א. דּוּמִיָּה

1, ש"נ, — א) ארך רוח, סבלנות, Geduld; patience: אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי נאלמתי דּוּמִיָּה החשתי מטוב וכאבי נעכר (תהל' לט ב-ג). —  ב) הקלת הצרה, Erleichterung; soulagement; relief: אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דּוּמִיָּה לי תהל' כב ג  —  ג) עי' דֻּמִּיָה, דּוּם.



1 משקל תושיה, ע"ש, מן ב. דָּמָה, במשמ' המתין בארך רוח ובסבלנות.

חיפוש במילון: