פ"ע, עת' יֶחֱרַב, וַיֶּחֱרָב, חָרָבִי, — חָרְבוּ המים, נתנדפו, והדבר שהמים היו עליו נהיה יבש, במקור נדפס 'יבשו'. vortrocknen; sécher; become dried: בראשון באחד לחדש חָרְבוּ המים מעל הארץ (בראש' ח יג), — ונהר, ים: ונשתו מים מהים ונהר יֶחֱרַב ויבש והאזניחו נהרות דללו וְחָרְבוּ יארי מצור (ישע' יט ה-ו). יבוא קדים רוח יי' ממדבר עלה ויבוש מקורו וְיֶחֱרַב מעינו (הושע יג יה). ויגער בים סוף וְיֶּחֱרַב ויוליכם בתהמות כמדבר (תהל' קו ט). האמר לצולה חֳרָבִי ונהרתיך אוביש (ישע' מד כז). — והאדמה חָרְבָה מהמים שעליה, יבשה: ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חָרְבוּ פני האדמה (בראש' ח יג).

— הִפע', הֶחֱרִיב, אַחֲרִיב, וְהֵחֲרַבְתִּי, — עשה שׁיֶחֱרַב, הוביש, החריב את הנהר וכדומה: אני קרתי ושתיתי מים וְאַחְרִב בכף פעמי כל יארי מצור (ישע' לז כה). אַחֲרִיב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש (שם מב יה). הן בגערתי אַחֲריב ים אשים נהרות מדבר (שם נ ב). וְהֵחֲרַבְתִּי את ימה והובשתי את מקורה (ירמ' נא לו). הלוא את היא הַמַּחְרֶבֶת ים מי תהום רבה (ישע' נא ט).

— פֻע', חֹרַב, חֹרָבוּ, — כמו קל: יתרים לחים אשר לא חֹרָבוּ שופט' יו ז.