°, ש"ז, מ"ר מִעוּכִים, — שה"פ מן מִעֵךְ: נימוח ע"י מיעוך (רש"י נדה כב:). מיעוך דדים ודש מבחוץ (הוא, יבמ' נה:). נפחו (השדים) ממיעוך (הוא, נדה מח:). בשנתמעך (מְעוּךְ האשכים) בשניהם מיעוך גמור בימי הנעורים כדרך שהגוים עושים באופן שמבטלין מהן התאוה וכל חום (שו"ת בשמים ראש שמ).