂפָתַי בּוֹעֲרוֹת?” הוֹסִיף וְאָמַר: “אֻמָּן, לְחָיַי וּשְׂפָתַי בּוֹעֲרוֹת”. אָמַר לוֹ: “חוֹשֵׁבְנִי שֶׁמֵּעֲקִיצַת יַתּוּשִׁים הוּא”. אָמַר לוֹ: “פְּלָאוֹת. כְּלוּם יִקְרֶה לְךָ בּוֹ כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לִי?” אָמַר לוֹ: “לֹא”. וְאוּלָם כְּשֶׁמִּזְדַּמֵּן אֶצְלִי אוֹרֵחַ כְּמוֹתְךָ, הוּא קָם בַּבֹּקֶר וּמִתְאוֹנֵן עַל עֲקִיצַת יַתּוּשִׁים. וְאֵין הוּא כָךְ אֶלָּא כְּשֶׁהָאוֹרֵחַ הוּא כָּמוֹךָ בְּלִי חֲתִימַת זָקָן. וְאוּלָם כְּשֶׁבַּעַל־זָקָן הוּא לֹא יָעוּטוּ עָלָיו הַיַּתּוּשִׁים. וְלֹא הֵגֵן עָלַי מִפְּנֵי הַיַּתּוּשִׁים אֶלָּא זְקָנִי, כְּאִלּוּ אֵין הַיַּתּוּשִׁים חוֹשְׁקִים בְּבַעֲלֵי זָקָן”. אַמר לוֹ: “צָדַקְתָּ”. הֵבִיאָה לָהֶם הַנַּעֲרָה אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר וְסָעֲדוּ וְיָצְאוּ. הָלַךְ קַמַרֻ־אלזַּמָאן אֶל הַזְּקֵנָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אָמְרָה לוֹ: “רוֹאָה אֲנִי עִקְּבוֹת הַאשֶׁר עַל פָּנֶיךָ. הַגֵּד לִי אֵפוֹא, מַה שֶּׁמָּצָא אוֹתְךָ”. אָמַר לָהּ: “לֹא מְצָאַנִי כְלוּם. אֲנִי רַק סָעַדְתִּי אֲרוּחַת־הָעֶרֶב, אֲנִי וּבַעַל־הַבַּיִת בְּתוֹךְ אוּלָם וְהִתְפַּלַּלְנוּ תְפִלַּת הָעֶרֶב. אַחַר־כָּךְ יָשַנּוּ, וְלֹא הִתְעוֹרַרְנוּ אֶלָּא בַבֹּקֶר. צָחֲקָה וְאָמְרָה: “וּמַה סִּימָנִים אֵלֶּה שֶׁבִּלְחָיֶיךָ וּבִשְׂפָתֶיךָ?” אָמַר לָהּ: “יַתּוּשֵׁי הָאוּלָם עָשׂוּ בִי מַעֲשֶׂה זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ. אַךְ כְּלוּם אֵרַע לְבַעַל־הַבַּיִת כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְךָ?” אָמַר לָהּ: “לָאו. וְאוּלָם הוּא הִגִּיד לִי שֶׁיַּתּוּשֵׁי אוֹתוֹ אוּלָם אֵינָם מְצִיקִים לְבַעֲלֵי־זָקָן, וְאֵינָם עָטִים אֶלָּא עַל מִי שֶׁלֹּא צָמְחָה לוֹ חֲתִימַת זָקָן. וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּמְצָא אֶצְלוֹ אוֹרֵחַ, הֲרֵי אִם לֹא צָמְחָה לוֹ חֲתִימַת זָקָן יָקוּם בַּבֹּקֶר וְיִתְאוֹנֵן עַל עֲקִיצַת הַיַּתּוּשִׁים. אַךְ אִם בַּעַל זָקָן הוּא לֹא יִקְרֶה לוֹ כְלוּם מִזֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ. אַךְ כְּלוּם רָאִיתָ מַשֶּׁהוּ מִלְבַד זֶה?” אָמַר לָהּ: “מָצָאתִי בְכִיסִי אַרְבַּע קֻבִּיּוֹת שֶׁל עֶצֶם”. אָמְרָה לוֹ: “הַרְאֵה לִי אוֹתָן”. נָתַן אוֹתָן לָהּ. נָטְלָה אוֹתָן וְצָחֲקָה וְאָמְרָה: “הֲרֵי חֲשׁוּקָתְךָ שָׂמָה קֻבִּיּוֹת אֵלּוּ בְכִיסְךָ”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמְרָה לוֹ: “אוֹמֶרֶת הִיא בְרֶמֶז, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ אוֹהֵב, לֹא הָיִיתָ יָשֵׁן. שֶׁכֵּן זֶה הָאוֹהֵב לֹא יִישַׁן. וְאוּלָם אַתָּה הִנְּךָ תִינוֹק עֲדַיִן וְלֹא מַתְאִים לְךָ אֶלָּא לְשַׂחֵק בְּקֻבִּיּוֹת אֵלּוּ, וּמָה הֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי כָךְ לֶאֱהֹב אֶת הַיָּפוֹת?” וּכְבָר בָּאָה אֵלֶיךָ בַלַּיְלָה, וּמָצְאָה אוֹתְךָ יָשֵׁן. וְחָתְכָה אֶת לְחָיֶיךָ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת בִּנְשִׁיקָה, וְהִנִּיחָה לְךָ סִימָן זֶה. וְאוּלָם אֵין רַב לָהּ בָּזֶה מִמְּךָ, לֹא, אֵין סָפֵק שֶׁתִּשְׁלַח אֵלֶיךָ אֶת בַּעְלָהּ וְיַזְמִין אוֹתְךָ לַלַּיְלָה הַזֶּה. וּכְשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ עִמּוֹ אַל תִּישַׁן עַד מְהֵרָה. וְהָבֵא עִמְּךָ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר וּבֹא אֵלַי מָחָר וְהַגֵּד לִי מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֶיךָ, וַאֲנִי מַשְׁלִימָה לְךָ אֶת הַתַּחְבּוּלָה”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”, וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הַכָאן.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֵשֶׁת הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, הִנֵּה אָמְרָה לְבַעְלָהּ: “כְּלוּם הָלַךְ הָאוֹרֵחַ?” אָמַר לָהּ: “הֵן. וְאוּלָם, פְּלוֹנִית, הַיַּתּוֹשִׁים פָּגְעוּ בוֹ הַלַּיְלָה וְחָתְכוּ אֶת לְחָיָיו חֲתִיכוֹת, וַאֲנִי הִתְבַּיַּשְׁתִּי בְפָנָיו”. אָמְרָה לוֹ: “זֶהוּ מִנְהָגָם שֶׁל הַיַּתּוֹשִׁים שֶׁל הָאוּלָם שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין הֵם חוֹשְׁקִים אֶלָּא בְזֶה שֶׁלֹּא צָמְחָה לוֹ חֲתִימַת זָקָן. וְאוּלָם הַזְמֵן אוֹתוֹ לַלַּיְלָה הַבָּא”. פָּנָה וְהָלַךְ אֵלָיו אֶל הַכָ’אן שֶׁהוּא בוֹ וְהִזְמִינוֹ וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הָאוּלָם. אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְפַּלְּלוּ תְפִלַּת עַרְבִית, וְנִכְנְסָה הַנַּעֲרָה וְנָתְנָה לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם סֵפֶל מַשְׁקֶה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה נִכְנְסָה וְנָתְנָה לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם סֵפֶל מַשְׁקֶה. שָׁתוּ וְיָשְׁנוּ. בָּאָה הַגְּבִירָה וְאָמְרָה לוֹ: “בַּר־תְּלִיָּה, תִּישַׁן וְתִתְיַמֵּר שֶׁאוֹהֵב אַתָּה? הָאוֹהֵב לֹא יִישַׁן”. רָכְבָה עַל חָזֵהוּ. לֹא פָסְקָה מֵהַעְתִּיר עָלָיו נְשִׁיקוֹת וּנְשִׁיכוֹת וּמְצִיצוֹת וַאֲהָבִים עַד לַבֹּקֶר. אַחַר־כָּךְ שָׂמָה לוֹ בְכִיסוֹ סַכִּין וְשָׁלְחָה אֶת נַעֲרָתָה בִּשְׁעַת הַבֹּקֶר, וְעוֹרְרָה אוֹתָם. כְּשֶׁלְּחָיָיו לוֹהֲטוֹת אֵשׁ מֵרֹב אֹדֶם. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “אֶפְשָׁר שֶׁהַיַּתּוּשִׁים הֵצִיקוּ לְךָ?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. שֶׁכֵּן אַחֲרֵי שֶׁיָּדַע אֶת הַנְּקֻדָּה הִנִּיחַ אֶת הַתְּלוּנָה. אַחַר־כָּךְ רָאָה אֶת הַסַּכִּין בְּכִיסוֹ וְשָׁתַק. אַחֲרֵי שֶׁאָכַל אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר וְשָׁתָה אֶת הַקָּפֶה, יָצָא מֵאֵצֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַכָ’אן וְנָטַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְהָלַךְ אֶל הַזְּקֵנָה וְהִגִּיד לָהּ מַה שֶּׁרָאָה. אָמַר לָהּ: “יָשַׁנְתִּי בְעַל כָּרְחִי. וּכְשֶקַּמְתִּי בַבֹּקֶר לֹא רָאִיתִי כְלוּם מִלְּבַד סַכִּין בְּכִיסִי”. אָמְרָה לוֹ: “אֱלֹהִים יָגֵן עָלֶיךָ מִפָּנֶיהָ בַּלַּיְלָה הַבָּא. שֶׁכֵּן אוֹמֶרֶת הִיא לְךָ: ‘אִם שׁוּב פַּעַם אַתָּה יָשֵׁן, אֲנִי שׁוֹחֶטֶת אוֹתְךָ’. הַלַּיְלָה תְּהֵא שׁוּב אוֹרֵחַ אֶצְלָם, וְאִם אַתָּה יָשֵׁן, שׁוֹחֶטֶת הִיא אוֹתְךָ מִצַּוָּארְךָ”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד יֵשׁ לִנְהֹג?” אָמְרָה לוֹ: “הַגֵּד לִי מַה הוּא שֶׁאַתָּה אוֹכְלוֹ וּמַה הוּא שֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה שָׁם לִפְנֵי הַשֵּׁנָה?” אָמַר לָהּ: סוֹעֲדִים אָנוּ סְעוּדַת הָעֶרֶב כְּדַרְכָּם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם. אַחַר־כָּךְ נִכְנֶסֶת אֵלֵינוּ נַעֲרָה, אַחֲרֵי תְּפִלַּת־הָעֶרֶב, וְנוֹתֶנֶת לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ סֵפֶל מַשְׁקֶה. וּכְשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה אֶת סִפְלִי, אֲנִי נִרְדָּם וְאֵינִי מֵקִיץ אֶלָּא בַבֹּקֶר”. אָמְרָה לוֹ: “הַפֻּרְעָנוּת בַּסֵּפֶל הִיא. טֹל אוֹתוֹ מִיָּדָהּ וְאַל תִּשְׁתֶּה אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה אֲדוֹנֶיהָ וְיֵרָדֵם. וּכְשֶׁהַנַּעֲרָה נוֹתֶנֶת אוֹתוֹ לְךָ, אֱמֹר לָהּ: “הַשְׁקִינִי מַיִם”. וּכְשֶׁהִיא, הוֹלֶכֶת לְהָבִיא לְךָ כַּד הַמַּיִם, הָרֵק אֶת הַסֵּפֶל מֵאַחֲרֵי הַכַּר וְהַעֲמֵד פָּנִים כְּיָשֵׁן. וּכְשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ עִם כַּד־הַמַּיִם, תְּדַמֶּה שֶׁנִּרְדַּמְתָּ אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתִיתָ אֶת הַסֵּפֶל וְתֵלֵךְ לָהּ מֵאֶצְלְךָ. וְאַחֲרֵי שָׁעָה מֻעָטָה יִתְבָּרֵר לְךָ הַמַּצָּב. וְהִזָּהֵר וְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא תָּסּוּר מִדְּבָרַי אֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אוֹתְךָ”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הַכָ’אן.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, הִנֵּה אָמְרָה לְבַעְלָהּ: “כִּבּוּד הָאוֹרְחִים שְׁלשָׁה לֵילוֹת. הַזְמֵן אוֹתוֹ אֵפוֹא פַּעַם שְׁלִישִׁית”. פָּנָה אֵלָיו וְהִזְמִינוֹ וּלְקָחוֹ וְהִכְנִיסוֹ לָאוּלָם, אַחֲרֵי שֶׁסָעֲדוּ סְעוּדַת־הָעֶרֶב וְהִתְפַּלְּלוּ, וְהִנֵּה הַנַּעֲרַה נִכְנֶסֶת, וְנָתְנָה לְכָל אֶחָד סֵפֶל. שָׁתָה אֲדוֹנָהּ וְנִרְדָּם. וְאוּלָם קַמַרֻ־אלזַּמָאן לֹא שָׁתָה. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “כְּלוּם לֹא תִשְׁתֶּה, אֲדוֹנִי?” אָמַר לָהּ: “צָמֵא אֲנִי. הָבִיאִי אֶת כַּד הַמַּיִם”. הָלְכָה לְהָבִיא אֵלָיו אֶת כַּד הַמַּיִם. הֵרִיק אֶת הַסֵּפֶל מֵאֲחוֹרֵי הַכַּר וְיָשֵׁן. כְּשֶׁחָזְרָה הַנַּעֲרָה רָאֲתָה אוֹתוֹ יָשֵׁן, וְהוֹדִיעָה הַדָּבָר לִגְבִרְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: “כְּשֶׁשָּׁתָה אֶת הַסֵּפֶל נִרְדָּם”. אָמְרָה הַגְּבִירָה בְלִבָּהּ: “מוֹתוֹ טוֹב מֵחַיָּיו”. נָטְלָה סַכִּין חַדָּה וְנִכְנְסָה אֵלָיו, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “זֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים וְאַתָּה אֵינְךָ נוֹתֵן דַּעְתְּךָ לָרֶמֶז, טִפֵּשׁ. עַכְשָׁו אֲנִי מְרַטֶּשֶׁת אֶת בִּטְנְךָ”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֵלָיו, וּבְיָדָהּ הַסַּכִּין, פָּקַח אֶת עֵינָיו וְקָם צוֹחֵק. אָמְרָה לוֹ: “לֹא הֲבִינוֹתָ רֶמֶז זֶה בִּתְבוּנָתְךָ, אֶלָּא עַל־יְדֵי הַדְרָכַת בַּעַל עָרְמָה. הַגֵּד לִי אֵפוֹא, מִנַּיִן לְךָ יְדִיעָה זוֹ?” אָמַר לָהּ: “מִזְּקֵנָה אַחַת, וְאֵרַע לִי עִמָּהּ כָּךְ וְכָךְ”. וְהִגִּיד לָהּ אֶת הָעִנְיָן. אָמְרָה לוֹ: “לְמָחָר כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא מִכָּאן, לֵךְ אֶל הַזְּקֵנָה וֶאֱמֹר לָהּ: “כְּלוּם נִשְאַר אִתָּךְ מִן הַתַּחְבּוּלָה יֶתֶר עַל כָּךְ?” וּכְשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לְךָ: “אִתִּי”, אֱמֹר לָהּ: “הִשְׁתַּדְּלִי לְהִתְקַשֶּׁר עִמָּהּ בְּכָל מַאֲמָץ”. אַךְ אִם תֹּאמַר: “אֵין לִי יְכֹלֶת, וְזֶהוּ הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁאִתִּי”, הוֹצֵא אוֹתָהּ מִדַּעְתְּךָ. וּלְמָחָר בַּלַּיְלָה יָבוֹא בַעְלִי וְיַזְמִין אוֹתְךָ, וְתָבוֹא עִמּוֹ ותוֹדִיעֵנִי, שֶׁאֵדַע לְסַדֵּר אֶת שְׁאֵרִית הַדָּבָר”. אָמַר לָהּ: “כֵּן יִהְיֶה”. בִּלָּה אִתָּהּ שְׁאֵרִית הַלַּיְלָה בְּחִבּוּק וְגִפּוּף, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִלַּת הַיַּחַס כַּהֲלָכָה וְקָשַׁר אֶת מִשְׁפַּט־הַקֶּשֶׁר בַּקָּשׁוּר לוֹ, בְּעוֹד בַּעְלָהּ כְּחָסֵר הַנּוּן לִפְנֵי הַסְּמִיכוּת10 וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד הַבֹּקֶר. אָמְרָה לוֹ: “לֹא רַב לִי מִמְּךָ לֹא לַיְלָה וְלֹא יוֹם וְלֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שָׁנָה. מְגַמַּת חֶפְצִי הוּא לְהִשָּׁאֵר אִתְּךָ כָּל מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לִי בַחַיִּים. וְאוּלָם הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, עַד שֶׁאֶזֹּם לְךָ עַל בַּעְלִי מְזִמָּה, אֲשֶׁר תָּבִיא בִּמְבוּכָה כָל בַּעַל תְּבוּנוֹת, וְנַשִּׂיג בָּהּ אֶת חֶפְצֵנוּ. מַכְנִיסָה אֲנִי בְלִבּוֹ הִסּוּס עַד שֶׁיְּגָרְשֵׁנִי, וְאֶנָּשֵׂא לְךָ וְאֵלֵךְ אִתְּךָ לְאַרְצְךָ, וְאַעֲבִיר אֶת כָּל הוֹנוֹ וְאוֹצְרוֹתָיו אֶצְלְךָ וְאֶחְבֹּל לְךָ תַּחְבּוּלָה לְהַחֲרִיב חַצְרוֹתָיו וְלִמְחוֹת עִקְּבוֹתָיו, וְאוּלָם שְׁמַע