לְבִי
1, ש"ז, מ"ר לְבָאִים, — אחד משמות האריה: בתוך לְבָאִם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה (תהל' נז ה). — *ובהשאלה: זה אבנר ועמשא שהיו לבאים בתורה (ירוש' פאה א יו).
1 משק' צְבִי, צְבָאִים. וי"א כי מזה גם מ"ר לבאותיו, עי' לבאה, ועי' הערה שם.