1, ש"ז, גם מוּסָךְ, — בנין מסֻכך לחסות תחתיו, bedeckter Standort; abri couvert; covered stand: ויקצץ המלך אחז את המסגרות המכנות ויסר מעליהם ואת הכיר ואת הים הורד מעל הבקר הנחשת אשר תחתיה ויתן אתו על מרצפת אבנים ואת מיסך2 השבת אשר בנו בבית ואת מבוא המלך החיצונה הסב בית יי' מפני מלך אשור מ"ב יו יז-יח.
1 עי' הערה לקמן.
2 כך הכתיב. ונמסר: מוסך קרי. ולא נתברר הדבר בודאות גמורה מה הכונה במלה זו בכתיב ובקרי. יונתן תרגם וית טיקוס שבתא. והעיד רד"ק כי בקצת ספרים הנוסחה היא ית טקס מדבחא דשבתא. ולפי שתי הגרסאות אין לברר אם כונת התרגום היא להמלה היונית τεῖχος במשמ' כותל, או במשמ' טקס, סדר ותקון. השבעים תרגמו שתי המלים מוסך השבת θεμέλιον τῆς ϰαθέδϱας, ר"ל מוּסַד השֶׁבֶת. ואעפ"י שנוסחה זו היא יותר טבעית מ"מ יש לפקפק בה מפני הצרוף של מוסד ושֶבת, וגם מפני הפעל בנה שאח"כ, שאינו כ"כ טבעי. הפשיטא תרגמה בית. המפרשים הקדמונים שלנו פרשו מלה זו במשמ' סכך. אמר ריב"ג בשרש סכך וז"ל: וכד'לכ הו ענדי מנ הד'א אלאצל ואת מוסך השבת אשר בנו עלי זנה מעשה מורד אלד'י הו מנ הרודד עמי תחתי ותפשיר מוסך השבת כנאנ אלרתבה ואלדולה אי אלמוצ'ע אלד'י ישתכנ פיה אצחאב אלדולה ואלשאכנ אללינ פיה עוצ' מנ אלנקצאנ. ע"כ. ובעברית: וכן הוא אצלי מן השרש הזה ואת מוסך השבת אשר בנו על משקל מעשה מורד אשר הוא מן הרודד עמי תחתי ופרוש מוסך השבת מחסה המשמרה כלומר המקום אשר יחסו בו אנשי המשמרה והממשלה והנח הרפה בו תחת החסרון. ע"כ. וכעין זה רש"י: גג אהל עשוי לצל לשבת תחתיו בעזרה ביום השבת. ע"כ. וכך רד"ק בפרושו: כתיב ביוד וקרי בויו ואחד הוא ושרשו יסך מענין סכך שנים שרשים וענין אחד וי"ת טיקוס וכו' וענינו בנין שעשו לאנשי המשמר לחסות תחתיו. ע"כ. וכעין זה רלב"ג: היה כמו אהל לעמוד שם משמר היוצא עד הערב. ע"כ. והחדשים רֻבם סֹברים כי הנסחה משֻבשה, ונוטים להחליט את נוסחת השבעי' לאמתית. עכ"פ, לפי הנסחה המסורה דעת הקדמונ' שלנו מכרעת לקבל מלה זו בשתי הצורות במשמ' שפרושה כלם.