*, ש"נ, מ"ר מִיתוֹת, — שה"פ מן מות, א) כמו מָוֶת: ושוב יום אחד לפני מיתתך (ר' אליעזר, אבות ב י).  תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן (הוא, סנה' סח.).  כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה (הוא, ערוב' סג.)  כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני (רשב"ג, חגי' ה:).  מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי (ר"ע, ערוב' כא:).  ומה במקום חיותנו אנו מתייראין במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה (הוא, ברכ' סא:).  כל הטועם כלום קודם שיבדיל מיתתו באסכרא  (הוא, פסח' קה)1.  ואלו אידיהן של עבודת אלילים וכו' ויום הלידה (של מלך) ויום המיתה (ר' מאיר, ע"ז א ג).  מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה תשובה מכפרת עם המיתה ויום המיתה בתשובה (ר' יהודה, תוספת' יוה"כ ה ט).  למה נסמכה מיתת2 אהרן לבגדי כהונה מה בגדי כהונה מכפרין אף מיתתן של צדיקים מכפרת (ר' אלעזר, מו"ק כח.).  מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן (קדוש' ג ח).  שמיתתן של רשעים הנאה להן והנאה לעולם (סנה' ח ה).  אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה3 (רב, חגי' ה:).  שכל מקום שהזכרת השם מצויה שם עניות מצויה ועניות כמיתה (הוא, נדר' ז:).  ג' ספרים נפתחים בר"ה וכו' צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה בינוניים תלויין ועומדין מר"ה ועד יוה"כ זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה (ר' יוחנן, ר"ה יו:).  כל מיתה שיש בה גויעה זו היא מיתתן של צדיקים (הוא, ב"ב יו:).  (מת) לחמשים ושתים מיתת שמואל הנביא לששים מיתה האמורה בתורה לשבעים מיתה של חיבה לשמונים מיתה של זקנה מיכן והילך חיי צער (ירוש' ביכור' ב א).  למה נסמכה מיתת4 מרים לפרשת פרה אדומה לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת (ר' אמי, מו"ק כח.).  יודעין רשעים שדרכם למיתה ויש להן חלב על כסלם (רבה,שבת לא:)5.  לא דיין לרשעים שאינן חרדים ועצבים מיום המיתה אלא שלבם בריא להם כאולם (רבא בר' עולא, שם)6.  תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם וכו' קשה שבכלן אסכרא (ברכ' ח.).  יש מיתה בלא חטא (שבת נה:).  מת פתאום זו היא מיתה חטופה חלה יום אחד ומת זו היא מיתה דחופה וכו' שני ימים ומת זו היא מיתה דחויה וכו' חמשה זו היא מיתת כל אדם (מו"ק כח.).  הגיע לגבורות (ומת) זו היא מיתת נשיקה (שם).  כולם (כל תלמידי ר"ע) מתו מיתה רעה (ר"ח בר אבין, יבמ' סב:).  מי שמת בחוצה לארץ ונקבר שם שתי מיתות יש בידו (ר' חנינא, מד"ר בראש' צו).  וקרח לקה יותר מכלם שנשרף ונבלע וכו' לפיכך נדון בשתי מיתות (שם במד' יח).  מאה מיתות ולא קנאה אחת (שם דבר' ט).  הכל למות והכל למיתה ואשריו לאדם שיוצא בשם טוב מן העולם (שם רות, וימת אלימלך).— מִיתָה משֻנה, לא טבעית, פתאמית: וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה (ר"ע, שבת קנו:).  יה"ר מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו היום ובכל יום וכו' מעלילה ממיתה משונה מחולאים רעים וממקרים רעים (ברכת השחר, יהי רצון).  כל המרעיב עצמו בשני רעבון ניצל ממיתה משונה רב, תענ' יא.)7.  נבדקו ומתו כל החוטאים מיתה משונה (מד"ר במד' ט).  הגלית את בני ומסרתן בידי האומות והרגום בכל מיתות משונות (ר' שמואל בר נחמן, שם איכ', פתיח'). —  ב) הֲרִיגַת אָדָם: ואם ממיתני (המלך) אין מיתתו מיתת עולם (ריב"ז, ברכ' כח:).  העובר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה (ר' ישמעאל, תוספת' יוה"כ ה ח).  נשאת (בת כהן) לאחד מכל הפסולין משלמת קרן וחומש ומיתתה בחנק (ר' מאיר, תרומ' ז ב).  ברור לו (להרוג ב"ד) מיתה יפה (ר' יהודה, תוספת' סנה' י יא).  וכותבין ושולחין בכל מקום איש פלוני נתחייב מיתה בב"ד (הוא, גמ' שם פט.).  ומעשה באחד שיצא ליסקל אמרו לו התוודה אמר תהא מיתתי כפרה על כל עוונותי (תוספת' שם ט ה).  כמיתת בעלים כך מיתת השור (משנה שם א ד).  ארבע מיתות נמסרו לבית דין סקילה שריפה הרג וחנק (שם ז א).  כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות כגון עכו"ם ומילה עדיין היא מוחזקת בידם (ר"ש בן אלעזר, שבת קל.).  מיום שחרב בית המקדש אע"פ שבטלה סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו (ר' חייא, סוט' ח:).  שלשה מיתתן בידי אדם (סנה' פט.).  אם למדת על המועד שעשה בו כל המיתות כנגיחה אף התם נעשה כל המיתות כנגיחה (מכי' משפט', נזיק' י). — ומצוי בסהמ"א, ובהשאלה, מיתת אבר אחד בגוף בע"ח, שחדל לפעול פעולתו: ואם יהיה עם השבר רצוץ ויפוחד מיתת האבר אז תשרט (קאנון ד ה ב ט).