ב. גָּמָא
*1, ש"ז, מ"ר גְּמָאִים, — דברים ערבים לחך, מיני מגדים, Leckerbissen; délicatesse; delicacies: מיני גמאין2 האכילה אותן (ושתי את אורחותיה) ר' יצחק אומר מיני מתוקים האכילה אותן (מד"ר אסתר, גם ושתי).
1 אולי מן גמא הקודם. ועי' הערה שלקמן.
2 אומרים המפרשים כי המדרש דורש במשמעה זו המלה גם שבכתוב גם ושתי, ולא נתברר הדבר אם זה רק כעין סמך רחוק על הפעל גמא הקודם, או היה לו להמדרש איזה סמך אחר למשמעה זו להשם גמא. בלשונות האחיות אין לו חבר.