לִדְבָרַי וּמַלֵּא מִצְוָתִי לְכָל אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ וְאַל תַּמְרֶה אֶת פִּי”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא, וְלֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךְ”. אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֶל הַכָ’אן. וּכְשֶׁיָּבוֹא בַּעְלִי וְיַזְמִין אוֹתְךָ, אֱמֹר לוֹ: ‘אָחִי, בֶּן־אָדָם נוֹפֵל לְמַשָּׂא. וּכְשֶׁהוּא מַרְבֶּה לָצֵאת וּלְהִכָּנֵס תְּכוּפוֹת, יִבְחַל בּוֹ הַנָּדִיב כַּקַּמְּצָן. וְכֵיצַד זֶה אָבוֹא אֶצְלְךָ כָל לַיְלָה וְאִישַׁן אֲנִי וְאַתָּה בָּאוּלָם. וְאִם אָמְנָם לֹא תִכְעַס אַתָּה עָלַי, הֲרֵי יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁנְּשׁוֹתֶיךָ תִּכְעַסְנָה עָלַי, בִּגְלַל הֵעָדֶרְךָ מֵהֶן. וְאִם רְצוֹנְךָ בְּרֵעוּת אִתִּי, קַח לִי בַּיִת לְצַד בֵּיתְךָ, וּתְהֵא אַתָּה פַּעַם מְבַלֶּה אֶצְלִי הַלַּיְלָה עַד לִשְׁעַת הַשֵּׁנָה, וַאֲנִי מְבַלֶּה פַעַם אֶצְלְךָ עַד לִשְׁעַת הַשֵּׁנָה וְאֵלֵךְ לִי אֶל מְעוֹנִי, וְאַתָּה תִכָּנֵס אֶל נְשׁוֹתֶיךָ. וְזוּ דֶרֶךְ טוֹבָה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁתֵּעָצֵר מִבּוֹא אֶל נְשׁוֹתֶיךָ כָּל הַלֵּילוֹת’. וְאָז יָבוֹא אֵלַי אַחֲרֵי־זֶה וְיִוָּעֵץ בִּי, וַאֲנִי אֲיָעֵץ אוֹתוֹ, שֶׁיוֹצִיא אֶת שְׁכֵנֵנוּ, שֶׁכֵּן הַבַּיִת שֶׁהוּא גָּר בּוֹ בֵּיתֵנוּ הוּא, וְהַשָּׁכֵן גָּר בּוֹ בְּשָׂכָר וּכְשֶׁאַתָּה תָבוֹא לַבַּיִת יָקֵל עָלֵינוּ אֱלֹהִים אֶת שְׁאֵרִית תִּכְנוּנֵנוּ”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ: “עַכְשָׁו לֵךְ וַעֲשֵׂה כְפִי שֶׁצִּוִּיתִיךָ.” אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. הִנִּיחָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה, וְהוּא עוֹשֶׂה עַצְמוֹ יָשֵׁן. אַחֲרֵי זְמָן בָּאָה הַנַּעֲרָה וְעוֹרְרָה אוֹתָם. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אָמַר: “סוֹחֵר, אֶפְשָׁר הֵצִיקוּ לְךָ הַיַּתּוֹשִׁים?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁהִסְכַּנְתָּ לָהֶם”. סָעֲדוּ סְעוּדַת־הַבֹּקֶר וְשָׁתוּ קָפֶה וְיָצְאוּ לְעִסְקֵיהֶם, וּפָנָה קַמַרֻ־אלזַּמָאן וְהָלַךְ אֶל הַזְּקֵנָה וְהוֹדִיעַ לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁבָּא קַמַרֻ־אלזָּמָאן אֶל הַזְּקֵנָה, סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע, וְאָמַר לָהּ: “כָּךְ וְכָךְ אָמְרָה לִי, וְאָמַרְתִּי לָהּ כָּךְ וְכָךְ. כְּלוּם אִתָּךְ יוֹתֵר מִתִּכְנוּן זֶה, שֶׁתּוֹבִילִינִי בוֹ לְהִתְאַחֵד אִתָּהּ בְּפֻמְבִּי?” אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, כָּאן בָּא הַקֵּץ לְתִכְנוּנִי, וְכָלְתָה תַחְבּוּלָתִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָזַב אוֹתָהּ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הַכָ’אן. לְמָחֳרַת פָּנָה וּבָא אֵלָיו הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לְעֵת עֶרֶב וְהִזְמִינוֹ. אָמַר לוֹ: “לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֵלֵךְ עִמְּךָ”. אָמַר לוֹ: “לָמָּה זֶה? וַהֲרֵי אֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְלֹא אוּכַל עוֹד לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתָּבוֹא עִמִּי”. אָמַר לוֹ: “אִם רְצוֹנְךָ לְהַמְשִׁיךְ בָּרֵעוּת עִמִּי, וּלְקַיֵּם הַיְדִידוּת בֵּינִי וּבֵינְךָ, הֲרֵי קַח לִי בַּיִת לְיַד בֵּיתְךָ וּכְשֶׁאַתָּה רוֹצֶה אַתָּה מְבַלֶּה אֶת הָעֶרֶב אֶצְלִי, וַאֲנִי מְבַלֶּה הָעֶרֶב אֶצְלְךָ. וּבִשְׁעַת הַשֵּׁנָה הוֹלֵךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְבֵיתוֹ לִישֹׁן בּוֹ”. אָמַר לוֹ: “הִנֵּה אֶצְלִי לְיַד בֵּיתִי בַּיִת, וְהוּא רְכוּשִׁי. בֹּא אִתִּי הַלַּיְלָה, וּלְמָחָר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתוֹ לְךָ”. הָלַךְ עִמּוֹ, אָכְלוּ סְעוּדַת הָעֶרֶב וְהִתְפַּלְּלוּ, שָׁתָה בַּעְלָהּ אֶת הַסֵּפֶל שֶׁמַּשְׁקֶה הַשֵּׁנָה בְתוֹכוֹ וְנִרְדַּם. וְסִפְלוֹ שֶׁל קַמַרֻ־אלזַּמָאן לֹא הָיְתָה מִרְמָה בְּתוֹכוֹ וְשָתָה אוֹתוֹ וְלֹא נִרְדַּם. בָּאָה אֵלָיו וְיָשְׁבָה לְיָדוֹ וְשׂוֹחֲחָה אוֹתוֹ עַד לַבֹּקֶר, כְּשֶׁבַּעְלָהּ מֻטָּל כְּמֵת. כְּשֶׁהִתְפַּקַּח מִן הַשֵּׁנָה כְּמִנְהָגוֹ, שָׁלַח וְהֵבִיא אֵלָיו אֶת הַשָּׁכֵן וְאָמַר לוֹ: “אִישִׁי, פַּנֵּה לִי אֶת בֵּיתִי, שֶׁזָּקוּק אֲנִי לוֹ”. אָמַר לוֹ: “עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי”. פִּנָה אוֹתוֹ לוֹ, וְשָׁכַן בְּתוֹכוֹ קַמַרֻ־אלזַּמָאן וְהֶעֱבִיר אֶת כָּל חֲפָצָיו אֵלָיו. בְּאוֹתו לַיְלָה בִּלָּה הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֵצֶל קַמַרֻ־אלזַּמָאן, וְאַחַר־כָּךְ הָלַךְ לְבֵיתוֹ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שָׁלְחָה הַגְּבִירָה אֶל בַּנַּאי מֻמְחֶה וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ, וְעוֹרְרָה חִשְׁקוֹ לְמָמוֹן עַד שֶׁבָּנָה לָהּ מִנְהָרָה מֵחַדְרָהּ מוֹבִילָה אֶל קַמַרֻ־אלזַּמָאן. וְסִדֵּר לָהּ דֶּלֶת־מִכְסֶה מִתַּחַת לָאָרֶץ. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ קַמַרֻ־אלזַּמָאן בַּדָּבָר וְהִנֵּה הִיא נִכְנֶסֶת אֵלָיו וְעִמָּהּ שְׁנֵי כִיסִים שֶׁל מָמוֹן. אָמַר לָהּ: “מֵאַיִן בָּאת?” הֶרְאֲתָה לוֹ אֶת הַמִּנְהָרָה וְאָמְרָה לוֹ: “טֹל שְׁנֵי כִיסִים אֵלֶּה מִמָּמוֹנוֹ”. יָשְׁבָה מְשַׂחֶקֶת בָּאֲהַבְהָבִים עִמּוֹ וּמְשַׁעֲשַׁעַת עַד הַבֹּקֶר. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֵלֵךְ וַאֲעוֹרֵר אוֹתוֹ שֶׁיֵּלֵךְ אֶל חֲנוּתוֹ, וְאָבוֹא אֵלֶיךָ”. יָשָׁב מְצַפֶּה לָהּ. הָלְכָה אֶל בַּעְלָהּ וְעוֹרְרָה אוֹתוֹ. קָם וְהִתְרַחֵץ כַּדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלֵּל וְהָלַךְ לַחֲנוּת. אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ נָטְלָה אַרְבָּעָה כִיסִים וְהָלְכָה אֶל קַמַרֻ־אלזַּמָאן בְּדֶרֶךְ הַמִּנְהָרָה וְאָמְרָה לוֹ: “טֹל מָמוֹן זֶה”, וְיָשְׁבָה אֶצְלוֹ. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם לְדַרְכּוֹ. פָּנְתָה וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ וּפָנָה קַמַרֻ־אלזַּמָאן וְהָלַךְ לַשּׁוּק. כְּשֶׁחָזַר לְעֵת שְׁקִיעַת־הַחַמָּה רָאָה אֶצְלוֹ עֲשָׂרָה כִיסִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְזוּלַת זֶה. בָּא אֵלָיו הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת לְבֵיתוֹ וּלְקָחוֹ אֶל הָאוּלָם וּבִלּוּ בוֹ שְׁנֵיהֶם הַלַּיְלָה. נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה כַּמִּנְהָג וְהִשְׁקְתָה אוֹתָם. נִרְדַּם אֲדוֹנֶיהָ, אַךְ קַמַרֻ־אלזַּמָאן לֹא פְגָעוֹ דָבָר מִשּׁוּם שֶׁסִּפְלוֹ הָיָה שָׁלֵם, לֹא מִרְמָה בוֹ. בָּאָה אֵלָיו הַגְּבִירָה וְיָשְׁבָה מְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתוֹ. וְהָיְתָה הַנַּעֲרָה מַעֲבִירָה אֶת הַטּוּב אֶל בֵּיתוֹ דֶּרֶךְ הַמִּנְהָרָה. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד הַבֹּקֶר. עוֹרְרָה הַנַּעֲרָה אֶת אֲדוֹנֶיהָ וְהִשְׁקְתָה אוֹתוֹ קָפֶה, וְהָלַךְ כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לְדַרְכּוֹ. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוֹצִיאָה לוֹ הַגְּבִירָה סַכִּין שֶׁהָיְתָה לְבַעְלָהּ שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה בְיָדָיו וְעָלְתָה לוֹ בַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר ולֹא הָיָה דוֹמֶה לָהּ בִּיפִי אָמָּנוּתָהּ. וּמֵרֹב מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ אוֹתָהּ בְנֵי־אָדָם, שָׂם אוֹתָהּ בְּתֵבָה, וְלֹא נָתְנָה לוֹ נַפְשׁוֹ לְמָכְרָהּ לְאֶחָד מִן הַבְּרוּאִים. אָמְרָה לוֹ: “טֹל סַכִּין זוֹ, וְשִׂים אוֹתָהּ בַּחֲגוֹרָתְךָ וְלֵךְ אֶל בַּעְלִי וְשֵׁב אֶצְלוֹ וְהוֹצֵא אוֹתָהּ מֵחֲגוֹרָתְךָ וֶאֱמֹר לוֹ: “אֻמָּן, הִסְתַּכֵּל בְּסַכִּין זוֹ, שֶׁקְּנִיתִיהָ הַיּוֹם, וְהַגֵּד לִי, כְּלוּם הִפְסַדְתִּי בָהּ. אוֹ הִרְוַחְתִּי?” שֶׁכֵּן יַכִּיר אוֹתָהּ וְיִתְבַּיֵּשׁ לְהַגִּיד לְךָ: “סַכִּינִי הִיא”. וּכְשֶׁיֹּאמַר לְךָ: “מֵהֵיכָן קָנִיתָ אוֹתָהּ? וּבְכַמָּה לְקַחְתִּיהָ?” אֱמֹר לוֹ: 'רָאִיתִי שְׁנַיִם מִן הַמַּלָּחִים הַתֻּרְכִּים נִצִּים. אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַשֵּׁנִי: “הֵיכָן הָיִיתָ?” אָמַר לוֹ: “הָיִיתִי אֵצֶל יְדִידָתִי, וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי בָּא אֵלֶיהָ, הִיא נוֹתֶנֶת לִי מָמוֹן, וְהַיּוֹם אָמְרָה לִי: “אֵין יָדִי מַשֶּׂגֶת לָתֵת לְךָ מָמוֹן עַכְשָׁו. וְאוּלָם קַח סַכִּין זוֹ, שֶׁהִיא סַכִּינוֹ שֶׁל בַּעְלִי”. לְקַחְתִּיהָ מֵאִתָּהּ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לְמָכְרָהּ”. מָצְאָה הַסַּכִּין חֵן בְּעֵינַי, וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתוֹ אוֹמֵר כָּךְ, אָמַרְתִּי לוֹ: “מוֹכֵר אַתָּה אוֹתָהּ לִי?” אָמַר לִי: “קְנֵה”. לְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ בִשְׁלשׁ מֵאוֹת דִּינָר. כְּלוּם בְּזוֹל הוּא אוֹ בְיֹקֶר?” וּרְאֵה אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר לְךָ. אַחֲרֵי זֶה תְּשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ זְמַן מַה וְתָקוּם מֵאֶצְלוֹ וְתָבוֹא אֵלַי מְהֵרָה. וְתִמְצָא אוֹתִי יוֹשֶׁבֶת בְּפִי הַמִּנְהָרָה, מְצַפָּה לְךָ וְתִתֵּן לִי אֶת הַסַּכִּין”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. נָטַל אוֹתָהּ סַכִּין וְשָׂם אוֹתָהּ בַּחֲגוֹרָתוֹ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְקִדֵּם אוֹתוֹ בִּבְרָכָה לְבוֹאוֹ וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ. רָאָה אֶת הַסַּכִּין בַּחֲגוֹרָתוֹ וְתָמַהּ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “סַכִּינִּי הִיא זוֹ וּמִי הוּא שֶׁהֱבִיאָהּ לְסוֹחֵר זֶה?” הָיָה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם סַכִּינִי הִיא אוֹ סַכִּין הַדּוֹמָה לָהּ?” וְהִנֵּה קַמַרֻ־אלזַּמָאן מוֹצִיא אוֹתָהּ וְאוֹמֵר: “אֻמָּן, טֹל סַכִּין זוֹ וְהִסְתַּכֵּל בָּה”. כְּשֶׁנְּטָלָהּ בְיָדוֹ הִכִּירָהּ הַכָּרָה בְרוּרָה וְהִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר: “סַכִּינִי הִיא”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּטַל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶת הַסַּכִּין מִיָּדוֹ שֶל קַמַרֻ־אלזַּמָאן, הִכִּירָהּ וְהִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר: “סַכִּינִי הִיא”. אָמַר לוֹ: “מֵהֵיכָן קָנִיתָ אוֹתָהּ?” סַח לוֹ כְפִי שֶׁצִּוְּתָה עָלָיו הַגְּבִירָה. אָמַר לוֹ: “זֹאת זוֹלָה הִיא בִמְחִיר זֶה, שֶׁכֵּן שָׁוָה הִיא חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר”. נִתְלַקְּחָה הָאֵשׁ בְּלִבּוֹ וְנִקְשְׁרוּ יָדָיו מֵעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ. הָיָה מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ כְּשֶׁהוּא טוֹבֵעַ בְּיַם הַהִרְהוּרִים. וּכְכָל אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלָיו הָעֶלֶם חֲמִשִּׁים מִלָּה, הָיָה עוֹנֶה אוֹתוֹ מִלָּה אַחַת. וְהָיָה לִבּוֹ בְּתוֹךְ יִסּוּרִים וְגוּפוֹ מִתְחַלְחֵל וְרוּחוֹ נֶעְכָּרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
לֹא אֵדַע דַּבֵּר כַּאֲשֶׁר שִׁחֲרוּ אֶל דְבָרַי,
אוֹ דִבְּרוּ אֵלַי, וַיִּרְאוּ כִּי עָתְקוּ הִרְהוּרַי.
טוֹבֵעַ בְּיָם־מַחֲשָׁבוֹת לֹא חֵקֶר וְסוֹף לוֹ
לְלֹא הַבְחֵן בָּאָדָם בֵּין נְקֵבָה לְזָכָר בְּדַעְתּוֹ.
כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ, אָמַר לוֹ: “אֶפְשָׁר עָסוּק אַתָּה בְשָׁעָה זוֹ?” קָם מֵאֶצְלוֹ וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל הַבַּיִת בִּמְהִירוּת. רָאָה אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת לְיַד דֶּלֶת הַמִּנְהָרָה מְצַפָּה לוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם עָשִׂיתָ כְּפִי שֶׁצִּוִּתִיךָ?” אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “מַה דָּבָר אָמַר לְךָ?” אָמַר לָהּ: “הִגִּיד לִי שֶׁבְּזוֹל הִיא, שֶׁכֵּן שָׁוָה הִיא חֲמֵשׁ־מֵאוֹת דִּינָר. וְאוּלָם מַצָּבוֹ נִשְׁתַּנָּה, וְקַמְתִּי מֵאֶצְלוֹ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֵרַע לוֹ אַחַר־כָּךְ”. אָמְרָה לוֹ: “הָבָה אֶת הַסַּכִּין הֵנָּה וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ”. נָטְלָה אֶת הַסַּכִּין וְהִנִּיחָה אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ וְיָשְׁבָה.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ קַמַרֻ־אלזַּמָאן מֵאֶצְלוֹ, הִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ אֵשׁ וְנִתְרַבָּה אֶצְלוֹ הַחֲשָׁד וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי קָם וְשׁוֹאֵל עַל דְּבַר מְקוֹם הִמָּצֵא הַסַּכִּין, וְאָשִׂים קֵץ לַסָּפֵק עַל יְדֵי הַוַּדַּאי”. קָם וּבָא הַבַּיְתָה וְנִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ וְהוּא שׁוֹאֵף וְנוֹשֵׁם כְּתַנִּין. אָמְרָה לוֹ: “מַה לְּךָ, אֲדוֹנִי?” אָמַר לָהּ: “הֵיכָן סַכִּינִי?” אָמְרָה לוֹ: “בְּתוֹךְ הַתֵּבָה”. הִכְּתָה עַל חָזֶהָ וְאָמְרָה: “דּוֹדִי, שֶׁמָּא רַבְתָּ עִם אָדָם, וּבָאתָ לְבַקֵּשׁ אֶת הַסַּכִּין לְהַכּוֹתוֹ בוֹ?” אָמַר לָהּ: “הַרְאִינִי אוֹתָהּ”. אָמְרָה לוֹ: “אַחֲרֵי שֶׁתִּשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא תּוֹצִיאָהּ מִן הַבַּיִת וְלֹא תַכֶּה בָהּ אָדָם”. נִשְׁבַּע לָהּ. פָּתְחָה אֶת הַתֵּבָה וְהוֹצִיאָהּ אוֹתָהּ לָהּ. הִתְחִיל מְהַפֵּךְ בָּהּ וְאוֹמֵר: “אָכֵן דְּבַר פֶּלֶא הוּא”. הוֹסִיף וְאָמַר: “טְלִי אוֹתָהּ וְהַחֲזִירֶנָּה לִמְקוֹמָהּ”. אָמְרָה לוֹ: “מַה סִּבַּת זֶה?” אָמַר לָהּ: “רָאִיתִי אֵצֶל יְדִידֵנוּ סַכִּין שֶׁכְּמוֹתָהּ”, וְסִפֵּר לָהּ אֶת הָעִנְיָן, וְאָמַר לָהּ: “כְּשֶׁרְאִיתִיהָ בַתֵּבָה בָּא קֵץ לַסָּפֵק עַל יְדֵי הַוַּדַּאי”. אָמְרָה לוֹ: “שֶׁמָּא חָשַׁבְתָּ עָלַי רָעוֹת, וְשַׂמְתָּ אוֹתִי יְדִידָה לַשָּׂכִיר הַתֻּרְכִּי, וְשֶׁאֲנִי נָתַתִּי לוֹ אֶת הַסַּכִּין?” אָמַר לָהּ: “הֵן. מְסֻפָּק הָיִיתִי בַדָּבָר. וְכַאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת הַסַּכִּין סָר הַסָּפֵק מִלִּבִּי”. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי אִישִׁי, אֵין עוֹד טוֹב בְּךָ”. הִתְחִיל מִצְטַדֵּק לְפָנֶיהָ עַד שֶׁפִּיְּסָה, וְיָצָא וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי נָתְנָה לְקַמַרֻ־אלזַּמָאן אֶת שְׁעוֹנוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ, שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ בְעֶצֶם יָדָיו, וְלֹא הָיָה אֵצֶל אָדָם כְּדֻגְמָתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֶל חֲנוּתוֹ וְשֵׁב אֶצְלוֹ וֶאֱמֹר לוֹ: ‘זֶה שֶׁרְאִיתִיו אֶתְמוֹל, רְאִיתִיו שׁוּב הַיּוֹם, וְהִצִּיעַ לִי שָׁעוֹן זֶה’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘מֵאַיִן לְךָ זֶה?’ אָמַר ‘מֵאֵצֶל יְדִידָתִי. קְנִיתִיו מִמֶּנּוּ בִשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים דִּינָר. רְאֵה אֵפוֹא, כְּלוּם בְּזוֹל הוּא?’ וּרְאֵה אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֶיךָ. וּכְשֶׁאַתָּה קָם מֵאֶצְלוֹ, בּוֹא אֵלַי מְהֵרָה, וְתֵן לִי אוֹתוֹ”. הָלַךְ אֵלָיו קַמַרֻ־אלזַּמָאן וְעָשָׂה עִמּוֹ כַאֲשֶׁר צִוְּתָה אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת אֶת הַשָּׁעוֹן, אָמַר: “שָׁוֶה הוּא זֶה שְׁבַע מֵאוֹת דִּינָר”, וְנִכְנַס בְּלִבּוֹ חֲשָׁד. עָזַב אוֹתוֹ הָעֶלֶם וְהָלַךְ אֶל הַגְּבִירָה וְנָתַן לָהּ אוֹתוֹ שָׁעוֹן. וְהִנֵּה בַעְלָהּ בָּא שׁוֹאֵף וְנוֹשֵׁם וְאָמַר לָהּ: “הֵיכָן שְׁעוֹנִי?” אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי הוּא כָאן לְפָנֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “הָבִיאִי אוֹתוֹ לִי”. הֵבִיאָה אוֹתוֹ לוֹ. אָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי אִישׁ, אֵין אַתָּה בָּא מִבְּלִי דָבָר שֶׁקָּרָה לְךָ. הַגֵּד לִי אֵפוֹא מָה עִנְיָנְךָ?” אָמַר לָהּ: “מָה אֹמַר? נָבוֹךְ אֲנִי בְמַצָּבִים אֵלֶּה”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
נְבוּכוֹתִי, חֵי הָרַחֲמָן, בְּלִי סָפֵק בְּעִנְיָנַי,
וַאֲפָפוּנִי מִמְּקוֹם לֹא אֵדַע, וְכִתְּרוּנִי יְגוֹנַי.
אַאֲרִיךְ רוּחִי עֲדֵי יָדַע אֶרֶךְ־רוּחַ כִּי אֲנִי
מַאֲרִיךְ רוּחִי בְּדָבָר מַר מֵאָהָל הִנְנִי.
וְאֵין אֹרֶךְ רוּחִי אַךְ כִּמְרִירוּת הָאֲהָלִים11
וְאוּלָם אֶסְבּוֹל בְּדָבָר מַר מִלּוֹחֲשׁוֹת גֶּחָלִים
וְאֵין הָעִנְיָן עִנְיָנִי כְּפִי רְצוֹנִי אָנִי,
רַק אֲדוֹן־הַפְּקֻדָּה הַאֲרֵךְ־רוּחִי יָפֶה, יְצַוֵּנִי.
הוֹסִיף וְאָמַר: “אִשָּׁה, הִנֵּה רָאִיתִי אֵצֶל הַסּוֹחֵר, יְדִידֵנוּ, רֵאשִׁית כֹּל אֶת סַכִּינִי, וְהִכַּרְתִּיהָ, מֵאַחֲרֵי שֶׁאָמָּנוּתָהּ רַק הַמְצָאָתִי הִיא מִדַּעְתִּי, וְאֵין בְּנִמְצָא כְּדֻגְמָתָהּ. הִגִּיד לִי דְבָרִים הַמְעוֹרְרִים חֲשָׁד בַּלֵּב, וּבָאתִי וּרְאִיתִיהָ. וְהִנֵּה רָאִיתִי אֶצְלוֹ שֵׁנִית אֶת הַשָּׁעוֹן, וְאַף אָמָּנוּתוֹ רַק הַמְצָאָתִי שֶׁהִמְצֵאתִי מִדַּעְתִּי הִיא, וְאֵין בְּנִמְצָא כְּדֻגְמָתוֹ בְּבָצְרָה. וְשׁוּב הִגִּיד לִי דְבָרִים הַמְעוֹרְרִים חֲשָׁד. וַהֲרֵינִי נָבוֹךְ וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא אֲשֶׁר קָרָה לִי”. אָמְרָה לוֹ: “הַיּוֹצֵא מִדְּבָרֶיךָ הוּא אֵפוֹא שֶׁאֲנִי יְדִידָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר וְנָתַתִּי לוֹ אֶת חֲפָצֶיךָ, וּבִקַּשְׁתָּ לְהוֹכִיחַ מְעִילָתִי שֶׁמָּעַלְתִּי וּבָאתָ לְחָקְרֵנִי. וְאִלּוּ לֹא הָיִיתָ מוֹצֵא אֶת הַסַּכִּין וְאֶת הַשָּׁעוֹן אֶצְלִי, הָיְתָה מְעִילָתִי בְרוּרָה בְּעֵינֶיךָ. וְאוּלָם, אִישׁ, אַחֲרֵי שֶׁחָשַׁבְתָּ עָלַי מַחֲשָׁבָה זוֹ, שׁוּב אֵינִי אוֹכֶלֶת אִתְּךָ וְלֹא שׁוֹתָה, שֶׁמָּאַסְתִּי בְךָ כְּשֵׁם שֶׁמּוֹאֲסִים הַדָּבָר הָאָסוּר”. חָזַר שׁוּב לְרַצּוֹתָהּ עַד שֶׁפִּיְּסָה. יָצָא וְהִתְחָרֵט עַל שֶׁפָּנָה אֵלֶיהָ בְּאוֹתָם דִּבּוּרִים, וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ וְיָשַׁב בָּהּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, הָלַךְ מֵאֵצֶל אִשְׁתּוֹ, וְהָיָה מִתְחָרֵט עַל שֶׁפָּנָה אֵלֶיהָ בְּאוֹתָם דִּבּוּרִים. פָּנָה וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ וְיָשָׁב. הָיָה שָׁרוּי בְּחַלְחָלָה עֲצוּמָה וּדְאָגָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה. וְרָפֶה בְיָדוֹ, מַאֲמִין בַּדָּבָר וְאֵינוֹ מַאֲמִין. לְעֵת עֶרֶב בָּא אֶל בֵּיתוֹ יְחִידִי מִבְּלִי הָבִיא עִמּוֹ אֶת קַמַרֻ־אלזַּמָאן. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה: “הֵיכָן הַסּוֹחר?” אָמַר לָהּ: “בִּמְעוֹנוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם נִתְקָרְרָה הַיְדִידוּת שֶׁבֵּינְךָ וּבֵינוֹ?” אָמַר לָהּ: “חֵי־אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא לְרָצוֹן הוּא לִי מַה שֶּׁאֵרַע עַל יָדוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “קוּם וְהָבֵא אוֹתוֹ, לְמַעֲנִי”. קָם וְנִכְנַס אֵלָיו לְבֵיתוֹ וְרָאָה אֶת חֲפָצָיו פְּזוּרִים בְּבֵיתוֹ. בָּעֲרָה אֵשׁ בְּלִבּוֹ, וְהִתְחִיל מִתְאַנֵּחַ. אָמַר לוֹ קַמַרֻ־אלזַּמָאן: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ שָקוּעַ בְּהִרְהוּרִים?” הִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לוֹ: “חֲפָצַי אֶצְלְךָ. מִי הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתָם אֵלֶיךָ”, וְאָמַר לוֹ: “רוּחִי נֶעְכָּרָה. וְאוּלָם קוּם בֹּא אֶל בֵּיתִי שֶׁנִּתְבַּדֵּר”. אָמַר לוֹ: “הַנִּיחֵנִי בִמְקוֹמִי”. הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ וּלְקָחוֹ עִמּוֹ. סָעַד עִמּוֹ סְעוּדַת־הָעֶרֶב וּבִלּוּ יַחְדָו אוֹתוֹ לַיְלָה. הָיָה מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ כְּשֶׁהוּא טוֹבֵעַ בְּיַם הַהִרְהוּרִים. נִכְנְסָה אֲלֵיהֶם הַנַּעֲרָה עִם סִפְלֵי־הַמַּשְׁקֶה כָּרָגִיל. כְּשֶׁשָּׁתוּ נִרְדַּם הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, אַךְ קַמַרֻ־אלזַּמָאן לֹא נִרְדַּם, מִשּׁוּם שֶׁסִּפְלוֹ לֹא הָיְתָה מִרְמָה בְּתוֹכוֹ. נִכְנְסָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה אֶל קַמַרֻ־אלזַּמָאן וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד אַתָּה רוֹאֶה חֲבוּר־קַרְנַיִם זֶה, שֶׁאֵינוֹ שָׂם דַּעְתּוֹ, שִׁכּוֹר מִבְּלִי דַעַת מְזִמּוֹת הַנָּשִׁים? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹקֶבֶת אוֹתוֹ עַד שֶׁהוּא מְגָרְשֵׁנִי. וְאוּלָם לְמָחָר אֲנִי מִתְחַפֶּשֶׂת בְּמַרְאֶה שִׁפְחָה וְאֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ אֶל חֲנוּתוֹ, וְתֹאמַר לוֹ: “אֻמָּן, הִנֵּה נִכְנַסְתִּי הַיּוֹם לְכָאן סוֹחֲרֵי־הָעֲבָדִים וְרָאִיתִי נַעֲרָה זוֹ וּקְנִיתִיהָ בְאֶלֶף דִּינָר. הִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא, כְּלוּם בְּזוֹל הִיא?” אַחֲרֵי זֶה גַלֵּה לְעֵינָיו אֶת פָּנַי וְאֶת שָׁדַי, וְהַחֲזֵר אוֹתִי אֶל מְעוֹנְךָ, וַאֲנִי אֶכָּנֵס לְבֵיתִי דֶרֶךְ הַמִּנְהָרָה, וְנִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בְסוֹפוֹ שֶׁל עִנְיָנֵנוּ”. הֶעֱבִירוּ אֶת לֵילָם בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וְרֵעוּת עַד לַבֹּקֶר. הָלְכָה הִיא לִמְקוֹמָהּ וְשָׁלְחָה אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁלָּהּ וְעוֹרְרָה אֶת אֲדוֹנֶיהָ וְאֶת קַמַרֻ־אלזַּמָאן. קָמוּ שְׁנֵיהֶם וְהִתְפַּלְּלוּ תְפִלַּת הַשַּׁחַר וְאָכְלוּ אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר וְשָׁתוּ אֶת הַקָּפֶה. יָצָא הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶל חֲנוּתוֹ, וְנִכְנַס קַמַרֻ־אלזַּמָאן אֶל בֵּיתוֹ. בָּאָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה בְדֶרֶךְ הַמִנְהָרָה. כְּשֶׁהִיא בְּתֹאַר שֶׁל שִׁפְחָה כְּאִלּוּ הָיְתָה שִׁפְחָה מִלֵּדָה וּמֵרֶחֶם, וּפָנָה קַמַרֻ־אלזַּמָאן וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהָלְכָה הִיא אַחֲרָיו. לֹא פָסַק מִלֶּכֶת וְהִיא אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ אִתָּהּ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְיָשַׁב וְאָמַר לוֹ: “אֻמָּן, נִכְנַסְתִּי הַיּוֹם לְכָאן סוֹחֲרֵי־הָעֲבָדִים בְּמַטָּרָה לְהִסְתַּכֵּל שָׁם וְרָאִיתִי שִׁפְחָה זוֹ בִּידֵי הַסַּרְסוּר. מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי וְקָנִיתִי אוֹתָהּ בְּאֶלֶף דִּינָר, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁתִּסְתַּכֵּל בָּהּ וְתִרְאֶה אִם בְּזוֹל מְחִירָהּ אִם לֹא”. גִּלָּה לְעֵינָיו אֶת פָּנֶיהָ, וְרָאָה הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת שֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא, וְהִיא לְבוּשָׁה בַּמְפֹאָרִים שֶׁבְּמַלְבּוּשֶׁיהָ וּמְקֻשֶּׁטֶת בַּיָּפִים שֶׁבַּתַּכְשִׁיטִים וּבִכְחָל וּבִשְׂרָק כְּפִי שֶׁהָיְתָה רְגִילָה מִתְקַשֶּׁטֶת לְפָנָיו בְּבֵיתוֹ, הִכִּיר אוֹתָהּ הַכָּרָה נְכוֹנָה בְּפָנֶיהָ וּבְמַלְבּוּשֶׁיהָ וּבְתַכְשִׁיטֶיהָ שֶׁעָשָׂה אוֹתָם בְּעֶצֶם יָדָיו. רָאָה אֶת הַטַּבָּעוֹת שֶׁעָשָׂה אוֹתָם זֶה מֵחָדָשׁ לְקַמַרֻ־אלזַּמָאן בְּאֶצְבָּעָהּ. נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא מִכָּל הַבְּחִינוֹת. אָמַר לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ, נַעֲרָה?” אָמְרָה לוֹ: “חָלִימָה שְׁמִי”. וְהָיָה שֵׁם אִשְׁתּוֹ חָלִימָה וְאָמְרָה לוֹ אֶת הַשֵּׁם כְּמוֹ שֶׁהוּא. תָּמַהּ עַל כָּךְ וְאָמַר לוֹ: “בְּכַמָּה קָנִיתָ אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ: “בְּאֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי לְקַחְתָּהּ בְּלֹא מְחִיר, שֶׁכֵּן אֶלֶף דִּינָר פָּחוֹת הֵם מִמְּחִיר הַטַּבָּעוֹת. וְאַף לְבוּשֶׁיהָ וְתַכְשִׁיטֶיהָ בְּחִנָּם הֵם”. אָמַר לוֹ: “יְבַשֶּׂרְךָ אֱלֹהִים בְּטוֹב מֵאַחֲרֵי שֶׁמָּצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי מוֹבִילָה לְבֵיתִי”. אָמַר לוֹ: “עֲשֵׂה כִרְצוֹנְךָ”. נְטָלָהּ וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. יָרְדָה דֶרֶךְ הַמִּנְהָרָה וְיָשְׁבָה בְחַדְרָהּ. וְאוּלָם לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, הִנֵּה הִתְלַקְּחָה הָאֵשׁ בְּלִבּוֹ וְאָמַר לְעַצְמוֹ: “אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אֶת אִשְׁתִּי וְאִם בַּבַּיִת הִיא, תְּהֵא שִׁפְחָה זוֹ כִּדְמוּתָהּ וּכְצַלְמָהּ – מְרוֹמָם הוּא זֶה הָאֱלֹהִים שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. אַךְ אִם לֹא תִהְיֶה אִשְׁתִּי בַבַּיִת, הֲרֵי הִיא הִיא בְלִי כָל סָפֵק”. קָם וְאָץ עַד שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת וְרָאָה אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת בְּמַלְבּוּשֶׁיהָ וְתַכְשִׁיטֶיהָ שֶׁרָאָה אוֹתָהּ בָּם בַּחֲנוּת. סָפַק כַּף אֶל כַּף וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי אִישׁ, כְּלוּם נִכְנַס בְּךָ שִׁגָּעוֹן? וּמָה עִנְיָנְךָ? וּמַה הוּא מִנְהָגְךָ זֶה? אֵין סָפֵק שֶׁדָּבָר הוּא”. אָמַר לָהּ: “אִם רְצוֹנֵךְ שֶׁאַגִּיד לָךְ, אַל נָא תִּרְגְּזִי”. אָמְרָה לוֹ: “אֱמֹר”. אָמַר לָהּ: “הִנֵּה הַסּוֹחֵר יְדִידֵנוּ קָנָה שִׁפְחָה שֶׁגִּזְרָתָהּ כְּגִזְרָתֵךְ וְקוֹמָתָהּ כְּקוֹמָתֵךְ וּשְׁמָהּ כִּשְׁמֵךְ וּמַלְבּוּשָׁהּ כְּמַלְבּוּשֵׁךְ וְהִיא דוֹמָה לָךְ בְּכָל סְגֻלּוֹתַיִךְ, וּבְאֶצְבָּעָהּ טַבָּעוֹת כְּטַבְּעוֹתַיִךְ, וְתַכְשִׁיטֶיהָ כְּתַכְשִׁיטַיִךְ. וּכְשֶׁהֶרְאַנִי אוֹתָהּ, חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתְּ הִיא וּנְבוּכוֹתִי. מִי יִתֵּן וְלֹא הָיִינוּ רוֹאִים סוֹחֵר זֶה וְלֹא הָיָה רֵעַ לָנוּ וְלֹא הָיָה בָא מֵאַרְצוֹ וְלֹא הָיִינוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ, שֶׁכְּבָר עָכַר אֶת חַיַּי אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ צְלוּלִים. וְהָיָה סִבָּה לְסִכְסוּכִים אַחֲרֵי הָאֵמוּן, וְהִכְנִיס סָפֵק בְּתוֹךְ לִבִּי” אָמְרָה לוֹ: “הִתְבּוֹנֵן בְּפָנַי, אֶפְשָׁר אֲנִי הִיא שֶׁהָיִיתִי עִמּוֹ, וְהַסּוֹחֵר אֲהוּבִי, וְלָבַשְתִּי בְּתֹאַר שִׁפְחָה וְהִסְכַּמְתִּי עִמּוֹ שֶׁיַּרְאֶה אוֹתִי לְךָ לָזֹם לְךָ מְזִמָּה”. אָמַר לָהּ: “מָה הֵם דְּבָרִים אֵלֶּה? אֵינִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ שֶׁתַּעֲשִׂי כַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה”. וְהָיָה אוֹתוֹ סוֹחֵר חֲסַר־בִּינוֹת בִּמְזִמּוֹת הַנָּשִׁים וּבְמַה שֶּׁהֵן עוֹשׂוֹת עִם הַגְּבָרִים. וְלֹא שָׁמַע אֶת דְּבָרָיו שֶׁל זֶה שֶׁאָמַר:
מָשַׁךְ אוֹתְךָ לַיָּפוֹת, רוֹטֵט הַלֵּבָב,
אַחֲרֵי הַנְּעוּרִים עֵת שֵׂיבָה תִּתְקָרָב.
תְּעַנֵּנִי לַיְלָה12 וּכְבָר סָרָה אַהֲבָתָהּ
וּלְשִׂנְאָה וּפֻרְעָנוּת בֵּינֵינוּ הָיְתָה
אִם לְנָשִׁים תִּשְׁאָלוּנִי, דְעוּ כֵן,
יָדַעְתִּי צָרוֹת מִנָּשִׁים כָּל שֶׁהֵן
בְּהַלְבִּין רֹאשׁ גֶּבֶר אוֹ הוֹנוֹ פַס
כָּל חֵלֶק לוֹ בְּאַהֲבָתָן אָפַס.
וְאָמַר הַשֵּׁנִי:
הַמְרֵה פִּי הַנָּשִׁים זֶה הַיָּפֶה בְּכָל צָו
לֹא יְאֻשַּׁר אָדָם רִסְנוֹ בְּיַד נָשִׁים עָזַב.
תְּעַכֵּבְנָה אוֹתוֹ מִשְּׁלֵמוּת בְּמַעֲלוֹתָיו,
וְלוּ יִשְׁאַף לְמַדָּע אֶלֶף מִשְּׁנוֹתָיו.
וְאָמַר אַחֵר:
אָכֵן הַנָּשִׁים לִשְׂטָנִים נוֹצְרוּ לָנוּ.
נֶחֱסֶה בֵּאלֹהִים מִתְּכָכֵי שְׂטָנִים, שְׁמָרָנוּ,
וַאֲשֶׁר בָּהֶן יָרָהוּ חֵשֶׁק לְהַוָּתוֹ
אִבֵּד עֻזּוֹ בְּעוֹלָמוֹ וּבְדָתוֹ.
אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרִי. לֵךְ אֵפוֹא אַתָּה אֵלָיו עַכְשָׁו, מִיָּד וּדְפֹק בַּדֶּלֶת, וּמְצָא תַחְבּוּלָה לְהִכָּנֵס אֵלָיו חִישׁ מַהֵר. וְאִם אַתָּה נִכְנָס וְרוֹאֶה אֶת הַנַּעֲרָה אֶצְלוֹ דוֹמָה אֵלַי – יְרוֹמַם זֶה שֶׁרַק לוֹ אֵין דּוֹמֶה. וְאוּלָם אִם אֵין אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַנַּעֲרָה אֶצְלוֹ, אֶהְיֶה אֲנִי הַנַּעֲרָה שֶׁרָאִיתָ אוֹתָה עִמּוֹ, וּתְהִי מַחְשַׁבְתְּךָ הָרָעָה עָלַי מוּכָחָה”. אָמַר לָהּ: “צָדַקְתְּ”. הִנִּיחָהּ וְיָצָא. קָמָה הִיא וְנִכְנְסָה לַמִּנְהָרָה וְיָשְׁבָה אֵצֶל קְמַרֻ־אלזַּמָאן וְסִפְּרָה לוֹ זֹאת, וְאָמְרָה לוֹ: “פְּתַח אֶת הַדֶּלת מְהֵרָה וְהַרְאֵה אוֹתִי לוֹ”. וַעֲדַיִן הֵם מְדַבְּרִים, כְּשֶׁדָּפְקוּ בַדֶּלֶת. אָמַר “מִי בַדֶּלֶת?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי יְדִידְךָ. הֶרְאֵיתָ לִי אֶת הַשִּׁפְחָה בַשּׁוּק, וְשָׂמַחְתִּי עַל שֶׁעָלְתָה בְחֶלְקֶךָ. וְאוּלָם לֹא שְׁלֵמָה שִׂמְחָתִי עָלֶיהָ. פְּתַח אֵפוֹא אֶת הַדֶּלֶת וְהַרְאֵה אוֹתָהּ לִי”. אָמַר לוֹ: “אֵין כָּל רָע בָּזֶה”. פָּתַח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת, וְרָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ. קָמָה וְנָשְׁקָה אֶת יָדוֹ וְאֶת יַד קַמַרֻ־אלזַּמָאן. הִסְתַּכֵּל בָּהּ וְשׂוֹחֵחַ עִמָּהּ זְמַן מָה. וְרָאָה שֶׁאֵין לְהַבְחִין בֵּינָהּ וּבֵין אִשְׁתּוֹ בִכְלוּם, וְאָמַר: “אֱלֹהִים בּוֹרֵא אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ”. יָצָא וְנִתְרַבְּתָה הַחֲרָדָה בְּלִבּוֹ. חָזַר אֶל בֵּיתוֹ וְרָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת, שֶׁהִקְדִּימָה לוֹ בְּדֶרֶךְ הַמִּנְהָרָה, בִּזְמַן שֶׁיָּצָא הוּא דֶרֶךְ הַדֶּלֶת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאִשָּׁה הַצְּעִירָה הִקְדִּימָה לְבַעְלָהּ בְּדֶרֶךְ הַמִּנְהָרָה, בִּזְמַן שֶׁיָּצָא הוּא דֶרֶךְ הַדֶּלֶת וְיָשְׁבָה בְחַדְרָהּ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ בַּעְלָהּ אָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא שֶׁרָאִיתָ?” אָמַר לָהּ: “רְאִיתִיהָ אֵצֶל אֲדוֹנֶיהָ, וְהִיא דוֹמָה לָךְ”. אָמְרָה לוֹ: “פְּנֵה לְךָ וָלֵךְ אֶל חֲנוּתְךָ, וְרַב לְךָ לַחֲשׂב רָעוֹת, וְאַל תּוֹסִיף לַחֲשׂד בִּי”. אָמַר לָהּ: “כָּךְ הוּא הַדָּבָר. אַל תִּשְׂאִי עָלַי טִינָה בַּאֲשֶׁר יָצָא מֵאִתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “יִסְלַח לְךָ אֱלֹהִים”. הִתְבּוֹנֵן בָּהּ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ, וְיָרְדָה דֶרֶךְ הַמִּנְהָרָה אֶל קַמַרֻ־אלזַּמָאן וְעִמָּהּ אַרְבָּעָה כִיסִים וְאָמְרָה לָהּ: “צַיֵּד עַצְמְךָ לְמַהֵר לִנְסֹעַ, וְהִתְכּוֹנֵן לִטְעֹן הָרְכוּשׁ מִבְּלִי לְבוֹשֵׁשׁ, עַד שֶׁאֲתַכֵּן לְךָ מַה שֶּׁאִתִּי מִן הַתַּחְבּוּלָה”. יָצָא וְקָנָה פְרָדוֹת וְטָעַן אֶת הַמִּטְעָן וְהֵכִין אַפִּרְיוֹן וְקָנָה מַמְלוּכִּים וְסָרִיסִים, וְהוֹצִיא אֶת הַכֹּל מִן הָעִיר, מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל מַעֲצוֹר, וּבָא אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “הִנֵּה הִשְׁלַמְתִּי אֶת עִנְיָנַי עַד תֻּמָּם”. אָמְרָה לוֹ: “וְאַף אֲנִי כְּבָר הֶעֱבַרְתִּי אֶת שְׁאֵרִית הוֹנוֹ וְכָל אוֹצְרוֹתָיו אֶצְלְךָ, וְלֹא הִנַּחְתִּי לוֹ לֹא מְעַט וְלֹא הַרְבֵּה, שֶׁיּוּכַל לְהוֹעִיל לְעַצְמוֹ בוֹ, וְכָל זֶה מֵאַהֲבָה לְךָ. אֲהוּב לִבִּי, וַהֲרֵינִי מוּכָנָה לָתֵת נַפְשִׁי כַפָּרָתְךָ אֶלֶף פְּעָמִים. וְאוּלָם צָרִיךְ שֶׁתֵּלֵךְ אֵלָיו וְתִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְתֹאמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לִנְסֹעַ אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים וּבָאתִי לְהִפָּרֵד מִמְּךָ. חַשֵּׁב אֵפוֹא מַה שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְיָדִי מִשְּׂכִירוּת הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁאַמְצִיאֶנּוּ לְךָ, וְהָיָה מַצְפּוּנִי נָקִי”, וְתִרְאֶה מַה תְּהֵא תְשׁוּבָתוֹ וְתַחֲזֹר אֵלַי וְתוֹדִיעַ אוֹתִי, שֶׁכֵּן עָשִׂיתִי כָל אֲשֶׁר בְּכֹחִי וְזָמַמְתִּי מְזִמָּה וְהִרְגַזְתִּיו כְּדֵי שֶׁיְּגָרְשֵׁנִי. אַךְ, אֵין אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ אֶלָּא דָבֵק בִּי. וְלֹא נִשְׁאַר לָנוּ טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִנְסֹעַ לְאַרְצְךָ”. אָמַר לָהּ: “מַה יָּפֶה הוּא, אִם יָקוּמוּ הַחֲלוֹמוֹת וּבָאוּ”. הָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ וְיָשַׁב אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֻמָּן, נוֹסֵעַ אֲנִי אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים, וְלֹא בָאתִי אֵלֶיךָ אֶלָּא לְהִפָּרֵד מֵאִתְּךָ, וּרְצוֹנִי שֶׁתְּחַשֵּׁב מַה שֶּׁיֵשׁ לְךָ עָלַי מִשְּׂכִירוּת הַבַּיִת, שֶׁאֶתְּנֶנּוּ לְךָ, וְהָיָה מַצְפּוּנִי נָקִי”. אָמַר לוֹ: “מָה הֵם דִּבּוּרִים אֵלֶּה? הֲרֵי אֲנִי חַיָּב לְךָ עַל חַסְדְּךָ עִמִּי. חֵי־אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמְּךָ שְׂכִירוּת־הַבַּיִת, וְתָחֹלְנָה הַבְּרָכוֹת עָלֵינוּ גַם יַחַד. וְאוּלָם תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ שׁוֹמְמִים בְּנָסְעֲךָ. וְאִלוּלֵא שֶׁאָסוּר הַדָּבָר עָלַי הָיִיתִי עוֹמֵד לְךָ בְּדַרְכְּךָ וּמוֹנֵעַ אוֹתְךָ מִשּׁוּב אֶל מִשְׁפַּחְתְּךָ וְאֶל אַרְצְךָ”. נִפְרַד מֵאִתּוֹ וּבָכוּ אִישׁ עַל אָחִיו בְּכִי רָב שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. נָעַל אֶת הַחֲנוּת מִיָּד וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁאֲלַוֶּה אֶת יְדִידִי”. וּבְכָל שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ הָעֶלֶם לַעֲסֹק בְּצֹרֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ הָיָה הוֹלֵךְ עִמּוֹ. וּכְשֶׁהָיָה נִכְנַס לְבֵית קַמַרְ־אלזַּמָאן, הָיָה מוֹצְאָה בּוֹ, עוֹמֶדֶת לִפְנֵיהֶם וּמְשָׁרֶתֶת אוֹתָם. וּכְשֶׁהָיָה חוֹזֵר לְבֵיתוֹ, הָיָה רוֹאָה יוֹשֶׁבֶת שָׁם. לֹא פָסַק לִרְאוֹתָהּ בְּבֵיתוֹ, כְּשֶׁהָיָה נִכְנַס לְתוֹכוֹ, וְרוֹאָה בְבֵית קַמַרֻ־אלזַּמָאן כְּשֶׁנִכְנַס לְשָׁם בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לוֹ: "כְּבָר הֶעֱבַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁאֶצְלוֹ מִן הָאוֹצְרוֹת וְהַמָּמוֹן וְהַמַּצָּעִים, וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶצְלוֹ אֶלָּא הַנַּעֲרָה שֶׁהָיְתָה מַכְנִיסָה לָכֶם אֶת הַמַּשְׁקֶה. וְאוּלָם אֵינִי יְכֹלָה לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיהָ, שֶׁקְּרוֹבָתִי הִיא וִיקָרָה בְעֵינַי וְשׁוֹמֶרֶת סוֹדִי. רְצוֹנִי לְהַכּוֹת אוֹתָהּ וְלִכְעֹס עָלֶיהָ. וּכְשֶׁיָּבוֹא בַעְלִי אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ: “אֵינִי סוֹבֶלֶת עוֹד נַעֲרָה זוֹ, וְלֹא אֵשֵׁב אֲנִי אִתָּהּ בְּבַיִת אֶחָד. קַח אוֹתָהּ אֵפוֹא וּמָכְרֶנָהּ. וְהוּא נוֹטֵל אוֹתָהּ לְמָכְרָהּ, וְאָז תִּקְנֶה אוֹתָהּ אַתָּה שֶׁנִּקַּח אוֹתָהּ אִתָּנוּ”. אָמַר לָהּ: “כֵּן יִהְיֶה”. הִכְּתָה אוֹתָהּ. וּכְשֶׁנִּכְנַס בַּעְלָהּ רָאָה אֶת הַנַּעֲרָה בּוֹכָה. שָׁאַל אוֹתָהּ לְסִבַּת בְּכִיָּתָהּ. אָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי הִכְּתָה אוֹתִי”. נִכְנַס וְאָמַר: “מֶה עָשְׂתָה נַעֲרָה אֲרוּרָה זוֹ עַד שֶׁהִכִּית אוֹתָהּ?” אָמְרָה לוֹ: “הוֹי אִישִׁי, הֲרֵינִי אוֹמֶרֶת לְךָ דִּבּוּר אֶחָד: אֵינִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת עוֹד נַעֲרָה זוֹ, טְלֶנָּה אֵפוֹא וּמְכֹר אוֹתָהּ. וְאִם לָאו גָּרְשֵׁנִי אָנִי”. אָמַר לָהּ: “מוֹכֵר אֲנִי אוֹתָהּ, וְאֵינִי מַמְרֶה פִּיךְ לְכָל אֲשֶׁר תְּצַוִּינִי”. נְטָלָהּ עִמּוֹ, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַחֲנוּת. פָּגַשׁ בְּקַמַרֻ־אלזַּמָאן, שֶׁכֵּן אַחֲרֵי שֶׁהוֹצִיא אֶת הַנַּעֲרָה עָבְרָה אִשְּתּוֹ דֶרֶךְ הַמִּנְהָרָה מְהֵרָה אֶל קַמַרֻ־אלזַּמָאן, וְהִכְנִיס אוֹתָהּ לְתּוֹךְ הָאַפִּרְיוֹן לִפְנֵי שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת הַזָּקֵן. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו, וְרָאָה קַמַרֻ־אלזַּמָאן אֶת הַנַּעֲרָה עִמּוֹ, אָמַר לוֹ: “מַה זֹּאת?” אָמַר לוֹ: “נַעֲרָתִי הִיא שֶׁהָיְתָה מַשְׁקָה אוֹתָנוּ אֶת הַמַּשְׁקֶה. וְאוּלָם הִיא הִמְרְתָה אֶת פִּי גְבִרְתָּהּ וְכָעֲסָה עָלֶיהָ וְצִוְּתָה עָלַי שֶׁאֶמְכְּרֶנָּהּ”. אָמַר לוֹ: “מֵאַחֲרֵי שֶׁגְּבִרְתָּהּ מָאֲסָה בָהּ, שׁוּב אֵין לָהּ מָקוֹם לָשֶׁבֶת אִתָּהּ. וְאוּלָם מְכֹר אוֹתָהּ לִי, שֶׁאָרִיחַ רֵיחֲךָ מִמֶּנָּה, וְאָשִׁית אוֹתָהּ מְשָׁרֶתֶת לְנַעֲרָתִי חֲלִימָה”. אָמַר לוֹ: “יְהִי כֵן, קָחֶנָּה”. אָמַר לוֹ: “בְּכַמָּה?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי נוֹטֵל מִמְּךָ כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי עָשִׂיתָ טוֹבָה עִמָּנוּ”. קִבֵּל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וְאָמַר לָאִשָּׁה הַצְּעִירָה: “נַשְּׁקִי אֶת יַד אֲדוֹנֵךְ”. נִגְלְתָה עָלָיו מִתּוֹךְ הָאַפִּרְיוֹן וְנָשְׁקָה אֶת יָדוֹ. אַחֲרֵי זֶה רָכְבָה בָּאַפִּרְיוֹן, וְהוּא מִסְתַּכֵּל בָּהֶם. אָמַר לוֹ קַמַרֻ־אלזַּמָאן: “הִנְנִי מַפְקִיד אוֹתְךָ בְּיַד אֱלֹהִים, אֻמָּן עֻבַּיְד. נַקֵּנִי מִכָּל חוֹבָה כְּלַפֶּיךָ”. אָמַר לוֹ: “יְנַקְּךָ אֱלֹהִים מִכָּל חוֹבָה, וְנָשָׂא אוֹתְךָ בְשָׁלוֹם אֶל בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתֶּךָ”. נִפְרַד מֵעָלָיו וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ, כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה, שֶׁקָּשָׁה הָיְתָה עָלָיו פְרִידַת קַמַרֻ־אלזַּמָאן, מִהְיוֹתוֹ חָבֵר לוֹ. וְאוּלָם שָׂמַח בְּהַפְסָקַת רוּחַ הַחֲשָׁד שֶׁעָבַר עָלָיו בְּעִנְיַן אִשְׁתּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע. וְלֹא נִתְבָּרֵר לוֹ מַה שֶּׁחָשַׁב עַל אִשְׁתּוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקַמַרֻ־אלזַּמָאן, הִנֵּה אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה: “אִם בִּרְצוֹנְךָ לָצֵאת בְּשָׁלוֹם, הַסַּע אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ רְגִילָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּסְעוּ, אָמְרָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה לְקַמַרֻ־אלזַּמָאן: “אִם בִּרְצוֹנְךָ לָצֵאת בְּשָׁלוֹם, הַסַּע אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ רְגִילָה”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרֵךְ אֶעֱשֶׂה”. הָלְכוּ בְדֶרֶךְ לֹא הַדֶּרֶךְ שֶׁהָיוּ רְגִילִים בְּנֵי אָדָם לָלֶכֶת בָּהּ. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִגְבוּלוֹת גְּלִילוֹת מִצְרַיִם. כָּתַב מִכְתָּב וּשְׁלָחוֹ אֶל אָבִיו בְּיַד רָץ. וְהָיָה אָבִיו הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ אלרְרַחְמָאן יוֹשֵׁב בַּשּׁוּק בֵּין הַסּוֹחֲרִים, וּבְלִבּוֹ לַהֲבַת־אֵשׁ בִּגְלַל פֵּרוּד בְּנוֹ, שֶׁכֵּן מִיּוֹם שֶׁפָּנָה וְהָלַךְ לֹא בָאָה אֵלָיו יְדִיעָה מֵאֶצְלוֹ. וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ כְּשֶׁהָרָץ קָרֵב וּבָא וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, מִי בָכֶם שְׁמוֹ הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן” אָמְרוּ לוֹ: “מַה חֶפְצְךָ מֵאִתּוֹ?” אָמַר לָהֶם: “מִכְתָּב עִמִּי מֵאֵת בְּנוֹ קַמַרֻ־אלזַּמָאן, וְעָזַבְתִּי אוֹתוֹ אֵצֶל אַלעַרִישׁ”. שָׂמַח וְרָחַב לִבּוֹ, וְשָׂמְחוּ הַסּוֹחֲרִים בְּשְׂמְחָתוֹ וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְשׁוּב בְּנוֹ בְשָׁלוֹם. נָטַל אֶת הַמִּכְתָּב וּקְרָאוֹ וּמָצָא בוֹ לֵאמֹר: “מֵאֵת קַמַרֻ־אלזַּמָאן אֶל הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן. וְאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שָׁלוֹם לְךָ וּלְכָל הַסּוֹחֲרִים, הֲרֵי אִם שׁוֹאֲלִים אַתֶּם עַל אוֹדוֹתֵינוּ, הִנֵּה הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים וְהַתּוֹדָה. כְּבָר מָכַרְנוּ וְקָנִינוּ וְהִרְוַחְנוּ וּבָאנוּ שְׁלֵמִים בְּשָׁלוֹם וּבִבְרִיאוּת”. בְּאוֹתָה שָׁעָה פָּתַח הַסּוֹחֵר אֶת שַׁעַר־הַשִּׂמְחָה וְעָרַךְ מִשְׁתָּאוֹת, וְהִרְבָּה בְּכִבּוּד לְאוֹרְחִים וּבְהַזְמָנוֹת, וְהֵבִיא כְלֵי נְגִינָה, וְהִדֵּר אֶת הַשִּׂמְחָה בְּכָל מִינֵי דְרָכִים נִפְלָאִים. וּכְשֶׁהִגִּיעַ בְּנוֹ אֶל אַלצַּלַחִיָּה13 יָצָא לְקַבֵּל פָּנָיו אָבִיו וְכָל הַסּוֹחֲרִים. וּכְשֶׁעָמַד לְפָנָיו חִבֵּק אוֹתוֹ אָבִיו וְאִמֵּץ אוֹתוֹ אֶל חָזֵהוּ וּבָכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. כְּשֶהִתְעוֹרֵר אָמַר לוֹ: “יוֹם מְבֹרָךְ הוּא, בְּנִי, זֶה שֶׁקִּבְּצַנִי אֶל אִתְּךָ הַנּוֹתֵן בִּטָּחוֹן, הָאַדִּיר”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
וְקִרְבַת הֶחָבִיב מִכְלוֹל לִשְׂמָחוֹת,
וְנָקַף בֵּינֵינוּ כוֹס הַבְּרָכוֹת.
