°, לֵחוּת, ש"נ, מ"ר לֵחוּיוֹת, א) סגולת הדבר הלח: וגם יתכן להיות מגזרת אבי הנחל בעבור רטיבתו ולחותו וקלייתו באש (מנחם, מחבר' אב). עודנו באבו לא יקטף ופתרונו לשון לחות פרי (שם). כפי ערכם מהחום והקור והלחות והיובש (כוזרי ג כג). והחלק (של הצמח) הנתק אל דמות המים אינו מים אבל הוא סחיטה או לחות ארסי או מזוניי לא מים ראויים לשתייה וכו' אמת כי אחר המחקר יוצא לנו הכרח להודות החמימות והקרירות והלחות והיבשות (שם ה יד). ונמשכו אחריה שתי איכיות החום והליחות (רוח חן ז). ואומרים כי הוא (הארבה) עולה באילנות ובעלים ומוצץ לחותם (שרשי רד"ק, צלצל). שתתיבש הארץ כל כך שתשכח ממנה כל לחות (רי"א, מקץ). — ובהשאלה, רעננות החיים: עדיין היה דוד בליחותו וכוחו (ערוך, ערך לח). — ב) °כמו לֶחָה משמ' ב, לַחוּת הגוף ונאמר שלחויות הגוף יש מהם ראשונים ויש מהם שניים וכו' והם ד' מינים אחד מהם הלחות העצור בחלל קצוות העורקים הקטנים וכו' והשני הלחות הנבלע באיברים השרשיים כמו הטל וכו' והשלישי הלחות הקרובה להתקרש (קאנון א א ה א). כי המזג הקר היבש מוליד הליחויות הנכרים לא לדמיון אך לחלשת העיכול (שם). ומה שיתיילד מעיפוש הליחויות ותולעים המתילדים במעיים וכיוצא בהם (מו"נ ג עב). הלחויות הן שלש הלחות הטבעי המחבר חלקים האבניים קצתם עם קצתם וחיי האדם קצובים ותלויים בלחות ההיא (שער השמים ט). זמן הזה יודע אם מקושי החולי או מבישול והכנת הלחיות (ר"י צהלון, אוצה"ח ה ד). ולחות זה וכו' הנעשה ונולד מלחיות שרופים כגון דם מרה ירוקה ומרה שחורה והוא מעורב עם לחיות אחרים (שם ט ד). — ושל העין: כח הראות וחומר הרוח הרואה יוצא אל העין מדרך שני העצבים החלולים וכו' ויתרחב התרחבות מקיף בלחויות אשר באישון אשר האמצעית שבהן היא הקרחיית והיא לחות זכה כברד וכו' והושמה הלחות הזאת באמצע כי הוא היותר נכון שבמקומות לשמור והושם אחריה לחות אחרת וכו' והלחות הזאת דומה לזכוכית וכו' ובמוקדמה יש לחות אחרת דומה לחלבון של ביצה ונקראת החלבניית (קאנון ג ג א א). ואח"כ ירחק הצומח מצד הימין לבבת העין הימנית והצומח לצד שמאל העין השמאלית ויתרחבו פיותיהם עד שכוללים הלחות הנקרא זכוכיית (שם א א ג ב). והושמה (בעין) לחות דקיקה והיא הבציית שטוחה על הלחות הקרחיית (פרקי משה א). כשיקרע הכתונת הענביית קריעה מגונה תזול הליחות הביציית ותצא לחוץ וכו' ויקרה מזה פגעים אחד מהם שהכתונת הענביית נופלת על הליחות הגלדיית (שם ג). ולא יתכן לחקור דרך משל למה היה העין בזאת התמונה ובאתו המינים מהלחויות (רלב"ג משלי ג).