*, ש"ז, מ"ר מִעוּטִים, — א) דבר קטן, קל הערך, gering;de peu d'importance; unimportant: פועל זאת לא יעשיר ובוזה מעוטים1 יתערער (ב"ס גנ' יט א).  — ובמשמ' מעט: (התורה נקנית) באימה ביראה וכו' במיעוט סחורה במיעוט שינה במיעוט  שיחה במיעוט תענוג במיעוט שחוק במיעוט דרך ארץ (אבות ו ה).  הצדיקים גובה מהם מיעוט מעשים רעים שיעשו בעולם הזה בשביל ליתן להם שכר טוב לעתיד לבא ומשפיע שלום לרשעים ומשלם להם מיעוט מעשים טובים שעשו בעוה"ז כדי ליפרע מהם לעתיד לבא (ר"ע, מד"ר ויקר' כז).  שמונה רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן דרך ודרך ארץ עושר ומלאכה יין ושינה חמין והקזת דם (גיט' ע.).  שלשה דברים רובן ומיעוטן רע ובינוניתן יפה השאור והמלח והסירוב (ר"י דרומיא, ירוש' ברכ' ה ד).  הוי שש בחלקך והתנאה במיעוטך ואל תשנא את המוכיחך (דא"ז ג). אך מיעוט היסורין שהביא עליהם טובים (תנחומ' מצורע יא ). — ומצוי בסהמ"א במשמ' זו: שאלו לגאלינוס מה היא הרפואה הגדולה אמר מיעוט האכילה והשתיה (ר"י זבארה, ספר שעשוע' ח). — °מִעוּט דעתי: אכתוב מיעוט דעתי פעם שנית על המעשה אשר כתבת וכו' (שו"ת אור זרוע, סי' תשמה).  כתבנו לידידנו לפי מיעוט דעתנו סמך וראיה וכו' והמקום ב"ה יאיר עינינו בתורתו (שם, סי' תרה).   — °מִעוּט השגתי: ויבין חולשתו ומעוט השגתו וקצרת ידו מדחות מעל נפשו כל זה (ר"י א"ת, חו"ה, הכניעה ה). — °מִעוּט שכלי: ואתה ידעת מיעוט שכלי ורוב סכלי (מ' אלדבי, הקד' ש"א). — ב) *חלק הפחות מִדָּבָר מהדברים:  Minorität; minorité; minority: סאה תרומה טהורה וכו' אבדה במיעוטה (תוספת' תרומ' ו ד).  שלשה שירדו לשום אחד אומר במנה ושנים אומרים במאתים אחד אומר במאתים ושנים אומרים במנה בטל יחיד במיעוטו (פסח' ג ב).  נטמא מיעוט הקהל (שם ז ו).  שחט מיעוטו של וושט (תוספת' חול' ב י).  תורה רוב בכתב ומיעוט על פה (ר' אלעזר, גיט' ס:).  ומאבדין את מיעוטו בדרכים (דמאי א ב).  רוב (בני אדם חשודים) בגזל ומיעוט בעריות והכל בלשון הרע (רב, ב"ב קסה.).  הלך אחר רוב נשים ורוב נשים מתעברות ויולדות מיעוט מפילות (יבמ' קיט.).  זאת אומרת שלא הילכו במידת הדין בממון אחר הרוב אלא במיעוט (ירוש' ב"ק ה א).  וכי אין אנו יודעין שאם יש רוב אין מיעוט שאם יש מיעוט אין רוב (שם קדוש' א ב).  רבי לעזר חש למעוט (שם דמאי ב א).  כשהקב"ה ברא את האדם בחכמה ברא אותו כיצד אם ברא אותו רובו מים ומיעוטו דם נעשה איסטניס  אם ברא אותו רובו דם ומיעוטו מים נעשה מצורע (תנחומ' תזריע ח). — ובמשמ' היותר מעט, הפחות: מיעוט שעירים שנים וכו' מיעוט  כבשים שנים וכו' מיעוט צפרים שנים וכו'  מיעוט חצוצרות שתים וכו' מיעוט אנשים שנים (ירוש' שבוע' ד א). (כתוב) ויהי לתקופת הימים ותהר חנה ותלד בן מיעוט תקופה שנים מיעוט ימים שנים (מר זוטרא, נדה נח:). — ג) שה"פ מן מִעֵט, פעולת מי שממעט: בא למעטו (את הכתל) אם יש במיעוטו ארבעה מותר להשתמש בכל הכותל כולו ואם לאו אין משתמש אלא כנגד המיעוט (ערוב' עז.). — ובמשמ' הַגְבָּלָה, Begrenzung; limitation; והיית רק למעלה יכול כמוני ת"ל רק לשון מיעוט גדולתי למעלה מגדולתכם (רשב"ל, מד"ר ויקר' כד).  ר' ישמעאל שאל את ר"ע אמר לו בשביל ששימשתה את נחום איש גם זו כ"ב שנים אכים רקים מיעוטים אתים גמים רבויים וכו' (שם בראש' א).  שר' עקיבא לא היה דורש כלל ופרט וכלל והיה דורש רבויין ומיעוטין שכך למד מנחום איש גם זו (תוספת' שבוע' א ז). נחמיה עימסוני שמש את ר"ע עשרים ושתים שנה ולמדו אתים וגמים ריבויין אכין ורקין מיעוטין (ירוש' ברכ' ט ז).  אך הוא הרי אלו מיעוטין שלא לקצור ולא לטחון ולא להרקיד ביו"ט (חזקיה, שם שבת ז ב).  שדך בגלוי פרט לטמון  קצירך בגלוי פרט לטמון והוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט לרבות הטמון (שם פאה ז ט). — °מִעוּט הים, כשמי הים נסוגים לאחור משפתו, Ebbe; reflux; ebb:  ישתחקו עצמות  חוי הכלבי שאמר כי משה ידע את מיעוט הים ברדתו ועת רבותם בעלותו בהמשכו והוא העביר עמו במיעוט המים כמשפטו ופרעה לא ידע מנהג הים על כן טבע (ראב"ע שמות יד כז).