לֶבֶט

*, ש"ז, מ"ר לְבָטִים, —  צער ויסורים:  הביא עליו (לוט על עצמו) לבטי לבטים1 מה להלן לא יבא טמא לכל דבר אף כאן לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' (מד"ר בראש' נב).


1 כך בכ"י וכן בילקוט שמעוני משלי י.  ובקצת כ"י ליבוטים, לבוטים.