חָרְבוּת

°, ש"נ, — מעמד של חרבן:  והודיעו (להמתעצל בלמודו) חרבותו בסוף ושלא יוכל להשתדל בהצלתו (המאירי למשלי, פרשה ט מפרשיותיו).

חיפוש במילון: