ב. חרב

1, ממנו ב. חָרֵב, ב. חֹרֶב, ב. חָרַב, *חֻרְבָּה, *חֻרְבָּן.


1 גם אשור', ארמ', בערב' חרב خرب.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים