לֶבֶט
*, ש"ז, מ"ר לְבָטִים, — צער ויסורים: הביא עליו (לוט על עצמו) לבטי לבטים1 מה להלן לא יבא טמא לכל דבר אף כאן לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' (מד"ר בראש' נב).
1 כך בכ"י וכן בילקוט שמעוני משלי י. ובקצת כ"י ליבוטים, לבוטים.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.