1, ש"נ, מ"ר הַוּוֹת: — א) תאוה עזה, Begehren; desir; desire:  והגדול דבר הַוַּת נפשו הוא ויעבתוה (מיכ' ז ג).  לא ירעיב יי' נפש צדיק וְהַוַּת רשעים יהדף (משלי י ג).  — ב) בפרט תאוה רעה, ובהרחבה במשמ' כַוָּנָה רעה, מחשבה של און ועול וחמס, schlechte Absicht; mauvaise intention; bad intentions: צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע צדקת ישרים תצילם וּבְהַוַּת2 בגדים ילכדו (משלי יא ה-ו).  — ומ"ר: וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הַוּוֹת ומרמות כל היום יהגו (תהל' לח יג).  הַוּוֹת תחשב לשונך כתער מלֻטש עשה רמיה (שם נב ד).  הַוּוֹת בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה (שם נה יב).  היחברך כסא הַוּוֹת יצר עמל עלי חק (שם צד ה).  מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הַוֹּת (משלי יז ד).  — ג) רעה, צרה, יסורים, Verderben; calamité; -ty: לו שקול ישקל כעסי וְהַוָּתִי 3 במאזנים ישאו יחד (איוב ו ב).  נתסו נתיבתי לְהַוָּתִי3 יעילו (שם ל יג).  ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הַוּוֹת (תהל' נז ב).  כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הַוּוֹת באברתו יסך לך (שם צא ג-ד).