א. יְתוּר
°, ש"ז, — כמו יֶתֶר: ואני אומר כי יתור (שכתוב באיוב) מלשון יתרון1 שהיותר מן ההרים והגדול בהן מרעהו לפי שהיוד בה מיסודיה והוא שם כמות והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד ויתור ויתר במשקל רכוש ורכש (תשו' דונש על רסע"ג 38).
1 וכן גם הפשיטא וקצת החדשים. ואעפ"י שיותר נראה כי בכתוב באיוב לא היתה הכונה בהמלה יתור לשֵׁם אלא לפעל עתיד מן הפעל תור, עי' זה הערך, בכל זאת דעת דונש ושאר המפרשים נותנת להשם יְתוּר זכות בלשון.