ב. כַּנָּה

*, ש"נ, —  כמו א. כַּן: נותן את הכנה1 ביניהם מן הכנה ולחוץ טהור מן הכנה ולפנים ומקום הכנה טמא (כלים ז ו).  — ובכנ':  גבהה (של המצבה) מלבד כנתה (ק"ש, מוסדי ארץ, איטליה).


1 פרש רה"ג בסיס, וכן הרמב"ם.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים