לִבּוּט

°,ש"ז, שה"פ מן לִבֵּט: לבוט לשון טורח הדרך וליאות משא (רש"י הוש' ד יד) — ואמר הפיטן: אנהים במר יחידתי, בתכף לבוט עדתי, כהיום נתאחרו בפקודתי (סליח' י"ז תמוז, מחז' רומ').

ערכים קשורים