הַוָּיָה

1, ש"נ, מ"ר הַוָּיוֹת, — עיון ושאלה ותשובה ופלפול וכוחי בשאלה למודית וכדומה, Diskussion; discussion: בעל תלמוד שעוסק כל היום בהויות ותירוצים (רגמ"ה ב"ב קמה:).  דלה עמוקות מתוספתא, ומצא מים חיים במכילתא, פרק כל קושיא, תרץ כל הויה (מכת' ר"י אנטולי להרמב"ם).  ספרי החכמות העיוניות האמונות עלי מרכז העיון השכלי וכו' טענותיו והוויותיו תולדותיו למשפחותיו (הקד' ביבאגו לדרך אמונה).  בהשכלתו ידע להקשות לרבו ולעשות עמו הוויות ותירוצים ישרים ונכוחים (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ו).  — ואמר המקונן: מי יקצה בגבעות, ומי יפרק הויות, ומי יתרץ שברים (קינ' לת"ב, החרישו).



1   בארמ': הוויה דר' מנא (ירוש' מעשר' מט ד)הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא (תענ' כד:).  — והפעל: הוי בה ר' זירא (כתוב' עב:)והוינן בה מאי קא משמע לן (ברכ' מה:)והוינן בה מאי ואינו יכול לומר וכו' (גיט' ד:).  ולא נתברר הדבר מה מקור משמע' זו לשרש הוה.

חיפוש במילון: