ב. לָבַב

— קל אינו נהוג.

—  פִע', °לִבֵּב, מְלַבֵּב, — כמו לִבָּה: ועושין מערכה כמין מגדל ומפתחין בה חלונות כדי שתהיה האור מלבבת בהן (רמב"ם, פרה אדומה ג ב).

— פֻע',  °לֻבַּב, מְלֻבָּב, — כמו לֻבָּה, מְלֻבֶּה:  גם אם תהיה האש בלתי מלובבת ואינה מעלה שלהבת רק גחלת לבד (רשב"צ דוראן, הקד' תפארת ישראל).

ערכים קשורים