“וּבָרוּךְ הַבָּא” עָנוּ אַחֲרֵי “בָּרוּךְ הַבָּא”
לְאוֹר הַזְּמָן וִירֵחַ הַיְרֵחִים כִּי בָא.
זָרְמוּ מֵעָצְמַת הַשִּׂמְחָה דִמְעוֹת הָעַיִן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
יְרֵחַ הַזְּמַן14, יוֹפִיעוּ מִמְּאוֹר פָּנָיו
קַרְנֵי אוֹרוֹ, כַּאֲשֶׁר בָּא מִמַּסָּעָיו.
כִּגְוַן לֵיל הִפָּקְדוֹ שְׂעָרוֹ שָׁחוֹר,
אַךְ מֵרֶכֶס צַוָּארוֹ15 יַעַל שֶׁמֶשׁ אוֹר.
נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַסּוֹחֲרִים וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְרָאוּ עִמּוֹ מִטְעָנִים רַבִּים וּמְשָׁרְתִים וְאַפִּרְיוֹן מֻקָּף אֵזוֹר רָחָב. נְטָלוּהוּ וְהִכְנִיסוּהוּ לַבַּיִת. כְּשֶׁיָּצְאָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה מִתּוֹךְ הָאַפִּרְיוֹן, רָאָה אוֹתָהּ אָבִיו שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְהָבִיא לִידֵי נִסָּיוֹן כָּל רוֹאֶיהָ. פָּתְחוּ לָהּ חֲדַר עֲלִיָּה, דּוֹמֶה כְּבֵית גְּנָזִים, שֶׁהֵסִירוּ מֵעָלָיו חוֹתָם קְסָמִים. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתָה16 אִמּוֹ הִקְסִימָה אוֹתָהּ, וְהָיְתָה מְדַמָּה, שֶׁמַּלְכָּה הִיא זוֹ מִנְּשֵׁי הַמְּלָכִים. שָׂמְחָה בָהּ וְחָקְרָה אוֹתָהּ. אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי אִשְׁתּוֹ שֶׁל בְּנֵךְ”. אָמְרָה לָהּ: “מֵאַחֲרֵי שֶׁנָּשָׂא אוֹתָךְ, צְרִיכִים אָנוּ לַעֲרֹךְ לָךְ שִׂמְחַת־חֲתֻנָּה נֶהְדָּרָה, לִשְׂמֹחַ בָּךְ וּבִבְנִי”.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁהִתְפַּזְּרוּ בְנֵי־הָאָדָם וְהָלְכוּ כָּל אֶחָד לְדַרְכּוֹ, הִתְיַחֵד עִם בְּנוֹ וְאָמַר: “בְּנִי, נַעֲרָה זוֹ שֶאֶצְלְךָ מַה הִיא? וּבְכַמָּה קָנִיתָ אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ: “אָבִי, אֵין הִיא שִׁפְחָה. וְאוּלָם הִיא הִיא שֶׁהָיְתָה הַסִּבָּה לְהֵעָדְרִי”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לוֹ: “זוֹ הִיא שֶׁתֵּאֲרָהּ לְפָנֵינוּ הַדַּרְוִישׁ בַּלַּיְלָה שֶׁלָּן אֶצְלֵנוּ. וְדַע שֶׁכָּל תִּקְוָתִי נִתְלְתָה בָהּ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה. וְלֹא בִקַּשְׁתִּי לִנְסֹעַ אֶלָּא בְגִינָהּ, עַד שֶׁנָּדַדְתִּי בַּדֶּרֶךְ, וְלָקְחוּ הַבְּדוּאִים הוֹנִי, וְלֹא נִכְנַסְתִּי לְבָצְרָה אֶלָּא יְחִידִי, וְכָךְ וְכָךְ אֵרַע לִי”. הִתְחִיל מְסַפֵּר לְאָבִיו מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. כְּשֶׁגָּמַר סִפּוּרוֹ אָמַר לוֹ אָבִיו: “בְּנִי, וְאַחֲרֵי כָל זֶה כֻלּוֹ כְּלוּם תִּשָּׂא אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ: “לָאו. וְאוּלָם הִבְטַחְתִּי לָהּ, לָשֵׂאת אוֹתָהּ”. "אָמַר לוֹ: “כְּלוּם חֶפְצְךָ לָשֵׂאת אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ: “אִם אַתָּה תְצַוֵּנִי עַל כָּךְ, אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת, וְאִם לָאו אֵינִי נוֹשֵׂא אוֹתָהּ”. אָמַר לוֹ: "אִם אַתָּה נוֹשֵׂא אוֹתָהּ, נָקִי אֲנִי מִמְּךָ בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא, וְאֶכְעַס עָלֶיךָ כַּעַס רָב. כֵּיצַד זֶה תִשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, אַחֲרֵי שֶׁעָשְׂתָה מַעֲשִׂים אֵלֶּה עִם בַּעְלָהּ? וַהֲרֵי כְמוֹ שֶׁעָשְׂתָה עִם בַּעְלָהּ בְּגִינְךָ תַּעֲשֶׂה עִמְּךָ כָּמוֹהוּ בְגִין זוּלָתְךָ, שֶׁבּוֹגֶדֶת הִיא, וְהַבּוֹגֵד אֵין אֱמוּנָה בוֹ. וְאִם מַמְרֶה אַתָּה אֶת דְּבָרַי, אֶהְיֶה כוֹעֵס עָלֶיךָ, וְאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ לְקוֹלִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְךָ נַעֲרָה יָפָה הֵימֶנָּה שֶׁתְּהֵא טְהוֹרָה וּבָרָה וְאַשִּׂיאֶנָּה לְךָ, וַאֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה מוֹצִיא עָלֶיהָ כָל הוֹנִי, וַאֲסַדֵּר לְךָ שִׂמְחַת־חֲתֻנָּה שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ וְאֶתְפָּאֵר בְּךָ וּבָהּ. וּכְשֶׁיֹּאמְרוּ בְנֵי־אָדָם: “פְּלוֹנִי נָשָׂא בַת פְּלוֹנִי” יָפֶה הוּא מִשֶּׁיֹּאמְרוּ: “הוּא נָשָׂא שִׁפְחָה שֶׁאֵין לָהּ כָּל יַחַס אָבוֹת וַאֲצִילוּת”. הָיָה מְעוֹרֵר אֶת בְּנוֹ שֶׁלֹּא לְשֵׂאתָהּ וּמַשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו בְּעִנְיָן זֶה דִבְרֵי מָשָׁל מוּסָר וְסִפּוּרִים, וְשִׁירִים וּפִתְגָּמִים וְהַזְהָרוֹת. אָמַר לוֹ קַמַרֻ־אלזַּמָאן: “אָבִי, מֶאַחַר שֶׁהָעִנְיָן כָּךְ הוּא, אֵינִי כָרוּךְ עוֹד אַחֲרֶיהָ לָשֵׂאת אוֹתָהּ”. כְּשֶׁאָמַר קַמַרֻ־אלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה, נְשָׁקוֹ אָבִיו בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו וְאָמַר לוֹ: “אָכֵן בְּנִי אַתָּה, אֱמֶת. וְחַיֶּיךָ, בְּנִי, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַשִּׂיא לְךָ בַּת שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ”. שָׂם הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁל עֻבַּיְד הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, אוֹתָהּ וְאֶת שִׁפְחָתָהּ בַּחֲדַר עֲלִיָּה וְנָעַל עֲלֵיהֶן, וְהִפְקִיד עֲלֵיהֶן שִׁפְחָה כוּשִׁית שֶׁתָּבִיא לָהֶן מַאֲכָלָן וּמַשְׁקַן, וְאָמַר לָהּ: “אַתְּ וְשִׁפְחָתֵךְ תִּשָּׁאֵרְנָה חֲבוּשׁוֹת בְּחֶדֶר זֶה, עַד שֶׁאֲנִי מוֹצֵא מִי שֶׁיִּקְנֶה אֶתְכֶן, וְאֶמְכֹּר אֶתְכֶן לוֹ. וְאִם אַתְּ מַמְרָה אֶת הַפְּקֻדָּה, הֲרֵינִי הוֹרֵג אוֹתָךְ, אוֹתָךְ וְאֶת שִׁפְחָתֵךְ, שֶׁאֵין אַתְּ אֶלָּא בוֹגֶדֶת וְאֵין טוֹב בָּךְ”. אָמְרָה לוֹ: “עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ, שֶׁרְאוּיָה אֲנִי לְכָל מַה שֶׁתַּעֲשֶׂה בִי”. נָעַל עֲלֵיהֶן אֶת הַדֶּלֶת, וְצִוָּה עֲלֵיהֶן אֶת נְשֵׁי הַרְמוֹנוֹ לֵאמֹר: “אַל יִכָּנֵס אֲלֵיהֶן אָדָם וְאַל יְדַבֵּר אֲלֵיהֶן זוּלָתִי הַשִּׁפְחָה הַכּוּשִׁית שֶׁתִּתֵּן לָהֶן מַאֲכָלָן וּמַשְׁקָן דֶּרֶךְ אֶשְׁנַב הַחֶדֶר”. יָשְׁבוּ הִיא וְשִׁפְחָתָהּ בֹּוכָה וּמִתְחָרֶטֶת עַל מַה שֶׁעָשְׂתָה עִם בַּעְלָהּ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחַמְאָן, הִנֵּה שָׁלַח אֶת הַנָּשִׁים לְבַקֵּשׁ לִבְנוֹ אִשָּׁה, נַעֲרָה בַּת אֲצִילִים וְיַחַס. לֹא פָסְקוּ מִחַפֵּשׂ, וּבְכָל פַּעַם שֶׁרָאוּ אַחַת, שָׁמְעוּ עַל יָפָה הֵימֶנָּה, עַד שֶׁנִכְנְסוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל שֵׁיךְ־הָאִסְלָאם, וְרָאוּ שֶׁבִּתּוֹ אֵין דּוֹמָה לָהּ בְּמִצְרַיִם, וְהִיא בַעֲלַת יפִי וָחֵן וְקוֹמָה וְגִזְרָה. וְהָיְתָה יָפָה יוֹתֵר מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל עֻבַּיְד הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת בְּאֶלֶף מַעֲלוֹת. הוֹדִיעוּ לוֹ עַל אוֹדוֹתֶיהָ. הָלְכוּ הוּא וְהַנִּכְבָּדִים אֶל אָבִיהָ וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לָתֵת אוֹתָהּ אִשָּׁה לְקַמַרֻ־אלזַּמָאן. כָּתְבוּ אֶת שְׁטַר־הַנִּשּׂוּאִין וְסִדְּרוּ לָהּ חֲתֻנָה נֶהְדָּרָה. עָרַךְ עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן מִשְׁתָּאוֹת וְהִזְמִין בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת חַכְמֵי־הַדָּת, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִזְמִין אֶת הַסּוֹחֲרִים כֻּלָּם, עַד אֶחָד. הִכּוּ בַּתֻּפִּים וְחִלְּלוּ בַחֲלִילִים וּפֵאֲרוּ אֶת הָרְחוֹב וְאֶת הָרֹבַע בִמְנוֹרוֹת. וּבְכָל לַיְלָה בָּאִים כָּל רַבֵּי הַמְשַׂחֲקִים וּמְשַׂחֲקִים כָּל מִינֵי מִשְׂחָקִים. וּבְכָל יוֹם הָיָה עוֹרֵךְ סְעוּדַת־אוֹרְחִים לְסוּג מִסּוּגֵי בְּנֵי־הָאָדָם, עַד שֶׁהִזְמִין אֶת הַמְּלֻמָּדִים וְאֶת הָאֶמִירִים וְאֶת נוֹשְׂאֵי־הַנֵּס. וְלֹא פָסַק מֵעֲרֹךְ שְׂמָחוֹת בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם. וּבְכָל יוֹם יוֹשֵׁב הַסּוֹחֵר וּמְקַבֵּל אֶת פְּנֵי בְנֵי־הָאָדָם, וּבְנוֹ יוֹשֵׁב לְצִדּוֹ מִתְבּוֹנֵן לִבְנֵי־הָאָדָם, כְּשֶׁהֵם אוֹכְלִים מֵעַל הַשֻּׁלְחָנוֹת. וְהָיְתָה שִׂמְחָה מֵאֵין דּוֹמֶה לָהּ. וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן הִזְמִין אֶת הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים, זָר וְקָרוֹב. היוּ בָאִים כִּתּוֹת כִּתּוֹת וְאוֹכְלִים, כְּשֶׁהַסּוֹחֵר יוֹשֵׁב וּבְנוֹ לְצִדּוֹ. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁהַשֵּׁיךְ עֻבַּיְד בַּעְלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה נִכְנָס בְּתוֹךְ הָעֲנִיִּים וְהוּא עָרֹם וְיָגֵעַ, וְעַל פָּנָיו עִקְּבוֹת הַנְּסִיעָה. כְּשֶׁרָאָהוּ קַמַרֻ־אלזַּמָאן הִכִּירוֹ וְאָמַר לְאָבִיו: “הִסְתַּכֵּל אָבִי בְּאָדָם עָנִי זֶה הַנִּכְנָס מִן הַדֶּלֶת”. הִסְתַּכֵּל בּוֹ וְרָאָהוּ בְלוּי־בְּגָדִים וְעָלָיו מְעִיל מְרֻפָּט הַשָּׁוֶה שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים. פָּנָיו כֻּסּוּ חִוָּרוֹן וַעֲלֵיהֶם אָבָק, וְהוּא כָּעוֹלִים לְחַג הַכּוֹרְעִים בְּדַרְכָּם וְנוֹפְלִים, וְהוּא נֶאֱנָח כְּהִתְאַנַּח הַחוֹלֶה הַנִּצְרָךְ, יֵלֵךְ וְנִלָּבֵט וּבְלֶכְתּוֹ יָנוּעַ וְיֵט לְיָמִין וְלִשְׂמאֹל. וְנִתְקַיְּמוּ בוֹ דִבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:
בְעָנְיוֹ זֹהַר אָדָם רַק יֶחֱוַר,
כְּזֹהַר שֶׁמֶשׁ עִם עֶרֶב עָבַר.
מִתְחַמֵּק בְּתוֹךְ עַמּוֹ יִתְגַּנָּב,
עֵת בָּדָד יְהִי דִמְעוֹ יֵלֵךְ וָרָב.
כִּי יִרְחַק יִשָּׁכַח מַהֵר מִלֵּב
וְלֹא יִמְצָא אשֶׁר אִם קָרֵב
חֵי אֵל בְּתוֹךְ עַמּוֹ רַק זָר הִנֵּהוּ,
כָּךְ אָדָם עֵת עֹנִי יִלְחָצֵהוּ.
וְאָמַר שֵׁנִי:
יְהַלֵּךְ הֶעָנִי וְהַכֹּל, כֹּל בְּמִתְנַגְּדָיו,
עֲדֵי אֲדָמָה דַלְתוֹתֶיהָ תִּנְעַל בְּפָנָיו.
