כִּנּוּס
* ש"ז, — שה"פ, מן כִּנֵּס: פיזור לרשעים הנאה להן והנאה לעולם וכו' כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם (סנה' ח ה). זה הכלל העשוי לקבלה טמא (העשוי) לכנוס טהור (כלים יה ה). מה הפרט מפורש שהוא מקום כינוס שער ובנראה אף אין לי אלא מקום כינוס שער ובנראה (ירוש' קדוש' א נט ד). בית כינוס העצים (ב"ב סח.). כינוס על ידי הדחק (נדה מט:). זה שיכון לכינוס בהמה חיה ועוף (מד"ר בראש' לב). א"ל הקב"ה למשה אספה לי למה שכינוסן של צדיקים הנייה להם והנייה לעולם אבל כינוסן של רשעים תקלה להם ותקלה לעולם (שם במד' טו). דבר אל כל עדת ישראל מה ראה לומר הפרשה הזו בכינוס למה לא אמר דבר אל בני ישראל כשאר פרשיות (תנחומא קדוש' ג).