*, ש"נ, — שה"פ מן טָבַח:  בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי ר"ע אומר אפילו כזית חי  מבית טביחתה (ביצ' ג ג).  הצאן מתוקן לטביחה (מד"ר שמות כד).  — ואמר הפיטן:  פסח חרב על רשעי הדֹם ביד צח ואדום כימי חג הפסח, פסח טביחת ניני כוש להוציא עמו ברכוש בימי חג הפסח (ליל א' פסח, פסח אכלו).