טִבּוּעַ

*, ש"ז, — שה"פ מן טִבַּע במשמ' מטבע: קדושין לטיבועין ניתנו (ב"ב קמה.).  — ובמשמ' °טביעה בים: אנא סכֹת צקון לחשון, דלותי מטבוע רפשון, גאול נצורי כאישון (ב"ב קמה.). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים