מְצוּל
°, ש"ז, מ"ר מְצוּלִים, — כמו מְצוּלָה: זרמי מצולים התלכדו, ועל פני תבל התפרדו, ומקול רעמו נערמו ועמדו (ר"י הלוי, מי כמוך יחיד). יום ליבשה נהפכו מצולים, שירה חדשה שבחו גאולי (הוא, יום ליבשה). ואויביהם רדפו אחריהם גדודים, ונבקע להם הים ברוח קדים, ושקעו המצרים במצולים, ושירה חדשה שבחו גאולים ר"י חריזי, תחכמ' ה). יה ילבין כשלג, חטא מאָדם כשני, ופה קטיגור כמתעלג, יכביד ולא ילשיני, ולשונו גם יפלג, במצול יקלע מלָשני (ר' בנימין הרופא, בת עמי, סליח' מנח' יוה"כ).