ש"נ, — כמו טֶבַח, במשמ' מאכלים מבושלים ומוכנים לסעודה: ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טִבְחָתִי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה (ש"א כה יא).  — ובמשמ' הריגה: התקם כצאן לְטִבְחָה והקדשם ליום הרגה (ירמ' יב ג).  כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טִבְחָה (תהל' מד כג).  — ואמר הפיטן: הקדישם ליום הרגה ולטבחה התיקם כלם, הורג שבעתים יקם ושבעים ושבעה ישלם (סליח' ג' עי"ת, תחרות).