תִּרְאֶנּוּ שָׂנוּא מִבְּלִי חֵטְא חָטָא,
וְרָאָה אֵיבָה סִבּוֹתֶיהָ לֹא יָדָע.
עֲדֵי הַכְּלָבִים אִישׁ־עשֶׁר בִּרְאוֹתָם,
יִכְרְעוּ לְפָנָיו וִיכַשְׁכְּשׁוּ בִּזְנָבָם,
אַךְ בִּרְאוֹתָם פַּעַם עָנִי מִסְכֵּן,
יִנְבְּחוּ עָלָיו וְיַחְשְׂפוּ שֵׁן.
וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
אִם תִּפְאֶרֶת וָאשֶׁר לְאָדָם חָבָרוּ,
כָּל פֶּגַע וּפֻרְעָנוּת מֵעָלָיו עָבָרוּ.
וּמִבְּלִי הִוָּעֵד יָבוֹא אֵלָיו חָבִיב,
טַפִּיל וְאֶת אֲהוּבָתוֹ מִתְחָרוֹ לוֹ יַקְרִיב.
אֶת נְפִיחָתוֹ לְזִמְרָה בְּנֵי־אָדָם יַחֲשֹׁבוּ,
בְּעֵת הַפִּיחוֹ אָמְרוּ: “הֵפִיץ בְשָׂמִים טוֹבוּ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר קַמַרֻ־אלזַּמָאן לְאָבִיו: “הִסְתַּכֵּל בְּאָדָם זֶה” אָמַר לוֹ אָבִיו: “בְּנִי מִי זֶה?” אָמַר לוֹ: “זֶהוּ הָאֻמָּן עֻבַּיְד הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, בַּעְלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַחֲבוּשָׁה אֶצְלֵנוּ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם זֶה הוּא שֶׁסִּפַּרְתָּ לִי עַל אוֹדוֹתָיו?” אָמַר לוֹ: “הֵן. וּכְבָר הִכַּרְתִּיו הַכֵּר הֵיטֵב” וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְבוֹאוֹ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּפְרַד מֵעַל קַמַרֻ־אלזַּמָאן וּפָנָה וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ, בָּאָה אֵלָיו עֲבוֹדַת נְקִישָׁה מִצְעָרָה, וּנְטָלָהּ וְהִתְעַסֵּק בָּהּ שְׁאֵרִית הַיּוֹם. לְעֵת עֶרֶב נָעַל אֶת הַחֲנוּת וְהָלַךְ הַבַּיְתָה. שָׂם יָדוֹ עַל הַדֶּלֶת וְנִפְתְּחָה. נִכְנַס וְלֹא מָצָא לֹא אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא אֶת הַשִּׁפְחָה, וְרָאָה אֶת הַבַּיִת בָּרָע שֶׁבַּמַּצָּבִים. מִתְקַיְּמִים בּוֹ דִבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:
הָיְתָה בָהּ עֲדַת דְּבוֹרִים וַתְּהִי נוֹשָׁבָה.
וְעֵת עֲזָבוּהָ דְבוֹרֶיהָ נִתְרוֹקְנָה נֶעֱזָבָה.
וְהִיא הַיּוֹם כְּמוֹ בְּתוֹשָׁבִים לֹא נוֹשָׁבָה פָרָחָה
אוֹ מַעֲרֶכֶת אֲסוֹנוֹת אֶת תוֹשָׁבֶיהָ רָצָחָה.
כְּשֶׁרָאָה אֶת הֶחָצֵר רֵיקָה, פָּנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהִסְתּוֹבֵב בְּתוֹכָהּ כִּמְשֻׁגָּע, וְלֹא מָצָא אָדָם. פָּתַח אֶת דֶּלֶת בֵּית אוֹצָרוֹ וְלֹא מָצָא בוֹ כְלוּם מִמָּמוֹנוֹ וּמֵאוֹצְרוֹתָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְפַּקַּח מִשִּׁכְרוֹנוֹ וְהִתְעוֹרֵר מִתִּמְהוֹן לְבָבוֹ וְהֵבִין שֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה מְתַעְתַּעַת אוֹתוֹ בְּתַחְבּוּלוֹתֶיהָ עַד שֶּבָּגְדָה בוֹ. בָּכָה עַל מַה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ. וְאוּלָם הִסְתִּיר עִנְיָנוֹ שֶׁלֹּא יִשְׂמַח לְאֵידוֹ אִישׁ מֵאוֹרְחָיו, וְשֶׁלֹּא תֵעָכֵר רוּחַ אִישׁ מֵאוֹהֲבָיו. יוֹדֵעַ הָיָה שֶׁאִם יְגַלֶּה הַסּוֹד לֹא יַשִּׂיגוּהוּ אֶלָּא חֶרְפָּה וְשִׁמְצָה מִבְּנֵי אָדָם. אָמַר בְּלִבּוֹ: "פְּלוֹנִי, הַסְתֵּר מַה שֶּׁהִגִּיעַ לְךָ מִטֵּרוּף־הַדַּעַת וּמִן הַמְּאֵרָה, וְגַשׁ לִפְעֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר מִי שֶׁאָמַר:
אִם חֲזֵה הָאִישׁ מֵהַצְפִּין סוֹד צַר,
עוֹד צַר מִמֶּנּוּ חֲזֵה זֶה לוֹ נִמְסַר".
נָעַל אֶת בֵּיתוֹ, וְהָלַךְ אֶל הַחֲנוּת, וְהִפְקִיד עָלֶיהָ פּוֹעֵל מִפּוֹעֲלָיו וְאָמַר לוֹ: "הָעֶלֶם, הַסּוֹחֵר, יְדִידִי, הִזְמִינַנִי לָלֶכֶת עִמּוֹ לְמִצְרַיִם. לְשֵׁם טִיּוּל, וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ נוֹסֵעַ עַד שֶׁהוּא לוֹקְחֵנִי עִמּוֹ יַחַד עִם אִשְׁתִּי. וְאַתָּה, בְּנִי, בָּא־כֹחִי בַחֲנוּת. וּכְשֶׁיִּשְׁאַל אֶתְכֶם הַמֶּלֶךְ עַל אוֹדוֹתַי, אִמְרוּ לוֹ: “פָּנָה וְהָלַךְ עִם אִשְׁתּוֹ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ בְּמֶכָּה”. מָכַר מִקְצַת מִסְּחוֹרָתוֹ וְקָנָה לוֹ גְמַלִּים וּפְרָדוֹת וּמַמְלוּכִּים, וְקָנָה לוֹ שִׁפְחָה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּתוֹךְ אַפִּרְיוֹן וְיָצָא מִבָּצְרָה אַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים. נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ יְדִידָיו וְנָסַע, כְּשֶׁבְּנֵי־אָדָם אֵינָם מְדַמִּים אֶלָּא שֶׁלָּקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וּפָנָה לְמַכָּה לַחַג. שָׂמְחוּ בְנֵי־אָדָם, אַחֲרֵי שֶׁהִצִּילָם אֱלֹהִים מִמַּעֲצָרָם בַּמִּסְגָּדִים וּבַבָּתִּים בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי. וְהָיָה הָאֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר: “אַל יַחֲזִירֶנּוּ אֱלֹהִים שׁוּב לְבָצְרָה שֶׁלֹּא נְהֵא חֲבוּשִׁים בַּמִּסְגָּדִים וּבַבָּתִּים בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי”, שֶׁכֵּן הָיְתָה תְּכוּנָה מְטֹרֶפֶת זוֹ גוֹרֶמֶת לְתוֹשָׁבֵי בָצְרָה צַעַר רָב. וְהָאֶחָד אוֹמֵר: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר מִנְּסִיעָתוֹ בְּעֶטְיָהּ שֶׁל קִלְלַת תּוֹשָׁבֵי בָצְרָה עָלָיו”, וְהָאֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר: “כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר, אַל נָא יַחֲזֹר אֶלָּא כְשֶׁהַגַּלְגַּל חוֹזֵר עַל מַצָּבוֹ לְרָעָה”. שָׂמְחוּ תוֹשָׁבֵי בָצְרָה עַל נְסִיעָתוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ בְצַעַר קָשֶׁה. וְהוּנַח אַף לַחֲתוּלֵיהֶם וְכַלְבֵיהֶם. וּכְשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשִּׁשִּׁי הִכְרִיז הַכָּרוֹז בָּעִיר כַּנָּהוּג שֶׁיִּכָּנְסוּ לַמִּסְגָּדִים לִפְנֵי הַתְּפִלָּה בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת אוֹ שֶׁיֵּעָצְרוּ בַבָּתִּים, וְכֵן הַחֲתוּלִים וְהַכְּלָבִים. צַר חָזָם שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים וְהִתְאַסְּפוּ יַחְדָּו וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב הַמַּלְכוּת וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ לוֹ: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, הֲרֵי הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְנָסַע לֶחָג אֶל בֵּית אֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ, וּפָסְקָה אֵפוֹא הַסִּבָּה שֶׁנֵּעָצֵר בִּגְלָלָהּ. וּמִשּׁוּם אֵיזוֹ סִבָּה נֵעָצֵר עַכְשָׁו?” אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “כֵּיצַד זֶה נָסַע בּוֹגֵד זֶה מִבְּלִי לְהוֹדִיעֵנִי? וְאוּלָם כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר מִנְּסִיעָתוֹ לֹא יְהֵא אֶלָּא טוֹב. לְכוּ אֶל חֲנֻיּוֹתֵיכֶם וּמִכְרוּ וּקְנוּ, שֶׁכְּבָר הוּסַר מֵעֲלֵיכֶם מַצָּב זֶה”.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ וְתוֹשָׁבֵי בָצְרָה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאֻמָּן עֻבַּיְד הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, הִנֵּה נָסַע עֶשֶׂר תַּחֲנוֹת, וּבָא עָלָיו מַה שֶּׁבָּא עַל קַמַרֻ־אלזַּמָאן לִפְנֵי כְנִיסָתוֹ לְבָצְרָה. יָצְאוּ עָלָיו בְּדוּאֵי בַּגְדָאד וְהִצִּיגוּהוּ עָרֹם. וְלָקְחוּ כָל מַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ. שָׂם עַצְמוֹ מֵת עַד שֶׁנִּצַּל. ואַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ הַבְּדוּאִים קָם וְהָלַךְ כְּשֶׁהוּא עָרֹם עַד שֶׁנִּכְנַס לְעִיר אַחַת. עוֹרֵר אֱלֹהִים עָלָיו רַחֲמֵי אַנְשֵׁי־חֶסֶד, וְכִסּוּ מַעֲרוּמָיו בַּחֲתִיכוֹת שֶׁל בְּגָדִים מְרֻפָּטִים. הָיָה מְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת וּמִתְפַּרְנֵס בְּדַרְכּוֹ מֵעִיר לְעִיר עַד שֶׁהִגִּיעַ לְקָאהִרָה שֶׁל מִצְרַיִם, יִשְׁמְרֶנָּה הָאֵל. שָׂרַף אוֹתוֹ הָרָעָב וְשׁוֹטֵט לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת בַּשְּׁוָקִים. אָמַר לוֹ אָדָם מִתּוֹשָׁבֵי קָאהִרָה: “עָנִי, לֶךְ לְךָ אֶל בַּיִת שֶׁחֲתֻנָּה בָהּ וְתֹאכַל וְתִשְׁתֶּה, שֶׁכֵּן שֻׁלְחָן עָרוּךְ שָׁם הַיּוֹם לַעֲנִיִּים וּלְנָכְרִים”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵית־הַחֲתֻנָּה”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ אַחֲרַי וַאֲנִי מַרְאֵהוּ לְךָ”. הָלַךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַבַּיִת, וְאָמַר לוֹ: “זֶהוּ בֵּית־הַחֲתֻנָּה. הִכָּנֵס וְאַל תִּירָא, שֶׁאֵין עַל שַׁעַר בֵּית־הַחֲתֻנָּה כָּל שׁוֹמֵר־סַף”. כְּשֶׁנִּכְנַס רָאָה אוֹתוֹ קַמַרֻ־אלזַּמָאן וְהִכִּירוֹ וְהִגִּיד עַל אוֹדוֹתָיו לְאָבִיו. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן לִבְנוֹ: “בְּנִי, הַנַּח לוֹ עַכְשָׁו. יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁרָעֵב הוּא. הַנַּח לוֹ אֵפוֹא שֶׁיֹּאכַל עַד שֶׁיִּשְׂבַּע וְתִשְׁקֹט רוּחוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן נִקְרָא לוֹ”. הִמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁאָכַל וְשָׂבַע וְרָחַץ יָדָיו וְשָׁתָה קָפֶה וּמַשְׁקָאוֹת שֶׁל סֻכָּר מְמֻסָּכוֹת בְּמֹר וְעִנְבָּר, וּבִקֵּשׁ לָצֵאת. שָׁלַח אַחֲרָיו אָבִיו שֶׁל קַמַרֻ־אלזַּמָאן וְאָמַר לוֹ הַשָּׁלִיחַ: “בֹּא הֵנָּה, נָכְרִי, יְדַבֵּר אֶל הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן”. אָמַר לוֹ: “מַה הוּא סוֹחֵר זֶה?” אָמַר לוֹ: “בַּעַל הַשִּׂמְחָה הוּא”. חָזַר כּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁיִּתֵּן לוֹ נְדָבָה. כְּשֶׁקָּרַב אֶל הַסּוֹחֵר רָאָה אֶת יְדִידוֹ קַמַרֻ־אלזַּמָאן, וְיָצָא מִדַּעְתּוֹ מִבּוּשָׁה מִפָּנָיו. קָם לִקְרָאתוֹ קַמַרֻ־אלזַּמָאן עַל רַגְלָיו, וְהֶחֱזִיק בּוֹ וְאִמְּצוֹ אֶל לִבּוֹ וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. בָּכוּ זֶה עַל זֶה בְכִי רָב. הוֹשִׁיב אוֹתוֹ לְצִדּוֹ. אָמַר לוֹ אָבִיו: “הוֹי חֲסַר־טַעַם, אֵין זוֹ דֶרֶךְ פְּגִישַׁת יְדִידִים. שָׁלְחֵהוּ תְחִלָּה אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וּשְׁלַח אֵלָיו בֶּגֶד פְּאֵר הַמַּתְאִים לוֹ, וְאַחַר־כָּךְ שֵׁב עִמּוֹ וְשׂוֹחַח עִמּוֹ”. קָרָא לְאֶחָד מִן הַמְשָׁרְתִים וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיַּכְנִיסוּהוּ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְשָׁלַח לוֹ בֶגֶד פְּאֵר מִן הַמְיֻחָדִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים, הַשָּׁוֶה אֶלֶף דִּינָר אוֹ יוֹתֵר מִסְּכוּם זֶה. רָחֲצוּ אֶת גּוּפוֹ וְהִלְבִּישׁוּהוּ וְנַעֲשָׂה כְאִלּוּ הוּא רֹאשׁ אֲגֻדַּת הַסּוֹחֲרִים, וְהָיוּ הַנִּמְצָאִים שָׁם שׁוֹאֲלִים אֶת קַמַרֻ־אלזַּמָאן עַל אוֹדוֹתָיו בִּזְמַן הֵעָדְרוֹ בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְאָמְרוּ לוֹ: “מִי זֶה? וּמֵהֵיכָן אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ?” אָמַר לָהֶם: “יְדִידִי הוּא וְאִכְסֵן אוֹתִי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְעָלַי לְהַכִּיר לוֹ טוֹבוֹת אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ, שֶׁכֵּן כִבְּדַנִי כָּבוֹד בְּשֶׁפַע. וְהוּא מֵאַנְשֵׁי הַהוֹד וְהֶהָדָר וְאֻמָּנוּתוֹ עוֹסֵק בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת מֵאֵין דּוֹמֶה לוֹ. וּמֶלֶךְ בָּצְרָה אוֹהֲבוֹ הַרְבֵּה. וּמַעֲלָתוֹ רָמָה אֶצְלוֹ וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִים וּמְמַלְּאִים אַחֲרֵיהֶם”. הָיָה מַפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ וְאוֹמֵר: “כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה עִמִּי, וּבוֹשׁ אֲנִי מִפָּנָיו, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה אֲשַׁלֵּם לוֹ מַקְבִּיל לָזֶה שֶׁנָּהַג בִּי מִן הַכָּבוֹד”. לֹא פָסַק מִתַּנּוֹת תְּהִלָּתוֹ, עַד שֶׁגָּדַל עֶרְכּוֹ אֵצֶל הַנִּמְצָאִים וְנַעֲשָׂה בַּעַל־הַדְרָה בְּעֵינֵיהֶם, וְאָמְרוּ: “כֻּלָּנוּ נַעֲסֹק לְהַדְּרוֹ וּלְכַבְּדוֹ בְּגִינְךָ. וְאוּלָם מְבַקְּשִׁים לָדַעַת, מַה סִּבַּת בּוֹאוֹ17 לְמִצְרַיִם? וּמַה סִּבַּת יְצִיאָתוֹ מֵאַרְצוֹ? וּמַה הוּא שֶׁעָשָׂה אֱלֹהִים עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמַצָּב זֶה?” אָמַר לָהֶם: "בְּנֵי־אָדָם, אַל תִּתְמְהוּ, שֶׁכֵּן אָדָם כָּפוּף לְגוֹרָלוֹ וּלְמַזָּלוֹ. וְכָל עוֹדוֹ בָעוֹלָם הַזֶּה לֹא יִשְׁלַם מִן הָאֲסוֹנוֹת. וֶאֱמֶת דִּבֵּר זֶה שֶׁאָמַר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הַזְּמָן אַךְ טָרוֹף יִטְרֹף אֶת בְּנֵי הָאָדָם.
אַל תְּהִי בְאֵלֶּה מַעְלָה וּמִשְׂרָה יַהֲפֹךְ דַּעְתָּם
הִזָּהֵר לְבַל תִּמְעַד וְהַרְחֵק מִתּוּגָה,
וְדַע שֶׁהַזְּמַן טִיבוֹ שַׁחֵת בְּלִי הֲפוּגָה.
כַּמָּה טוּב פָּסַק עִם הַקַּלָּה בַּטִּינוֹת,
וּלְכָל דָבָר לְתַהְפּוּכָתוֹ סִבּוֹת.
דְּעוּ שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבָצְרָה בְּמַצָּב גָּרוּעַ מִזֶּה וּבְקָשָׁה מִפֻּרְעָנוּתוֹ שֶׁלָּזֶה. שֶׁכֵּן אָדָם זֶה נִכְנַס לְמִצְרַיִם כְּשֶׁמַּעֲרֻמָּיו מְכֻסִּים בִּסְמַרְטוּטִים וְאוּלָם אֲנִי נִכְנַסְתִּי לְאַרְצוֹ חָשׂוּף, יָד לְפָנִים וְיָד לְאָחוֹר. וְלֹא עֲזָרוּנִי אֶלָּא אֱלֹהִים וְאָדָם יָקָר זֶה. וְהַסִּבָּה לְכָךְ הָיְתָה שֶׁהַבְּדוּאִים הִפְשִׁיטוּנִי עָרֹם וְנָטְלוּ גְמַלַּי וּפִרְדּוֹתַי וּמִטְעָנַי, וְהָרְגוּ אֶת נְעָרַי וְאֶת אֲנָשַׁי. שָׁכַבְתִּי בֵּין הַהֲרוּגִים עַד שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁמֵּת אָנֹכִי וְהָלְכוּ לָהֶם וְעָבְרוּ מֵעָלַי. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי עָרֹם עַד שֶנִכְנַסְתִּי לְבָצְרָה. קִבְּלַנִי אָדָם זֶה וְכִסָּה מַעֲרֻמַּי וְהִשְׁכִּינַנִי בְּבֵיתוֹ וְחִזְּקַנִי בְמָמוֹן. וְכָל מַה שֶׁהֵבֵאתִי עִמִּי אֵינוֹ אֶלָּא מִטּוּב אֱלֹהִים וּמִטּוּבוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁנָּסַעְתִּי נָתַן לִי מַשֶּהוּ רָב, וְחָזַרְתִּי לְמוֹלַדְתִּי בְּנַחַת־רוַּח, וְעָזַבְתִּי אוֹתוֹ בְּשִׁלְטוֹן וָאשֶׁר. וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁקָּרה לוֹ אַחֲרֵי זֶה פֶּגַע מִפִּגְעֵי הַזְּמָן, מַה שֶּׁהִכְרִיחַ אוֹתוֹ לַעֲזֹב אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶת מוֹלַדְתּוֹ, וְאֵרַע לוֹ בַדֶּרֶךְ כְּמוֹ זֶה שֶׁאֵרַע לִי. וְאֵין פֶּלֶא בְּכָךְ. וְאוּלָם מֵחוֹבָתִי הוּא עַכְשָׁו שֶׁאֶגְמֹל לוֹ טוֹבָה עַל מַה שֶּׁעָשָׂה עִמִּי מִמַּעֲשֵׂי הַנְּדִיבוּת וְאֶנְהַג לְפִי דִבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:
הוֹי הַחוֹשֵׁב טוֹבוֹת עַל הַזְּמָן.
כְּלוּם תֵּדַע אֲשֶׁר זְמַן יִפְעָלָן?
כָּל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ בְּטוֹב עֲשֵׂהוּ,
כִּגְמוּל הָאָדָם כֵּן תַּגְמוּלֵהוּ.
וַעֲדַיִן הֵם בִּדְבָרִים אֵלֶּה וּבְדוֹמִים לָהֶם, כְּשֶׁהָאֻמָּן עֻבַּיְד בָּא אֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הוּא רֹאשׁ אֲגֻדַּת הַסּוֹחֲרִים. קָמוּ כֻּלָּם לִקְרָאתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹשִׁיבוּהוּ בְרֹאשׁ. אָמַר לוֹ קַמַרֻ־אלזַּמָאן: “יְדִידִי יְהִי יוֹמְךָ מְבֹרָךְ וּבְאשֶׁר. אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְסַפֵּר לִי כְּלוּם הֲרֵי הוּא מַה שֶּׁאֵרַע לִי לִפְנֵי שֶׁאֵרַע לְךָ. וְאִם שְׁדָדוּךָ הַבְּדוּאִים וְנָטְלוּ מִמְּךָ מָמוֹן, הֲרֵי הַמָּמוֹן כַּפָּרַת הַגּוּף, וְאַל תִּצְטָעֵר, שֶׁכֵּן נִכְנַסְתִּי לְעִירְךָ עָרֹם וְכִסִּיתָ אוֹתִי וְכִבַּדְתַּנִי. מַכִּיר אֲנִי לְךָ טוֹבָה עַל הַטּוֹבָה הָרַבָּה שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, וַאֲנִי גוֹמֵל לְךָ עָלֶיהָ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקַמַרֻ־אלזַּמָאן אָמַר לְעֻבַּיְד הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “הֲרי אֲנִי עָרֹם בָּאתִי לְעִירְךָ וְכִסִּיתָ אוֹתִי, וּמַכִּיר אֲנִי לְךָ טוֹבָה עַל הַטּוֹבָה הָרַבָּה שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי, וַאֲנִי גוֹמֵל לְךָ עָלֶיהָ, וְעוֹשֶׂה עִמְּךָ כְּפִי שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי וְיוֹתֵר מִכֵּן. תָּנוּחַ אֵפוֹא דַעְתְּךָ וְתִשְׁקֹט רוּחֲךָ”. הָיָה מֵנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ, וּמוֹנֵעַ אוֹתוֹ מִדַּבֵּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזְכִּיר עַל דְּבַר אִשְׁתּוֹ וּמַה שֶּׁעָשְׂתָה עִמּוֹ. לֹא פָסַק מֵהַשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו דִּבְרֵי הַזְהָרוֹת וּמְשָׁלִים וְשִׁירִים וּבְדִיחוֹת וְסִפּוּרִים וּמַעֲשִׂיּוֹת וּמְנַחֲמֵהוּ עַד שֶׁהִרְגִּישׁ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, מַה שֶּׁרָמַז לוֹ קַמַרֻ־אלזַּמָאן לְהַסְתִּיר צְפוּנוֹ. הִסְתִּיר עֻבַּיְד מַה שֶּׁאִתּוֹ וְהִתְנַחֵם בְּמַה שֶּׁשָּׁמַע מִן הַסִּפּוּרִים וְהַמַּעֲשִׂיּוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
בְּמֵצַח הַזְּמַן רָשׁוֹם נִרְשַׁם לִי רְאִיתוֹ.
הִזִּיל מֵעֵינֶיךָ דָם אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ.
לֹא נָתַן הַזְּמַן בִּימִינוֹ לְאָדָם אָשְׁרוֹ,
מִבְּלִי הַשְׁקוֹתוֹ בִּשְׂמֹאלוֹ אָסוֹן לְצַעֲרוֹ.
אַחַר־כָּךְ לָקְחוּ קַמַרֻ־אלזַּמָאן וְאָבִיו הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן אֶת הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְנִכְנְסוּ לְאוּלָם הַנָּשִׁים, וּפָרְשׁוּ בוֹ אִתּוֹ לְבַדָּם. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן: “אָנוּ לֹא עָצַרְנוּ אוֹתְךָ מִלְּדַבֵּר אֶלָּא מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא נִהְיֶה לְבוּז, אַתָּה וְאָנוּ. וְאוּלָם עַכְשָׁו אָנוּ בִיחִידוּת, סַפֵּר לִי אֵפוֹא מַה אֵרַע בֵּינְךָ וּבֵין אִשְׁתְּךָ וּבְנִי”. סִפֵּר לוֹ אֶת הָעִנְיָן מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. כְּשֶׁגָּמַר סִפּוּרוֹ אָמַר לוֹ: “כְּלוּם הַחֵטְא מֵאִשְׁתְּךָ אוֹ מִבְּנִי”. אָמַר לוֹ: “חֵי אֱלֹהִים אֵין בּוֹ חֵטְא, שֶׁכֵּן הַגְּבָרִים חוֹמְדִים אֶת הַנָּשִׁים, וְהַנָּשִׁים עֲלֵיהֶן לְהָגֵן עַל עַצְמָן מִפְּנֵי הַגְּבָרים. יֵשׁ אֵפוֹא לְגַנּוֹת אֶת אִשְׁתִּי שֶׁבָּגְדָה בִי וְעָשְׂתָה עִמִּי מַעֲשִׂים אֵלֶּה”. קָם הַסּוֹחֵר וּפָרַשׁ עִם בְּנוֹ יְחִידִי וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הִנֵּה בָחַנּוּ אֶת אִשְׁתּוֹ וְיָדַעְנוּ שֶׁבּוֹגֶדֶת הִיא. רְצוֹנִי עַכְשָׁו לְבָחֲנוֹ הוּא שֶׁאֵדַע אִם הוּא בַעַל־כָּבוֹד וְנִימוּסִים טוֹבִים”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לְעוֹרְרוֹ לְהַשְׁלִים עִם אִשְׁתּו. וְאִם מַסְכִּים הוּא לְהַשְׁלִים וְסוֹלֵחַ לָהּ אֲנִי מַכֶּה אוֹתוֹ בְחֶרֶב וְהוֹרְגוֹ, וְאַחֲרֵי זֶה אֲנִי הוֹרְגָהּ אוֹתָהּ וְאֶת שִׁפְחָתָהּ, שֶׁאֵין טוֹב בְּחַיֵּיהֶם. וְאִם מְסַלֵּק הוּא עַצְמוֹ מִמֶּנָּה, אֲנִי מַשִּׂיא לוֹ אֶת אֲחוֹתְךָ וְנוֹתֵן לוֹ מָמוֹן רַב מִזֶּה שֶׁנָּטַלְתָּ מִמֶּנּוּ”. חָזַר אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֻמָּן, הִנֵּה הַחַיִּים בְּחֶבְרַת הַנָּשִׁים זְקוּקִים לְאֹרֶךְ־רוּחַ. וְכָל מִי שֶׁאוֹהֲבָן, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ רָחָב, מִשּׁוּם שֶׁהֵן מְזִידוֹת כְּלַפֵּי הַגְּבָרִים וּמְצַעֲרוֹת אוֹתָם, בַּאֲשֶׁר נַעֲלוֹת הֵן עֲלֵיהֶם בְּיֹפִי וָחֵן, וְהֵן מִתְגָּאוֹת וּמִתְנַשְּׂאוֹת וּבָזוֹת לַגְּבָרִים, וּבִפְרָט כְּשֶׁמִתְגַּלָּה לָהֶן הָאַהֲבָה מִצַּד בַּעֲלֵיהֶן, שֶׁאָז הֵן גּוֹמְלוֹת לָהֶם בְּחֻצְפָּה וּבְהִתְפַּנְּקוּת וּבְמַעֲשִׂים שֶׁהֵם לְמוֹרַת רוּחָם מִכָּל הַבְּחִינוֹת. וּכְשֶׁהַגֶּבֶר כּוֹעֵס בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא רוֹאֶה מֵאִשְּׁתּוֹ דָבָר שֶׁהוּא לְמֹרַת רוּחוֹ, לֹא יִהְיוּ חַיֵּי־מִשְׁפָּחָה בֵּינוֹ וּבֵינָהּ, וְלֹא יַתְאִים לָהֶן אֶלָּא זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ רְחָבָה וְסַבְלָנוּת רַבָּה לוֹ. וְאִם לֹא יִהְיֶה הָאִישׁ סַבְלָן כְּלַפֵּי אִשְׁתּוֹ וְלֹא יְקַבֵּל אֶת רִשְׁעוּתָהּ בִּסְלִיחָה, לֹא יִצְלַח לִהְיוֹת בְּחֶבְרָתָהּ. וּכְבָר נֶאֱמַר בְּעִנְיָנָן: אִלּוּ הָיוּ בַשָּׁמַיִם, הָיוּ נוֹטִים אֲלֵיהֶן צַוְּארֵי הַגְּבָרִים. וּמִי שֶׁכֹּחַ בּוֹ וְסוֹלֵחַ לָהֶן שְׂכָרוֹ עַל אֱלֹהִים. וְאִשָּׁה זוֹ אִשְׁתְּךָ הִיא וַחֲבֶרְתְּךָ וּזְמַן אָרֹךְ חָיִיתָ בְּחֶבְרָתָהּ, וְצָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה סְלִיחָה לָהּ. וְזֶהוּ מִסִּימָנֵי הַהַצְלָחָה בְּחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה. וַהֲרֵי הַנָּשִׁים חֲסֵרוֹת שֵׂכֶל וְדַעַת, וְאִם הֵרֵעָה, הֲרֵי כְבָר חָזְרָה בִתְשׁוּבָה. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים לֹא תָשׁוּב עוֹד לְמַעֲשֶׂה כָּזֶה שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה לִפְנֵי כֵן. עֲצָתִי הִיא אֵפוֹא שֶׁתִּתְפַּיֵּס עִמָּהּ, וַאֲנִי מַחֲזִיר לְךָ יוֹתֵר מֵהוֹנְךָ. וְאִם רְצוֹנְךָ לַעֲמֹד אֶצְלִי, הֲרֵי בָרוּךְ בּוֹאֲךָ אַתָּה וָהִיא. וְאֵין לָכֶם אֶלָּא מַה שֶּׁיְּשַׂמַּח אֶתְכֶם. וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת אֶל אַרְצְךָ, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מַה שֶּׁיַּשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנְךָ. וַהֲרֵי הָאַפִּרְיוֹן לְפָנֶיךָ שָׂא אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שִׁפְחָתָהּ בּוֹ וְסַע לְאַרְצֶךָ. וְהַרְבֵּה הוּא מַה שֶּׁקּוֹרֶה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וְעָלֶיךָ לְהָקֵל וְאַל תִּנְהַג בְּדֶרֶךְ הַחֻמְרָה”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, וְהֵיכָן אִשְׁתִּי?” אָמַר לוֹ: "כָּאן הִיא בַּחֶדֶר, עֲלֵה אֵלֶיהָ וְהַסְבֵּר לָהּ פָּנִים וְאַל תַּכְהֶה אֶת רוּחָהּ, שֶׁכֵּן בְּנִי, כְּשֶׁבָּא אִתָּהּ וּבִקֵּשׁ לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, עִכַּבְתִּיו מִמֶּנָּה וְשַׂמְתִּי אוֹתָהּ בְּחֶדֶר זֶה וְנָעַלְתִּי עָלֶיהָ אֶת הַדֶּלֶת וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “יָכוֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁבַּעְלָהּ יָבוֹא וְאֶמְסְרֶנָּה לוֹ, שֶׁיְּפַת מַרְאֶה הִיא וְזוֹ שֶׁהִיא כְּמוֹתָהּ, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבַעְלָהּ שֶׁיַּזְנִיחֶנָּה. וְכַאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי, בָּא. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל הִתְאַחֶדְךָ עִם אִשְׁתֶּךָ. וְאוּלָם מִצַּד בְּנִי, הִנֵּה אֵרַסְתִּי לוֹ אִשָּׁה זוּלָתָהּ, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁתָּאוֹת וּסְעוּדוֹת הָאוֹרְחִים בִּגְלַל שִׂמְחַת־חֲתֻנָּתוֹ הֵן. וְלַיְלָה זֶה הוּא בָא אֶל אִשְׁתּוֹ. והֲרֵי הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַחֶדֶר שֶׁאִשְׁתְּךָ בוֹ, טְלֵהוּ וּפְתַח אֶת הַדֶּלֶת וְהִכָּנֵס אֶל אִשְׁתְּךָ וְאֶל שִׁפְחָתָהּ, וְהֵהָנֵה מִמֶּנָּה, וְיוּבָא אֲלֵיכֶם מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְאַל תֵּרֵד מֵאֶצְלָהּ עַד שֶׁתִּשְׂבַּע מִמֶּנָּה”. אָמַר לוֹ: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים לְמַעֲנִי כָל טוֹב, אֲדוֹנִי”. לָקַח אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְעָלָה שָּׂמֵחַ. חָשַׁב הַסּוֹחֵר שֶׁהַדְּבָרִים מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, וְשֶׁהִסְכִּים לוֹ. נָטַל אֶת הַחֶרֶב וְהָלַךְ אַחֲרָיו מֵאֲחוֹרָיו בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ, וְעָמַד מְצַפֶּה לִרְאוֹת, מַה יִּקְרֶה בֵינוֹ וּבֵין אִשְׁתּוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת, הִנֵּה נִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ, וְרָאָה אוֹתָהּ בּוֹכָה בְּכִי רַב, בְּסִבַּת זֶה שֶׁנָּשָׂא לוֹ קַמַרֻ־אלזַּמָאן אִשָּׁה זוּלָתָהּ, וְרָאָה אֶת הַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת לָהּ: “כַּמָּה יְעַצְתִּיךְ, גְּבִרְתִּי וְאָמַרְתִּי לָךְ, שֶׁעֶלֶם זֶה לֹא תַגִּיעַ אֵלַיִךְ מֵאִתּוֹ טוֹבָה. וְחִדְלִי מֵהִתְרוֹעֵעַ אֵלָיו, וְלֹא שָׁמַעְתְּ לִדְבָרַי, עַד שֶׁבָּזַזְתְּ כָּל מָמוֹנוֹ שֶׁל בַּעְלֵךְ וּנְתַתּוֹ לוֹ. וְאַחֲרֵי זֶה עָזַבְתְּ אֶת מְקוֹמֵךְ וְדָבַקְתְּ בְּאַהֲבָתוֹ וּבָאת עִמּוֹ לְאֶרֶץ זוֹ. וְאַחֲרֵי זֶה הִשְׁלִיךְ אוֹתָךְ מִדַּעְתּוֹ וְנָשָׂא זוּלָתֵךְ. וְהָיָה סוֹף דָּבְקֵךְ בּוֹ מַאֲסָרֵךְ”. אָמְרָה לָהּ: "שִׁתְקִי, אֲרוּרָה, שֶׁכֵּן אִם גַּם נָשָׂא זוּלָתִי, אֵין סָפֵק, שֶׁאֶעֱלֶה בְאַחַד הַיָּמִים בְּדַעְתּוֹ, וַאֲנִי לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַלֵּילוֹת שֶׁבִּלָּה אִתִּי יַחַד, וְעַל כָּל פָּנִים אֶמְצָא נֶחָמָה בְּדִבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:
הוֹי אֲדוֹנַי, הַאִם תַּעֲלוּ עַל לְבַבְכֶם
אֶת אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ זוּלַתְכֶם?
חָלִילָה לָכֶם אֲשֶׁר תַּסִּיחוּ דַעְתְּכֶם
מִזֶּה הִסִּיחַ דַעְתּוֹ מֵעַצְמוֹ בִּגְלַלְכֶם.
וְאֵין סָפֵק שֶׁיִּזָּכֵר בְּחַיֵּי רֵעוּתִי וִידִידוּתִי וְיִשְׁאַל עַל אוֹדוֹתַי, וַאֲנִי אֵינִי חוֹזֶרֶת מֵאַהֲבָתוֹ וְאֵינִי סָרָה מִתְּשׁוּקָתִי אֵלָיו, וַאֲפִילוּ אֲנִי מֵתָה בְבֵית־הַאֲסוּרִים, שֶׁהוּא חֲבִיבִי וְרוֹפְאִי וְלוֹ תִקְוָתִי שֶׁיָּשׁוּב אֵלַי וְיָשִׁיב לִי שַׁעֲשׁוּעָי". כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָהּ בַּעְלָהּ מְדַבֶּרֶת דְּבָרִים אֵלֶּה, נִכְנַס אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “הוֹי בּוֹגֶדֶת, תִּקְוָתֵךְ אֵלָיו כְּתִקְוַת הַשָּׂטָן לְגַן עֵדֶן. כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה בְלִבֵּךְ, וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי. וְאִלּוּ יָדַעְתִּי תוֹעֵבָה אַחַת מִן הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה לֹא הָיִיתִי מַחֲזִיק אוֹתָךְ אֶצְלִי אֲפִילּוּ שָׁעָה אֶחָת. וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁנִּתְבָּרֵר לִי זֶה בָּךְ, מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁאַהַרְגֵךְ וַאֲפִילּוּ אִם הוֹרְגִים אוֹתִי בִּגְלָלֵךְ, בּוֹגֶדֶת”. תְּפָסָהּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי יָפוֹת, אֶת אֵמוּן אַהֲבָתִי הֲפַרְתֶּן
בְּחֵטְא, וְצֶדֶק וֶאֱמֶת לֹא בִכַּרְתֶּן.
כַּמָּה בְאַהֲבַת נְעוּרִים דָּבַקְתִּי בָכֶן, אֲבָל
אַחֲרֵי הַצַּעַר הַזֶּה בְּדָבְקְכֶן אֶבְחַל.
לָחַץ בְּהִשָּׁעֲנוֹ עַל קְנֵה גְרוֹנָהּ וּשְׁבָרוֹ. צָעֲקָה הַנַּעֲרָה: “אוֹי גְבֶרֶת”. אָמַר לָהּ: “פְּרוּצָה. כָּל הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת מֵאִתָּךְ הִיא, אַחֲרֵי שֶׁהָיִית יוֹדַעַת תְּכוּנָה זוֹ מֵאִתָּהּ וְלֹא הוֹדַעַתְּ אוֹתִי”. תָּפַס אֶת הַשִּׁפְחָה וְחָנַק אוֹתָהּ. וְנַעֲשָׂה כָל זֶה, כְּשֶׁהַסּוֹחֵר תּוֹפֵס אֶת הַחֶרֶב בְּיָדוֹ, וְהוּא עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת שׁוֹמֵעַ בְּאָזְנָיו וְרוֹאֶה בְעֵינָיו. וְעֻבַּיְד הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת כְּשֶׁחָנַק אוֹתָהּ בְּתָא הַסּוֹחֵר, רַבּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת בְּלִבּוֹ וּפָחַד מִפְּנֵי תּוֹצְאוֹת הַדָּבָר וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּשֶׁיִּוָּדַע לַסּוֹחֵר שֶׁהָרַגְתִּי אוֹתָן בְּחַדְרוֹ, אֵין סָפֵק שֶׁהוּא הוֹרֵג אוֹתִי. וְאוּלָם שוֹאֵל אֲנִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים, שֶׁיָּשִׁית אֶת יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי כְּשֶׁאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנַת אֱמֶת”. הָיָה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְלֹא יָדַע מַה הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁהַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן נִכְנַס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: "אֵין כָּל רָעָה לְנֶגְדֶךָ. רָאוּי אַתָּה שֶׁשָּׁלוֹם יִהְיֶה לְךָ. וּרְאֵה חֶרֶב זֹאת שֶׁבְּיָדִי, שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ לִבִּי לְהָרְגֶךָ אִלּוּ הָיִיתָ מַשְׁלִים אִתָּהּ וּמִתְפַּיֵּס עִמָּהּ, וְלַהֲרֹג אֶת הָאִשָּׁה. וּמֵאַחֲרֵי שֶׁעָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה זֶה, בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ וּבָרוּךְ יִהְיֶה, וְאֵין גְּמוּלְךָ אֶלָּא זֶה שֶׁאֲנִי מַשִּׂיא לְךָ אֶת בִּתִּי, אֲחוֹתוֹ שֶׁל קַמַרֻ־אלזַּמָאן. נְטָלוֹ וְיָרַד עִמּוֹ וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת רוֹחֲצוֹת הַמֶּת, וְנִתְפַּרְסְמָה הַיְדִיעָה שֶׁקַּמַרֻ־אלזַּמָאן בֶּן הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן הֵבִיא עִמּוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת מִבָּצְרָה, וּמֵתוּ. הָיוּ בְנֵי אָדָם מְנַחֲמִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: “יְחִי רֹאשְׁךָ וְיִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תְּמוּרָתָן”. רָחֲצוּ אוֹתָן וּקְבָרוּן, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע אָדָם אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן עֻבַּיְד הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאִשְׁתּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן, הִנֵּה הֵבִיא אֵלָיו אֶת שֵׁיךְ הָאִסְלָאם וְאֶת כָּל הַנִּכְבָּדִים וְאָמַר: “שֵׁיךְ הָאִסְלָאם, כְּתֹב שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בִתִּי כַּיְכָּבְּ אלצַּבָּאחִ לָאֻמָּן עֻבַּיְד הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים־טוֹבוֹת, וּמָהֳרָהּ כְּבָר הִגִּיעַ לְיָדִי שָׁלֵם כְּתֻמּוֹ”. כָּתַב אֶת שְׁטַר־הַנִּשּׂוּאִין. הִשְׁקָה אוֹתָם מַשְׁקָאוֹת וְסִדְּרוּ שִׂמְחַת חֲתֻנָּה אַחַת וְהוֹבִילוּ בִתְרוּעוֹת שִׂמְחָה לְבֵית־חַתְנֵיהֶם אֶת בַּת שֵׁיךְ הָאִסְלָאם אֵשֶׁת קַמַרֻ־אלזַּמָאן וְאֶת אֲחוֹתוֹ כַּיְכָּבְּ אלצַּבָּאח18 אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאֻמָּן עֻבַּיְד הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת בְּאַפִּרְיוֹן אֶחָד בְּלַיְלָה אֶחָד. וּבָעֶרֶב הוֹבִילוּ בִתְרוּעוֹת שִׂמְחָה את קַמַרֻ־אלזַּמָאן לָבוֹא אֶל בַּת שֵׁיךְ הָאִסְלָאם, וְהִכְנִיסוּ אֶת הָאֻמָּן עֻבַּיְד לָבוֹא אֶל בַּת הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן. וּכְשֶׁבָּא אֵלֶיהָ, מְצָאָהּ יָפָה יוֹתֵר מֵאִשְׁתּוֹ וַחֲנוּנָה הֵימֶנָּה בְּאֶלֶף־מַעֲלוֹת. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר נִכְנַס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ עִם קַמַרֻ־אלזַּמָאן. עָמַד אֶצְלָם זְמַן בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, וְאַחַר־כָּךְ נִכְסַף אֶל מוֹלַדְתּוֹ. נִכְנַס אֶל הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן וְאָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, נִכְסָף אֲנִי אֶל מוֹלַדְתִּי, וְלִי בָהּ אֲחֻזּוֹת וּרְכוּשׁ, וּכְבָר הִפְקַדְתִּי עֲלֵיהֶם פּוֹעֵל מִפּוֹעֲלַי כְּבָא כֹחִי. וּבִרְצוֹנִי לִנְסֹעַ אֶל אַרְצִי לִמְכֹּר אֲחֻזּוֹתַי וְלַחֲזֹר אֵלֶיךָ. כְּלוּם מַרְשֶׁה אַתָּה לִי לָלֶכֶת לְמוֹלַדְתִּי לְשֵׁם זֶה?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, כְּבָר הִרְשֵׁיתִי לְךָ, וְאֵין כָּל תּוֹכָחוֹת נֶגְדֶּךָ עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁכֵּן אַהֲבַת הַמּוֹלֶדֶת עַל פִּי הָאֱמוּנָה הִיא. וְזֶה שֶׁאֵין לוֹ טוֹב בְּאַרְצוֹ לֹא יִהְיֶה טוֹב לוֹ בְּאֶרֶץ בְּנֵי־אָדָם אֲחֵרִים. אֲבָל יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁאִם אַתָּה נוֹסֵעַ בְּלִי אִשְׁתְּךָ וְנִכְנָס אֶל מוֹלַדְתֶּךָ, יִיטַב בְּעֵינֶךָ לָשֶׁבֶת בָּהּ, וְתִהְיֶה נָבוֹךְ בֵּין חֲזָרָתְךָ אֶל אִשְׁתְּךָ וּבֵין יְשִׁיבָתְךָ בְּמוֹלַדְתֶּךָ. הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה הִיא אֵפוֹא, שֶׁתִּקַּח אֶת אִשְׁתְּךָ עִמְּךָ, וְאַחַר־כָּךְ אִם חָפַצְתָּ לַחֲזֹר אֵלֵינוּ, חֲזֹר אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָרוּךְ בּוֹאֲךָ וּבוֹאָהּ, שֶׁאָנוּ בְנֵי־אָדָם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים גֵּרוּשִׁין, וְאֵין אָדָם מֵאִתָּנוּ נוֹשֵׂא אִשָּׁה שְׁתֵּי פְעָמִים, וְאֵינֶנּוּ מִתְנַכְּרִים לְאָדָם בְּקַלּוּת דַּעַת”. אָמַר לוֹ: “דּוֹדִי, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁבִּתְּךָ לֹא תַסְכִּים לִנְסֹעַ עִמִּי אֶל אַרְצִי”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אָנוּ אֵין אֶצְלֵנוּ נָשִׁים הַמַּמְרוֹת אֶת פִּי בַעֲלֵיהֶן, וְאֵין אָנוּ מַכִּירִין אִשָּׁה הַכּוֹעֶסֶת עַל בַּעְלָהּ”. אָמַר לוֹ: “יְבָרֶכְכֶם אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְאֶת נְשֵׁיכֶם”. נִכְנַס אֶל אִשְתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לִנְסֹעַ אֶל אַרְצִי. וּמַה אַתְּ אוֹמֶרֶת?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִי לֹא פָסַק לִמְשֹׁל בִּי כָּל עוֹד הָיִיתִי בְתוּלָה, וּמֵאַחֲרֵי שֶׁנִּשֵּׂאתִי הָיָה הַשִּׁלְטוֹן בְּיַד בַּעְלִי, וְלֹא אַמְרֶה אֶת פִּיו”. אָמַר לָהּ: “יִתֵּן אֱלֹהִים בִּרְכָתוֹ לָךְ וּלְאָבִיךְ, וִירַחֵם אֱלֹהִים אֶת הַבֶּטֶן שֶׁהָרְתָה בָךְ וְהַחֲלָצַיִם שֶׁהוֹלִידוּ אוֹתָךְ”. אַחַר־כָּךְ19 הִפְסִיק אֶת עֲסָקָיו וְנִגַּשׁ לְהִתְכּוֹנֵן לִנְסִיעָה. נָתַן לוֹ חוֹתְנוֹ מַשֶּׁהוּ רָב, וְנִפְרְדוּ אִישׁ מֵעַל רֵעֵהוּ. לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְנָסַע. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁנִּכְנַס לְבָצְרָה. יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ לְפָגְשׁוֹ הַקְּרוֹבִים וְהַיְדִידִים, וְהֵם מְדַמִּים שֶׁהָיָה בְּחִגָ’אז בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ. הָיוּ מִקְצָת בְּנֵי־הָאָדָם שְׂמֵחִים עַל בּוֹאוֹ, וּמִקְצָתָם נֶעֱצָבִים עַל חֲזַרָתוֹ20 לְבָצְרָה. אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים זֶה אֶל זֶה: “הִנֵּה יָצִיק לָנוּ בְכָל יוֹם שִׁשִּׁי כְּפִי הַמִּנְהָג וְיַחֲבשׁ אוֹתָנוּ בַּמִּסְגָּדִים וּבַבָּתִּים, וַאֲפִילּוּ אֶת חֲתוּלֵינוּ וּכְלָבֵינוּ יַחֲבשׁ”.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמֶלֶךְ בָּצְרָה, הִנֵּה כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ דְבַר בּוֹאוֹ, כָּעַס עָלָיו וְשָׁלַח אֵלָיו וְהֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו, וְנָזַף בּוֹ וְאָמַר: “כֵּיצַד זֶה נָסַעְתָּ מִבְּלִי לְהוֹדִיעֵנִי עַל דְּבַר נְסִיעָתְךָ? כְּלוּם קָצְרָה יָדִי מֵהַשִּׂיג לָתֵת לְךָ שֶׁתִּסְתַּיֵּעַ בּוֹ בְלֶכְתְּךָ לָחֹג בְּבֵית אֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ?” אָמַר לוֹ: “סְלִיחָה, אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה. לֹא לָחֹג נָסַעְתִּי, וְאוּלָם אֵרַע לִי כָךְ וְכָךְ”. סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם אִשְׁתּוֹ וְעִם הַסּוֹחֵר עַבְּדֻ־אלרְרַחְמָאן הַמִּצְרִי, וְכֵיצַד הִשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתּוֹ, עַד שֶׁאָמַר: “וּכְבָר בָּאתִי עִמָּהּ לְבָצְרָה”. אָמַר לוֹ: “אִלּוּלֵא שֶׁאֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֲנִי יָרֵא, הָיִיתִי הוֹרֵג אוֹתְךָ וְנוֹשֵׂא לִי לְאִשָּׁה נַעֲרָה אֲצִילָה זוֹ אַחֲרֶיךָ, וְלוּ גַם הָיָה לִי לְהוֹצִיא עָלֶיהָ אוֹצָרוֹת שֶׁל מָמוֹן, שֶׁכֵּן לֹא תִצְלַח אֶלָּא לִמְלָכִים. וְאוּלָם אֱלֹהִים שָׁת אוֹתָהּ בְּחֶלְקֶךָ, וְיִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים אֶת בִּרְכָתוֹ בָהּ”. וְצִוָּה לָתֵת לָהּ מַתַּת טוֹב וְהֵיטִיב רֹב טוֹבָה לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְיָרַד מֵאֶצְלוֹ. שָׁהָה עִמָּה חָמֵשׁ שָׁנִים, וְאַחֲרֵי זֶה נֶאֱסַף אֶל רחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. בִּקֵּשׁ אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ לְהִנָּשֵׂא לוֹ, וְלֹא הִסְכִּימָה וְאָמְרָה: “הַמֶּלֶךְ, לֹא מָצָאתִי בַעֲדָתִי אִשָּׁה שֶׁנִּשְּׂאָה אַחֲרֵי בַעְלָהּ שֵׁנִית. וְאֵין אֲנִי נִשֵּׂאת לְשׁוּם אָדָם אַחֲרֵי בַעְלִי. וְאֵינִי נִשֵּׂאת לְךָ, וַאֲפִלּוּ אִם אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי”. שָׁלַח לוֹמַר לָהּ: “כְּלוּם מְבַקֶּשֶׁת אַתְּ לָלֶכֶת אֶל מוֹלַדְתֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אִם חֶסֶד אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי, תְשֻׁלַּם טוֹבָה עָלָיו”. אָסַף לָהּ אֶת כָּל הוֹן הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהוֹסִיף לָהּ מֵאֶצְלוֹ לְפִי מַעֲלָתוֹ, וְשָׁלַח עִמָּהּ מִשְׁנֶה מִמִּשְׁנָיו, מְפֻרְסָם בְּטוּבוֹ וּבַחֲסִידוּתוֹ, וְשָׁלַח עִמָּהּ חֲמֵשׁ־מֵאוֹת פָרָשׁ. נָסַע אִתָּהּ הַמִּשְׁנֶה עַד שֶׁהוֹבִילָהּ אֶל אָבִיהָ. עָמְדָה מִבְּלִי לְהִנָּשֵׂא עַד שֶׁמֵּתָה, וּמֵתוּ כֻלָּם. וְאִם לֹא הִסְכִּימָה אִשָּׁה זוֹ לְהָמִיר אֶת בַּעְלָהּ אַחֲרֵי מוֹתוֹ בְשֻׂלְטָאן, כֵּיצַד אֶפְשַׁר לְהַשְׁווֹתָהּ לְזוֹ שֶׁהֵמִירָה אוֹתוֹ בְעוֹדוֹ בַחַיִּים בְּנַעַר שֶׁאֵין מוֹצָאוֹ יָדוּעַ לָהּ וְלֹא יַחַס־אֲבוֹתָיו? וּבִפְרָט שֶׁהָיָה זֶה שֶׁלֹּא עַל פִּי הַדִּין וְהַחֹק. וּמִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁכָּל הַנָּשִׁים שָׁווֹת זוֹ לְזוֹ, הִנֵּה חֳלִי שִׁגְעוֹנוֹ אֵין לוֹ תְּרוּפָה. יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַשִּׁלְטוֹן וְהַמַּלְכוּת, וְהוּא הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת.
וּמִמַּה שֶׁמְּסֻפָּר
-
כוכב השחר. ↩
-
ירח הזמן. ↩
-
שם שבט עזרה היה מפורסם בשבטי ערב שבניו מתים באהבתם ↩
-
זינב שם נקבה וזיד שם זכר. ↩
-
כי התעוררתי והתרגשתי. ↩
-
הוא משוה עצמו כקם לתחיה אחרי המות באחרית הימים, שאז יתגל השוק (קראן פרשה סח פסוק מב) והוא מזמן מלחמה או אסון כביר. ↩
-
בערבית מת'קל. ↩
-
במקור “קוֹנָה” – הערת פב"י. ↩
-
( שיגרש את אשתו אם לא ימלא דבר שהוא מבקש. וענין ידוע הוא באסלאם. ↩
-
משתמש בכללי דקדוק כרמז לבוא קמר־אל זמן אל האשה בהפרדת בעלה ממנה. ↩
-
( במובן לענה. ↩
-
“לילה” הוא בערבית שם עצם פרטי של אשה. ↩
-
מצפון לקאהרה, תחנה אחת מדרך האורחות ממערב לתעלת סואץ. ↩
-
קמר־אלזמן תרגומו: ירח הזמן. קמר בערבית ירח. ↩
-
היינו פניו. ↩
-
“אוֹתוֹ” במקור, צ“ל אוֹתָה – הערת פב”י. ↩
-
“בּוֹא”במקור, צ“ל בּוֹאוֹ – הערת פב”י. ↩
-
כוכב־השחר. ↩
-
“אַחַת־כָּךְ” במקור, צ“ל אַחַר־כָּךְ – הערת פב”י. ↩
-
“חֲזִירָתוֹ” במקור, צ“ל חָזַרָתוֹ – הערת פב”י. ↩
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.