* 1, ש"נ, — כמו טעות, ובמגלות מדבר יהודה: למען הבט אל תעותם (מגל' גנוז' ב מד). ואהיה איש ריב למליצי תעות [ובעל של]ום לכל חוזי נכוחות (מגלת ההודי' 2, 14 ליכט, 67). ויבואו לדורשכה מפי נביאי כזב מפותי תעות (שם 4 16, שם, 93). ותכרת במ[שפ]ט כול אנשי מרמה וחוזי תעות לא ימצאו עוד (שם שם 20 שם, 94). ובדרכי חשך יתהלכו ובמלאך חושך תעות כול בני צדק וכול חטאתם וכו' (סרך היחד 3 21-22). — ואמר הפיטן: אם לא יתוודה תעותו יתועב (ינאי, אם לא יאמר, קרוב' לס' ויקרא, זולאי, קכה). תהפוכות נעשיתה לי תעות זו מה עשיתה לי (הוא, ממך פתחון, קרוב לס' במדבר, שם, רטו). תעות זורחים2 וצוללים שקוץ תועבות וגלולים (ר"א קליר, תעות, קרוב' א שבוע'). ועי'°תְּעִיָּה