1 גם במקור שם זה נתלבטו החכמים ולא מצאו באור מספיק.  י"א שנגזר מן כלל במשמ' כללות הדבר, מפני שאז היו נאספים כל התלמידים, וי"א שהוא דומה להשם הערבי כלּיה كلّية לבית מדרש עליון לחכמות, וי"א שהוא מן כליל, במשמ' עטרה.  וכ"ז דחוק.  ואולי גם כלה זו היא, כמו א. כלּה, צורה צפונית מהשרש כננ שבערב', והשם כִנּ كِنّ משמש בערב' במשמ' מחסה, ומקום מכֻסה שמגן מפני החמה והצנה, ואפשר שהאספות הללו, מפני רבוי העם, לא היו בתוך עצם בית הישיבה, שלא היה יכול להכיל כלם, אלא בחצר, בגן, תחת מחסה עשוי לכך מפני החמה הקשה בחדש אלול ומפני הצנה והגשמים בחדש אדר, וזהו הדבור נכנס לכלה, עייל לכלה סוכ' כו:, דניעול לכלה ב"ב כב., ר"ל למקום המחסה ששם נאספים התלמידים, ודומה קצת להשם תרביצי, ואח"כ נקראת עצם האספה בשם זה, כנהוג.

2 בסגנון ארמי באגרת רב שרירא גאון: דאכלו ביה קורצא (על רבה בר נחמני) דקא מבט יב אלפו גברי ירח בקוטא וירח בסיתוא דאינון תרי ירחי דכלה אדר ואלול.

3 כך בנוסח'.  וכעין זה בכ"י פ': נעשה ריש כלה, וכך היתה הגרסה לפני רש"י, ופרש: ראש לתלמידי הרב והוא ראש לבני כלה שמפרש לתלמידים שמעת' אחר שעמד הרב והם מחזירין על שמועתן ויש תלמידים שלא יבינו בדברי הרב ככל הצורך וזה מבינה להם. ע"כ.  ובכ"י אחר: ראש לבני גולה.

4 הכונה לחסדאי.