לְבָבִי

°, ת"ז, לנק' לְבָבִיִית, — של הלֵבָב: כי המלובבים מבני אדם כבר יאמרו ביצירתם המעלות והטובות מה הם וכמה הם וכו' כי מה שתכספהו היצירה הלבביית הוא טוב מוחלט (נופ' צופים ב יו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים