ש"נ, בכנ' מְצֹדָתָהּ, מ"ר מְצוֹדוֹת, —  א) חִשְׁבּוֹנוֹת מלחמה של הצרים על עיר: והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה וּמְצֹדָתָהּ והמציקים לה (ישע' כט ז). —  ב) מקום להחזיק שם חיות שנצודו: ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו בַּמְּצֹדוֹת1 למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל (יחזק' יט ט). — ג) רשת וכדומ' לצוד דגים, Netz; filet; net: כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים בִּמְצוֹדָה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם (קהל' ט יב). — ובתו"מ: הפורש מצודה לבהמה חיה ועוף (תוספת' שבת יב ה). המפרק בהמה חיה ועוף מן המצודה (שם). שוחטין מן הנגרין ולא מן המצודות2 ולא מן המכמורות (שם יו"ט ג א). מה שאירש מאבא מכור לך ומה שתעלה מצודתי מכור לך (שם ב"מ ד י). מצודת העכברים שיש בה בית קבלה (ר' יוסי בר"י, שם כלי' ב"מ ה י). כל הכלים הנארגין על גבי מחט כגון גרגותני ומצודה (שם ו ה). כיצד צדין דגים בחזקת טהרה בין שצדן בחרם ובין שצדן בכפיפה ובין שצדן במצודה ניער את המצודה עליהן וכו' ואין עם הארץ נאמן לומר לא נערתי את המצודה עליהן (שם מכשיר' ג יב). אין פורשין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום (שבת א ו). מצודת החולדה טמאה ושל העכברין טהורה (כלים יה ו). מצודת האישות טהורה (שם כא ג). המים העולים בספינה ובעקל ובמשוטות וכו' במצודות וברשתות ובמכמרות (מכשיר' ה ז). אם נתקלקלה המצודה דבר בריא שניצודו מבעוד יום ואם לא נתקלקלה המצודה דבר בריא שלא ניצודו מבעוד יום (ירוש' שבת א י). כדרכו צד (את העכברים בשדה) במצודה (שם מו"ק א ד). שעשאוה (את מצרים) כמצודה שאין בה דגן (ר' אמי, בבלי ברכ' ט:). כל שאומר הבא מצודה ונצודנו (שמואל, ביצ' כד.). ואין מוכרין בהן (בערי המקלט) לא כלי זיין ולא כלי מצודה (ר' נחמ', מכות י.). שאין פורסין בתוכן מצודות ואין מפשילין לתוכן חבלים כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם (שם). לזאב שצמא למים ופרשו לו מצודה על פי המעין אמר אם ארד לשתות הריני ניצוד ואם לא ארד הריני מת בצמא (ר' יוסי בר"ח, מד"ר אסתר, וכל עבדי). לעוף שהוא נתון בכלוב ובא עוף אחר ועמד על גביו אמר לו אשריך שמזונותיך מצואים אצלך אמר לו במזונות אתה מסתכל ובמצודות אין אתה מסתכל (ר' לוי, פסיק' דר"כ, שובה). — ומשל: עד שהזאב בא לצאן פרשו לו מצודה (מד"ר במד' כב). — ובהשאלה: אל תקרב אל אשה זרה פן תפול במצודתיה (ב"ס גני' ט ג). אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע מצודה פרשו לי אוה"ע להפילני (ר' יוסי בר"ח, מד"ר אסתר, וכל עבדי). כמה מצודות וחרמים עשיתי לו (לבן הדד) עד שמסרתיו תחת ידך ושלחתו והלך בשלום (ירוש' סנה' יא ז). — ואמר החכם: ואם תרגיש לתרמיותיו (של יצר הרע) ותשים לבך למיני מצודותיו תהיה נזהר מהם ותעזר באלהים להנצל מהם (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה). — ובמליצה, במשמ' כנוי להגלוּת: דחוים יוציא ממצודה, אלהים ויקל עבודה, וישבית מלחמות מערי יהודה (ר"י הלוי, אשרי העם, סליח' לר"ה). — *מְצוֹדָה פרוסה על פלוני, במשמ' מכשולים טמונים לו: הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים (ר"ע, אבות ג טז). — מְצוֹדָתוֹ פרוסה במקום פלוני, שיש לו במקום פלוני כח לעשות דבר, שהוא מכֻבד שם: שלחו לו לר' יהודה בן בתירא שלם לך ר' יהודה בן בתירא (שאתה) בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלם (פסח' ג:). — ובמליצה, °עָלָה בִּמְצוֹדָתוֹ, מצא במחשבתו, בסברתו: זהו מה שהעלתה מצודתי בכל אלה ואתה תבחר ותקרב (תשו' בר ששת קצא). — וכנוי לפקעת תולעת המשי: יאכל (תולע המשי) מן עלי העץ אשר ישימו לפניו עד התגדלו אז יוציא מפיו שש לעשות סביבו עצמו מצודה בצורה (ר"י הדסי, אשכל הכפר שעו).