מִדָּד
1, ש"ז, סמי' מִדַּד, — שה"פ מן נָדַד: אם שכבתי ואמרתי מתי אקום וּמִדַּד2 ערב ושבעתי נדדים עדי נשף (איוב ז ד).
1 עי' הערה לקמן.
2 ר"י חיוג וכן ריב"ג ראו במלה זו עבר פִע' מן מדד, ופרשו במשמ' ארך, וכן רוב החדשים. אך זה דחוק, כי ערב אינו אלא זמן שקיעת החמה וקשה לאמר ארך הערב, וקשה לאמר כדעת ריב"ג כי השתמש כאן בערב במשמ' לילה. ויש מהחדשים שהגיהו לפי השבעים אם שכבתי ואמרתי מתי יום ואם קמתי ואמרתי מתי ערב. אך מלבד שקשה לשבש כ"כ הכתוב עוד קשה המליצה ושבעתי נדדים, שאין ספק שהכונה במלה זו נדידת השֵנה, ואם קם אין מקום יותר לנדידת שינה. אבל, כבר ת"י ימדד ונדדית, וכן החליטו גם רי"ק לשֵם ממשקל מפעל מן נדד. והכונה כי מיד שנדד הערב מתחילים הענויים של נדידת השנֵה עד הבקר.