*, ש"נ, מ"ר חֻרְבּוֹת, — כמו חָרְבָּה: היה שם (בתוך החצר) חורבה ר' יוחנן אמר נותן חורבה לבעליה ירוש' ערוב' ח כה.. היה משתמש בחורבה דרך חלון שם. חורבת ראובן בתוך חצר שמעון ושמעון משתמש בה כמו שהיא שלו שם. תלוש מן החורבה הזו שתקנה לך אוירה שם דמאי ו כה ג. מוכר לו חורבה ומשייר לו אוירה שם קדוש' א ס:. אמר ר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלם להתפלל ברכ' ג.. היתה חורבתו בצד גינתו של חבירו ועמד וגדרה תוספתא ב"מ יא ד. (המוכר) אויר חורבתו לחבירו לא עשה כלום וכו' והיאך אפשר לאדם למכור אויר חורבתו לחבירו ירוש' דמאי ו כה ג. מי שנכנס לחורבתו של חבירו ופירק חבילתו לשעה שם ב"ק ט ו ד. השועל הזה מצפה בחורבות לכשיראה בני אדם לאיזה צד יהי בורח מד"ר רות, ויהי בימי.