פ"י, — כמו כָּלָא1, עי"ש: במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יִכְלֶה ממך מקבר מתך (בראש' כג ו), במקום יִכְלָא. ואת בניהם כָּלוּ בבית (ש"א ו י), במקום כָּלְאוּ. והכתיב באלף וכבר קראו כמו ל"י כָּלִאתִי עי' שם בערך כלא. — ובתלמ': אמר ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכ' חמש עשרה כנגד ה' למבול ישב שהוא כולה2 את הפורענות מלבוא לעולם (ירוש' ברכ' ב ה.). — ואמר המשורר: ולי אבות וכו' בצדקתם ותומתם מליצים דבר צדקי ואף מונעים וכלים, ולי אדון אשר אמר בטח בי ואפיל בנעימים לך חבלים (ר"ש הנגיד, הלי תעש).
1 אמר ר"י חיוג וז"ל: והענין השלישי נשתמשו בו בשתי לשונות בהא ובאלף לפי שדרכם להמיר זו בזו כמו שהודעתיך יש מהם מי שדבר כליתי רגלי כליתני לא יכלה ממך ויתכן להיות מזה ואת בניהם כלו בבית זהו לשון ההא כמו שנאמר בנה בניתי בנו יבנה ויש מי שדבר כלא כלאו שמים כלאה יבולה וכו' זהו לשון האלף.
2 כך בכל ספרי הדפוס', ובכ"י רומא כילה, ובקטעי הירוש', מהגני' (שרידי הירוש' דף 9) מכלה.