ב. טִבּוּל

*, ש"ז, — שה"פ מן *ב. טִבֵּל, עשה טֵבֶל: מודה ר"ע לחכמים בעיסת הדיוט שגילגולה טיבולה (ירוש' חלה ג נט:).  נשרפו הפירות התרומה בטיבולה נשרפה (שם דמאי ז כו:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים