כָּלֶה
ת"ז, לנק' כָּלָה, מ"ר כָּלִים, כָּלוֹת, — מי שהוא כלה: ועיניך ראות וְכָלוֹת1 (דבר' כח לב). — ובסהמ"א: וכיון שאתה עושה זה בעניני עולמך הכלה כל שכן שתעשה כפלים בעניני אחריתך הקיימת (חו"ה, יחוד המעשה ו).
1 עפ"י דעת המדקדקים הקדמונ' והחדשים. וכבר שמתי בינ' קל בהערה שם.